מושב ישעי - פרשת שמות - גאולת ישראל ממצרים

מושב ישעי 18-12-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה". אמרו חכמים ז"ל שהקב"ה היה מפתה למשה רבינו שילך בשליחותו שבעה ימים, ולא היה רוצה לילך, עד שאמר לו אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, ולמה לא רצה משה לילך? אמרו חכמים ז"ל שמשה רבינו אמר, אם הגאולה תהיה על ידי בשר ודם סופם לגלות עוד פעם, ז"א גאולה ע"י בשר ודם תביא גלות אחריה, אבל אם הגאולה תהיה ע"י ה' יתברך, הגאולה תתקיים לעולם.
וכך אמרו במדרש שם, אמר רבי יהושע בן לוי, משל למלך שהשיא את בתו ופסק ליתן לה מדינה ושפחה מטרונית, ונתן לה שפחה כושית, אמר לו חתנו לא שפחה מטרונית פסקת ליתן לי? כך אמר משה לפני הקב"ה, רבון העולמים, כשירד יעקב למצרים לא כך אמרת לו, "אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה" ועכשיו אתה אומר אלי, "לכה ואשלחך אל פרעה", לא אמרת לו "ואנכי אעלך גם עלה", ולא הועיל לו למשה כל טענותיו, ואמר לו הקב"ה, אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ז"א, הגאולה היתה צריכה להיות ע"י הקב"ה כמו הלשון שהוא אמר, "ואנכי אעלך גם עלה", ז"א מי יוציא אותם ממצרים? הקב"ה בכבודו ובעצמו, אז בהתחלה אתה כביכול מבטיח ע"י מטרונית ובסוף ע"י כושית אתה שולח אותי? לא עזרו לו הטענות, אמר לו הקב"ה, אם אין אתה גואלם אין מי גואלם.
עוד אמר משה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים? פירשו חכמים ז"ל, מה זכות יש בידם שאוכל להוציאם? איך אני אוכל להוציא אותם? הם עובדי עבודה זרה, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, איך אני אוציא אותם, באיזה זכות? אמר לו הקב"ה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה", בזכות התורה שהם עתידים לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאים משם, ז"א הזכות העתידית כבר עומדת להם מעכשיו. והיו עוד טענות שטען משה רבינו, בשיעור הקודם בין מנחה לערבית למדנו עוד סיבה, והנה לאחר כל זה "ויקח משה את אשתו ואת בניו ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו", משה רבינו עושה חניית ביניים ומתעסק במלון, ולא מל את הבן שלו, אז הקב"ה מבקש להמית אותו, כותב רש"י, ויבקש המיתו למשה לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה, שמעתם? לא שהוא לא קיים את המצוה ולא שהוא לא התכוון לקיים את המצוה אלא הוא נתרשל, מה פירוש - הוא הקדים לטפל בעניני המלון מאשר לטפל בעניני המילה.
תניא, אמר רבי יוחנן, חס ושלום לא נתרשל, אלא אמר, אמול ואצא לדרך - סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים - הקב"ה ציווני לך שוב מצרים, ומפני מה נענש מיתה? לפי שנתעסק במלון תחילה. בא מלאך, נשלח מלאך שנעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו, נחש בלע אותו מהראש עד הירכיים, וחזר ובלע אותו מרגליו עד אותו מקום, הבינה ציפורה שבשביל המילה הוא. אז המלאך בא וסימן מה הבעיה, אתם ראיתם פעם נחש בולע אדם? ראיתם או לא ראיתם? יש ביוטיוב הרבה סרטים כאלה שרואים שהוא בולע צבי, בולע אדם, בולע, נחש פותח פה חבל על הזמן טרררררר מקפל את כולם מכניס אותם ככה, בלע אותו מהראש עד הירכיים, עצר, יצא החוצה, חזר מהרגליים, בלע אותו מהרגליים עד לפה, שתבינו - משה רבינו הגובה שלו חמש מטר פלוס, איזה נחש זה היה, וכל זה לסמן את מקום המילה, ז"א הוא נעצר במילה, יצא, חזר מלמטה לכיוון המילה, להראות מה הבעיה, ציפורה הבינה מה הבעיה ומיד "ותקח צור" ומלה את בנה.
הרי לפנינו נוראות, לאחר שהקב"ה נגלה אל משה רבינו בלבת אש מתוך הסנה, "עמו אנכי בצרה", "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי ועתה לכה ואשלחך אל פרעה" ומשה עומד בסירובו שבעה ימים, והקב"ה מפתהו כל אותם ימים עד שאמר לו דברים אלו אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, ז"א סגר את הויכוח, גאולתן של ישראל ומתן תורה וירושת הארץ, הכל נתון בכף המאזניים, הכל תלוי במשה רבינו, אם משה יגאל אותם תהיה גאולה, יהיה מתן תורה ויכנסו לארץ ישראל, ואם לאו, אם בטל משה כמו שה' ביקש להמיתו, בטלה הגאולה. אין כאן עם ישראל, אין גאולה, אין מתן תורה, אין כיבוש הארץ, אין שום דבר. ישראל יישארו בגלות מצרים, לך תדע עד מתי. בכל זאת, "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו", מה יהיה עם כל כלל ישראל? מה יהיה עם צעקתם ששמע ה' "וראה ראיתי בעניי"? מה עם כובד הגלות שעובר על עם ישראל? מה עם ההבטחה של "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה"? איך זה מסתדר עכשיו? בגלל התרשלות במצוה, לא בכוונה, עם חשבון, הרי אם אני אמול אח"כ אני אתעכב, וה' ציווני לך שוב מצרים, היה חשבון פה, עם כל זה הקב"ה מבקש להמיתו, מה עם הגאולה? מה עם הכל? מה עם כל מה שביקשת ממשה רבינו והסברת לו יפה?
אבל הסכיתו ושמעו מה שאמרו חכמים ז"ל בגמרא בירושלמי מכות. שאלו לחכמה, נפש החוטאת מה תהא עליה? מה קורה כשנפש חוטאת, מה הדין, שאלו לחכמה. אמרה חטאים תרדף רעה, מי שחוטא הרעה תרדוף אחריו. שאלו לתורה, אמרה יביא קרבן ויתכפר, שאלו לקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר, ומה זה שאמרה החכמה הנפש החוטאת תמות? מזה אנחנו לומדים כי כשם שהקב"ה ברא טבע גשמי בעולם, והעולם מתנהג בדרך הטבע ברוב הפעמים, אפילו שלפעמים הקב"ה מוציא את העולם בכלל או איש פרטי בפרט מדרך הטבע, ומנהיג אותו בדרך נס למעלה מן הטבע, אבל בד"כ הכל הולך לפי הטבע, אם אדם ייפול באש אז בדרך הטבע הוא נשרף, אם ייפול במים - בדרך הטבע הוא נטבע, ואמת שהכל בהשגחה פרטית וגזרה מן השמים, וחס ושלום לא נעשה שום דבר מעצמו, אבל הגזרה היא לא על האש שהיא תשרוף, כי זה טבע שהטביע הקב"ה מכבר בעולם שהאש תשרוף, אלא הגזרה היא על האיש שייפול באש, וכן לא הגזרה שהמים יחניקו, אלא שהאדם ייפול במים ולא יספיק לצאת וכדומה לזה, או שהוא ייתקע בסערה או בסופה של השלג מיום חמישי עד יום השני בצידי הדרך בירושלים, אבל מי שלא צריך להתקע - יראה את התקועים וימשיך לנסוע, כמו שהיה עם יהודי שבא לעזור אצלנו בבית כנסת, והוא עזר ויצא הביתה ביום חמישי, והוא צריך להגיע הביתה והוא רואה אנשים תקועים בצידי הדרך לא יכולים לזוז, והוא ממשיך ממשיך עם אוטו טרנטה, לא משהו מיוחד, בשלג, והצליח לעבור והוא רואה את כולם תקועים והאוטו שלו נוסע. אמנם לקח לו מה מה שעושים ברבע שעה מקטע מסויים שעתיים, אבל הגיע, אם לא - היה תקוע עד יום שני. אז הגזרה היא לא שהשלג תוקע, אלא מי נתקע, ואם ה' רוצה שמישהו לא ייתקע אז הוא יעבור, "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך", אתם יודעים, בחו"ל איך מתכוננים לשלג כזה ועוברים אותו בקלות? יש להם שרשראות על הגלגלים, ז"א לפני שיוצאים לדרך שמים שרשראות על הגלגלים ואז השרשרת הופכת אותך לכמו טרקטור שעובר, כמעט כמו מזחלה, ואז עוברים, אבל פה לא הכינו אף אחד לכלום, העיקר יושבים ומדברים איזה יופי, שירותי הבטחון, שירותי דג'תי והכל וכולם תקועים, אנשים לא היה להם מכולת, לא היה להם כלום, לא היה להם מטרנה, לא היה להם חלב, לא היה להם שום דבר, אנשים צמו, כשאני אמרתי מה יקרה שיהיה טילים ויהיה פקקים ומהפחד אנשים יברחו ויעזבו את המכוניות באמצע הכביש וילכו, איך כוחות ההצלה יגיעו ממקום למקום להציל, התכוננה המדינה למצב כזה או לא? עכשיו אנחנו רואים שלא. ז"א, גזרות יש על כלל ועל יחיד, נכון ששלג תוקע, נכון שאש שורפת, נכון שמים חונקים, אבל זה תלוי את מי, כי כשהיו אסונות כמו הצונאמי הראשון המפורסם, אז היה בן אדם שנשאר על קורה במשך שמונה ימים במים, בלי אוכל, בלי כלום, שמונה ימים. אי אפשר שמונה ימים בלי לישון, אז הוא ישן גם, איך הוא לא נפל מהקורה? לא קורה רחבה, איך הוא החזיק מעמד? איך היה לו כח? אם ה' גוזר כך גוזר, בתאומים תינוק, תינוקת, לא זוכר, ששה ימים מתחת להריסות, בלי אוכל בלי שתיה אחרי כל האבק, אחרי כל מה שיש שמה - חיה, בהאיטי בן אדם שבועיים נשאר עם בקבוק קולה, שבועיים! אם ה' מחליט שמישהו לא ייגזר עליו אז לא ייגזר עליו, אין טבע, הטבע ברשות הבורא, הטבע גימטריא אלקים, זה כל הכוחות של הקב"ה. אז הקב"ה ברא טבע, אבל הוא ברא גם טבע רוחני, לא רק טבע גשמי, גם טבע רוחני. כתוב "תייסרך רעתך ומשובותייך יוכיחוך", מה זה תייסרך רעתך? אתה עושה רעה, אתה עושה חטא, החטא הוא ייסר אותך, עצם החטא שאתה עשית, הרעה הזאת שעשית היא תייסר אותך. שאם האדם חוטא לא יוכל להמלט מהעונש, כמו אדם שנפל לתוך האש ודאי שהוא נכווה, כך גם ברוחניות, מי שעושה חטא - ודאי שישולם לו מהחטא עצמו. זה מה שאמרה החכמה, נפש החוטאת היא תמות, חוטאת פירוש שוגגת, שגגה, חטא זה שגגה, פשע עוון זה מזיד, אבל חטא זה שגגה, אז נפש חוטאת תמות, ואעפ"כ בדרך הטבע הרוחני למרות שזה שגגה היא תמות, כמו שבטבע הגשמי אין חילוק בין שוגג למזיד, נגיד אחד נכנס במזיד לאש הוא יישרף, ואם הוא נכנס בשוגג לאש הוא לא יישרף? הוא גם יישרף. ז"א אותו דבר גם הטבע הרוחני, בין אם אתה מזיד בין אם אתה שוגג, הטבע הרוחני מעניש. נפש החוטאת אפילו שזה בשגגה - תמות. אלא ראה הקב"ה שאין העולם יכול להתקיים כך, כי כל מי שיעשה עבירה ימות, עבירה אחת - ימות, אז מה עשה הקב"ה, שיתף את מידת הרחמים למידת הדין. ואחת מהשותפות של מידת הרחמים זה שיעשה תשובה ויתכפר לו, אז מה המוצא שעשה הקב"ה? שיתף את מידת הרחמים שמרחמת על האדם שלא ימות מיד ונותנים לו את האפשרות לעשות תשובה ויתכפר לו, אז במקום למות - תשובה ואז יתכפר לו. ויש עוד דברים שהקב"ה הכניס במידת הרחמים, שאונס רחמנא פטרי, שאם הוא חטא באונס אז הקב"ה פוטר אותו, אונס לא נחשב, אם הוא נאנס ועשה מחמת אונס אז זה לא נחשב, פטר אותו הקב"ה. ועוד במידת הרחמים שהקב"ה לא ממית מיד כמו שהטבע הרוחני קיים אלא מאריך אפו, ארך אפיים ורב חסד, שיתף מידת הרחמים עם מידת הדין, לפי מידת הדין - חטא אחד מתים.
כבר כתבו בספרים שהצדיקים נענשים כפי מידת הדין בלי רחמים, צדיקים הקב"ה "וסביביו נשערה מאד", אלה שסביביו מקפיד עליהם הקב"ה כחוט השערה, כשערה, למה אם הם זכו כל כך להתקרב הם צריכים להיות זהירים הרבה יותר בכבודו של הקב"ה. ואמרו חכמים ז"ל שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, דהיינו יש הבדל בין אדם שהוא כפרי, שכל מאכליו גסים, אם יאכל מאכל מקולקל אינו ניזוק כל כך, אבל בן עיר ואיסטניס שאוכל רק מאכלים עדינים, הקיבה שלו מאד מתרגשת למאכל מקולקל, אדם כזה ניזוק בהרבה יותר מבן כפר, כמו בטבע הרוחני. כמו כן הטבע הרוחני, אינו דומה חטא של הדיוט אפילו חטא חמור העונש קל, אבל אצל אדם גדול אפילו חטא קל העונש חמור מאד.
אז ז"א אדם שאוכל דברים גסים, הדוגמאות הן ידועות, תמיד אומרים כפרי ועירוני, זה כאילו העירוני יותר איסטניס כזה, יותר רגיש, הכפרי הוא יותר גס, אדם כפרי, אז המאכלים הם בהתאם, ממילא הקיבה מתרגלת. בדואי - הקיבה שלו שונה משלנו, סיני תאילנדי לגמרי, זה מיקסר שטוחן את החתולים עם העצמות עם הכל, ז"א אנחנו רק יגידו לנו שיש חתול בצלחת אנחנו מתעלפים, עוד לא אכלנו, אבל זה ככה עובד, אז גם ברוחניות אדם שהוא הדיוט, אדם פשוט, כשהוא עושה חטא זה לא דומה לאדם צדיק שעושה חטא, כי זה שהוא אדם פשוט אפילו אם הוא עושה חטא שהוא גדול יחסית, העונש הוא קטן, כמו שנאמר עבד שסרח זה לא כמו שר שסרח, אז לכן הצדיקים הקב"ה סביביו נשערה מאד.
והאבן עזרא אומר על הפסוק "ויאמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו", יעקב אבינו חשש מעשיו, וחילק את הנשים והילדים למחנות, ואמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, על זה אמר האבן עזרא, ועוד ידענו כי כל עוון קטן וגדול כנגד העושה, איך נמדד אם זה קטן או גדול? לפי העושה אותו, על כן העוון הקל לגדול יקרא גדול, עוון קל שעושה אותו אדם גדול זה נחשב עוון גדול, לא קל, ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה ה' עמו. ואל תתמה, כי הנה משה שאין למעלה ממנו והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים ובעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו, כי הקל אצל הגדול גדול, ואמרנו שהטבע הרוחני האמיתי זה נפש החוטאת תמות, כמו שאדם שנכנס לאש בשגגה יישרף, ואמרנו שמידת הדין היא בצדיקים בלי רחמים, ודנים אותם על פי דין, ממילא אם חטא חייב מיתה, זה הטבע. עכשיו ברור למה משה למרות כל מה שה' פיתהו במשך שבעה ימים ואמר לו והסביר לו כמה חשוב שהוא יגאל ואם הוא לא יגאל אין מי שיגאל, אבל ברגע שהוא חטא בשגגה בנושא שהקדים להתעסק במלון במקום במילה, אוטומט הטבע הרוחני מבקש להמיתו. תייסרך רעתך אוטומט.
וכבר הביא רש"י את לשונו של רבי יוחנן שאמר חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה, אלא שנתעסק במלון תחילה ועל זה נתחייב מיתה, ולולא שקדמה ציפורה וכרתה את ערלת בנה היה המלאך ממית אותו. ומה היה עם כלל ישראל? הרי אם אין משה גואלם אין אחר גואלם, ומה עם קבלת התורה? התשובה היא, כך הטבע הקב"ה את הטבע בעולם, שהנופל באש אש שורפתו, כן הוא בטבע הגשמי וכך הוא בטבע הרוחני, ובפרט בצדיקים שהנהגה איתם לפי מידת הדין.
בהסבר הזה יתורצו הרבה שאלות שיש לאנשים, איך אדם צדיק כזה קיבל ככה, ואיך ככה ואיך נהיה לו ככה ואיך נהיה לו ככה ואיך ככה וככה, פשוט, אדרבא, אם הוא צדיק אז ככה זה קורה, אם זה לא קורה סימן שהוא לא כל כך צדיק. אם זה לא קורה אז הוא לא כל כך צדיק, אולי בכלל לא, אבל אם כן - ככה זה עובד, מה לנו יותר ממשה רבינו שאפשר להפסיד את כל גאולתם של ישראל והכל. ז"א אין שום שיקול שעומד כנגד הטבע הרוחני הזה.
אותו הדבר ובאותו פחד היה שרוי יעקב אבינו ע"ה, כמו שאמרו חכמים ז"ל בברכות ד', רבי יעקב בר אידי רמי כתיב, "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", ה' מבטיח לו אני עמך ואני אשמור אותך בכל אשר תלך, ומה כתוב "וירא יעקב מאד", אמר שמא יגרום החטא, ההבטחה היא טובה, כל זמן שאני אשמור על עצמי ולא אחטא, אבל מה יקרה אם אינה חטאה אז השמירה מתבטלת, למה? כי יש את האוטומט של הטבע הרוחני, ואז כל ההבטחה לא שווה, כל זה על תנאי שאתה לא תחטא.
בשיעור הקודם הסברנו שהפחד של משה רבינו שסרב לקבל זה היה בגלל שהוא פחד שכרגע לפי מדרגתו הוא ראוי לשליחות, אבל מה יקרה אם בהמשך יהיה לו איזה חטא, ואז הוא יגרום שתתבטל הגאולה, הוא לא רוצה לקחת אחריות, אז ה' הבטיח לו שלא ישתנה המצב, לכן הוא הסכים לקבל, ואעפ"כ רואים את המצב הזה שברגע שהוא שגג אז כמעט התקיים מה שהוא חשש, אבל היה פה מידת הרחמים עם כל הדין, כלפיו היה דין אבל היה רחמים, מה היה רחמים? שהנחש סימן מה הסיבה, שהלך עד המילה ויצא והלך עד המילה לצד שני לסמל, ציפורה שהבינה הבינה את המצב. ציפורה היתה מיועדת למשה, צ' פ' ר' ה', למשה זה אותו סכום של אותיות, צפרה-למשה. ציפורה הצילה את המצב, כל גאולתם של ישראל בגלל הצלתה של ציפורה את משה רבינו. אז יעקב חשש מחטא, משה רבינו חשש מחטא, זה מה שאמר האבן עזרא, שיעקב אבינו פחד שמא חטא או שגג במחשבה, הרי שכל היעוד העתיד לבוא והובטח לו ע"י ה' יתברך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה, כל מה שהבטיח ה' ליעקב, "והנה אנכי עמך כי לא אעזבך עד אשר עשיתי את אשר דיברתי לך", על כל ההבטחה הזאת פחד יעקב אבינו שמא בטלה היא מכל וכל, וכל כך למה? שמא חטא או שגג במחשבה, כי זו מידת הדין של "וסביביו נשערה מאד".
אז למדנו בפרשה נקודה חשובה ויסודית לכל החיים שלנו, קודם כל שנדע שהצדיקים צריכים לחשוש מאד מאד מאד מאד הרבה יותר משאר בני אדם, וכתוב בהרמב"ן בספר שער הגמול, שהוא אומר שבראש השנה נפתחים שלשה ספרים, צדיקים גמורים, רשעים גמורים, ובינונים. צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נחתמים לאלתר, לאלתר זה מיד, למיתה. ונשאלת השאלה, בראש השנה וביום הכיפורים אנחנו לא רואים שהרשעים מתים במקום, אז יש על זה את התשובות מה זה מיתה, האם זה מיתה דוקא במקום או שזה גם עני חשוב כמת, בעל יסורים חשוב כמת, חשוך בנים חשוב כמת או מיתת שנים וכו', אבל במשך השנה אנחנו רואים שהרשעים לא מתים ועוד שנה לא מתים ועוד שנה לא מתים ועוד שנה לא מתים וחיים עשרות שנים ורואים שצדיקים נקטפים, מתים מתים, אז מי נחתם בראש השנה כרשעים שמתים לאלתר? אלה שמתו, ואלה שמתו היו צדיקים, אז איך זה מסתדר? הרשעים ממשיכים, הצדיקים מתים, ומה כתוב, שנפתחים ספרים, רשעים מתים וצדיקים חיים, ורואים הפוך, צדיקים מתים ורשעים חיים, איך זה מסתדר?
אומר הרמב"ן, מה שנאמר צדיקים זה צדיקים בדינם, מה שנאמר רשעים זה רשעים בדינם, לא מדובר פה על המהות, לא רשעים במהות, לא צדיקים במהות, אלא הורשע או יצא זכאי בדין. דוגמא, אדם צדיק, צדיק גדול, אבל נסע באדום, נכנס לבית משפט, הרשיעו אותו, מה הוא נקרא עכשיו? רשע, הורשע, רשע. אחד נאשם במשהו והוא רשע גמור, נכנס לדין יצא זכאי, החזירו אותו אל רשות השידור. אז מה קרה? הוא יצא צדיק בדינו, בדינו, זה לא אומר שהוא צדיק. אותו דבר בראש השנה, אפשר, אומר הרמב"ן, שהצדיק האמיתי יהיה לו חטא אחד או שניים והוא ייקרא רשע בדינו והוא ימות השנה, ואפשר שרשע אמיתי, כולו רשעות, אבל יש לו זכות אחת או שתיים ובזכותם יעניקו לו חיים עוד שנה, כי לרשעים משלמים שכרם בעולם הזה לכן צריך להשאיר אותו בחיים, איפה תשלם לו? להשמדם עדי עד, אבל פה צריך לשלם להם, אז הוא רשע במהות אבל בדין הוא צדיק, הוא יישאר, הצדיק שהוא צדיק אמיתי אבל יצא רשע מורשע בדבר אחד או שניים שלא תיקן ולא חזר בתשובה ולא ידע אפילו מזה, יכול למות השנה. עכשיו הכל מתבאר, כפתור ופרח, הכל ברור. ז"א בן אדם שרואה שהולך לו והוא מסתדר והוא מאריך ימים למרות שהוא יודע שהוא לא כשר הוא צריך לפחד פחד מוות, למה? כי המוות לא יהיה פה, פה יכול להיות שהוא ימשיך עוד, אבל שמה מחכה לו הכל, כי שומרים לו את הכל, עובדה שלא משלמים לו, הוא יודע שהוא לא בסדר, איך לא משלמים לו על זה עונש? אצל הצדיק מיד זה פוגע, אז הפוך, בשביל לראות את אמיתות הדבר תבהל מזה שהצדיקים נאספים ואין איש שם על לב, על מה ולמה? אם צדיקים נאספים צריכים לשים על לב, ואז אדם צריך לעשות חשבון, הרי אני יודע שאני לא מאה, ואם אני לא מאה איך אני נשאר? איך הצדיק שהוא עושה הכל והוא מאה אחוז וזה ותפסו אותו על משה ולקחו אותו, ואני לא כל כך בסדר ואני ממשיך, אז אדם צריך לדעת שההגדרה שלו בשמים היא לא כמו שהוא חושב, היא ברורה ומוחלטת כמו שאמרנו, ואתם רואים שאין שיקולים במידת הדין האמיתית אין שיקולים מה יהיה, תהיה גאולה לא תהיה, יהיה מתן תורה לא יהיה, אין דבר כזה, הקב"ה בשעה שראה שהעולם אינו ראוי להתקיים בגלל ריבוי העוונות הביא מבול לעולם ומחק מיליארדים, השאיר שמונה נפשות בעולם, נח, אשתו, שלשת בניו וכלותיו, אין לקב"ה בעיה להתחיל הכל מהתחלה.
גם עם ישראל אחרי חטא העגל הקב"ה אמר, הרף ממני ואכלם ואעשך לגוי גדול, אני הורג את כולם ואני מתחיל איתך מחדש כמו עם נח, רק משה רבינו לא הסכים ואמר "ואם אני מחני נא מספרך אשר כתבת" המזל שלנו שהיה לנו רועה נאמן. אבל אצל הקב"ה אין שום חשבונות ושיקולים, אי אפשר לבוא אליו ולהגיד, אני שווה וראוי ולא כדאי ולא משתלם, בקיצור אדם צריך לדאוג אם הצדיקים ככה מידת הדין פוגעת בהם, אז תדעו לכם שמידת הרחמים שותפה למידת הדין רק בעולם הזה, רק בעולם הזה, כשמגיעים למעלה זה רק דין, אין רחמים, שמה זה המשפט, שמה זה הדין על פי האמת, וכל מה שיצטבר ולא נפרעו ממך פה שמה זה מתחיל. אז לכן קודם כל ברוך ה' כל זמן שמידת הדין שותפה אליה מידת הרחמים, בואו ננצל את זה, מה כתוב? שאלו לקב"ה מה יעשה אדם שחטא? אמר להם יעשה תשובה ויתכפר, אז אפשר למחוק את כל העבירות ואת כל המעשים הרעים ואת כל המחשבות הלא טובות, הכל אפשר למחוק בתשובה. ויתכפר לו. מי שלא מנצל את זה זה סתימותא ואטימותא שאין כדוגמתה.
הנה נותנים לבן אדם בקלי קלות, תאר לך רוצח המונים בא לפני שופט, אומר לו שמע, אם תתחרט ותגיד שאתה לא חוזר יותר על זה וזה יהיה בכנות אמיתי, אתה הולך הביתה עכשיו למשפחה. כל העולם היה צועק, שומו שמים, עשו הסדר טיעון עכשיו עם מישהו שדרס שלש נשים למוות, המשפחה לא יכולה לעכל את זה, לקח שלש נפשות ועושים איתו עסקת טיעון. בורא עולם אומר, אפילו אם הרגת מאה מיליון, תחזור בתשובה, תשובה אמיתית כמו שאני אומר, עקירת הרצון כעקירת המעשה, אני מוחל לך.
מנשה היה מלך רשע מרושע שהרג ורצח ועבודה זרה והכל, מה לא עשה, יותר רשע מירבעם, ועשה תשובה ונשאר 22 שנה במלכותו אחרי התשובה, הקב"ה דאג שיכניסו אותו לדוד נחושת רותח כשהוא בפנים, איך אומרים באידיש, בילגס, קופץ מהחום, והוא פונה לעבודה זרה פלונית ועבודה זרה פלונית שיושיעו אותו - שום דבר, בסוף הוא נזכר שאבא שלו חזקיה אמר לו בצר לך ומצאוך כל הרעות האלה וביקשת, תבקש את ה', אז הוא ביקש את ה' ואמר, אם אתה קיים, ככה אומר לו, אם אתה קיים ותציל אותי אני אודה לך, ואם לאו - כל אפיה שווים, כאילו חס ושלום אתה וכל העבודה זרה אותו דבר. נו, אחד כזה מה צריך להגיד? תפעילו את הברנר, הקב"ה רוצה להושיע אותו ולהציל אותו. מלאיכ השרת אומרים לקב"ה בשום אופן רשע כזה יקבל את הדין, מה עושה הקב"ה חותר חתירה מתחת כסא כבודו, עוקף את המלאכים ומטיס אותו מתוך הדוד ישר לירושלים, עושה לו נס שאין כדוגמתו ומשאיר אותו חי. ומנשה למאן דאמר חזר בתשובה ו-22 שנה המשיך על ממלכתו, אפילו אדם כזה אם עושה תשובה אמיתית, והוא עם תנאי עשה תשובה, עם תנאי, והקב"ה קיבל אותו. אין התשובה נמנעת משום אדם, אין, ואפילו אלישע אחר שאמר שמעתי מאחורי הפרגוד שכולם יכולים לחזור בתשובה חוץ מאחר, גם זה לא נכון, זה הוא רצה לשמוע, הסברנו את זה באחת ההרצאות, כי אם יאמר לך בעל הבית צא אין אתה שומע לו, אם יאמר לך בעל הבית הקב"ה צא ממחיצתי, אני לא מקבל אותך, אל תשמע לו, תעשה תשובה, כי התשובה מועילה לכל. אפילו עבר על כל העבירות וכפר בעיקר, אם עושה תשובה לפי תנאי התשובה הכתובים בהרמב"ם, האדם הזה מתכפר לו. נו, אפשר לפתור את הכל בדיבורים ובמניעת מעשים לעתיד ובחרטה על העבר וגמרנו את הסיפור, ואנשים לא רצים על זה, ואנשים לא רצים על זה, לא יאומן כי יסופר, כי יצר הרע קנה אצלם שביתה בתוך הלב ונותן להם לזלזל בדברים ונותן להם לא לעשות, ואומר יש לך עדיין זמן, ותשקול את הדברים כי אתה לא תוכל לעמוד בזה אח"כ, ואתה תבטיח ולא תקיים, לא מבין, יש לך סיכוי, סיכוי אפילו, רק סיכוי, אפילו אחוז אחד ממאה, לא כדאי לנסות? וגם אם אח"כ אתה לא עמדת בזה ונכשלת במשהו, גם על זה אתה יכול לעשות תשובה. הרי אתה לא מתכנן אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, יכול לקרות שאדם ייכשל, אז בן אדם יש לו את ההזדמנות של החיים למה לא לנצל אותה? איך אפשר לשמוע פיתויים של יצר הרע? אם אומרים לבן אדם שנידון ל-25 שנים, תכתוב בקשה לחנינה ויבואו עכשיו הרבה אסירים ואומרים אני כתבתי כתבתי לא ענו לי בית הנשיא לא ענו לא ענו לא ענו, הוא צריך להתייאש? מה אכפת לך לכתוב מכתב? יענה יענה לא יענה לא יענה, למה אנשים קונים הגרלה? למה קונים הגרלה? סיכוי אחד למיליונים, למה קונים? הוא אומר לך תדע אולי יפול בחלקי, ההגרלה הגדולה שהיתה עכשיו בארה"ב, למעלה משש מאות מיליון זכו שניים, שלש מאות מיליון פלוס כל אחד, מתוך כמה? מאות מיליונים, נו, אז אם הוא היה אומר בשביל מה, יש טעם, כבר שלחתי הרבה פעמים לא יצא כלום, הנה שלח והצליח. אם על כסף אנשים רודפים, שכסף מקבל אדם רק אם מגיע לו, זה לא הגרלה ולא עלה לו בהגרלה ולא כלום, בשמים גזרו שפלוני ישתכר כך וכך, יש אפשר לקבל את זה בצורה כזאת, יש בצורה כזאת, בצורה כזאת, יש הרבה צורות, יש למצוא אוצר ויש לקבל ירושה ויש למצוא מציאה ויש לקבל הגרלה ויש כל מיני דרכים, לקב"ה אין שום בעיה להמציא לבן אדם מטמון, אבל סיכוי, אם אנשים הולכים על דבר שהוא לא תלוי בכלל בזה, כי מה שחייב להגיע לאדם יגיע בכל מצב, יש אנשים שחיים על מטמון אצלם בבית והם עניים מרודים מחפשים לחם, ואחרי שהם ייפטרו ימצאו את זה אצלם בבית, הם לא ידעו שהם גרו בדירה שהיה שמה הון עתק, אז הוא דרך על הכסף כל הזמן ולא ידע שהוא נמצא.
מכל מקום, צריך לדעת דבר אחד, לנו יש את ההזדמנות הכי גדולה בחיים, זה לחזור בתשובה, לחזור בתשובה זה המתנה הכי גדולה שאדם יכול לזכות, זה לא שש מאות שלשים ושש מיליון וזה לא פיס וזה לא כלום, זה כל יום, כל יום הגרלת הענק הכי גדולה בעולם למחוק את כל העוונות, לסגור חשבון בינך לבין הקב"ה על כל העבר המלוכלך המטונף ולנקות את השולחן כמו שאומרים ולהתחיל דף חדש. למה שבן אדם לא יעשה את זה? השאלה הועברה אליכם, התשובה נמצאת אצלכם והתוצאות יבואו אליכם.
שאלות למי שיש בבקשה.

ש. ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לבקש, ביקשו ממני לבקש מהרב שיברך מישהי שחולה במחלה והיא שומרת תורה ומצוות והיא מקיימת את מה שכתוב, השם שלה זה רחל בת שמחה, היא צריכה לעבור מחר טיפולים ופשוט אנחנו צריכים את הברכה של הרב שיעזור.

הרב: רחל בת שמחה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, ושהמשפחה תשתדל לקבל על עצמה תענית ארבעים.

ש. בסדר. אני אגיד להם.

הרב: כן, הנה פה בשורה הראשונה תן לה.

ש. יש לי גיס, אח של בעלי עכשיו במצב קריטי בבית חולים, קוראים לו דוד בן ברוריה, כרתו לו את הרגל

הרב: שומר תורה ומצוות או לא?

ש. הוא קצת שבת

הרב: בטח,

ש. כן

הרב: תגידי לו שיחזור בתשובה שלמה גמורה, גמורה, להיות איש חרדי, חרד על דבר ה'.

ש. אוקי, הוא בלי הכרה בכלל, המערכות קרסו, המצב שוב אני אומרת קריטי

הרב: אשתו, לא הולכת בצניעות

ש. כן הולכת בצניעות

הרב: איך יכול להיות הוא רק שומר שבת והיא הולכת בצניעות?

ש. בטח שהולכת בצניעות

הרב: למה בטח?

ש. היא חרדית, הילדים חרדים כולם

הרב: והוא?

ש. הוא דתי, שומר שבת, בסדר, מתפלל הכל

הרב: אוקי, דוד בן רומיה

ש. אני אומרת לך את האמת

הרב: אני צחקתי, אסור לצחוק?

ש. אה טוב תצחק חופשי, בקיצור

הרב: דוד בן רומיה, ה' יקיצהו לחיים טובים ולשלום.

ש. אמן. שיקום.

הרב: מה אמרתי? תן לגברת אחריה.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. אבא שלי נמצא בבית ח ולים כבר חודש וחצי, יש לו גידול בלבלב וזה כבר שלח גרורות, עכשיו הרופאים כבר התייאשו והם אומרים שנשאר לו בין שבועות למספר חודשים, אמא שלי נפטרה לפני חמש שנים, יש לי אחות קטנה, ואני מוכנה לקבל על עצמי מה שתגיד.

הרב: תראי, זה קשה מאד בסוג הזה ואיפה שזה נמצא, צריך נס לגמרי, אבל אם המשפחה תקבל על עצמה תענית ארבעים, לצום ארבעים יום מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, חוץ משבת, ראש חודש וחגים, והגברים ילמדו שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים תורה בתענית דיבור רצופות, והנשים ילמדו חצי שעה ספר מוסר שערי תשובה של רבינו יונה חצי שעה כל יום שלשה חדשים, אפשר שהקב"ה יעשה נס ואם לא יאריך את ימיו כמה שאפשר, אבל העיקר העיקרים זה שהוא יתחרט בחרטה גמורה, יעשה תשובה גמורה, יבדוק למי הוא חייב כסף, ישלם את כל החובות, לעשות כל מה שרק אפשר, ולומר וידוי הגדול של רבינו ניסים שמופיע בסידורים ביום הכיפורים, ורחמיו על כל מעשיו. זכרת מה אמרתי, ואם לא תראי את זה בשידור חוזר.

ש. אח שלי, ז"א הוא לא מאמין, אני לא יכולה, כאילו מה אפשר לעשות

הרב: זה מה שאמרתי, אני לא אחראי אם הוא מאמין או לא, אם הוא ירצה לעשות למען אביו - בבקשה. לא ירצה לעשות

ש. אז ז"א יכול להיות שזה גזרה

הרב: זה ברור שזה גזרה, זה לא גזרה רק על האבא, זה גזרה גם על המשפחה, כיון שהחסרון יפגע גם בכם, אז כל אחד מחוייב לעשות את מירב ההשתדלות כי זה מופנה גם אליו.

ש. אתה יכול לברך אותו?

הרב: בטח.

ש. יוסף יחיה בן אסתר

הרב: ה' ימגר את המחלה ואת גרורותיה יעביר לאויבי ישראל.

ש. תודה כבוד הרב

הרב: בהצלחה רבה.
רק שתדעו, אתם כנראה לא יודעים שהרופאים אומרים שנותרו שבועות או חודשים, לא משנה שהם לא קובעים, כן, הם אומרים לפי המצב שהם רואים, מה שהם חושבים לפי הנסיון וכו', אבל שתבינו, הוא, הם יודעים שהם על זמן שאול, עכשיו נותר בזמן השאול לעשות את המקסימום בשביל להכין את הדרך למעבר, ז"א יש התראה, נותרו לך כך וכך, מה עכשיו עושים? עכשיו צריך להתנקות ולהפטר מכל העוונות, מכל החטאים, מה שדיברנו היום בהרצאה, למחוק את הכל, שלפחות גם אם אתה יוצא אז אתה מגיע נקי, עכשיו תקשיבו, אדם שמבטיחים לו עוד שלשה שבועות, עוד חודש, עוד חודשיים, עוד חצי שנה, ונגיד שזה נכון, מצבו יותר טוב ממי שעוד לא אמרו לו כלום כי יכול להיות שזה יהיה היום ומחר ומחרתיים, בלי מחלה, כמה אנשים נפטרו היום בלי מחלה? היום בן אדם בירושלים התהפך עם האוטו ושלום הלך, היה לו מחלה? הרופאים הודיעו לו נשאר לך עוד כמה שבועות? אף אחד לא אמר לו כלום, הוא נסע לדרכו, חשב שהוא יגיע למחוז חפצו והגיע לאיפה שהוא לא חשב. אז אדם שכבר מודיעים לו אז יש לו לפחות התראה לעכל שזהו, עכשיו אם לא תכין צידה לדרך ולא תנקה את עצמך, אתה אבוד בלי סיבה להגיד לא ידעתי, לא חשבתי שאני אמות וזה וזה וזה, אין, גם תירוץ כזה לא יתקבל אבל לא משנה. פעם סיפרתי שבא אלי בן אדם ואמרתי לו תשמע, תוך שלשה חדשים המשיח בא, מה, התחיל נבהל, לא, איך מה, אמרתי לו מה אתה נבהל? מה קרה? הוא אומר אני לא מוכן, אני לא יודע כלום, עוד לא הספקתי כלום, אני לא יודע שום דבר, אמרתי לו אם המשיח יבוא תוך שלשה חדשים אתה בפחד, ואם תמות מחר ותעמוד מול הקב"ה מה תגיד לו? הספקת ללמוד? לא הספקת ללמוד, וכל יום אתה יכול ללכת עוד לפני שהגיע המשיח, אתה מוטרד מהמשיח ולא מוטרד מזה שאתה עלול למות ואתה לא מוכן? הרי כתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים, אם יזמינו אותך לסעודה, אם תבוא עם בגדי לבנים יקבלו אותך, אם תבוא עם בגדים מטונפים מי יקבל אותך, ישלחו אותך למכבסה בגיהינום. אז בן אדם צריך להיות... אין פעמיים להתעטש, פעם אחת, לכן היום אומרים לחיים טובים ולשלום, אסותא, רפואה, אומרים כל מיני דברים, למה שלא יהיה עיטוש אחרון. אבל יעקב ביקש חולי, שאדם יספיק לצוות לביתו, לפחות אדם לפני שיפטר יהיה לו חולי שהוא ידע, זהו, הולכים למות וזהו, עכשיו צריך לצוות לביתו וצריך להכין את עצמו וכו' וכו' וכו', זה חסד, חסד שאדם חולה. ווי ווי ווי, אדם שנפל למשכב ויש לו חום זה כאילו ניתן לגיליוטינה כבר, ככה הגמרא אומרת, אדם שיוצא לשוק כאילו נמסר לסרדיוט כבר, עצם זה שאתה יוצא לשוק אתה כבר בסכנת חיים, כל הדרכים בחזקת סכנה, אף אחד לא יודע אם יחזור, יצאת - אתה לא יודע אם תחזור, כבר אתה בסכנה. ואנשים אתה מבין, חיים להם ככה על הכיפאק וזה, כל יום כל יום מתים מאות מאות אנשים, מאות מאות מאות מאות ואף אחד לא שם לב, רק עליו הוא לא מסתכל, מסכן, מסכן, אוי מסכנה מסכן, כמה הוא רצה זה וכמה הוא רצה זה ולא הספיק והוא היה באמצע הבניה, ולא הספיק לעשות חנוכת הבית, נו, ואם היה מספיק לעשות חנוכת הבית אז מה, אז הוא לא היה מת?
אנשים מדברים שטויות, זה לא יאומן, מלאך המוות מתעלף מצחוק, איזה תכניות יש לאנשים, איזה זה, יש לך את הרגע, תפוס את הרגע, תשובה תגמור סיפור, גמור את הסיפור תתנקה זהו, הכל מאחורי עכשיו מה שיקרה - לא מפחד, לאן הולך? גן עדן, מה לא טוב? גם אם יוצאים מפה, זה לא סוף, זה רק ההתחלה, השאלה התחלה טובה או התחלה רעה. כל מה שאנחנו נמצאים פה זה לא בשביל פה, זה בשביל לצאת מפה, השאלה איך יוצאים, באנו לפה לאסוף זכויות בשביל שייטיבו לנו באחרית, אבל מה לעשות, אנשים חיים כאילו יש להם בית במושב בישעי. ה' אורי וישעי, ממי אירא, זה הבעיה, ממי אירא. אבל זה, אם ה' אורי אה, וישעי אז אין לי ממי לירא.
כן, עוד שאלה. כן, שאלה.

ש. כבוד הרב, יש לי שאלה, אני לא יודעת אם לקרוא לזה מצחיק מוזר, אתמול הייתי בירושלים ואני בדיוק עוברת ככה על יד הרכבת ואני רואה אדם מקבץ נדבות והוא נראה כמו תימני, עם זקן ותרבוש, הכל, פתאום ניגש אליו מישהו שיש לו איזה שילוט, שעובד בעיריה, מדבר איתו בערבית, מה עושים על דבר כזה? צריך להביא לאבו אבוהון מכות או צדקה? מה עושים בדבר כזה? אני מצידי להרוג את כולם, ימותו כולם וכפרה על ישראל

הרב: חס ושלום, מה קורה לך?

ש. שימותו כל הגויים

הרב: מה פתאום חס ושלום

ש. מהראשון עד האחרון

הרב: חס ושלום, הם נבראו בצלם אלקים, את רוצה להשמיד את צלם אלקים? הם נבראו בצלם אלקים

ש. אז אני אגיד שונאי ישראל

הרב: שונאי ישראל מגיע להם עונש, אבל אנחנו לא מחסלים. הקב"ה מטפל בהם לבד, את לא רואה איך הם מכלים אחד את השני? למה אנחנו צריכים להתערב?

ש. הרב, יש לי סיפור, אני עבדתי בישיבה בטלזסטון והיה ערבים, כל הזמן היה לוקח מגבת ושם על עצמו כאילו איזה אשמדאי, אני כשאני אהיה גדול אני אהיה מחרב

הרב: מחרב זה מחריב

ש. מי שלא יודע מחרב זה מחבל. אמרתי לו מה, אני אגיד מה שאני אמרתי לו, אמרתי לו אימק אתה רוצה להיות מרב, אלה איחודק תהיה חרית, יכלב, ככה אמרתי לו .

הרב: יפה, מיד אחרי זה הוא עשה האוה או?

ש. בקבר, בדיוק שבוע אחרי נולדה לי בת אחרי ששה בנים ותודה לקב"ה היא התחתנה לפני חודשיים, אני חוזרת לעבודה, הערבי השני אומר לי אסתר, אסתר, אמרתי לו שלוק, מה קרה לך?

הרב: יש להם מזל שאת יודעת ערבית

ש. הוא אומר לי את זוכרת את הני? אמרתי לו בטח, אלחדו? עושה אלה אלה חדו בתאונת דרכים, אמרתי לו אתה רואה, אתה רואה, זה אטו אלנסקום, עכשיו השאלה שלי אם אני צריכה לתת לכלב כזה צדקה או לא, סתם ככה באמת, הוא לא נראה ערבי, רק מה, איך קלטתי ואח"כ עמדתי כאילו אני מסתכלת שהשני דיבר איתו בערבית.

הרב: כתוב שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל משום איבה, ז"א אם זה יכול להביא איבה שלא יתנו צדקה, וצדקה מועטת, לא חייב מרובה, אם לא יתנו צדקה זה יכול לגרום לאיבה, אז נותנים, מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל.

ש. אוה

הרב: כי צריך להיות חכם, את מבינה, לא צריך להלחם כולם.

ש. אני מצד שני אני מסתכלת בזה, שישראל כביכול עושה את עצמה שעוזרת לסורים לכל, הם הביאו הם יחזרו לחבל בעם ישראל, אז מה עשינו בזה? יש דברים

הרב: ישראל משתדלת להיות יפה בעיני העולם

ש. אבל לא אוהבים אותנו, אז מה נעשה

הרב: למרות זאת הם משתדלים להיות יותר טובים מהגויים.

ש. טוב

הרב: לא נורא, לא נורא.

ש. בסדר, הקב"ה יעזור לנו, יבוא משיח בעזרת ה'

הרב: רגע, יש לך כח בברכות גם כמו בקללות? אולי תנצלי את הכח הזה לברכות.

ש. בעזרת ה'

הרב: תברכי את הקהל יאלה

ש. אני אומרת קודם כל שהקב"ה יברך את עם ישראל בכל מכל כל, שבודאי שהזכות של הרב וכל הצדיקים של עם ישראל יעמדו לרשותינו

הרב: לטובתנו

ש. לטובתנו, ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו, והשנאת חינם שתעקר מיד, והפריצות שתיעקר מיד, ואז אנחנו נראה בעזרת ה'

הרב: בישועת ה'

ש. בדיוק, אמיתי, בעזרת ה', שיהיה טוב לכל עם ישראל.

הרב: תודה. תודה.

ש. כבוד הרב, אם אפשר בבקשה ברכה ל מיכאל ישראל בן מתנאל, רפואה שלמה

הרב: רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

ש. תודה רבה.

הרב: שאלה אחרונה רבותי, אני רוצה להגיד לכם יישר כח קודם כל על זה שיצאתם בקור הזה והגעתם להרצאה, אשריכם, חיממתם לנו את הלב. כן, הנה תן לבחור הזה מבית שמש. ביתר, ביתר, תעמוד תעמוד, שיראו אותך.

ש. הרב, אני רציתי להגיד בקשר לשלג שהיה, קודם כל אני ברוך ה' הרבה שנים הרב, אני נוסע עם האוטובוס אני רואה את הרב בכל מקום, אפילו שהוא לא נמצא לידי, לא אכפת לי, אז אני אומר, אני נהג אוטובוס, יש פה הנה אחד עד, יש לי נהג איתי שהגיע קצת מאוחר, נסעתי בשלג, היה כבר שלג גדול, החזרתי שתי ילדים, כמו שהרב אמר בהתחלה שמי שנוסע ראיתי מלא תקועים ולפני, לא יודע איך הם זזו, ואני המשכתי עם האוטובוס עד הבית, לא חליקה אחת ולא שום דבר ולא כלום, ואני אומר שזה בזכות הרב, זה א'. א'.

הרב: כל דבר אתה מפיל עלי?

ש. הכל עליך, זה א', הכל עליך, זה א'. ב', רציתי להגיד למה באתי גם לפה, הייתי יכול לראות אותך, אני משלם חמישים שקל בכיף לראות את האתר, בכיף, מי שלא משלם חמישים שקל לראות את הרב כל יום שיעורים, אני רק מתחזק מהרב, באתי לפה בגלל שהלכתי עם אשתי, היה לי נזילות באמבטיה, וברוך ה' לקחתי ארבע אמות, ארבע אמות של הבית כנסת שבנינו ברוך ה', שאנחנו גם שותפים לזה

הרב: אתה אומר שהשתתפת במניה במטר רבוע בתוך בית כנסת קהילות פז בבני ברק

ש. כן, והיה לי נס, אני רוצה להגיד, אנשים שהם חושבים, אנחנו באמת, הנה יש פה עוד נהג, אנחנו חיים במשכורת לא מי יודע מה, והלכתי לחפש אריחים של בלטות כי אני צריך לשפץ את האמבטיה, וכמובן שמה שהאשה אומרת עושים, אז הלכתי, אשתי ראתה משהו רק את האריחים של האמבטיה, חמשת אלפים שקל, איזה פרחים יפים, אני רוצה את זה, אני לא יכול להגיד כלום, צבע לא משנה איזה צבעים, אמרתי בסדר, לא יודע, פתאום נכנס לה איזה ג'ננה והיא אומרת לא, אתה יודע מה, הלכנו לראות איזה בית שהם עשו חדש, אני לא רוצה את זה, אני רוצה הכי פשוט. באתי לפה, כבר שילמתי ישר מזומן, שילמתי לבחור לסיגלר, כבר שילמתי לו את המזומן ישר שבאתי, שברוך ה' אשתי חסכה כסף, לא ידעתי מאיפה שאני אשלם לרב, אני עושה מאתיים שקל, אמרתי מאיפה אני אשלם, באתי הבאתי פה חלק מזומן כי אשתי חסכה לי כמה אלפי שקלים, היא אמרה אני אלך על הפשוט, אז תראו מאיפה הכסף בא

הרב: מהאמבטיה

ש. קודם כל תקפצו לים, מהאמבטיה, קודם כל לקפוץ לים והרב אומר שאין הרבה דמשק אליעזר אבל ברוך ה' אני מקווה בעזרת ה' שיהיו הרבה דמשק אליעזר עם הרב, שהרב יצליח בעזרת ה' בכל מקום שהוא הולך ואנחנו נלך אחריו לכל מקום, כל מקום כולם, כי האמת נמצאת אצל הרב ולא אצל אנשים אחרים, הרב רץ כבר 35 שנה מפה רץ לפה רץ לפה, איפה הם רצים, הם לא רצים לשום מקום, כל הזמן יושבים במשרדים ממוזגים, הרב הולך תראה עם צעיפים, מעילים, קור כלבים הולך לאילת יום אחד לפה, מה זה, אין כמו הרב, תראו את הבית כנסת, עכשיו היה תמונה של הבית כנסת, כל אחד שיהיו לו חלק בבית כנסת הזה, אפילו לא משנה, יקנה כסא יאמין למה שהרב עושה, ולא יגיד לרב מה אתה עושה בכסף, זה לא מעניין אותי מה הרב עושה בכסף, בעיניים סגורות נותן לרב, מי שאומר ככה שילך לצד השני, שיהיה לכם כל טוב.

הרב: תהיה בריא. תודה רבה לכולם, ברוכים תהיו לה', ה' יזכה את כולנו לעשות תשובה אמיתית עוד הרב, תהיו בריאים.