מושב ישעי - מושב ישעי | 20.04.15

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה, וישוב משה את דברי העם אל ה'". אנחנו מתקרבים לחג השבועות, צריך להבין כמה בחינות מה המעלה של מי שזוכה לשמוע בקול ה', בבחינת נעשה ונשמע.

אם אברהם אבינו כבר הגיע למדרגה כל כך גבוהה, עד שכח הרע לא היה יכול לפעול עליו להכריחו לעשות היפך השכל הפשוט, אז ז"א הוא לא היה יכול יצר הרע בכלל לעבוד עליו, כזאת מדרגה גבוהה הוא הגיע שכל הרע לא יכול לפעול עליו, ולא יכול להכריח אותו לעשות ההיפך מהשכל הפשוט, שכל פשוט זה פירושו של דבר נקי נקי כמה שאפשר מכל חשבונות, שכל פשוט ברור בריא בלי סיבוכים, בלי חשבונות, בלי נגיעות, בלי כלום, והוא הגיע למדרגה כזאת שיצר הרע לא יכול עליו, בכל זאת עדיין לא הגיע אברהם אבינו למדרגתו של אדם הראשון קודם החטא. שהשכל שלו יהיה פשוט ממש, כי על אדם הראשון ועל חוה נאמר, האלהים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים, ז"א, מתחילה הוא ברא הקב"ה את אדם הראשון ואשתו ישר עם שכל ישר אין סטיה בכלל, אבל אח"כ המה ביקשו חשבונות רבים, מפה התחיל להסתבך השכל. אז אברהם אבינו לא הצליח להגיע למדרגה הזאת ששכלו יהיה פשוט ממש, לכן מצינו באברהם אבינו שזלגו לו דמעות מעיניו בשעה שלקח את המאכלת לשחוט את בנו, ז"א אם השכל היה פשוט ממש אז אם הקב"ה היה אומר לו להכניס אותו לחופה או לשחוט אותו, זה בדיוק אותו דבר. למה? כי זה אמר ה' וזה אמר ה', מה אכפת לך מה הוא אמר? מי ששכלו פשוט פשוט מאד בלי סיבוכים, מה אכפת לו מה ה' אומר, אבל אם אתה מרגיש שהאמירה הזאת גורמת לך לבכות, לבכות, אתה עושה אותה, עין במר בוכה בלב שמח, אברהם בשעת העקידה היה שמח שהוא מקיים את מצות ה', והוא עמד בנסיון, אבל עין במר בוכה, היה פה גם תערובת של הרגש של הגוף. אז זה לא ממש ממש פשוט מאד. אבל שכלו היה כל כך חזק עד שכל מפריע שהיה מתנגד לו היה יכול לנצח אותו, ובאמת יצר הרע הופך להיות אוהב שלו, לא אויב, אוהב, ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו, על מי נאמר? על אברהם אבינו, שיצר הרע שלו הפך להיות אוהב שלו. לא יכול עליו. הרי הוא בשביל להכנס לכבשן האש לא הית הלו בעיה לקפוץ לכבשן האש והוא קפץ לכבשן האש, וה' עשה לו נס שלא ישרף, אבל הוא קפץ על מנת להשרף, אז לא היתה לו בעיה, אבל בנוגע לבן שלו - זלגו לו דמעות. אז בנוגע לפנימיות הטבע, שזה זליגת הדמעות, זה נשאר אצלו, אצל אברהם אבינו. מאחר ששכלו היה שכל פשוט כל כך, אבל לא כמו אדם הראשון קודם החטא. גם אדם הראשון החזיק רק שעה, שעה עם שכל פשוט מאד, אח"כ המה ביקשו חשבונות רבים, אפשר לאכול לא יקרה כלום, לא מתים וכל מיני חשבונות.

באופן כזה נמשכו כל חיי הרוח של אדם המעלה, כל אנשי הרוח שהיו כמו שם, הבן של נח ועבר, הסבא של אברהם אבינו, ושבטי יה, שנים עשר שבטים, במשך כמה וכמה דורות, אבל אף אחד מהם לא הגיע למדרגה של אדם הראשון קודם החטא. וזאת מפני הזוהמה שהטיל בהם הנחש והיא לא סרה והיא לא נמחתה הזוהמה הזו עד מתן תורה. בשעת מתן תורה הגיעו למדרגה הכי גבוהה, כל כך גבוהה עד שפסקה זוהמתם לגמרי ונשו כמו אדם הראשון קודם החטא, כל ישראל הגיעו למדרגה שאברהם אבינו לא הגיע, הגיעו למדרגה של אדם הראשון קודם החטא, ואת המדרגה ההיא השיגו מתי? בעת שהקדימו לומר נעשה לנשמע. מה בד"כ עושים בני אדם? אומרים להם איזה משהו, אומר טוב, תגיד מה אתה רוצה להגיד ואני אגיד לך אם אני מוכן. קודם כל נשמע, מה אתה אומר, אח"כ נעשה. אתה בא? אף אחד לא אומר כן, לאן? ישר שואל לאן? איך נוסעים, מתי נוסעים, מי נוסעים, שואל שאלות. אבל אין בן אדם שעל כל דבר אומר כן, כן, כן כן נעשה נעשה נעשה נעשה נעשה.

עם ישראל אמרו לקב"ה נעשה זה לא משנה מה תגיד, כמה תגיד, מתי תגיד, נעשה ואח"כ נשמע איך לעשות. את הפרטים אח"כ, קודם כל אנחנו נעשה. זו דרגה של שכל פשוט מאד שבשבילו זה לא משנה מה הקב"ה מבקש. ז"א אם הוא יגיד לאחד את התחיה עד 120, מבסוט 120, אני 120 120, אחד לידו אתה 110, קצת פשוט פחות עשר, אחד אומר לו אתה תחיה רק עשרים שנה, והוא בן 19 וחצי, הוא יכול לשמוח אהההההה איזה כיף, אני הולך מפה מוקדם, יכול להיות שאחד יענה בדיוק אותו דבר כמו 120? הם היו בדרגה כזאת, של נעשה ונשמע, זה לא משנה מה תגיד, מה זה משנה מה תגיד, מה שתגיד נעשה, אח"כ נשמע.

את המדרגה השיגו בעת שהקדימו נעשה לנשמע, ואז החליטו להתחיל לחיות על פי ציווי הבורא, בלי שום פשרה כלל, ולא יבחרו שום דבר שלא בחרה להם התורה, מה שהתורה אומרת רק זה אנחנו עושים. ולא יפקפקו אם לקבל את התורה או לא לקבל את התורה, אין פקפוקים. ולא לעשות או לא לעשות, ולא להשתהות, הכל נעשה בלי שום פקפוק. על עצם המעשה אמרו נעשה, פירושו שאנחנו מוכנים לעשות את רצון הבורא כמו מלאך, מלאך לא דורש, לא חוקר, לא שואל, לא כלום, מלאך זה עובד לקבל ציווי, ברגע שהוא מקבל ציווי אוטומט הוא עושה, אין רגע מה הוא היום אני עשיתי הוא עשה למה אני למה הוא, אין, מלאך זה מקיים את רצון הבורא בכל עת. הם הגיעו למדרגה של מלאכים, מה שה' יאמר נעשה. ואם הוא יאמר ודאי שאפשר לעשות, כי מה הוא יגיד, מה שאי אפשר לעשות תעשה? איך אפשר? ברור שהוא יודע מה שאפשר לעשות ומה שלא, ואם הוא אמר נעשה.

ומה זה הענין של נשמע? נשמע פירושו נברר אח"כ איך לעשות, לכן כשהקדימו ישראל את הנעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה, מי גילה רז זה לבני, מי גילה לבנים שלי עם ישראל את הסוד הזה להקדים, להקדים נעשה לנשמע, מי גילה להם? מה ז"א? ז"א מי גילה להם את המפריע הגדול להשיג את השלמות, מה זה המפריע הגדול להשיג שלמות? מה שאדם תמיד מבקש לשמוע קודם העשיה והחקירה שהוא רוצה לחקור מקודם אם צריכים לעשות או לא צריכים לעשות, והחשש שמא יגיע לו רעה מזה, והאם הוא בכלל יכול לחיות על דרך זו. זה מונע את הבן אדם מלהגיע לשלמות. אבל תחשוב רגע האם ה' יבחר בך משהו שימנע ממך את השלמות? הרי הוא רוצה שתגיע לשלמות אז אם הוא מצווה אותך משהו ודאי שזה מוביל לשלמות, אז מה אתה משתהה חושב מפקפק אם כן או לא? מה, השכל שלך יותר משל הבורא? אתה יודע מה טוב לך יותר מהבורא? אתה שוכח שעליך פועלים כוחות נגדיים שלא רוצים שתעשה את רצון הבורא וקוראים להם יצר הרע? אז אם אתה בכלל לא מקשיב ליצר הרע, איך אפשר לא להקשיב ליצר הרע? שאין נשמע, שיש נשמע אז אומרים שמעת? אתה רואה? רוצים שתפסיק, זהו, תמשיך ככה, ככה אתה תפסיק. אבל אם אתה לא שומע בכלל, אתה אומר כן, נעשה, עכשיו איפה הוא יתערב? הוא לא יכול להתערב, אניכ בר הסכמתי גמרנו הסכמתי, זהו, אז הוא לא יכול להפריע לו. אתה מנטרל אותו, זה המפריע הגדול להשיג את השלמות, מה שאדם יותר מידי מבקש לדעת. ככה מקרר אותו ה יצר הרע, כי בדרך החקירה והבדיקה והזה בד"כ בני אדם עצלנים, בהתחלה מתלהבים לשאול וזה אח"כ לאט לאט יורדים וזה וזה אומר לא לא בסוף אני החלטתי שלא לא לא לא.

לדוגמא יש אנשים אומרים להם שצריכים לתת צדקה, אז אם הענין הוא כזה שבאמת מקפיץ את האנשים שבאמת רוצים, הרבה קופצים, ואם תעבור חצי שעה חצי כבר ירדו. ואם יגידו טוב מחר אני אשלח לך הוא לא ישלח. כי עד אז יצר הרע אומר לו איך אתה עושה כזה דבר, מה אתה לא יודע שיש לך חובות, מה אתה שכחת שאתה באובר, מה אתה זה השתגעת? במקום שתתן להם תן לילד שלך, אין לו סוודר מה קרה לך, עכשיו זה סוף העונה, סוף העונה אתה יכול לקנות בזול, כשמתחילים לשמוע אז שומעים בפרט את יצר הרע, אין את מי לשמוע, רק הוא מדבר איתך כל הזמן. אבל אם לא שומעים אלא אומרים נעשה, פה מצליחים להתגבר על היצר ואפשר להגיע לשלמות. אז מי גילה להם? ה' שאל כביכול בת קול יצאה ואמרה, מי גילה להם את הסוד הזה? כדי לעמוד על המדרגה של אדם הראשון קודם החטא בלי שום שום נגיעה טבעית, שום נטיה רצונית, מה לקבל, מה לא לקבל, אלא כמו שכל פשוט מוכן לעשות את רצון הבורא, ובכדי שהמדרגה הזאת לא תשנה לעולם צריך אדם להשריש בעצמו את היסוד הזה תמיד להקדים נעשה לנשמע. ולא ישאל האם לקבל את הדבר או לא, אלא ימסור תמיד את עצמו לבחור מה שבחרה בעבורו התורה, ויבקש להבין רק איך לעשות. ובזה השיגו המדרגה הגבוהה כמו אדם הראשון קודם החטא כי מיד שהקדימו נעשה לנשמע נפסקה הזוהמה של הנחש. כי מה עשה הנחש? התחיל לדבר עם חוה. והאשה היא דברנית, והתחיל לדבר איתה ולהגיד לה שמעי, מה שאמר לכם הקב"ה זה לא בדיוק כך, זה לא מתים, זה לא זה, תדעי לך, הוא לא רוצה שאתם תהיו כמוהו, ואז תוכלו לברוא עולמות וזה, לכן הוא אמר והייתם כאלהים יודעים טוב ורע, הוא לא רוצה שיהיה לו מתחרים, אז לכן אל תפחדי. הנה תראי, דחף אותה לעץ, הנה, נגעת בעץ לא קרה לך כלום, את רואה שלא מתים, וככה חרבש אותה וזהו, ומאז אנחנו מתים. אתם רואים מה אשה אחת היאה לעולם? מכל מקום, לא רק זה, היא גם הצליח הלפתות את אדם הראשון.

אז עכשיו הנקודה היא, ברגע שלא שומעים ליצר, ומוסרים את עצמנו למה שתגיד התורה, אנחנו לא נותנים לו אפשרות להטעות אותנו. אבל כל היסוד הזה הצליח עד שהגיעו למה שהעידה עליהם התורה, כתוב "וכל העם רואים את הקולות", אתם רואים את הקולות שלי עכשיו? אתם לא רואים, אבל אז כל העם ראו את הקולות. חכמים פירשו, שהיו רואים את הנשמע, ושומעים את הנראה, ההשגה היתה כל כך גדולה עד שלא התפרד אצלם השכל מן החוש, לפי שהטבע הוא מסך מבדיל בעד השכל, בשכל יכול אדם לצייר מה זה להיות אדם שלם, בשכל, אבל כיון שהוא לא רואה אדם שלם בחוש, אז נשאר אצלו הציור כמו תמונה, שהתמונה עיניים לה ולא תראה. אזניים לה ולא תשמע. ועוד, שונה הוא ממנה כי התמונה אפילו שאיננה תמונה חיה, בכל זאת היא מתאימה לדבר המצוייר, אבל ציור של חיי שלמות בשכל של אדם כיון שמעולם הוא לא חי חיי אדם שלם, לכן גם הציור שלו אינו נכון.

בקיצור בואו אני אגיד לכם כך, אם היינו שומעים הנה, אווווווווו עכשיו כל אחד חושב משהו אחר על זה, מה זה זה כלב, זה אדם, זה ילד, זה משחק, זה מה? אבל אין לנו תמונה מזה, נכון? אנחנו לא רואים תמונה, אנחנו רק שומעים קול וכל אחד מדמיין לו מה זה. עכשיו, ז"א אנחנו חסרים, מה חסרים? יש לנו שמיעה ואין לנו ראיה. אם היתה לנו גם ראיה חוץ מהשמיעה אז היינו יכולים לתאר בדיוק מה יש פה. בדיוק אנחנו יכולים לתאר, לא חסר לנו שום פרט, שומעים ורואים. עכשיו אם נראה תמונה ולא נשמע קול, אז אנחנו רואים נגיד מישהו הולך, תמונה כאילו, תמונה, אבל לא שומעים קול, אז לא יודעים הוא חכם הוא טיפש, הוא נבון, מה הוא, מי הוא, מה, לא יודעים לא שמענו אותו, אבל אם גם נראה וגם נשמע תהיה לנו תמונה שלמה. הם שמעו את הקולות, והם ראו את הנשמע, ושמעו את הנראה, ז"א הם היו בהשגה ובהכרה כזאת שהכל היה ברור ונהיר להם כאילו בכל החושים. וודאות, בנבואה גמורה, כמו שנבואה אין בה טעות ככה הם היו, זאת היתה המדרגה שהם השיגו.

סיבת הדבר כי האדם שבעצמו אינו שלם, ויש לו איזה דבר שמעכב אותו להיות שלם, המעכב הזה חוץ בעדו עד שאינו יכול לראות היטב, אבל אם היה טועם טעם של חיי תורה באופן מעשי, אז הנסיון היה מחכים אותו כי הוא חי חיי אמת ממילא הנסיון הזה מחכים אותו מה זה נקרא חיי אדם שלם שעוסק בתורה תדיר ומקיים אותה. אבל אם הוא לא מסכים להתמסר לחיי תורה ולמסור את עצמו לתורה, אלא הוא רוצה תמיד לדעת מראש מה היא אומרת, אם זה מתאים לו או לא מתאים לו, אז בודאי כמו שהוא חפץ ככה הוא יראה, רק מה שהוא ירצה הוא יראה, אבל הוא לא יראה את הדבר באמת כי הוא רק התנסה בדבר, אז הוא לא יכול להבין את זה. אנשים לא יכולים להבין איך אנשים לא הולכים לעבוד ויושבים בכולל ללמוד כל היום, איך זה יכול להיות, איך בן אדם יכול להיות רגוע, איך הוא יכול להיות שקט, הוא יודע שיש לו ילדים בבית, יש לו אשה, הוא צריך לקנות להם דברים וכו' וכו', וצריך לחתן אותם עוד מעט, איך הוא יכול? הם לא מבינים את זה, הם לא יכולים גם להבין, הם גם לא יבינו את זה, הם גם לא רוצים להבין את זה, יש להם פחד שאם הם יבינו את זה יכול להיות שהם יהיו כאלה. אבל אם בן אדם עשה נסיון בעצמו ונגיד פטרו אותו או נגיד פוטר, והחליט לנסות אתה יודע מה זה הזדמנות עכשיו יש לי שלשה חדשים אני אלך לכולל נראה מה זה, או, אחרי שלשה חדשים הוא ודאי יבין איך ההוא ממשיך לשבת פה שנים למה? הוא טעה, הוא הרגיש, הוא ראה, אבל בלי זה איך הוא יכול להבין, זה רחוק ממנו, רחוק משכלו, הוא לא רוצה את זה, אז הוא דוחה את זה מכל וכל, הוא רואה רק את הצדדים השליליים שבזה, הוא לא יכול לראות שום דבר חיובי בזה. לכן כל זמן שאדם בא לידי מעשה לידי נסיון הוא לא יוכל להביע דעתו בדבר הזה, לכן אמרו חכמים אין חכם כבעל נסיון, אם יש לך נסיון זה טוב ויפה. אשה שעשתה עוגות ועשתה הרבה עוגות ויודעת איך עושים והיא לא צריכה את התפריט והיא לא צריכה שום מתכון ושום בטיח, הוא יודעת איך עושים, היא זורקת אוטומט את הכמויות בלי לשקול, טח טיח טח ויוצא אחלה עוגה, ויש אחת אומרת לה סליחה, לא עושים ככה, אני קראתי את המתכון, טוב את קראת את המתכון אבל אני אוכלת את העוגה.

מי שיש לו נסיון זה מה שאומר, אבל בלי מעשה לא יה יהלך נסיון. מה היו חכמים ישראל, אמרו נעשה קודם כל, נעשה, אח"כ נשמע. והם הצליחו להתפטר מיצרם הרע. זה הפטנט הגדול ביותר, נעשה.

עכשיו, בואו נראה מה קרה אח"כ. בשעת מתן תורה כשהקדימו ישראל ואמרו נעשה ונשמע, הם מסרו את עצמם לחיות חיים של תורה אבל בחוש, לא ללמוד את זה רק לקרוא, לחיות בחוש, והם השיגו השגה שכל כך הגיעו למדרגה גבוהה שרואים את הנשמע. המחיצה של המידות, כל דבר שחוצץ בעד הראיה לא חצץ להם כלל. כמו שמחיצה לא מפסיקה בעד השמיעה, הנה יש פה חלון ומי שיעמוד מחוץ לחלון ישמע מה אני אומר, והנה אנחנו שמענו אותם מחוץ לחלון, אז כמו שמחיצה לא חוצצת שמיעה, הם גם שמעו את הנראה, כי לפעמים מזדמן לאדם אבן ספיר, אבל הוא לא שמע מעולם מה זה אבן ספיר, והוא לא יודע שזה דבר יקר, לכן הוא לא יחוס עליו, ככל האבנים הוא יעבור עליה ויפסח, הוא אפילו לא ירגיש שהיה פה משהו אוצר. אבל הם שמעו את הנראה, ולא היה חסר להם שום מושג בעולם כמו לאדם הראשון קודם החטא, ז"א אם הם יסתכלו על הספיר זה כאילו הספיר אמר להם אני אבן יקרה, תקח אותי. אתם מתארים לכם שבן אדם מסתובב בבריאה וכל מה שהוא יודע הוא מכיר ויודע ויודע את ערכו ויודע את טיבו, כמו בעלי חיים להבדיל, בעלי חיים אף אחד לא מלמד אותם את העשב הזה תאכלו, את העשב הזה אל תאכלו, תזהרו מהאש, לא מחנכים הפרות לא מחנכות את העגלים ולא הכבשים ולא החתולים ולא הכלבים, אף אחד לא מחנך את הילדים הוא אומר תזהר כשאתה הולך לכביש יש מכונית יש משאית, אה, תסתכל שמאלה ימינה שום דבר, הם באים לטבע הם יודעים מה לאכול איך להסתתר, מה לעשות בכל מצב, מישהו הדריך אותם? לא. וזה דרגה של בעלי חיים, אז תארו לכם דרגה של אדם הראשון קודם החטא, שהוא ידע את כל סודות הבריאה בלי שילמדו אותו, איך שהוא פקח את עיניו הוא ידע הכל. ראה את הנשמע, שמע את הנראה, הכל היה גלוי לפניו. זה הדרגה שעם ישראל שהיו במעמד הר סיני כשפסקה מהם הזוהמה.

עכשיו יש לנו תמיהה, אז איך הם עשו את העגל? אבל זה לא תמיהה, למה זה לא תמיהה? הרמב"ם מאריך לומר על זה את הטעם, אבל תקשיבו טוב, היו בניהם ערב רב, וגם ערב רב עלה איתם מארץ מצרים, זה מצרים, שרצו להסתפח לטובות של ישראל מה שנקראו אספסוף, והם הצטרפו, אבל הם לא תקנו את המידות שלהם עדיין והם נשארו הערב רב בטומאתם, טומאת מצרים וגילוליהם. עכשיו, התורה מעידה שמשה בושש, אחר, חיכו לו שש שעות יותר מהזמן שהוא אמר שהוא יבוא והוא לא הגיע. וחכמים אמרו לנו, בא שש, בא שש שעות והוא עוד לא ירד, וטעו במנין הימים. ועוד אמרו, כי זה האיש משה לא ידענו מה היה לו, מה קרה? יצר הרע ניסה להטעות אותם, שלא ימתינו לו, הוא רצה שהם יעשו עגל, שיכפרו, כי אם היו ממשיכים ככה הוא הי המתבטל מן העולם, כי היתה באה הגאולה וידוע שבסוף הק"ה שוחט את יצר הרע, אז מה הוא מתנדב למות? אז הוא מעדיף שכולם ימותו ולא הוא לכן הוא חיפש איך להטעות אותם. מה עשה? עשה להם דמות של משה רבינו כאילו מת על מיטה ומלוים אותו מלאכים בשמים וכל ישראל הסתכלו למעלה יה, זה משה האיש זה, למי אומרים זה? לזה שמצביעים עליו, רק על זה שמצביעים אומר זה, זה האיש משה לא ידענו מה היה לו, אבל רואים לויה כאילו למעלה בשמים אז הם האמינו שהוא מת. אז מה נוכל להטיל עליהם אשמה שהם ראו כך וטעו?

אז על עצם העגל לא נוכל לחייב אותם, כי גם זה הם לא עשו בשביל שהוא יהיה להם לאלהים אלא להנהיג אותם, אשר ילכו לפנינו שרק העגל ילך לפנינו, מה פירוש, משה רבינו היה מנהיג, הוא הוביל את עם ישראל הוא היה מנהיג, אבל הוא היה בן תמותה, הנה ובדה הוא מת, הם ראו שהוא מת, אז מה אנחנו צריכים לקחת דוקא בן אדם שהוא יהיה המנהיג? כשהקב"ה פתח להם את השמים לראות את העליונים והם ראו את כסא הכבוד והם ראו שיש למעלה שור שור ויש פני אדם ויש נשר ויש אריה, אז הם אמרו אנחנו נעשה כדמות שראינו, אז נעשה תבנית שור, והוא לא יהיה בן תמותה, כי שור ממתכת לא מת, ואז הם ילכו לפנינו, כמו שה' יכול להשרות את נבואתו על בשר ודם הוא יכול גם על דומם, מה הבעיה? מה הבעיה? הרי הכרובים שהיו על הכפורת הם היו מצודדים את פניהם זה לזה איש אל אחיו, וכשעם ישראל לא היו כל כך בסדר אז היו מצודדים ככה, ואיך הם זזו? איך הם זזו? זה מתכת יצוקה זהב, איך זה זז? זה בלי מנועים, אלא רואים שאם ה' רוצה להראות סימן אז הוא מראה סימן גם במתכת.

אז מה נוכל לחייב אום אחרי שהם הלכו, אם הערב רב התחילו וגם התבלבלו בגלל המיתה שהם ראו למעלה וגם הם לא התכוון בכלל שזה יהיה אלהים רק שיוליך אותם וינהיג אותם, אבל הרמב"ן כתב שהשקר אין לו רגליים. אין לרע בית אחיזת עיניים כשמרמים בני אדם ולוקחים מהם ממונם. אתם יודעים יש כאלה שהם עושים אחיזת עיניים, לוקחים מקל טרררר יוצא יונה, טרררר עושה זה פם פים פם מטפחות חריט אתם מכירים את זה כן, הייתם ילדים.

אז מה זה נקרא זה נקרא אחיזת עיניים, מה פירוש אחיזת עיניים, הבן אדם הזה הוא כל כך מהיר שהוא עושה דברים שאת הלא יודע מאיפה הוא שולף מהשרוול מפה משם, מה הוא עושה אתה לא מספיק ופתאום אתה רואה משהו, פתאום עושי ככה הופ השהות שלך אצלו.... מה הולך פה, זה נקרא זריזות ואחיזת עיניים. ליצר הרע יש את הפטנט של זריזות ואחיזת עיניים, הוא כל דבר עושה מהר, עד שהוא הבין אדם בכלל שהוא עבר עבירה הוא כבר אחריה. הוא דוחף אותו מהר תעשה תעשה תעשה תעשה, ומראה לו רק צדדים חיוביים לעבירה ואחרי זה הופ פתאום אדם תופס מה הוא עשה ונגעל ומאוכזב מעצמו, אבל אומר לו בסדר, אכלת אותה העיקר, זה העיקר. איך הוא עשה לו את זה? מהר. מהר. זה הפטנט, החפזון אומרים מן השטן. זה התרגיל שלו חפזון מהירות תיק תיק תיק תיק שלא תספיק, כי אם תשב בשיקול דעת, תתבונן, רגע, מה אתה מבטיח לי ומה יצא לי אחרי זה ומה יגיד ה', הוא מסכים? הוא לא מסכים, ומה הוא אומר בתורה שהוא יעניש, אז מה אתה מפתה אותי לעשות דבר שאני אקבל עונש? אז מה אתה אומר אבל יהיה אחרי הרגע, אבל אחרי הרגע יהיה לי עונש לנצח, תגיד אתה טיפש שאחרי עונש כזה עלוב שאני אקנה סחורה לרגע ואני אפסיד אח"כ את הבית? הוא לא נותן לך לעשות חשבון, הוא ישר מריץ אותך, קודם כל תיהנה. תן תן סיגריה, תן תן, תן סיגרה, ישר תן תן, רק מישהו לקח תן תן תן ישר תן תן, אתה רוצה שיהיה לך סרטן בריאות? הנה אפילו בקופסה יש לך תמונות איך אתה תראה ואיך מה יהיה איתך וזה, הוא לא רוצה לשמוע לא רוצה להבין לא רוצה כלום, למה תן תן תן טרררררר זה הפטנט של יצר הרע, לא לתת לאדם להתעכב להתבונן בכלל.

כך דרכי היצר, הוא מראה את העבירות בצורה טובה, ממהר בהליכתו, עד שבשעה שאדם מתחיל לחשוב אודותיו כבר גמר מעשהו ואדם מוצא עצמו אחר המעשה.

לכן הרשעים אינם פורשים מדרכם אפילו שהם יודעים כי רע ומר יהיה בסופם, כי היצר ממהר בהליכתו אבל האדם מתנהג בכבדות לעומתו, ולכן הוא תמיד מנוצח.

במעשה העגל לא היתה יכולת ביד השטן להראות בצורה בולטת שמשה רבינו מת ומלאכים נושאים אותו, כי במציאות לא היה דבר כזה, הוא לא יכול היה להטעות לגמרי, אבל מה שהוא עשה את זה בחפזון זה הטעה אותם. אבל הוא לא עשה את זה בשלמות כי זה לא היה אמיתי, ותמיד שקר אפשר לתפוס. תמיד, רק צריך שאדם ירצה לתפוס. עובדה ששבט אחד לא רצה לטעות ולמרות שראה שמשה בושש הם ראו את אותה מיתה ואת אותם מלאכים, אבל שבט לוי לא טעה ולא נטה אחרי העגל וכשמשה רבינו אמר להם מי לה' אלי הם באו אלי. ז"א שבט שלם לא נכשל, לא טעה, ולא התפתה אחרי הנתונים כאילו הנה, הוא אחר והנה רואים למעלה וכו' וכו', אם היה להם לב שרוצה לטעות הם היו טועים. אבל אם לא רוצים לטעות לא טועים. לא טועים. לא רוצים לטעות. מתי לא טועים? מתי שחשוב לך לא לטעות.

כשיש לכם תכשיטים אז אתם מקפידים לא הניח אותם בכל מקום, נכון? ישר הולכים לקופסא לגנזך שמים שמה סוגרים בודקים זה, כשיש סכום גדול גם כן לא שוכחים אותו במקומות מסוימים, מקפידים כי הוא חשוב וכו' וכו', אבל דבר שהוא לא חשוב אתם מניחים אותו בכל מקום, מה זה משנה, גם אם יפול גם אם ישבר גם אם זה כלום, אין לו ערך, דבר שאין לו ערך אז אתם לא מקפידים. אם התורה היתה חשובה לכם אתם הייתם מקפידים על כל ציווי לבדוק שאתם לא מפסידים ומפספסים את הזכות הגדולה שנפלה בחלקכם. אנשים שרואים משהו נוצץ ברצפה מתכופפים, אנשים שיראו עשרה שקלים ברצפה יתכופפו להרים, אם יראו מאתיים שקל שמה ירוצו, לא ילכו, ירוצו, שלא מישהו יקדים. ז"א לפי גודל הערך והחשיבות ככה האדם מתייחס לדבר. אדם שמזלזל לבדוק את התורה היא בעיניו לא חשובה אפילו מאתיים שקל, כי מאתיים שקל הוא יתכופף וירוץ שמה בין השיחים, ואם הוא רואה חבילה של אלף דולר מוחבאת בתוך שיחים קוצניים הוא גם יישרט, יכניס את הידיים ויישרט, הוא לא ילך להביא מגס בשביל שיקצוץ את הקוצים בשביל שלא יישרט, למה עד שהוא ילך אולי מישהו  יבחין והוא יקח, אז הוא מוכן אפילו שהקוצים יעקצו אותו בשביל שהוא לא יפסיד את ההזדמנות. מצוה זה לא יותר מאלף דולר? הרי זה לנצח, לנצח, אז למה אתה לא מדקדק, למה אתה לא בוחן, למה אתה לא מברר? כי יצר הרע ממהר אותך תמהר תמהר תמהר תמהר תמהר. מה יותר חשוב, העבודה או התפילה בבוקר? למה? למה התפילה יותר חשובה?

בעבודה אתה יכול לקבל רק את העשרים שש שבע שמונה תעש שקלים לשעה שמכרת שעה מחייך, יותר לא תקבל. אולי תקבל גם צעקות, אבל בתילה אתה מבקש מהקב"ה, אתה חונן לאדם דעת, פשש תאר לך שהוא יתן לך, אם התכוונת ברצינות והוא יתן לך אתה שלמה המלך, אל כדאי? בעבודה אתה תהיה שלמה המלך? אם תהיה שלמה המלך בעבודה יצטרכו להגדיל לך את המשכורת, אז תמיד יגידו שאתה אהבל, מי יגיד שאתה שלמה מהלך?

אתה בתפילה יכול לקבל ברכה, פרנסה, רפואה, כל הדברים ששווים אין שיעור, שמה אתה ממהר שמה אתה לא שם לב שמה אתה טס, כי אתה ממהר לעבודה. וככה זה כל יום. ואחרי העבודה אתה גם עייף, אז מנחה ערבית אתה גם כן חצי מנומנם אם אתה מספיק בכלל וכן הלאה. אז מי גורם לנו את זה? יצר הרע. אז רואים ששבט לוי לא רצה לטעות לא טעה, גם אתם אם לא תרצו לטעות לא תטעו בשום דבר, אבל אם תרצו לטעות ודאי שאתם תטעו ובגדול.

אבל למדנו מכאן שמעשי יצר הרע הם אחיזת עיניים, הכח שלהם זה מה שהוא ממהר את המעשים שלנו, אבל יש לנו עדיין בחירה ואנחנו יכולים להיות כשבט לוי, ואנחנו יכולים לא לטעות אם אנחנו רוצים, והחטא הוא גלוי, אפשר תיק תק לתפוס את זה את התרמית של יצר הרע, ועם ישראל הגם שעשו את העגל, ולא מחו בהם, ומתו שם, 3000, 24 אלף, צ'יק צ'ק, עם כל זה כשירדו ממדרגתם אבל לא ירדו לגמרי ממדרגתם, והם בעצמם לא שמו את הכתרים שהקב"ה כתר אותם על נעשה ונשמע. כשהם אמרו נעשה ונשמע באו עשרים אלף מלאכים, כל אחד שתי מלאכים עם כתר בידו וכתרו כתרים על ישראל, אבל אחרי החטא הם לא שתו עדים, לא שתו איש עדיו עליו, לא שמו בחזרה כתר אחד כנגד הנעשה, אבל כנגד הנשמע הם עוד השאירו. אז ז"א הם הכירו, הכירו בעוותתם, שהיתה כל כך חזקה אצלם, והיו מוכנים לוותר לתת חיים נצחיים שהם השיגו בשעת מתן תורה כי אם הם לא היו נכשלים הם לא היו מתים לעולם, לא היו מתים לעולם. אז הם ויתרו על הדבר הזה כדי שיימחלו להם עוון של חטא העגל והמחולות.

לסיכום  מה שלמדנו פה יהודים יקרים, שהסוד שלנו להצלחה בחיים להגיע לשלמות המירבית ולצאת מפה על הצד ה טוב ביותר, כי זה עולם הנסיון והבחינה, זה עולם שהוא העלם, הכל נעלם, לא רואים ברור כלום, הכל בהעלם, זה עולם הזה מלשון הזיות, הזיות, ויש מלאך שקוראים לו דומה שהוא מחכה לכולם שיגיעו לכל מי שהיו בעלי דמיונות, התפקיד שלו דומה להגיד להם תתעורר מהדמיון, הגעת למציאות עכשיו, ושמה תהיה הבעיה. אז מי שרוצה באמת יגיד לקב"ה תשמע רבונו של עולם, יצאנו בפסח מעבדות לחירות, לא רק פיזית, גם רוחנית. עזבנו את העבודה זרה של מצרים, הלכנו לקבל את התורה, אנחנו בדרך לחג השבועות לקבל את התורה. אנחנו מוכנים להיות כמו עם ישראל ולומר לך מהיום נעשה ואח"כ נשמע. מה שתגיד, מה שכתוב בתורה, בשו"ע, לא מעניין אותי, זה מכביד עלי זה לא זה טוב לי לא טוב לי, נראה לאנ ראה לי, הכל אני עושה, רק רוצה לדעת בדיוק איך עושים מה עושים זה הכל, רק לשמוע אני רוצה לדעת איך עושים זה הכל, אבל לעשות ודאי שאני עושה רק מה שאתה אומר, כי אם אני לא עושה מה שאתה אומר אני עושה מה שיצר הרע שלי אומר, ויצר הרע שלי הוא השטן הוא מלאך המוות, הוא רוצה להכניס אותי לגיהנום, אז מה אני מפגר?????

למי שיש שאלות בבקשה.

כן בבקשה תן לה מיקרופן רגע.

 

 

ש. ערב טוב, בתחילת הערב אתה הזכרת את אברהם אבינו שעין אחת היתה עם דמעה, עכשיו את השיעור אתה גם תודה רבה, אתה עשית לעילוי נשמת אחותי, אשרת חיה בת יפה, זו אחות שאיבדנו לפני חודש וחצי, ואנחנו עומדים ומודים לבורא עולם, מודים לבורא עולם על הנסיון הזה ואמא שלי גם פה יושבת ומודה. אבל מצד שני יש לנו קושי איום, הכאב, הגעגוע, הצער, אומרים גם שאסור לבכות אבל לא לא כאילו לא ממש הולך לנו, קשה לנו מאד, איך כאילו איך איך איך מתמודדים, לפעמים גם כשאנחנו בוכים יותר מידי אנחנו עוצרים אחת את השניה אנחנו אומרים אסור, זה רצון של בורא עולם אבל לא תמיד זה מצליח, והנה משמים גם הדוגמא הראשונה שנתת זה אברהם אבינו, עם העין שבכתה.

 

הרב: אז קודם כל צריך להבין דבר אחד, פקדון הקב"ה נותן לנו ילדים, זה פקדון, ופקדון  צריך להחזיר. ז"א, הגמרא מספרת על אשתו של רבי מאיר, שבשבת קודש נפטרו שני בנים שלה, ורבי מאיר היה בבית הכנסת ולא ידע שהם נפטרו והיא הסתירה ממנו בשביל שלא יהיה צער של שבת, במוצאי שבת הוא בא ושאל איפה הילדים, אז היא אמרה לו יש לי רק שאלה לפני, תגיד לי אם מישהו הפקיד אצלי פקדון ובא אח"כ לבקש את הפקדון, האם אני חייב להחזיר לו או לא? אמר ודאי שאת חייבת להחזיר לו, אז היא אמרה לו, בא בעל הפקדון וביקש את פקדונו, הרימה את הסדין מעל גופותיהם של שני בניו והראתה לו שהנה הפקדון הוחזר עכשיו לבורא עולם. זה המצב לאשורו, ז"א אם אדם היה תמיד לוקח בחשבון שהוא זמני, וכל שיש לו זמני וזה רק פקדון, אז היה לו יותר קל.

הרבי מצאנז שהודיעו לו בשואה שחלק מהילדים שלו נספו הוא שמח שמחה גדולה שיש לו חלק גם כן בקידוש ה'. ותיאר את זה פעם אחת כשהודיעו לו בשורה שאחד הבנים מת, אז הוא נעצר ככה ואחרי זה הוא הלך, הלך רגיל, שאלו אותו אחרי זה מה גרם לו לעצור ככה בפתע פתאום ואחרי זה הוא הולך רגיל? הוא אמר אני אסבר את זה בדרך משל, אדם הולך ברחוב ופתאום מקבל מכה רצינית בגב, אז הוא מסתובב בכעס כאילו מי העיז לתת לו מכה, אז הוא מסתובב ופתאום הוא רואה ואומר הא, אבא מה נשמע? המכה היא של אבא, אבא לקח את הבן שלו אליו, זה לא שלך, זה לא של אמא, זה לא של אף אחד, אתם הילדים גם כן של אבא, אבא שבשמים, ואבא החליט שעכשיו הבן נסע לארה"ב עכשיו הוא קורא לו חזרה לארץ ישראל, הוא יצא משמה הגיע לארץ ישראל אמר לו תחזור בחזרה למעלה מאיפה ששלחתי אותך, תחזור בחזרה זה הכל, נגמר הכרטיס, פג תוקף, צריך לחזור.

לכל אחד יש נסיון, לכל אחד יש תכלית, לכל אחד יש סיבה, אבל מסובב הסיבות הוא היודע כל אחד מי ולמה ואיך. אנחנו צריכים לקבל את גזרתו ולברך ברוך דיין האמת בשמחה, כמו ברוך הטוב והמטיב, כשקבלים בן מברכים הטוב והמטיב, כשלוקחים את הבן מברכים ברוך דיין האמת, כשם שמברכים על שהוא בא בשמחה גם כשהוא הולך בשמחה, כי ה' לא עושה רע רק טוב, והוא לוקח את מי שלוקח להיטיב לו בהמשך הדרך, זה רק מתחילה הדרך, פה עשרות שנים זה קשקוש, זה רק מעבר, העולם הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין, ממילא כולם צריכים לזכור שהם צריכים יום אחד לצאת, זה שאנחנו בינתיים שוהים פה זה רק מחנה מעבר, אנחנו בדרך החוצה. מי שהכין צידה לדרך אשריו ואשרי חלקו, "ותשחק ליום אחרון" הוא אפילו שוחק מאושר, את ראית אנשים עצובים שהם נוסעים לחו"ל? איזה חיוכים, איזה צילומים, נוסעים לחו"ל. יש יותר טוב מגן עדן? מה זה אמריקה? מה זה אירופה? חרית, נוסע לגן עדן. ואם הוא לא היה מוכן, זה גם חסד שהקב"ה עושה, שיושבים שבעה, ואז מדברים מה הוא היה טוב, מה עדיין לא היה טוב, עושים זכויות בשבילו, ממשיכים, הנה עשיתם הרצאה לעילוי נשמתה, שכל הזכויות וכל הדברי תורה עכשיו בשבילה, אתם מעלים אותה למעלה למעלה, זה נקרא עילוי נשמה, ואם מישהו יתחזק ומישהו ישמור מצוות בעקבות זה, ומההרצאה שהיא מוקלטת ומשודרת בשידור חי ותעבור אח,כ והיא קיימת לעולם, כל הזכויות האלה לאותה נשמה זה חסד גדול שהקב" הנתן שגם מי שנ פטר ואפילו לא היה שלם ולא הספיק לעשות כל מה שצריך, אפשר להמשיך להוסיף לו עוד זכויות. זה כמו שאת תבואי לבנק יגידו לך היום הפקידו לך חמשת אלפים, מאיפה? מבלגיה, ואחרי יום את באה ואומרים עשר אלף, מאיפה? מארגנטינה, ואח"כ מי אלה? לא יודע, לא יודע? שלחו, כסף מגיע, לא מחזירים, מה שנכנס לחשבון נמצא. עכשיו את הפקדת לחשבון של אחותך אין סוף זכויות, אין סוף זכויות. אין סוף. למה כי זה לא נפסק עכשיו, מרגע זה זה רק התחיל והדברי תורה קיימים לעולם וממשיכים הלאה והלאה והלאה והלאה והלאה והלאה. הבנת? אז אפשר לשמוח כבר, למה? כי אם את יודעת שעשית לה את הדבר היותר גדול שאפשר לעשות, מה יותר מזה, למה לא לשמוח? אם היית יודעת עכשיו שהיא בגן עדן היית רוקדת או לא?

 

ש. אין לי בעיה עם זה, בסדר, אנחנו חושבים ככה, אבל הקטע של הגעגוע והבכי ואתה רואה את הילדים, אתה רואה את הצער של הילדים ואתה בוכה

 

הרב: אז מה, אז מה, ואם היא נסעה עכשיו לחו"ל ללמוד שבע שנים, וללמוד דוקטור להיות פרופסור לא יודע מה, אז תמיד יש כשמתנתקים לכמה זמן זה הכל, אבל יודעים שכשהיא תחזור עם תואר כזה ויהיה לה משכורת כזאת והיא תקנה ככה ותעשה ככה, כל הקשקושים של העולם הזה, אף אחד לא בוכה על זה, אומרים סבלנות סבלנות, תהיה לכם סבלנות קצת, עוד מעט תהיה תחיית המתים והיא תקום, יהיה בסדר, מה את דואגת. אם עשיתם לה הרצאה סידרתם לה את העתיד.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: בהצלחה.

 

ש. אמן אמן.

 

הרב: בשורות טובות.

שאלה נוספת פה לבחור בצד.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, ברוך הבא

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני העתי לרב ביום של הבחירות לבני ברק לבקש מחילה עלזה שלא מחיתי על כבוד הרב והרב אמר שזה אמור להיות בהרצאה בצורה יותר רצינית ומפורסמת, אז ברוך ה' זיכה אותנו גם לארגן את ההרצאה הזאת ולהקביל את פני הרב במושב

 

הרב: אשריך

 

ש. למרות שאנחנו לא גרים פה אבל

 

הרב: מפה יצא ישעי

 

ש. כן ישעי. אז אני באמת מבקש מחילה מכבוד הרב שלא מחינו על כבודו, למרות שאנחנו יודעים את האמת וה' סיבב שהיה ככה סיטואציה שלא התאפשר כל כך, אבל זהו, אנחנו הגענו בשביל זה

 

הרב: מחול לך מחול לך  מחול לך

 

ש. יישר כח

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. יש עוד שאלה, לא קטנה, הרב גם בעקיפין נוגע בזה המון, אני מצטער שאני מפנה את זה לכיוון הזה כרגע, אבל אחרי שיחת חברים נשאלתי ע"י חבר ולא כל כך היתה לי תשובה לזה כי אני בעצמי לא מבין, עד כמה מגיע תוקף ההבטחה של חז"ל שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, הוא פשוט אמר שאנחנו רואים אנשים שמכירים ועוד לפני כל הבלגן שהיה ועוד לפני כל הזה אנשים שהיו מחוברים אליהם הרבה ובאמת חוץ מהעבודה של הרב הנפלאה, היו יומם ולילה משקיעים בנו, משקיעים בנו בתורה יותר מאביו שמביאו לחיי עולם הבא, ורואים שבאמת אנשים שמכתתים רגליהם עד היום, זה לא מפסיק, מכתתים והולכים ועמלים בתורה ואתה רואה שאין, לא רואים את מה שהרב השכם והערב מוכיח שחור על גבי לבן, אש שחורה על גבי אש לבנה, כן זה פשוט אי אפשר לפספס ואתה רואה שזה לא, אז כיצד בא לידי ביטוי ההבטחה הזאת, אשמח אם הרב יוכל להשיב.

 

הרב: כל העוסקים עם הציבור לשם שמים, זה מה שצריך להיות, לזכות את הרבים זה לא ראיה שזה לשם שמים, אפשר לזכות את הרבים כיון שזה משתלם, יש כאלה שעושים מזה כסף ויש כאלה עושים מזה כסף יש קונים מזה מעמד, יש כל מיני חשבונות, אבל כל העוסקים עם הציבור לשם שמים זה מושג אחר לגמרי. על אלה נאמר כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, עכשיו בשביל זה צריך להיות מסירות נפש גמורה, ללא טובת הנאה, יומם ולילה, כמו שכתוב במרדכי, דורש  טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. קודם כל דורש טוב לעמו, ואחר כך הוא בא הביתה דורש שלום לכל זרעו, מרגיע אותם על מה שהוא לא היה כל השנה. ז"א אדם שעושה למען שמו באהבה, ועושה את הכל מעל ומעבר, לא בכוחות טבעיים, מעל הכוחות הטבעיים, ודורש מעצמו יותר ממה שלכאורה אפשר, והכל לטובת הציבור, אז יש לו סיעתא דשמיא וה' שומר עליו שלא יחטא. הוא לא שולל ממנו את האפשרות לחטוא בזדון, אבל חטא בשגגה הוא לא יתן לו, ז"א אם המזכה הרבים לא רוצה לחטוא אז הקב"ה ימנע ממנו חטא שלא יכשל בו, אבל אם הוא ירצה לעשות בזדון הוא לא ימנע ממנו, רק חטא אין בא לידו. זה הנקודה.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב, צריך לשמוע את זה שוב ולשמוע מה הוא אמר

 

הרב: יש שידור חוזר

 

ש. תזכה למצות תהיה בריא.

 

הרב: גם אתם, כן הגברת פה רוצה לשאול. רגע רגע. את אשת רב המושב, לא? אני בטוח שתצעקי עכשיו גם.

 

 

ש. קודם כל אני רוצה להגיד שמזל גדול שהנחש היום לא יכול לדבר, הנחש, והלואי הלואי שאנחנו כל עם ישראל לא נוכל לדבר לשון הרע ורכילות, בעזרת ה',

 

הרב: אמן.

 

ש. עכשיו מה שמאד מפריע לי, בכאב לב, ומציק, זה כל התקופה שהיתה לפני הבחירות, ויותר גם כואב לי שהחרדים זה דיבר על זה, זה שלל את זה, זה, זה דבר מאד כואב, מה אנחנו עושים?

 

הרב :לא עושים בחירות יותר.

 

ש. לא צריך. לא צריך. פעם לא היה

 

הרב: אני מקווה שלא נצטרך יותר, לא נספיק, כבר יבוא מלך המשיח.

 

ש. הלואי, אבל שוב אני אומרת, זה מאד תלוי בנו, ב יהודים, בבני אדם, עם ישראל, אי אפשר לצאת מזה.

 

הרב: תשמעי שתי דרשות שנתתי אתמול ושלשום על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא על מה מתו, שלא חלקו כבוד זה לזה ושעיניהם היתה צרה זה בזה

 

ש. משנאת חינם

 

הרב: כן,

 

ש. שנאת חינם זה דבר איום

 

הרב: בדיוק, ושנאת חינם פירושו שיש קנאה וצרות עין, קנאה, כולם קנאים, איך יש לו, איך הוא השיג, ראית ראית ראית ראית, וצרות עין, כל הזמן העיניים על השני, במקום שישמחו איזה יופי, קנו דירה חדשה, ראית? קנו דירה חדשה, סחטיין, סחטיין. כואב לאנשים נו בקיצור, זה הבעיה. את זוכרת פעם את החתונות שהיו של התימנים, את זוכרת בטח

 

ש. אני כשהייתי קטנה

 

הרב: היו שמחים היו שמחים

 

ש. היה כיף לא נורמלי

 

הרב: נכון, איזה מפגש, איזה אהבה איזה זה, היום מה זה, איך היום ה חתונות נראות, סתם חרית באים גלו גלט גלו גלט וזה נגמר.

 

ש. אבל איך אומרים, שירבו שמחות בעם ישראל, בעזרת ה', ושנחזור בתשובה שלמה כבר.

 

הרב: פעם היו את זוכרת שהיו נותנים מתנות בחתונות, את זוכרת איך היו נותנים מתנות בחתונות, איך היו נותנים? הא, איך קוראים לזה? מה היו עושים? אתם לא זוכרים, נו, מה אני לא שומע? מכריזים, תרם להם  מאוורר, מוחאים כפיים, פרימוס, תרם להם פרימוס, פרימוס, זה מזלגות, וזה שש כוסות, וזה זה היה משהו תחרות, ככה, היום מביאים מעטפה ובמעטפה אתה פותח גם אין צ'ק.

 

ש. היום זה סוד

 

הרב: כן סוד סוד. אני עכשיו אומרת, אני גם אמרתי את זה פעם הקודמת, שהקפידא מאד קשה. אני לא יודעת אם אתם זוכרים שסיפרתי שהבן שלי נפגש שמונה פגישות בחור ישיבה ופתאום היא אמרה לא, אני לא זוכרת, סיפרתי לכם? כן אז אני אומרת זה היום גם כן כמה אנחנו הבני אדם  צריכים לעבוד על עצמנו, היום אחרי כל הסיפור הזה שאיך נזכרתי בה אחרי שש שנים, והיא אמרה שאין לה ילדים, עכשיו היא בוכה בטלפון אני בוכה בטלפון, וברוך ה' אני אמרתי לה בעזרת ה' תוך עשרה חודשים יהיה לכם זרע של קיימא, וזה מה שהיה, אז למה אני שוב חוזרת על הסיפור הזה? אני היום שמחה ואני אומרת תודה לך הקב"ה שאתה נתת לי שכל, הייתי הבלה, איך שאומרים, כאילו זה הרי זה לא ממני, הכל מהקב"ה, לא כלום לא מאיתנו, בשביל זה אני אומרת, בעזרת ה' שכל אחד ישים לב לעצמו, כמו שקראתי היום דף מאד מעניין, על לשון הרע, כאילו אני לא אלשין על עצמי, אז ככה אני לא צריכה להלשין על אחרים, אני לא יכולה לשנוא את עצמו ככה אני לא אשנא אחרים ועוד ועוד ועוד דברים כאלה שזה מאד מאד מעניין, וזהו, בעזרת ה' שהקב"ה יתן לנו את השלוה, את המשיח, כשאני הולכת לכותל אני אומרת יאלה בינו עוד שלש קילו יהיה בית מקדש שלם, בעזרת ה' בעזרת ה'.

 

הרב: לכותל המערבי תמיד תגידי, לא לכותל תגידי הכותל המערבי

 

ש. לא כי אני ביקשתי, אמרתי הקיר הזה מסכן כבר הוא לבד אלפיים שנה

 

הרב: אם זה כותל זה לא טוב, הכותל המערב.

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב: בהצלחה.

 

ש. שיהיה כל טוב לכל עם ישראל.

 

הרב: אמן. כן

 

 

ש. שלום כבוד הרב, אני אשמח אם תוכל להרחיב קצת לגבי הכשרויות, יש לי פה הרבה חברות שדיברתי אבל הן צריכות קצת פירוט אם אפשר.

 

הרב: נושא הכשרויות אם רוצים לראות אותו בהרחבה נמצא באתר שופר. טי וי, יש שמה שלש הרצאות של הרב מרדכי עזרן, יש שמה של הרב יצחק הכהן רבין ושל האדמו"ר מאלמין. שמה הם מרחיבים את כל הבעיות החששות הגדולות שנובעות מהתעשיה של השחיטה שנעשית. אז זה מתחיל בזה שיש סכינים, אם יודעים להכין את הסכינים ואם בודקים אותם בכלל אחרי השחיטה או במהלך השחיטה ואחרי כמה בכלל ומה מוצאים והאם יש פגימות או אין פגימות, והאם יתכן שלא יהיה בכלל פגימות, או שאף פעם לא מורידים מן הליין עופות שנמצאו, או בקר שנמצא כך וכך, זה לא כל כך פשוט, זה בחלק הראשון. אח"כ השחיטה, באיזה מהירות, מה הכמויות, האם אפשר להספיק לבחון לבדוק לראות, אח"כ יש בדיקות נוספות, בדיקת ריאות, יש צומת הגידים, יש מליחה, יש עוד כל מיני דברים, איפה פותחים שיכנס המלח, איפה לא, אם יש צרירת דם או אין צרירת דם, הרבה הרבה נושאים שהם עוברים מהר מהר בליין ויוצאים בצד השני, וכמעט ולא נמצא מצב שעוצרים ליין וזורקים מאות או אלפים של עופות, איך יכול להיות שכל הזמן זה כשר כשר כשר כשר ומהודר מהודר מהודר מהודר בקצב כזה. שמה בסרטונים האלה רואים מתארים בדיוק איך זה עושה ואיך נעשה. עכשיו אתם לא צריכים אותי, יש גם ביוטיוב בהרבה מאד סרטים בנושא שחיטה, אל תתפעלו  מן השוחטים מה זה שמה מראים תמיד את הכל טוב, אבל תבינו מה זה התהליך, ואם תראו אותו במהירות אז כמה זה. אחד מהנתונים המדהימים זה שלמעשה בחו"ל יש הקפדה אחת שהיא מאד מאד מאד מאד מקפידה והיא מצליחה למצוא בשר חלק לפי הבית יוסף, מה שצריכים לאכול כל הספרדים תימנים וכו', אז הם מצליחים בין שבע עד 13 אחוז להוציא חלק. ויש כשרות אחרת שמצליחים להוציא 48 אחוז, וזה אותם בהמות ואותו משווק אותו דבר, אז איך יכול להיות שתמיד אלה מצליחים להוציא כמות פי שלש פי ארבע ואלה פחות? אלא שאלה מעבירים אותה. אי אפשר אחרת, אי אפשר אחרת, כי גם אני רוצה להוציא הכי טוב, אבל אם אני לא מוצא למה אני כל הזמן לא מוצא ואתה כן מוצא? אז זה אומר דרשני, נכון? זה דבר ברור. אז הבעיה היא חמורה וידועה בקרב השוחטים בכלל, ואין מה לעשות, כי השוחטים צריכים להתפרנס זה הפרנסה שלהם, אם הם לא יעמדו בקצב והם יתחילו לעצור כל פעם מספק בדיקה וכזה, אז יזרקו אותם, יגידו אדוני אתה לא יכול לעבוד כאן, פה צריכים אנשים שעומדים בקצב הזה, אם אתה לא עומד בקצב הזה אז תלך הביתה תחפש עבודה במקום אחר, אז לכן הם מוכרחים, זה בד"צים, אני מדבר רק על בד"צים עכשיו, אני לא מדבר רבנות ולא כלום. אז ז"א הבעיה היא חמורה ביותר, ואנחנו הלכנו לבדוק וראינו כמה מקומות, ואני בימים האחרונים עוד יותר נכנסתי שוב לנושא, מחר אני הולך ללמוד ארבע שעות רצוף עם אחד בודקי הסכינים הכי טוב שיש היום בארץ, בשביל ללמוד את זה מהתחלה, מהגמרא והלאה, מחדש, ויכול להיות אי"ה יסכימו לעשות כנס גדול של כל אלה שהם המומחים בה' הידיעה או לא בה' הידיעה, בארץ בנושא שחיטה לכנס את כולם לדון דיון פורה אבל לראות את הדברים הבעיות ולהגיע להחלטות, להביא אותם לפני את הבעיות לני גדולי ישראל שיחליטו מה עושים, אבל במצב הקיים זה תחרות אדירה מי יצליח לשלוט על נתח שוק יותר גדול, כמובן שצריכים להוריד את המחיר כדי לעמוד בתחרות, להוריד את המחיר זה פחות לפסול עופות או בקר, כי ככל שתפסול אז אח"כ העליות יגדלו, כי הצוות אם שוחט 130 ראש לשעה שזה קטסטרופה ויש כאלה שעושים את זאת, ואלה ששוחטים שלשים ארבעים חמישים ראש מקסימום בשעה אז זה הפרש עצום במחיר, כי אתה משלם לאותו צוות בלאו הכי, ואם הוא עושה לך יותר אז אתה חוסך חצי, ואם לא אתה משלם כפול, וכן על זה הדרך, אז כל דבר זה חשבון בתעשיה, וחשבון מביא לקלות יותר בבדיקות ובתוצאות. זה בדרך הכי פרווה שיכולתי להסביר בשביל לא לפגוע עכשיו באף אחד באופן כללי ומי שמבין מבין מה שאני אמרתי.

 

ש. תודה רבה

 

הרב: כן, הבחור פה בשורה ראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני הגעתי מאשקלון בזכות גיסתי שבאה מברוקלין ואמרה, הרב אמנון יצחק יהיה בסביבה ובא נשמע אותו, ושתבוא תברך את הבנות שלך שעד היום שהן לא נשואות, יש לי שתי בנות שהן כבר בנות שלשים, אחת 33, אחת בת 28 והן לא מתמזל מזלן להתחתן, ויש לי אחת שמאד ישרה, ועם כל החברות ביושר שיש לה היא לא מקובלת אצל החברות, בגלל שהיא ישרה. וזה בעיה גדולה, היא לא מתחברת, היא לומדת והיא בבית, היא סגורה בבית, ואני לא יודע מה לעשות. ואמרה לי גיסתי שבאה מברוקלין אמרה, בא נלך לרב בוא תשאל את השאלה הרב יענה לך ואולי האלהים ובעזרתו יהיה משהו.

 

הרב: תגי דלי משהו, הן שומרות תורה ומצוות?

 

ש. לא כל כך

 

הרב: אז תגיד לכולן שני דברים שיעשו, ובעזרת ה' יתחתנו תוך שנה.

 

ש. אמן

הרב: שישמרו שבת קומפלט וילכו בצניעות קומפלט, שני קומפלטים

 

ש. אגיד להן.

 

הרב: אם יעשו כך בעזרת ה' יתחתנו תוך שנה.

 

ש. תדוה רבה.

 

הרב: בהצלחה רבה. לא צריך בסדר, יעשו בעזרת ה'. הייתי פעם בצפון, היה אחד שהיה לו חמש או שש בנות שלא התחתנו ככה תקועות גיל 27 ומטה

 

ש. 33

 

הרב: שמעתי שמעתי, אבל שמה זה היה חמש או שש, פה זה שתיים או שלש, ובכל אופן הן התחתנו תוך שנה. אני אמרתי לו מראש, יש לך כסף לחתן את כולם בשנה אחת? תזכור זה הוצאות, הוא אמר זה לא תהיה הבעיה והן התחתנו.

 

ש. תודה לא צריך להגיד את השמות שום דר?

 

הרב: אין צורך.

 

ש. תודה.

 

הרב: כן, תן שמה ליהודי.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שתבדל לחיים ארוכים חמותי שמה רחל, והיא היתה בריאה תמיד, אבל מאז שהיא הוסיפה את השם הילה אז היא נפגעת המון בכל מיני חולי

 

הרב: מה שמה המקורי?

 

ש. רחל

 

הרב: ולמה היא הוסיפה את השם?

 

ש. אין לי מושג, לא שאלתי אותה, אבל מאז שהיא הוסיפה היא התחילה ליפול ולהרגיש לא טוב

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. כן, צדיקה.

 

הרב: צדיקה. תגיד לה שהיא בעזרת ה' תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים ויהיה לה רפואה שלמה והצלחה.

 

ש. תודה רבה, ואם אפשר רפואה שלמה לאשתי נירית בת רחל

 

הרב: רפואה שלמה מהרה

 

ש. ופרנסה טובה

 

הרב: וה' יפתח לך שערי פרנסה טובה

 

ש. תודה כבוד הרב.

 

הרב: כן, שאלה פה. מברוקלין.

 

 

ש. כבוד הרב, תודה על כל החסד שזכינו להכיר את הרב לפני הרבה הרבה שנים, למעלה מעשרים וכמה שנים, זו הזדמנות להודות לבורא עולם ולשליח אחד מדורנו ברוך ה', תודה על הכל. שה' יזכה אותך להחזיר את כל עם ישראל בתשובה

 

הרב: אמן

 

ש. שיזכו כולם לרפואה שלמה כדי שיזכו לתשובה הזאת

 

הרב: אמן. את היית השבת א צלנו?

 

ש. לפני כמהש נים זכיתי להגיע, אמא שלי לצערנו נפטרה לפני חודש והגעתי, והגעתי למשרד גם, אם אפשר עוד שאלה מה הזכות הכי גדולה שאפשר לעשות לכיבוד אב ואם

 

הרב: שבחיים או אחרי?

 

ש. אחרי, אמא שלי נפטרה לפני חודש

 

הרב: זיכוי הרבים, חסד חסד חסד לעילוי נשמתה.

 

ש. אוקי, ויש לי הרבה אחיינים ואחייניות שזקוקים לישועה ולרפואה, הרבה שמות, שרונה בת פרלה, אבי בן פרלה, מרדכי בן ז'ורז'ט, ענבל ועדין בנות אניטה, שמות כולם שיזכו לזיווגים וחזרה בתשובה, איציק בן שולה וכל עם ישראל, ושגם נזכה לעלות אלרץ ישראל בעזרת ה'

 

הרב: מהרה אמן

 

ש. יחד עם כל היהודים בתפוצות

 

הרב: אמן

 

ש. יישר כח כבוד הרב, וה' יזכה אותך בבריאות איתנה ונחת, כל הברכות הכתובות בתורה.

 

הרב: אמן. גם כן.

 

ש. אכי"ר.

 

הרב: כן, עוד שאלה אחרונה, תן ליהודי שם. כן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, קודם כל אני שמח שהצלחתי לפגוש את הרב בדרשה, זכות גדולה למי ששומע ורואה אותך. מה שרציתי לשאול, בזמן עם ישראל עם ישראל למרות שהוא היה עובד עבודה זרה, כשהוא אליהו הנביא שלא היה ברירה נעשה להם נס גדול וחזר בתשובה צ'יק צ'ק, המון הרצאות בדור שלנו אנחנו המון המון ניסים, כל עם ישראל במלחמות גם לפני גם אחרי, והעסק לא תפס ואנשים לא הבינו שהם בעקבות הנסיים הם חזרו בתשובה ממשיכים בדרכם ולא עוזר כל הניסים.

 

הרב: קודם כל אחרי שהוא עשה את הניסים הגדולים בהר הכרמל אז באמת עם ישראל רדפו אחרי נביאי הבעל והאשרה והרגו אותם. אבל ישראל חזרו לסורם מהר מאד אחרי זה. אז זה לא החזיק מעמד גם. מכל מקום תראה, עם ישראל רואה הרבה נסיים, אם הוא רוצה לראות, אבל הוא לא מפנים את הדברים, למה בגלל שרוב הציבור הוא קליל, לוקחים את הכל קל, זה מה שהסברתי בדרשה, אם היו אומרים נעשה ונשמע בלי להתפתות, בלי להתבונן על אחרים, בלי כלום, כל אחד היה מחליט על עצמו, אני עבד של הבורא, הוא נותן לי את הבריאות, הוא נותן לי את החיים, הוא נותן לי את הכל, אני מחוייב רק לו, אז אני עושה מה שהוא אומר וזהו, לא ימצא חן בעיני אחרים לא ימצא את מי זה מעניין, מעניין אותי רק אחד שאני אגיע אליו, ואני צריך למסור דין וחשבון לפניו, ממילא אם אני ידוע את זה וזה כל הזמן לנגד עיני אז אני לא אכשל, אני יעשה מה שהוא רוצה ותמיד הוא יהיה לצידי על יד ימינך, אבל אם לא אז מתפתים מהר, כי אתה יודע הציבור ההשפעה שלו היא גדולה, אתה בא, מה קרה מזלזלים בך, פוגעים בך, אתה רוצה לברוח מזה, אז אתה מתאזן איתם, אתה זורם. אין לך ברירה אפילו אתה לא רוצה להגיד כן, אומרים בעל כרחו כן, כי אתה לא בעל כרחו, אתה רואה אפילו בפוליטיקה איך אנשים נכנעו, קרסו, אנשים שאמרו לציבור שאסור לשמוע זמרים פסולים והכל בעצמם הלכו ושמעו וראו והיו נוכחים ושרו להם הפסולים בפרצוף. ומה יגידו, זה בגלל שאין כח לעמוד בפרץ מול הציבור, כי הציבור יש לו כח עצום. ולכן רק אנשים יחידים, יחידי סגולה שבאמת אכפת להם מבורא עולם וזה רק מה שעומד לנגד עיניהם, רק הם יכולים לעמוד במבחן הזה, מי שלא לא יכול לעמוד במבחן. כן, תן לו לחנג'ורי ובזה נסיים. תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבודו,

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש לנו במושב אנשים שמחללים שבת, עכשיו הם באים בערב שבת מתפללים, קוראים תהילים ולמחרת לים, הוא אוכל במנין או לא אוכל?

 

הרב: קודם כל אם יש לכם עשרה כשרים שהם לא מחללים שבת אז יש מנין

 

ש. הרב, יש לפעמים שבבוקר סתם אני נותן לך דוגמא

 

הרב: אם הם משלימים מנין בלעדיהם אין מנין אז אין מנין. ז"א אם יש תשעה שהם כשרים שומרים שבת ואין להם ענין, אסיר זה אחד כזה שמחלל שבת, הוא לא מצטרף למנין בשביל שיהיה מנין הלגיד קדיש וקדושה

 

ש. אז לא מתפללים איתו

 

הרב: מתפללים יחיד, כולם מתפללים יחיד.

 

ש. תודה

 

הרב: אב לאם יש עשרה ובנוסף יש כאלה אז ודאי שיש מנין ומתפללים כרגיל. עכשיו, מחלל שבת לא מעלים אותו על ספר תורה, לא מעלים אותו על ספר תורה, לא מעלים אותו על ספר תורה.

 

ש. ואצלנו מעלים

 

הרב: ויאמר לרשע, מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך, אתה לא מקשיב לי, ויאמר לרשע, מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך, איך אתה נושא את בריתי עלי פיך ואתה רשע מחלל את התורה שאתה קורא בה עכשיו. מה אתה קורא, אתה קורא שמור את יום השבת, זכור את יום השבת לקדשו ואתה בעצמך מחלל את השבת, אתה בתור רשע יכול לעשות דבר כזה?

 

ש. וגם מוסיף אין דבר כזה

 

הרב: מוסיף אפשר, זה לא מכלל שבעה קרואים, אפשר. אבל לא משבעה. נו יאלה, נסיים בנשים שלא יגידו שהיה קיפוח. הדרת נשים. היום זה

 

 

ש. שלום

 

הרב: שלום

 

ש. דיברנו פה על זיווגים וקפידות, ובאמת נזכרתי באחיינית שלי שהיא בת 25, לפני שש שנים היא ביטלה חתונה יומיים לפני החתונה, וכבר שש שנים אני חושבת שאולי היא יצאה לשתי פגישות, מאד כואב לי עליה

 

הרב: שהיא תבקש מחילה מהחתן וממשפחתו הקודמת, כן שימחלו לה, תפייס אותם בכל מיני פיוס וה' יעזור שאם זה מהם אז היא  תוכל להחתן צ'יק צ'ק.

 

ש. אני יודעת שהיא ביקשה מחילה וכבר הבחור התחתן, עדיין היא צריכה לבקש עוד פעם מחילה?

 

הרב: שיהיה בטוח, כי לפעמים אומרים ככה מן השפה ולחוץ אבל לא מתכוונים בפנימיות

 

ש. הבנתי, אפשר שהרב יברך אותה?

 

הרב: למה לא, מה שמה?

 

ש. נטלי מלכה בת רויטל

 

הרב: שתלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף בזכות זה תסור מעליה כל קפידה ותוכל להתחתן מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: אני מודה לקהל, ברוכים תהיו, ה' יזכה אתכם לכל מילי דמיטב. קדיש.

רבי חניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...