מושב ישעי - מושב ישעי - "מי שישמע בקולי... יזכה!"

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה לרפואת הנפש והגוף למשה בן רות, חזרה בתשובה שלמה לכל עם ישראל וצאצאי חנה בת דינה בתוכם, רפואה שלמה בנפש ובגוף לחנה בת דינה.

תודה רבה למושב ישעי ולמארגנים, שהאולם נתרם בחינם. 

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

כמה מרגלים היו? 12. הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, זצ"ל, הוא כיהן כרב העיר ברודי, וכל מי שביקש לדרוש בבית הכנסת, חייב היה לקבל את רשותו. הופיע בפניו אברך, וביקש את רשותו לדרשו בבית הכנסת.

שאל אותו: "מה שמך".

אמר לו: "שלמה גלוגר".

-"מה רצונך?".

-"לקבל רשות לדרוש בבית הכנסת".

-"על מה ולמה?".

לא כיחד. אמר: "רב הייתי בעיר קולקוב, ומשם נתקבלתי לרבנות של העיר יוזפף. העברתי שם שוחט מחזקתו, והוא קומם עליי את בני העיר".

קשה להסתדר עם השוחטים. אתם רואים? מאז ומתמיד.

"והגעתי לברודי להיות מלמד לילדי ישראל". זאת אומרת, הוא בא לכאן לעיר הזאת בשביל להיות מלמד לילדי ישראל.

"אבל מניין יכירוני? לכן אבקש רשות לדרוש בפני קהל ועדה וימסרו לי את בניהם ללמדם".

הרב העניק לו רשות. ביקש רבי שלמה קלוגר, שהרב יכבד אותו ויבוא גם הוא לשמוע את הדרשה. בגדר עושה פרקמטיא לתלמיד חכם שגדול שכרו.

אמר הרב: "הלא כבודו ידרוש בין מנחה לערבית, ודאי אהיה ואשמע את הדרשה".

היה זה בשבוע של פרשת "שלח לך". ורבי שלמה קלוגר נשא פלפול חריף בעניין המרגלים. והשומעים יצאו מכליהם מרוב השתאות על עוצם החריפות וההיקף של הבקיאות. לאחר הדרשה כל בית הכנסת רעם, "ישר כח", "ישר כח". הבעות התפעלות.

שירד מהבימה הבחין שפני הרב חתומות. התעניין האם הדרשה לא מצאה חן בעיניו? ענהו הרב: "הייתה מבריקה כל כך עד שהלומדים הסיחו את דעתם מכך שלפי הפלפול שלכם, היו 24 מרגלים ולא 12 ". התפלא רבי שלמה קלוגר. "ודאי היו 24. הלא הירושלמי מפורש הוא, וגם מובא בתוספות".

על אתר נזכר רבי אפרים זלמן מרגליות ואמר: "אם כן, לא מלמד לתינוקות תהיה אלא מגיד מישרים בקהילתנו". שהתופסות הביאו את דברי רבי עקיבא על הפסוק : איש אחד למטה אבותיו, תשלחהו". שנשלחו שניים מכל שבט. נשיא ונושא כליו! ויחידיו נשבעו במשא פירות.

עד כאן זה היוצא מהדרשה של הרב בגאון הרב שלמה קלוגר. אז הוא היה צעיר.

איזה סיכון, מי ששמע את הדרשה בבוקר ואתמול, איזה סיכון! בדרך כלל שולחים מרגל אחד או שניים, כמו ששלח יהושע בן נון. וכאן נצטווה משה רבנו לשלוח 12. ועוד 12 נושאי כלים. משלחת בת 24 איש!  והם לא עוררו תשומת לב. 40 יום! זה נס נפלא.

וכמו שלמדנו: הכנענים היו שחורים, ובני ישראל הם אשכרוע, לא שחורים ולא לבנים. אז יש היכר. ומסתובבים אנשים עם בגדים שונים, צבע עור שונה, כמות כזאת, 40 יום לאורכה ולרוחבה, אף אחד לא מזהה. והם גם לוקחים אשכול של חמש טון, לפי מאן דאמר 10 טון, לפי מאן דאמר אחר. עשינו את החשבון איך זה, כמה סיאן הוא היה. נס מופלא!

ואם אנחנו מעיינים בדבר, מתפלאים מחסד ה', כי באמת הלא הנשיאים הם. כולם אנשים חשובים, ראשי בני ישראל המה. ומי יסחב עבורם את תיק הטלית והתפילין ואת השקית למקווה? כתוב שואלא מציעא מא: "מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא" . זאת אומרת, לוקח את הכלים אחרי הרב לבית המרחץ, ומי יקח להם צידה לשרך? הם יסחבו בעצמם הנשיאים? נשיאים זה הכבוד שלהם שהם ישאו בעצמם את הכל? וזקנים הם ואינו לפי כבודם. אז דאגו להם למה? לנושאי כלים. הקב"ה מצווה שישלחו איתם, לכל נשיא, נושא כלים.

וממרום שתינתן להם עזרה. אז היו צריכים להכיר טובה או לא היו צריכים להכיר טובה? איך הפכו להיות כפוי טובה? דואגים להם שהם אפילו לא יטרחו לשאת את הכלים שלהם הפרטיים. נו, ועד שאנחנו מתפלאים עליהם, אנחנו צריכים להימלט על ההון על עצמנו. כמה נושאי כלים יש לנו? כמה עלינו להכיר טובה?

שור בין יומו קרוי שור. הוא כבר עצמאי. הוא נברא עצמאי. אבל תינוק לאיזה טיפול מסור הוא זוכה מעת הלידה? ומלווים אותו כל שנות ילדותו ונערותו. ממש בבחינת מלאכים צולים לו בשר, אם יש כשר כמובן. כאדם הראשון בגן עדן. וענני כבוד שפין בכסותו ומגהצים אותם. כמו שהיה במדבר. זה היה ענני כבוד. וכמו שבדור המדבר כתוב: "לא חסרת דבר". רק במקרה שלנו של התינוקות של היום, למלאך ולענן הכבוד, קוראים בשם "אמא". אז אמא דואגת לכל מחסורו, לא חסרת דבר, פינקתי אותך, גידלתי אותך, טיפחתי ורבתי, איך דאגתי אותך! שחיתי אותך בג'ונסון!

ואם אמרו שלא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, ושניהם להם אוכלי תרומה, הרי השלישיים להם זה בני ישיבה. שדואגים לכל מחסורם. מקום ללון, אכילה ושתייה, מלמדים, מגדל אותם לתפארה, שיירשו גן עדן.

שעוזר הקב"ה ואז אדם מוצא עזר כנגדו, הוא מתחתן. יש לו אישה. אז תשמעו איך זה היה פעם לעומת היום:

אדם מביא חיטים מן השוק, לא היה קמח מוכן. אין דבר כזה קמח מוכן. חיטים. מביאים מהשוק. חיטים כוסס, מה? הוא אוכל אותו כמו שהם? לא. מביא פשתן, פשתן לובש? מה הא לובש את הפשתן כמו שהוא נראה בשטח ושם עליו. הלא האישה, שימו לב כמה מלאכות הייתה עושה פעם: טוחנת, אחרי בדיקה, מנפה, לשה, עורכת, מקטפת, ואופה. זה בשביל שהוא יגיע לאכול לא חיטים ולא יכסוס אותם, אלא יאכל לחם או פיתה או סלופה. מה עם הפשתן? היא מלבנת, מנפצת, צובעת, טווה, אורגת ותופרת. בשביל שיהיה לך בגד. איך יהיה לך גמיס? איך יהיה לך חולצה? מי עשה את כל זה? האישה עשתה. לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו. זאת אומרת, האישה בעצם בונה את הבעל. לא אמרו שהיא עזר כנגדו? הנה הביאו לו עזר. במה היא עוזרת? היום היא אומרת לו תקני לי שניים קמח ותקנה לילד חליפה. גמרנו. אין עבודה, אין כלום. רק תשחרר את הכרטיס, תגהץ, ואח"כ יהיה לנו זמן לריב. הם פנויים, אין עבודות הרבה, הכל מוכן. תביא מהסופר, תמלא את הסלים. תבוא. זה לא כל כך פשוט, אנחנו בסוף ההרצאה ניווכח שצריך לחזור למצב הקודם.

עכשיו, מי מדבר על דורנו? היא מביאה את החיטים, היא מביאה את הפשתן, היום אלה שהם לומדים תורה, אז האישה דואגת להם, היא גם מביאה את הכל, והיא סוחבת, היא מבשלת, והיא טורחת והיא מכבסת והיא עושה הכל. האם יודעים אנו להכיר טובה?  אז זה ברור לנו שככה צריך להיות? אנחנו יודעים להכיר טובה? האם אנחנו יודעים להכיר טובה להורים? האם אנחנו יודעים להכיר טובה למחנכים? כל אלה נקראים נושאי כלים. אלה עושים בעבורנו הכל, כדי שאנחנו נמלא את תפקידנו וייעודנו. אנחנו מכירים להם טובה? אז זאת אומרת, יש לנו פה בעיה. אם חשבנו שכפויי טובה זה רק המרגלים, אנחנו רואים שבעצם גם לנו יש נושאי כלים. לא אחד. כמויות! אבל מתברר שאנחנו יותר גרועים מהמרגלים.

ונקודה נוספת: היו להם נושאי כלים, אבל את האשכול והפירות הם נשאו עימם בצוותא. זה כבר לא נשאו רק נושאי הכלים לבד, אלא כל העשרים וארבעה נשאו זה. ולא הניחו את זה רק לנושאי כלים, כי משה רבנו ציווה אותם "ותחזקתם ולקחתם מפרי הארץ". זו מצווה שלהם. ועליהם לשאת בעול. ו-16 נשאו אשכול במשקל עשרה טונות! כמה מרחק שהם הלכו עם האשכול? כמה מרחק? מאות קילומטרים! מארץ ישראל עד מדבר סיני, איפה שהם היו, מאות קילומטרים! נושאים 10 טון 16 איש. י'חביבי!

וכל זה למדנו בבוקר, למה? בשביל מה צריך את האשכול ? תביא כמה ענבים, 20 ענבים, 30 ענבים, מביאים אשכול! אשכול אחד 10 טון. אשכול. זה לא אשכול מיוחד, זה אשכול מארץ ישראל. ככה גדלו האשכולות בארץ ישראל. כל זה בשביל שיהיה תמריץ. תמריץ מעבר לרוחניות שיש בארץ ישראל, שיהיה תמריץ. "בואו תראו לאיזה ארץ זבת חלב ודבש אני מכניס אתכם". חוץ מהרוחניות של ארץ ישראל. שאין תורה של ארץ ישראל, אין כמו תורה של ארץ ישראל! אין כמו הקדושה של ארץ ישראל מכל העולם! הקב"ה בחר את פיסת האדמה הקטנה הזאת, לתת אותה לארץ ישראל. עוד מעט היא תתרחב עד הפרת, והחידקל וכו'. תקבל עוד שלושה עממים, בגאולה. אבל בינתיים מה זה פיסה קטנה? מה זה? אבל זה המובחר מכל הארצות בעולם ורק פה שורה הנבואה. אז הקב"ה אומר: "לא, לא רק זה, לא רק רוחניות, אני אתן לכם גם גשמיות, אני אראה לכם. אני אתן למרגלים שיסחבו עד אליכם, מאות קילומטרים 10 טון רק ענבים ותראו איזה תמריץ! מה מחכה לכם בארץ ישראל!".

אז הם היו מצווים במצווה זאת. ואנחנו יש לנו את המצוות שלנו. אז האם אנחנו עוזרים ולו במעט לאמא שלנו, לאבא? למי שצריך. האם אנחנו עוזרים להם לזאת האשכול הכבד? הרי הם נושאי הכלים שלנו, הם נשואים את זה בעבורנו. ואנחנו מוכנים לעזור להם? לשאת איתם במסע?  האם אנחנו לפחות נזהרים שלא להכביד עליהם? האם עוזרים בלו מעט לאישה? צריך להטות שכם לשאת בעול.

אז פה אני רוצה לעצור בינתיים, ולומר לכם שיש הרבה עבודה עכשיו למבוגרים, משום שהתברר שמעבר לבשר והעופות והבעיות השחיטות ובכל, שאי אפשר לאכול. יש בעיה עכשיו גם בתבלינים. ויש עוד בעיה, חוץ מהדגים שהיום מצאו רגל של תמנון באחד הדגים. רגל של תמנון! ואת התבלינים טוחנים עם  התולעים.

הצגת התמונה של הדג עם התמנון.

הנה אתם רואים? את הרגל של התמנון. הנה, אתם רואים? זה דג, ורגל אתם רואים שמה? זה רגל של תמנון. וזה עבר שיקוף, עבר את הבדיקות, עבר את הכל, ושחררו את זה למכירה. הרוויחו גם תמנון. חשבת לקנות דג קטן, קיבלת מתנה. מכל מקום, יש כאלה כל יום, כל יום! יש סרטונים על זה כל יום! כל יום מה שיש בדגים, רחמנא ליצלן!

(תגובות מהקהל)

הרב: לא הבנתי, חותמת של כשרות? שלוש ודאי! מה זה בעיה לחתום? ולקנות שקית חתומה גם, מה זה בעיה? אפילו ערבים מדפיסים אותם. והם מוכרים הם בעצמם. עם החותמות.

עכשיו, הבעיה בתבלינים, אתם יודעים תבלינים יש בהם תולעים, חרקים, מעופפים, כל מיני בעיות, וצריך לבדוק אותם. לדוגמה בהל: הממוצע שיש בו חרקים, תולעים וכו', זה בין 25% ל-30% ! אז מקילו צריך לזרוק, אחרי בדיקה של אחד אחד, בערך 250 עד 300 גרם. אני בדקתי 10 קילו, לא ביום אחד, אבל אני בדקתי ונוכחתי כל פעם שלוש כוסות מלאים של חד פעמי, מלאים הל שהוא נגוע. טוחנים את זה. עם התולעים. ואסור לבטל איוסר לכתחילה. אסור לקחת תולעים ולבטל אותם ע"י שנטחן אותם לכתחילה. אם בדקת מצוין, וקרה שנשאר אחד שאתה לא שמת לב או שהוא הגיע אח"כ מעופף ונפל לך, אתה לא ראית, וטחנת, אז אתה בסדר. לא הייתה בעיה, כי הוא נטחן לגמרי. אבל לבטל אותו לכתחילה? אז תיקח גם חזיר, תבטל אותו לגמרי, תפרק אותו לגמרי, תאכל אותו. ביחד עם הכל תבטל אותו בשישים, ב-600, בכמה שאתה רוצה. מה הבעיה? אסור לבטל איסור לכתחילה! זה הלכה בשולחן ערוך סימן צ"ט.

הצגת תמונות עם נגיעות על תבלינים.

הנה אתם רואים? זה חורים נגועים. זה הל. כל חור כזה יש בפנים תולעת. החור לא נעשה לבד, היא נכנסה, חדרה מפה. וכאלה יש אני אומר לכם, שלשו כוסות על קילו! תבדקו, תקנו קילו תבדקו לבד.

עכשיו, אם טוחנים את זה, זה בעיה. אי אפשר לסמוך יותר לא על שום כשרות! צריך לבדוק לבד. זאת אומרת, קונים כל דבר לבד מהתבלינים, יהיה לכם קשה עם כורכום וזנגוויל, כי זה קשה לטחון ולא לכולם יש מטחנה מתאימה. אנחנו משתדלים לעזור למי שרוצה, אבל אם לא, יכולים בהאוון, כמו פעם. שאם .... עד שיהיה דק דק, ואח"כ לטחון במיקסר הקטן. ואין ברירה. אבל אתה אוכל גם טרי וגם בלי חרקים ובלי חיידקים ובלי כלום.

פפריקה אדומה לדוגמה, מעשר קילו, שלשו קילו זרקנו. למה? בגלל שהוא מלא עובש, מלא אבק, יש בו תולעים וטוחנים לכם את זה עם הגבעולים, איך שזה מגיע מהשטח, מחוץ לארץ, אצל הגויים, זה מגיע באוניות, אתם מקבלים, השקים מגיעים, מכניסים למיקסר הענק וטוחנים לכם, אתם אוכלים הכל מחרבש ביחד!

עכשיו יש חברת ביתן שהם פרסמו שפפריקה אדומה של מקל 200 גרם ו-300 גרם, להוריד מהמדפים בגלל שהיה בו כמות רעלנים יותר מידי, רעלנים זה עובש, יותר מידי שזה מהווה סיכון בריאותי לאנשים, אז הם ביקשו להוריד מהמדפים ולהחזיר. הודיעו. זה היום.

אז זאת אומרת, יש בעיות חמורות מאוד. אי אפשר לסמוך.

(תגובה מהקהל)

הרב: איך אתה הבנת ישר! אתם רואים מי שלומד תורה, ישר מבין. אז מה עם "פרילי" וכל אלה? הכל! ובפרוט עם תותים, שתותים לא בודקים. אי אפשר לבדוק, זה כמויות אדירות! לפרילי להכניס, אז טוחנים. סומכים שזה נטחן. אבל אסור לבטל איסור לכתחילה. אסור!

(תגובה מהקהל: גם עם יין....)

הרב: לא. אבל ביין יש דין אחר. ביין אפילו אם יש זבובים וטחנו עם זבובים, כיוון שזה מיץ, מיץ י שלו דין אחר. אבל אם היה נשאר עצם מהפרי עצמו, זה אסור.

אז עכשיו זה אמרתי דברים קלים, אבל יש עוד בעיות של חומרים מייצבים: חומרים משמרים. חומרים של נותני טעם, חומרים מעמידים. יש ג'לטין, שזה עשוי או מבהמות או מחיות או מדגים. בקיצור, בלאגן. אני הקראתי היום 27 דקות עשרה דברים הכי מזיקים שאנחנו אוכלים בכל מה שאנחנו אוכלים מהתעשייה. תשמעו את זה, תיבהלו. מי שיספיק לאכול דברים שיש בהם את הדברים האלה, זאת אומרת, הוא חוזר רק לטבעי, אוכל טבעי, לא מהונדס, לא גנטי, לא תעשייתי, לא כלום, הבן אדם הזה סביר להניח, ב-90 אחוז לפחות, הוא יהיה בריא! ממה שהוא היה חולה. לא ימשיך להיות בריא.  יש אנשים שסובלים מכל מיני בעיות שהם לא יודעים ולא מודעים בכלל שזה עקב האוכל. וגם הרופאים לא יודעים. כי זה במינונים קטנים. קטנים, קטנים. אבל קטנים, קטנים כל יום, כל יום, הרבה שנים, זה בסוף דופק את המערכת.

אז עכשיו תשמעו: חייבם לחזור לזה, שלא רק האישה, גם הגבר עוזר בבית. ולוקחים את כל התבלינים ובודקים לאט לאט. כמו שבודקים אורז וחילבה, בודקים גם את השאר. לא יודעים איך לבדוק? יש סרטונים. סרטונים באתר שופר, אתה יכול לראות. סרטונים איך כל ירק, איך כל פרי, איך כל דבר, איך תבלינים, הכל, איך בודקים, מה הנגיעות, מה השכיחות של חרקים, איזה,מה מו, ואיך נצלים מזה. ומה לא לגעת בכלל.

אחרי שאדם רואה את זה ומקבל פחד, כי הוא רואה וזה מגיל! זה מגעיל! כי הכמויות שאוכלים זה מגעיל, אז הוא כבר לא ירצה לאכול. אני לא מדבר אתכם עכשיו עושים לכם מאפים, אתה אוהבים לקנות עוגות, העוגות נראות יופי! בקונדיטוריה? איזה יופי! מבריק! השפריצו על זה ביצים.. אתם יודעים מאיפה הביצים האלה? מוכרים אותם למאפיות בג'ריקנים, הם כבר פותחות. אז יש בעיה: אם עבר עליהם הלילה, זה אסור באכילה משום סכנה. דבר שני, הם שמים על זה קצת קליפות, אתם חושבים שיוצאים בזה, כי אם זה נשאר עם קליפה, אז זה בסדר, אבל לזרוק סתם קליפות כמה, זה לא מועיל. ואם שמים על זה שמן, אז זה מתקלקל, אז זה גם לא טוב. זה טוב אם עושים נגיד על כמה ביצים שנשארו גלויות ואתה אח"כ משתמש עם זה, בסדר. אבל אם לא, לא. או מלח. אבל צריך מלח בכמות. ואם זה יהיה מלוח מאוד, איך תעשה עוגה עם מלח יותר מידי? אלה פטנטים בשביל להציל אם נשאר גלוי. אסור להשאיר את זה גלוי בלילה. אפילו מכוסה, אפילו בתוך כלי, אפילו בתוך המקרר. לא מועיל! אם עבר עליו לילה והוא גלוי, לילה שלם, זה בעיה.

לא רק זה. גם בצל ושום. אסור להשאיר בצל ושום. יש מישהו שאומר שרוב במחלות הקשות שאנשים סובלים, זה בגלל שמזלזלים באזהרה, של חכמים, הזאת. אבל אם משאירים נגיד את הבצל עם הקליפה שלו, זה אין בעיה. עם משאירים את השום עם השורש שלו, אין בעיה. לא שהוא קלוף וחושבים שזה שורש. לא. הבצל עם השורש, עם הקליפה שלו. אבל מכל מקום, זה בעיה אחת. בעיה שנייה: בג'ריקנים משאירים אותם פתוחים, ויש לי עדויות של אנשים שעבדו בגלידות, בכל מיני דברים שהיו עושים שמה את ה... כל המעופפים אוהבים את הביצים. הם נכנסים לג'ריקן. הם שוחים שמה, מבסוטים, עד שהם מתים בטעם ביצים. ואח"כ מה אתם חשובים? שופכים את זה. הרי כל העובדים שמה הם לא חרדים עם זקן, שאכפת להם וגם כאלה לא תמיד אכפת להם. רוב העובדים במאפיות מאחורי הקלעים זה ערבים. ייאלה לבפנים! ואח"כ הכל מתערבל, לבריאות! אז לא קורה לפעמים שאתם שמעתם שמצאו בתוך לחם ג'וק, תיקן. או שמצאו ככה או שמצאו ככה. איך זה מגיע. שלא דבר אתכם בכלל שמאפיות זה מקום חם. ומקום חם מזמין חרקים. יותר מזה, אתם יודעים אם מצלמים סרטים שרואים חתול או עכבר נמצא בתוך הסופר והוא מכרסם לו את הגבינה שאתם קונים, אז במאפייה ודאי. אתם יודעים,לא עכבר, עכברושים! והם עוברים. לא תמיד יש שמירה עם נשק אם הוא יכנס. אף אחד לא מונע ממנו, הדלתות פתוחות. זה לא הרמתי. זה לא מוסד. זה מאפייה. אז לכן צריך לדעת זה בעיה.

עכשיו גם שמים חומרים משמרים, וגם שמים מעמידים, וגם נותנים כל מיני דברים שנותנים דברים, מוסיפים טעם. יש וניל, יש כל מיני. ואבקות אפייה. ומשפרי אפייה. וכל מיני. ויש דברים שעבר עליהם הפסח. בלאגן! בלאגן! לא כדאי! אתן יודעות לעשות עוגות, אני יודע. לא להתעצל לעשות לבד. הביצים לפנייך, תשדלי לקנות ביצים שהם "ספנא דארעא". מה זה "ספנא דארעא"? יש ביצים מופרות ע"י זכר, זאת אומרת לולים שיש בהם גם זכר וגם נקבה, והם ביצים שיכולות להביא אפרוח. לפעמים גם תמצאו כנפיים בתוך הג'ריקן של הביצים. לפעמים. אבל אם יש לכם ביצים מופרית ופתחתם אותה, אסור לשפוך אותה ישר. צריך לפתוח אותה לתוך כוס ולהתבונן אם יש דם. אם יש דם במקום הריקום, איפה שיש הלובן, הכהה, שמה זה התחלה של האפרוח שמתחיל. אם יש שמה דם,ז ה התחלת הריקום שלו. זה בעיה. אם זה מביצה מופרית, אם זה מ"ספנא דארעא", זאת אומרת שזה תרנגולות שהם ע"י חימום מביאות ביצים, בלי זכר, בלי כלום, זה לולים רק של תרנגולות. וע"י חימום הן מביאות ביצים, מהביצים האלה לא יוצאים אפרוחים. ואם ימצא באחד מהן איזה דם, למעשה הוא מותר. אבל מחמירים גם לא לאכול את זה, להסיר אותו. אבל הוא יותר קל, כי אם זה ביצה שהיא מופרית מזכר, אם בישלתם עם הדם, הכל שלכם נאסר גם. צריך לעשות לו הגעלה. אבל אם זה מביצה שהיא לא מופרית, אלא היא ביצה של "ספנא דארעא", אז פירושו של דבר שהכלי לא נאסר. צריך להוציא רק את הדם וזהו.

אז הנה הרווחתם עוד כמה ידיעות. אבל יש בעיות. בקיצור, מי שלא מקשיב לשיעורים שאני מעביר בזמן האחרון על כשרות, נתנו לכם פה דיסקים על כשרות, תשמעו אותם. והרבה נושאים, וככה תבינו עד כמה המצב חמור. כי בתעשייה כי אי אפשר לדקדק על ההלכה בדיוק. כי זה לוקח זמן. תבדקו בבית. אם אישה תצליח לגמור 100 גרם של פלפל שחור, לבדוק אותו אחד אחד, שהוא לא חלול ולא כלום, אם היא תגמור את זה בשעה, היא דיי זריזה. אם שלושת רבע שעה, היא שוברת שיא. 100 גרם! מי יבדוק לכם? צריך את כל הסינים פה! אבל הם לא נאמנים על בדיקה.

אבל מכל מקום, צריך להבין זה בעיה ולכן צריך לבדוק כל דבר מה המרכיבים שלו. אם תשמעו את השיעור שלי הבוקר, תבינו מה הסיכונים, הסכנות, כשרות וכו', ואז תדעו. תראו בכל דבר שאתם קוראים, כתוב E ומספרים., E מספרים, R מספרים. כל אלה מזיקים מן המזיקים. לא כותבים לכם את השמות שלא תגעו אבל אמרם לכם E,E,E... אבל אם יהיה לכם את כל התפריט שלהם, ותגעו כל אחד ממה השוא עשוי ואיך הגיע אליכם ומה הסיכונים שיש בו, כמו שמתפרסם, ספק רב אם אתם תרצו עוד לאכול, אפילו שאתם מתאווים תאווה כמו בדור המדבר.

אני את שלי העברתי בקצרה.

עכשיו, בינתיים אני עובר לעוד נושא, נחבר את הכל ביחד:

משה רבנו הורה למרגלים: "וראיתם את הארץ מהי.... היש בה עץ אם אין".

לא הבנתי. למשה רבנו יש ספק אם יש עצים בארץ ישראל? מה היא מגולחת לגמרי כל הארץ? אין עצים? אז איך אמר תביאו פירות הארץ. איך הוא אומר תביאו מפירות הארץ אם אין עצים? איך יביאו פירות אם אין עצים? אז מה זה שהוא אומר: "וראיתם את הארץ מהי... היש בה עץ אם אין". ולמה הוא אומר עץ בלשון יחיד? מה רק עץ אחד? אין עצים? שניים לפחות.

ועוד: מאחר שהוא אומר: "השמנה היא אם רזה", אז ודאי שהיו בה עצים. והרי לאחר מכן אמר: "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ". הרי שיש בה עצים. אלא מה התכוון? אומר רש"י: האם יש בהם אדם כשר שיגן עליהם בזכותו.

הוא אומר: אתם הולכים לרגל את הארץ, תבדקו אם יש שמה עץ, עץ. כתוב כי האדם הוא עץ השדה". האן יש שמה עץ, הכוונה אחד שהוא צדיק שמביא פירות. משפיע על הציבור. האם יש אדם כשר כזה, צדיק, שיכול, בזכותו, זכותו של אחד כזה להגן עליהם, שאפילו אם נכנס אנחנו עם כל הזכויות וההוראה האלוקית, יכול להציל אותם. האם יש או אין. תבדקו את זה.

למה הוא מתכוון? האם איוב עדיין חי. איוב היה בארץ ישראל והשאלה אם הוא עדיין חי. כולם ידעו מי זה איוב. הרי ה' העיד עליו שאין כמו איוב בכל הארץ. ואם הוא נמצא שמה מי יכול לגעת בכנענים? לכן הוא אומר תבדקו אם הוא עדיין חי. וכשהם הגיעו, בדיוק קברו אותו. אחרת, אוי ואבוי! וזה מרעיד הדבר.

הכנענים הגיעו למצב ש"לא תחיה כל נשמה". זאת אומרת, הם הגיעו למצב שאין להם זכות קיום בעולם מרוב שהם היו מקולקלים מכל האומות, והם היו עובדי עבודה זרה הכי גרועים שהיו בעולם באותו זמן. אין יותר גרועים מהם. הכי מקולקלים. עד שה' פסק דינם: "לא תחיה כל נשמה". אסור להשאיר מהם אחד! אלא אם כן, הם עוזבים את הארץ מרצון. מי שנשאר ולא רוצה לצאת, מורידים אותו. וכבר מלאה סאתם.

וכותב רש"י: שמעשיהם של כנענים מקולקלים מכל האומות, ואותם עממים שכבשו ישראל יותר מקולקלים מכולם! והרמב"ן כתב: שסדום נחרבה למעלת ארץ ישראל, כי סדום היא מכלל נחלת ה' ואינה סובלת אנשי תועבות. כל מקום מתועב כמו סדום, עתיד להיחרב. לכן הזהרתי, למי שזוכר את הקלטת על הטילים, מה הזהרתי ומה צעקתי.

וכאשר תקיא את כל הגוי כולו מפני תועבתם, הקדימה והקיאה אותם. אז הקב"ה אותת להם. זה יהיה הסוף של כולם פה. סדומיים כלל ארץ ישראל והכנענים פה. הסדומיים היו גרועים ביותר. ה' נתן להם איתותים 25 שנה. והם לא הבינו. היא הייתה ארץ מאוד משופעת סדום. מושפעת בפירות, בטובות, הכל. אבל אחרי זה הביא להם 25 שנה כל מיני צרות ומאורעות ולא חזרו בתשובה, ובסוף שרף את כולם. מה נשאר מזה? ים המלח. ים המוות. אבל זה היה הקדמה. ל"לא תחיה כל נשמה". אז הכנענים המושחתים שהגיעה השעה שלהם לאבד מן העולם מצד אחד ומצד שני היו בני ישראל עם משה רבנו בראשה. ואהרון ברית ה' עימם, דור דעה שמסובבים בענני כבוד ה', מבקשים להיכנס לרשת את ארצם, שהובטחה להם מפי עליון, ואם יש צדיק אחד בארץ, הוא יכול להגן על הכנענים המושחתים, עד שבני ישראל לא יוכלו להוריש אותם ולנחול את ארצם.  

אתם רוצים ראיה שזה ככה? יש לך ראיה מסדום עצמה. שאמרו בסנהדרין צ"ט: המזלזל בלומדי תורה ואומר: "מאי אהנו לן רבנן"? מה הועילו לנו החכמים? "לדידהו קרו, לדידהו תנו, הם קוראים לעצמם והם שונים לעצמם, הם רק לומדים לעצמם, שיהיה להם גן עדן. אדם כזה מודה שהחכמים מתעלים בתורה ונוחלים שני עולמות. אבל הוא אומר: "מאי אהנו לן?" מה הם מועילים לנו. אדם כזה הוא לא רק אפיקורוס, אלא הוא כופר בתורה. למה? שנאמר: "ונסעתי לכל במקום בעבורם". אומר הקב"ה לאברהם שמבקש אולי יש עשרה צדיקים, אפילו עשרה. הוא אומר הקב"ה: והסעתי למקום בעבורם". לכל המקום. כל הרשעים יינצלו, אם יש עשרה צדיקים.

וכתב אורח חיים הקדוש: שמצדיקי סדום נדרשו עשרה למלא את כל עיר. למה בהתחלה חמישים? כי היו חמש ערים. אז כל עיר צריכה עשרה. אח"כ הורידו לתשעה וכן הלאה. ואח"כ ויתרו על ערים מסוימות. לפחות תנצל עיר אחת. גם לא היה. אבל אומר אורח הקדוש: בסדום נדרשו לעשרה למלא את כל העיר, אבל אם היה חי אברהם אבינו בסדום, היה מציל אותם לבדו! ככתוב: "וצדיק יסוד עולם". אז רואים שכוחו של צדיק אחד לגונן על דור שלם. על עם שלם.

וידוע שהגאון רבי ישראל סלנטר, זצ"ל, אמר: שכאשר אברך פורש ללמוד בהתמדה בעיר איישישוק, הסטודנט יהודי מתבולל בפריז, נמנע מעשיית הצעד האחרון, שיכרות אותו מהיהדות ואינו משתמה. זכות התלמיד חכם השלם שלומד בקצה העולם, מועיל ועוזר ליהודי מתבולל, בסוף העולם, אין קשר בינהם, הוא לא מכוון עליו, אבל כך זה פועל, שישאר אפילו בחוט ובקרום אחד, עדיין מחובר ליהדות. זה הכח של תלמידי חכמים שנקראים "בונייך". הם בונים בניינו של עולם. והם מחזיקים את העולם קיים.

אז כמה זה מחייב הדבר הזה? אם בכוחו של בן אדם שמקיים תורה ומצוות כראוי, זה גם לשמר ולדאוג שאנשים אחרים לא ידרדרו, לא יתקלקלו וכו', ובפרט אם הוא פועל פעולות כאלה, זה הצלה גדולה ומחייב את כולנו.

ונפסקה הלכה, שואלא קמה נ"ה: שהמזיק בעקיפין, בגרמא, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. זאת אומרת, אם אתה גרמת נזק למישהו בעקיפין, בגרמא, לא באופן ישיר, אבל נגרם לו נזק בגללך בעקיפין, אז אתה לא חייב. אי אפשר להוציא ממך כסף וממון על ההזק פה בבית דין. אתה לא חייב בדיני אדם. אבל בדיני שמים, שתגיע לשמה, אם לא תחזור בתשובה ולא תתקן את הנזק, אתה חייב בדיני שמים. בשמים אין דבר כזה! אתה גרמת אפילו בגרמא. אז מי יודע על מה יתבעו אותנו. יש דברים שאנחנו גורמים. הרי אם אתה חלשלוש ואחד רואה אותך חלש, ואומר: אז למה הוא? למה הוא עושה ככה? למה הוא עושה ככה? למה הוא עושה ככה? אז גם אני אעשה ככה!". והוא למד ממך! אתה לא אמרת לו. אבל בגרמא, אתה גרמת שהוא ראה אותך והוא למד ממך, יתבעו אותך בשמים על זה.

לעומת זאת, אם הוא ראה אותך מתחזק, אומר: "מה, למה אתה לא אוכל?". "מה אתה לא שמעת על התבלינים...", "מה אתה אומר! מה עד כדי כך? אז מה? לא לאכול? למה? אבל הנה זה טוב, זה טעים, למה אתה אומר לא?"... אתם מכירים את אלה שדווקא לוקחים לך בפרצוף את מה שאתה אומר שאסור? אבל אם הוא אומר: "לא, אם ככה, אני מפסיק!", והוא בגללך הפסיק ונמנע מאכילת שרצים ושקצים, שעל כל שרץ אחד קטן כזה, חמש לאווים, זה כאילו אכלת חמש פעמים כזית חזיר. זה 195 מלקות על כל עפיפון שאתה לא אוהב, שאתה נגעל. אבל אתה לא בדקת ואכלת. ואכלת אותה! ונהיית מטומטם, כי זה מטמטם. "ונטמאתם בם". "ונטמטם בם". אז אתה טמא. אבל אם הוא הציל אותך בזה שהוא אמר לך שלא? או שראית רק? אתה תקבל שכר גדול! אבל אם לא, אם אתה מזלזל ומחפף, כולם ילמדו מסביבתך לחפף. כל זה בחשבון שלך. הן לטוב והן למוטב.

והנה נזכור סיפור שמובא במכות י"א: שאליהו הנביא היה רגיל להתגלות אל רבי יהושע בן לוי, ופעם אריה טרף יהודי במרחק שלוש פרסאות. 12 קילומטר מרחק. ואליהו הנביא לא התגלה אליו שלושה ימים, והוא שאל אותו: "למה לא באת שלשוה ימים? מה אני אשם? קרה משהו?". אמר לו: "כן. אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לה כבהמה". ככה אומרת הגמרא בשבת קנ"א.

אתם יודעים אורח החיים הקדוש, המלך רצה שהוא יעשה איזה מלאכה לביתו, והוא לא הסכים לעשות, כי יש לו מספיק כסף והוא לא רוצה עד שיגמר לו הכסף, כי כך הוא נהג. אז הוא אמר לו: "אם אתה מזלזל בי, אני אתן אותך מאכל לאריות". והרעיבו אריות במשך שלושה ימים ושמו אותו באצטדיון באמצע, והביאו קהל גדול, לראות איך אוכלים א היהודים. ושחררו את האריות הם הגיעו עד אליו ועמדו כמו חתול ולא זזו.

למה? צלם אלוקים קדוש שומר את הכל, נזהר ממאכלות אסורות, כמו שנזהרו חנניה ומישאל ועזריה שלא לאכול מפת בג המלך. אז לא יכול עליו. רק מי שהחיה שולטת בו, זה מי שנדמה לה כבהמה. אם אדם נדמה לה כבהמה, אז היא מלך החיות. אם היא מלך החיות, מי יכול להגיד לה לא? היא טורפת את הכל. אבל אם היא רואה אדם, היא לא יכולה לגעת בו. אם אדם נשאר כמו שהקב"ה ציוה בהתחלה, "אימתכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ", כל החיות צריכות לפחד מאדם. רואים דמות אדם, קומת אדם, זה מלאך. לא יכולים לגעת בו. אבל אם הוא נדמה לבהמה, בגלל שהוא עושה מעשה בהמה, אוכל כבהמה, אז החיה תאכל אותו ודאי. יש חזקים בטבע שאוכלים את החלשים בטבע. אז אם אדם איבד צלם אלוקים בעוונותיו, אז הוא יכול להיאכל ע"י האריה.

לכן, האריה אכל את ההוא. במרחק 12 קילומטר. אבל מה האשמה שרבי יהושע בן לוי שאליהו הנביא לא בא אליו במשך שלושה ימים בגלל זה? אז הוא אמר לו: "אם מת אחד במרחק כזה ואתה בזכויות שלך לא הגנת על הסביבה שלך, ולא השפעת על הסביבה שלך מספיק, ולא התפללת על הסביבה שלך מפסיק, לכן הוא נטרף. אפילו שהוא נראה כמו בהמה.

אבל הרי הנה ראינו שאם איוב היה נשאר, היה יכול להגן על כל הכנענים שהיו מושחתים שאין כדוגמתם. וראינו שאם היה עשרה צדיקים בסדום, היו מגוננים על כל הסדומיים שהיו רשעים קשים ביותר. ואם היה רק אברהם אפילו שם, היה מגן עליהם גם. אז רואים שיש בכח באדם, בהשפעה שלו, על כל הסביבה. לטוב או למוטב.

האמהות של הכהנים הגדולים היו מספקות מזון וכסות לגולי ערי המקלט, מי שהרג בשגגה היה צריך לברוח לעיר מקלט שגואל אדם לא יבוא ויהרוג אותו בגלל שהוא הרג את קרובו. מה היו עושות האמהות של הכהן הגדול? היו נותנות להם אוכל וכסות, כדי שלא יתפללו על הבנים שלהם ימותו. כי מתי יצא מי שהרג בשגגה מעיר מקלט? מתי הוא יצא? רק שימות הכהן הגדול. ואם הוא יחיה 50 שנה? אז הוא יהיה 50 שנה שמה? לא יכול לזוז. אם הוא ימות מיד, הוא יצא מיד. אפילו שרק עכשיו הוא הרג. אז מה היה צריך לעשות מי שגלה לעיר מקלט? להתפלל עליו שהוא ימות! כיהוא מעכב את השחרור שלו. והאמהות יודעות, אמא של הכהן הגדול יודעת, אם יתפללו כל אלה שהרגו בשגגה, בסוף איזה תפילה של מישהו תעלה, והבן שלה ימות. אז היו  משקיעות כסף, מאכילות אותם, נותנות להם בגדים, הכל, רק אל תתפללו על הבן שלי, אל תתפללו על הבן שלי. וזה היה מועיל.

ושאלו :נו, ואם יתפללו אז מה? ואם יתפללו? הלא קללת חינם לא תבוא. אם הקללה היא בחינם. אז היא לא תבוא על הכהן הגל. מה יעל. מי יותר צדיק? הכהן הגדול או זה שהרג בשגגה וזלזל בחיי האדם ולא הקפיד שהכת תהיה מחוברת לברזל והוא ניתז והרג משיהו? מי יותר צדיק?

 אבל תירצו: מה התירוץ? למה באמת יכולה התפילה שלהם להועיל? לפי שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא ביקשו. הכהן הגדול שהוא נכנס לפניי ולפנים ביום הכיפורים, הוא צריך להתפלל על כלל ישראל. יש לו תפילה. אם התפילה שלו הייתה כמו שצריך, לא היה מצב שהיו רוצחים בשגגה. אז בגלל שהם לא התפללו.

שואלים: מי אמר שהם לא התפללו? מניין לנו שהם לא ביקשו? אולי הם ביקשו ולא נענו מן השמים? אלא זו גוף התביעה עליהם: למה לא הגעתם ככהנים גדולים לדרגה כזו שזכות שלכם תגן שלא תארע תקלה כזו בדורכם. 

כמו רבי שמעון בר יוחאי, שאמרו שבימיו לא נראה הקשת בענן. בשעה שנראית הקשת, זה אומר שהיה ראוי העולם עכשיו למבול. רק ה' הבטיח: "ונתתי את קשתי בענן". זאת אומרת, שאני אראה לכם את הקשת, תדעו שאני עומד, אני נאמן בהבטחתי. העולם היה צריך להיות עליו המבול, הוצאתי את הקשת להראות להם עכשיו שאני מקיים את דברתי. אבל בימיו של רבי שמעון בר יוחאי, מעולם לא נראתה הקשת! זאת אומרת זכותו הייתה גדולה כל כך! שיכולה להגן על כל הדור. והא אמר בעצמו: "יכול אני לפטור את כל הדור". כולו ממידת הדין.

ויש אמירה עם רבי אליעזר בנו, זה מבריאת עולם עד עכשיו. ואם עוזיהו יצטרף אליו, אז בכלל זה יהיה עד סף העולם. יכולים לפטור את העולם מן הדין. אז זאת אומרת, רואים שכוחו של אדם עצום, לגונן על דורו, על עולם, על אנשי קהילתו, על כל דבר. וכמו שאמרו שואלא בתרא צ"א: שאבימלך ובניו נענשו במיתה, מפני שלא ביקשו רחמים על דורם.

אז כשם שעשרה צדיקים בסדום יכולים להציל במקום צדיק נשגב אחד כאברהם אבינו, אז המוני בני תורה, ברוך ה' התפרסם עכשיו רשמית, שיש כ-72 אלף בערך לומדי ישיבות ועוד 74 בערך אברכי כולל. 150 אלף לומדי תורה רשומים, שזה תורתם אומנותם. זה הרבה מאוד אחרי השואה שנחרב כל עולם התורה. וזה למרות ההתנגדויות של המשטר בארץ. וזה רק אלה שמקבלים כסף מהמדינה. ויש הרבה שלא מקבלים כסף מהמדינה והם לא רשומים. זה נוסף. יש כאלה שלומדים בכל מקום תורה, בלי כולל. ובלי ישיבה. כמו חלק מכם. לומדים בבית, לומדים בשיעור, לומדים פה, לומדים שם,

אז אם עשרה צדיקים יכולים לגונן, מאות אלפים ודאי שיכולים לגונן! איך יכול להיות שעד עכשיו מכל הבלאגן שיש מסביב, סוריה ולוב ואיראן ומצרים וירדן ולבנון ואיפה לא, הכל, הכל, הכל, גואש, מתים, מתים, כל יום! ובתימן, ותתרחקו עוד קצת, ועכשיו סודן... כולם נלחמים אלה באלה. איך אנחנו בתוך הפרפר הזה כמו הפרפרון ששמים פה, תסתכלו ממש זה נראה כמו פרפר או כמו דג קטן, סרדין. איך יכול להיות שאנחנו מסביב, כל האש בוערת, מתלקחת, ואנחנו בינתיים פה יושבים, מדברים, לומדים, מלמדים, טוחנים תבלינים...איך זה יכול להיות.זה זכויות של מאות אלפים שלומדים. מאות אלפים שלומדים!

מצאנו בסנהדרין צ"ד: שחזקיהו המלך נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: "כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו" . ויש קושיה. מה הקושיה? מאימתי חייבים מיתה על ביטול תורה? אחד לא בא לכולל, אז מה? נהרוג ואתו? ניקח חרב נהרוג אותו? איפה כתוב שצריך להרוג אותו? שאנחנו צריכים להרוג אותו? אם אדם מתבטל מתורה ומתחייב בנפשו,ז ה בינו ובין ה', אבל איפה כתוב שאנחנו צריכים לנעוץ חרב שמי שלא ידקר בערב? איפה יש דין מיתה מי שלא הגיע לכולל?

אבל היה אז מצב מלחמה. סנחריב עלה על ירושלים לכבוש אותה. וידע חזקיה המלך שכל זמן שקולו של יעקב נשמע בבית מדרשות, אין הידיים ידי עשן יכולות לנצח. כי התורה מגינה ומצילה. והרפיון מסגיר נשמות לאויב. כמו שכתוב: שעמלק בא על עם ישראל ברפידם. מה זה ברפידם? שרפו ידיהם מן התורה. ברגע ידי ישראל רפים מן התורה, יבוא עמלק. לא משנה איזה. אבל תמיד יבוא עמלק. וזה פיקוח נפש. לכן המתרשל בלימודו, יש לו דין רודף.

אבל נשאלת השאלה: מדוע נעץ חזקיה המלך את החרב בפתח של בית המדרש? הרי שם לומדים. את החרב צריך לנעוץ בדיסקוטקים, בפאבים. איפה צריך לנעוץ אותה? בין ישובי קרנות, אלה שמבלי עולם. נו, מה אתם אומרים? לאור מה שלמדנו? למה הוא נעץ בפתח בית המדרש?

(תשובה מהקהל: שלא יתרשלו)

שלא יתרשלו אמרנו. אבל מה? אלה שלא לומדים בכלל, לא צריך לאיים עליהם, אלה שלומדים אפילו ברפיון, צריך לאיים עליהם?

אלא מה? אם לומדי בית המדרש יגבירו את השקידה שלהם, הם יקרינו וישפיעו על ישובי הקרנות לבוא להיכנס בשערי בית המדרש.  התביעה היא על אלה שמסוגלים, כמו שאמרנו שצדיק יכול לגרום שאחרים ינצלו בזכותו, והוא יכול לגרום שאחרים יתקרבו בזכותו. הוא יכול לגרום שאחרים ידבקו במעשיו. ככל שאדם יותר שלם, ככה יותר אנשים מקיפים אותו ורוצים ללכת לאורו. אז רואים מפה שהאחריות היא גדולה, והתביעה היא גם גדולה.

עד פה ברור? אז בגלל שיש לכם הקשבה נפלאה ואני איחרתי קצת, אז אני אגיד לכם עוד דבר שיהיה לכם גם כן משהו, עוד בחינה אבל שצריך גם להיזהר. יש בעיה שיש אנשים שאומרים: לא מבין, מה רוצים ממני? מה אני לא צדיק? מה אני לא עושה זה? אני לא עושה זה? מה אני לא מתפלל? לא מניח תפילין? מה אני לא לומד מיד פעם? מה אני לא שומר כשרות? מה, מה ? אני לא מבין מה רוצים ממני?

תשמעו עכשיו מה צריך להיזהר:

הסבא מקלם, זצ"ל, היה אומר בשם הרב שלו הגאון ישראל סלנטר, זצ"ל: שאדם צריך להיזהר מ"פרומא נגיעה". באידיש. "פרומא נגיעה" זה נגיעה חסידית. כאילו אתה יותר מידי חסיד, אבל זה נובע מנגיעות. זה לא חסידות כשרה. זה ה"פרומא נגיעה. תכך נראה מה זה.

פירושו: עיוות הנובע מצדקות. הרי נאמר בקהלת: "אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם. אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך. טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך. כי ירא אלוהים יצא את כולם".

יש לדעת שנצרכת לכך זהירות עצומה, כמו הליכה על חבל דק. כי מ אומר לנו שלמה המלך? "אל תהיה צדיק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תשמום". מה זה "צדיק הרבה"? כגון אחד שרואה אישה טובעת בנהר ולא קופץ להציל אותה. למה? "אני שומר נגיעה". היא תמות! "לא תעמוד על דם רעך". הוא צדיק הרבה. זה אומרים "אל תהי צדיק הרבה".

 "אל תרשע הרבה ואל תהיה סחל למה תמות בלא עתך. טוב אשר תאחז בזב וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלוקים יצא את כולם- צריך תמיד לדעת איפה ומה לעשות במצב מסוים מאחר. נגיד דוד המלך אם לא היה עושה מעשה שטות, לא היה ניצל. אבל הוא עשה את עצמו לא מאה, ואז אמר המלך: "החסר משוגעים אני? מה הבאתם לי עוד משוגע? לא מספיק לי מה שיש לי פה?! ייאלה, שחררו אותו". ככה הוא ניצל. למה? צריך אדם גם שטות מידי פעם.

אבל צריך זהירות לדעת איזה חבל דק, איך הולכים? ימינה או שמאלה? אתה יכול להשתמש לפעמים במידות לא נכון. אז תשמעו:

פעם קיבל הגאון רבי ברוך בער זצ"ל, תרומה לישיבת קמניץ, מיהודי שלא שומר שבת. לישיבה היה בקושי לחם לאכול, החובות הסתרגו למעלה ראש, ועם כל זאת התלבט ונסע לרב שלו הגאון רבי חיים מבריסק, זצ"ל. האם לקחת את הכסף מהאדם הזה שהוא מחלל שבת או לא. שמע רבי חיים הניף בוהן ישו לימין, ואמר: "אל תצדק הרבה", הטה לשמאל ואמר: "אל תרשע הרבה". והורה לו לקבל את התרומה.

זאת אומרת, בין הצדיקות לא לקחת. ובין לקחת שזה כאילו רשעות, "אה, אתה נהנה ממחלל שבת". מה עושים? אתה יכול ברגע להחליט הכרעה לא, עכשיו הישיבה רעבה, אין מה לאכול לתלמידים, אין מה לאכול הם יצאו לעבוד, אין מה לאכול לא יוכלו לחיות. מה עושים? הורה לו תיקח את התרומה. במצב כזה כמו שהוא שקל, אז הוא אמר תיקח. אם לא, אתה תרשע.

וידוע סיפור: בליל יום הכיפורים כולם לבושי לבנים ועטויי טליתות. כולם פוחדים ורועדים מאימת הדין. כולם המתינו לבואו הגאון של רבי ישראל סלנטר, גדול הדור. שהוא יתחיל ב"כל נדרי". והגאון לא מגיע. השמש עמדה לשקוע ולא הייתה ברירה, אמרו כל נדרי בלעדיו. השמש שקעה, התפללו ערבית, אמרו את שיש הייחוד, מה שאומרים האשכנזים, והרב שדומה למלאך לא הגיע. חרדה התגנבה ללבבות. "היכן הוא? מה אירע?". אחת המתפללות לא המתינה לסיום לשיר הייחוד, למה? כי היא השאירה את התינוק שלה בבית, היא חששה אולי הוא התעורר, אולי הוא רעב. אז היא רצה מהר הביתה לראות. את מי היא מוצאת שם ליד עריסה? את רבי ישראל סלנטר מנענע את העריסה. מה התברר? שהוא עלה לבית הכנסת, הוא שמע קולי בכי בוקע מאחד הבתים, הבין שהאבא והאמא הלכו לבית הכנסת לשמוע את קול הרינה והתפילה וזנחו את התינוק בבית. היום שוכחים במונית, אז השאירו אותו בבית. זה נקרא "פרומא נגיעה". אתם שומעים? זה נקרא נגיעה של חסידות שהיא לא חסידות, זה עיוות שחושבים שזה צדיקות. אתם מסכנים את הילד. מי שהוא צריך פה לוותר, ללכת להישאר עם הילד. הם לא הבינו עד כמה חייבים להישאר עם הילד, עד שמה קרה? גדול הדור עצמו ישב לנענע את הילד שלא יבכה. אתם שומעים? מה היה קורה עם הילד מושך את השמיכה על הפנים שלו? אז גדול הדור הראה במעשה, הוא וויתר להתפלל במניין, ביום הקדוש! והוא עמד לידו לנענע. והוא מנענע ואמר "כל נדרי" ליד המיטה.

עוד מעשה ברבי ישראל מסלנט: הוא עלה לבית הכנסת ל"כל נדרי", והאברך בא לקראתו לבוש לבנים ועטוי טלית כמלאך  ה' צבאות. פניו חיוורות ועיניו כמות ושיניו נוקשות מחרדת הדין הממשמש בא, מאימת המשפט. נו, כל חודש אלול הכין את עצמו, כל ימי הסליחות, ראש השנה, מלכויות, זכרונות, שופרות, עשרת ימי תשובה, ערב יום הקדוש, והנה מגיע זמן "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו: הנה יום הדין". פנה אליו ושאל אותו: "תאמר מה שלום פלוני השכן? ששוכב על ערס דווי? רבי ישראל שהוא היה המנהיג של תנועת המוסר שואל את הבן אדם הזה שהוא כמו מלאך, התכונן כל הארבעים יום "מה עם השכן". אם שמע אותו התעלם מהשאלה. מה לו פלוני? מה זה עסקו? כעת הוא מזומן למשפט, חייו מנוחים על כף המאזניים, הוא לא עונה. אמר לו רבי ישראל את המשפט הנודע שהפך לנכס בתנועת המוסר. תקשיבו מה הוא אמר לו:

"אמרו נא לי: מה אני אשם שאתה ירא שמים? שאלתי שאלה, עלייך לענות. בין אדם לחברו. אני שואל אותך שאלה אתה מתעלם ממני? מה אני אשם שאתה ירא שמים?". אתם שומעים?

הגיע רבי ישראל לבית הכנסת, היה מלא מפה לפה, כולם שופכים דמעות באמירת תפילה זכה וממתינים בלב הולם ל"כל נדרי", והנה מגיע בא אחד לבוש לבנים ועטוי טלית, מבקיע לו דרך בין המתפללים, הודף במרפק, דורך על רגלים יחפות, מפלס דרך לעצמו. רבי ישראל עוקב אחריו במבטו ופוסק עליו את פסקו: "לבוש לבנים כמלאך, אבל מלאך חבלה". בליל יום הכיפורים גזר את דינו. איפה "בין אדם לחברו"? בגלל שאתה ממהר, אץ, נפחד ונרעד, אתה דורך על אחרים? אז מה אם אתה נראה כמו מלאך? אבל אתה מלאך חבלה.

סיפרתי פעם שהגעתי לאיזה אדמו"ר וראיתי בליל שבת שהוא אוכל מהדג ואחרי זה הוא מתרחק קצת ואז יש שיריים. כולם, כל החסידים מוציאים שיריים וקופצים על השולחן ועולים ברגליים והכל,לקבל שיריים חוטפים אחד מהיד של השני והכל. אמרתי לאחד שם: "תגיד לי אתם השתגעתם? מה אתם חיות?". אמר לי: "כן, חיות הקודש".

אם כן, זה נקרא עוד פעם "פרומא נגיעה". זה איבוד שלך צדיקות.

עכשיו בואו נראה פה: המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה. למרות שהם ראו שהארץ היא ארץ חמדה טובה ורחבה. למה? כתוב במסילת ישרים פרק י"א: הם פחדו פן ימעט כבודם בכניסתם לארץ שלא יהיו הם נשיאים, יעמדו אחרים במקומם. יהיה בחירות, ואז מי אמר שהם בחרו עוד פעם. כל הסיפור זה בגלל כבוד.

אך אם כן מדוע הוצרך רבנו משה.. תקשיבו! שאלה נפלאה! נראה אם משיהו יתרץ אותה פה. אם משיהו יתרץ אותה פה, אני נותן לו 200 שקלים. תהיו מוכנים.

אם כן מדוע הוצרך משה רבנו לבקש על יהושע שינצל מעצתם? והלא אלדד ומידד התנבאו לאמר שמשה מת ויהושע מכניס. וירבה כבודו. זאת אומרת, ברור היה לו שהם התנבאו בנבואה, אלדד ומידד, שיהושע מכניס, אז למה הוא חשש שיכשלו יהושע וכלב שהם יכשלו? אולי חס ושלום, למה הוא חשש? בפרט על יהושע. למה הוא חשש? איך הוא יכול.. הרי אם הוא יחטא, הוא לא יכנס לארץ, הוא ימות במדבר. כמו כל שאר המרגלים. אבל הרי אמרו לו בנבואה שהם כן ישארו. אז מה הוא פחד? נו, 200 שקלים. למה הוא היה צריך להתפלל על יהושע?

לאט לאט! אני לא יכול לחלק הרבה. רק אחד יגיד. תגיד.

(מישהו מהקהל מעלה תשובה...)

הרב: הוא אומר שיכול להיות שהעונש יהיה אחרת לכן הוא התפלל. טוב, שמעתי.

(עוד תשובה מהקהל: שמא החטא יגרום).

הרב: כן הלאה.

(עוד תשובה מהקהל).

הרב: זה עליהם, אבל למה הוא התפלל על יהושע. בסדר. הם התנבאו, הם לא קיבלו רשות והם התנבאו, מה זה קשור? זה לא קשור עכשיו למה הוא מתפלל על יהושע.

(מישהו מהקהל עונה תשובה...)

הרב: כל אחד צריך להתפלל לפני מעשה, אז שיהושע יתפלל לפני המעשה, למה משה מתפלל על יהושע שלא יכשל בעצת מרגלים. הרי ברור שהוא יהיה המנהיג אחריו. כבר אמרו את זה בנבואה.

(תשובה מהקהל...)

הרב: כן, אבל למה? למה? למה הוא התפלל?

(תשובה מהקהל: שלא יתפתה)

הרב: מה זה לא יתפתה? ברור הוא התפלל שהוא לא יתפתה בעצת הרשעים. ברור. למה אבל? הרי ברור שהוא לא יתפתה. למה ברור שהוא לא יתפתה? כי אם הוא יתפתה הוא ייענש כמותם, אבל אם הוא לא יתפתה, הוא יכנס ויכניס. כי זה אמרו הנביאים אלדד ומידד. אז למה הוא התפלל עליו?

(תשובה מהקהל: שלא יהיה חילול השם....)

הרב: מה זה שלא יהיה חילול השם? מה אתה רוצה לקבל 200 שקל בכל מקרה. כאילו אתה זורק איזה משהו, העיקר אולי נזכה.

(עוד תשובה מהקהל...)

הרב: מה קשור? יפה! למדת משהו, אבל מה זה קשור?

(תשובה מהקהל...)

הרב: נכון, אז מה? אז למה הוא התפלל עליו? אבל אם בטוח שהוא יכניס אותם, למה הוא יתפלל עליו. אם בטוח שהוא יכניס אותם, הרי הנביאים אמרו שהוא יכניס. משה מת, יהושע מכניס.

(עוד תשובה מהקהל: אולי יכניס אותם.. יתן להם את התפקידים).

הרב: מה זה קשור? מה אכפת לו מה הוא יתן להם תפקידים או לא. הוא המנהיג, שיעשה מה שהוא רוצה.

(תשובות נוספות מהקהל...)

הרב: הוא יכול להכניס...

(תשובה מהקהל: ואח"כ למות)

הרב: מי למות?

(תשובה מהקהל: יהושע)

הרב: לא, הוא יתפלל שהוא לא יתפתה בעצתם של המרגלים. על זה הוא התפלל. הוא התפלל רק שהוא לא יפול כמוהם ויוציא דיבה על הארץ. זה מה שהוא יתפלל. למה הוא התפלל על זה, אם ברור בנבואה שיהושע מכניס. אם יהושע מכניס פירושו של דבר שוודאי הוא לא יתפתה. אז למה אתה מתפלל עליו שלא יתפתה?

(תשובות מהקהל...)

הרב: יש שלו בחירה למה? אבל אם מודיעים בנבואה שהוא מכניס... הם אומרים שהוא יכניס, אז הוא לא התפתה.

אתם יודעים למה?

(תשובות מהקהל...)

תראו, תראו איך 200 שקל העירו את כולם!

(תשובות נוספות מהקהל...)

הרב: אבל הוא לא יכל, ה' מנע ממנו. טוב, תשמעו.. אני אשלם לעצמי את ה-200, אין בעיה.

אתם יודעים למה? יהושע היה התלמיד הנאמן שלו. יהושע לא מש מהאוהל שלו, אבל הייתה עלולה להיות לו נגיעה של צדיקות לא להיכנס לארץ, כדי לעכב את המיתה של הרב שלו משה רבנו.

אומר לכן יש להתפלל עליו שלא יתעוור על ע"י נגיעה של צדקות. הרי משה רבנו בעצמו ה' אמר לו "נקום נקמת מדיין מאת בני ישראל", נכון? "ואחר תיאסף". יכל היה  משה לעכב את המיתה לשו, כי אמרו לו רק עד שתנקום את נקמת מדיין, אז תיאסף. אז תמות. היה יכול להתעכב. עוד 40 שנה אני אהרוג אותם ושלום. זהו,ז ה תלוי זה בזה. אם זה תלוי זה בזה, אז אני מחליט. הוא מיהר! לעומת זאת יהושע בן נון נכשל בזה. הוא מרח את המלחמה שהייתה בארץ ישראל, ובגלל שהוא מרח, כי הוא חשב שהוא הראוי להיות, כי אם הוא ימות ויהיה משיהו תחתיו לא כל כך ראוי, אז עם ישראל יחטאו כי בדורו, בזמנו, לא חטא עם ישראל בכלל, בגלל זה קיצרו לו 10 שנים. אבל שמה רבנו הכיר כמה מסור ודבוק הוא בו, יהושע בן נון, שהוא לא יסכים שריבו ימות, ולכן הוא לא ירצה להיכנס. אם זה תלוי בו שהוא מכניס, הוא לא יכניס. ממילא הוא לא ימות.  אז הוא התפלל עליו שהוא לא יפול בעצת המרגלים, כי הם לא רצו שיכנסו לארץ, והוא גם לא ירצה להיכנס לארץ, אבל מסיבה אחרת. מסיבה של צדקות, כאילו לדאוג לרב שלו. לכן הוא התפלל עליו.

אתם שומעים. יכול להיות "פרומא נגיעה". יכול להיות עיוות של חסידות כזאת וכו'. גם כשבא אליו יהושע בן נון ואמר לו: "הא, אלדד ומידד מתנבאים במחנה". מה אמר לו משה? "ומי יתן כל עם אשר נביאים". גם שמה הוא פחד על הכבוד של הרב שלו. מה פירוש. מה זה מתנבאים ככה? הם אומרים מה שהם רוצים וזה.. אומר לו: הפוך, אדרבא, הלוואי כל העם כולם נביאים.

עכשיו, יש פה עוד כמה דברים שמובאים כאן, אני אדלג עליהם. אבל בכל אופן, צריך לדעת שיש אנשים שחשובים שהם בסדר. תשמעו משהו, דבר מדהים:

אדם שחילל שבת בשוגג, הורו לו לשוב בתשובה, כי אם הוא יביא קורבן והוא לא חזר בתשובה, על שוגג, זה נקרא "זבח רשעים תועבה". הזבח, הקורבן שהוא יביא זה תועבה לפני ה'. כי בלי תשובה, מה אתה בא להקריב? הקורבן יכול לכפר רק אחרי התשובה. אם לא תעשה תשובה ווידוי והכל, לא יועיל הקורבן. אדם חילל שבת בשוגג, אמרו לו תעשה תשובה ותביא קורבן. יופי. הוא מביא קורבן, צריך לסמוך את ידיו על ראש הקורבן ומתוודה.

האם יכול להיות שהוא יסבור שהוא מביא את הקורבן על טובה? לא על רע שהוא עשה, על טובה? אכן! אבל אם נגיעה של צדיקות יש כאן, אין כל שאלה. תאמרו שבסופו של דבר יתפקח, יבין שדרכו מובילה לאבדון, ואם לא הבין זאת כאן, יבין זאת שם. אם בן אדם חושב שהוא עשה דבר של צדיקות, "אני הלכתי לבית המקדש, אני הקרבתי קורבן, אתה יודע? הייתי שמה, יש שמה כהן וזה, ועשה לי בסוף מי שברך ושמעתי את הלווים שמשוררים וזה.. איזה כייף היה שם וזה..." מרגיש צדיק. צדיק. היה בבית המקדש, הביא קורבן.. כאילו הקריב קורבן תודה או נדר. אתה מקריב על שוגג, שאתה היית עבריין, עברת עבירה בשוגג, אתה לא מניח בדעתך שבת, מלאכה, אסור, מותר... והוא מרגיש שהוא בסדר והכל בסדר וזה.. טוב. בעולם הזה אנחנו מקווים שהוא יתפקח ויבין שבסוף זה שעולים כל פעם לבית המקדש מביאים קורבן על שוגג, זה לא שאתה צדיק, זה בגלל שאתה רשע! מקווים שהוא יבין. אומרים טוב, אם לא יתפקח פה, לפחות הוא יתפקח שם. מי שלא יבין פה עד הסוף ויפטר מן העולם עם מחשבות כאלה שהוא היה צדיק, אז שהוא יגיע לשם, שם הוא יבין.

אומרים לנו חכמים זכרונם לברכה בעירובין י"ט: אין סיכוי. אין סיכוי! רשעים אפילו על פתחה של גהנום אינם חוזרים בתשובה. איך יתכן? איך יתכן?

אבל ידוע, תקשיבו! ידוע מה שאמרו חכמים, וזה מובא בשל"ה, מסכת תענית על דרוש למיטת הצדיקים: יש צדיקים שעולים לגן עדן דרך הגהנום. צדיקם גמורים מגיעים ישר למקומם. באים מלאכים מלווים אותם ישר למקומם. לא דרך גהנום. יש צדיקים שאינם גמורים. הם חייבים לעבור דרך הגהנום. חייבים! למה? כדי שמכוחם יינצלו רשעים רבים שיאחזו בהם ויפטרו מהגהנום. אז הם עוברים דרך שם, ומי שראוי וכבר ניקו אותו כדי שיעור הראוי, ויש לו איזה שייכות לנשמת אותו צדיק ועוד כל מיני חשבונות, הוא לוקח אותם איתו לגן עדן.

לכן בחר רבן יוחנן בן זכאי ששתי דרכים לפניו ואינו יודע באיזה מהן מוליכין אותו. האם יעבירו אותו דרך הגהנום כדי לעלות נשמות נידחות או שהוא יעלה ישר. איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי. וכשיש מי שדורך ורומס בנגיעה של צדיקות, אדם שעושה עוולות רבות, אבל הוא מרגיש שהוא צדיק, זה לשם שמים, לחלוק על שם שמים, הכל שם שמים, כל מילה שלו זה "לשם שמים". מחבט, גוזל, עושה, זה לשם שמים. אדם כזה יגיע למעלה דנים אותו לגהנום. ואיך הוא יגיע לשמה? נינוח, זחוח, מפנטז, הוא בטוח שהוא הגיע לגהנום כצדיק כדי לעלות עמו טועות. שלחו אותו לגהנום בגלל שהוא רשע, והוא עדיין חושב שהוא צדיק שרק שלחו אותו לגהנום בשביל להעלות את הנשמות הטועות. אתם מבינים כמה בלבלה יכול אדם לחיות בעולם הזה? עושה עבירות כרימון וחושב שהוא צדיק גמור ואין כמוהו בעולם.

אז צריך לדעת: מי שאוכל מכל הבא לפה בלי לבדוק, בלי לבחון, גם אחרי שהוא שמע אותי או שנודע לו משכבר, שיהיה לו ברור שהוא לא צדיק וגם לא ישלחו אותו לגהנום להעביר נשמות טועות שאכלו נבלות וטרפות ותבלינים והכל. הוא ישאר שמה איתם. יעשו ממנו זנגוויל או כורכום. תלוי.

אבל צריך לדעת: אדם יכול להיות צדיק בנקל. אם יחליט החלטה אמיצה. "זהו! אני משנה את הפיוז". אם יכולתם, חלק, הייתם חילונים והתהפכתם ברגע אחד והפכתם לשומרי תורה ומצוות, לבעלי תשובה, אם יכולתם לעשות מהפך כזה שהוא עצום, הוא הרבה יותר קשה מתבלינים, מה זה תבלינים? זה פרט אחד. עזבתם קהילות, משפחות יש כאלה, רכוש, שרפתם בגדים שהם לא טובים, עשיתם כל מיני דברים, שברתם תקליטים, דיסקים, מה לא עשיתם! הפכתם עולם ומלואו. העברתם ילדים ממוסדות למוסדות. התחלתם ללמוד גמרא וארמית והכל מהתחלה כמו ילדים קטנים, הסכמתם להכל, ולמדם דברים שלא ידעתם, אפילו התנגדתם. וכל זה עשיתם והגעתם עד הלום, נשר לכם רק תבלינים שיהיה טעם בצדיקות, שיהיה טעם אמיתי, שיהיה בלי תולעים. איך יכול להיות שפה אתם נופלים? איך יכול להיות שפה תפלו? לא, אני לא מאמין. לא מאמין!

אבל אני כן מאמין. למה אני מאמין? בגלל שבדור המדבר חסר היה לכם משהו? לא. היה להם מן? כן. טעמו בו כל טעם שרצו? כן. אז למה הם ביקשו בשר? וה' כל כך כעס. מה חסר? לא חסרת דבר. נתת לך בטופו טעם בשר, מה אכפת לך? תאכל טופו, סויה. לא! אני רוצה בשר. נתן להם חודש, ניפח אותם עד שהיה להם לזרה, והמית אותם פגרים, פגרים. מרוב בשר. המתאווים. התאוו תאווה. מתו במדבר עם התאווה. מה הרוויחו? אז אכלו חודש בשר, נו? בסוף מתו. מה יצא עכשיו? זה יעמוד להם לזכות? פרשה שלמה כתובה עליהם בתורה, כל שנה, אלפי שנים, חוזרים עליהם, על המתאווים. תגיע לעולם האמת יגידו לך: זה, זה היה מהמתאווים. זה, זה, זה עם הבשר מת ככה, עם כל הבשר. אתם יודעים איזה פדיחות? מה זה?! למכור את כל ההישגים שהשגתם עד היום, אתם כבר שומרים תורה ומצוות, כבר עושים את הכל, כבר מסרתם נפש בהמון תחומים, נשאר להם רק עוד המאכלים. זה הניסיון האחרון לפני המשיח.

איך ידעו דור זכאי או דור חייב? הרי כתוב שיהיה או דור זכאי או דור חייב. אפשר שכל הדור חייבים, לא יהיה צדיק אחד? אין דבר כזה! העולם לא חסר מילוא צדיקים.  אפשר שכל הדור יהיה זכאי? מה לא יהיה שום רשעים? מה לא יהיה שמאל? לא יהיה מרץ. לא יהיה.. אין דבר כזה! אז מה הפירוש דור שכולו זכאי או חייב? במאכלות האסורות אתה תדע, מי זכאי ומי חייב. פה אין קונצים. אוכל או לא אוכל. ספק דאורייתא מה הדין? לחומרה. חומרה זה ספק דאורייתא. אסור לאכול שרצים ושקצים, ואסור לאכול נבלות וטרפות, אפילו אם זה רק ספק אסור לאכול. כי ספק של התורה, חייב להחמיר. ואני אומר לכם שאין ספק, כי תבלינים זה ודאי שהם טוחנים אותם כמות שהם, כמו  שהם! עושים מדגם, אבל אין דבר כזה, אין דין כזה של מדגם. אין דבר כזה. זה פטנט חדש של הדור הזה בשביל התעשייה? אין דבר כזה! הרב אלישיב פסק ככה, הרב יעקב יוסף פסק ככה. וככה מובא בפוסקים, ככה כתוב בשולחן ערוך. הכל מבוסס על שולחן ערוך, בסימן צ"ט, אני חוזר, הלכה ה' בשולחן ערוך, הריב"ש פוסק: שאסור וככה מסכים הרב עקיבא איגר, והש"ך אומר שזה מדאורייתא האיסור הזה, ואסור לא רק למי שעשה את הטחינה הזאת, אלא גם למי שנעשה בעבורו ואפילו לא ידע.  זה בעיה! אבל זה לא בעיה, כי יש תבלינים. תקנה, תברור לבד. אתה לא רוצה? תבוא אלינו ניתן לך מה שאפשר. אין הרבה, כי לא מספיקם הרבה. עובדים 10, 20 ביום, לא מספיקים הרבה. זה עבודה קשה, סיזיפית וההספק קטן. אנחנו לא יכולים לייצר כלום כמעט. כלום! אנחנו עובדים 20 איש. 20 איש ביום בממוצע, עובדים 20 איש לא מצליחים לעשות נגיד 5 קילו מתבלינים. לא מספיקים. אז אנשים שטוחנים טונות כל יום, ומוכרים למיליונים אנשים תבלינים, מי בודק? איזה בודק? כמו שהוא הכל נטחן. אז לכן, תשמעו את הדיסקים שנתתי לכם, תקשיבו טוב, תחוסו על נשמותיכם, על חייכם, זה הניסיון האחרון. מי שיעמוד בו הוא יהיה מהדור הזכאי. מי שלא, יהיה מהדור חייב.

שאלות:

שואלת: רציתי לשאול, כבוד הרב, חוץ מתבלינים, אין היום חטיף או שקית קטניות או כל דבר שאין בו או E או גלוטן או תבלינים או משהו. מה עושים?

הרב: תקני את זה חי ותבדקי. ואל תכניסי לזה לא מייצבים, לא משמרים, לא מטעמים ולא כלום.

שואלת: מאיפה קונים חי?

הרב: מה את רוצה למשל? חומוס? סומסום? חרדל?

שואלת: מה לא!

הרב: הכל רגיל, בחניות.

שואלת: סוכר?

הרב: הכל..

שואלת: מאיפה אני אשיג קנים?

הרב: סוכר אין בעיה. מלח אין בעיה, קפה אין בעיה, נס קפה אין בעיה, קמח בדר"כ אין בעיה, צריך לנפות. שמן בדר"כ אין בעיה. לחם צריך לעשות. לאפות לבד. כי עדיין אין גלוטן שהגיע מחו"ל ומה שיש זה עבר עליו הפסח, וזה בעיה, זה חצץ גמור וכו'. זה כבר פרסמנו. עכשיו, שאר הדברים הם טבעיים. ניתנים להשגה. בחנויות לתבלינים, במקומות שמוכרים קונים ולאט לאט מתארגנים זה הכל. אני עשיתי גלידות לבד השבוע. לקחתי מלון, חציתי אותו לשתיים, שמתי לו רבע דבש במיקסר, גלידה. דבש ככה עושים לך גלידות מה חשבת? זהו? אבל הם שמים לך כל מיני ממתקים שהם פי בין 30 ל-8,000 מסוכר. יכולים לשים לך ממתיק שהריכוז שלו כזה שהיית צריכה לשים 8,000 כפויות סוכר. אבל הם לא מכניסים את הכל, הם מכניסים במינון כזה שזה יספיק למה שהם צריכים. אבל כל זה מזוויע. תשמעו את הדרשה שלי של הבוקר, 27 דקות.

שואלת: הרב, רציתי לשאול עוד משהו: מבחינת הזכויות של הרב. הרב לא יכול לפטור את כל הדור שלנו?

הרב: בטח יכול לפתור. פטרתי אתכם מהתבלינים הקנויים, מהשתייה, פטרתי אתכם מהלחמים של המאפיות, מהביצים המקולקלות.. זה דין. זה דין! אם תמשיכו לאכול זה דין. פתרתי אותכם מהכל. חוזרים לטבעי, אין בו שום בעיות, אי דין. אין דין. פטורים מן הדין.

שואלת: אז למה גהנום? למה מגיע לנו גהנום?

הרב: מי אמר לך שמגיע לך גהנום. אם תשמעי מה שאני אומר, בעזרת ה' תעשי הכל, אין עלייך שום תביעה, על מה יתבעו אותך. מה עשית רע? אם את שומרת הכל, מצוין! אין דין.

מישהו מהקהל העיר הערה...

הרב: מה אני אשם שהם אוכלים?  בוודאי! מי שעובר עבירה בגהנום. אם יש לו זקן... אפילו אם יש לו זקן ארוך זה לא משנה. ירא שמים שאכל בטעות חזיר... מי אמר לך שלא? מי שאוכל מטמטם, גם אם זה יהי משה רבנו. אם משה רבנו היה אוכל מאכל אסור, כתוב בתורה שמשה נתן לנו: "ונטמטם בם". גם מי שאכל בשגגה, הוא מטמטם. אחד שהכניס את היד בטעות לאש, הוא נשרף או לא? לא, הוא אומר "זה בטעות". אז מה עם זה בטעות. אבל מי שמכניס את היד לאש, היא שורפת. זה כוחה של האש. הטמטום נמצא בנבלות, בטרפות, בשקצים, ברמשים, לכן התורה אמרה תיזהרו.

שואלת: הרב זה לא נכלל בגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה?

הרב: מה פתאום! זה הלכות של השולחן ערוך שנפסק על פי התורה.

שואלת: אבל הטכנולוגיה אחרת משנים קודמות.

הרב: מי חייב אותך לטכנולוגיה? כתבו בתורה...

שואלת: זה המציאות של הדור הזה.

הרב:  לא הבנתי. במציאות הולכים אנשים חצי ערומים, אז מה נלך ככה? נגיד "זה המציאות". אם את הולכת לת"א, אז את צריכה ללכת כמותם. זה המציאות. כן או לא? תעני.

 שואלת: נכון! פעם...

הרב: מה נכון? כן או לא?

שואלת: לא, חס ושלום.

הרב: חס ושלום. אותו דבר. חס ושלום.

תגובה נוספת מהקהל...

הרב: ודאי! ודאי! מכינים בבית או תפנו אלינו, לעצלנים, ואם לא, תעשו בבית. גם אני עושה בבית.

אז הוא יהי העם הרב שלו בגהנום...  מה פירוש הרב שלו הסכים? 100% אבל הרב שלך יכול להגיד אם הייתה תאונה עכשיו בכביש 4? אני שואל אותו: "כבוד הרב, אומרים עכשיו שהייתה תאונה בכביש 4, מה אתה אומר?". אומר: "עזוב שטויות! לא היה כלום, אל תאמין". אז אני שואל אותך הייתה תאונה או לא הייתה? רגע, אני שואל אותך שאלה: ותלמיד ששואל את הרב שלו שאלה כזאת, הוא לא טמבל? מה אתה שואל אותו על דבר שמתברר רק במציאות? יש מציאות. אומרים לך שהמציאות היא כזאת, איך אתה יכול לשלול את המציאות אם לא היית שם? אתה יכול להגיד מה ההלכה אומרת, אתה יכול להגיד דין, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, שכתוב. אבל לא את המציאות! אני אומר לך במציאות, הסכינים פגומות, המצב על הפנים, ערבים מערבבים סחורה, בשר נתעלם מן העין, אלפי דברים שקורים, אני הפסדתי 250 אלף שקל בערב חג. למה? בגלל ספקות! אז מה הפירוש? אני שם, אני יודע בדיוק מה קורה בכל מקום.

בודאי שהם מחטיאים, אם הם לא קמים לבדוק והם אומרים סתם הכל מותר, הכל בסדר. אי שואל אותך שאלה עכשיו: את רוצה להתחתן, בסדר? עכשיו, את הולכת לרב שלך או לרבנית, את אומרת לה: הציעו לי בחור מדימונה. מה את אומרת? היא לא שואלת אותך כלום, היא אומרת "כל ישראל בחזקת כשרים ועמך כולם צדיקים, קחי אותו מדימונה, לא משנה שיהיה מאילת, רק קחי מישהו וייאלה תתחתני,. מה את אומרת, את תקבלי את העצה שלה? שואל כן או לא?

שואלת: לא...

הרב: למה על החתונה את מפקפקת ברבנית או ברב?

שואלת: אם אני  סומכת על הרב?

הרב: אני שואל שאלה עכשיו: זה נקרא רב או רבנית? לא אומר מי הוא? לומד. לא לומד? איזה משפחה? מה, מו, מי? ככה לוקחים אנשים ברחוב?

שואלת: ??????

הרב: לא הבנתי. יכול רב להגיד: "כל הבחורים בדימונה הם 10! אפשר להתחתן איתם"? אני שואל! אם יאמר הרב אומרים לו אפשר לאכול מהכשרות הזאת והזאת והזאת, הוא אומר "מכולם אתה יכול לאכול, אפילו מהרבנות? מי אמר את זה? הרב הראשי לישראל. אפשר לסמוך על דבר כזה? אני שואל אותך שאלה!אפשר לסמוך על כל ה.. כולם, כל הרבנות. יותר גרוע ממה שאמר כל הבחורים בדימונה 10! כולל אלה שהם עבריינים, כולל אלה שבבית סוהר, כולם עשר! תתחתני עם מי שתפגשי הראשון באוטובוס. כנסי לכל חנות, אם יש חותמת רבנות, תאכלי ישר. את שומעת מה מדברים איתך? הרי זה בלוף שאין כדוגמתו! איך אפשר להגיד דבר כזה?

שואלת: ??????

הרב: זה הרבנים שאת שואלת. אם הם אומרים לך שזה בסדר, בלי לקום ולבדוק ולדעת את הדברים מקרוב,ז ה בדיוק אותו הדבר.

שואלת: ?????

הרב: נכון! זה הבעיה. לכן הדור נראה ככה. כמה אנשים יגידו את האמת? הרי אם יהיה רב שיגיד עכשיו נגיד היה פה במקום, אני לא יודע אם יש או לא, אבל נגיד אם היה פה רב במקום והיה אומר לכם את מה שאני אומר, והיה אומר לכם מהיום אל תאכלו ככה ואל תעשו ככה ואל תעשו ככה.. הייתם אומרים איזה מג'נון! מה קרה לו? התחרפן? ישן בלילה, חלם חלום, קם עלינו? אל תאכלו ואל תאכלו ואל תאכלו. מה ישמע אותו? מי ישמע אותו? אבל שיש בן  אדם שכל הזמן מתריע ומביא הוכחות ומביא דיסקים ואומר דברים ולא תובעים אותו! הוא גורם הפסדים, למה לא תובעים אותו? אז זאת אומרת, שהדברים הם נוכחים. עכשיו גם בלי שאני אביא לכם ראיות, הרי זה ברור ומסתבר שאי אפשר לבדוק כל דבר. הרי אם תכנסו עכשיו סתם למסעדה פה באזור, ותראו, יש משגיח בכלל? אין בכלל. אז מה מועיל שיש תעודה? זה אומר שהם קיבלו כסף והלכו. מי בודק לכם את הפטרוזיליה בפנים באולם חתונות? אחד אחד מול האור, שלא יהיה לכם חרקים, מישהו בודק לכם? מישהו יבדוק לכם את האורז ואת החומוס וינפח אותו ויבדוק אותו וכל דבר? תגידו אתם השתגעתם? אתם נורמלים? אתם מבינים בכלל מה אתם מדברים? הרי את יודעת אם את בודקת חבילה אחת פטרוזיליה כמה זמן לוקח לך ולהשרות במים ואח"כ לבדוק, ואח"כ זה.. אתם לא בודקים עוד עם שיקוף. וצריך שיקוף. אז מה? כמה יש כאלה. כמה צריך בשביל אולם 200-300 איש. ואם זה 600 איש? כמה ימים צריך לפני?  אני כשאני שכור מלון בשביל להביא אנשים, שולח משגיחים לפני, את כל המלון מכשירים, מגעילים, כאילו היינו באמריקה במלון של גויים. מאל"ף עד ת"ו! הגעלה וליבון והכל, כמו לפסח. ואח"כ מביא של שמונה אנשים, שלושה ימים שיבדקו את כל הירק ואת כל הפירות. כמה בשביל אירוע אחד. ואנשים הולכים ואומרים: "לא, יש פה כשרות, יש פה זה... יש פה את הרב, יש פה את המשגיח...". הלו! אתם עובדים על עצמכם בעיניים! תכנסו מאחורי לזה למטבח. אמר אחד היום, סיפר לי אחד, הערבי שאל אותו, שהיינו בשחיטה האחרונה,אמר לו: "תגיד לי אתה חרדי?". אז הוא אמר לו: "כן". אמר לו: "אתה גם עבריין כמו כולם". ככה אומר לו הערבי שעובד בבית המטבחיים. אתה עבריין כמו כולם?... אני אגיד לך את ההלכות", אומר לו הערבי. "אני אגיד לך את ההלכות". הם יודעים כמה מסחרה יש בפנים, צריך הספק. הספק. הספק. שוחטים מיליון וחצי עופות ביום! מיליון וחצי עופות ביום. את חושבת שיש זמן לבדוק אותם לאט, ללטף את התרנגול.

שואלת: ??????

הרב: יודעים, יודעים ומתעלמים. יודעים ומתעלמים.

שואל: ... הבן של הרב יעקב...שוחט במקרה בדק באמצע השחיטה וראה שהסכין פגומה....

הרב: מי סיפר?

שואל: הבן של הרב יעקב יוסף, הרב עובדיה יוסף.

הרב: כן? אני מכיר אותו.

שואל: הוא ראש כולל פה. אז הוא אומר במקום לתקן את הדבר, פיטרו אותו! אמר לו למה אתה בודק באמצע שחיטה, לא היית צריך לעשות את זה, פוטר.

הרב: נכון. ודאי. למה? אתה יודע למה? אם יביאו אחד בודק סכינים מצויים, והוא יגלה בהרבה סכינים בעיות, מה קורה? כל מה שגילו עכשיו צריך להוריד את כל מה שנשאר.

שואל: בגלל שגרם להם נזק אמרו לו אתה גורם לנו נזק.

הרב: ודאי. "מה אני הבאתי אותך בשביל שתפסיד אותי? תעוף הביתה! אני מחפש אחד שלא מרגיש כלום". מה חשבת? ומה לוקחים משגיחים.. למה פיטרו עכשיו כל כך הרבה, אלפי משגיחים? כי הם בכלל לא מגיעים לעבודה. אז מה החליטו עכשיו? יותר גרוע, אבל לא משנה, שמצלמות יהיו וכל בעל הבית הוא נהיה נאמו כשות. שמעת? שמים את החתול עם החלב ואומרים לו "אתה נאמן מהיום. תשתה לאט, בצד שהמצלמה לא תצלם". זהו. זה הכשרות שיש עכשיו, תיהנו. תשמחו. הכל חארטה! זה הכל תעשייה כסף. אל תסמכו על כלום! תקנו לבד, תכינו לבד, תבדקו לבד, תבשלו לבד.

שואל: ??????

הרב: אין עוף עכשיו. אין עוף ובשר בכלל! אין בכלל! שום דבר.

שואלת: הרב כץ, זצ"ל, הרב של בית שמש מאותו כולל, הוא אמר: אני לא אוכל משום כשרות, אני שוחט לבד, והוא אמר לו לא לאכול משום כשרות של בשר...

הרב: נו, איך יכול להיות. אז מה?

שואלת: ולא לאכול בשום אולם...

הרב: אז מה? הנה עוד אחד שאמר שכל הרבנים האחרים שאומרים שאפשר לאכול...

הרב: איפה שהרב יעקב יוסף זצ"ל גם,היה אחרי ראש כולל..

הרב: ומה חשבת? מי שהוא ירא שמים באמת, אז הוא יודע בדיוק מה המצב! הבאתי הקלטות של הרבה רבנים שעבדו בשחיטות, מהמפורסמים ביותר...   

שואלת: אבל מה נאכל? אז איזה עוף נאכל?

הרב: "מה נאכל" שאלו בתורה. אז מה נאכל? נאכל טבעי. ולא נאכל בשר ועופות. אם תרצי, תרשמי לקהילות פז, אם יהיה פעם בכמה זמן שאנחנו מצליחים לעשות משהו, אז אולי את תזכי לקבל חתיכה. "כורעי" קוראים לזה. ואם לא, יש טופו. זה סויה. זה במקום בשר. היום 20% מהעולם עבר לצמחוני. אם את לא יודעת. מסעדות יוקרה בכל העולם מגישים את זה טופו. זה אפשר לעשות אותו בתבלינים איך שאת רוצה. זה כמו חומר גלם דומה לבדר, ויש לו מרכיבים שהם לא רחוקים מן הבשר באיכויות. ויותר בריא, יותר זול. בלי כולסטרול, בלי גלוטן, בלי בעיות מסובכות. מהטבע.

שואלת: טופו שכתוב פשוט בד"ץ?

הרב: אצלנו את יכולה להזמין בקהילות פז, שתי קילו עולה 65 שקלים בלבד. וזה יוצא שמאה גרם עולה לך 3.25 ש"ח, למאה גרם! זה כמו שתי מנות שווארמה. ב-3.25. 1.70 ואת נותנת לילד שלך לאכול מנת שווארמה, לא כדאי? ב-1.70.

שואלת: ולמה הרב התכוון עם תבלינים? איך...

הרב: קונים את התבלינים כמו פעם שאמא שלך קנתה. קונים אותם ובודקים בבית, כמו שאת בודקת אורז וחומוס ושעועית וחילבה.

שואלת: אבל התבלין שהוא... כאילו תבלין רגיל, אני פשוט בודקת, התבלינים הם טחונים.

הרב: לא טחונים אני מדבר! חומר גלם. לא טחונים. טחונים זה עם תולעים. כל הטחונים זה עם תולעים. זה עם תולעים, סליחה, טחונים. אז לכן, זה איסור מבטל איסור לכתחילה. זה איזור גמור! זהו! אין מה לעשות. עכשיו, תהיו חכמים, תעשו מה שאני אומר, קודם כל תקבלו טרי, טעים, בריא, זול, משהו עולמי! תאמינו לי שאתם תרגישו את התבלינים כמו בפסח. נכון שהתבלינים קצת יותר טובים מזה? עכשיו יהיו עוד יותר טובים. כי אלה לפסח מכינים אותם כבר חצי שנה לפני. אם אתם חשובים שזה טרי זה לא טרי. אז תבינו מה אתם קונים במשך כל השנה.

שואלת: ??????

הרב: אז אמרתי אצלנו אפשר לקנות מוכן טחון, אנחנו גם יש לנו נציגים בכמה מקומות בארץ, ויהיה קרוב לפה, מי שיהיה רשום לקהילות פז יודיעו לו בדיוק מי יהיה הנציג שלו באזור, יכול לעשות הזמנות ואז יתנו לו עד לבית. או הוא יגש אליו אם זה קרוב ותראי שזה יהיה משהו עולמי! או שאתם תקנו מיקסר משותף לכמה בתים, ולכורכום והזנגוויל והכל, יהיה לכם גם עצה. לא חייב שכל אחד יהיה לו מיקסר. אם אתה ידידות וזה, אז קונים. עולה 4,500, 3,000 מיקסר. שמים אותו, כל אחד משתתף 500 נגיד, ואז פעם בשבוע, פעם בשבועיים טוחנים ויהיה לכם קילו, שמרו לכם בצד, ואח"כ מתי שתצטרכו. מה הבעיה?

שואלת: ??????

הרב: או שאלה יפה! אז לכן, כשיש אירוע צריך לעשות כל מה שאמרתי בקצרה, או שמזמינים קייטרינג, אצלנו בקהילות פז. אפשר. ואז מה אפשר? אנחנו שולחים אנשים, אם זה לאולם, דואגים להכשרה של האולם, אם זה במקום אחר שאין בעיה, נגיד אם זה מקום כזה ולא צריך להביא לפה, אין פה מטבח, אז מביאים את האוכל מוכן, עד לפה, חם. ישר. אבל מה. ישבו ובדקו, יומיים, שלושה לפני, הכינו את הכל, מאכלים, חבל על הזמן, ברמה! וגם יותר זולים ממקומות אחרים, טרי ובריא ונקי מכל חשש. אם רוצים. אם לא, נלמד אותכם מה אתם תעשו, ותעשו לבד. אבל אתם לא יכולים לסמוך על שום אולם, שום מסעדה, שום דבר! אין אפשרות בתעשייה לבדוק  ולהאכיל אתכם כשר ובריא. אין דבר כזה! מצטער.

שאלה:

שואל: שלום עליכם כבוד הרב, אני קצת מתרגש בשבועיים האחרונים. יש איזה אישה מאוד צדיקה, חוזרת בתשובה, שההורים שלה גדלו בארץ מיהודי תימן, ככה, שאפילו מזוזה לא היה להם בבית. מנהגים, יהדות זה בכלל. הילדים לא אומרים "קדשי" על האבא שנפטר תוך שנה, אפילו בשנה לא אמרו קדיש. היא היחידה שחזרה בתשובה. היום, בשבועות האחרונים בעלה שוכב על הערש דווי, יש לו את המחלה הקשה, דרגה 4, זה הכי קשה שיכול להיות. הרופאים לא מטפלים. היא התקשרה כבר לארגון, היא דיברה, לא יודע עם מי...

הרב: ראיתי, ראיתי את ההודעה.

שואל: כן?

הרב: כן.

שואל: אירית...

הרב: אמרתי שיארגנו הרצאה לרפואתו.

שואל: היא אמרה שהיא מוכנה לשלם את הכסף הזה, היא לא יודעת איך להעביר את הכסף הזה, אבל אני מוכן לשלם את הכסף הזה אישית.

הרב: אין בעיה! ברוך תהיה וגם היא! אבל אני אומר תצלצלו מחר לארגון, יגידו לכם בדיוק מה צריך לעשות, באיזה מקום, איזה מה מו...

שואל: היא אומרת שזה קצת קשה לה לדבר עם נציגים של הארגון...

הרב: לא צריכה לדבר. אתה תדבר. דבר בשבילה.

שואל: טוב.

הרב: תצלצל ועזרת ה' נסדר את הכל על הצד הטוב ביותר. ועד אז אם אפשר הערב הזה לעשות איזה שהוא.. הוא במצב מאוד מאוד קשה.

הרב: מה שמו?

שואל: זאב בן חוה.

הרב: זאב בן חוה , ה' יצילהו מכל רע, ה' יעתיק את המחלה ממנו לאסאד נשיא סוריה, מהרה!

שואל: אמן!

הרב: בשורות טובות.

שואל: תודה רבה!

שאלה:

שואל:  קרה לי אישית שקניתי תבלינים מהשוק בשקית, כי זה היה זול. ואחרי כמה זמן ראיתי תולעים הולכים בפנים. ממש. זרקתי.

הרב: ברור.

שואל: עכשיו שאתה אומר לי, יש לי שאלה אחרת. עכשיו הבנתי מה צריך לעשות, אם אתה זוכר פעם, כמו הסבתות שהיו קונות, היה להם פה כמו דבר כזה שהיו טוחנים...

הרב: זה מה שאמרנו.

שואל: ביד, לא מכונה ולא כלום.

הרב: כן. זה נקרא...

שואל: מותר עם אבן, עם משהו, בתוך קערה. מותר?

הרב: עלי וריפות. בתוך העלי בריפות, היו..."ידוכו", קוראים לזה בתימנית.

שואל: הכורדים גם היה להם את...

הרב: כולם היה להם. לא היה משהו אחר, לא היה מיקסר.

שואל:כן.. סבתא שלי הייתה עושה את זה.

הרב: עכשיו המיקסר... שובר אותם! זהו!\

 

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, אני מבקשת מחילה. שמעתי לשון הרע...

הרב: רק את?

שואלת: רק אני..

הרב: יש פה עוד הרבה ששמעו.

שואלת: אבל אני באופן אישי, מבקשת סליחה ומחילה שתסלח לי ששמעתי את אילן דייזי, ואני לא אחזור על זה שוב. וזהו.

הרב: את גוערת בו? מה יש לך להגיד לו.

שואל: לא, הוא משוגע. פשוט זה סקרן אותי להגיד מה יש לו להגיד.

הרב: הבנתי. יופי. אז אני מוחל לך. מחול לך, מחול לך, מחול לך.

שואל: תודה רבה!

הרב: אני מברך את הציבור שיעמדו בניסיון. הוא לא ניסיון קשה, אני אומר להם. הוא מהנה בסופו. בהתחלה מעייף, אבל אח"כ מתרגלים ואחרי זה רבותיי, אתם תהיו מאושרים, אתם תרגישו נקיים בגופכם ונשפכם. הטומאה תסור מכם, יפתחו לכם שערי חוכמה, בינה ודעת, במהרה בימנו אמן ואמן!