אחיעזר - אחיעזר

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יש אנשים בהיי,

חיים בהיי.

הם רחפים בכלל, לא רואים סכנות, לא רואים כלום, רואים רק את הצלחתה.

יום עבודה, הולכים, חוזרים,

אבל לא מרימים את הראש קצת יותר גמוה לראות מה קורה אצל השכנים,

אצל השכנים,

מה קורה בכלל בעיר,

מה במדינה, מה קורה בארץ.

לא נוגע אליהם, הם כל כך נמצאים בארץ שהם לא מרימים את הראש מבעד לחלום.

ילד שחוזר בתשובה והולך בדרך ויושב בישיבה,

פתאום לראות באחותו כאחת שהיא לא, היא לא, היא לא טובה.

שאלה שלי,

איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא מתגאה ושמח אם ידע שאני אעשה את זה?

קיבלתי על עצמי, בלי נעלמות.

להחזיר מיליון יהודים בתשובה תוך שנה.

ערב טוב, בעזרת השם,

לעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת הילדה.

שירה אבישק בטרוחלה רזין.

רפואה שלמה מהרה.

הילדה חולה במחלה בראש ובחוט השדרה וצריכה רחמים.

ולעילוי נשמת מוריס משה בן רוחמה,

רחמה,

הסבא של הילדה, מנוחתו עדן.

ואנחנו מודים לבעל האכסניה רצון בן סעדיה,

שנתן את ההנגר בשביל שאפשר יהיה לקיים את ההרצאה.

רפואה שלמה ליעל בת שולמית,

רפואה שלמה וחיים ארוכים.

טוב, יהודים יקרים,

הימו אנחנו נלמד

חומר כבד וקל.

מה זה דרך ארץ?

מה מצפים מאיתנו בשמיים?

ואיך אנחנו צריכים להתנהג?

כתוב בפרשת בראשית,

ויגרש את האדם.

וישכן מקדם לגן עדן את הקרובים לשמור את דרך עץ החיים.

אז הקרובים היו לשמור את דרך עץ החיים.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, דרך

זו דרך ארץ.

עץ החיים

זו התורה.

ענייני דרך ארץ יש להם דרגות שונות,

והם מתחילים מנימוסי בני אדם רגילים,

ומגיעים עד המדרגות העליונות ביותר.

כבר הזהירו אותנו חכמים, זיכרונם לברכה, ואמרו,

אזלת לקרתא, הלך בנימוסה.

אם אתה הולך לעיר,

אז תתהלך בנימוסיה.

ואין זו חובת נימוס של בני אדם בלבד,

כי אם מדברי תורה וחסידות שיש עליהם חובה רבה.

חובת הנימוס אינה נגמרת במנהגים רגילים של בריות,

כי היא מטילה על האדם חובות עליונות.

מובא בגמרא,

אמר רבי תנחום ברחני לי,

לעולם אל ישנה אדם מן המנהג,

שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם,

ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם.

כשעלה משה לשמיים ונמצא במחיצתם של מלאכי מעלה,

היה צריך לנהוג וללכת בדרכיהם

של המלאכים שהם שכלים נבדלים,

שכל נבדל ולא גוף,

והם נבדלים מהעניינים הגשמיים.

ובאמת כל אדם הרי מעצם בריאתו, ראשו מגיע השמיימה.

אם אתם חושבים שאתם אנשים פשוטים, קורצתם מחומר,

מגוש עפר ותו לא, לא.

התורה אומרת שכל אדם מאיתנו, ראשו מגיע השמיימה.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים שהאדם הראשון

מן הארץ עד לרקיע היה,

שנאמר

למן היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ ולמקצה השמיים.

אז אלוקים ברא את האדם על הארץ ולמקצה השמיים הוא הגיע.

החומר של האדם הראשון היה זך

ומופשט מכל הגשמה.

הגוף שלו היה כמו הנשמה שלנו.

מקום משכנו היה בעולמות העליונים.

עד שמלאכי השרת חשבו אותו שהוא הבורא,

וביקשו לומר לפניו קדוש.

בשביל שלא יטעו,

הקדוש ברוך הוא הפיל עליו תרדמה,

והראה להם שהוא לא אלוקים.

הנה לא ינום ולא יישן, שומר ישראל. אין שינה בקדוש ברוך הוא.

ואם כן, עליו ללכת בדרכי העליונים ולנהוג כמותם,

אז אנחנו צריכים,

כיוון שאנחנו בני אדם, הבנים של אדם,

אנחנו צריכים ללכת בדרכי העליונים ולנהוג כמותם.

לא רק אדם הראשון,

גם לאחר כמה דורות אנחנו מוצאים את הנפילים בארץ.

חכמים, זיכרונם לברכה, שקראו אותם ענקים.

למה? שהיו עונקים גלגל חמה.

ולמה קראו אותם נפילים?

שהיו מלאכים,

ומשום שהם קטרגו על דור המבול,

נפלו וירדו לארץ.

זאת אומרת, המלאכים קטרגו על דור המבול כשהוא נכשל בעבירות.

אז השם הוריד אותם לארץ לראות אם הם יעמדו בניסיון.

והיו מעורבים מאנשים ומלאכים.

מצד אחד הם היו על פני האדמה כאנשים,

ומצד שני הייתה להם היכולת לעלות לשמיים.

מסופר באחד מהם

שראה ריבה אחת ושמה אסתהר.

ריבה זה נערה צעירה

שהשם שלה היה אסתהר.

נתן עיניו בה ואמר לה, הישמעי לי.

אמרה לו, איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש.

שם המפורש, אתה עולה בו לרקיע,

לימד אותה שם,

הזכירה את השם,

ועלתה לרקיע ולא קלקלה.

לא נשמעה לה ולא התפתתה.

אמר הקדוש ברוך הוא,

הואיל ופרשה את עצמה מן העבירה,

לכו וקבעוה בין שבעת הכוכבים האלה.

זאת אומרת, מאז ועד עתה מקומה בין הכוכבים העליונים למעלה.

יש להבין את סוד הדברים פה,

אבל בפישוטם רואים אנחנו שבכוחו של כל אדם,

אם מתגלה לו הסוד לעלות לשמיים ולקבוע שם מושבו,

משום שהוא בעצם יצירתו,

ראשו מגיע השמיימה,

אם כן על כל אדם לראות עצמו כאיש שמיים שמקומו בין המלאכים,

ומוטל עליו משום מידה דרך ארץ

לנהוג תמיד כמנהגי מלאכי מעלה ולעשות כמעשיהם.

ידוע המעשה עם רבי יהושע בן לוי,

שגם הוא קפץ מפניו של מלאך המוות ונכנס חי לגן עדן.

וידוע שהגמרא מונה עשרה אנשים שעלו בחייהם לגן עדן.

ואליהו הנביא וחנוך

עלו בחייהם עם גופם לגן עדן.

זאת אומרת, אנחנו בני האדם,

הראש שלנו מגיע השמיימה.

אבל אם אנחנו שמים...

את הראש בין הכרוב לחסה אז אנחנו נראים כמו בעלי חיים

אבל אם הראש שלנו באמת חושב בעניינים שכליים רוחניים גבוהים

הראש שלנו מגיע עד השמיים

כשנדקדק נמצא שלא מספיק מנהגי מלאכם מעלה בלבד

כתוב בתורה ואתם הדבקים בשם אלוהיכם

חיים כולכם היום

כלומר

כל בן ישראל נמצא תמיד בקרבת השם

ודבוק בו

וההרגשה הזו היא מחובתו של כל אדם בכל הדורות

לא רק הראשונים

אדם צריך לראות תמיד את עצמו לפני השם בכבודו ובעצמו

כדברי המקרא שיוויתי השם לנגדי תמיד

ואם הוא עומד לפני השם

הרי הוא כאילו בא למחיצתו של הקדוש ברוך הוא. אם אנחנו מרגישים עכשיו שאנחנו לפני השם

אז כאילו באנו למחיצתו

לעיר שלו

ועלינו להתנהג בנימוסים של העיר שלו.

כידוע לכם כשאדם עומד בתפילה

ההלכה אומרת שהיא יכוון את ליבו לירושלים

ומשם לבית המקדש

ומשם לקודש הקודשים ויתפלל.

והרמב״ם אומר צריך שיראה את עצמו כאילו הוא בשמי מרום עומד לפני השם.

כשאתה עומד בתפילת שמונה עשרה

ככה אתה צריך להתבונן באיזה מצב אתה נמצא ולפני מי.

ואני אספר לכם מה שסיפרתי פעם,

מה גרם לי לחזור בתשובה.

זה הפתיחה לספר קיצור שולחן ערוך

של הרב גנץ פריד זכר צדיק לברכה.

מה כתוב שם?

הייתי יושב בגיל 24 בסלון של בית הוריי

ומסתכל על הספרייה

ולכד את עיני ספר

קיצור שולחן ערוך.

ולא אספר את כל הסיפור, רק מה ראיתי.

פתחתי אותו וראיתי שכתוב בדף הראשון

שיוויתי השם לנגדי תמיד

הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוהים.

כי אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו

והוא לבדו בביתו

כמו ישיבתו ותנועתו ועסקיו כאשר הוא לפני מלך גדול.

אתם מסכימים, כן?

אדם שיושב בבית

הוא לא יושב כמו שהוא יושב לפני מלך.

וכן אין דיבורו והרחבת פיו בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו

כמו בהיותו במושב המלך.

כי אז משגיח בוודאי על כל תנועותיו ודיבוריו שיהיו מתוקנים כראוי.

עד פה בסדר, נכון?

כל שכן,

כאשר ישים האדם אל ליבו כי המלך הגדול, הקדוש ברוך הוא,

אשר מלוא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו,

כמו שנאמר,

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראין נאו נאום השם.

הלא את השמיים ואת הארץ אני מלא.

בוודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה

מפחד השם יתברך

ויבוש ממנו.

זה מספיק

בשביל להחזיר בתשובה את אמנון יצחק.

אם הייתם קוראים את זה, הייתם חוזרים בתשובה?

כן או לא?

לא.

אבל עכשיו שאני מקריא לכם, אולי תחזרו בתשובה?

אם לי זה עשה תשובה,

כל בן אדם צריך להבין מה שהבנתי.

הרי הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, רואה במעשינו.

מה אנחנו חושבים?

שאם אנחנו נכנסים לחדר וחבים את האור,

הוא לא רואה?

הוא לא שומע.

הוא לא חופש חדרי בטן.

הוא לא חוקר כליות ולב.

מה אנחנו חושבים?

שאנחנו לבד.

אין מצב לבד.

אין לבד.

אף פעם לא לבד.

תמיד

השם צילך על יד ימיניך.

איפה שאתה הולך, מתועד.

הוא רואה אותך.

זה טוב או לא טוב?

טוב מאוד.

למה?

כי אם מסתכלים עליך ואתה עושה מה שטוב, תקבל פרס.

אם מסתכלים עליך ואתה עושה רע,

תקבל התראה, תקבל עונש.

אבל זה יזכיר לך שמסתכלים.

ברגע שתיזכר שמסתכלים, מייד תתקן.

אם אתה נוסע במהירות,

פתאום אתה שומע, וואו, וואו, וואו, וואו, מה אתה עושה מייד? מייד.

אם אתה נוסע מהר, לא הולך בדרך השם, פתאום הוא שולח איזה חולי, איזה בעיה, איזה משהו, מה, מאית,

טעית, טעית,

תתבונן, הניידת אחריך.

שים לב, שים לב.

אז זה חסד שהקדוש ברוך הוא מסתכל.

אם אדם נמצא בקרבתו של מלך,

עליו לפנות את ליבו מכל הדברים שבעולם ולעסוק רק בענייניו של המלך.

כי כך דרכי הנימוס.

עכשיו מלך יושב לפניך ואתה מולו.

אתה לא יכול להוציא פתאום מהכיס עגבנייה, לאכול לו בפנים,

מלפפון.

אתה לא יכול.

אתה לפני מלך.

אתה צריך לדעת איך יושבים לפני מלך. אתה צריך ליטול רשות,

אתה צריך ליטול ידיים,

אתה צריך לברך,

אתה צריך לצעוק על שולחן, צריך שיהיה מפה,

אתה צריך לפצוע על הפת כמו שהוא מצווה?

אתה צריך לאכול בניחותא?

אתה צריך להגיד דברי תורה?

אתה צריך ליטול רשות אחר כך? אתה צריך להודות? אתה צריך להרחיק את המזון?

אם אתם שניים לפחות תגיד דברי תורה?

אתה לפני מלך,

זה לא בלעדחן,

לפני מלך.

איך אוכלים לפני מלך?

אתה מתפלל,

אתה צריך לכרוע קודם,

להשתחוויה,

להגיד שבחו של מקום,

אחרי זה אתה אומר צרכים,

אחר כך אתה אומר לו הודאה, מודים אנחנו לך,

אחר כך אתה יוצא מלפני מלך, פוסע שלוש פציעות החוצה,

אתה לפני מלך.

זאת אומרת, בן אדם צריך לזכור,

הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא צריך לזכור, הוא לפני מלך.

מי שנמצא לפני מלך,

צריך לזכור איך מתנהגים לפניו.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים דבר מדהים.

אומרים שאוריה החיתי מתחייב מיתה.

משום מה?

אוריה החיתי התחייב מיתה משום שאמר לדוד,

באדוני יואב.

מה זה באדוני יואב?

בזה היה כבוד מלך,

שהוא מכבד גם את העבד של המלך וקורא לו אדוני.

אז מה לא טוב אם הוא אומר לו אדוני?

בוודאי כך הייתה כוונתו של אוריה.

בכל זאת, היה בזה משום מרידה.

כי במחיצתו של המלך

מתבטלת כל אדנות.

אין עוד אדון חוץ מהמלך.

לא אומרים לפני מלך שיש עוד אדון.

ואין ממידת דרך ארץ להזכיר בנוכחותו שום אדונים אחרים.

כי אם לראות את כבוד המלך בלבד.

אם אנחנו חייבים לצאת אפילו לקראת מלכי אומות העולם ולברך בשם המלכות,

אז מלך ישראל על אחת כמה וכמה.

ואם אוריה לא עמד על זה,

והזכיר בפניו אדנות אחרת, אדוני יואב,

הרי הוא מורד במלכות וחייו מיתה.

אתם שומעים? אפילו אם זה יתפרש

ככבוד למלך,

לא מזכירים אדנות אחרת.

אז אם אנחנו נמצאים לפני מלך, איך אנחנו יכולים לשכוח, כשאנחנו לפני מלך מלכי המלכים,

איך להתנהג?

ואיך להתנהג בדרך ארץ.

ואם זה במחיצתו של מלך בשר ודם,

אז כל שכן לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא,

שיש להתפנות מכל חפצי העולם ולשים רק את מעיינו בענייני מלכותו בלבד,

ולעמוד לפניו בכבוד וביראה,

בלי שום דבר אחר.

כשאנחנו עומדים לפני הקדוש ברוך הוא,

צריך להתקשט.

בחיצוניות ובפנימיות,

בכל הדקדוקים וההידורים.

לא להיכשל בשום דבר שיש בו משום פגיעה כלשהי בכבודו,

ולא לסטות מנוהגי הנימוס ודרך ארץ שראויים בקרבתו.

ואם ממעטים בזה משהו,

הרי זו מרידה במלכות שמיים חס ושלום.

שמעתם פעם דברים כאלה?

אנחנו חושבים שאנחנו עושים טובה ששומרים תורה ומצוות,

ולא יודעים את גודל החיוב.

זאת אומרת, צריכים לקיים מצוות בתכלית השלמות וההידור,

ולהתנהג במידותיו.

כשהיה הארי הקדוש עושה מצוות לפני ה', שאלו אותו איך הוא זכה למעלות שעד גיל 38,

כשהוא נפטר,

הוא השיג השגות ששום בריאה אנחנו לא מכירים שהשיגה דבר כזה.

לדעת את סוד הגלגולים על כל האנשים, להתבונן באנשים, לדעת מה היה בכל הגלגולים שלהם,

מה הם צריכים לתקן.

דברים שאוזן לא שמעה.

איך יכול אדם להספיק,

תוך פרק זמן קצר כזה, להכיר את כל התורה, את כל סודותיה,

ולדעת את כל הבריות כאילו אלוקים קטן.

איך זה?

שאלו אותו, איך זה?

הוא אמר, כל מצווה שעשיתי לפני ה' הייתה בשמחה.

כמוצא שלל רב,

אדם שמוצא שלל רב, איך הוא שמח? איך הוא קופץ?

אם אומרים לך, זכית בלוטו,

איך אתה קופץ?

מצווה?

הקדוש ברוך הוא נותן לו הזדמנות למצווה,

הוא היה שמח.

ועם השמחה הזאת הוא הגיע למדרגות האלה.

הוא לא אמר שהיו לו כישרונות מיוחדים.

שמחה.

וזוהי ההתנאות שאנחנו צריכים להתנאות לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב, זה אלי ואנווהו,

התנאה לפניו במצוות.

ויש דרשו, ואני הוא הביא דומה לו.

מה הוא חנון ורחום?

אף אתה יהיה חנון ורחום.

אלה הם הנימוסים שנוהגים בעיר של הקדוש ברוך הוא.

מכיוון שהוא נמצא בכל מקום, אז אתה נמצא בתוך העיר שלו, אתה צריך להתנהג בנימוסים שלו.

כדי לעמוד במחיצתו צריכים ללכת בכל דרכי השלמות.

לכן כתוב, זה אלי ואנווהו, בלשון יחיד,

שכל אחד צריך להרגיש שהוא אל שלו ונמצא בקרבתו.

ועליו לדקדק בפניו בכל תנועה והנהגה שלו.

אם בכל עת ושעה כך,

אז על אחת כמה וכמה בשעה שאדם עוסק בתורה,

שעליו להרגיש שהוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא.

הכתוב אומר עדותיך, שיחה לי.

כלומר,

בשעה שהוא עוסק בעדות השם, במצוות ובתורה,

הרי הוא כאילו משוחח איתו.

וכמה עליו להיזהר באותה שעה להיות מהודר ומקושט לפני השם כראוי לו.

כמה אנשים באמת מרגישים שכשהם לומדים גמרא,

הם נמצאים עם התנאים הקדושים שהם לומדים אותם.

הרי אם כתוב שרבי שמעון בר יוחאי אומר כך ורבי מאיר אומר כך,

זה לא הם היו פעם.

הם פה על השולחן

והם אומרים לך מה הם אומרים.

אתה צריך להתנהג כמי שיושב בפניהם.

זה כתוב כשמוציאים דבר תורה מן הפה.

גם הקדוש ברוך הוא מוציא את הדבר תורה מן הפה.

רבי מאיר בני אומר,

רבי שמעון בני אומר.

זאת אומרת,

אנחנו נמצאים למעשה עם הקדוש ברוך הוא ועם התנאים והאמוראים הקדושים ולומדים איתם ביחד.

מי חש תחושה כזאת?

אם אדם היה מחשיב את זה כך,

כשהוא הולך לשיעור עכשיו, יש לו חברותה עם הרמב״ם.

הרי כשהוא לוקח את הרמב״ם,

הוא לומד, הרמב״ם אומר לו את דעתו,

מה ההלכה, איך צריך להסתכל על כל דבר ודבר.

מה זה משנה אם הוא כתב לך פתק ושם לך על השולחן

או שהוא מדבר בעצמו? מה זה משנה?

הוא נמצא פה איתך.

זאת אומרת, אם אדם היה באמת מרגיש

שיבתי ה' נגדי תמיד ומתבונן על החיים נכון,

הוא היה מגיע למדרגות

שכתוב ברבנו בחייה, בעל חובת הלבבות,

שאם אדם היה הולך כל הזמן עם הרגשה של שיבתי ה' לנגדי תמיד,

הוא היה זוכה לראות מה שהעין לא רואה ולשמוע מה שהאוזן לא שומעת ולהבין מה שהחושים לא משיגים.

הוא היה יכול להיות כמו מלאך.

בלי אוזניים, בלי עיניים,

בלי לב, יודע הכול.

אבל אם הוא חי בתחושה כל הזמן שה' נמצא נגדו,

תנסו את זה.

אפילו חמש דקות,

עשר דקות ביום,

תחליטו שאתם רוצים חמש דקות להרגיש שה' איתכם ואתם כאילו לפניו. אתם יודעים איזה השגות תשיגו?

תנסו.

גם כשעומדים בתפילה ואומרים שירות ותשבחות של דוד נעים זמירות ישראל,

אנחנו צריכים להרגיש

שאנחנו לא חוזרים על דברי דוד המלך בלבד,

אלא שבכל הדורות אנחנו עומדים לפני ה' ואומרים ביחד

עם כל מלאכי מעלה שירה של הקדוש ברוך הוא.

כמו שכתוב,

דור לדור ישבח מעשיך.

לא שדור ועוד דור אמרו.

אנחנו מצטרפים לשירה של כל הדורות ביחד שהולכים ומשבחים את השם.

ולא עוד,

אלא שהשירה שלנו גדולה משל המלאכים,

והם לא פותחים בשירה עד שאנחנו מתחילים.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה.

אז כמה יש לדייק באותה שעה

בכל ההוד והעיקר, בדקדוקי השלמות,

בנוהגים החיצוניים,

במחשבה, בכוונת הלב ובמידות הנאות והטובות, כיאות

לפני מלך מלאכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

אמרתי לכם שיש חלק בהרצאה שהוא מהחלק של הדברים הקשים.

זה החלק הקשה.

אולם אדם, תזכרו, נקרא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמיימה.

יחד עם זאת שהוא חייב לנהוג תמיד בנימוסי שמיים,

משום שהוא נמצא בכל עת ובכל שעה במחיצתו של מלך מלאכי המלאכים הקדוש ברוך הוא,

עליו גם לדקדק בנימוסי הארץ.

זה החלק היותר-קל,

אבל גם הוא קשה.

בעניינים של דרך ארץ למטה,

למרות שאתה כבר הגעת למדרגה שאתה מרגיש שאתה נמצא בשמיים,

אבל תזכור שהרגליים שלך עדיין נמצאות בארץ.

וצריך להיזהר גם בנימוסים הפשוטים

של מנהגי ארץ.

כך הוטל על האדם הראשון מתחילת בריאתו.

מה כתוב אצל האדם הראשון?

תמשילהו במעשה ידיך,

קול שטה תחת רגליו,

צונב ואלפים כולם וגם בהמות שדי.

הקדוש ברוך הוא המשיל אותו כמו אלוקים את האדם

ואת הקול שם תחת הרגליים שלו.

כל הבעלי חיים והבהמות כולם תחת ידיו.

למרות שהאדם הראשון עם המדרגה הגדולה שלו שהגיעה עד לשמיים,

ולמרות שהוא התהלך עם המלאכים העליונים אישי מעלה,

היה מוטל עליו גם לטפל בענייני הארץ

וגם בכל הבהמות והחיות ברואי מטה.

עכשיו בואו תשמעו כמה פסוקים.

מדהימים.

מדהימים

שמראים את היסוד הזה,

קראתם אותם בתורה,

אבל לא שמתם לב שזאת הכוונה.

למדנו ביעקב אבינו, בחיר שבאבות, רגל במרכבה.

כאשר שלח את יוסף לשכם,

ציווה אותו לראות את שלום אחיו ושלום הצאן.

מה זה, דרישת שלום לאחרים?

ודרישת שלום לצאן,

הוא הולך לכבשים ואומר להם, מה זה?

מצד אחד אמר לו להתעניין בשלום אחיו,

שהם היו אנשי מעלה בשבטיה,

שיש בזה נימוס שמיים,

שהם מתדמים למידת החסד של הקדוש ברוך הוא.

מצד שני אמר לו לדאוג גם לשלום הצאן,

שזה ענייני דרך ארץ של מטה,

ולא עוד,

אלא שיעקב ציווה את יוסף על שתי הפעולות האלה בבת אחת,

והשווה את שלום הצאן לשלום האחים.

אז רואים מפה שאפילו אם אתה ראשך בשמיים,

תזכור שיש גם ענייני הארץ,

ודרך ארץ צריך.

כן מצינו באליעזר עבד אברהם בפרשה שלנו,

כשבא לבחון את רבקה,

היא מגיעה לשיא השלמות,

ואם היא ראויה להיות אחת האימהות

שממנה ייבנה העם הנבחר,

גם הוא עמד על הנקודה הזו.

הוא לא הסתפק בזה בלבד שאמר לה,

הגמיאני נא מעט מים מקדך,

הוא לא הסתפק שהיא תשקה אותו ואת אנשיו,

אלא קבע תנאי,

שהיא תשיב לו שתי אדוני,

וגם לגמליך אשאב,

ורק אז הוא יהיה בטוח שהצליח בדרכו.

ורבקה השיגה את היסוד הזה של דרך ארץ,

שהוא מורכב משני הצדדים,

שיש ללכת בדרכי ה' ולעשות חסד עם הבריות בעלי צלם אלוקים,

ויחד עם זה גם לעשות חסד עם גמלים פשוטים,

ורק לאחר שליעזר נוכח שרבקה השיגה שלמות האדם הזו והיא תפסה את שני היסודות,

מצא אותה נאמנה לתעודה הגדולה המוטלת עליה,

ואמר, אותה הוכחת לעבדך ליצחק.

אתם הייתם בוחנים את האישה שאתם רוצים לשאת,

שאם תבואו אליה אורח ותגידו לה,

אפשר לשתות אולי?

אז היא תגיד, כן, ודאי,

קח שתי ותן לי את המפתחות,

אני גם ממלא לך דלק במכונית.

ואם היא לא תגיד כך,

היא לא ראויה להיות אשתך.

אם היה אומר אחד שזה התנאי שלו להשיג אישה, הוא היה משיג אישה.

אולי היו מאשפזים אותו.

אבל אלה שידעו את סוד הבריאה וסוד הבריות,

הם ידעו בדיוק איך מקימים עם ישראל. איך מקימים עם ישראל?

שגם כשאתה נמצא למעלה, למעלה, למעלה,

אל תשכח שאתה עדיין למטה, וצריך לדאוג גם לאלה שלמטה, למטה, למטה.

ותכף אני אראה לכם כמה דוגמאות מהממות.

ההלכה אומרת שבשעת קריאת שמע, אם אתה קורא קריאת שמע,

בעבר מישהו ואמר לך שלום,

כתוב משיב מפני הכבוד.

אדם עוסק בעניינים רוחניים גבוהים ביותר וקורא לפני השם קריאת שמע לקבל עול מלכות שמיים עליו,

חייב באותה שעה להיזהר במנהגי דרך ארץ ולהשיב שלום לכל אדם.

מכאן שכל הנימוסים הפשוטים יש בהם ערך גדול שאין לוותר עליהם בשום מקרה.

אתם יודעים שאם אדם עבר ברחוב

והוא אמר לך שלום ואתה לא החזרת לו שלום,

אתה נקרא גזלן.

חייב להחזיר שלום.

ועוד הפוך,

רצוי שתהיה מקדים שלום לכל אדם.

שרבי יוחנן

היה מקדים שלום לכל אדם ואפילו לגוי בשוק.

אז לא לוותר על שום הנהגה של דרך ארץ.

ואפילו כשאדם עוסק בעניינים שברומו של עולם,

שזוהי דרכו של אדם על הארץ,

וזוהי תורת דרך ארץ שקדמה לתורה.

וגם על התורה הזו של דרך ארץ הצטווינו בהר סיני.

אז מצד אחד למדנו דברים גבוהים מאוד מה המעלה של אדם שיכול לעלות לשמיים בגופו,

ומצד שני שלא יעתיק את רגליו טרם העת

ויטפל גם באלה שהם מתחתיו.

כל שטה תחת רגליו צונב ועלהפים.

אז צריך לזכור,

כשאדם מתהלך,

לא להיות למעלה ולשכוח את אלה של מטה,

אלא להתהלך כמו שצריך גם בעניינים הרוחניים וגם בעניינים הגשמיים.

ועכשיו אני רוצה להראות לכם את אחד המאורות הגדולים האחרונים שהיו בדור שלפנינו.

החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה.

ואני אספר לכם

כמה סיפורים קצרים ממנו.

סח רבי אליהו לופיאן,

בעל הלב אליהו, זכר צדיק לברכה.

ראש הקהילה במקום מגוריי היה אדם חילוני,

אך חיבב מאוד את בני הישיבה,

ועזר להם רבות.

טמאתי,

אדם רחוק מאוד משמירת התורה וכל כך יחבב בן ישיבה,

השיב לי אלה,

כשהייתי בחור רציתי ללמוד בישיבה בראדין,

זו העיר שדר בה חפץ חיים.

נסעתי לשם,

בחנו אותי בלימודיי ושוחחו עימי,

ותוך כדי שיחה הוברר להם

שהינני אפיקורוס ובעל דעות מזיקות לרבים

וסירבו לקבלני לישיבה.

הם אמרו לי לקנות כרטיס לרכבת ותכף שאחזור לביתי,

אך השעה הייתה מאוחרת

ולפי השערה לא הייתי משיג באותו יום עוד רכבת.

לכן, ביקשתי ללון עוד לילה אחת בישיבה.

כשנודע הדבר לחפץ חיים,

סירב ואמר שלא ייתנו לי דריסת רגל בישיבה.

לעומת זאת, הציע לי להיות מבודד מתלמידי הישיבה

ולישון בחדר שבעליית גגו.

היה זה לילה קר,

והשינה לא הייתה נוחה לי,

והנה פתאום הרגשתי שהדלת נפתחת

והחפץ חיים נכנס.

הוא חשב שאני אשם כבר.

מייד הוריד את מעיל הפרווה שמעל גופו וכיסני היטב.

הפטירה לה מעיל הפרווה של החפץ חיים חממני,

ועד היום הזה הוא ממשיך לחמם אותי.

מכאן רואים שמעשה חסד שעושים באמת ובתמים יכול להיות שמור למשך כל החיים,

סיים רבי אליהו לופיאן, זכר צדיק לברכה.

הבן אדם נשאר אפיקורוס כמו שהיה,

אבל הוא שומר חסד

על החום שחימם אותו החפץ חיים,

למרות שאמר לא לתת לו ללון עם בני הישיבה, שלא יקלקל אותם.

אבל החום הזה של הפרווה נשאר עליו עד עכשיו, שהוא חם לעזור לישיבה.

סיפור דומה,

סך לי רבי יוסף שלמה קיינמן.

בהיותי באמריקה נזדמן לי להיפגש עם פרופסור מתבולל.

הוא גילה באוזניי כי כמה פעמים רצה להמיר את דתו

ולהשתמד ועמד בזה בניסיונות קשים ורק דבר אחד מעכב בידו,

המעיל

של החפץ חיים.

וכה היה הסיפור.

בהיותו נער נסע בתחילת זמן הלימודים להתקבל בישיבת ראדין.

כשבא לביתו של החפץ חיים מצא בית מלא בבחורים שנאספו שם

כדי להתקבל לישיבה ולטפל בסידורי האכסניה והארוחות.

מפאת הדוחק

התיישב הנער בצד,

חיכה זמן רב ונרדם על מזוודתו.

בלילה הקיץ משנתו

והרגיש כי החפץ חיים מחזיקו בזרועותיו ברכות.

זהירות ומשכיבו על מיטה מוצעת,

חלץ את מנעליו ולבסוף הפשיט החפץ חיים את מעילו וכיסה בו אותו ואז נרדם שנית.

מאוחר יותר התעורר

והנה החפץ חיים יושב בחדר,

רכון על גבי ספר לאורו של נר קטן מופשט ממעילו ולומד בלחש

כדי לא להפריע לשינת הנער.

הפטירה לה,

נער הייתי וגם זקנתי,

וגלגולים רבים עברתי בחיי.

הידרדרתי מיהדותי והלכתי מדחי אל דחי.

אך אותו מחזה, חפץ חיים, נשתמר חי בקרבי,

בכל אימת שאני מתנשא ומתחיל לחשוב על השתמדות,

צפה ועולה מול עיניי התמונה הזאת,

ואני נסוג.

אין ביכולתי להיפרד מאומה שמכילה בקרבה אנשים טהורים וברי לב כאלה,

אשרי העם שככה לא,

אשרי העם שהחפץ חיים שרוי בתוכו.

מעשה נוסף.

מעשה באחד מבחורי הישיבה בראדין,

שחלה במחלת הנפילה, רחמנא לצלן.

בשברון לב נכנס הבחור לבית ריבו החפץ חיים,

ושפך לפניו מרסיחו.

רבנו,

הושיעני,

הרופאים אינם מוצאים תרופה למחלתי,

ואני, אני בה.

נעטר לו החפץ חיים, ובלחץ אמר לו,

אני אייעץ לך עצה בתנאי אחד,

כי את הדברים שאומר לך אתה אל תספר לנפש חיה לעולם.

סע לעיירה פלונית,

ייכנס לבית הרב המקומי,

ובקש ממנו שיברכך.

אז תבשע.

אבן נגול המעלב הבחור,

פייסה את רגליו אל אותה עיירה,

נכנס לבית

הרב המקומי, וגולל בפניו את צרתו.

הרב מיד נענה לו, וברכו ברפואה שלמה.

בצאת הבחור מבית הרב,

נעלמה ממנו כליל כל מחלתו,

ויותר לא שבה אליו.

בהגיע זמנו נשא הבחור אישה,

והקים בית בישראל.

חלפו שנים רבות,

ולפתע גיסתו אחות אשתו חלתה באותה מחלה, רחמנא לצלן.

אשתו, שבמשך השנים נודע לה כי בעלה חלה בבחרותו במחלה הזו, ונרפא כליל.

ביקשה ממנו שיגלה לה את סוד תרופתו.

הבעל ניסה להתחמק.

ברמה אישה ואחותה לא עזבו לנפשו,

והחלו להפציר ולהציק לו יום אחר יום.

תחילה בטובות,

ומשלא הועילו עברו לנוסח איומים.

יותר לא יכול הבעל לעמוד בהפצרותיהן,

נשבר וגילה את סודו.

רק סיים דבריו,

מיד צנח ארצה,

ומחלתו החלה שוב לפקוד אותו.

באותם הימים היה החפץ חיים עדיין חי.

החפץ חיים נפטר בן 96 שנים.

נסע עלה לראדין, ובמר נפשו פנה לריבו.

רבנו,

את חטאיי אני מזכיר היום.

כזכור לפני שנים רבות,

בעת לומדי כאן בישיבה,

חליתי במחלת הנפילה, רחמנא לצלן.

ורבנו נתן לי עצה והתנה עמי שלא אספר לאדם.

והנה עתה נאלצתי,

תחת הפצרות ואיומים לגלות את סודי.

ולפתע מיד חזרה מחלתי כבראשונה.

נאנח החפץ חיים עמוקות ואמר,

בני יקירי,

מה אני יכול יותר לעזור לך?

אין אתה כוחי ככוחי בשנים ההם.

דע לך, בני,

כי בעת שיעצתי לך העצה,

ישבתי עליך בתעניות ארבעים יום,

ושפכתי שיחי עליך לפני הבורא יתברך, רופא כל בשר,

שישלח לך מזור ותרופה.

עכשיו, לעת זקנותי המופלגת,

כוחותיי נדלדלו,

אינני מסוגל יותר לכך.

אתם שומעים?

בשביל שלא ידעו שהוא הברך אותו,

הוא שלח אותו לעיר אחרת, שיתלה את הברכה ברב המקומי.

אבל הוא הטענה עליו ארבעים יום שירפא מהמחלה.

איפה שמעתם דבר כזה?

זאת אומרת,

מעלה גדולה של אדם,

אפילו שהוא נמצא בשמי השמיים כמו החפץ חיים,

שיסתכל גם אלה שלימדתם ממנו,

ויהיה מוכן למסירות נפש כזאת,

ארבעים יום לטענות

בשביל חולה.

הרי ללמוד בתענית

זה לא כמו ללמוד כשאוכלים.

אז התורה היא פחות גם.

קשה להשיג כמו שמשיגים אחרי ארוחה טובה.

בארבעים יום זה לא קל.

וכל זה לעשות חסד

עם יהודי,

בלי שום טובה,

ואפילו בלי ידיעה שהוא עושה את המעשה.

זה דרך ארץ של התורה,

שאפילו אתה נמצא למעלה למעלה,

אל תשכח את אלה שלמטה למטה.

עוד מעשה.

פעם אחרת בא אליו יהודי,

וסיפר לו שביתו חולה אנושות.

עלה החפץ חיים לעליית ביתו והחל להתיר בבחיות עבורה.

אלה שעמדו מאחורי הדלת שמעו אותו מתחנן.

ריבונו של עולם,

הרבה פעמים האזנת לתפילתי.

אנא,

הקשב לי גם עתה.

סך תלמידו רבי יוסף שלמה קיינמן,

בחול המועד פסח תרס״ח הגיע לראשונה לביקור בראדין.

מיד פנה לבית החפץ חיים ולא מצא אותו.

ישב והמתין.

פתאום שמע קול יללה בוקעת,

בכי המבטא כאב נורא.

הוא נדהם.

הוסבר לו שחפץ חיים מבקש עתה רחמים עבור אישה שמקשה ללדת.

מיד אמר לעצמו,

כיצד יכולים לעזוב מקום כזה,

בו שרוי אדם המסוגל לבכות בכי כורע לבבות על צרת הזולת?

ובו במקום גמר עומר ללמוד בראדין ולהסתופף בצילו של החפץ חיים.

ועוד מעשים כאלה רבים

של החפץ חיים על צדקותו וחסידותו.

הוא חיבר ספר כמו שולחן ערוך

שנקרא אהבת חסד.

מי שיקרא אותו ייהפך לאדם אחר,

אדם חדש.

עכשיו נגיע לענייננו.

אנחנו נמצאים בארץ ישראל,

ואנחנו נמצאים בשנת תש״ע,

ואנחנו נמצאים במצב לא קל מול המדינות העולמיות.

רבים עומדים עלינו לכלותנו,

וגם הפעם.

ואין רבים שעומדים לימיננו,

ובכל רגע הם מתהפכים לפי האינטרסים.

ויש משוגע מפורסם בשם אחמדי,

שהוא מתכוון ברצינות

לשגר אלינו פצצת אטום.

מעבר לזה יש לו עוד הרבה פצצות, שגם בלי אטום

הן לא כל כך נעימות.

והוא גם מילא בנשק

את החמאס העזתיים

ואת חיזבאללה

ואת כל הגורמים שרק אפשר,

שבעת פקודה כולם ימלאו את התפקיד.

להפצית את ישראל מכל עבר.

ואנחנו,

למרות שראשנו בשמיים,

ולא דווקא כמו שהסברתי בדרשה,

יש אנשים בהאי,

חיים בהאי.

הם רחפים בכלל, לא רואים סכנות, לא רואים כלום, רואים רק את הצלחת

ואל מרג ואל חלבה.

זה מה שהם רואים.

יום עבודה, הולכים, חוזרים, זהו. אם יש איזו חתונה,

בר מצווה, משהו, איזה אירוע, זה מה שהם יודעים.

איך לגמור את החודש,

אבל לא מרימים את הראש קצת יותר גבוה לראות

מה קורה אצל השכן,

אצל השכנים, מה קורה בכלל בעיר,

מה במדינה, מה קורה בארץ.

לא נוגע אליהם.

הם כל כך נמצאים בארץ שהם לא מרימים את הראש מבעד לחלון.

וזו בעיה.

כי כשאנחנו נמצאים במצב כזה צריך אחדות של כל עם ישראל נגד הסכנות האורבות.

אם אנחנו לא נתאחד ביחד

תחת כותרת אחת

ונעשה מעשה אחד,

אז אנחנו לא נצליח.

לא נצליח לעמוד מול האויבים הרבים

אם לא נעשה מעשה.

מה עלינו לעשות?

אז יהודים יקרים, אתם ודאי מכירים את השיר

השלום בו יבוא, נכון?

לא מכירים.

מכירים?

השלום בו יבוא?

לא מכירים. מאחיעזר? לא מכירים.

את ארז יחיאל מכירים?

זה מכירים.

אז הוא שר שיר, השלום בו יבוא.

מה זה השלום בו יבוא? בשיר כתוב בדיוק

מה יהיה.

מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונצראללה ובין לאדינו אבו עמאר ופלסטין וכל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם.

השלום בו יבוא.

רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום ייפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בישין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים

כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם.

יש עוד בית?

לא מגלה.

אבל כיוון שקר בהנגר,

אז אני עושה איתכם עכשיו משהו. אני אראה לכם את השיר ואת הסרט של השיר

מכדי שנתחמם

וננצח את האויבים.

אז בינתיים נתחבר כולנו במחיאות כפיים חזקות, אבל חזקות חזקות.

רגע, רגע, רגע, רגע.

למה התימנים ממהרים?

חזקות, ולהתכוון שאנחנו מוחים את שמו של אחמדינג'אד מן העולם.

כן?

קדימה.

את מוחיהו!

פלסטין, כל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע?

נר בתורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה.

משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגמר מול הצועקים.

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה

לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמי ישראל השם אלוקינו השם אלכה שמע ישראל השם אלוקינו השם אלכה שמע ישראל השם אלוקינו השם אלכה שמע ישראל השם אלוקינו השם אלכה

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

כן, אז יש דרך.

יש דרך. צריכים ללכת בדרך התורה והמצוות.

והרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

אז ארגון שופר משתדל מאוד 32 שנה לעשות

תורה וגמילות חסדים.

וגם פה, במושב אחיעזר,

אנחנו רוצים להפיץ

יותר תורה ממה שקיים ויש בלי עין הרע,

וגם גמילות חסדים.

אז ככה, קודם כל, בשלב ראשון ארגון שופר החליט להעמיד 12,000 חברותות.

ילמדו עם 12,000 בעלי תשובה או מתחזקים שרוצים ללמוד תורה.

חינם אין כסף.

אז כל מי שרוצה ללמוד כאן

באחיעזר או בסביבתה רוצה ללמוד עם רב או אברך

או אישה שרוצה ללמוד עם אישה

באופן אישי

או בשיעור,

אז אנחנו נותנים את האפשרות הזאת,

ומה שעליכם לעשות זה בסך הכל מלא טופס כאן.

אם אתה רוצה או רוצה

שילמדו איתכם באופן אישי באיזה יום ובאיזה שעה שנוח לכם,

ילמדו איתכם.

אדם שרוצה להגיע לעולם האמת,

שואלים אותו דבר ראשון, קבעת עיתים לתורה?

אם לא היה לו קביעות של תורה, אז מה הוא יענה?

אין מה לשמוע ממנו בכלל ואין על מה להמשיך.

שולחים אותו ישר.

שאלה ראשונה, קבעת עיתים לתורה או לא?

אז אדם שיש לו שיעור קבוע והוא לומד, אשרה ואשרה חלקו?

אז כל מי שעדיין לא התנסה במצב של לימוד עם חברותה ובאיזה חומר שהוא רוצה,

יש לו את הזדמנות חייו, כמו שאומרים?

יש כאן פעילים, הנה שיעברו, ייתנו לכם טפסים ועיתים.

תמלאו את הפרטים, תעבירו להם,

ובעזרת השם תצטרפו למעגל הלומדים בעם ישראל,

ושכל אחד ייקח בחשבון.

זה לא סתם נעשה.

12,000 חברותות,

זוגות,

זה תיקון ל-24,000 תלמידי רבי עקיבא שנפטרו בעת אחת.

בין פסח לעצרת.

אז כל אחד יחשוב,

אני עושה זאת גם בשביל לתקן

את מה שלא היה בסדר בדורות ראשונים.

כל שעליכם לעשות, למלא,

יצלצלו אליכם ויתאמו אתכם מתי שנוח לכם,

תלמדו, פעם בשבוע,

פעם בשבועיים, פעם ביום,

כמה שאתם רוצים.

בעזרת השם,

זה התפקיד שלנו, לדאוג ולהשתדל שזה יהיה אפשרי.

אז זה קודם כול שלב ראשון.

מעבר לזה הבאנו גם מגנטים.

אתם יודעים מה זה מגנט?

שמים על המקרר ותולים על זה הודעות.

לא, זה מיועד לא לתלות הודעות, אלא לתזכורת.

כן, אל תישאר לבד, התחבר לתורה.

שתהיה לכם תזכורת על המקרר,

ובעזרת השם יתברך, תוכלו להתחבר לתורה.

זה דבר גדול מאוד מאוד מאוד.

זכות התורה שקולה כנגד

כל המצוות כולן.

דבר שני,

שזה חוב גדול מאוד,

שכל אחד מאיתנו צריך לדאוג לעוד יהודי או יהודייה אחת.

לא להסתפק,

אני בסדר ואני לא יודע מה קורה עם אחרים.

לא.

יש לנו חוב כיהודים לא רק לכסות עם מעיל את מי שקרא לו,

אלא לדאוג להוציא את אלה שמעוטדים ללכת לגיהינום ולהכניס אותם לגן עדן.

והיום זה לא קשה בכלל.

יש את כל האפשרויות להציל את כל בני המשפחה,

את הקרובים,

את הידידים,

את המכרים, את השכנים, את החברים.

אין היום שום בעיה להחזיר יהודי בתשובה.

גם אפיקורוס, גם אדם רחוק,

כל אחד ואחד

יכול לקרב יהודי אחד.

קיבלתי על עצמי בלי נדר

להחזיר מיליון יהודים בתשובה תוך שנה.

אין זמן.

אבל אני צריך גם את העזרה שלכם.

יהודים יקרים,

השם זיכה אותי ואני מחפש כל הזמן עצות איך אני אוכל להחזיר יהודים בתשובה בכמויות.

כל יום אני רוצה כמויות.

אין לי זמן.

הראשון שהחזרתי בתשובה לקח לי שלושה חודשים.

אחרי שלושה חודשים הוא אמר לי, אני מרחם עליך,

כי אם אתה מתכוון ככה להמשיך, מתי תגמור?

אמרתי לו, לא, אתה טועה.

קודם הייתי לבד,

עכשיו אתה איתי, אז נתחלק חצי-חצי.

אחר כך אתה תחזיר אחד ואני עוד אחד, רבע-רבע.

תוכנית יפה, לא?

אבל נשארתי לבד.

אז מה עשיתי?

שכפלתי את עצמי.

עשיתי מיליונים, טפים,

CD, DVD, MP3,

דיסק-אונקים, אנציקלופדיות, ספרים, מה לא?

שכפלתי וחילקתי 15 מיליון חינם

בשביל שיהודים יתקרבו ליהדות.

ויש היום קרוב למיליון וחצי כבר חוזרים בתשובה,

אבל צריך עוד מיליון,

עוד מיליון יהודים.

עוד מיליון.

איך עושים עכשיו מהר? אני אגיד לכם.

השם עזר לי,

ויש לי היום

אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

מה זה אנציקלופדיה?

זה שני דיסקים DVD שבפנים יש 82 סרטים, 240 שעות

של סרטים, 240 שעות,

עם תוכנת חיפוש.

כל המלל של הסרטים נמצא שם.

אתם שואלים אותי שאלה, בכל נושא לוחצים אינטר טוז ואני עונה לכם תשובה בסרט.

כל שאלה שאתם שואלים,

אתם לוחצים, אני עונה בסרט.

אין אנציקלופדיה כזאת בעולם.

ועם זה מחזירים יהודים בתשובה בקלי-קלות. למה? אין שאלות יותר.

אם יש לו שאלה בכל נושא,

רק עושים הקלדה במחשב,

והוא מקבל סרט, תשובה.

אני אראה לכם דוגמה בשביל שתבינו,

אבל שימו לב.

אחרי זה אני רוצה שתצטרפו.

תצטרפו אליי להיות שותפים איתי,

להחזיר את עם ישראל בתשובה, כל אחד כפי כוחו.

ואני מצפה מכם שכל אחד ייקח לפחות עשר אנציקלופדיות מכספי מעשר,

לחלק למשפחה שלו, לקרובים ולאלה שהוא אוהב באמת ורוצה שיהיו איתו בגן עדן.

אפשר להכניס יהודים לגן עדן היום בקלי קלות.

שימו לב איך שזה עובד ותבינו.

יש שתי דרכים שאנחנו עוזרים לאנשים שנתקלים עם אנשים קשים או שלא יודעים לענות להם תשובות,

או שהם טרדנים.

מה עושים?

פשוט מאוד,

אמנון יצחק לא נמצא בכל מקום,

אבל הוא דאג לעשות משהו שהוא יימצא בכל יד ובכל בית.

איך עושים? פשוט.

יש היום דבר כזה שנקרא שחרורון.

אתם יודעים מה זה שחרורון?

שחרורון זה רצועת יד שהיא מפלסטיק,

שנמצאת על היד.

אתם רואים?

זה,

זה כרוך על היד פה, וזה נכנס.

וזה בעצם דיסקון קי,

התקן USB שנכנס לתוך מחשב 8 ג'יגה.

יש בפנים 3 ג'יגה סרטים שלי, הרצאות ושירים.

כל זה נמצא בתוך 3 ג'יגה ו-5 ג'יגה פנוי.

זה אתה עונד על היד.

ואם נתקלת באחד כזה, או כמה כאלה, אתה אומר לו, יש לך פנאי קצת.

בוא נתחבר.

טוז.

מחבר אותו.

הוא אומר לו, בבקשה, הנה, תשמע מה שאתה רוצה, ותאזין, ותשכיל.

ואין שום בעיה,

שיתווכח עם המחשב.

זה ערכת עזרה ראשונה, נקרא שחרורון.

זה משחרר את האנשים מהשטויות והאבלים.

זה דבר אחד.

דבר שני שעשינו זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

מה זה אומר?

יש פה שני דיסקים של DVD שמכילים 82 סרטים בפנים באורך של כשלוש שעות.

240 שעות של צפייה בסרטים מחולקים ל-1727 מקטעים שכל קטע זה תשובה לשאלה שעלולים לשאול אותך בכל נושא ובכל תחום ביהדות.

למה הייתה השואה?

אתה כותב, השואה.

הוא מקבל תשובה.

האם האדם בא מן הקוף?

טוז.

הוא מקבל תשובה.

האם יש גלגול נשמות?

טוז.

יש תשובה.

דחיית המתים מתי?

טוז.

יש תשובה.

כל שאלה, תשובה, הוכחות, מדע, אמונה,

פילוסופיה, ארכיאולוגיה,

מה שאתה רוצה. אתה רוצה לראות את תיבת נוח?

יש פה את תיבת נוח שמצאו אותה על הרי הרעד.

מה אתה רוצה?

גיל העולם, דיניזהורים, כל מה שאתה רוצה, בפנים.

אני אראה לכם שלושה קטעים.

נגיד שנתקלת באדם שאומר לך, תשמע,

אני מוכן לחזור בתשובה,

אבל תשכנע אותי שאני לא באתי מן הקוף.

מה אתה עושה? פשוט טוז.

לפי מה שאתה אומר, אתה מדבר על האבולוציה של דארוויץ'.

לא,

הוא מדבר על האבולוציה, אבל ידושלים, תשובה חילונית. מי שאמרת ברירה טבעית זה דארוויץ', אם אתה לא יודע.

זה מה שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר, אז נשתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך. אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אל תראה אותי ככה. אני התקלקלתי פשוט.

אבל

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינטה ואבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות,

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכיח? אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים,

ואני אראה לך איך היה נראה. סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמר לי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים,

וראה לי את האדם הפרה-היסטורי יוצא מהמערב עם אבו עגלה, עם מבוטה,

ואומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע, ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע,

וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות,

איך הייתי קופיקו קטן.

לאט לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמר לי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי, המון הזה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר שמור דיסטנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעות בתנ״ך.

המורה לתנ״ך

אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך על המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף. מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא יתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספארי.

מסכנים הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי,

השאירה אותם קופי קוף.

יש פה מישהו משפחת בבום?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב? אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

דוגמה שנייה, מה קורה אם אתם נתקלים באישה שיש לה תרעומת? מה התרעומת?

היא שומרת שבת, היא מכינה וטורחת לכבוד שבת,

אבל היא מתלוננת. הבנות לא עוזרות והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אותה שיהיו לה שתי שבתות בשבוע?

בואו נראה.

טוז.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני.

בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

חילוני? מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת החילוני. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני? זה במשהו בנשמה?

לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני? גשמי, גשמי. את יודעת למה? ולמה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת.

זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שאני מכינה עד שזה עוד שזה סופר.

אז לקטנו עוד אז יש לי חופש. תן לה, תני לה, תני לה, רגע. יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום. אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים שוטים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה.

נכון.

אז לא בנות, הן עייפות, הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות. אל תעשו את השבת. זכות השבת מגינה עלייך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתלונן. אז הקב'ה אומר,

בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים,

שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם טוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים,

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי מעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני, שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה,

שניהם עומדים אותו מקצוע,

אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף-סוף בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה.

היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה,

היא נהנית מכל רגע שהיא במחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא,

הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה בחרב שבת,

וכל הבנים והבנות,

אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם, אין לי תמונות.

רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא.

זה יותר מנוחה?

זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת, אני באה ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. לא, מה אני אעשה?

אבל לא, אתה אמרת שנחים. בטח נחים. שזוג נחים. בטח זוג נחים. אבל גם האישה עובדת. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך. למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון. אפילו שלומכי. כי אתה מכבס ואתה מגהץ ואתה זה. פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה. לא הולך בית כנסת. אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים.

עושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר להתערב. ומעשנים ועשן וריח וטימבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח-טח-טח וטח-טח-טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן.

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה. בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים, עולים על זה זבובים, חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפו, הכול.

מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק.

אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק. ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה.

כבר. רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

מה קורה אם מגיע אדם רברבן לעבודה שלך,

אחד מהלקוחות,

והוא מציג את עצמו כידען גדול שיודע הכל בכל מכל כול, אבל בעצם הוא לא יודע כלום.

איך אתה מסתדר עם אחד כזה? והוא גורר אותך לוויכוחים לאורך הרבה זמן.

מה עושים?

אומרים לו, תמתין רגע, טוז.

הכל בא מעפר וחוזר לעפר, אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר, כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא?

כן.

אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה, הדבר לא מוסבר. לא מוסבר? כן, גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אבל אני לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע.

אם נהיה אותו דבר, אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית.

תורי הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה

למושג תורת ההתנהגות,

בשביל שלא יודעים

מה זה נפש,

ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן? בוא אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה... אה, כתוב. עזוב אותי מה שכתוב, תפיל את השכל.

רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת,

גם הפסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות, עזוב מה שכתוב, תדבר עם שכל. נראה, לא יכולים. עזוב מה הם אמרו. אפשר לחגג. למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים במצפת לפני מאה שנה? עזוב את הספר, תדבר עם שכל. נכון. נכון? למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון עבוד את הספר, דבר עם שכל? זה ההיגיון. זה ההיגיון. עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה,

כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה.

הנשמה, כן, הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת. אדם שאני מקבל את הקיום שלה.

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא גם חוזרת. בסדר, אבל לאן? זה אצל הדרוזים. מאה אחוז, בסדר. מי אמר לך? גם אצל היהודים. גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה, מה קרה לך?

אני באתי בשם השכל.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

הרשימה שלך עולה, לאן?

לא יודע.

שביל החלב.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

כן, זה דוגמאות.

כל דוגמה כזאת

עולה חמש אגורות.

שווה?

1,727 כאלה. האנציקלופדיה הייתה צריכה לעלות

אלף דולר.

משום שהושקע במשך שמונה שנים למעלה מחצי מיליון רק לעשות את המנוע החיפוש הזה,

שיוכל למצוא את הקטעים מהתמלין,

את הקטעים מהסרטים,

ולחבר אותם ביחד.

צריך היה לכתוב את כל ה-240 שעות,

היה צריך לחתוך אותם לחתיכות לפי נושאים ושמות,

ואחר כך לקחת את כל הקטעים האלה ולחתוך אותם בסרטים,

ועל שולחן עריכה במשך שנים,

ואחר כך לרכז את זה לאכסניה אחת,

וייצא אנציקלופדיה. דרך אגב,

אין בעולם עד היום אנציקלופדיה אינטראקטיבית כזאת שאתה שואל שאלה והיא עונה בסרט.

אין אנציקלופדיה, זה פטנט שלנו ראשון בעולם.

שואלים שאלה, בתשובה, בסרט.

אבל לאחר שנפטר מורי ורבי הרב הגאון המנוח רבי יהודה

שפירא לעילוי נשמתו החלטנו להוריד את המחירים למחירים מצחיקים,

כדי שכל אדם יזכה ונשמתו תזכה בעולם העליון ותזכה אותנו גם כמליץ יושר.

אז יהודים יקרים,

בשבילכם 100 שקלים בלבד.

יש לכם אנציקלופדיה כזאת שאתם יכולים להחזיר את כל פתח תקווה בתשובה.

מי שיש לו שני דיסקים כאלה,

גמר את הסיפור עם שאלות. מי שיש לו, מתיישב, שומע, רואה ומתהפך.

אז מי שרוצה, בעזרת השם, יגברה,

ירים את היד, ישלוף 100 שקלים מכספי מעשר,

וכך שני דיסקים, 240 שעות,

שזה גם סרטים וגם מקטעים,

שאלות ותשובות לתוך הלילה, כמו שאומרים, חודשים.

מי שמסתכל בזה נמכר ומתפטר מה אתם בטלוויזיה.

שניים הוא מרוויח.

לא צריך יותר ליצנות והבא לה.

אפשר לראות דברי תורה וקדושה,

לחזור ולהחזיר יהודים בתשובה.

מהשקט שבא שנתיים או שלוש,

והנה הפזמון חוזר, שהוא כותב על דמעות, חרטה ותקוות, בלבוד של נער מתבגר.

אלוקים שתבין את הבן העובד, זה ששווה לך מרחוק.

אהו, הנה אני כבר כאן.

אני חוזר, וכבר יבוא משיח הזה שער,

כי רק האל למעלה עוד איש שומר, כל החיים אלף ורקך.

אל תעזוב אותי לרגע קטן, אני מתחבר לאמונה בדרך שאני בוחר.

כל החיים אלף ורקע שלך.

על שפת הנער ראיתי את המחר, ילדים משחקים בארכול.

לא ידעתי ובאתי, נפלתי וקמתי, זה הזמן אתכם לשאול.

אז מתי נו די נשאר פה נערים בנות גוז למשהו יותר גדול?

אהו, משיח בא לגרות.

משיח בא לגרות.

אני חוזר, וכבר יבוא משיח הזה שער,

כי רק האל למעלה עוד איש שומר,

כל החיים אלך ודרכך.

אל תעזוב אותי לרגע קטן. בעמודים האלה

יש שאלות ותשובות,

תמצית של הרצאות של ארבע שנים.

302 עמודים כרומו,

עם תמונות.

יכול להיות שתמצאו את עצמכם גם בפנים.

זה גם בשבת ניתן לקרוא 50 שקלים בלבד,

ויש לכם חוויה נדירה בבית לראות מה עם ישראל עובר בתהליך התשובה בשנים האחרונות.

אז מי שרוצה יוכל גם להסיג כאן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני חוזרת בתשובה, ברוך השם,

והגעתי לכאן במיוחד כדי לשאול את הרב שאלה שמאוד קשה לי בחיים.

יש לי חמישה ילדים שיהיו בריאים, שתי בנות חרדיות ושלושה בנים שהם לא דתיים.

באתי לכאן כדי שהרב,

אני אסביר את זה אחרת, אני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שהרב יגיד לי כדי שאני אזכה לראות את הבנים שלי בתשובה. בני כמה הם?

שלושים, עשרים וארבע ועשרים.

נשואים שניים? רווקים, שלושה רווקים. שלושה רווקים.

שתי בנות נשואות.

הם אנטי או שלא בא להם?

אנחנו משפחה דתית.

התשובה שלי

הייתה מהירה.

אני הייתי בתשובה בעבר, חזרתי בשאלה ועכשיו חזרתי בתשובה שוב פעם.

אז הם חוו את כל החוויות האלה, והיום כשאני בתשובה אז קצת קשה להם אולי לקבל אותי. הם מקבלים אותי אבל הם לא כאילו חושבים שהתחרפנתי,

אולי אולי, אולי צריך להגיד את זה.

כן, אז מה יש?

יש מיליון וחצי כאלה.

אני יודעת, וכן ירבו.

כל מה שהרב יגיד לי, אני מתחייבת ליד בורא עולם בלא נדר לעשות.

אני ממש מתחייבת... שני דברים אני אטיל עלייך.

אשמח.

אחד, שתלמדי חצי שעה כל יום בספר שערי תשובה

של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

בלי נדר. כל יום. בלי נדר. תעביר לה בבקשה.

תודה.

ועשר אנציקלופדיות שתיקחי לזיכוי הרבים, לחלק לחילונים,

שזכות המצווה תעמוד לך ולילדים.

אני מוכנה לרכוש את זה בלי נדר,

אבל אני לא יודעת למי לתת. אני מוכנה להשאיר את זה כאן והרב יתרום.

אין שום בעיה, בשמחה רבה.

מה שמות הילדים?

אבי, שלמה ואדיר.

אבי זה ככה מההתחלה? כן, כך מההתחלה. אבי, שלמה ואדיר, בני אסתר שרה. אסתר שרה, יזכו לשוב בתשובה שלמה מהרה.

אמן.

בשורות טובות שיהיה לה. אמן. והדבר השני, יש מעליי גזירה שאני לא יכולה לפרט,

שכבוד הרב יברך אותי שאני אצא מהגזירה,

שהגזירה תתפטל מעליי. משה יציל אותך מכל גזירה רעה.

אמן. ושהיא תועתק מהרה לאחמדינג'אד.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה.

כן.

שלום לך.

שלום וברכה.

לי יש קצת בעיה עם עניין של חזרה בתשובה של ילדים שהם לא מכבדים את ההורים החילוניים.

את באה בהפוכה.

נכון.

כן, אין לי בעיה.

יש לי בן שאתה החזרת בתשובה.

כן.

ויש לי בן שני שחזר בעקבות הבן הראשון.

כן.

אני מאוד סובלנית, מטבעי,

אבל השאלה שלי היא מדוע כשמחזירים ילדים בתשובה,

לא מלמדים אותם לקבל את ההורים החילוניים בצורה הרבה יותר מכובדת.

קודם כל, זה לא נכון שלא מלמדים.

אחד.

שתיים,

התורה אומרת הלכות ברורות לגבי כיבוד אב ואם,

שאפילו אם ההורים,

האבא עשה את הבן ממזר, אז הוא חייב בכבודו.

וגם הורים חילונים חייבים הילדים בכבודם.

בכבוד.

אבל הם לא חייבים לשמוע להורים אם ההורים רוצים לחטיא אותם או להעביר אותם על מצוות. לא אמרתי שאת,

אבל זה שהם לא מתנהגים,

יפה זה בגללם,

לא בגלל שהתורה אמרה או הרבנים אמרו.

כי אם הם היו שואלים רבנים,

היו אומרים להם שהם חייבים בכיבוד ומורא של ההורים,

זה הלכה פסוקה בשולחן ערוך וברמב״ם,

לחוליו,

לא רק לחוזרים בתשובה.

עכשיו, זה שהם לא מתנהגים כיאות,

אז זה לא בגללנו.

לא, חס ושלום. זה בגללם.

אני מתכוונת לומר...

למה לא מלמדים?

אם הם היו באים אליי, הייתי מלמד אותם.

יש לנו בבית כל כך הרבה חומרים. אבל יש לי גם קלטות שאני מדבר על כיבוד אב ואם.

כנראה שאתה לא יורד לסוף דעתי. יורד. יורד? כן. אוקיי. תראה, אני מתכוונת לומר שההורים החילונים,

אם הם סובלנים כלפי הילדים שלהם,

אז הם מקבלים אותם איך שהם והולכים לקראתם.

מה קורה אם הילד,

כשהוא חוזר בתשובה, הוא עובר כאילו לקיצוני ביותר? מה למשל? למשל, אימא שעושה, משתדלת

להפוך את הבית ל... למשל, שני כיאורים,

או משתדלת לקנות רק בשר וכל מה שצריך בחלק,

והבן רוצה שהבת, שהאחות שלו,

למשל,

תלמד בבית ספר חרדי לגמרי.

זאת אומרת, למה הוא לא מסוגל,

ילד

שחוזר בתשובה,

והולך בדרך, ויושב בישיבה,

פתאום לראות באחותו כאחת שהיא לא טובה?

היא לא הולכת בדרך שהוא מאמין בה,

ופתאום ברגע, בין לילה,

כבר האחות לא בסדר.

טוב. אתה מבין למה אני מתכוונת? מה, זה היה פשוט. את אמרת את זה ברור.

כן. אני אסביר לך.

קודם כול,

גם אם בן אדם נהיה חילוני בבית דתי,

הוא גם רואה את אלה שנשארו דתיים לא בסדר.

תמיד, תדעי, מי שעושה מעבר ומחפש לתמוך את מצבו ועוד אחרים,

זה סתם ככה בני אדם.

אבל אם הוא יודע, לדוגמה, שאחותו מפסידה כי היא לא חיה באמת,

והוא רוצה שהיא באמת תזכה כמו שהוא מבין שהוא זכה,

זה יכול להיות גם הפוך, כן?

אז הוא פשוט משתדל להסביר לה,

ואם זה לא הולך, הוא יכול לעשות גם ברוגז.

כמו ההפוך.

אחד נהנה ממסיבות,

והוא רוצה שאחותו גם תצא למסיבות, לדוגמה. הפוך.

זאת אומרת, זה דבר שמתרחש בכל חברה, בכל בית, בכל מקום.

כל אחד מנסה לגרור, נשאל אותך שאלה אחרת.

נגיד שאתם משפחה

או דתיים או חילונים,

ואחד רוצה לנסוע לירושלים, מה הוא מתחיל לעשות?

לשכנע את כולם למה כיף, למה כדאי, למה זה,

ואם לא, הוא מברטם עושה פרצוף כאילו חמוץ,

וכאילו פגעו בו, ודווקא כשהוא רוצה אז אף אחד לא מסכים,

ומתחיל לעשות כל מיני השתדלות בשביל לשכנע במצב לא תמיד שהוא

נכון.

אבל זה דבר טבעי.

זה לא נקרא שהילד לא מקבל את הצד השני, הוא פשוט רוצה שהצד השני יהיה כמוהו.

כמו הורה, הנה את רואה,

אימא שקמה ואומרת הפוך ממך,

אני חזרתי בתשובה,

אני חזרתי בשאלה,

אני חזרתי שוב בתשובה,

ושלושה ילדים שלי, בדיוק הפוך מהילדים שלך,

הם לא רוצים לחזור בתשובה.

ואת במצב הפוך, אצלכם חזרו, ואת לא רוצה כרגע לחזור בתשובה. אני כן.

את כן?

הבת שלי בעולם שלך. אז רק הבת זה הבעיה?

תראה, אני לא יכולה... את לא מעוניינת שהיא תלמד בדתי.

לא, זה לא שאני לא מעוניינת. מי לא מעוניין? רק היא?

היא אפילו לא נשאלה.

פשוט הוא רוצה להכתיב לה איך לנהוג בחייה. טוב, לא חייבים לשמוע, אבל אני שואל, יש מישהו שמתנגד לחצה שלו?

לא.

אז יאללה, שהיא תעבור ונגמור את הסיפור. אבל אני לא... תראה, אני נמצאת בין הפטיש לסדן. אז בואי תשמעי את שניהם.

תגידי לו, בואי תסבירי לי למה בתי צריכה ללכת לשם. בואי תסבירי לי אם את מעוניינת או לא ואם לא.

למה לא?

בואו נברר מי צודק יותר, ונחליט מה הבעיה.

דיון פתוח.

אתה מפשט את הדברים, חביבי, כמו שצריך. כמו שאמרת, לרדת לעומקם של דברים.

הרי מה יכול להיות גרוע יותר אחרי שהדברים הובהרו וכל אחד הציג את עמדתו,

לא נשאר יותר על מה לדבר?

אם היא תישאר עיקשת בדרכה,

אז אין מה ללחוץ אותה יותר.

מה הבעיה?

ואם היא תשתכנע,

שקט,

רווח והצלה לכל היהודים במשפחה.

תודה.

תהיי בריאה.

ערב טוב. ערב טוב.

אני באתי הערב בעקבות הילדה של רוחלה. אנחנו נמצאות באותו מקום,

ולצאת בבית חולים, הילדה שלי חולה במצב מאוד מאוד קשה.

אני מבקשת ברכה, ואם אני צריכה לעשות עוד משהו, אז תגיד לי, אני אעשה.

אני מבין שכיסוי ראש על ראשך הוא חד פעמי?

לא חד פעמי, באופן קבוע.

קבוע?

למה את לא מכסה את כל הסערות?

כי אני נמצאת כרגע בבית חולים, וזה מה שיש לי כרגע.

אז אני אביא לך חדש, מתנה.

איזה צבע את רוצה? לא משנה.

לא משנה. שחור אומרים שזה יפה.

אני לא רוצה שחור.

את מפחדת?

אני אביא לך לבן.

לבן.

אני רוצה לבן. לבן, לבן.

תעבירו ללבן.

כן.

אני רוצה לדעת מה אני צריכה לעשות כדי לחזק את הבת שלי. שום דבר. תלכי עם הלבן הזה שבוע ימים עכשיו.

אני אברך את הבת שלך בעזרת השם שהיא תהיה בריאה.

זה מסובך או לא מסובך? אני אתן לך את השם שלה עכשיו, אתם לא מכירים אותה. ודאי.

רגע, אבל תשימי את הכיסוי ראש. תשבי, תשבי, תשימו לה, בינתיים נעבור לשאלה הבאה.

כן, שאלה הבאה.

ערב כבד כולם. ערב טוב.

אומרים שבגוג ומגוג שני שליש ייוותר ושליש יישאר.

הפוך.

שני שליש ימותו ושליש ייוותרו.

אוקיי, לזה התכוונתי.

אישה שזוכתה לשים כיסוי ראש,

היא תישאר כאילו מהשליש?

עם כיסוי ראש כמו שלך, כן.

אה, אוקיי. זה מטשטש את הטילים.

אוקיי.

אפשר עכשיו ברכה לאישה נשואה שמונה שנים ואין לה ילדים?

איפה היא?

היא לידי, אבל היא לא מעוניינת לעמוד.

היא דתייה או חילונית?

אה, אז מה חשבת בחינם?

כן.

אוה. שלום. וברכה.

תראי,

אם תקבלי על עצמך ללכת בצניעות גמורה,

את שומרת שבת?

ותקבלי על עצמך במשך שנה

ללוש,

חלות לכבוד שבת,

תלמדים את לא יודעת, ולהפריש חלה במשך שנה,

אני אברך אותך בעזרת השם, שיהיה לך זרע חי וקיים.

בסדר.

איזה צבע.

איזה צבע.

זה כבר קשה.

אמרתי בצניעות, שכחתי.

היי, מה את רוצה? שתבוא הילדה לאימא שהיא לא צנועה?

שלושה צבעים יש.

לבן, שחור ובז'.

זה לא כרגע.

לא כרגע? אני אחכה, בסדר.

תביאי לה רק שאני אברך את הבת שלה.

כן.

מה השם של הבת?

רותם חיה, בת רבקה.

רותם חיה, בת רבקה,

תזכה לרפואה שלמה וישועה מהרה,

והמחלה תעבור לאחמדינג'אד במווח.

אההה.

תהיי בריאה.

כן.

סתם דוגמה, אדם גורש זוהר, אז הקב' ברוך הוא משתבח,

וזה כמו שתינוק שמנסה לדבר.

כן. אדם שעובר ניסיון ומצליח לעבור אותו,

הקב' ברוך הוא משבח אותו לפני המהלכים.

כל מה שהאדם עושה במהלך חייו, הקב' ברוך הוא משתבח, מתגאה,

עושה נחת רוח,

עושה נחת רוח,

הקב' ברוך הוא.

ידוע שהקב' ברוך הוא יודע מסוף העולם ועד סופו,

וכל מה שתעשי ידוע לפני הקב' ברוך הוא. אני לא בא לשאול עכשיו איפה הזכות בחירה. הבנתי כבר את זה שיש זכות בחירה,

והכול ברשות נתונה.

השאלה שלי היא

איך אפשר לומר שהקב' ברוך הוא מתגאה ושמח אם ידע שאני אעשה את זה.

יש זכות בחירה, את זה אני יודע, אבל איפה

הצ'ופצ'יק הזה של הוואו, הוא הצליח לעבור את זה.

הרי ידעת שאני אעבור את זה,

נכון שיש לי זכות בחירה,

אבל איפה העניין של השמחה, של העושר, של ההתרגשות

ממשהו שהיה ידוע מראש שאני אעבור אותו?

זאת אומרת שבא לי ניסיון, נכון, יכלתי לבחור אם לא, זו לא השאלה שלי.

טוב, טוב, הבנתי.

הבנת?

אם יהיה לך בן בעזרת השם

והוא יעשה בר מצווה, אתה תשמח?

כן. אבל ידעת שיהיה לו בר מצווה והוא ישמח.

נכון, ידעתי שיהיה לו בר מצווה. אז למה אתה שמח?

אני שמח בגלל שהוא... ידעת שהוא ישמח.

הוא עשה, נכון, אבל... הוא עשה אותך שמח.

כן, אבל זה לא, איפה... אם הוא יתחתן,

אתה תשמח או לא תשמח?

לא, לא היה ברור שהוא יעשה אותה.

אני שואל, אם הוא יתחתן, אתה תשמח? לא, כן, אבל זה... אבל זה לא היה ברור שהוא יתחתן.

מה לא ברור? אם אתה יודע שהוא יתחתן, אתה תשמח או לא? אני אשמח, נכון. למה אתה שמח? אתה ידעת שהוא יתחתן.

שנייה רגע.

בסדר, לא חשוב, תחשוב. כן, לא.

כן ולא.

אצל הקדוש ברוך הוא אין עניין של זמן, אין בחינה של זמן.

הפוך, הוא יותר שמח ממך. אבל אין לו עניין של זמן, של עבר זמן והוא התחתן. נכון, נכון, אבל הוא יותר שמח. כמו שנולד התינוק, כמו שהתחתן התינוק, כמו שנפטר התינוק, כמו שהגיע לאור. שמעתי, שמעתי, שמעתי כמו שמח, אבל הוא שמח יותר ממך, כי הוא יודע כמה כל מעשה קטן שלך חשוב בעיניו.

הוא יודע אפילו מה שאתה לא יודע, כמה הכוח של היצר רע גדול מאוד עליך.

וכל דבר קטן שאתה עושה הוא שמח

והוא משתבח לפני המלאכים. למה?

כי המלאכים לא רצו שייברא אדם.

הם אמרו,

אם אדם ייברא, הרי כולו מלא שקר וכולו מלא קטטה.

אז לא כדאי לברוא אותו. מה אנוש? כי תזכרהו.

והקדוש ברוך הוא, כל פעם שאתה, הוא, הם, הוא,

מראים שיש סיבה מוצדקת לבריאה, הקדוש ברוך הוא שמח.

בסדר. יש לי עוד שאלה קטנה? מאוד קטנטונת.

בסדר, תודה רבה.

יש לי קצת השגה בזה עכשיו.

אני חי בחברה חילונית.

מה זה חילונית? כל החברים שלי חילונים.

נדבר איתך במשהו שאי אפשר להסביר אפילו.

אין לי חבר אחד, יש לי חבר אחד שהוא בישיבה,

אבל כל שאר החברים שלי,

לא כיפור, לא שבת, לא...

ביקשתי שיבואו לשיעור תורה, הם יצחקו עליי. עכשיו אמרתי להם, בואו, זה מפה בסביבה.

חברה חילונית גמורה שאתה לא יכול, שאי אפשר להשיג, שאין לאנשים גישות אליה אפילו.

אי אפשר להיכנס מבחוץ.

זה חברים שאנחנו חבר'ה,

שאתה לא יכול להיכנס אלינו, ומי שבינינו זה רק אנשים חילונים ממש ברמת... שמעת, אנציקלופדיה,

קטעים כאלה יטריפו אותם.

אני לא אצליח להראות להם את זה. אל תגיד לי, אל תגיד לי, הם לא.

הם לא. אל תגיד לי, לא.

אתה תעשה ככה.

תגיד להם, אני מתערב איתכם

שאתם לא יכולים לשבת שעה

לראות את מה שאני אראה לכם.

אני מתערב איתכם. הם פרינציפי שערו והם ייתפסו.

הבנת את הפטנט?

אני לא שנה ולא שנתיים. אתה לא שומע אבל. אני הבנתי את הפטנט. אתה לא שומע.

מה אמרתי? אמרת שאני אתערב איתם, שאם לא יצליחו להסתכל, שעה בטלוויזיה אמרו את הדברים האלה.

לא, שהם לא יוכלו להסתכל על האנציקלופדיה.

תפילה הרב, הם שומעים הרב אומרים, נצחק.

הם חותכים ממני. אז לכן תגיד, אני מתערב איתכם, שפנים!

אני שואל, השאלה שלי לא זאת, השאלה שלי אם יש לי מחויבות,

כמה שניסיתי וכמה

שיחות שעות על גבי שעות עם אנשים מלומדים, עם תארים וזה,

עם הוכחות שהביאו לי שלא הייתה יציאת מצרים, ונלחמתי בהן. יש לי מחויבות כלשהי? שמעת מעניין. כל שאלה תגיד להם תשובה, אתם שפנים, שפנים.

כל שאלה, יציאת מצרים,

שואלים יציאת מצרים, סרט תשובה, הוכחות,

הכל ארכיאולוגיה,

היסטוריה, כל מה שהם אומרים אני מפריך.

גיל העולם, מאובנים, דיניזהורים, הכל.

הכל באנציקלופדיה. תשאלו, תלחצו, ותקבלו תשובה. בעזרת השם אני אעשה את זה.

בעזרת השם, הנה, אני אעשה את זה. אני אקח את האנציקלופדיה ואני אעשה את זה, למרות שאני כבר שלוש שנים בתהליך הזה איתם, ואי אפשר להסביר את זה. יש לי מחויבות כלפיהם?

אני לא בוחר את החברים שלי. בתור חברים שלך, כן.

בתור עם ישראל, ודאי,

ואתה הגשר היחידי כרגע שבכלל יכול להביא אותם לזה.

אז אסור לאבד את ההזדמנות.

מה זאת אומרת? אני מרגיש לפעמים שאין לי שום סיכוי. מה, אני רוצה, אני כאילו לא מדבר איתם. לא, מה פתאום? מה פתאום? אין לי סיכוי. מה פתאום?

אתה יודע כמה זמן אתה צריך?

כמה זמן? חמש שנים, לא? מה פתאום?

זה אם אתה למדת ולא עלה בידך, אז אתה לא.

הקדוש ברוך הוא ביקש מנוח לבנות תיבה 120 שנה,

בשביל שיגיד להם שיחזרו בתשובה.

והוא לא הצליח לשכנע אחד.

והשם ידע מראש, כמו שאתה אומר, שהוא לא ישכנע אחד.

אבל הוא אמר לו, אתה צריך 120 שנה לעשות.

אבל היה חסר עוד משהו לנוח.

חוץ מההשתדלות ולהגיד להם שצריך לחזור בתשובה,

הוא היה צריך להגיד להם שצריך לחזור בתשובה.

התפלל עליהם.

וכיוון שהוא לא התפלל עליהם,

נקראו מהמבול מי נוח על השם שלו,

שהוא גרם למבול.

שמעת?

גם את זה עשיתי.

באמת? מה עשרים שנה? שנה שלמה אולי התפללתי עליהם בשביל שמונה עשרה. לא מה עשרים שנה.

אבל השאלה, אני חייב לשכנע אותם כל ימי חיים? אמרתי לך שלוש תשובות, שכחת? אחד הם חברים שלך, שתיים הם העם שלך,

ושלוש אתה הכי קרוב אליהם. לא, הבנתי, הבנתי.

טוב, תודה רבה.

אבל אל תתווכח איתם.

מתווכח? מה אתה רוצה? לא, רק להתערב.

אה, להתערב? כן.

שעה אם אתם גברים, אם לא אתם שפנים.

מה אני מפסיד? מה הם מפסידים?

תעשה התערבות על סכום, על משהו, כן. סכום, סכום. תציל נפשות.

שיהיה לך בהצלחה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני בעל תשובה כבר איזה שלוש שנים.

ואפילו שאני יודע שבמקום שבעל תשובה עומד, צדיק לא יכול לעמוד בכל זה.

זה תהליך מאוד קשה. השאלה שלי,

איך בן אדם מצליח להיפטר מהעבר בלי שזה ממש כאילו יגרום לו להיסוסים ולכל מה שהעצה הרע גורם לך? לא צריך להיפטר מהעבר.

ברגע שאתה חוזר בתשובה, נפטרת ממנו.

אל תדשדש בו ואל תחשוב עליו.

בסדר, האמת. סע קדימה.

לא, זה לא עניין של סע קדימה, זה עניין גם של למחוק את כל החיים שלך וליצור לעצמך איזושהי איזון חדשה. מה זה למחוק? הכל מחו כבר. אני במשך איזה 25 שנה חייתי בצורה של... נגמר, הזמן. בסדר, אבל אתה צריך ליצור איזשהם תחליפים. לא הבנתי, אם אתה עכשיו החלטת לעבור מהארץ לחוץ לארץ, אז מה, אתה לוקח את הארץ איתך? לא, זה לא... עוזבים, מתנתקים וזהו. זה נקרא שאתה עברת פאזה אחרת.

בסדר, אבל זה לא כזה פשוט, אתה יודע. פשוט מאוד.

אני עברתי את זה, זה פשוט מאוד. אני יודע. אז איך אני מגיע לשלב הזה, לא לרמה שלך, אבל לרמה שהיא לדעת לגמרי, שכאילו, להכרה שזה האמת. אם תתחבר לחברה חדשה שחזרה בתשובה ותלך לשיעורי תורה קבועים... בסדר, אני מקדיש עיתים לתורה. נכון, אני עובד במשרה מלאה, אבל מקדיש עיתים לתורה. נו, אז מה הבעיה?

בסדר, עדיין אתה גר סביב ההורים שהם לא חזרו בתשובה. אז מה אכפת לך? לא, לא אכפת לי. אתה תופס ספר,

לא מת גם בשעות שאתה בבית,

וזה הכול, ומתחזה כל הזמן, מתחתן בשלום.

בסדר, אבל תודה. לא, כנראה שאתה עוד יש לך משיכה קצת אחורה. זהו, זה הבעיה. אז תגיד ישר.

תגיד ישר. לא, זה לא רק עניין של... נכון, זה בעיה. אז זה הבעיה.

קשה לבטל. אם אדם עוזר בתשובה, הוא צריך לשרוף את הגשר.

אם הוא שורף את הגשר, אז הוא לא יכול לחזור.

אבל אם הוא משאיר את הגשר,

אז הוא מדי פעם קופץ לבדוק מה קורה שם.

אז איך שורפים?

איך מעתיקים מקום

לא להישאר באותה סביבה,

ללכת לישיבה לתקופה מסוימת ולו קצרה,

אבל שם משנים את הראש לגמרי, ההבנה אחרת.

שם מנותקים.

ואחרי זה כבר יותר קל.

זה ממש ממש לחזור בתשובה אמיתית, כן.

לא, זה לא שאני לא בעל תשובה. אני בעל תשובה ואני עושה כאילו, משתדל לעשות כאלה וחמורה, אבל זה לוותר על עבודה. אבל בלי, אבל בלי הרהורים אחורה,

צריך ללכת קדימה. אתה יודע מה היה ההבדל?

לוט לא רצה להישאר מחובר לאברהם אבינו.

למה אברהם היה חרדי מדי?

אז כשהוא ראה את סדום ועמורה,

מצא חן בעיניו.

כיכר הירדן כולה משקה.

כאילו זה מה שמשך אותו,

ובסוף הוא הידרדר לתהום.

אבל זה בגלל שהוא לא רצה להידבק מהר

באברהם אבינו, והוא ניתק את עצמו ממנו. ברגע שהוא ניתק

הפוך ממה שאני מציע לך, הוא נותק.

אם נדבקים,

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כוליכם היום.

הכל תלוי בהחלטה אחת אמיצה,

להעתיק את מצבך.

זה הכל תלוי במיקום פיזי.

בדיוק.

לכן משנה מקום, משנה מזל.

בהצלחה רבה. אפשר ברכה לזיווג לי ולצדיק?

למה לא?

השם יזכה אותך וחברך ששמותיכם.

בן בן זהבה.

בן בן זהבה ואושרי בן דליה. אושרי בן דליה לזיווגים הגונים הראויים לכם מהרה.

כבוד הרב, אומרים חז״ל,

פיתחו לי פתח של מחט ואני פותח לכם פתח של אולם.

אשתי היקרה מסרה את כל חייה לגידול הילדים, לחסד ולמעשים טובים, והשבוע התבשרנו שימיה קצרים.

הכיצד?

אין לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא, יש לנו שאלות בכלל איך אנחנו קיימים עד עכשיו.

כי אם הקדוש ברוך הוא ידע אותנו לפי מידת הדין, אף אחד לא היה פה הערב.

אבל הקדוש ברוך הוא ברוב טובו וחסדו מאריך ימינו עד כמה שהוא מבין.

וגם אם אתה שומע בשורה קשה, זה לא סופי ולא סופני.

אז נא לא לשאול שאלות על הקדוש ברוך הוא,

כי הפסוק אומר, למה יאמרו הגויים?

הגויים שואלים למה.

יהודי לא שואל למה.

יהודי עושה מה שהשם רוצה בכל מצב.

יש ניסיון חדש, עושה מה שצריך בניסיון.

אם היו אומרים לך עכשיו, קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת, ולך תעקוד אותו לבד,

או שהיו אומרים לך,

קח נא את אשתך ולך תשחט אותה,

אתה היית ודאי מתנגד.

אבל אברהם לא התנגד,

והוא הלך. ומה התברר לו?

שהשם לא התכוון בכלל שהוא ישחט את בנו.

רק כשהוא יעלה, הוא עולה. זה היה ניסיון.

גם זה ניסיון.

אם תעמוד בניסיון, לא יקרה כלום.

אבל אם תשאל שאלות, תהיה בעיה.

יש פה אישה שבוחנה לעשות הכול, אז למה כדור ברוך הוא רוצה לקטוף אותה? עוד פעם אתה ממשיך לשאול?

אני מזהיר אותך לא לשאול, ואתה דווקא שואל.

אז מה עושים?

קודם כל, מחליטים שלא שואלים על הקדוש ברוך הוא.

והוא יותר רחמן ממך.

והוא חושב לטובתה יותר ממה שאתה יכול לעזור לה.

אבל מה שאתה יכול לעזור לה זה פחות לשאול, לקבל את הכול באהבה ובהבנה,

להבין שהשם עושה מה שנכון, וכרגע זה ניסיון,

וצריך לעמוד בו.

אז אני מציע לך ללמוד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים לרפואתה,

ואני מציע לה שהיא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים.

ואני אתן לה ברכה, ואתה אל תשאל יותר שאלות.

טוב.

מה שמה?

שמע, מזל חווה בת ג'וליה.

מזל חווה בת ג'וליה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה ויראה לך שזה היה רק ניסיון.

אמן.

האם יש אנשים מהקהל שמוכנים לעשות, לקבל על עצמם משהו בשבילם?

בבקשה, מי מהקהל מוכן לקבל משהו לרפואת אשתו,

שהם יתבשרו לבשורה לא כל כך?

הנה, גברת אחת מרימה,

בעלת התשובה.

מה את מוכנה?

כפי שאמרתי לרב, כשזכיתי לחזור בתשובה, אז אני עוסקת בזיכוי הרבים.

אני מבטיחה בלא נדר שכל השיעורים שאני עושה זה יהיה לרפואתה,

ואני אתן לבנות בשיעור שלי יחד איתי,

שהבנות ייקחו על עצמן דברים לרפואתה, בעזרת השם, בלא נדר.

חזק וברוך. את יודעת מה שמה?

עכשיו אני ארשום.

בסדר גמור.

יפה מאוד.

מי מהנשים מוכנה ללמוד במשך חודש ימים,

חודש ימים,

חצי שעה בספר הזה,

שערי תשובה לרפואתה? אני נותן את הספר חינם.

הנה, נפלא מאוד. בוא תחלק להם.

כבוד הרב, אני הגעתי לפה אחרי שנפגשתי עם איציק, לצערי, בנסיבות לא כל כך שמחות.

קודם כל, אני מאחל להם, לכל המשפחה, הרבה רפואה ובריאות, גם לילדה.

כי זאת הילדה, לא פה על האבא? זאת הילדה שלו, כן.

אני נפגשתי איתו בו, לצערי, גם כן באותן נסיבות. יש לי ילדה יחידה בת ארבע וחצי שלפני חודש, גילו לה גידול בגזע המוח.

והרופאים לא נותנים לה הרבה סיכויים.

אני מאז לקחתי על עצמי הנחת תפילין כל יום, כל בוקר,

קריאת תהילים כל יום לפי היום שלו.

רציתי לבקש ממך ברכה, מה אני עוד יכול לעשות כדי לרפואה.

כמו שאמרתי, הרופאים לא נתנו לנו...

אתה עוד לא חוזר בתשובה גמור.

לא.

תקבל על עצמך עם אשתך לחזור בתשובה גמורה,

ואז הסיכוי הוא גדול מאוד להצלה.

עם האישה קצת יש לי בעיה

איפה האישה?

עם האישה קצת יש לי בעיה, היא גיורת, שלפני כשנה בערך התחלנו הליכים של גירושים,

אז ככה שזה לא מוסיף לנו ל...

הבנתי.

טוב, ואתה מוכן לחזור בתשובה שלמה?

בלי נדר, אני משתדל, זה יהיה לי מאוד קשה.

נו, מה לעשות?

אתה רוצה ילדה בריאה?

זה הסיכוי.

אני בהחלט אשתדל, אבל להתחייב קשה לי מאוד.

לא יעזור שום דבר.

אם זה לא חזרה בתשובה שלמה,

שום דבר לא יוכל לעזור.

הסיכוי היחידי

זה רק תשובה גמורה.

מה הבעיה? תהיה כמוני לא טוב?

זה לא שלא טוב, חלילה. אני דווקא... אז מה הבעיה? כאילו, מה תפסיד?

לא שאפסיד חלילה, אבל זה... בוא נרוויח. אבל זה תל אביב מאוד קשה. זה לא... מה קשה? עברתי את זה, זה קל.

מה, אתה לא רוצה להפסיד את החבר'ה?

לא, חזרה. כן, החבר'ה. לא.

אז מי? אני לא מאלה שקשורים לזה לחבר'ה. אז מי תפסיד? מה תפסיד? לא עניין של להפסיד, זה דבר שהוא קשה לי לקבל. קשה לעבוד גם, קשה לעבוד.

קשה גם לאבד בת?

נכון. אז נו, אז מה יותר קשה?

להיות מחובר לקדוש ברוך הוא, לעשות מה שהוא רוצה ולקבל הכול, זה קשה?

מה קשה?

דתיים אוכלים גם, אוכלים.

ישנים, מטיילים, שמחים, רוקדים, הכול.

אפילו יש להם שני מטבחים.

מה הבעיה?

לא, זה לא עניין של בעיה. אז מה? זה תהליך ש... תהליך, מתחילים את התהליך.

במקום תהליך שיקום וטיפול בילדה,

תהליך טיפול ושיקום של האבא,

והילדה תהיה בריאה. לא טוב?

מצוין, אבל...

כנראה שהבת לא מספיק חשובה.

זו הכי חשובה בעולם. אם היא הכי חשובה, אז איך אתה מוותר?

לא מוותר, אני פשוט יודע שזה יהיה לי קשה. קשה מאוד, נכון, קשה.

קשה, הכי קשה.

אבל הילדה תחיה.

אם היית בצבא, היית?

כן.

ואם חייל היה פצוע לידך, היית מנסה לחלץ אותו?

בוודאי. אבל יש סכנה שירו על שניכם?

מה יותר קשה,

לחזור בתשובה או לחלץ פצוע כשאתם תחת אש?

לא הייתי בשני המקרים, אז אני לא... הנה, אתה עכשיו במקרה השני.

וזה פחות קשה.

טוב, אני אשתדל לקחת את זה על עצמי. לא.

אתה מקבל על עצמך לחזור בתשובה ואני מברך.

זה לא הולך אצלי בכאילו.

לא בכאילו. אני רוצה שהיא תהיה בריאה.

אתה ראית את הסרט ניס עם התותח?

בן אדם שבוע לפני שהוא מת, גמור לגמרי, מ-110 קילו,

47. שלד.

אמרו לו שבוע, אפשר להציל מצב כזה?

אמרתי לו תשובה גמורה. אמר לי, איך? אני חילוני גמור.

אני חילוני גמור.

אני לא יודע כלום.

אמרתי לו, אין לך ברירה.

תראה איזה תהליך, לאט לאט. אמרתי לו, אמרו לך שבוע.

אז מה אני אעשה? אמרתי לו, מה זה משנה?

תקבל עליך עכשיו, אני אדאג שרב ילמד אותך.

היום כבר תשע שנים אחרי, הוא בריא, אריה.

חזר בחזרה לעצמו.

אתה רוצה לראות?

אני אראה לך רק את ההתחלה, לא אראה לך הכול.

רק את ההתחלה. ניסים התותח, שתראה איך הוא היה תותח

ואיך הוא התכווץ.

וברוך השם, שמע,

ונהיה בריא. ויש לך עשרות של סרטים כאלה באתר שופר.net,

בשביל שתבין שהסיכוי היחידי זה רק אם נדבקים לקדוש ברוך הוא ממש,

אז נדבקים בחיים.

ואתם, הדבקים בשם אלוקיכם,

חיים, חיים, אתה יודע מה זה מילה חיים?

כולכם היום, אתה וביתך והכול.

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-100-110 קילו.

הייתי מעל ישראל לשעבר, שנה ה-86-85,

והייתי בן אדם שפחדו ממני מכל ירושלים, חצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית,

אף למעלה,

הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים,

התיירשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה,

אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה,

הרגשתי שכואב לי משהו בגוף ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים.

אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שם דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכל היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל,

והוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה דחורים,

וחשב שזה פיסורה, והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקע אחת, וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן אדם,

את כל המשחות כבר קניתי,

וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים באונח ורופא, יש לך דמנומים.

כן, ההמשך באתר שופר, אבל הוא התכווץ 47 קילו,

רואים בסרט,

וקיבל את הברכה,

אבל בתנאי שהוא חוזר בתשובה גמורה,

והוא נרפא לחלוטין מהמחלה.

ויש כאלה עשרות עם סרטים כאלה באתר שופר,

תוכל לראות, תחליט מה שאתה רוצה.

מה זה אומר בעצם שאני אמור לחזור בתשובה גמורה? שאתה מקיים את כל מצוות השם הכתובות בתורה על בוריין,

שמירת שבת, כשרות, טהרה,

תפילות, ברכת המזון, ברכות,

לימוד תורה.

מותר לך לעבוד,

מותר לך לאכול,

אתה יכול להישאר ככה בבגדים, אין בעיה.

אבל אתה שומר מצוות.

אתה לא עובר עבירות,

אתה שומר מצוות.

אתה חוזר לאבא בשמיים.

הקב' ברוך הוא שולח סימן ואיתות,

הוא מיועד לך, לא לילדה.

האיתות לך, לא לילדה.

כי הילדה היא לא חייבת במצוות

והיא לא מגיעה לעונש.

היא באה על חשבון אחר

על גלגול קודם.

אבל אתה סובל,

כי אתה האבא.

אז הם מאותתים לך.

אם אתה תבין, תשכיל,

תרוויח, גם אתה וגם היא.

אין מה להפסיד, רק להרוויח.

פשוט קשה לי להתחייב למשהו שאני מפחד שאני לא אצליח לעמוד בו. זה לא שאני לא מפחד מהדת. אני מקיים מצוות, כל החגים, תפילות, הכול, אבל...

אני שואל אותך שאלה.

הרי המצב הזה נכפה עליך עכשיו, נכון?

ובלי להתחייב, כן להתחייב. אתה מחויב להיות ליד הילדה ולסעוד אותה כל הזמן. ואם זה יימשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש,

חייך לא יהיו חיים. כל הזמן תהיה צמוד ורתוק אליה בבתי חולים ותרופות וכל מיני ניתוחים ובטיח.

ומה אתה תגיד לרופאים? תשמעו, אני לא יכול להתחייב שאני כל הזמן אטפל בה.

או שאתם מטפלים בה מיד ופותרים לי את הבעיה, או שאני משאיר אותה והולך.

אני לא יכול להתחייב.

כל הזמן לשמור על הילדה.

אתה תגיד ככה, או שאתה תשמור עליה ותמשיך כל הזמן?

נו, אז הנה, אז מה?

אז תשמור עליה בריאה.

ותוכל ללכת לאן שאתה רוצה, ותחזור מתי שאתה רוצה, והכול בסדר.

רק מה?

כי יש אדם שאומר תורה ומצוות, אדם הגון. מה הבעיה?

לא, הגון כלפי...

מי שברא אותך, אתה לא יכול להתכחש למי שברא אותך.

אני לא מתכחש, חלילה, אני... אבל אם אתה לא עושה את מצוותיו אז במה אתה מקיים את דברו?

מתפלל, אני... תודה.

אז אם אתה עושה הכל אז אתה צדיק ועוד לא צדיק. אז בוא תהיה צדיק.

מה, זה לא מילת גנאי צדיק.

אתה רוצה לחשוב? תחשוב. אני אחשוב. תחשוב, יופי.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

הגיעו לכאן אנשים שלעולם לא ראיתי ולעולם לא פגשתי וזו רבקה אמא של רותם וזה אהרון אבא של מאי שאותם פגשתי בבית ויזל איפה שהילדה שלי מאושפזת.

המקום בנוי מארבעה חדרים אישיים לילדים שמאוד מורכבים מבחינה אונקולוגית.

אני רוצה לשאול את כבוד הרב אם יש קשר לזה שבארבעת החדרים

נמצאים הורים שהסבא נפטר השנה ובכל חדר יש הורה שהוא בשנת אבל כי הסבא נפטר.

יש קשר בין המחלה למות הסבא?

יכול להיות, אני לא יכול למצוא כרגע את הקשר,

אבל ודאי שזה לא אקראי,

כי בתורה כתוב שהקדוש ברוך הוא מזמן לפונדק אחד את מי שצריכים להיפגש שם.

סתם בני אדם כשנפגשים או עוברים ואחד שומע את חברו אומר משהו,

אפילו שזה לא מופנה אליו ישירות,

אומר המהרן מפראג,

השמיעו לך משהו כדי שתדע.

שום דבר לא עובר ליד אוזנינו ולא למראה עינינו שלא נוגע אלינו.

ואם מזמנים לפונדק אחד,

אז פירושו של דבר יש דברים בגו.

יש משהו שאני יכולה לעשות חוץ מלעילוי נשמתו של אבא שלי,

ולהבדיל במקביל לרפואתה של הבת שלי,

שיבטל גזרות.

קודם כל עשית דבר גדול בזה שעשית את כל האירוע הזה.

אני לא עשיתי, זה כולם פה עשו בשביל הילדה שלי. בסדר.

והנה את רואה ששני חדרים מתוך הארבעה,

בנוסף לך, הגיעו גם כן לפה.

אנחנו שלושה חדרים ביחד.

אמרת שאתם ארבעה?

ארבעה, כן.

אה, כן, נכון.

אז זאת אומרת, שלושה הגיעו, וזה נפלא מאוד.

ואם ישכילו באמת,

אז אני מקווה שבעזרת השם יתברך,

יקראו אולי למחלקה שם בית החיים.

אמן.

אמן, אמן. אבל זה תלוי בכל אחד ואחד.

אתם עשיתם מעל ומעבר,

וזיכוי הרבים שעשיתם הערב הוא גדול מאוד,

והזכויות האלה מצטרפות לטובת הילדה.

ובעזרת השם יתברך, אם גם הם יסכימו,

אני אשמח מאוד שכולם ילכו הביתה בריאים ושלמים.

אמן.

כבוד הרב, רציתי רק בבקשה לבקש,

לעולם לא הסברתי מה קורה לבת שלי ואף פעם לא פירטתי,

כי היא לא רוצה להכביד ולהציב או להדאיג אף אחד.

אבל הילדה שלי חייבת

קבלות היום ועכשיו.

אין שום בעיה.

קודם כול, כל הקבלות שקיבלו אלה קודם, גם בשביל החולה הקודם,

זה זכויות שלה.

ואני אעשה עכשיו משהו,

שמי שצופה בנו מחוץ לארץ

ומוכן לקבל קבלות בשביל כל הילדים החולים האלה והאחרים,

יצלצל למספר שאמרתי קודם,

054-740-85031. עוד בקשה אני אבקש פה מאלה שנמצאים,

מי שמוכן בעזרת השם יתברך

ללמוד

שתי הלכות

כל יום

במשך חודש ימים לרפואת הילדים,

שירים את היד. שתי ההלכות, זה לוקח פחות מחמש דקות.

יפה מאוד, צלם אותם, צלם, צלם, צלם, כן? כבוד הרב, אבל לעמוד על זה. הם עומדים על זה, הם רציניים.

קודם כל, השם יברך את כל הקהל הקדוש, כולם.

אמן.

ושיהיה לרפואת החולים, כולם. אמן.

ושיהיה גם לישועת עם ישראל מהרה.

אמן.

רציתי להוסיף את השם של החולה הרביעי שההורים שלו לא הגיעו,

זה רפאל גבריאל בן פסיה.

שהקדוש ברוך הוא יקים אותו במהרה ממיתת חוליו. השם יזכה אותו לרפואה בישועה קרובה מהרה. אמן. וארבעת המחלות

שיש לילדים יועתקו מהרה למוחו, ליבו,

כבדו ומעאב של אחמדינג'אד.

אמן.

אני רוצה לברך את אלה שתרמו ושילמו עבור עשר אנציקלופדיות.

חיה בת גולדה,

שתזכה לבית משלה,

ושבנותיה ימצאו זיווגים מתאימים בזמנם

ובעלים עם מידות טובות וללא קושי.

משה בן ציפורה וחנה רבקה בת שושנה יזכו לבן זכר

מהרה והבנות ילכו בדרך הצניעות חגית מיטל, מיכל וברכה.

זכות המצווה תגן עליהם.

הלו.

שלום.

ערב טוב.

ערב טוב.

כן, מה כבודו מקבל לרפואת הילדים?

תפילין,

בעזרת השם, אשריך.

מה שימך בשם האימא?

נתנאל בן ציפורה.

איך?

נתנאל בן ציפורה.

נתנאל בן ציפורה, שמזכה אותך לכל טובה וברכה,

תשובה שלמה והצלחה,

בזיווג הגון מהרה.

אני נתון לך, אבל יש לו מית, זה לא חשוב.

אה, אתה כבר נשוי וצריך שלום בית.

בזכות התפילין תזכה לשלום בית נאמן מהרה.

אמן. איך השם של הילדה עשה את זה?

מה שם הילדים? כל הילדים שאנחנו מתכוונים זה בסדר, בסדר? אוקיי. תודה, בהצלחה.

תודה, אמן.

כן.

בבקשה.

כבוד הרב, בתוכניות שלך אנחנו יודעים ששעתיים לימוד

מועיל ומושיע את החולים,

ואני מקבל על עצמי ללימוד.

אשריך ואשרי חלקך ותזכה לכל מיני דמיטב.

לרפואת אוראל בן אילנה.

אוראל בן אילנה, רפואה שלמה מהרה.

אמן. ולזרע שקיימה לאודליה בת אריה.

אודליה בת אריה, זרע חי. אריה.

אודליה בת אריה.

אודליה בת אריה,

תזכה לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

כן, אולי האבא החליט בינתיים או עוד לא?

את רוצה תאומים שמה או לא?

בת עודתי היא ילדה בת 14 לפני שבוע קמה ולא יכלה להזיז את הרגלות.

גילו לדלקת בעמוד השדרה ומפחדים שהשיתוק בשתי הרגליים יהיה לצמיתות.

אני מאוד מבקשת שהרב יברך.

תראי, כל מי שיוכל מבני המשפחה לקבל על עצמו שעתיים ללמוד בתענית דיבור שלושה חודשים מהגברים,

ומהנשים חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים,

יועיל מאוד.

מה שמה?

חנה חדווה, בת לאה דבורה.

חנה חדווה, בת לאה דבורה.

לאה דבורה, תזכה לישועה ורפואה שלמה מהרה.

כן, תן לי בבקשה טלפון, מאיפה?

רגע.

הלו?

כן.

מהיכן אתה?

מה?

מהיכן אתה?

מה החלטתי?

מאיפה אתה?

אה, מאירת הכרמל.

טירת הכרמל, אשריך.

מה אתה מקבל לרפואת הילדים?

מה שאני אומר, הייתי בתיאת הכרמל והרב אמר לי לעשות שעתיים תענית דיבור במשך שלוש חודשים.

כן?

זה אתה עושה כבר?

אני יכול להגיד לי מה לעשות לרפואת.

תגיד לי, אתה שומר מצוות או שהתחלת עכשיו? אני חרדי.

הרב עבר איתי בתיאת הכרמל.

הבנתי.

אז תקבל על עצמך במשך שלושה חודשים בשבת קודש

להיות מכניסת שבת עד מוצאי שבת בתענית דיבור.

שלושה חודשים.

מותר לאכול וללמוד תורה בקול.

להיות מכניסת שבת ללמוד לשבת בתענית דיבור?

כן.

מותר ללמוד בקול, ללמוד.

לדבר דברי חול אסור לדבר בכלל.

שלושה חודשים, שתים עשרה שבתות.

אה, במשך שלושה חודשים?

כן.

אני מקבל על עצמי ירום. אשריך שזכית.

מה השם שלך?

יקיר בן העינות.

יקיר?

בן העינות.

בן עינת, השם יזכה אותך לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

כן.

כן?

בקשר שהייתי בטהילת הקרמל, הרב אמר לי לעשות שלוש חודשים, תעמיד דיבור. הוא למשך שעתיים בינינו, נכון?

כן.

אם

לבן אדם קשה, כאילו, הוא יכול להוריד שעה?

לא.

לא?

לא.

לא להוריד את זה. לא?

תמשיך בהצלחה.

אמן, ביי.

הלו?

שלום.

כן, אני שומע.

כן?

שלום.

שלום.

רציתי לקבל את עצמי לבוא ל... אני כבר ציפלתי לעצמי שעתיים, פעם שערועה. אני דיברתי עם הרב בארצות-הברית לגבי, הרב הביא לברכה שלי, בן.

כן.

אתה מוכן שלושה חודשים כל שבת להיות בתענית דיבור לרפואת הילדים?

בשלושה חודשים?

כן. 12 שבתות.

12 שבתות בסדר.

אשריך על חיי העולם הבא.

אשריך על חיי העולם הבא.

כן, כן.

הרב בירך אותי פעם שעברה שאשתי,

שאשתי הילד בן, יש לי ארבע בנות,

ואשתי טברה והיא הפילה, נפלה.

מתי זה היה?

הרב, מה? אחרי הברכה?

אחרי הברכה הפילה, אחרי הברכה שהיא מדברת ואיין בן זכר.

יא חביבי, מה השם שלה?

חנה רבקה, בת שושנה.

חנה רבקה, בת שושנה, תזכה לבן זכר מהרה.

תודה.

הלו.

שלום, מרה.

שלום.

אני אשתו של נתנאל.

כן, איזה מהירות אתם מצלצלים.

זה שקיבל תפילים.

כן.

אני רוצה לדבר לך משהו מאוד נחמד.

כן.

אפשר?

כן.

יופי.

אני רוצה לספר לי כמו דרה, ולכולם איך הכרתי אותך בעצם, שזה היה לפני כמה וכמה שבועים. הייתי בחורה צעירה, והכרתי בחור דתי,

ואני הייתי חילוניה,

והוא היה מראים לאבא שלו את התוצלחות של הבית כנסת בלילה,

היה מביא אותי לוידאו, ומראה לי את הפרטים שלו עליו.

ואני הייתי בעירוץ ב', ואני ראיתי את זה,

והתאהבתי בכל מה שאמרת,

והתאהבתי באשכנזים שרבים איתך שמה,

במאוד נפגרסיטה, ובכל המינוכים.

וזה מה שפתח לי את העיניים בפעם הראשונה, בחורה צעירה במיוחדת שלומדת את כל מה שלמדתי שם בסרטים האלו, ועד שלוש בבוקר, עד ארבע בבוקר, אני רוצה לראות עוד, עוד, עוד, אמרתי, תקשיב, צריך ללכת הביתה, אי אפשר לאחרונה לראות עוד עד הבוקר, עד הוותיקן, זה לא באמת לפתוח את הבית כנסת,

הייתי בטוחה לראות, אבל היה אסור שירות, יש לנו שם.

וזה מה שככה, הקרתי אותך לראשונה.

ומאז אני מכירה עוד, ועוד, ועוד, ועוד, וברוך השם חתרתי בתשובה,

הרבה מזכות הרב,

ואני גם רוצה לקווה למשהו בשביל הילדה המתוקה,

להתקדל בשלום בית.

בסדר גמור. את תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף?

יום-יום?

כן, חצי שעה כל יום.

אני מה שרוצה,

אבל...

וואוואו. זה לא קשה מתוך 24 שעות?

מה זה?

מתוך 24 שעות זה פחות קשה מאשר לראות כל לילה עד שעה ארבע בבוקר את הסרטים? לא, זה היה פעם.

עכשיו חצי שעה? לא נורא.

אני רוצה לעשות את זה, מאוד הייתי רוצה, כן.

טוב, השם יעזור לך, ושיהיה לך שלום בית נאמן.

אמן, איך אני מוציאה כזה ספר?

ספר יש בחנות ספרים,

בכל חנות ספרים דתית, ואם לא, צלצלי לשופר ישלחו לך.

בסדר גמור, גמור. בהצלחה. ותהיה רפואה לכל הילדים המקסימים האלו.

בעזרת השם רפואה שלמה, תודה. תודה, תודה.

כן, רגע, רגע, מה היא רוצה לקבל?

מה, השאלה יש לך?

תכף.

רגע, רגע, רגע. מה אתה רוצה?

עשר אנציקלופדיות?

הנה, היהודי לוקח עשר אנציקלופדיות לרפואת הילדים.

אשריך ואשרי חלקך.

תזכה לכל טובה וברכה.

מה אתה?

מה אתה?

מה?

ללמוד שני תהילים, שני ספרי תהילים?

את כל התהילים בשבת הוא יגמור לרפואת הילדים.

אשריך.

כן?

עשר אנציקלופדיות לרפואת הילדים. אשרייך, אשרייך.

פעמיים מה?

פעמיים חי?

תרומה. תרומה?

הנה, לוקח פעמיים חי כפליים. יפה מאוד.

מה אתה לוקח?

ציצית, הנה, ציצית לרפואת הילדים.

עוד אחד ציצית, בוא.

עוד ציצית?

מי עוד ציצית?

בוא. הנה הוא אבא!

אבא!

עזק וברוך! עזק וברוך!

עזק וברוך, אבא!

הרב, קודם כל אני רוצה שתברך את שני הילדים שלי לחזרה בתשובה, הם פה.

יש פה חבר שם שמוכן לקבל על עצמו תפילין והוא רוצה את הברכה שלך. בסדר. אני מעבירה אליהם.

כן,

זה התפילין?

כן, כבוד הרב.

אשריך, מה השם שלך?

אסף בן נחמה.

אסף בן נחמה תזכה לשוב בתשובה שלמה ולבנות בית נאמן בישראל בהצלחה ובריאות איתנה.

אמן.

ושני החברים שלך, מה שם?

גל וערן בני דפנה.

איך?

גל וערן בני דפנה. אייל וערן בני דפנה. גל, גל.

גל וערן בני דפנה.

תזכו לשוב בתשובה שלמה. בריאות והצלחה וזיווגים הגונים.

חזרנו בראש.

טוב, אנחנו מסיימים את הערב בברכה לכל היהודים הנחמדים שהגיעו לכאן.

ונגיד גם שהערב לעילוי נשמת שיחה בת סאלח, אליהו בן זוהרה, ברטה בן זוהרה, עובדיה בנג'מילה, יוסף בן סעדיה, סעדיה בן עודד, יוסף בן אהרון,

גבריאל בן חווה, זוהרה בת חווה,

מרים בן יוכבד וכל נפטרי מושב. אחי עזר, מנוחתם עדן.

שמעון בן שרה, גאזלה.

שהקדוש ברוך הוא יסיר אותו במאסרו מהרה.

ולהצלחת כל מי שעזר בקיום ההרצאה בין זיווג הגון לשחר בן נורית ולירן בן אסתר ורפואה לאברהם בן שרה ואיתמר בן תמר.

רפואה שלמה מהרה.

בכל הפתקאות כאן יתברכו כולם, בכל מיני דמיטב.

ערב טוב ותודה.