אחיעזר - מושב אחיעזר

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

והיו שקועים באדמה עד צווארם במשך שלוש עשרה שנה למעט ימי שבת וחגים.

צער המערה הזה יש בכוחו לזכות אותם למעלות האלה שאנחנו שמענו.

שלא לדבר על זה שידוע שבמערה נתגלה אליהו הנביא

לרבי שמעון וכל הזוהר הקדוש יצא משם.

זאת אומרת, שום הרגש ושום תענוג

של העולם הזה לא היה מעורב בתורה הקדושה שלהם,

והם למדו בתנאים הלא-נורמליים האלה, הלא-טבעיים האלה,

שלוש עשרה שנה.

אז אנחנו רואים מפה פלא ופלא

שרבי שמעון בר יוחאי מעיד על עצמו מתוך ידיעת מדרגתו העליונה

שבכוחו לפטור את כל העולם ממידת הדין בזכויותיו,

וזאת מהיום שהוא נברא עד לאותו יום,

ואם יצרף את בנו, כמו שאמרנו, ואם יצרף את יותם, אז כמו שאמרנו.

וגם אם יהיו אלף בני עלייה, ודאי שהוא ובנו וכן הלאה, עד שהוא אומר

שאם יש שני אנשים המוגדרים כנזר הבריאה,

זה הוא ובנו שני אנשים.

אתם שומעים מה מדברים?

זה רבי שמעון והבן שלו.

טוב,

עכשיו בואו תשמעו.

אם הם הגיעו למדרגות נוראות כאלה,

רבי שמעון בר יוחאי ובנו,

איך הם זכו למדרגות נישאות כאלה?

איך העפילו לפסגות רוחניות כה נוראות?

ובכן,

גם לכך מוצאים אנחנו תשובה

בדברי החכמים, זיכרונם לברכה, במדרש שיר השירים רבה, ה״כא״.

הפסוק אומר, מעולפת ספירים.

מעולפת כוחן של בני אדם

שהיא קשה כספיר הזה.

התורה הקדושה

היא מעולפת, מעלפת את כוחן של בני אדם

כיוון שהיא קשה כספיר הזה.

רבי יהודן אמר,

אי תמר שהספיר הזה רך הוא?

בואו ראה מעשה שהיה באדם אחד שהביא ספיר אחד ברומי למוכרו.

אמר הלוקח,

על מנת לבדוק אותו נבחין אותו לשבור ממנו חתיכה קטנה.

נתנו אותו על הסדן,

התחיל מכה עליו בפטיש

על הספיר,

נבקע הסדן ונחלק הפטיש,

והספיר במקומו ולא חסר.

זה מה שאומר הפסוק

מעולפת ספירים.

שהיא מעולפת כוחן של בני אדם שהיא קשה כספיר הזה מהתורה הקדושה.

אז את הדוגמה לעוצמה של אבן ספיר מביא רבי יהודן

מאותו אדם שהביא את האבן

לבדוק אותה ונחלק הסדן והפטיש,

והספיר לא נסדק.

ובכן,

אפילו אם יהיה כוחו של אדם עצום

וחזק הספיר הזה,

אשר מאומה לא יוכלו,

התורה הקדושה עתידה להתיש אותו ולהחליש אותו.

זוהי סגולתה של התורה שהיא חזקה מכל הכוחות שבעולם.

הוא בא במידה שהיא מעצימה

את הכוחות הרוחניים של האדם,

היא מחלישה את הכוחות הגופניים של האדם.

עכשיו בואו נעבור

חלק שני של דברי החכמים.

הם מביאים דוגמה לתלמיד חכם שתש כוחו בעקבות העיסוק שלו בתורה,

תלמיד חכם שהיה מלכתחילה גיבור כספיר,

אבל בעקבות עיסוקו בתורה אפסו כוחותיו לגמרי.

מי זה התלמיד החכם?

אותו רבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי,

ואתם הולכים לשמוע מעשה מופת

שלא שמעתם.

למעטם יש למדות.

רבי אלעזר ברבי שמעון

עטוי חמריה גבי אבוי למזבן עבור מן קריית ההמוניה.

יטיב גבי תנורה

אם מי נסחבו אכיל, אם מי נסחבו אכיל עד אכיל כל הצבתה.

אמרין

וואי,

חוה בישא שריה במענה דהדן.

דומה שזה מביא רעבון לעולם.

רבי אלעזר

ברבי שמעון הגיעו חמרים

עם תבואה

לעיר שהיה גר בה רבי שמעון בר יוחאי.

והם נכנסו שם אצל רבי שמעון, רצו לקבל ברכה מהצדיק.

והוא היה יושב, מצאו אותו כשהוא עוד צעיר, יושב ליד התנור איפה שאימא שלו מוציאה משם לחמים, לחמניות.

כל מה שהיא מוציאה הוא אוכל, טרי, חם, ישר.

כל מה שהיא מציאה אוכל,

עד שגמר את הכל.

אמרו וואי, זה יש לו נחש רע בתוך המעיים.

ודומה שזה בגללו יש רעבון בעולם.

זה אוכל את האוכל של כל העולם.

שמע קולי הון

מדי נפקון נמזבן תעניהון

נסב חמרי הון והסיכון לאגרה.

הוא שמע אותם שהם מדברים ככה עליו.

המתין עד שהם הלכו לעניינים שלהם,

לקח את החמורים שלהם והעלה אותם לגג

על גבי סולם.

טוב, אתון טבעון חמרי הון ולא אשכחון יתון.

טלון עייני הון

וחמון יתון יאבין באיגרע.

באו וביקשו את החמורים, לא מוצאים אותם.

ושמעו את הקול של החמורים למעלה, הרימו את העיניים והם רואים שהם על הגג.

מה יעשו? איך אפשר להוריד? הם לא יכולים להוריד אותם.

זה חמור.

הלכו לגבי אביו,

טנון לעובדה, סיפרו לו את הסיפור, מה היה.

אמר להם

דילמא מילא בישא אשמעתונא,

אולי אתם אמרתם איזה דבר רע על הבן שלי והוא שמע?

אמרו לו לא מרי אלא כן וכן, אבה עובדה.

לא, לא אמרנו משהו, אנחנו כך וכך אמרנו זה הכול.

אמר לו, ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה?

אפשר דמין דתכו נבע אחיד?

תגידו, הוא אוכל משלכם, שאתם מעירים לו הערות כאלה?

או עליכוני נון מזונה, או שכל המזונות שלו הם על חשבונכם?

לא, הוא דבריה ברא למזונה? זה לא ההוא הקדוש ברוך הוא שבורא את המזונות, הוא זן אותו?

אף על פי כן הוזלו ואמרו להם משמי והוא מחית לוחון. לכו תגידו לו, בכל אופן,

משמי שיוריד לכם את זה? והוא יוריד.

הנס האחרון היה קשה מן הראשון.

מן מסקן לו הווה מסיק להון חד-חד.

מן ניחות להון הווה מחית להון טרה-טרה.

כשהוא עלה את החמורים למעלה אז הוא עלה כל חמור בנפרד.

עלה חמור, ירד

על החמור.

כשהוא הוריד אותם, הוריד שניים-שניים

את החמורים.

אתם מבינים איזה כוח צריך שיהיה לו?

מסופר שרבי ישמעאל ברבי יוסי

ורבי אלעזר ברבי שמעון, כשהיו נפגשים ביחד

והקרס שלהם הייתה אחד מול השני,

שני שברים היו יכולים לעבור מתחתיהם בלי לגעת בהם.

זה היה רבי אלעזר,

הבן של רבי שמעון.

ואם תחשבו שהוא היה שמן כזה שכולו מלא אוכל,

אז תדעו לכם שהצדיק הזה בדק פעם את עצמו לראות אם ישלטו בו תולעים כשהוא ימות.

עשו לו ניתוח והוציאו לו שומנים מהבטן ושמו אותם בשמש.

מספר ימים ולא התל-אביב.

הבשר לא התליע.

ולפני שהוא נפטר

אז הוא אמר לאשתו לא לקבור אותו.

לא אגיד לכם את הסיבה,

אבל לא קברו אותו. ו-22 שנה הוא היה בעלייה כמו ישן.

והיו באים לדון דינים מעבר לדלת והוא עונה כן ולא מי זכאי מחייו.

רק אחרי 22 שנה שאשתו ראתה שתולעת יוצאת לו מן האוזן, היא חשבה שהוא נרקב והוא אמר לה שלא, זה בגלל שהוא שמע פעם לשון הרע

והוא לא מחה, אז לכן

זה הייסורים שהוא צריך לעבור.

מכל מקום בסוף קברו אותו אצל אביו,

ויש גם בזה סיפורים איך זה היה.

מכל מקום זה היה רבי אלעזר ברבי שמעון.

אחר כך כתוב בהמשך של המעשה וכיוון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול.

מרוב החולשה שלו מלימוד התורה אפילו את הטלית עליו לא יכול לסבול,

שנאמר מעולפת ספירים.

טוב, אז חכמים סיפרו לנו סיפור נפלא על גבורתו הטבעית

של רבי אלעזר ברבי שמעון,

ורואים מכאן

שבכל אופן בסוף כשהוא למד תורה אז הגיע למצב שאפילו טלית

על גופו לא היה מסוגל לשאת

אם כן רבותיי רואים מפה מה זה מעולפת ספירים ואיך הוא למד תורה

כתוב שריש לקיש

היה מסוגל לקפוץ נהר מצד לצד

ופעם אחת הוא גנב את הבגדים של רבי יוחנן שירד לנהר לטבול

ורבי יוחנן ראה אותו כך, התחיל לדבר איתו

ותוך כדי שיחה שכנע אותו ואמר לו תשמע חילכה לאורייתא כוח כזה שיש לך לקפוץ את הנהר מצד לצד

זה כוח שצריך אותו לתורה

ועוד אמר לו

אתה רואה אותי כזה יפה

רבי יוחנן היה יפה תואר

אמר לו אם תחזור בתשובה אני אתן לך את אחותי

וכתוב שהוא הסכים

אחרי שהוא קיבל עליו לשוב בתשובה

ריש לקיש הוא הפך להיות החברותא של רבי יוחנן

רצה לקפוץ את הנהר לא יכול

תש כוחו שהתורה נקראת תושייה שמטשת כוחו של האדם

מכל מקום רואים שאחרי שהיה כזה גיבור בגופו

רבי אלעזר

לא יכול היה אפילו לשים עליו את הטלית לשאת אותה

ממה שהתורה התישה אותו

כי הם לא למדו תורה כמו שאנחנו מתוך עונג

תביא לי גאווה, תביא בסקוויטים, תביא זה,

תביא באפלים

הם למדו בצער וביגון

בצער מערש ההלם לא היה כדוגמתו

מכל מקום

אחרי שאנחנו מבינים מי זה רבי שמעון ומי זה הבן שלו בקצרה

אז אם הולכים למירון

אז ודאי לא ביום הזה

כי ביום הזה יש יותר נזק ממה שאפשר שם להתעלות

אבל תשמעו מה קורה

אם אדם חושב שיבוא לרקוד שם בריקודים סוערים ולהדליק מדורות ולשמוח בשמחת האכילה

ובזה עושה נחת רוח לצדיקים הללו

צריך לפחד פחד מוות

ולמה?

גדולים

צדיקים במיטתם

על הפחד והיראה

שאחזו את ריבותינו גדולי הדורות

כשבאו לפני הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון

יכולים ללמוד מתוך מעשה

שהוא מובא מהספר של רבנו אחידה

רבי חיים יוסף דוד אזולאי

זכותו יגן עלינו אמן.

להגיד לכם כמה מילים

על רבי חיים בן עטר,

מי הוא היה,

לפי התיאור שמתאר אותו מרן אחידה,

אז אני אקריא לכם

מה כתוב,

שיהיה לכם קצת מושג,

מי זה אורח חיים הקדוש?

הרב רבי חיים בן עטר

נולד בעיר סאלי,

היה מפולפל גדול,

בקיא בחדרי התורה,

והארץ האירה מכבודו.

בעוברו בארצות אירופה להדפיס את ספריו,

כמו שנראה מדברי הרבנים בהסכמותיהם,

ובסוף שנת תקב בא לירושלים עיר הקודש

וקבע שם ישיבה בבית המדרש כנסת ישראל,

אשר הקים שם בסיוע הגבירים של ליברנו מאיטליה,

והעיד עליו הרב אחידה,

שהיה לב הרב מבעית בתלמוד,

עוקר הרי הרים,

והיה כמעיין המתגבר,

וקדושתו הפלא ופלא,

דומה למלאך אדוני צבאות,

חופף עליו כל היום סדר קדושה,

מעוטף בטלית ותפילין בזרועו והיבדלו מענייני העולם הזה,

וכן העידו עליו חכמי ירושלים בהקדמתם לספר ראשון לציון,

ועלה לשמיים בגיל 47 שנה,

בחודש תמוז

תקג,

וחיבר ספרים וכו' וכו'.

עכשיו תשמעו מעשה,

מה היה איתו?

יצאה משלחת

של גדולי ישראל,

ורבנו אור החיים הקדוש בראשם מאפריקה אל ארץ ישראל.

בדרכם נאלצו בני החבורה הקדושה לעבור במעווה יער עבות,

יער סבוך ובו חיות טרף רבות מספור.

בהיותם ביער,

לפתע הבחינו הצועדים כי הסוסים עוצרים מלכת

ואינם מוכנים למוש ממקומם.

לא הועילו הצלפות השוט

ולא קריאות הרוכבים.

הסוסים נועצים רגליהם בקרקע מאובנים,

מסרבים להניע רגל.

מנהיגי השיירה שהיו מנוסים בכך הבינו כי יש דברים בגו'.

ידוע שהשמיעה של בעלי החיים ושל הסוסים בפרט מעולה משמיעתם של בני אדם.

לכן הסיקו שבוודאי מתקרבת ומתרגשת עליהם סכנה שהסוסים הבחינו בחושיהם

ושהם עדיין לא מבחינים בה.

הכינו בני השיירה את כלי נשקם,

עד מהרה התברר להם

שבכלי הנשק לא תהיה תועלת.

כל שאגות של אריות

השואגים לטרף נשמע מרחוק,

והצועדים הבינו כי קיצם קרב.

כשאריה בודד תוקף שיירה עוד אפשר להתמודד אולי,

אבל כשזה עדת אריות

שהיא תוקפת, איש אינו יכול לה ולא יועיל שום כלי נשק.

החלו בני השיירה מתכוננים למותם,

פיהם מלמל וידוי,

בלבם שבו על כל עוונותיהם,

לנגד עיניהם עברו חייהם כבשרת.

רק אחד

עמד ללא חת

ולא פחד,

לא התרגש

ולא נפעל.

אורח חיים הקדוש.

על פניו לא נראה אפילו סימן קל שבקלים לחשש כלשהו.

הצדיק המשיך בדרכו,

אחוז בסרעפ...

הקודש

תוך התעלמות מוחלטת משאגות האריות

הקרבים ובאים

כאשר נראו האריות מרחוק

הגיעה השעה

שראה אור החיים הקדוש לעשות מעשה

התקדם לבדו מול האריות

חשף לפניהם את אות ברית הקודש אשר בבשרו

ואז הרע נס

כל האריות רבצו על הקרקע

כמו חתולים

ובני השיירה חלפו ועברו להם בליחת.

נורא ואיום להתבונן בקדושתו הנוראה של אור החיים הקדוש

שהכניעה בלי מילים חייתו ארץ המשחרים לטרף.

עוד מעשה ידוע ממנו

שבהיותו חיית

והוא היה עושה

רקמה

ושמעו יצא

עד שהמלך ביקש לעשות לביתו

שמלת כלולות

ורצה שהוא יעשה את העיטורים על השמלה,

באו שליחיו של המלך אליו

ואמרו לו

שהמלך מבקש לעשות את העיטורים על השמלה לכלה.

אמר להם, אני מצטער, לא אוכל לקבל את העבודה,

כי כלל נקוט אצלי שכל זמן שיש לי כסף

איני עובד.

ברגע שייטם הכסף,

אהיה מוכן לעשות.

אמרו לו, אי-אפשר לסרב למלך

והחתונה קרבה,

אמר להם, איני משנה מדרכי.

הלכו למלך וסיפרו לו.

אמר כזאת עזות פנים,

אם הוא לא יסכים לעשות מייד,

הביאוהו אליי.

וכן הווה.

אמר לו, אתה מסרב? אמר לו, לא.

אני, יש לי כלל

תלמוד תורה קודם לכול

ואני לא מבטל תורה בשביל פרנסה.

אני עובד את מלך מלכי המלכים

ואני לא יכול להפסיק מעבודתי.

אמר לו המלך, אם כן, אנחנו נראה מי זה מלך מלכי המלכים

ומי אתה.

אתה תהיה מאכל לאריות.

זהו.

הכניסו אותו למאסר.

הודיעו ברבים שהולך להיות מופע

והם משליכים אדם

לאריות שהורעבו

במשך שלושה ימים

ויפתחו את הסוגר

והאריות יקפצו וינתחו אותו לאיברים.

אם זה אריה אחת, שניים או שלושה אני לא יכול להגיד לכם,

אבל בקיצורו של דבר

הוא היה באמצע האצטדיון,

פתחו, הם רצו אליו

ונעצרו

כמו חתולים.

השליכו עליהם חפצים,

לא עזר שום דבר.

סירבו לזוז.

המלך שהיה נוכח במקום הבין שזה אדם קדוש

ומינה אותו ליועץ למלכות

והוא הקל על הגזירות של היהודים,

והדבר מפורסם במדינת טורקיה.

זה היה אור החיים הקדוש.

ואור החיים הקדוש של לא חט מן האריות,

כשהם עלו עם השיירה,

המטרה שלהם הייתה להגיע לארץ-ישראל

ולעלות למרון,

להילולה של רבי שמעון.

כשהתקרבו להר

שבו נמצאת המערה,

נפל פחד אלוהים על הצדיק אור החיים הקדוש

ולא יכול היה ללכת על רגליו מרוב האימה שאחזה בו,

התכופף ארצה

והחל זוחל על ארבע,

שכן כוחותיו לא עמדו לו

בכדי להתייצב על שתי רגליו לעלות בהר האלוהים

בו טמון התנא הקדוש.

והיה אומר על עצמו מילים שאני אפילו לא יכול לחזור.

הוא כינה את עצמו בשם של מישהו שהוא רכב עליו קודם.

מי אני?

מה אמר את השם הזה שעלה אצל התנא הקדוש?

מהאריות הוא לא פחד,

אבל מרבי שמעון בר יוחאי הוא פחד גם פחד.

איך אעלה במקום אש ושלהבת יא?

במקום קודש הקודשים?

במקום של מלאכי מרום קרא הצדיק.

וכך התקדם בזחילה

עד שהגיעה אל פסגת ההר אל המערה שבה טמונים שני התנאים הקדושים.

מכאן רואים איך התייחסו גדולי ישראל ענקי הרוח שהעניקו חמה בקומתם הרוחנית אל הציון

של התנא האלוקי רבי שמעון.

אז כמה צריך פחד ויראה

כשבאים אל הקודש

לדרוך על אדמת קודש

שקיבלה אל קרבה את גופם הקדוש

של הצדיק ובנו?

נו, אז אנחנו,

שאין לנו דרגה מספקת לחוש באותו פחד ובאותה רוממות

שחש הצדיק אורח חיים הקדוש,

מכל מקום, אין להתייחס למקום בקלות ראש

לא ריקודים ולא שיחים ולא בשר ולא קשקושים

ולא תערובת אנשים ונשים

זה לא טיול

ושמה לא מקבלים ברכות ביום כזה במצב כזה.

הפוך זה קטרוג

אם אדם הולך. ורבים מגדולי ישראל

אמרו לי מנע מי שרוצה לעשות נחת רוח לצדיק

יבוא ימים מספר לפני כשאין הרבה אנשים

או לאחר מכן.

מה שברור שבליל ההילולה

אם יגיד דברים שאמרם רבי שמעון

בחיים חיותו או יקרא קטעים מן הזוהר הקדוש

וכו׳

אז ודאי שזה יעשה נחת רוח לצדיק ובפרט

אם זה יעשה כראוי לכבודו של רבי שמעון.

יוצא

שלא פשוט

למי שהולך לשם

ולפעמים במקום להשיג את מה שהוא מקווה עלול חלילה להיכשל ולקבל לא כמו שהוא מקווה.

אז זה רצינו להעיר ולהאיר ואני חושב שהדברים האלה

מסבירים לא רק ביום זה הגדול, יום ההילולה,

עד שהוא היחידי שאנחנו לא אומרים תחנון באותו יום.

לא אומרים תחנון.

וכתוב שבאותו יום למאן דהאמר פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא

שידוע לכם שבימי הספירה הם נפטרו?

אז זה לא פשוט.

מכאן צריך לדעת כשהולכים אצל קברות צדיקים לדעת במי מדובר.

והדין הוא כשמגיעים למקום כזה חייבים לעשות קודם תשובה.

כי אם בא בן אדם עם עבירות בידו מה הוא בא להכעיס

את הצדיק?

צריך לעשות תשובה

וצריך לתת איזו צדקה לטובת,

לא לעילוי, לטובת נשמת הצדיק.

וצריך לעשות את זה בדחילו ורחימו.

ואז אפשר ואולי

שייוושע על ידי הצדיק בהתאם למה שהוא ראוי וכו'.

כן, עד כאן עם הדברים כיוון שאנחנו קרובים מאוד מאוד

ליום הגדול הזה, יום ההילולה של רבי שמעון.

ויהי רצון שהדברים האלה יהיו לנחת לפניו,

שאנחנו מזהירים את העם שלא להיכשל בכבודו של הצדיק,

שאור החיים הקדוש לא ביום שיש בו תערובת ושיחים,

ביום שהוא היה כולו קודש עם צדיקים רבים שמלווים אותו באותה שיירה,

זוחל למעלה בהר אליו מהפחד

שהוא מגיע למקום קדוש כזה.

אדמת קודש הסכימה לטמון אותו אצלה באדמה.

כן,

אם יש שאלות למישהו אני אשמח לענות.

תן ליהודי שם.

שלום הרב. וברכה.

תחילה אני רוצה להגיד לך תודה,

על ידי הגבוהתי למשפחה שלי, ברוך השם.

שני דשאי.

שאלה.

בתקופה האחרונה מדברים הרבה על משיח שצריך כבר להגיע. אם זה באתרים באינטרנט של החרדים,

כל הרבנים, גדולי דור וכולי.

הרב מדבר הרבה על הסוף.

אם זה לפני חמש שנים, לפני שלוש שנים,

ואם זה

היום.

אז מה העניין הזה שמדברים כל הזמן על משיח והוא עדיין לא הגיע בעצם?

מה העניין?

כשמגיע הסוף הוא יגיע,

וכשהוא יגיע, יגיע הסוף.

אז ממילא מדברים גם עליו וגם על הסוף.

אבל מדברים על זה כאילו זה עכשיו וזה לא קורה בעצם.

אל תגיד זה לא קורה, זה קורה תמיד.

אבל ברגע שתינתן לו האפשרות להזדהות, להגיד מי הוא, כשיתברר לו,

הוא יודיע.

אבל בינתיים

הרב באמת, הרב חיים קנייבסקי שליטא,

בזמן האחרון מאוד מזכיר אותו,

והוא אומר שהוא כבר בפתח, לא כבר בפנוכו.

אז טוב, אם הוא אומר, הוא ודאי יודע מה שהוא אומר, ואם הוא אומר, אז אנחנו כנראה מתואמים קצת. אני מסתכל על הסוף, והוא מסתכל על המשיח,

וכמו שאמרנו,

הם באים בדרך כלל ביחד.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הגברת בסוף שם.

שלום. שלום, כבוד הרב. שלום. יש לי שתי שאלות עיקריות, ואחת די אישית.

אני נוצלתי על ידי אף חורק לא יהודי במשך חמש שנים עד גיל 14. עזבתי את הבית, הסתובבתי ברחובות.

לקראת גיל 18 השם שלח לי שליחים, חזרתי בתשובה, ברוך השם.

ישר עברתי לירושלים, למדרשה.

אחרי עוד שמונה חודשים הכרתי את בעלי, נראה שמיים, ברוך השם.

והתחתנו,

הנה, היום אחרי שש שנים הכול, ברוך השם, בסדר, בעיקר מבחינת הדת והרוחניות.

היום אנחנו משפחה, זכינו לבן בכור שנולד בשבת, לילדה תמר המקסימה, שיושנת פה למד.

וכל השנים אנחנו חיים בדחק כספי מאוד לא פשוט.

עברנו כבר עשר דירות תוך שש שנים, נגנב לנו נכס בחו״ל של ירושה, השקענו שם 50,000 שקל והכול הלך לפח.

היינו שבוע עם תינוקת בת חודשיים בלי חשמל, ברוך השם,

ועוד ועוד דברים מהדחק הכלכלי.

אנחנו בתהליך פשיטת רגל, הדיון עוד שבוע,

מכריזים אותנו בשתי רגל, בעזרת השם.

לפני שנה, בגלל הקשיים הכספיים הרבים, בהם תמיד היה לנו קשה לשלם דירה וחשבונות, נאלצנו לעבור ללוד.

פה מתגוררת כל המשפחה שלי של הילדות.

בקיצור, כך יצא אחרי חצי שנה, לקיתי בפוסט-טראומה קשה,

התקפי חרדה, דיכאון, חוסר שינה ותיאבון.

במיון, ובכלל מהבירורים שלי הבנתי,

והוסבר לי, שזה השלכות של הניצול בילדות.

היום אנחנו כבר חמש חודשים בבית, לא עובדים.

קשה לי להיות לבד הרבה זמן בבית, בעיקר מחרדות ותמונות שאני פוגעת קשה בילדיי,

שזה מאוד מפחיד באמת, בגלל זה ביקשתי את בעלי שיושב איתי בבית, אבל אני פשוט התחלתי לפחד מעצמי.

אני על תרופות עכשיו, בגלל זה אני רוצה מאוד להביא עוד תינוק, אבל בגלל התרופה, גם בבית הוראה בירושלים, הסבירו לי שלא כדאי ועדיף להשתמש בממצאים כאילו, למרות שאני לא כל כך.

רוצה שבעלי ילמד בכולל. גם בעלי מאוד רוצה ללמוד, וזה החלום שלנו כל השנים, אנחנו רק מתפללים לה' השם, אני רוצה שבעלי יהיה אברך.

אני מוכנה לעבוד, אבל בגלל מה שעברתי יש לי הרבה קשיים גם מבחינת עבודה וקביעות בעבודה, וכל פעם אני עוזבת ועברתי מעלה עבודות כבר, מגיל 16, שהתחלתי לעבוד,

ולא למדתי, גם עזבתי בית ספר בגיל 14. ורוצים לחזור לירושלים,

וזהו, שהנה, הילדים הצדיקים שלי ילמדו במקומות כשרים.

עכשיו, אז שתי שאלות, גם מבנות בפורום, שגם נפגעו כמוני, וחלקן ירדו באמונה, ולא שומרות שבת, ומתקשות, ואני מנסה לחזק אותן שם במה שאני יכולה, אבל... אז אמרתי להן, שייכנסו היום לירוש שידור ישיר, שאם אתה יכול איכשהו לחזק אותנו, את הבנות שעברו את מה שעברנו, כאילו, את הפגיעות בילדות,

בעיקר כשהיינו קטנות, כאילו, ולא ניצלו אותנו פשוט, יש אריות שניצלו.

בקיצור, בואי אני אסביר לך כך.

אם זה קרה בילדות, אז זה על גלגול קודם.

זאת אומרת,

אנחנו לא יודעים מה עשיתן או מה עשו

בגלגול קודם,

כי עד גיל 12,

אז בבית דין של מטה לא דנים את הנשים,

ועד גיל 20 לא דנים מן השמיים.

ואם זה קרה בגילאים כאלה, אז זה על קודם.

לא על עכשיו.

כי לא חטאתם בחייכם, ואתם לא חייבות בשום דין.

ואם זה מה שעברתם,

זה סוג התיקון שאתם הייתם צריכים לעבור. לא מצדיק את זה, חס ושלום,

אבל זה המצב.

זאת העובדה,

כמו שאת מציינת, והסיבה לכך

היא קודמת.

אז אין מה להלין כרגע על זה, אלא צריך להתמקד

בזה שלא צריך להסתכל על זה כמו שאתן מסתכלות,

כאילו נוצלתם וכו' וכו'.

זה נכון שנוצלתם ורשעים עשו את זה וכו' וכו'.

אבל הנקודה שצריך להתבונן

זה פשוט מאוד חשבון שמיים, שתקוותנו שנסגר בזה,

וצריך להמשיך הלאה עם תקווה גדולה,

שאם באתם לעולם בשביל לתקן, ואתם לא היחידות המגולגלות, כולנו מגולגלים.

אין היום נשמות שהן לא מגולגלות,

שבאו להשלים את התיקון האחרון, אני מקווה, כן? שלא נצטרך עוד להתגלגל.

אבל אם כן,

אז צריך להסתכל על זה שזה כבר מאחורי כן,

וצריך להסתכל קדימה,

ולראות שהקדוש ברוך הוא הוא אין רחום וחנון,

ובמקום לעבור איסורים, שאני לא רוצה לתאר אפילו מה אפשר היה במקום זה בגיהנום,

אז מביאים את האדם לעולם הזה שהאיסורים פה אפילו

הכי קשים הם אפס אפסים לעומת מה שיש שם.

כי פה בכל מקרה, הנה, את מסוגלת לחייך. את חייכת שדיברת.

אז למרות שאת עברת טראומות קשות, ואת נמצאת במצב קשה,

ואין לכם אמצעים בהכול, את עדיין מסוגלת לחייך. בגיהנום אף אחד לא מחייך.

זה אני יכול להבטיח לך.

אף אחד. אין רגע שהם יכולים לחייך.

אז זאת אומרת, תמיד יש תקווה, ואפשר לבנות את החיים מחדש,

ובפרט שיש לך בעל טוב והוא רוצה ללמוד וכולי וכולי,

ויש לכם שאיפות להגיע לירושלים וללדת עוד וכולי וכולי, אז אני רואה שהמצב, ברוך השם,

הוא יחסית בסדר, נכון לרגע.

ומה שחסר לכם כרגע כסף קצת,

ובעזרת השם את אומרת שיהיה פשיטת רגל, ואז תיפטרו מכל החובות הקיימים.

תוכלו לפתוח דף חדש בעזרת השם יתברך.

אני אתן לך ברכה וגם חמש מאות שקלים.

מה השם?

אני רוצה גם ברכה לאימא שלי שתחזור בתשובה, היא ממש סוברת. קודם מה השם שלך? בת שבע, בת לובה.

בת שבע, בת לובה. השם יזכה אותך ואת בעלך לכל הבקשות, הדרישות

והמחשבות הטובות.

לכבוד השם יתברך,

ולעשות נחת רוח לפניו תמיד.

אמן ואמן.

וגם של אמא שלי שתחזור בתשובה, בעזרת השם, לובה בת בלה ברוריה.

בבקשה. בלה ברוריה, בת? לובה בת בלה ברוריה.

לובה בת בלה ברוריה. בלה ברוריה. תזכה לב. תשובה שלמה. תשובה שלמה מהרה. אמן. וגם אחי, עדי בן לובה.

וגם עדי בן לובה. הוא לומד אצל לייטמן, מיכאל. לא טוב, לא טוב, לא טוב.

אנחנו מנסים להוציא אותו, אבל זה קשה, הוא כבר חמש שנים שם תקוע. טוב, לא טוב.

מי שיכול לעזור למשפחה הזאת, תודה רבה, תודה רבה, ולהעביר להם קצת ככה, כמה שאפשר, מצווה גדולה. תודה רבה. מה שתודה.

כן, קדימה.

שאלה הבאה.

ערב טוב לכולם.

ערב טוב.

כבוד הרב,

אני רוצה את ברכתך לאחותי יפה, בת טבעון, פוקוס. שאמורה לעבור ניתוח בחודש הקרוב. דתייה או לא? להוצאת גידול מבטנה.

דתייה או לא?

שומרת שבת.

דתייה היא צריכה להיות, לגמרי.

כיסוי ראש, צניעות,

שמירת שבת, כשרות, תפילות.

לחזור בתשובה אם היא רוצה לצאת מהמחלה.

בעזרת השם. פחות מזה זה מסוכן.

אז לכן, אם היא תעשה תשובה שלמה, יש לה סיכוי להירפא.

כי אז תתבטא לה גזירה.

בסדר? את תגידי לה.

אני אגיד לה. ואת אחותה?

אני, אנחנו שתינו אחיות שלה.

הבנתי. ואתן שומרות מצוות או גם לא? כן, כן. מה כן, כן, כן, כן? אנחנו שומרות שבת, לא נוסעות בשבת,

לא נוסעות בשבת.

ולמה אין לכם כיסוי ראש? למה אין לכם כיסוי ראש?

זה בהדרגה אנחנו נכנסים. הנה הדרגה הגיעה, הבאתי לי

הבאתי כיסוי ראש, שיהיה לרפואתה של אחותך.

אמן. תעבירו לה, תעבירו, תעבירו בבקשה.

תשימו עליכם שאני אברך אותה.

כן, הבאתי שתיים, מה אתה חושב?

כן, מה השם של אחותך?

יפה בת איוון פוטונה חיה, זיכרונה למלחה. יא בה ביי, זה שם בלי סוף.

יפה בת איוון.

השם יזכה אותה בזכות התשובה לרפואה שלמה מהרה ובזכות הכיסוי ראש שלכן.

אמן.

תהיו בריאות ושיהיה בשורות טובות. נזכה למצוות. גם אתם.

שאלה נוספת.

כן.

איפה יש שאלה?

תן לגברת שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לא צריך, לא צריך. שבי.

אבא שלי נפטר לפני חודש וחצי.

אנחנו ברוך לך שמשפחה מאוד גדולה.

אנחנו עושים המון המון המון, כאילו משתדלים המון לעשות לעילוי נשמתו.

אומרים ששנה שלמה זה דין,

ורק אחרי שנה הוא נכנס לאיזשהו מקום.

איך אפשר לדעת אם עכשיו יש לו נחת רוח או לא?

הוא שמר תורה ומצוות.

הוא עשה הרבה מעשים טובים. הבנתי.

אז זה בעיה.

צריך לעשות הרבה בשבילו.

אם המשפחה, בנים, בנות, יחזרו בתשובה,

זה ודאי יכניס אותו לגן עדן,

אחרי שכמובן הוא יצטרך להתנקות מה שצריך.

אבל אתם צריכים לעשות בשבילו, כי ברם מזכה הבא.

הילדים מזכים את ההורים כשהם נמצאים למעלה,

ואם אתם עושים תשובה,

אז זאת אומרת שהפטירה שלו גרמה שתעשו תשובה.

אז זה כאילו הוא החזיר אתכם בתשובה.

וממילא זה נזקף לו.

ואז זה דבר גדול מאוד, זה כאילו הוא בעצמו עשה תשובה.

ואז ממילא אתם זוכים והוא זוכה,

ואת לא צריכה כבר תשובה ממני, הכול ברור.

שכח את ההמשך?

כאילו עדיין חשוב לי לדעת, כאילו אם אנחנו חולמים חלום כאילו שהוא טוב על אבא שלי שהוא נראה טוב אפשר להתייחס לזה? כאילו לחלומות שלנו?

תראי תעזבי את החלומות כי חלומות שוו ידברו ובדרך כלל אתם עדיין מהרהרים בו כי הפרידה קשה

אז זה לא מבטיח שהחלום חלום אמת.

מכל מקום, אם הוא לא שמר תורה ומצוות,

הוא לא שמר שבת,

אין מצב שהוא יגיע לגן עדן ישר.

אז לכן צריך לדעת שאם אתם רוצים לעזור לו ובאמת מהר ומייד,

האם המחלטה תהיה אפילו היום?

מהיום כבר ישתפר מצבו לאין ערוך ולאין שיעור.

יש על זה מעשים בגמרא ברורים

שהיה אחד רשע שפגש אותו רבי עקיבא

שהיה חוטב עצים וסוחב אותם על גבו והוא ראה שזה יותר מכשיעור שאדם

יכול לשאת על גבו אז הוא שאל אותו אתה מן החיים או מן המתים?

אמר לו מן המתים. אמר לו מה מעשיך? אמר לו הייתי רשע.

אומר לו מה דינך? אמר לו כל יום נותנים לי

לחצוב

עצים

ולשאת אותם ואחר כך שורפים אותי בהם ועוד פעם חוזר חלילה ככה כל הזמן

אז אמר לו ויש לך תקנה?

אמר לו כן

אמר לו יש לך בן?

אמר לו כן

מה שמו אומר לא יודע השארתי את אשתי מעוברת

אמר טוב באיזה כפר היית? באיזה מקום? אמר לו את המקום

הלך שאל באותו מקום אם יש אחד כזה וכזה אמרו לו כן השאיר בן רשע בן רשע

טוב תפס את הבן הזה אמר לו תשמע אבא שלך ככה וככה לא התייחס אליו

לא ענה לו לו שום דבר

התענה רבי עקיבא ארבעים תעניות

שהילד הזה יסכים ללמוד איתו

מאחורי ארבעים תעניות הילד באמת הסכים

ולמד עם הילד והתחיל ללמד אותו מא' עד ת'.

ברגע שהוא אמר קדיש הוציאו את אביו מגיהנום אחר כך כשהוא אמר כבר ברכו את השם בורה הכניסו אותו בשערי בגיהנום

בשערי גן עדן

אחר כך כשהתחיל ללמוד תורה הכניסו אותו בפנים ככה המעשה

אז קיצורו של דבר רואים שאפשר לשנות את הגזירה הכי קשה

אם הילדים חוזרים בתשובה

ואם הם באמת אוהבים את האבא

אז זה אמר הגאון מווילנה כבר

יסר בנך והניחק ויתן מעדנים לנפשך

זה שלמה המלך אמר את הפסוק והגאון מווילנה הסביר

יסר בנך והניחק אם אתה תייסר את הבן בדברי מוסר בהיותו עוד ילד אצלך

והוא ילך בדרך השם

ויניחקה יהיה לך מנוחה בעולם העליון

ויתן מעדנים לנפשך שאתה תהיה בגן עדן

אבל אם הבן שלך לא ייבשר ולא ילך בדרך השם

אפילו אם האבא בגן עדן מוציאים אותו לגיהנום

אז זאת אומרת זה תלוי בכם

אז אם רצית לדעת מה איתו

תלוי בכם

כי הוא כבר לא יכול להועיל לעצמו

שם אי אפשר לעשות מצוות

במתים חופשי

מרגע שאדם נפטר

חופשי מן המצוות

לכן מישהו עוד יכול לעזור וזה חסד של הקדוש ברוך הוא

שהוא אמר שמי שיעשה למענו יכול לזכותו

זה כמו שתיכנסי עכשיו לבנק

ותבקשי להפקיד לאחותך בקנדה סכום כסף

לא צריך לבקש ממנה רשות

ברגע שאת מזכה אותה היא זוכה

זכין לאדם שלא בפניו

אז אתם יכולים לזכות אותו אם תרצו כמובן

כן שאלה נוספת

הנה הבחורצ'יק הזה

שלום הרב. בברכה.

איזושהי שאלה רציתי לדעת אם יכול להיות

שמישהי שיצאתי איתה בעבר

מנסה לפגוע בזוגיות מאוד טובה שיש לי היום עם בת-זוג שלי, ששבת פה מאחוריי,

בדרכים כאילו מעבר כביכול לטבע,

אם אתה מבין את השאלה. אני מבין הכול אפשרי אבל יש עוד אפשרות

שאתה תתחתן צ'יק צ'אק לפני שהיא תצליח לעשות משהו.

בעזרת השם.

אל תתמהמה, חמנה. תראה לנו גם ברכה שאנחנו נצליח. אם אתם רציניים למה לא? מה השם שלך?

אני נריה.

מתי אתה מתחתן?

אני?

שנסיים את התהליך של החזרה בתשובה.

למה תסיים? תחליט עכשיו שאתה מסיים. התחלנו כבר, התחלנו. אז די, הוא הסתיים, עכשיו אתה בדרך, גמרנו. לאט לאט, אנחנו צריכים... למה לאט לאט? אתה רוצה שהיא תעשה לך בעיות?

היא כבר עושה בעיות. לפני חצי שעה... לא, לא, אל תפחד ממנה, אל תפחד.

תקשיב טוב, הכול בטל ומבוטל. תגיד תמיד, ככה.

כל הכוחות בטלים.

אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

אתה תזכור?

כן. תגיד.

כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים.

זה הכול.

לא תפחד כלל

וחבל על הזמן.

מתי אפשר להתחתן פעם ראשונה?

אם נוכל לדבר אחר כך ביחידות אני אשמח.

בסדר, אם נספיק על העניין.

כן.

שאלה נוספת.

טאם טאם טאם טאם טאם טאם טאם טאראם טאראם טאראם

נו הנה הבחור פה שורה ראשונה

אתה יכול לעמוד?

כן. יופי.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. רצינו בבקשה לקבל ברכה לזכר קודש בר קיימא.

אני ואשתי, אנחנו ברוך השם נשואים כבר שנה וחצי

ורוצים להיפגד בעזרת השם, להביא דור ישרים מבורך לעולם.

תגיד לי, אתה מוכן ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור כל יום?

שלושה חודשים.

חודשים רצוף?

כן.

שעתיים רצופות תורה בלי לדבר אף מילה חוץ מתורה. אמא חברותא. כן.

בלי שום מילה נוספת.

כן.

שלושה חודשים כולל שבת וחגים.

בעזרת השם.

ואשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה

שרבנו יונה כל יום חצי שעה.

כן. שלושה חודשים.

בעזרת השם. כולל שבת וחגים.

כן. שמות.

יניב בן יפה?

יניב בן יפה.

רחל חנה בת נינה גילה.

ורחל חנה בת נינה?

נינה גילה. גילה.

השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים בזכות זה. אמן.

תהיה בריא.

גם אתה.

כן.

שאלה נוספת.

בבקשה, תן לו.

כבוד הרב. רצינו לדעת מה התוכניות של כבוד הרב לגבי כל הקשורים לארגון שופר,

שלדעתי אחרי כל מה שקרה נהיה קצת איזה ככה נחיתה קלה ורצינו לדעת את העתיד. כלומר היה עניין של הרב שהוא חשב לעשות קהילות פץ ולפתח את הנושא הזה ואז כזה הכול לדעתי ירד בצורה ככה

דרסטית כלפי מטה. רצינו לדעת מה כבוד הרב רוצה לעשות מהבחינה הזאת של כל מי שקשור לקהילה של הרב.

תראה אנחנו פתחנו ברוך השם בהספק מהיר בית כנסת ובית מדרש בבני ברק נקרא קהילות פץ יש שם בית כנסת לתפארה אתה מוזמן לבוא לראות עם כולם שם התחלנו כולל עכשיו כולל עובדים שבוע עובדים שבוע לומדים

אז אנשים עובדים שבוע ובאים ללמוד שבוע יש חלק שכבר ויתרו על העבודה ובאים ולומדים

אני מעביר שם שני שיעורים בשחרית

בין מנחה לערבית חוץ מההרצאות שאני נותן בארץ

זה חלק ראשון

מי שרוצה להקים בדומה לנו בכל מקום בארץ

יכול להעתיק בדיוק מה שאנחנו עושים

ואנחנו הקמנו את בית הכנסת על ידי מתנדבים

מתנדבים בלבד תוך חמישה חודשים

אז אם יש בכל מקום אנשים שמוכנים להירתם לעצמם לטובתם ויבנו את מקומם לעצמם

אין שום בעיה ניתן להם את כל ההדרכה וההעצה מה אפשר לעשות

מתרימים אנשים זה לא בעיה, אנשים תורמים

מתרימים מטר רבוע ובונים עם זה קונים את החומרים מביאים מתנדבים ובונים

זה יכול להתחיל להיות בכל מקום ומקום בראש העין כבר אני מחכה להם שנה קצת וקצת

עדיין שם מתמהמהים לא מצאו מקום שאפשר אבל יש מקומות שאולי אפשר יכולים להתרכז כמה אנשים ולעשות

יש כאלה שרוצים עכשיו ליזום

גן

ראשון ראשון אולי נראה

לקהילות פז.

אנחנו מחכים לראות אם יהיו אנשים חכמים שיתלכדו יחד להקים מוסד או שתיים או שלושה לאט-לאט.

אבל לי לא בוער.

אם להם לא בוער, לי לא בוער. אני מסודר, ברוך השם,

יושב, מתפלל, לומד, מזכה את הרבים.

אין לי שום בעיה.

הבנתי אותך.

תודה.

אז אם אתה רציני, תתחיל לזוז במקומך.

כן,

שאלה נוספת בסוף יש שם, גברת?

שלום, כבוד הרב.

שלום.

לפני השאלה אני מבקש ברכה,

לי ולבעלי, לשלום בית,

אם אפשר.

עיזה, ליזבת, אסתר.

ומאיר, אברהם, בן-אסתר.

בעלך יתנגד שתהיה עם כיסוי ראש?

זה לא שהוא מתנגד, זה אני לא רוצה.

אהה... למה את לא רוצה?

כי אני לא חושבת שהתחפושת זה מה שמגדיר את הבן-אדם.

למה את קוראת לזה תחפושת?

בשבילי זה תחפושת.

הבנתי.

זאת אומרת, מה שהקדוש ברוך הוא יעד לבנות ישראל זה פורים.

לא, אבל אני חושבת, עד לפני מאה שנה לא היו כיפות ולא היו כיסויי ראש ולא כל הדברים האלה. איפה את מצאת את העובדות האלה שלא קיימות?

את רוצה שאני אראה לך תמונות

של לפני מאה שנה בירושלים?

אז אולי קצת לפני.

אז מאתיים שנה את רוצה אני אראה לך באירופה את כל האנשים והנשים הולכים בדיוק אותו דבר

עם בגדים מלאים, צנועים, עם כיסויי ראש וכל הגברים, עם כובעים?

כולל הגויים? לא רק יהודים.

את רוצה שאני אראה לך? לא, אנחנו אמורים לא לחקות את הגויים. אמרתי, כולל הגויים. אפילו הגויים היו צנועים.

טוב, אני לא רוצה להיכנס

לוויכוח הזה, כי בטוח אתה תנצח אותי. מה יש לנצח? זו עובדה.

בסדר, אני לא דוגמת. אבל למה לקרוא בזה תחפושת?

כי בשבילי זה תחפושת. למה?

מה שהבן אדם עושה והמעשים שלו הם יותר חשובים ממה שהוא לא חשוב. הבנתי. אם גבר יעלה עם בגדים תחתונים מלבד לאוטובוס

והוא יגיד שהלב קובע... לא אמרתי שלא בצניעות, אמרתי לא בתחפושת. זה לא בצניעות. בלי כיסוי ראש זה לא בצניעות.

מה לעשות?

התורה אומרת, ופרע את ראש האישה מכאן שהאישה הולכת עם כיסוי ראש.

זה פסוק בתורה, מה נעשה?

אז למה להגיד שזה תחפושת?

בשבילי. לא אמרתי בשבילי. אין דבר כזה בשבילי. את יהודייה? כן. זהו.

התורה מחייבת אותך בתור יהודייה אם תרצי או לא תרצי.

והקדוש ברוך הוא זה אביך שבשמיים והוא ברא אותך.

והוא אומר לך, בתי אני רוצה שתלכי בכיסוי ראש כבת ישראל כשרה.

ולמה? זה לא יקרה, לפחות לא כרגע.

למה?

כי אמרתי לך.

למה? אני יודע שאמרת, אבל למה אמרת את זה?

תראה, אני לא מפזרת את השיער. אני לא הולכת לדעתי לא צנוע ודברים כאלה.

אבל התורה קבעה שיער באישה ערבה. תראה, זה לא המצווה היחידה שאני לא מקיימת בתורה. עוד יותר קשה, אבל אני שואל. זה לא רק אני. לדעתי מרבית העם.

אז את זה אני לא עושה.

לא הבנתי, אבל מרבית העם הולכים לגיהינום. את גם רוצה ללכת איתם?

לדעתי כולם עוברים שם בסוף כדי להזדקק.

נכון, יש הרבה שעוברים דרך שם, אבל יש כאלה שנשארים יום-יומיים,

ויש כאלה שנה-שנתיים, יש כאלה אלף שנה.

נכון. נו, אז מה? עכשיו למה את צריכה לחפש לך בעיות להישאר שם? מה זה נופש?

השער השביעי אולי. אבל מה אכפת לך? כובע יפה, אני חושב שיכול להתאים לך.

זה לא יקרה.

מה?

כובע יפה.

למה? למה את מתעכבת?

אני מבקשת.

אם אני אגיד לך שאני לא מברך כי אני לא עושה הצגות,

מה תגידי? סבבה.

סבבה.

אז בזה נסיים את השיחה, לא חבל?

ככה את תשימי את הכיסוי ראש ואני אתן לך ברכה,

ויהיה לכם שלום בית נאמן, ויהיה נפלא.

לא כדאי?

כדאי, אבל כיסוי ראש אני לא אשים. אני גם עדיין לא מוכנה לזה.

מה צריך להיות מוכנה? הראש שלך בנוי לזה מאז ומתמיד.

הוא בגודל נפלא, מתאים בדיוק לכל כיסוי ראש.

צריך גם להיות מוכנים נפשית לדברים. כמו שאנשים למשל, תראי הפתעות. ואז עושים את מה שהם עושים. אם היה אומר לך בעלך, תשמעי, הכנתי כרטיסים לשוויץ,

תשימה ערב,

לא היית אומרת לו, לא, הגזמת, הפתעת אותי, אני לא מוכנה.

הייתי. אתה כנראה לא מכיר אותי.

כן?

כן. בגלל זה אין שלום בית.

את בטח מציבה לו כל רגע אולטימטום ולא מוחלט,

ולא נותנת לו צ'אנס אפילו שיחזור משהו אחורה.

אז איך אפשר להסתדר ככה?

לא, מסתדרים.

בואי נשבור את הקרח,

ותבואי אליו ככה בהפתעה את,

ותגידי לו, זהו, אני, אתה רואה, בשביל שלום בית מה עשיתי?

הייתי מוכנה לקבל כתר של הקדוש ברוך הוא,

רק שיהיה בינינו שלום.

זה לא יקרה?

עוד פעם, תראי איך את אוהבת להגיד זה לא יקרה.

את כאילו השופט דוד רוזן.

עוד מעט את תכניס את כולם לכלא.

אל תגידי זה לא יקרה. זה לא יקרה. אולי בעתיד. כרגע זה לא יקרה.

נכון. אני מסכים שתגידי זה לא יקרה בדקות הקרובות.

נכון.

אוה, אז אני אמתין כמה דקות, ואחרי זה...

העיקר לא נשבור לך את המילה.

מה אכפת לך? אני ואת נעשה את זה הערב. אני לא שברתי לך את המילה, את לא שברת לי, ויש שלום בית

עם הבעל.

אז נמתין קצת, בסדר?

עד שתתרגלי לרעיון. את רוצה אני אתן לך בינתיים? תעשי ניסיונות בחוץ.

איך זה נראה?

לא, לא.

אני גדלתי בבית דתי, למדתי בבית ספר חרדי, אני יודעת את כל זה. אז מה את עושה לנו דווקא עכשיו? לא, ממש לא. אז למה? אמרתי לך, לדעתי זה תחפושת. עוד פעם, למה את... כל אלה מחופשות, עשי לי טובה.

מה זה מושב של מחופשים? אולי.

תראה, אני גרתי בבני ברק שבע שנים,

וראיתי הרבה מחופשים. נכון, זה אני מסכים, שיש שם הרבה תחפושות. אז אני לא דוגלת בזה. מצוין.

ותראי להם שאת יכולה ללכת עם מה שצריך ולהיות אמיתית.

למה לא? אז אני... בלי... לא בלי, לא בלי, לא בלי. אבל אמיתית. בלי זה תחפושת.

למה? לדעתי לא. כי את מתחפשת למה שאת לא צריכה להיות.

ככה אתה חושב. כי מה שצריכה להיות כתוב בתורה.

ואם את לא עושה את מה שכתוב בתורה, את מתחפשת למי שכאילו לא שייכת לתורה.

לא.

כן, את שייכת לתורה. יש שבעים פנים לתורה,

יש שבעים פרשנויות, יש כל מיני, יש שבעים פנים לנשים, נכון?

ויש שבעים כיסויים לראש.

לא יקרה.

עוד פעם.

איזה עקשנית.

תקחי. זה עקשנות, אני פשוט לא אעשה משהו שאני לא מאמינה בו. לא צריך להאמין.

כתוב בתורה, אז עושים. מה זה קשור מאמין, לא מאמין?

אם כתוב, עושים.

בסדר, קודם כשאני אעשה את כל שאר ה... הפוך, אם תעשי את זה,

זה יחייב אותך כי את תגידי מה, אני אלך עם כיסוי ראש ואני אעשה עבירה? כולם מסתכלים עליי.

אבל אני לא עושה עבירות בלי כיסוי ראש.

אז לכן אני אומר, אז תשימי כיסוי ראש

ואז תהיי מושלמת.

לא יקרה. עוד פעם.

למה לא יקרה?

אמרתי לך כבר את התשובה. תחפוש את עוד פעם.

אבל אי אפשר כל פעם לחזור על אותו טעם שאין בו טעם.

אם זה היה בו טעם, הייתי מסכים איתך. את רואה, אמרת, מחופשים.

בבני ברק הסכמתי, כי אני מכיר כמה.

אבל שזה תחפושת, כיסוי ראש,

זה העטרה והכבוד של האישה.

בסדר, לא לכולם. תראה, למשל, אני רואה פה צדיקות.

בשבילם זה לא תחפושות.

בשבילי כן. לא.

לא. בשבילי זה כן. מה פתאום? מה פתאום? בשבילי, זה מה שאני רואה. אם אני רואה את עצמי עם כיסוי ראש, זה כמו שהיא התאפרתי. בשבילי זה פורים, זה תחפושת. למה? למה? זה אותו דבר. זה לא השאלה.

למה אם השם מבקש ממך שתשימי כיסוי ראש? הוא עוד לא ביקש ממני.

אבל כתוב בתורה, זה ביקש ממני. אישית.

מה צריך אישית? אוי ואבוי אם הוא ידבר איתך באישית.

סתם. דבר, לא. הייתה אישה אחת שהוא דיבר איתה באישית, הייתה לה גירות בראש במשך שנים. השם ישמור. עד שאמרתי לה לשים כיסוי ראש, עברו לה פצעים. השם ישמור. ברצינות, לא לתעסק איתו. הוא לא אוהב שאומרים לו תחפושת על מה שהוא אומר.

אולי בעתיד. נכון.

עוד כמה דקות אנחנו נחכה, זה עתיד.

העתיד הלא כל כך קרוב.

אני אמתין. אני, יש לי סבלנות.

אוקיי. אז אפשר לבקש ברכה לבן שלי, יאיר שלום? מה, אני אעשה הצגה? איך אגזם?

מה זה, אני אשחק אותה כאילו אני מברך?

את הבן שלי, לא אתי. הבן שלך.

הוא פצועי ראש. אבל הוא הבן שלך.

כן. נו, והברכה היא שלי.

נו. איך זה מתחבר?

אתה לא רוצה לברך אותי? דבר כבר לא. אני רוצה לברך אותך הפוך יותר מהבן שלך.

אבל בואי נתחיל.

את תיקחי משהו, ואני אתן משהו.

אז לא את זה. את מה?

את תלכי בצניעות גמורה. כל הזמן אני.

לא בדיוק, תראי.

לדעתי זו צניעות גמורה. עוד פעם לדעתי. לדעתי, ההוא שעלה לאוטובוס, הוא חושב שלדעתו,

העיקר הלב.

תראה, התווכחתי עם הרבנית קניאבסקי, זיכרונה לברכה, גם על זה. אוי ואבוי. אוי ואבוי. ובסופו של דבר הסכימה איתי.

מה פתאום? אוי ואבוי. היא רק כיבדה אותך שלא להעליב אותך. היא הייתה צדיקה.

בסופו של דבר הסכימה, בסופו של דבר הסכימה שבעתיד אולי זה יקרה. היא ידעה שניפגש.

אם את רוצה לעשות לה נחת רוח בשמיים,

אז תיקחי את זה על עצמך בשבילה. בלי נדר. אני מוכנה להתחיל בערב שבת.

אה, קדימה, יאללה.

תעביר.

תעביר.

תעביר, יאללה, קדימה.

ברוך השם.

מה שמך?

מה שמך?

איזה ליזבט אסתר. איזה ליזבט אסתר.

ואברהם מאיר בן אסתר. ואברהם מאיר בן אסתר יזכו לשלום בית נאמן.

אמן. ואיתן.

אמן. ובנך?

יאיר שלום בן איזליז.

יאיר שלום בן איזליז יזכה ל...

מצוות גדולה ומה שסבתא שלך. הופה! שיהיה צדיק. עליו בחודש תשיעי.

שיזכה להיות צדיק. תלמיד חכם מרא שמיים. אמן. חזק וברוך. ועוד אחד?

אדיר חיים בן על יאלין.

צאצא של אחידה.

אחי אנשי.

זה לא יהיה.

ברכה.

זה לא יהיה. מה לא יהיה?

זה תחפושת.

למה תחפושת?

זה מה שעשית לי. אני מעזיר לך.

אבל פה אני מבקשת רק ברכה. ואני ביקשתי רק כיסוי.

אז אמרתי בלי נדר בערב שבת. גם אני אברך בלי נדר עכשיו.

את הצאצא של אחידה? קדימה. אני אברך אותו על העיני. מה השם שלו? אדיר חיים. אדיר חיים בן.

אלינא אליה.

אלינא אליה.

באלף?

באלף. אלין.

אליה.

יזכה ללך בדרכו של אחידה הקדוש. אמן.

אמן.

תודה רבה. בהצלחה, תהיי בריאה. תודה.

כן, שאלה נוספת.

הנה לידה. בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני מקווה שנצא מזה בשלום.

כן.

אני ובעלי בתהליך של חזרה בתגובה.

אני בכל אופן אחרי כמה, אני לא אקרא לזה מכות, אני אקרא לזה ניסים.

שני הילדים שלי היו אחרונים לפחות ניסים,

יותר מהרגיל.

והבן שלי עבר לידה, עברתי לידה אחרי שהוא,

אם הייתי בבית לא הייתי מגיעה לזה בכלל.

והבת שלי היה לה סוכר מאוד נמוך כשהיא לא יכלה לקום בבוקר.

ומאז התחזקתי.

אמ.. יש לי שתי בעיות היום.

אחת זה עבודה,

שאני לא מצליחה להחזיק בעבודה אחת מאז שחזרתי לעבודה אחרי הלידות.

כל חצי שנה, שנה, או שהעסק נסגר, או שאין להם כסף.

לא יודעת איך אני נופלת דווקא על העסקים האלה.

והשנייה שלי, אני מבקשת ברכה לשלום בית.

קודם כל את יכולה לפתוח משרד לאיתור עסקים כושלים.

ודבר שני,

מה שמך?

אורית.

אורית בת?

לאה. לאה. תזכי לעבודה יציבה.

אמן, אמן. כן. דבר שני,

רצית עוד משהו? דבר שני. שלום בית. ברכה לי ולבעלי. שלום בית.

מי יותר קשה, את או הוא?

אני.

תקני לו זר פרחים ליום שישי,

ובעזרת השם ישכון השלום ביניכם.

אמן. תודה רבה. כן, קדימה.

שאלה נוספת.

יש עוד שאלה?

שאלה אחרונה, קדימה.

תן לבחור.

שלום.

אפשר ברכה?

אפשר ברכה.

אני בעל של אשתי, שכבר חמש מאות שקל.

אה, שתהיה בריא.

אתם שותפים, כן?

ברוך השם. כן.

אז מה אתה צריך ברכה?

להיות אברך.

כן. מה השם שלך?

אלישע בן.

אלישע בן אברהם אבינו.

אלישע בן אברהם אבינו. השם יזכה אותך בעזרת השם לשב

באהולה התורה תדיר.

אמן. וללמוד תורה ולהתעלות.

אמן. מתוך רווח ושלווה.

אמן. תהיה בריא.

כן, אחרונים.

אז תדעו לכם, מי שרוצה בעזרת השם זכויות למכביר,

יכול להצטרף

להיות חלק מאתר שופר,

שופר.tv.

יש שם שיעורי תורה בכל יום.

כל יום אנחנו מוסרים מספר שיעורי תורה לכל העולם כולו.

ובבית המדרש משודרים משם גם לימודים.

אלה שלא עובדים פה

או אלה שרוצים ללמוד בכולל מהבוקר עד ערבית

יכולים לבוא אלינו.

בעזרת השם יתברך יש

בית כנסת מפואר עם ספרייה גדולה.

יש שם את כל התנאים הנוחים ביותר שאפשר ללמוד תורה.

יש אברכים שאפשר ללמוד איתם.

אז מי שרוצה יכול להצטרף וגם

שותף באתר שופר שמייצר זכויות

לאין שיעור של חזרה בתשובה בהוראת קבע של 50 שקלים יוכל לזכות להיות שותף

במשך שנה 50 זה 600 שקל בלבד בשנה מכספי מעשר וזכות כל לימוד התורה בחזרה בתשובה

שיש דרך האתר יהיה לזכותו לחיי העולם הזה והעולם הבא.

אברך אתכם בכל מילה דמיטב הצלחה ישועה תשובה בריאות שלמה ואיתנה זיווגים הגונים בזרע חי וקיים אמן

יש מישהו שרוצה ציציות?

מי שרוצה ציציות יש פה

מי שרוצה ציציות?