בני עייש - בני עייש 14.04.15

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫ ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ורחמיו ירוויח. ‫הערב יהיה לבריאות איתנה ‫של יוסף בן יוסף,

‫לרפואה שלמה, לדינה בת איתיו,

‫אור בן דינה, מרגלית בת שלמה, ‫וירח בן שלום.

רפואה שלמה.

‫הצלחה בכל העניינים לאביעד בן שלמה,

‫עמיתי בן יוסף,

‫אביחי בן יוסף,

‫ושיצליח מחינוך ילדים לעבודתו יתברך.

‫זיווג הגון,

‫אור בן דינה,

‫שי בן אסתר, יעקב בן זכריה.

‫לעילוי נשמת איתיו ממויה בת חוה,

‫יוסף בן חיים הלוי,

‫רותי בת גניה.

‫לעילוי נשמת אורי איכרים וחמי,

‫בערב חיים יעקבי בן חממה.

‫ותודה מיוחדת לאבישי זאבי על ארגון ההרצאות ‫ולכל העוזרים עמו במלאכת הקודש.

‫אנחנו מתקרבים לשבועות עכשיו.

‫מי שלא ספר ספירת העומר, ‫יזכור היום, כן?

11 יום לעומר.

במגילת רות

כתוב עתר כי מתאמצת היא ללכת איתה ‫ותחדל לדבר אליה.

‫רות ועורפה שתיהן דבקו בנעמי ללכת עימה,

‫אם כי הייתה אלמנה דלה וענייה.

‫רות,

יכול להיות צדקתה ענתה בה,

‫אבל עורפה,

‫הלא אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, במדרש,

‫שבאותו הלילה שהיא פרשה מנעמי,

‫נולד ממנה גוליית הפלישתי,

‫ולא נתאר מה קרה באותו הלילה.

‫אז נשאלת השאלה, האם אישה ברגע אחד

יכלה להגיע למצב כזה שפל ונחות

‫מהתדבקות

בנעמי ללכת אחריה,

‫ולעזוב את עמה ואת מולדתה ‫ולדבק בה ביהדותה,

‫רצון גדול ועז.

‫וברגע שהיא אמרה לה ‫שלא כדאי לה להמשיך איתה,

‫לרדת לשפל המדרגה עד שייוולד ממנה ‫באותו הלילה גוליית הפלישתי,

‫נשאלת השאלה, ‫אז למה היא מסרה את עצמה לנעמי?

‫אלא בהכרח

כי הפדגוגיה של נעמי מזכה לה את ליבה ‫לסבול דלות ועניות ורק להיות עימה.

‫זאת אומרת, החינוך

של נעמי משך אותה כל כך.

‫הדוגמה האישית של נעמי, ‫האישיות של נעמי,

‫זה זיכה את ליבה

לסבול דלות ועניות,

‫רק להיות עימה.

‫ורק מחמת

שנעמי הסיתה לה ללכת אל עמה,

סברה מחמת רוע טבעה,

‫כי בוודאי נעמי דורשת טובתה,

‫ולא כדאי לה להתגייר.

‫אז היא דבקה בעצם בנעמי ללכת איתה,

‫כמו שרות דבקה בה.

‫אבל ברגע שנעמי אמרה לה,

‫שתחזור לעמה כי אין לה בעצם מה להציע, ‫בניה מתו.

‫אז עורפה, בגלל רוע טבעה, ‫את הטבע שלה היא עדיין לא תיקנה.

‫רוע טבעה.

‫בשורש שלה, איך אומרים התימונים? ‫שורש רוע.

‫אז בטבע שלה עדיין היה רוע,

והיא נטתה להסביר שנעמי דורשת טובתה, ‫בזה שהיא אומרת לה,

‫לחזור בחזרה אל עמה,

‫ולא כדאי לה להתגייר.

‫מה שאין כאין רות מחמת הלב הטוב שלה,

‫הבינה כי לנסות אותה אומרת כן,

‫זאת אומרת,

מי שמע את אותה טענה מנעמי?

אבל היא לא לקחה את זה לאן שלקחה את זה עורפה.

היא אמרה, לא, היא בטח מנסה אותי לראות אם אני רצינית.

והנה באמת היה מקום לעורפה לטעות בדברי נעמי

מאותו דבר בעצמו שהייתה נמשכת אחריה.

בהנהגת הפדגוגיה שלה עימהן להפליא

איך הייתה דורשת טובתן על הצד הנעלה ובהשכלה גדולה לפי דרכה?

לכן חשבה אילו הייתה יודעת נעמי שטוב לפניה ללכת עימה,

בלי ספק כלל

הייתה מפתה אותה ללכת עימה ולא להפך להרחיקה.

אז באמת היה לה מקום לטעות. היא אומרת, תשמע, כל הזמן אני מחונכת

מהדרך, מהנעימות,

מהישרות

של נעמי.

בוודאי שאם היא אומרת לי לשוב לעמי זה לטובתי.

זה המקום של הטעות.

מה היא תבקש?

התרעתי, היא תשלח אותי לעמי.

אבל בשביל לקבל גר

דוחים אותו בלך ושוב לראות את רצינותו.

זה שאדם נדבק במישהו בגלל שנעים לו וטוב לו איתו והחינוך שלו על הכיפאק וזה, זה עדיין לא אומר שאתה יכול להתגייר.

הגרות צריכה להיות לשם שמיים, למטרה האמיתית.

זה שאתה מבסוד מיהודי פה, יהודייה שם, זה לא אומר עדיין שהגרות היא גרות אמת.

אבל בעל כורחנו, כי היא יודעת שאין כדאי לה מטעמים כמוסים לה, ככה היא משחררת לעצמה.

אבל כיוון שאנחנו רואים שרות לא הביטה על דברי נעמי,

ולא רק זה, אלא ענתה לה כמעט בעזות,

אל תפגעי בי לעוזבך,

אל תפצירי בי, אל תלחצי אותי לעזוב אותך.

זה לא יעזור.

באשר תלכי אלך, באשר תליני אלין,

עמך עמי, אלוקייך אלוקי,

באשר תמות ימות.

כמו שאומרים היום, תשכחי מזה שאני עוזבת אותך.

ואנו מבינים כי עורפה היה לה עדיין לב רע,

ורק מחמת נעמי ומהנהגתה השכלית היא נתפעלה מאוד והרגישה נעימות.

על כן רצתה לקבל עליה עול גדול,

אפילו למעלה ממידותיה הרעות,

וגם עול דלות ועניות של נעמי, כי נעמי אין לה מה להציע, עניה מכל. בעלה מת, היה עשיר אדיר,

בניה מתו,

היא הייתה בארץ מואב, חוזרת ערירית, בלי כלום,

כלום.

אז מה יש לה להציע? כלום.

ובכל אופן, נתעלתה עורפה

לקבל גירות

בעם זר,

וגם לחיות חיי דלות ועוני עם נעמי,

בגלל שהיא כל כך נתחברה ונתקשרה אל החינוך שלה, אל הדרך ארץ שלה, אל הנעימות שלה וכו'.

אבל כתוב, החוכמה לא תנוח בלב רע.

אדם שהלב שלו רע, החוכמה לא תנוח בלבו.

כמו שכתוב בספר החוכמה של שלמה המלך עליו השלום. מה זה לא תנוח?

אין לקיום להתעצם עמו.

זאת אומרת, זה יכול להיות פרק זמן קצר, שהחוכמה, אבל ברגע מסוים המידות ישחררו את עצמם,

החוכמה בורחת לגמרי,

בן רגע.

ואומרים לו, איך השתתת? איך יכול להיות? איך יכול להיות אדם כמוך?

מה זה?

ולכן כששמעה מנעמי שמסיתה ללכת אל עמה,

גרם לה הלב הרע שלה לאחוז את הצד לשמוע בקולה,

ואמרה, היא חכמה יותר ממני,

בוודאי הצדק איתה, וזה כבר הלב אומר,

וכבר הלב הרע אומר.

ולמרות שהיא כספה חזק מאוד להתחבר עימה,

אבל זה מה שאמרנו,

שהחוכמה לא תנוח בלב רע.

מה שאין כן רות,

היא שינתה את טבעה ומידותיה עד שהיה לה לב טוב,

ואמרה בליבה, אם תאמר לה נעמי על יום-לילה,

היא גם כן תשמע לה.

ואין זה מדרך החוכמה שלא לשמוע.

וגזרה בכל אופן ואמרה,

אל תפגעי בי לעוזבך.

למה?

כי היא אמרה, בהכרח היא רוצה לנסות אותי.

לא יכול להיות.

אם אני מבינה שזה טוב ללכת איתה,

להתחבר אליה באשר מידותיה הן מידות מיוחדות,

וזה עם מיוחד,

אז אני רוצה להתחבר.

אבל מן הדרך ארץ זה לשמוע.

והיא אומרת לה ללכת ולשוב.

אז איך היא לא שומעת לה?

הלב הטוב מתרגם את זה נכון.

יש פה ניסיון.

מנסים אותי.

מפה אנחנו צריכים ללמוד עכשיו.

כמה מסוכן האדם

כל זמן שלא שינה טעמו וטבעו להיות נקי מתאוות וחמדות,

אז תמיד הוא יכול להיכשל ולנטות אחרי תאוותיו.

אחד מהדברים שקשה לאדם להימנע

זה הבטן שלו. יש לו בטן בלי עין הרע.

כתוב,

בטן רשעים תחסר.

צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר.

מה פירוש?

הצדיק לא אוכל בשביל שהבטן תשבע.

לשובע נפשו.

התיישבה נפשו, מספיק.

זהו, מה שצריך.

אבל לרשע חסר עוד בטן.

אם היה אפשרות עוד בטן,

היה מבסוט.

אז אם אדם לא ינקה את עצמו מתאוות וחמדות,

הוא יהיה במצב מסוכן, כי תמיד הוא יכריע לפי הבטן.

כתוב ברבנו בחיה בספר חובת הלבבות

שיש אנשים שבטניהם אלוהיהם.

איפה האלוהים שלהם? בבטן.

הבטן קובעת.

ובכן,

אדם כזה שלא שינה טעמו וטבעו כדי להיות נקי מתאוות וחמדות,

ומכל שכן חס ושלום אם הוא כעייר המהלך

אחר סייחה נאה,

הוא עלול חס ושלום תמיד להכריע על פי השכל והחשבון גם כן לרעה,

כמו ערפא.

שהיא הייתה באמת נכבדת,

היא הייתה אישה גדולה ומשכלת,

כפי המובן מזה שהסכימה לקבל עול גרות ועניות ודלות.

ולא עוד, אלא שבעוונותינו הרבים אנחנו יודעים שלא עבדנו מספיק לשנות את מידותינו.

ולפעמים זה רק מחמת נעימות ההשכלה, אבל לא מיראה אמיתית.

זאת אומרת, אנחנו מתנהגים לפעמים בדרך של דרך ארץ ונימוס, לא נעים, לא נעים.

אבל זה לא אומר שבאמת המידות שלנו הם כאלה, כי ברגע שידרכו עלינו האדם יתהפך לחלוטין ולא תכיר אותו,

לגמרי לא תכיר אותו.

אז זה אומר שזה רק

מדרכי הנימוס עד כמה שאפשר לשמור.

אבל אם זה עולה על העצבים, כמו שאומרים,

אז הקפיץ משתחרר, ואז רואים בדיוק מה המידות האמיתיות.

נו,

ואנחנו צריכים רחמי שמיים על הדבר הזה,

עד שדוד המלך אמר, תקשיבו פסוק,

הבית ימינו ראה

ואין ני מכיר.

מה הוא אמר?

הבית ימינו ראה ואין ני מכיר.

מה אנחנו מבינים?

שתראה ריבונו של עולם,

אני מתהלך בעולם ואין ני מכיר, אף אחד לא מכיר אותי.

לא רוצים להכיר בי.

ככה מובן מהפסוק, לא?

מהחכמים אומרים לא?

הוא אומר, אני איני מכיר את עצמי.

כמה שאני עובד על עצמי, עדיין לא מכיר את עצמי.

ואין לי מכיר.

אין לי, לי, לעצמי.

אני עדיין...

לא מכיר את עצמי.

לכן הזהירו אותנו חכמים שאדם

לא יבטח בעצמו עד יום מותו.

והקדוש ברוך הוא אמר,

הן בקדושיו לא יאמין,

אפילו בקדושים אברהם יצחק ויעקב לא מאמין.

בן אדם זה בן אדם.

גם אם יעבוד כל ימיו יצר רע עורב לו כל ימי חייו,

ואפילו להפיל אותו רק פעם אחת,

ומשם הוא ידרדר אותו לחלוטין.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.

נו, אז זה פחד גדול?

מה נאמר ומה נדבר על פחד כזה?

אז מה העצה? מה עושים?

מה עושים שאנחנו לא ניכשל ולא באחרית הימים?

אתם יודעים, אשרי זקנותנו שלא ביישה את ילדותנו, שלפחות

נגיע על זקנה ובזקנה לא נעשה פדיחות,

שזה יווסד את כל החיים שלנו.

אז מה העצה לזה?

העצה לזה

זה רק להעמיק ביראת שמיים על ידי לימוד ספרי מוסר יום יום.

יום יום יום יום ללמוד ספרי מוסר.

אין עצה אחרת.

אדם צריך להתבונן מה יהיה הנולד ולפחד ממנו פחד גדול.

כשאנחנו בעולם הזה,

אז אנחנו לא פחדים כלום, כי יש לנו בית, יש אישה, יש ילדים, יש חברים, יש ידידים, יש עבודה, יש כסף, יש ארנק מעור,

יש כרטיס אשראי, יש כמה דברים שמרגיעים אותך, שאתה יכול לזוז ימינה ושמאלה, כאילו.

יש לך אצל מי להחווה, יש לך ממישהו לשמוע עצה.

אבל אחרי 120 שנה ששמים את האדם שם למטה

וסוגרים עליו, הוא צריך לעמוד לבד לדין.

אין לא אישה ולא ילדים ולא אבא ולא אימא ולא סבתא ולא כרטיס אשראי ולא אף אחד.

ואתה צריך לעמוד עכשיו לבד ולהסביר דבר דבר מההתחלה עד הסוף. לא פוסחים ולא מדלגים עד רגע.

הכל חוזר סרט, חוזר,

ועכשיו תסביר דבר דבר מה עשית, למה עשית, על סמך מה עשית,

איפה זה כתוב מה שעשית.

ידעת מה העונש? חשבת שיש עונש?

איך ראית את הדברים?

איך התייחסת לקדוש ברוך הוא?

וכן הלאה והלאה. חשבת שאתה מחלל שם שמיים, שאתה עושה קידוש השם, מה ישבת? מה עשית?

בשביל מה אתה עושה הביאו אותך לפה?

לאכול פיתה עם חומוס? בשביל מה הביאו אותך?

מה אתה עושה פה? מה עשית? 70, 80, 90,

סחבת, יפה, מה עשית?

אז אדם צריך להתבונן, קדימה, אם לא תהיה לו יראת שמיים אז הוא אף פעם לא יתבונן.

אז אדם צריך לפחד מן הנולד

וצריך להתרחק ממה? בעיקר מהתאוות שלו והמידות הרעות

שהן גוררות אותו להסתבך בעולם ולא לעשות את רצון השם ולא להיכנע לו.

אם אדם יתבונן כך ויראה לקרות מוסר בכל יום,

יכול להשיג לב טוב, יכול להשיג לב טוב. ואז,

אז תנוח החוכמה בליבו.

ואז השם יעזור לו לנצל מדינה של גיהינום.

ותתעצם החוכמה בליבו וידע שהוא נמצא בתוך כלל ישראל הטובים שינחלו עולם הבא.

אבל יש להתפעל מאוד מהחוכמה של נעמי.

איך אמרה?

הנה שבה יבימתך אל עמה ואל אלוהיה שובי אחר יבימתך.

הנה עורפה, את רואה חזרה בחזרה אל עמה ואל אלוהיה, אל עבודה זרה.

שובי גם את.

ככה אומרת נעמי לרות.

בקשה.

למה היא הסיתה לה לשוב גם אל אלוהיה?

מילא את אומרת שובי אל עמך, אבל מה את מעודדת אותה לעבודה זרה?

צדיקה מעודדת.

הרי גם אומות העולם אסורים בעבודה זרה בשבע מצוות בני נוח.

אז איך היא אומרת לה שובי אל עמך וגם אל אלוהייך?

אלא, נעמי רצתה באמת שרות תלך עימה ותתגייר.

היא רק רצתה שתעשה זאת מחמת הרגשה של הטוב להידבק בתורת השם שחיכו מהמתקים.

אבל לא שתבוא להידבק בעם ישראל מחמת הנהגה שכלית

שהיא נוח לה ונעים לה להיות עם נעמי.

לכן היא אמרה לה עוד פעם, שובי,

למען העתקת ממנה התקשרות עימה, כאילו אני לא רוצה אותך.

שובי, אין לך מה לעשות איתי. שובי, שובי, שובי. אם החיבור הוא בגללי,

אז אני אומרת לך,

שובי, תעזבי אותי, אין לך מה לעשות איתי, אני זקנה בשבילך וכו' וכו'.

אז אם נתקת אותה מהקשר הזה ואז אם היא תרצה, אז היא תרצה לא בגלל הקשר הזה,

היא תרצה בשביל עצם הדבר להידבק בתורת השם.

כך נראה שהיא כאילו מגרשת אותה

ובזה היא גם רמזה לה בחוכמה שאם היא תשוב לעמה אז היא תשוב גם לאלוהיה,

כי זה ברור, אם היא תשוב לעמה מה עושים שם? מה עובדים עבודה זרה.

אז היא הוסיפה את זה לא בשביל להגיד לה שהיא תלך לעבוד עבודה זרה,

אלא כמזהירה,

בלי להגיד כמובן, כן?

שובי אל עמך וזה וזה.

זה כמו אחד אומר לשני, בשביל מה לך לחזור בתשובה, תשאר חילונית, תאכל נבלות, תאכל טרפות,

תאכל חזיר, תאכל זה, למה לך?

עכשיו זה צריך לעורר אותו, אני? מה אתה השתגעת? אני אפילו חילוני לא אוכל כאלה דברים.

ואתה אומר לי כזה דבר?

אז זה כאילו מצריך בדיוק קיפוח.

איך אתה אומר לי כזה דבר?

אז אתה אומר לי שאם אני אלך אני אדרדר עד כדי כך, שאני אהיה כך וכך.

זו סיבה הפוך, שאני לא ארצה.

אז זה מה שנקרא, היא עשתה לה את זה בהפוכה.

אמרה לה גם אלוהיה, לא על מנת שהיא תלך,

אלא על מנת שבזה היא תתעורר, שאם היא תלך באמת לעמה היא עלולה בסוף לעבוד גם עבודה זרה.

וכאשר דיברה,

תכף ומייד, פסקה לה אל תפגעי בי,

די, אל דבריתי,

אני ממשיכה איתך. מה קרה מייד?

ותרא, ותרא כי היא מתאמצת.

לא, לא מבטרת, לא מתרפאה.

מתאמצת ללכת איתה,

שזה אומר שזה לשון קיום, היא רוצה להמשיך,

כי האומץ הוא הקיום בלי שינוי,

אז ראוי להתגייר כמידתם של כלל ישראל.

טוב, זו הפרשה שלהם, של רות והעורפאה.

עכשיו בואו תראו מה המצב שלנו.

אנחנו למעשה צריכים להיות מדושני עונג

על הגורל שלנו שנולדנו יהודים ישר,

להיות זרע אברהם, יצחק ויעקב,

הנבחרים מכל הבריאה,

להוביל את האנושות

לגאולה האחרונה,

שזה והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים ידעו כי אני השם.

ועל זה אנחנו אומרים, התגדל והתקדש שמי רבה, כל הזמן מחכים מתי יתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם לעיני כל העולם.

יכירו כולם את אחדותו ויהיה כל העולם שפה אחת ודברים אחדים,

כולם ידעו שהשם אחד ושמו אחד,

איזה יופי.

אתם מאמינים?

קשה להאמין עם דאעש וכל החבר'ה מסביב, נכון?

אבל זה מה שיהיה ואנחנו קרובים מאוד ואנחנו זכינו להיוולד ישר

לעולם הזה.

אתם יודעים מה זה אומר?

שמתוך

שבעה

מיליארד

בני אדם שיש היום בעולם,

הקדוש ברוך הוא

בחר עם פינצטה.

כל אחד ואחד מהיושבים כאן,

שאינם יושבים כאן,

ואמר אתה ואת

יותר טובים מאובמבה.

אם זה הבן אדם מספר אחת של העולם,

המערבי,

כן?

אז עליו אנחנו מברכים בבוקר,

ברוך אתה ה' אלוקים ואחר העולם שלא עשני גוי,

דהיינו אובמבה.

ולבחור אותנו פירושו שכל אחד ואחת מיוחדים,

מיוחדים,

שלא מצא הקדוש ברוך הוא יותר מה-13 מיליון, יש בסך הכול

13 מיליון ידועים בעולם לערך יהודים,

מפורסמים ברשומות,

אז הוא לא מצא יותר טובים מכם,

מכל אחד ואחד בעולם,

מהמדענים שלהם, החכמים שלהם,

מכל מה שתמצאו בהם, איזה שבח לכאורה,

לא מצא מכולם אחד כמוכם.

שמעתם דבר כזה?

הערכתם פעם את עצמכם ככה?

בטוח שלא.

מישהו מהציבור פה הולך ברחוב וחושב מי הוא באמת?

אף אחד.

אף אחד.

מי אתה? אתה יכול להגיד לי מי אתה?

כן, כן, אתה.

אני יהודי. אתה יהודי, מה זה אומר? מי אתה, אני שואל?

מה? בן של מלך. אה, בן של מלך.

אתה הבן של הקדוש ברוך הוא. אתה יודע, יש אנשים

רואים מישהו ברחוב, אתה יודע הבן של מי זה?

זה הבן של השחקן, זה וזה. הבן של ההוא, זה וזה. הבן של זה וזה וזה.

ואתה הבן של הקדוש ברוך הוא, אבל מי הולך ומרגיש שאני הבן של הקדוש ברוך הוא?

אני הבת של הקדוש ברוך הוא? מי הולך?

מי מרגיש את זה?

אחד שהוא היה הבן של גייטס.

היה לו איזה חשש, משהו, איזה ספק, משהו.

טלפון אחד לאבא,

מה שהוא רוצה, מקבל.

רוצה אי באמצע הים, מקבל אי באמצע הים. כמה זה יכול לעלות?

אתה בן של,

ואפילו כשאתה עומד בתפילה לפני בורא עולם שלוש פעמים, אבא שלך,

אתה לא מתייחס לזה ברצינות.

הרי מה שאתה מבקש הוא יכול לתת,

רק אם תבקש באמת.

אבל זה לא באמת.

אם זה היה באמת, הוא היה נותן איש. אבא שלא ייתן לבן אם הוא רציני.

אם בן יבוא לאבא, אבא תקנה לי מחברות, אני רוצה לכתוב הרבה.

הוא לא יקנה לו מחברות.

אבא תקנה לי ספרים, אני רוצה ללמוד את כל הספרים האלה, אני חייב לגמור את זה תוך חודש.

לא יקנה, בשמחה.

כל מה שיבקש הבן שהוא יודע זה לטובתו וזה קיום רצונו של האבא,

למה שהוא לא ייתן?

בפרט שיש לו את כל האמצעים.

אז יש לך אבא בשמיים שיש לו הכול לתת,

והוא רוצה לתת,

ואתה לא מבקש ברצינות.

דבר ראשון שתיקנו לנו חכמים בתפילה לבקש,

זה אתה חונן לאדם דעת.

ואם היה דעת,

אז גם היית מבקש את השאר, אבל הברכה הראשונה לא תפסה,

כי אתה לא מתכוון באמת.

אם היית מתכוון באמת שזה רק מהשם חנינה של דעת, חוכמה, בינה, הסכן, כל מה שאפשר,

אז ודאי שהיית מקבל הכול.

חוכמה, חוכמה, חוכמה, חוכמה, חוכמה.

מה שאל שלמה המלך? חוכמה.

מה יחכם מכל האדם ומכל בני קדם.

אז זאת אומרת, אם אתה עושה דבר כזה, אתה תקבל הכול, רק תבקש, אבל תבקש באמת.

גרים באים, רודפים,

נלחמים.

רות המואבייה,

ביתו של מלך מואב,

עוזב את הכול, את הארמון, את הכסף, את הכבוד, את המעמד.

הולכת עם אישה דלה וענייה ורוצה לדבק בה ובתורתה ובעמה והיא לא מבטרת.

מה יש פה?

עשו סקר לפני כ-20 שנה ושאלו היום, אני לא יודע מה הסטטיסטיקה אומרת,

74% מהילדים אמרו שאם הייתה להם ברירה לוולד יהודי או גוי, היו מעדיפים לוולד גוי.

למה? כי גוי זה חמור.

יכול לנעור בכל מקום, לעשות מה שהוא רוצה, אין לו דינים, אין לו כללים.

יכול מה שהוא רוצה לאכול, לשתתות,

לשתות, לעשות הכול.

אבל יהודי, כאילו, מסכן, מוגבל, אומרים לו, זה אסור, זה אסור, זה מותר, זה בקושי, זה אסור, זה אסור, זה אסור, זה תחמיר, זה ככה, זה ככה.

אה, תן לנו לחיות.

הוא לא מבין את המעלה.

בן של מלך, יש לו תכסיסים של מלך,

והוא לא יכול ללכת כמו שלומפר,

חובלי כזה מסתובב ברחובות וזה, זה יגידו, זה בן של מלך?

אז יש תכסיסי מלוכה.

הוא לא אוכל פלאפל בשוק,

ויורד לו טחינה פה, וכאן, וככה.

יש לו סטים, מערכות של אוכל, ומגישים לו מלצרים,

וזה, והכל עם זמן,

ואה, אה, יא,

תכסיסים.

אז גם התורה,

התורה מלמדת אותנו תכסיסי מלכות, כל המצוות זה תכסיסי מלכות,

כי אתה הבן של המלך.

בבוקר אתה מתעטף עם טלית,

אתה שם תפילין על הראש,

ארבע פרשיות שיש בהן שכירת יציאת מצרים, שאתה עם הנבחר,

שהבורא שחרר אותך מעבדות עולם שהיית אצל פרעה,

הוציאו אותך, קנה אותך, ניהלך לאלוהים,

הביא לך את התורה במעמד הר סיני,

התורה היא קובעת איך הבריאה תתנהל,

ואתה נתנו לך את המפתחות של הכול. מלאכי השרת נלחמו עם משה,

שלא יוריד את התורה, והוא הוריד לנו בכל אופן, וקיבלנו אותה.

מי שלנו, ואנחנו יכולים לעשות איתה הכל בעולם,

ובן אדם לא יודע להעריך אפילו מה הוא קיבל.

והוא בא, מתעטף מהר, מאחר לתפילה, שם את הטלית בתפילין ככה ככה,

גומר מהר, תיק, תיק, תיק, מקפל, יאללה, הולך לעבודה, כי זה העיקר כאילו,

וזהו, ואחרי זה בערב, אם יש לו מדע,

אם יש לו גת, אם יש לו זה,

יש לו שש בש, שחמט, לא יודע מה הוא עושה,

או שרואה את הטלוויזיה,

וזהו.

וזה החיים.

נו,

זה מה שאתה באת לעשות בעולם.

מה התכלית?

אז איך אדם יכול להגיד, אני בן של מלך? איך היה הולך בן אדם שמרגיש שהוא הבן של מלך מלכה מלכה כזאת? זה משהו שצריכים להבין את זה.

איך הולך?

הוא יושב ככה, בן של מלך לא יושב ככה.

למה זה נקרא יהורה?

אדם שמשלב רגל על רגל, אומרים חכמים, זה יהורה.

אפילו ב... לא רק בבית כנסת, כן? בכל מקום.

יש אנשים עוד שמסכלים את רגלם, עוד הוא מעלה אותה טווילה מכאן לכאן.

אה, אה, יא, מפלח.

ככה במרחב.

אז יש תכסיסים של מלך.

איך מלך מתנהג?

שיב�יתי השם לנגדי תמיד זה כלל גדול במעלות הצדיקים והחסידים ההולכים לפני השם יתברך.

שאין ישיבתו ותנועתו של אדם בתוך ביתו,

כי ישיבתו ותנועתו לפני מלך

בשר ודם.

מישהו יושב לפני מלך ככה?

משלח רגל השור.

לא יושבים ככה לפני מלך, נכון?

אדם יושב ככה ברטט,

בזייע,

וכולו דרוך, בקושי זז וכו', אבל בבית הוא יושב איך שרוצה.

ולא רק עורך דין, תמיד. כן.

וגם דיבורו של אדם בתוך ביתו לא כמו בדיבורו לפני מלך. הוא שותק עד שהוא יקבל רמז

שיוכל לזוז בכלל לדבר.

יש מישהו שיתחיל לדבר סתם?

יש מישהו שיסתור את דברי המלך באמצע?

מה, הוא רוצה להיות תלוי בעץ?

בכיכר העיר?

אז אם זה לפני מלך בשר ואדם, לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא,

על אחת כמה וכמה שהוא מסתכל עליך.

שיביתי השם לנגדי תמיד, תסתכל שהוא איתך לידך, מסתכל עליך כל רגע איך אתה מתנהג.

את הסרט הזה יראו לך.

זה הסרט של החיים שלך, את זה יראו לך. איך התנהגת, מה עשית?

אז אם אתה בן של מלך, צריך להתנהג בהתאם.

עוד דבר אנחנו צריכים להבין, כמה אנחנו צריכים להיות מדושני עונג.

שהרי עורפה שהגיעה לשפל המדרגה רק ברגע

שהיא אמרה לה שתשוב לעמה והיא שבה,

הייתה מקבלת עליה גם כן סבל של עוני ועול גדול של תורה כדי להיות עם נעמי.

אז אם הגויה הזאת

שהייתה מרוחקת

וחזרה לסורה בן רגע,

היא

הבינה שכדאי לחיות חיי דלות ועניות בארץ ישראל עם עם ישראל.

לולא שאמרה לה נעמי לשוב, היא הייתה נשארת.

אז איך יהודי שנברא לתוך הארמון,

לתוך העם היהודי,

לא יודע להעריך את זה ולהיות מוכן בכל תנאי

להיות בנו של מלך.

והיא

נמשכה אחרי נעמי בגלל החינוך שלה.

אז היא הכירה אישה אחת גדולה, חשובה,

ומזה זה הספיק לה בשביל להיות כנועה תחתיה ולעשות כמעשיה.

אז אנחנו שקיבלנו את החוכמה האלוקית של הבורא יתברך,

שנתן לנו את התורה,

הביאני המלך חדריו, אז איך לא נגילה ונשמחה בך?

כמה אנחנו צריכים להיות שמחים שיכולים לשבת ולפתוח ספר,

ללמוד בתורת האלוקים.

יש עוד להשתומם מרות,

עד כמה הייתה מסורה ללמוד מנעמי,

כמה הייתה בעלת דרך ארץ,

שהיא שלחה אותה

ללכת אצל בועז,

שייבם אותם.

אז היא אומרת לו, ואנוכי לא אהיה כאחת שפחותיך.

אני אפילו למעלה של אחת מהשפחות שלך לא מגיעה,

והיא

ביתו של מלך מואב.

קמה דרך ארץ,

שהיא לא תחשיב את עצמה עד כדי כך. איפה הגאווה? בכל אופן, בת מבית,

בית חשוב אצל אומות העולם.

והיא אומרת לו כך,

וקיבלה מנעמי את דבריה ללכת לשכב למרגלותיו,

בגלל שהיא אמרה לה,

עוות וגלית מרגלותיו.

אז רואים כמה שבח

באומות העולם היה, באומות העולם.

אבל הם היו עם כל זה בעלי הכרה גדולה להשיג

הנהגות שכליות,

ובשבילם היו מוכנים לסבול עול גדול.

והיא לא מעם ישראל.

ואנחנו שמחונכים מגיל קטן,

ומעם קדוש וטהור.

כמה אנשים קיבלו עליהם עול לימודיהם

לקיים כל מה שלמדו במאה אחוז?

וגם הנהגה שכלית אפילו, רק שכלית.

ומכל שכן, ללכת על פי התורה בכל דבר, ולא לזוז ימין ושמאל.

כמה קיבלו עליהם את זה?

והרי בשביל שתי מצוות,

דם פסח ודם מילה, יצאו אבותינו ממצרים. הם היו במ״ט שערי טומאה שקועים שם,

בטומאת מצרים,

ערוות הארץ.

ובזכות שתי מצוות

הם יצאו משם ונתבדלו מן המצרים.

כי השר של מצרים טען,

אלו עובדי עבודה זרה ואלו.

אז מה אתה רוצה לדחות את אלה מפני אלה?

נתן הקדוש ברוך הוא עם ישראל שתי מצוות,

וזה הקפיץ אותם

עד שזכו לקבל את התורה בזכות זה.

משתי מצוות שהתחילו.

אז כמה מצוות אנחנו מצווים בלי עין הרע?

תרייג. הלוואי שהיינו יכולים לקיים את כולם, אבל כי לא צריכים את כולם. יש לבית המקדש, ויש ללוי, ויש לכהן, לא כולם חייבים בכל.

אבל בסך הכללי,

מצוות זה ההזדמנויות הכי גדולות, זה היהלומים הכי גדולים שאפשר להרים בעולם הזה, ולהכניס אותם לכספת של החסכונות לחיי העולם הבא.

יש מישהו שיבואו לפניו הרבה יהלומים זרוקים, אז הוא יגיד, די, נמאס לי להתכופף, כל פעם יהלום, עוד פעם יהלום, עוד פעם. עזוב אותי.

אם לאחד היה לו חור בכיס ונפל לו שקל, שקל, שקל,

אתם רואים אנשים משתטחים.

אז יש לנו יהלומים.

כל מצווה היא נצחית, השכר שלה. השכר לא רק פה, פה זה הפירות,

לא הקרן,

הקרן למעלה.

מחכה לנו שכר נצחי, נצחי, אתם יודעים מה זה נצחי?

מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה בנצח.

אתה צריך לקבל שכר לנצח.

זה ממצווה אחת.

שתיים, אלף, עשר אלף.

ואם זיכית את הרבים והם עושים מכוחך הלאה,

מדורות על דורות,

אז גם כשתהיה שם ימשיכו להביא לך פירות כל הזמן.

אז לא כדאי להשקיע, יש מפעל יותר רווחי מזה.

אין מפעל שברא בורא יותר רווחי ממצוות.

רק תחטוף, תחטוף!

זה מה שאמרו חכמים.

העולם הזה דומה לבהילולה,

כמו בית חתנות.

נכנסים לחתונה,

זהו, מה שיש במזנון בכניסה,

ומה שיגישו לך, זה מה שיש.

חטוף ואכול, חטוף ותשתה.

אחרי זה, אומרים, זהו, נסגר.

שלום, הולך הביתה.

מה שהספקת לאכול, זה מה יש.

אבל בחתונה יודעים להגיד, תוריד, תוריד פה עוד, תוריד, תוריד. הוא עוד לא אכל, תן לו, תן לו.

אז למה פה אנחנו לא עושים אותו דבר?

למה אנחנו לא חוטפים כמה שיותר מצוות?

אם גויות באו ונסרחו אחרי נעמי רק בגלל הנהגה שלה,

כל שקר בשביל האמת לאמיתה,

ואנחנו שזכינו להיות בן של מלך,

וכולי, למה לא נעשה זאת?

נו,

אני מקווה ש...

אולי הצלחתי לגרות לכם קצת בקליפה של המוח משהו,

שאולי זה יחדור,

ותתחילו להתאוות לתאווה האמיתית

לאסוף מצוות.

לאסוף מצוות.

כי מה שאוספים פה,

אתם יודעים, בחומריות, זה נשאר פה, לא לוקחים.

גם אם נכנסת

לבית חתנות והיית בחתונה,

אחרי זה אתה רץ הביתה לאיזשהו מקום לרוקן את זה.

אז לא נשאר מזה כלום, חוץ מהטעם שהיה בפה והריח.

אין יותר כלום.

וככה זה חוזר כל הזמן.

אז מה נשאר לך?

כלום.

זה רק למלא דלק לנסוע הלאה.

עוד פעם מלא דלק נוסע הלאה. אבל מה הטעם לנסיעה?

לאן אתה נוסע אבל?

לאן אתה נוסע? לבית קברות.

זו התחנה הסובילה.

זהו.

תחנה אחרונה,

יורדים שמה, משכיבים את הבן אדם,

מכסים,

קדיש, שלום עליך.

שלום, שלום חבר.

כן.

אז אני שואל, אבל מה התכלית?

בשביל מה עברנו את כל המסלול? מה עשינו פה?

אז אתה ואת יכולים לאסוף

ולאסוף בלי סוף.

איזה יופי, שנותנים לך הזדמנות כזאת.

אם בבנק היו נותנים יום אחד,

פותחים את הכספות ואומרים, תבוא עם שקים ותאסוף כמה שאתה רוצה,

יש מישהו שינח,

היה שותה איזה משקה,

היה אוכל איזה פת,

עוגייה,

שום דבר,

רק אוסף,

ויש לך כל יום 24 שעות

תמימות לאסוף, לאסוף, לאסוף, בלי סוף.

ואלה שיש להם היום וואטסאפ,

יכולים להעביר דברי תורה,

יכולים להעביר חומר תורני בקבוצות לאלפים ולרבבות.

ואם תפסת אחד

שעשה משהו,

איזה שכר, לנצח.

ואם הוא התרגל מזה לעשות את זה תמיד,

וואי וואי וואי.

ואם הוא השתנה לגמרי,

ואם הוא העביר את דבריך הלאה,

אין גבול למה שאתה יכול להרוויח.

היום אפשר לעשות מצוות,

מה שאי אפשר היה בדורות קודמים, אי אפשר היה.

וזאת למה?

כי אנחנו בסוף,

וכיוון שבסוף צריך הרבה זכויות בשביל להיגאל,

אז נותנים לנו כל מיני כלים, מכלים שונים שאפשר יהיה לזכות את הרבים ולזכות, ולזכות, ולזכות.

אז הנה אמרתי לכם את הדברים,

ואני מקווה שבעזרת השם זה יועיל.

אם לא למאה, לשניים.

הבעיה זה זכרי.

אבל גם אם אתם לא תשמעו לי, אני דאגתי כבר שיהיה לי מספיק שכר.

אני שידרתי את זה עכשיו בשידור ישיר.

כל אלה שרואים אותי עכשיו אצטדיון מלא.

ומחר בבוקר, אשר לא יספיקו, יראו את זה,

וזה יישאר לנצח, הסרט הזה,

וישמעו אותו, והוא ינגן.

ועל כל מילה שאמרתי זה תרייג מצוות,

ומזה אני כבר מרוויח מעשיר גדול,

וביל גייטס יכול לבוא לצחצח לי את הנעליים.

אז זאת אומרת, אדם צריך לחשוב איך הוא עושה פעולה אחת שתהיה לאלפים ולרבבות, לנצח נצחים.

זו ההשקעה.

אז מי שארגן את ההרצאה הזאת, זו הרצאה נצחית.

היא לא הייתה פעם אחת.

אחרי זה הלכו לישון.

היא מתנגנת כל הזמן.

כל הזמן, כל הזמן, עד ביאת גואל צדק.

והיא תפיק פירות ופראי פירות, גם אם אף אחד לא ישמע,

וגם אם אף אחד לא יעשה.

את הסחר על כל מילה שיצאה,

תרייג, תרייג, תרייג, תרייג.

מי שארגן אותו דבר, מי שסייע אותו דבר,

מי שהקליט אותו דבר, מי שצילם אותו דבר.

ומי שהקשיב, מקבל שכר כנגד כולם.

תקשיבו, לא אתה מקבל שכר מה ששמעת אותי,

אתה מקבל שכר גם כנגד כולם.

אתם שומעים?

נו, איך הקדוש ברוך הוא בנה כזה תחשיב לזכות את הבנים שלו? איפה ראיתם דבר כזה פעם בחיים שלכם?

איפה ראיתם דבר כזה?

הפוך, אתה הולך לבורסה,

אתה קונה כך וכך מניות, זה מה שיש לך.

אבל אם יקנו מיליון אנשים מניות, אתה נהיה פי מיליון גם? לא.

רק אצל הקדוש ברוך הוא.

ככל שמתרבה קידוש השם בזכות שכל אחד מגיע,

אז כל אחד מעניק גם את החלק הזה לאחרים,

ואחרים לא.

מדהים.

נו, אז צריך לעשות ריבוי של שיעורים.

ולקחת את הדיסקים, ולהפיץ אותם, ויש לינקים שאפשר להעביר אותם, וכן הלאה.

ואין גבול מה שאדם יכול לזכות.

ובמקום זה, אם הוא יושב ככה מול המרקע,

ומסתכל ככה ובוהה עד שהוא נרדה,

מאבד את חייו לדעת.

זה נקרא מתאבד.

מאבד חייו לדעת.

בדעתו הוא יושב לאבד את הזמן.

זמן,

זה מכסה שקיבלת.

כל רגע שעובר,

אתה מת.

ראיתם פעם שעון חול בסאונה?

כן?

שמים?

והחול יורד?

זה מלחיץ, אה?

תאר לך שהיו שמים לך שעון חול של החיים שלך,

ואתה רואה כל רגע איך החול יורד, יורד, וזה החיים שלך. אתה יודע, הנה, הנה, תראה, נגמר, הולך, נגמר, יואו, תראה כמה נשאר.

ובן אדם היה רואה את זה,

היה נכנס ללחץ.

אבל הוא לא רואה את זה.

אבל אם היה מצייר לעצמו, תבין. הרי הוא לא יודע גם בכלל אם נשאר לו חול למחר.

יש כאלה, יכולים לא לקום מחר.

אז האדם סומך שיש לו עוד ועוד ועוד, ובינתיים הוא לא עושה כלום,

מאבד את הזמן.

פעם הרב אורי זוהר אמר שאחד שהולך לסרט ואומר,

איזה סרט, כמה זמן זה ארך? שעתיים.

מה זה עונג?

אני אומר לך, שעתיים כאלה לא היה לי מזמן.

אז זה אומר, טמבל, טמבל.

זה כמו אחת נכנס לניתוח, הורידו לו שתי אצבעות.

שואלים אותו, איך היה? הוא אומר, מה אני אגיד לך? לא הרגשתי, איך עבר הזמן.

כן, אבל אין לך שתי אצבעות יותר לעולם.

הוא אומר, לא משנה, אבל היה תענוג, זה עבר.

יא טמבלולו, החיים שלך הלכו, שעתיים הלכו. מה אתה מבלבל את המוח? מה אתה נהנה?

זאת אומרת, אדם לא מבין, הוא מפסיד, מפסיד, מפסיד. ואתה יכול להרוויח, להרוויח, להרוויח, אז למה לא?

כן, בבקשה, תן לו לשאול שאלה.

רגע, יתנו לך מיקרופון.

ברוך אתה ה'

אלוהינו, מה לכו ענו? שהכל נהיו בדבורו.

אמן.

אתם רואים ממשקה כמה האמן ענו,

תראו כמה אפשר להרוויח.

כן.

כבוד הרב, אני אומר,

אין בעיה ללמוד תורה, הכל טוב. צריך להסב גם את מה שאנחנו עומדים.

כן.

יש בעיות הרבה בכשרות,

והרב יודע מזה המון שנים.

מה עושים במצב הזה?

וכל יום שומע מקרה אחר, בכל מקום.

אתה שומע על כשרויות בדצים מכובדים, שהמשגיחים בכלל לא מגיעים לאזור.

והם באים בסוף החודש לקחת המשכורת,

הם לא שוכחים כבר בסוף החודש.

אבל

ביום-יום הם לא נמצאים.

ואנחנו אוכלים.

אוכלים אותה, תכף. אוכלים, פעמיים, תרתי משמע. כן. גם אוכלים אותה בקנייה הזו, וגם מה עושים במצב הזה? אנחנו בתקופה האחרונה עוררנו על הדבר הזה שוב ושוב, והבאנו כמה רבנים. אחד,

הרב יצחק הכהן רבין, 50 שנה ברבנות הראשית,

בקיא,

כתב ספר בנושא כשרות,

ובא ואמר, עד כמה בעיות חמורות יש בכשרות.

הבאנו את האדמו״ר מהלמין, נתן שתי דרשות בנושא למסקנה העולה,

זה שרוב הציבור אוכל נבלות וטרפות.

גם בבדצים.

והם הסבירו את זה,

משום שלא מוצאים פגימות בסכינים בכלל, וזה לא ייתכן.

זאת אומרת, בגלל שעושים שחיטה באופן תעשייתי,

ועושים את זה במהירות,

ומי שרואה את זה לא מאמין שאפשר עד כדי כך לעשות,

אז מבין שאי אפשר שישחטו כל כך הרבה פעמים, וגם פוגעים מדי פעם במפרקת,

והסכין לא נפגמת. ואם היא נפגמת, וממשיכים לשחוט,

אז הכל נבלות וטרפות.

עכשיו,

העיד לנו אחד השוחטים שהוא שחט בערך 3-4 מיליון בימי חייו,

ואף פעם לא מצאו אצלו פגימה בסכין.

אין דבר כזה בעולם.

אז זאת אומרת,

שזה עבר, נבלות וטרפות. זה לא אחת, זה הרבה. וכמו שאתה אומר, אתה אומר בחלק הקל.

אתה אומר בחלק שבכלל לא עושים השגחה.

אני היום הלכתי לשחיטה.

שחיטה פרטית.

אנחנו לא אוכלים בדצים מאחרים.

היינו אוכלים עד לפני כמה זמן

רק לנדה, כי ידענו שאחרים לא מספיק טובים.

אז אכלנו רק לנדה. אבל התברר שגם שם זה לא הכי חלק,

מסיבות שלא נפרט. תראו את הדרשות באריכות, אז תבינו את כל הסוגיה.

והיה שם סוחר בשר ערבי.

ערבי.

אז שאלו אותו, החבר'ה שלי,

תגיד, מה אתם עושים עם כל הטרף שיוצא לכם פה?

הוא אומר, כל הישראלים קונים את זה. כל תל אביב, כל המסעדות, כל... זה ככה הלשון שלו.

כל המסעדות, הכול זה מפה, טרפות.

ואני לא היחידי, הוא אומר, מה הפירוש?

הרי תופסים משאיות, כל פעם רואים בחדשות, מדי פעם תופסים משאיות שמבריחים,

כאילו בטון למעלה, חול למעלה,

מפרקים את זה,

מחפשים נשק, מוצאים בזר.

אז זאת אומרת, זו תעשייה שמרוויחה,

מחיר בשר הוא בהרבה הרבה יותר זול ממה שקונים אנחנו,

כאילו, דרך הבדצים,

ואנשים מרוויחים כסף.

עכשיו, זו לא היסטוריה של היום.

בכל עם ישראל במשך כל הדורות

האכילו נבלות וטרפות,

ערים שלמות, מדינות שלמות וכולי.

לא מזמן התפרסם שבמונסי בארצות הברית, במשך עשרות שנים, אדם ירא שמיים, נשאו פנים,

שכולם סמכו עליו, צדיקים, ואדמו״רים, וחסידים, וכולם,

התברר שהוא מכר בשר של גויים.

בלוס אנג'לס, לפני שנתיים-שלוש,

התברר עוד פעם מקרה נוסף של מישהו שהיה גם כן,

שהוא הכי גדול,

וגם כן, הכל נבלות וטרפות.

לא בגלל מה שאמרתי, שלא בודקים סכין, או כן בודקים, או נפגם,

או בעיות כאלה ואחרות, שהליין, המהירות של המסלול,

שעוברים או העופות או הבשר, הוא כל כך מהיר.

יש מקומות ששוחטים 130 ראש בקר,

130 ראש בקר בשעה.

איך זה יכול לתת לראות? איך זה? אתה צריך ללכת לראות.

דגא דומבע, דגא דומבע, דגא דומבע, דגא דומבע.

נכון, תעשה חשבון.

בדיוק אתה יודע חשבון ראית?

כל חצי דקה ראש.

טוס, טוס, טוס. לא, לא.

אתה עשית חשבון חצי דקה. טוס, טוס, טוס, טוס.

יש שוחטים בדקה 30...

עוף

שלושים עוף

וגם תופסים את העוף ומורידים לו את הראש אחורה ותשאל אם יש פה שוחט יסביר לך

אין כרגע הכשר שאפשר לסמוך עליו במאה אחוז

מה עושים? מה עושים? אני אגיד לך

אם יש לכם

שוחט ירא שמים פה מומחה

שאתם יודעים

אז לוקחים, קונים את העופות כמו שעשינו לפני 50 שנה

ושוחטים פה והכול או הולכים למשחטה הנה מחר אנחנו הולכים לישעי

ושוחטים שם יש שם משחטה פרטית אתה בא

רוכש מילול שהוא מפוקח

גם זה צריך לדעת

כי אם מזריקים זריקות לא במקום אז הטרפה כבר מזריקה

אז צריך לדעת מה לוקחים

ואחר כך לוקחים ואז צריך לשחוט את זה לאט לאט ואחרי זה בודקים את הריאות ובודקים את הכבד וצומת הגידין שלא שם נקרע איזה גיד ומשהו ואחרי זה צריך להמליח את זה כמו שצריך לא כמו הערבים שממליכים את זה זורקים את העוף ככה

מדביקים עליו מלח מפה, משם,

יו-לו-לו-לו-לו,

ואין תמיד משגיח וכולי.

וגם לא פותחים בכל מקום שייכנס המלח טוב.

אנחנו לוקחים ופותחים גם את הגב ופותחים הכל ומכניסים לכל מקום והכל מסודר, לאט-לאט, לאט.

זה נקרא חבורה, חבורה, חבורה. לוקחים חבורה של אנשים יראים והולכים ועושים.

כל אלה שהם יראי שמיים לא אוכלים מהתעשייה,

והולכים ועושים באופן פרטי.

זה הכל הכי טוב, הכי קל, הכי נקי, הכי נקי גם.

מי שראה בטלוויזיה,

הראו לפני שבועיים שבאושר עד,

כן, אחת הרשתות החרדיות,

לקחו בשר שפג תוקפו לפני חודש,

וערבבו אותו עם טרי,

טחנו את הכל,

חלק נפל לרצפה עם הלכלוך והעפר שיש,

הכניסו, רואים הכל בסרט,

והמשגיח אומר, כן, תעשה ככה וככה,

ועושים, מוכרים לכם טרי,

ובמחיר של הבדץ.

זאת אומרת, חביבי, אתה גם אוכל בעיה לא רק של כשרות, גם שאתה יכול חלילה לסבול מחלות,

ודברים נוראים.

וזה עובר, ולא רק זה,

גם זה בכלל לא הבשר של ההשגחה שחתום.

נכון, עדרה.

כן, מערבים, כן, עדרה וקהילות, בית יוסף, ג'דאתי וכולם,

הכל מחרבש.

יש בשר שמגיע מרוסיה, מרוסיה, מגיע מרוסיה.

ככה העיד לנו האדמו״ר מהעלמין, מגיע מרוסיה,

ובאות השגחות, ושמות רק את הפתקיות שלהם על הקרטונים, וזהו.

לא שוחטים פה בכלל.

בקיצור,

בחוץ לארץ יש מושג שנקרא הונאה בכשרות.

שם מכניסים לבית סוהר,

חוץ מקנסות ושיעורים שלא משתלם לעשות.

אז שם מפחדים מאוד.

ועם כל זה, חילון ולא תוטרפות. פה בארץ יש חוק הונאה בכשרות,

אבל אף אחד לא עוקף אותו.

אז זאת אומרת, זו בעיה חמורה מאוד.

אני עברתי לדגים לפני שלושה חודשים בערך,

כשנודע לי הדברים,

ואז החלטנו שבסדר, אם אנחנו רוצים, ולקהילה שלנו, קהילות פז,

אז אנחנו שוחטים.

משוחטים לנו, לקבוצות שלנו, ושלום על ישראל.

לא צריכים מאחרים, לא כלום.

עשינו לנו מצות לבד, אנחנו בודקים אתרוגים לבד, מולבים לבד, עושים הכל לבד.

ואני הולך, בעזרת השם, בקרוב

להתחיל ללמד את היהודים גם איך עושים אוכל לבד.

איך עושים גבינה לבד, שמנת לבד, מיונז לבד, הכל לבד.

לבד.

לא לקנות מה תעשייה, כמה שלא תצטרך מה תעשייה.

עוד לא דיברנו על זה שאנשים לא יודעים לבדוק את המאכלים בכלל. זת'ומרת, נענע, פטרוזיליה, כוסברה.

יש אנשים ביירישו,

במים ככה.

עושים ככה,

ויאללה יקדע.

עם החרקים ועם הכל, טק, טק, טק, טק, טק, ועושים זעוקי משהו.

אז זאת אומרת,

אנשים בכלל לא מודחים.

דגים, אתם חושבים דגים זה פשוט? יש לפעמים דגים שהם מזויפים, שהם דומים, והם באמת לא כאלה.

ויש עוד דבר,

יש תולעים בתוך דגים, באוזניים ובבטן, יש כאלה שהם איסורים,

יש כאלה שהם גם מחלות,

ויש כל מיני דברים, אבל

מישהו מכם כאן הנכון, אין לזה סוף.

אין לזה סוף, רק הסוף זה בסוף.

ואחרי זה תיתן דין וחשבון על כל תולעת ועל כל חרק ועל כל דבר, כי אתה מצווה להישמר.

ונשמרתם לנפשותיכם מאוד,

וכתוב שמי שאוכל חס ושלום חרק או שרץ או משהו,

או נבלה או טרפה,

כתוב שהוא נהיה מטומטם ונטמטם בם,

אל תקרא ונטמטם, ונטמטם, נהיה מטומטום.

לכן, אנשים לא קולטים.

אתה מדבר, הוא לא קולט.

אני רק אגיד לך שהיה עורך דין שלמד עם החרותא שלי,

וניסה ללמוד אותו גמרא ולא הבין.

שבועיים הוא אומר, תשמע, אני אחד מעורכי הדין המצטיינים,

ואני יושב פה ולא מבין מה אתה מדבר איתי.

אז הוא אמר לו, תגיד, אתה אוכל מאכלות אסורות?

הוא אמר לו, אני אוכל כל מה שזז.

אמר לו, אז זה הבעיה.

אתה תפסיק שבועיים לאכול מאכלות אסורות, תקפיד רק לאכול מה שאני אגיד לך,

ונראה.

אחרי שבועיים הבן אדם, נפתח לו הראש.

אני שמעתי את זה, היה לי עורך סאונד, עורך וידאו וסאונד,

והיה קיבוצניק.

אחרי שנים שהוא עורך את הסרטים שלי, אני אומר לו, תגיד לי, אתה השתכנעת שמה שאני אומר זה נכון?

הוא אומר לי, כן, זה ברור לי.

אז למה אתה לא עוזר בתשובה?

הוא אומר, זה לא מדבר אליי.

אמרתי, מה זה לא מדבר אליי? מה, אין לך שכל?

אם השכל אומר זה נכון, זה אומר שמה שאני אומר זה נכון, יהיה לך עונש

או שכר, אז תחלין.

הוא אומר, כן, אבל זה לא מדבר אליי.

אמרתי לו, תשמע, אתה אוכל מאכלות כאלה וכאלה? אמרתי, כן. אמרתי, תפסיק שבועיים, הפסיק.

היום הוא חזר בתשובה חרדי לכל דבר, 100%. המאכל מטמטם.

האדמו״ר מהעלמין סיפר, תקשיבו טוב, מעשה מזעזע. אתם חייבים לשמוע את הדרשות האלה שהוא נתן, השתיים האלה.

זה נמצא באתר שלנו, שופר נקודה טבעי.

שלושת הבחורים, אם אתם זוכרים, שנחטפו ואחר כך נשרפו.

ואחרי זה כל שנה, אתם זוכרים?

באותה פרשה, פרשת ויקרא,

כל שנה בפרשת ויקרא,

כולל השבעה האחרונים שנשרפו בארצות הברית, משפחה שלמה,

כולם כל שנה בפרשת ויקרא.

מה יש בפרשת ויקרא?

אומר האדמו״ר מהעלמין, כתוב שחלב צריך לשרוף אותו.

לא שורפים את החלב, שורפים בני אדם.

באים לעורר אותם מן השמיים, שכל פעם בפרשת הקורבנות, פרשת ויקרא,

שם קורים הדברים האיומים האלה.

וכל פעם זה יותר, שלוש, חמש, שבע וכולי.

הוא מביא הרבה ראיות, הרבה מעשים. הוא נלחם נגד כל הכשרות בארצות הברית. הוא אומר, כל הכשרות בארצות הברית זה נבלות וטרפות.

הוא מביא הקלטה, היא אצלנו באתר,

הקלטה של 70 רבנים שנתאספו שם בחוץ לארץ,

להכשיר את החלב, שחלב זה כרת.

איך אפשר להכשיר?

אז עומד שם אחד הרבנים ואומר,

כמו שאנחנו משקרים לציבור שהם אוכלים חלאק,

אז אפשר לשקר אותם גם שאפשר לאכול חלב.

אתם שומעים דבר כזה?

ויוצאת בסוף החלטה שזה בסדר והכול ממשיכים.

והוא מביא הקלטה סודית מבפנים,

ששומעים אותם מדברים,

הוא תרגם את זה לכמה שפות והוא תרגם בעברית 36 דפים מתוך התמליל הזה.

זוועה!

זה לא רבנים, זה שדים.

אז זאת אומרת, זה בעיה, כסף. השוחד, אמרה התורה,

יעוור עיני חכמים. אין מה לעשות.

אז מה שהוא אומר זה דבר קל.

כשאני בדקתי את הכסף,

התיישרות

לפני 13 שנה של הרב מחפוד ומצאתי שם דברים איומים ונוראים

אף אחד לא האמין איך יכול להיות זה שם בינלאומי

אבל מה לעשות העובדות הן שונות

ומה שהוא אומר זה כלום שפשוט משגיחים לא מופיעים לעבודה

ומי אחראי בעל הבית ומה האינטרס שלו למכור

ואדרבא אם אין משגיח זה מצוין

הוא אומר לו גם אל תבוא אני אוסיף לך לך

אז זאת אומרת מה אתה על מה אתה סומך על נייר מאחורה שעל זה קיבלה הרבנות והבדץ כסף

אבל אין פה משגיח שיסתכל גם אם יש משגיח צריך שיהיה בקיא ודבר שני ירא שמים

כי אם הוא בקומבינה אז מה הרווחנו

לכן מה שיצא מתחת ידך אתה יכול להיות בטוח מה שלא יצא מתחת ידך סמוך על סמוך אין לסמוך

כן בבקשה תן לו את המיקרופון רגע רגע

רגע רגע

כשהרב אומר לקנות אובות בישעי אתה מתכוון אצל יהודה? אני לא אמרתי לקנות מי ישעי איפה שמעת שאני אמרתי

לשחוט לשחוט הכוונה אני הולך מחר לשחוט שם לא אני

שוחטים שם אני מפקח מסתכל רואה בודק אז יכולים לבוא להצטרף לשחיטה הזו?

זה צריך לתאם עם אלה ששוחטים אוקיי בסדר קיבלתי תודה מכל מקום אני ממליץ לכם אתם ציבור גדול אני מאמין שיימצאו ביניכם שוחטים ואם לא במושב הסמוך

ומה הבעיה מתארגנים ועושים מה שצריך נו אז בסדר גמור

אני גם מנהל שוחטים אני מנהל שוחטים מצוין

אבל שישחטו לציבור גם כן בבקשה שם

תן לו

ערב טוב כבוד הרב ערב טוב רציתי לשאול ואני יכול לבקש ברכה להחלמה

כן שמך משה

בן

בן שלמה

משה בן שלמה רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה אבל תצטרך ללמוד כל יום שעתיים תורה רצוף בתענית דיבור לא אבל זה לא עבורי זה עבור נכדתי

אז אני בירכתי אותך אתה אמרת גם טוב

אז אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים כן ויועיל גם לנכדתך מה יש לנכדה?

אני חושב שבת בשבת מושפזת בבית החולים בפניקס בארצות הברית בעוד כמה?

בעוד חודשיים מה יש לה?

יש לה, הלב שלה עובד 15% בלבד

נכון להיום הרופאים לא יודעים ממה זה קרה האם זה מווירוס האם זה מום מולד או אם זה מחיידק הוריה שומרים תורה ומצוות?

כן

אז תגיד לאימא שתלך בצניעות גמורה והילדה תרפה

אבל מייד

אוקיי מיד צניעות גמורה

זהו

אוקיי תודה רבה תודה רבה תודה רבה תודה רבה שאלה איפה עלית?

איך נזרוק לך את המגרובות?

תראה תראה תראה השנה הקריטית ואתה רוצה לשמוע מה?

השנה אה הוא רוצה לדעת על השנה הקריטית טוב רבותיי אני אגיד לך תראו

השנה הזאת היא לא שנה קלה בכלל

אתם רואים את המתרחש מסביבנו

ואת המדינות המעורבות במלחמות

סעודיה ותימן, איראן וסעודיה,

רוסיה ואיראן עם הטילים עכשיו

אובמבה שהחליט למכור אותנו בפרהסיה הוא כבר מכר אותנו מזמן בצנעה

עכשיו בפרהסיה הוא שואף שתהיה איראן גרעינית לא שהיא לא תהיה

שהיא תהיה

שהיא תהיה ההגמוניה השולטת במזרח התיכון לא ישראל

כי הוא מוסלמי שונא אותנו

והוא האינטרס שלו הוא זה מי שזוכר בהתחלה כשהוא נתמנה אז הטלפון הראשון היה לאבו מאזן

והביקור הראשון היה בסעודיה שהשתחווה למלך

אם אתם זוכרים את הפוזה ולישראל הוא לא הגיע זאת אומרת הוא ערבי מוסלמי ושונא אותנו מאוד

רק מה הוא מדבר ככה יפה כאילו וזה וזה אבל כבר יצאו עליו בתקופות האחרונות הרבה עיתונים ועיתונאים בכירים

שאומרים שהוא באמת מאבד כבר את השפיות והטינה שלו כאילו לביבי כאילו

היא טינה גלויה מדי זה לא יחסים בין מדינות ולא ידידות וכולי וכולי

מה עוד שהוא הפקיר את כל הידידים שלו כמו גיאורגיה ואנחנו ועוד אחרים

מצרים וסעודיה ועזבו אותו וכולי וכולי ונזקקו לרוסים בכמה עניינים

המצב לא טוב עכשיו אם תיבחר זאת הגברת

הילרי הילרי אז אנחנו אתם יודעים אני מקווה שלא נצטרך להגיע עד שם

אולי הקדוש ברוך הוא אם נשמע לו קצת הפעם ברצינות לפני שיהיה מינוי נזכה לגאולה שלמה כי זה קרוב מאוד

אבל

המצב הוא כזה שכל רגע יכול להיפתח עלינו משהו איום ונורא.

ישראל מתאמנת

למלחמה עם חיזבאללה רצינית.

הם מחמשים אותם האיראנים בפרט גם בימים אלה יותר מכרגיל.

הם יודעים שיש הכרעה בסוריה לרעה, הם מאבדים שם הרבה, הם לא מצליחים להתבסס.

יש להם הרבה אבדות אבל מצד שני הם לא מוותרים על המלחמה נגד ישראל.

ישראל כרגע מבודדת גם אהדה עולמית אין לנו הרבה.

זאת אומרת אנחנו עכשיו לבדד בין נרצה לא נרצה במציאות

אנחנו בודדים.

זה יש עוד כמה אנשים מדברים איתנו אבל זה רחוק מהמצב האידיאלי.

אם תיפתח חזית

בזמן הקרוב לא משנה מאיזה סיבה,

מסיבה מתוכננת או שלא מתוכננת,

כן, כמובן הכל משמיים,

אז אנחנו יודעים בדיוק כל מה שאמרתי במשך כל השנים,

שחיזבאללה זה לא יהיה הפעם כמו שחושבים אלא זה יהיה מינימום אלף טילים ביום וכולי. זה היום כולם אומרים, זה כתוב בכל העיתונים, זה אומרים ברדיו.

אז זה לא פשוט כי אין לנו מענה לזה. זאת אומרת, גם כיפות ברזל אין לנו מספיק בשביל מטח כזה.

ויש להם טילים מדויקים וכבדים של חצי טון ושהם פוגעים במטרות בסטייה של עשרות מטרים בלבד, שזה הרסני לגמרי ובכמויות כאלה של להשתלט, ואתם יודעים, אם תחבורה נעצרת כמו שתיארתי את זה בהרצאות קודמות,

תארו לכם בעורק ראשי של החיים יש שם הרוגים ופצועים ולפנות אותם וכולם ברחו, עזבו את המכוניות וברחו לצדדים.

איך האמבולנס הגיע? איך יפנו?

איך יפנו את הנתיב?

איך יסעו? איך יעבירו דברים? אין. המדינה תהיה מושבתת.

ואם יפגעו בריכוזים שהם של אספקה,

של חיים יומיומיים כגון חלב ולחם ואוכל ומוצרי יסוד שצריכים להגיע לכל מיני מקומות שחייהם של בני אדם תלויים, מה תעשה?

לא פשוט, אנחנו לא ערוכים לזה. המדינה מאוד קטנה, אין נתיבי מפלט,

אין לנו אפילו כבישי שירות כמו שיש בארצות הברית, אין כלום, אין כלום. זה הכול מצומצם לחוץ

והמצב לא טוב.

ברור שהקדוש ברוך הוא מביא אותנו לזה בכוונה,

כי אנחנו לא חוזרים בתשובה באמת. אם היינו חוזרים בתשובה באמת,

אז הקדוש ברוך הוא היה מרוויח לנו הרבה יותר,

אבל אנחנו לא עושים את זה. גם מה שעושים, עושים את זה כאילו מהכרח כזה.

אין פה יציאה החוצה שכולם קמים ואומרים בואו,

בואו ונעשה למען השם.

אי אפשר להשאיר את זה על בודדים,

צריכים שהעם יתעורר מעצמו.

כמו שדבורה הנביאה קראה לכל ישראל לבוא למלחמה,

והיא קיללה את אלה שלא באו.

אז לכן צריכים להבין,

המצב לא טוב.

לא טוב. אנחנו על פי חבית שרפה.

ואפשר לתאר את זה שהחוט כבר נדלק. מה אורכו ומה מרחק שמן מחבית?

אני לא יודע מה אורך, אבל נדלק כבר.

וזה רק ברגע שהוא יגיע לחבית זה בום.

הכל מתפוצץ, כל המזרח התיכון

עולה על הרגליים מכל הכיוונים לכל הכיוונים.

כמה זמן זה ייקח, זה תלוי בנו.

נחלץ חושים,

נוכל להבריח את הסכנות מאתנו, והם ימשיכו להתגולל על העמים מסביבנו שהם הורגים אחד את השני,

אחים באחים.

אבל אם לא, הכוונה של כולם, הם אומרים כולם במפורש, דאעש מתכוון שירושלים תהיה הבירה שלו,

והם אומרים שהם יגיעו לכאן,

וגם חיזבאללה אומר, וגם חמאס יורק כל הזמן, כבר 7,000 טילים לכיוון הים לבדוק עכשיו את הטווחים החדשים שהוא עשה,

וממשיכים לחפור, ואנחנו לא יודעים כמה מנהרות יש לנו מחיזבאללה מלבנון אלינו מסוריה.

אנחנו, חביבי,

מחכים מתי זה יתפוצץ, ואז נראה מה כוחנו כאילו.

הרי על מה סומכים פה הישראלים? לא על הקדוש ברוך הוא.

איך צהל יגיב, מה יעשה עם אבא קול חריט?

הנה הצבא העצום הזה, הגדול הזה, הכי חזק פה באזור.

50 יום לקח לא להתמודד עם 1,000 חיזבאללהווים.

לא חיזבאללהווים, חמאסניקים.

נו, מה, הייתה הכרעה?

לא הייתה הכרעה. הם ממשיכים להתחמש, ממשיכים. חופרים מנהרות, חופרים.

מה השתנה?

שמתו לנו 70 וכמה איש בחינם.

מה היהודים מוכנים להם?

אז את אומרת, אדם צריך להבין,

זה לא ילך ויהיה יותר קל, לא יהיה לנו מרגוע.

רק טבעת החנק תמשיך ותתהדק בגללנו.

בגללנו.

לא ביבי קובע, לא השטויות שהוא עושה, לא זה, לא הברוגז, לא כלום. זה אנחנו.

בשלי היה הסער.

אם אנחנו נבין מה שדיברנו בדרשה הזאת ואחרות,

ונחליט שאנחנו רוצים להשתנות כל אחד בפני עצמו,

ועוד אם יעשה לאחרים,

זהו, אנחנו מטים את הכף לטובה.

לא נעשה.

נצטרך להתמודד עם הבעיות שיבואו, אבל הן יבואו.

אין חשש.

מה? כן.

אמרנו שהיה לא בא.

למה הוא לא בא?

לא, אני אומר לך, כל מה שהיה לא בא.

הוא לא בא.

הוא לא בא בגלל שאנחנו עוד לא עשינו מה שצריך.

כן.

הוא מחכה לנו, לא אנחנו מחכים לו.

עוד שאלה אחרונה, רבותיי.

כן, תן לבחור.

שמעתי. שמעתי בזמן האחרון לגבי הפרה האדומה.

כן.

שמעתי בארצות הברית, מצאו, בדקו, משהו כזה.

נו, ואז נגיד שיש, אז מה? לא יודע, זה אומר משהו.

זה אומר שיש פרה אדומה?

אנחנו מאמינים בכל יום שיבוא מלך המשיח. גם אתה?

כן, ברגע. נו, אז מה זה קשור לנו אם תבוא פרה או לא תבוא פרה?

אם הוא יבוא, אז ודאי שתהיה פרה.

ואם תהיה פרה, זה לא אומר שהוא יבוא. יכול להיות שזה יהיה עוד פרה.

אני מודה לכם על ההקשבה,

השם יזכה אתכם, בעזרת השם לאכול כשר,

ובעזרת השם יתברך, לעשות את רצון הבורא.

תזכרו, אתם הבנים של הקדוש ברוך הוא.

ערב טוב, רבי חנניה ברגשי אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זה קדוש רואין,

לפי כוח ירבו לעם תורו ומצוות שנה אמור,

אז אני מחפש למען סבגו יגדיל תורו ויאדיר.