לא ידוע - דיסק 98 - שופר מיקס קליפים 2

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ציר הדמים בפיגוח חבלני בבית הממשל הצבאי.

תנועד אבו רוקון, זיכרונו לברכה,

איש משמר הגבול בן 38 מעוספייה,

נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספייה.

תמיד כשהילד קטן אנחנו זוכרים היה לספר משהו.

זאת אומרת, למה קרה שם? בדיוק ברגע האחרון.

אם אנו פתחת אלו לכניסה אנדלביה פתח, תוהו תלעתה בחיפה נשובק.

צריך כמעה היי, נשובק צריך כמעה היי.

אסור ננחקי, יעני.

מה חסנו אלא פתת סיירה? משוכנע שאנחנו סייר.

פתת סיירה ופקחת.

ושמי נסות עלי ופקח הכול לבניין.

מה ראווה דקה מוקע על חדי נשובק לתח?

אני אדיב.

אני האיש שהיה בגלגול שעבר נועד.

אני שירתי במשמר הגבול.

נפטרתי בלבנון.

זה התחיל בערך כשהוא היה בערך בגיל שלוש, בן שלוש.

היה מבטא שמות בצורה נכונה,

ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עז.

הם לא ידעו מי זה עז, הם חשבו שעז זה השכן שלנו שקוראים לו אבו אל-עז. אז כשבאה אחותה של נבילה אלינו וסיפרנו את המקרה הזה וידענו שהיה אירוע

בחודש נובמבר והבן שלי נולד בחודש נובמבר.

אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נוהדה בורוקית, זכרונו לברכה, שנהרג, והבן שלו במקרה קוראים לו גם עז.

כשהייתי בן שלוש אמרתי להורים שלי שאני רוצה את אירועץ הבן שלי.

באנו משפרעם לעוספייה ואני והאימא שלי ודודה שלי הלכנו ברגל לבית שלי שהיה.

אני זוכרת שהלכנו ביחד,

הוא רצה שהוא יראה לי את הבית של רונט.

הוא בא לביתה, נכנס לי לכאן כאילו שזה הבית שלו.

הוא הכיר את המקום למרות שזה היה לא שלו,

אבל הוא הכיר את זה פה.

אז גרו אנשים אחרים.

הוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים. הוא התחיל לחפש, אשתו הייתה פה, גם השכנים פה, אנשים.

הוא רצה להראות את זה. יום אחד אני יושב פה,

נכנסו אליי

עדיף שהילד קטן,

אני יושב בגיל שלוש, שלוש וחצי,

אבא שלו ואימא שלו.

הוא איכשהו נכנס, אמר להם זה נזי.

ישבנו פה כמה אנשים וזה.

הוא זכר אותי ואמר זה נזי.

נוהד, היינו,

אנחנו באותו גיל כמעט, הוא קצת מבוגר ממני והוא בן דוד שלי.

והיחסים בינינו היו אדוקים.

הטיולים, אני נזכה בהם כשהלכנו לטבריה וישנו על הדשא.

על הדשא, נכון.

שאל את רונט בפגישה הראשונה

אם היא זוכרת אותו. זאת רונט.

זאת האישה שלי שהייתה בגלגול שעה הקודם.

אנשים חשבו שכן נוהד חוזר, לא ידעו שזה ילד קטן שאומר שהוא נוהד,

והוא בא, הנה זה הבית שלי וזה הדברים האישיים שלי וזאת אשתי, זה הבן שלי, והוא החזיק ביד שלו ולא נתן לו ללכת.

אז התחילו אנשים פה להגיד לו, זה לא עז,

זה עז על ילד אחר, להצביע על ילד אחר,

הוא לא נתן לאף אחד לשכנע אותו.

לי אפילו. אמא, אל תאמיני להם, זה הבן שלי, זה הילד שלי, זה שלי, זה עז שלי,

ואני מכיר אותו טוב,

והוא לא נתן לאף אחד לעבוד עליו או לרמות אותו.

זה הבן שלי, עז.

אני מרגיש

שזה אבא,

ואני מאמין בגלגול נשמות.

וככה אלוהים אמר.

בשיחה עם אדיב אני מאוד התרשמתי מזה שמדובר בילד רגיל,

ילד בן 12 שיש לו את התחביבים שלו, את הספורט,

את הבית הספר, את החברים, החברות, גם שמעתי.

כך שמדובר בילד מציאותי מאוד, שחי את ההווה שלו.

השתכנעתי לחלוטין שלא מדובר בפנטזיות או בדמיון שלו, לגבי כל הסיפור הזה על הגלגול שלו,

אלא שמדובר בזיכרונות אמיתיים.

אני צריך לזכור שכשהייתי גדול,

עכשיו אני קטן,

ויש לי בן,

זה משהו

שחי את ההווה שלו.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

תזכה לקבל סוף שבוע בבית מלון, חינם.

עלייה לקברות צדיקים, חינם.

קלטות טייפ,

קלטות וידאו,

דיסקים למחשב, ישר מהמפעל אליה הביתה, חינם.

תהיה לכם יום כהוב, תקשיבו לצאת הדברים שצריכו לצאת.

שיהיה בריא שימשיך לזרקות את עם ישראל כמו שצריך.

בעם, הנשמה החשובה שלי.

ברוך אתה,

אדוני,

אלוהים,

אמן, אמן.

אמן.

אם חשוב לך לקרב את הגאולה,

אם חשוב לך,

תצטרך בעולם הבא,

תוכנית פרחי קצבה היא התשובה.

אמן הוא

איש אחד שהוא כן חגג אמסניים

והבשיל את הבגדים שלו והוא נמצא יום אחד בכל יום אחד באשדורת, יום אחד שם, יום אחד בכל מקום אחד.

אבל הוא לא יבוא וצריך.

שיעזרו, צריך שיעזרו, צריך שיחזיקו.

יש אנשים שהם מסוגלים לעזור.

ואלו שבאמת הם ראויים לזה והם יכולים,

מחויבים כיבו כבניים.

עליהם מותר לערבות של העניין הזה, של כל כבוד הסרטון.

כל בית ישראל מחויבים איש כלפי חברו.

כתוב, לא תעמוד על דם רעך הרואה את חברו טובע בנהר ואינו מצילו מתחייב בנפשו. אם אדם לא יודע לקפוץ לנהר,

הוא לא יודע להציל את הבן אדם, הוא רואה אותו טובע.

אז כתוב, סוחר אחרים שיצילו.

צריך להוציא כסף מכיסו, לסחור אחרים כדי להציל אותו.

למה?

לא תעמוד על דם רעך.

אתה לא יכול לראות את דם אחיך נשפך ואתה עומד מנגד וזה לא נוגע לרעך. אין דבר כזה.

יהודים יקרים,

הבה נתחזק.

ולסייע להרציג ונזכה שבנם ישראל יעזור ותשובה

יהודים יקרים יש עוד הרבה עבודה

כנפיים או להייקי פלילים?

אהההההההההההההה

ההה

סיסווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

תודה רבה.

תודה רבה.

מי עוד רוצה לשים ציצית?

מי עוד רוצה לשים ציצית בעזרת השם יתברך?

את השם, את השם בפני אחד.

בואו נפלא נפלא נפלא נפלא נפלא נפלא נפלא נפלא.

בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו, בואו

באו לפניו, לפניו יחמנה איבדו, איבדו, את השם, את השם ושמחה באו, באו, לפניו, לפניו יחמנה איבדו, איבדו, את השם, את השם ושמחה באו, באו, לפניו, לפניו יחמנה

אשריכם ישראל

‫חוזרים ותשוברים ותשוברים ותשוברים.

‫תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

שלום לכם.

אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת 13 פרקים על המדע בכלל ועל מדעי הטבע בפרט,

כפי שמצטיירים לעינינו לפני סוף המילניום.

רבים ציפו כי הגידול בידע המדעי יביא אותנו אל שערי המיתות הסופיות ולפתחן של התשובות המלאות בתחומי המדע השונים.

בפועל, מספר השאלות הפתוחות בסוף המאה

אינו נופל ממספר השאלות הפתוחות בתחילת המאה.

יתר כן, המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומורכבת

לאין שיעור מכפי שנראתה בתחילת המאה.

הוא היה נוגע נגד 300 שנה לאחר מיוחד גלילאו.

אני מסתכל ש-200,000 ילדים נוגעים גם נוגעים היום.

ואחד התינוקות האלה הלך בדרכו של גלילאו,

והיום הוא הפיזיקאי התיאורטי החשוב ביותר של סוף המאה.

הוא מכהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בקיימברידג',

תפקיד אותו מילא בעבר ניוטון.

הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת,

זאת שתסביר איך נוצר היקום.

לפני כ-15 מיליארד שנים לא היה כלום.

כל היקום היה נקודה אחת קטנה,

בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם.

עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה אירע פיצוץ אדיר, המפץ הגדול,

כל החומר פרץ ונוצר היקום.

מאז הוא ממשיך להתפשט.

הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו.

השבוע הוא פרסם עם שותפו למחקר הסבר חדש להיווצרות היקום.

הנקודה שממנה החל הכל אומר הוקינג הייתה שם תמיד.

המפץ הגדול יצר את הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו,

היקום ימשיך להתפשט לנצח,

כוכבים יתרחקו אחד מהשני עד אין סוף.

הוקינג משוכנע שבקרוב אולי עוד בימיו ניתן יהיה לפתור את כל חידות היקום ולתת מענה לשאלות

שרק בודדים יודעים את התשובה עליהן.

פה בעצם מגיעים נקודת המשבר שאתה לא יכול ללכת לאחור עם הפיזיקה עד אותה נקודה סינגולרית מפני ששם כל החוקים מרוסקים ולכן אי אפשר לגזור מאותו מקום שום דבר חדש ולכן הפיזיקה בבעיה.

אז הנה בא הוקינג ומציע פתרון. בואו נגיד שזה לא היה נקודה מנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת,

אלא זה היה מין איזשהו גל קטן, גוף ישות קוונטית כזאת, גלית,

ששם יש בכל זאת סצת מרחב ויש סצת זמן. זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות, אלא זה הכל פלקצואציות שבהן אי אפשר להגדיר מרחב וזמן, רק

כשהפלקצואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המפץ הגדול אחרי זה,

מתחילים להיווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן.

לפני זה אי אפשר. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר,

במה הוקינג פתר בעיות, גאל את הפיזיקה נאמר באיזה שם דילמות או משם מצבים פרדוקסליים שהיו קיימים בנקודה הסינגולרית ולא קיימים במודל שלו. הוא לא עשה את זה, ואף אחד לא טוען שמה שהוקינג עשה זה באמת, הוא טוען, הוא טוען עוד דברים שהפיזיקאים אחר כך לא הסכימו איתם, אבל גם הוא עצמו שינה הרבה פעמים את דעתו. לא, אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום,

בעיית תחילת היקום.

אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום.

אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן, איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה,

ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה, והנה הפיזיקאים אומרים לנו,

השאלה הזאת היא לא לגיטימית, היא בלתי חוקית.

הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. בואו נסכים בינינו. כן.

שאני כן יכול לשאול, זאת אומרת, אני יכול לשאול. יכול לשאול, אבל אני לא אקבל תשובה. בדיוק. הבעיה שהפיזיקאים הם תשובה לשאלה המאוד נאיבית הזאת, ועל מה היה קודם.

בזה נעזוב רגע את היקום, כי אני מבין שזה נושא מאוד בעייתי.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר, היו רק מולקולות שצפו בחללתה,

ובדרך פלא,

על ידי רשת של אינטראקציות הדדיות, ידעו לומר, א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל',

ל' לכ',

כ' לשין, וכן הלאה,

רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו. ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר, היו רק מולקולות שצפו בחללתה,

ובדרך פלא,

על ידי רשת של אינטראקציות.

מדובר כאן בתהליך מאוד קשה,

מאוד, שאת פרטיו אנחנו אפילו לא מסוגלים לשער, של ליצור ישות מאוד מאוד מסובכת, מסובכת החל מהרמה המולקולרית.

צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאוד,

ולכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות, וכל המולקולות האלה בצורה כזו או אחרת מדברות אחת עם השנייה, בתוך תאים,

שיחה בין תאים לבין תאים אחרים, בין איברים לבין איברים,

הורמונים, תשדורות כימיות.

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

‫בסופו של דבר, התוכנית של האדם, ‫ואגב, של הרבה יצורים אחרים, ‫כולל התולעת הנמטודה שהזכרנו קודם, ‫וכולל צמחים וכולל חרקים וכן הלאה,

‫התוכנית הזאת, שאגב, דומה מאוד ‫בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה,

‫באותו צופן ובאותם עקרונות,

‫ברגע שנדע את התוכנית הזאת,

‫נשב על המדוכה, נשתמש במחשבי על, ‫ננסה לחבר את החלקים זה עם זה, ‫ננסה להבין איך החלבונים ‫שנוצרים מתוך התוכנית הזאת ‫מגיבים זה עם זה בתהליך הזה ‫של מה שאפשר לקרוא לו ‫הלבנים החכמות, ‫הלבנים שמכירות זו את זו ‫ויוצרות את המבנה הכולל.

‫התוכנית הזאת, שאגב, דומה מאוד ‫בין היצורים השונים, ‫כתובה באותה שפה,

‫באותו צופן ובאותם עקרונות.

‫החיים,

יש להם תוכנית, ‫אבל התוכנית נמצאת בתוכם,

‫והחשוב ביותר הוא שהתוכנית ‫היא בעצם תוכנית לייצר חלקים ‫שיודעים לבנות את השלם בעצמם, ‫באופן ספונטני. ‫א' אמרה לג' להיווצר, ‫ג' לל', למד לכף,

כף לשין, וכן הלאה. ‫רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו, ‫מה שאפשר לקרוא לו ‫הלבנים החכמות, ‫הלבנים שמכירות זו את זו ‫ויוצרות את המבנה הכולל.

‫בסופו של דבר זה יאפשר לנו להבין את זה.

‫א' אמרה לג' להיווצר, ‫ג' לל', למד לכף, כף לשין, ‫רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

‫אורדינארי סטונס,

‫או מישהו חייב אותן.

‫כמה אנשים לראות את זה ואומרים, ‫'היי, אני יכול למצוא דברים כזה ‫בזוועד שלי.

‫ואלה שלי לזה היא, ‫אם אתה יכול באמת למצוא דברים כזה ‫בזוועד שלך, ‫אתהם מיוחדת ארכאולוגית, ‫כי שסטונס לא מתפקדים כזה בנצורה. ‫יש מערכת גיאומטרית,

‫אנחנו יכולים למצוא את הדברים ‫בזוועדת החוקה, ‫לראות להבין,

‫בלו-בי-בלו,

‫כאילו הם היו נפקדים, ‫והם לא מתפקדים ‫2-3 מילים מפהילה שלהם.

‫איכשהם היו מתפקדים אותם כאן, ‫הם גם חשבו ‫מציאות הגיאולוגיות.

‫באיזשהו שלב היה משבר, ‫התברר שיש המון חלקיקים, ‫ואז כדי להיחלץ מהמשבר הזה,

‫חלק מהפתרון של המשבר הזה ‫היה להגות את קיומם של הקווארטים.

‫להגות את קיומם של הקווארטים.

‫אני עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי ‫עם פיזיקאי מאוד ידוע, ‫שנקרא דיוויד בורם, ‫שנפטר לפני כמה שנים, לצערנו,

‫והוא באמת המציא תיאוריה חילופית ‫לתורת הקוונטים, ‫שנקראת תורת המשתנים הנסתרים, ‫שעד היום יש לה הרבה חסידים,

‫והוא באמת המציא תיאוריה חילופית ‫לתורת הקוונטים, ‫וידוע שנילס בור ואלברט איינשטיין ‫וכל גדולי הדור בפירוש הרגישו לא נוח, ‫עם הרבה מאוד מהמשמעויות ‫של הפיזיקה החדשה.

‫הדבר הזה ידוע. ‫-בכל זאת עברו 70 שנה מאז. ‫-ואנחנו עדיין, עם הרבה דברים, ‫מרגישים מאוד לא נוח.

‫-עדיין אנחנו מרגישים מאוד לא נוח. ‫-אני רוצה להציג לפניך ‫את תגובתו של ריצ'רד פריינמן, ‫שהוא אחד הפיזיקאים הגדולים ‫של המאה הזאת,

‫שבהרצאה לסטודנטים שלו אמר פעם,

‫הירגעו, אל תשאלו את עצמכם ‫כל הזמן, אבל איך זה יכול להיות?

‫פשוט קבלו את זה, ‫שככה דברים נעשים. ‫אל תשאלו את עצמכם כל הזמן, ‫אבל איך זה יכול להיות? ‫פשוט קבלו את זה, ‫שככה דברים נעשים.

והיום חלק, לפחות, מהקבוצה השלמה של הפיזיקאים מתמקדת בדבר חדש לגמרי במסגרת של תיאוריית המיתר העל,

מין איזשהו חלקי, כמו שאמרתי בדברי הפתיחה,

שזה מין מיתר זעיר, זעיר מאוד, שמתנודד, ומהתנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים.

האם אתה, באופן אישי, אתה מאמין בתיאוריה הזאת? אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של ייחוד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית,

וגם לכל ריבוי החלקיקים?

התשובה היא באותו מיתרון זעיר שחושבים שאולי הוא קיים?

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

ואין לי מושג.

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח,

ואין לי מושג.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

‫אבל זה לא יפה.

‫-אבל זה לא יפה.

‫המסגרות האלה ‫היו כבר שלושה מיליון שנים ‫לפני אנשים שחזרו על שני פחות.

‫הן המסגרות הראשונות ‫המסגרות של המחנה הגדולה,

‫המסגרות הגדולה ‫שאז אחת מהחלקות האנשים החלטות היו נוסעות,

‫כאשר האנגל שהחזירה איתו אביב,

‫המסגרו בקרב הראשון.

‫המסגרות היו פרסמות ‫מסגרות של אשר ובולקנית ושער הרעיון.

‫אתם יכולים גם לראות ‫את הרעיון בקרב הראשון ‫והמסגרות והמסגרות של האנגלות ‫אחרונות אחרים שחזרו על ידי מיליון שנים.

‫עוד פעם אחרונה לפי האנגל האנגלית.

‫המסגרות הגדולה צריכה להתחיל ‫כמו כמו שחצי מיליון שנים.

‫הקרבות מתחילות להפעיל. ‫אנחנו יודעים שיש דברים כאלה,

‫אבל אנחנו לא יודעים למה.

למה?

‫אתה כפיזיקאי ניצב בפני סיטואציה ‫כמעט אבסורדית,

‫שההחלטה שלך מה למצוא,

‫היא קובעת מה תמצא.

‫האם אתה מרגש נוח עם העניין הזה?

‫האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא.

באופן קלאסי אף פעם לא היית יודע ‫שיש שם כוחות.

‫בא האפקט הקוונטי הזה ומראה ‫שבתורת הקוונטים קורה איזה נס חדש,

‫והוא הדבר הבא.

‫ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, ‫כלומר, היו רק מולקולות שצפו בחללתה,

‫ובדרך פלא,

על ידי רשת של אינטראקציות הדדיות. ‫-רוב המתמטיקאים, אם אתה שואל מה הרגשת הבטן שלו,

‫הוא יאמין שמדובר בדברים ‫שיש להם איזשהו קיום אובייקטיבי.

‫הוכחות חזקות לזה אין,

‫אבל בפירוס זה אחת הגישות. ‫היא אומרת, המוות הוא רצוי מבחינת האבולוציה.

‫זה נראה פרדוקסלי לגמרי, ‫ואני נורא מבסוט שזה נראה פרדוקסלי, ‫בלשון וחום,

‫שזה נראה פרדוקסלי, ‫כי זה אומר שאנחנו ‫לא מבינים כלום על הזמן.

‫אני מוכן לומר לך שזה נשמע בעיניי ‫כמעט כתב חרטומים. ‫-פהילי. כן, אני אגיד לכם מדוע, ‫בואו אני אקרא אחרי דקה.

‫אני חושב שהשאלה שאנחנו צריכים ‫לשאול את עצמנו היא,

‫האם הניסוח שלנו, של חוקי הפיזיקה,

‫הניסוח המתמטי שלנו,

‫הוא הניסוח היחידי היחידי?

‫ונראה לי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה ‫לענות על שאלה כזאת בצורה מוחלטת.

מה זה פיזיקה? ‫פיזיקה צריכה לדייר תמיד דברים ‫על סמך דברים אחרים. ‫-בדיוק. אי אפשר להתחיל מכלום.

‫אז אנחנו צריכים תמיד להניח ‫איזה שהן אקסיומות ‫שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים,

‫ולמה האקסיומות האלה נבחרו ‫זה עניינו של אלוהים.

‫ולמה האקסיומות האלה נבחרו ‫זה עניינו של אלוהים.

‫והוא באמת המציא... ‫-הוכחות חזקות לזה אין. ‫-בדרך פלא. ‫-הוא איזה נס חדש. ‫אז אנחנו צריכים תמיד להניח... ‫מהרגישות הבטים שלו? ‫-יש עד היום יש לה הרבה חסידים. ‫כמעט כתב חרטומים. ‫-פלא. זה עניינו של אלוהים.

‫זה דבר שנראה לגמרי קפריזי. ‫מה פתאום הטבע מתנהג ‫בצורה קפריזית כזאת,

‫בצורה שרירותית כזאת? ‫והדבר הזה הרגיש כל כך את איינשטיין,

‫שעד סוף ימיו הוא טען, ‫אני לא מאמין שתורת הקוונטים ‫היא תורה הגיונית,

‫אני לא מאמין שאלוהים משחק בקובייה.

‫מה הכוונה שאלוהים... ‫אבל זה בואו אמר לו, ‫אתה לא תגיד לאלוהים מה לעשות.

‫רגע, חכה. ‫אז מה הכוונה?

‫אלוהים לא זורק קובייה כדי להחליט ‫מתי כל אטום יתפרק. ‫זו הייתה האמירה של איינשטיין. ‫אני, כל ימי המחקר המדעי שלי,

‫ניסחתי לעצמי את האמירה הזאת ‫של איינשטיין בצורה קצת שונה,

‫אבל מאוד משמעותית שונה.

‫אני שאלתי מדוע אלוהים משחק בקובייה.

‫-נאיינשטיין,

‫הייצור חי הוא בעצם מכונה,

‫ושההבדל בינו ובין מכונות אחרות ‫שאנחנו רגילים אליהן, ‫כמו מכונת כתיבה או אפילו מחשב,

‫ההבדל הוא בדרגת הסיבוך.

‫כל מה שאנחנו יכולים לומר ‫הוא שרדיוסם קטן מ-10 בחזקת מינוס 17 סנטימטר.

‫יותר מזה איננו יכולים לומר, ‫כי איננו יכולים למדוד.

‫הדבר הזה הרגיש כל כך את איינשטיין,

‫שעד שיחוסופו יבא והוא טען, ‫אני לא מאמין שתורת הקוונטים ‫היא תורה הגיונית,

‫אני לא מאמין שאלוהים משחק בקובייה. ‫מה הכוונה שאלוהים... ‫אבל זה בואו, אמר לו, ‫אתה לא תגיד לאלוהים מה לעשות.

‫מסובכות וגם מעניינות במידה מסוימת. ‫-אדוני שהגרסה הפונה זה כבר לא מדובר על מיתר,

‫הם דובר על מין איזושהי פיסה כזאת של... ‫-נכון, וזאת פיסה רבת ממדים, ‫בעלת 11 ממדים.

‫אולי אפשר לגמור את השיחה ‫המאוד מאוד מרתקת הזאת ‫בדברים שריצ'ר פיינמן אמר בשעתו, ‫שאל תשאלו את עצמכם כל הזמן ‫איך זה יכול להיות, ‫כי אם תשאלו את השאלות האלה, ‫תיקלעו למבוי סתום.

‫אבל אנחנו בכל זאת נמשיך ‫לשאול את השאלות האלה.

‫-כן, שם בבקשה.

‫כבוד הרב,

בחור כמוני, ואני מדבר בשמי ‫ובשם אחרים שאני מכיר,

‫שאני מאוד אוהב את הקב' ברוך הוא ‫ומשתדל ללמוד,

‫ויש לי ציצית וכיפה ושומר שבת והכול.

‫אגב, אני חדש בזכות הבחור הזה ‫שהוא הביא לי את הקלטות שלך.

‫-ברוך השם.

‫עכשיו, השאלה שלי היא בקשר לנשים.

‫אתה יודע שצריך להיות שומר נגיעה,

‫אבל

קשה למצוא שידוך של דתייה, ‫כי אני לא מספיק בידע,

או עם השיער והכול.

רציתי לדעת ממך,

‫איך אתה יכול לחזק אותי ‫שאני אהיה שומר נגיעה באמת

מכל הלב,

‫למען אבינו שבשמיים?

‫-בוא אני אסביר לך נשמה.

‫להשיג אישה במצב שלך קצת קשה, ‫כי אישה רואה עוד אישה.

אהבתי.

עכשיו,

אתה נראה בחור נאה,

לא חסר לך כלום,

‫הסערות לפי דעתי מיותרות אצלך, ‫אתה תהיה יותר גברי,

‫יותר איש.

אם אתה תוריד...

אם תלך עם כיפה כמו שצריך

אם תקבע עתים לתורה, אם תקבע עתים זמן קצוב ללמוד תורה,

תואר הפנים שלך ישתנה, רקות, ענווה תופיע על פניך,

המראה שלך עקרון,

להשיג אחר כך שידוך, תוך תקופה מסוימת יהיה לך הרבה יותר קל,

לא חסר לך שום דבר בשביל שתוכל להשיג במהירות,

רק אתה צריך את הצורה של יהודי כמו שצריך,

ואחרי זה הכל ילך קל, תקבל ברכה תומכת,

בעזרת השם

נשמע בקרוב קול ששון וקול שמחה. בעזרת השם.

תודה רבה. רגע, רגע, רגע.

רגע, אני גם רוצה לשאול משהו קטן. כן, כן, כן, כן. אז מה קורה?

אבל אני הבאתי מספריים מישראל. אני לא גוזר, לא גוזר.

מה האשם שלך? לא גוזר. מה האשם שלך? לא גוזר. מה האשם שלך?

נאור. נאור.

נאור,

תשמע עצה מיהודי עם ניסיון.

אל תתעקש.

למה?

בסוף אתה תוריד הרי יום אחד. נכון, עזוב פה טיפה. רגע, רגע, רגע.

יפה שעה אחת קודם,

ובמעמד כזה שאתה זוכר דבר מיוחד שקוראים לו,

תקשיב.

קוראים לדבר הזה קידוש השם.

לזכות

במצווה שנקראת קידוש השם, לא כל אדם זוכה.

לא כל אדם זוכה.

אני אומר לך שהערב הזה הוא ערב שמסוגל לדברים גדולים,

בגלל המקרה של הילד הזה שפתח פה לבבות של רבים מתוך הקהל. ראית מה היהודים עשו בן רגע.

אצלך כמובן זה מתבשל שאתה בזמן שלך תחליט מתי להוריד. זה ברור, אני מכיר אותך.

אבל אני מכיר יותר נכון את היצר הרע שלך, הוא היה גם אצלי.

גם לי היה פעם קוקו ארוך.

לא, לא.

אבל

תשמע עצה, אתה לא חייב.

אני אתאכזב,

אתה אחר כך תתאכזב,

אחרי כמה ימים אתה תתאכזב כשפספסת את המומנטום,

אבל אני מציע לך עוד פעם, אפילו כשאתה סרבן גיוס,

מציע לך.

בכבוד. רגע, רגע, רגע, רגע, הוא לא כל כך פאתי.

טורית, צא קדימה,

שיעורים קבועים, בעזרת השם יתברך, תוך שנה אתה נשוי.

נאור!

נאור, תראה כמה קצת שערות של יהודי עושות שמחה.

כן.

מה אתה אומר? רק שנייה.

כבוד הרב, אני אגיד לך.

הקוקו, באמת, מכל הלב אני אומר לך, זה לא לדאווין או משהו, תקריב את המיקרופון.

הקוקו,

זה לא משהו שאני סומך עליו והכול,

אבל אני מאמין שקודם מבפנים, תן לי להתבשל עוד בשאלות ואני מבטיח לך שאין לי בעיה, אבל תן לי עוד יותר להתבשל. קודם כול, אני מסכים איתך שמבפנים זה עדיף,

אבל אני מסכים גם עם בעל ספר החינוך

שאמר שעל פי המעשים החיצוניים

נפעלת הפנימיות.

כשאדם עושה גם מעשה חיצוני,

הוא יכול לגרום שהפנימי יבוא מאליו.

לפעמים החיצוני הוא מחסום לפנימי,

בגלל שהזהות שלך כרגע מאפשרת לך את המשחק של בין לבין.

מרגע שאתה מוריד את החלק החיצוני,

אכן נשארת הנקודה הפנימית להתבטא החוצה.

אתה צודק, תודה.

באמת, אני אוהב אותך בשביל לפגוע בך,

אבל אני חייב עוד טיפה, עוד קצת.

תבין אותי, אבל אני מוריד אותו, אין לי בעיה.

אם אתה רוצה עוד חמש דקות, אין לי בעיה.

נאור קוקו בברוקלין קולג'

ירד בקלטת וידאו לנצח נצחי. אתה יכול לבוא עם הקלטת לקדוש ברוך הוא,

להגיד לו, אבא שבשמיים,

גזרתי את הקוקו לכבוד שמיים.

רק רגע, רק רגע.

כבוד הרב, אני מוריד את הקוקו, אבל מה, אני רוצה שייתן לי ברכה, לי ולבחור הזה, לשתי בחורים,

לפרנסה וחתונה בקרוב. פרנסה טובה. בשפע.

בשפע? בכבוד.

בכבוד.

בשפעה.

בשפעה.

‫אזרחנו נזרקים בטח, ‫השם ביזר מוקדים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בטח. ‫אזרחנו נזרקים בט

חוקים בשבח שמיים

אחד, שתיים.

יש להם סיפור.

הנה עוד יהודי מוריד קוקו, בכבוד.

על זה נאמר קוקו מביא קוקו.

יש לו סיפור עם הבחורצ'יק הזה שהם נסעו בדרך.

תשמעו, יהודים יקרים, את הסיפור.

אני

רוצה לספר לכם סיפור קטן.

אני והבחור הזה, בנימין, נסענו למיאמי באוטו והקשבנו,

דיברנו, דיברנו, דיברנו, על הכול, נשים וטף, כבר שימם לנו.

הגענו לקסטה של כבוד הרב.

נכנסנו לקסטה, שמענו את הקסטה שאין לנו להסתמך על ארצות-הברית

ועל העולם, רק על הקדוש-ברוך-הוא, שאנחנו היחידים שיכולים להביא את הישועה

דרך אבינו שבשמים.

נכנסנו קסטה והגענו, אני חושב, לקטע של הבחור שראינו קודם בטלוויזיה בכיסא גלגלים.

כשכבוד הרב התחיל לשיר הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו אוהבים אותך, אני ובני עצרנו את האוטו,

היינו כל כך נרגשים,

שרתם? שרתם. שרנו את הקדוש-ברוך-הוא אתך ביחד.

אתך ביחד.

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו שייבים לך,

קדוש-ברוך-הוא,

אנחנו הילדים שלך,

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו חייבים שלך.

חייבים לך, קדוש-ברוך-הוא,

מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב משה ואהרון דוד שלמה יברך את השם הטוב נאור בן בנימין נאור בן בנימין השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה שנה

ושפע של פרנסה מהרה אמן ועוד יברך את השם הטוב

בנימין אוהד בן

יעקב הכהן יזכה לזיווג הגון הראוי לו מהרה שנה

אמן ושפע של פרנסה מהרה אמן חבל

אחת שתיים.

אחת שתיים, אחד בלונדיני ואחד שחור.

קח מתוק,

כיפה,

שהחיינו, אה, יוגה דה-כיפה, אוקיי.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה.

אמן!

אמן!

תחת השם ויש לו בגדולו.

זרימה, זרימה, אף להשם ויש לו בגדולו.

זרימה, זרימה, אף להשם ויש לו בגדולו.

אף פעם לא יבין מידה, ואלוהים אבינו שואף.

ואיך לאלוהים גדול, אופיר של השמיים.

ואיך לאלוהים יביא

‫ביום ראשון השבוע, כשהטמפרטורה ‫הגיעה ל-39 מעלות בצל,

‫נסעה רוח קדים להוות אש אדירות ‫בהרי יהודה.

‫עצי האורן נדלקו כגברורים,

‫והאש טיפסה במדרונות ואחזה בבתים.

‫-וואי, עזוב! ‫-מה קורה?

‫אין אנשים בבתים, ‫יש כלבים בתוך הבתים.

‫יש פה מישהו?

‫אל תגידו להם שאנחנו חייבים פה, ‫חייבים את היצורים.

‫הדרך היחידה לנסות לסגור פה ‫סביב היישובים זה עם יצורים.

‫אם יש בעיה, תדברו איתי, ‫אני אדבר עם מפקד חיל אוויר.

‫יש אישור ליצורים, הם עולים לאוויר, ‫תוך כשעה הם יהיו באזור.

‫בעוד שעה, לדעתי, ‫הם יוכלו לכבות רק אותנו.

‫שער הגיא בואכה ירושלים ‫האפיר בן לילה.

‫במושב שורש נשרפו קליל ‫מחצית מהבתים.

‫רק עכשיו אפשר להבין ‫את גודל האסון הזה.

‫אתם זוכרים לפני כמה זמן?

‫את השרפה הגדולה שהייתה בירושלים.

‫15 קילומטר נשרפים, ‫מיליון קלצים נשרפים.

‫תשמעו טוב מאוד.

‫בטלוויזיה הישראלית

ובכל המקומות שמראים, ‫מראים מה שהם רוצים.

‫בעיתון יש תרשים.

‫בתרשים רואים

שכל היישובים בדרך

עלו באש.

‫בכולם היה נזק.

‫אנחנו יצאנו לשטח לבדוק,

‫אך הזאת הייתה,

‫ונדהמנו ממה שראינו.

‫אני מתאר לכם את מה שצילמנו, ‫יהודים יקרים.

‫האש פורצת

ליד שער הגיא,

‫עולה לכיוון מזרחה.

‫בדרך יש לה מושב שנקרא בית מאיר,

‫המושב דתי,

‫האש עוקפת את המושב,

‫ממשיכה על המזרחה

‫ומגיעה לשורש.

‫בשורש,

עושה טיפול שורש,

‫גומרת,

‫פונה שמאלה,

עוברת האש את האוטוסטרדה, ‫מרחק 50 מטר,

‫להמות מעל הכביש,

‫מדליקים את הצד השני,

‫עוברים ליישוב נווה אילן,

‫עושים לו טיפול כדומה,

‫ממשיכה אש למעלה,

‫מגיעה לטלסטון, יישוב חרדי, קריית יערים,

‫עוצרת ליד החומה ולא שורפת.

פלא פלאות.

מה קורה פה?

‫כתוב בפסוק,

‫עושה מלאכיו רוחות,

‫משרתיו אש לא עת.

‫המלאכים של הקדוש ברוך הוא רוחות.

‫הרוח, שמאלה, שמאלה, כן, כן, ‫עכשיו ימינה, כן, סעי ישר, הופה.

‫עכשיו שמאלה, שמאלה, כן,

‫פה להסתובב, להסתובב,

‫סעי ישר, תעצרי פה.

‫בעומר,

עד פה תבוא, לא תוסיף.

‫הפלא ופלא.

‫נכנסנו ליישובים לצלם בפנים.

‫הגענו לשורש.

50% מהבתים נשרפו כליל.

בית הכנסת בשורש,

‫יש בית כנסת, תתפלאו, בית כנסת.

בית הכנסת בשורש,

הצמחייה סבוכה בעמותה,

‫מגיעה ברצף עד הקיר.

‫האש שורפת,

‫מגיעה לבית כנסת, נעצרת.

‫האש מגיעה עד לקיר, מילימטר מהקיר,

‫ואין פיח אפילו על הבניין.

‫משהו מדהים.

‫אפלא ופלא, רק יד ההשגחה.

‫לעומת זאת,

בנווה אילן,

‫יש משהו דומה לבית כנסת,

‫גלריה,

גלריה לאומנות.

‫מיליונים שקלים בפנים ציוד.

‫כל הגלריה נשרפת כליל.

‫בחוץ לא נשרף כלום.

‫נשאל אבל שמה שלט, מזכרת עוון,

‫ויש לי את השלט במשרד,

‫מקרטון,

‫יהודים יקרים. ‫הכול נשרף?

‫השלט מקרטון לא נשרף.

מזכרת עוון, גם על הדלת כתוב, מה כתוב?

פתוח בשבת מ-11 עד 14 אחר הצהריים,

בשאר ימות החול לפי תיאום בטלפון.

מה כתוב בגמרא?

על חילול שבת דלקה נופלת

מחללים שבת דלקה נופלת.

בבית מאיר,

יישוב דתי, יש רב, קוראים לו הרב כהנא.

הרב כהנא נתבקש על ידי הכבאים מהמשטרה לעזוב את המקום עם כל הישיבה.

הרב כהנא אמר,

אנחנו לא עוזבים את המקום,

האש לא תגיע לכאן,

זה יישוב שומר שבת.

עוד פעם,

חוזרים הכבאים אליו, רואים שהוא לא מתפנה.

פעם שנייה, אזהרה, לפנות את המקום,

הוא לא מפנה.

פעם שלישית, מכריחים אותם לעלות למכוניות והם מתפנים.

אבל האש לא הגיעה לשם.

יהודים יקרים,

אתם יודעים מתי פרצה הדלקה?

הדלקה פרצה בד' תמוז.

שלוש שנים לפני כן היה גם כן ד' תמוז.

ד' תמוז שלוש שנים לפני כן היה אוטובוס הדמים ליד טלסטון שהערבי הפיל אותו למטה.

אותו תאריך.

מה קדם לתאריכים האלה?

חילולי שבת המוניים

לפני האירועים האלה, שבת לפני.

הקדוש ברוך הוא מראה איתותים.

נרצה נביא, נרצה לא נביא.

מסקנות החקירה לסיבות פריצת הדלקה, מה היו?

אתם יודעים מה היו הסיבות?

מה היו הסיבות?

כתוב בעיתון אקראי.

אה,

זו סיבה חדשה.

אקראי.

יעני מה? מקרה.

זה אותיות. רק מה ש...

רק מה ש... אין אקראי,

יש בהשגחה.

מעניינת הייתה תגובתו של רבין באותו אירוע.

שאלו אותו אם יש לו ידיעות,

אם יש לו ידיעות מה הסיבות לדלקה.

אתם יודעים מה הוא אמר?

אני יודע שהאש התחילה מאיזושהי דלקה באיזשהו ישוב.

ממש צריך להיות ראש ממשלה בשביל זה.

בטח איך הגיע לפה אם זה לא התחיל במקום מסוים?

זה ראש הממשלה. אני לא יודע אם זה היה לפני השתייה או אחרי השתייה,

אבל זו הייתה התשובה.

יהודים יקרים,

וזה ראש הממשלה שמן השמיים בחרו לנו להעניש אותנו.

למה?

כל דור זוכה למנהיג שלו לפי הדור.

אם ראויים למשה רבנו נקבל אותו.

אם ראויים ליפתח נקבל אותו.

אם ראויים לרבי

זה מה שיש.

זה מה שהיה במלאי.

יהודים יקרים, אבל אנחנו במצב על הפנים.

אם אנחנו לא נתעורר ונחזור בתשובה מהר המצב שלנו יהיה קשה.

קוראים לי אליעזר קרן.

נולדתי במפלסים,

התחנכתי במפלסים,

רקע חילוני לגמרי.

עזבתי את הקיבוץ.

מה זה רקע חילוני לגמרי?

רקע חילוני לגמרי, זאת אומרת שאין שום קשר לדת ישראל.

אף פעם לא הייתי קשור ליהדות. האמת היא שאני זוכר, זיכרונות היו מהיהדות, שהיה לי איזשהו קשר עם הקדוש ברוך הוא.

אבל לא דרך, לא קשור לתורה ולא קשור ליהדות, רק משמועות ששמעתי על מצוות ודברים כאלה.

שמי אלון, אני מקיבוץ תל קציר בעמק הירדן.

הלכתי לצבא,

המסלול הרגיל כמו כולם.

הייתי בחיל האוויר, התחלתי מטרסים, אחרי זה יצאתי לקצונה.

אחרי זה תקופה, הייתי תקופה בקיבוץ, אחרי הצבא הייתי תקופה בקיבוץ שנה.

ובמערכת השנה הזאת, אחרי הצבא בעצם, אדם מתחיל לחשוב.

אתה יודע לחשוב, מה הכיוון? לאן הולכים? מה צריכים ללמוד? אולי נלך לאוניברסיטה?

החלום תמיד זה לנסוע לחו״ל, לטייל בעולם, לראות עולם.

מישהו הציע לי, אמרו לי,

לפני שאתה נוסע לעולם, לראות את העולם בהודו, סין.

בוא תראה, יש...

יש כוכבים אחרים פה בארץ גם.

יש סמינר, אמרו לי,

אמרו לי סמינר שאפשר להוכיח,

מוכיחים שם שיש אלוקים.

אני מנסה להסביר להרבה אנשים ששואלים אותי איך זה קרה שהבן הגדול לפחות נולד כזה.

אי אפשר אחרת להסביר את העובדה שמגיל צעיר מאוד הייתה לו משיכה לדת.

הוא נולד דתי.

זה לקח זמן פשוט עד שהוא נהיה דתי.

הייתי בשריון, הייתי מפקד טנק ברמה,

ואחרי זה גמרתי לצבא, נסעתי לארצות הברית.

עבדתי בארצות הברית שלוש שנים.

וגם שם לא היה לי שום, כל התקופה הזאת לא היה שום קשר עם היהדות.

עד שמתי התחילה לי ההערה? כי אני חושב שמה שקרה לי זה לא היה על דרך ההיגיון,

פשוט על...

פשוט נס מה שקרה לי, שקראתי לזה ספר שנקרא כוחו של תת המודע,

שהוא ספר של בכלל איזה סופר אמריקאי, בכלל לא יהודי. הוא נותן שם עצות, כמו משהו דומה לתפילה.

היום כשחזרתי בתשובה, אני יודע, זה דברים שדומים לתפילה. כמו לבקש מהתת המודע הזה, לבקש ממנו להשפיע עליך חיובי.

וכשהתחלתי לבצע את הדברים ולפנות אליו, אל התת המודע הזה, ככה, לפני השינה ובבוקר הייתה לי הערה מאוד גדולה. מאוד, פתאום הרגשתי שאני זורח.

וכל ה... הרבה מושגים מוטעים שחשבתי בקשר לדרך חיים השתנו לי דרך זה.

וקדוש ברוך הוא זימן, ברוך השם, איזה בחור חרדי בקהילה במונסין,

קוראים לו יוסי מזרחי,

וסיפר לי כמה, לא הרבה,

על גלגול נשמות ועל סיפורים של אנשים שהיו במוות קליני,

ועוד דברים שהייתי עמום, דברים שחשבתי, תמיד עמדו לי איפשהו בראש, אבל...

כי כל אחד שומע את זה איפשהו. אבל הוא סיפר לי ככה את זה ממש עם פרטים,

ופשוט קיבלתי החלטה לחזור בתשובה.

טוב, הגעתי לסמינר, ו...

קשה להיכנס לפרטים, אבל הוכיחו לי.

פתאום אני מגלה שאני מפצעד ה...

בצד השני,

תמיד חשבתי שה...

מאוד הופתעתי, דבר אחד שמאוד הופתעתי בסמינר,

שתמיד חשבתי שאנחנו,

החילונים בעצם, זה הנאורים,

החושבים,

אלה שבעצם, הם מחליטים מה יהיה בחיים שלהם, הם ינווטו,

הם יעשו את ה... הם עושים את החיים שלהם, לא מכתיבים מה לעשות מלמעלה.

ופתאום בסמינר הייתי,

אחרי ששאלתי את השאלות הנכונות בעזרת ה...

בעזרת הרבנים, ששואלים את השאלות,

אז פתאום ראיתי שבעצם זה היה הפוך.

אלה ששומרים את התורה והמצוות, החרדים, מה שקראנו להם,

השחורים האלה הם דווקא אלה שיותר רוצים לברר מה זה החיים באמת,

איך לחיות את החיים יותר טוב,

איך לעשות את כל דבר, כל פרט בחיים, איך לעשות אותו בצורה יותר טובה לעצמם,

יותר טובה לעולם.

עכשיו פה בעצם התחיל המאבק, כאילו.

טוב, אז אתה יודע את האמת, עכשיו נדלק האור,

עכשיו מה עושים עם זה?

ניסו לי פעם ראשונה שהם לימדו בישיבה, אני נרתעתי.

אמרתי, מה, ומה עם הלימודים,

כל מה שהם צריכים לדעת, איך הם יצאו לחיים.

היום אני יודע שאני פשוט חשבתי דברים לא נכונים.

עשיתי שטות.

הייתי צריך להסכים לזה הרבה לפני.

לא ניסיתי להתנגד, בהתחלה ניסיתי להתנגד, אחרי זה רציתי להיות בטוח שהם רוצים.

הרב אורי זור התקשר אליי הביתה

בדיוק באותו יום שאני שאלתי את הבן את השאלה האחרונה,

אם הוא באמת באמת רוצה ללמוד בישיבה, וכשהוא אמר לי כן,

ואני אמרתי לו, אם ככה אתה הולך ללמוד בישיבה,

בדיוק התקשר אליי הרב אורי זוהר ושאל אותי למה אני מתנגד.

אז הסברתי לו שהוא מתפרץ לדעת פתוחה, בדיוק עכשיו הסכמתי.

אני אבא של רז ועידן כרם.

היום בן 15. המסלול שלו ברור, הוא רוצה להיות רב,

והוא יהיה רב, עד כאן אני אעזור לו.

מה שכן הציעו לי

שקיבלתי זה ללמוד בעצם שעה היה אברך

יהודי יקר מרכסים,

שבמסירות נפש היה מגיע כל מוצאי שבת לקיבוץ.

מחריו כל כך הבינו מה, מה פתאום מזה, מגיע חרדי לקיבוץ,

אז הוא אמר שהוא מגיע לאלוני ללמוד איתו,

וככה התגלגל.

למדנו קצת, כל לימוד כזה מאוד הוסיף,

הרגשתי ממש התעלות, כל לימוד כזה הרגשה מרוממת.

וסיפוק אדיר שבחיים שלי לא הרגשתי.

וזה היה סך הכל שעה בשבוע, זה הכל, לא יותר מזה, אבל לאט לאט סביב השעה הזאת הסתובב כל השבוע, הייתי חושב הרבה על מה שהוא אמר לי גם בשיעורים,

ואנשים ראו שיש אצלי קצת שינוי.

דיברתי גם, ששאלו כל מיני שאלות, אז התחלתי לענות דברים שהם מהשקפה הדתית, חרדית.

אחרי, כמובן, אחרי הפגישות שהיו לי עם אותו אברך, אפשר להגיד שאני חייב לו את החיים שלי בעצם, הוא... הוא אמר לי, אמרתי לו, תשמע, אני רוצה להגיע ללמוד, אני רוצה ללמוד תורה.

הוא אמר לי, יש ישיבה,

ישיבת נתיבות עולם בבני ברק,

ושם זה אנשים שחוזרים בתשובה, כמוך, אנשים שעשו צבא, אנשים שהרבה קיבוצנקים,

טייסים, יש בתי סיירות, יש שם כל טוב.

אורח, אימא?

אין.

איזה הפתעה.

שלום, מה נשמע?

מה נשמע? חיכיתם לך. חיכיתם לי הרבה.

מה קורה?

עצמנו עם התוריים, התוריים.

להורים קשה להסביר,

בכלל קשה להסביר הדרך הנכונה, רק

לקבל הם מקבלים כי הם רואים שטוב,

טוב. הם רואים את האור, אני חושב, על הפנים,

הם רואים שיותר טוב לי.

קשה להם להאמין כי העולם החרדי נראה מאוד שחור וזה,

אבל מדחת לחליפה מי שמכיר קצת את הבן אדם, רואה שהבן אדם מאושר והוא שמח וטוב לו, והוא לא רוצה דברים אחרים, טוב לו איפה שהוא נמצא.

אנחנו לא מבינים איך זה קרה,

אנחנו לא מאמינים,

ואנחנו

לא אנשים דתיים.

ויחד עם זה, עמוס, כמו שאמרתי, הוא אדם מבוגר,

וכשהוא החליט, ודעתו נחושה בעניין הזה,

הבנו שאין לנו ברירה,

ואם אנחנו רוצים שלא לאבד את הקשר עם עמוס,

אז אנחנו חייבים לקבל אותו כמו שהוא. בהתחלה היה לי המון מתח עם עמוס,

מכיוון שלא קיבלתי את הדרך שלו,

וניסיתי לעשות את הכול על מנת שהוא יחזור בחזרה.

לה...

שיחזור בחזרה אלינו.

וראיתי שזה לא הולך וזה רק גורם לעימותים בלתי רגילים.

אני חושב שהדבר האחד שנכנס ללב זה היה ממש ככה

שאחרי שהתווכחנו ככה לפעם, זה ממש ככה, היה ויכוח חריף.

אז אני קצת הזלתי דמעה, אז זה נכנס קצת ללב.

הפסקנו באיזשהו שלב להתווכח,

אבל המשכנו לדון בנושאים,

וכשאנחנו דנים בנושאים זה כדי לשמוע אחד את השני,

ובין שאתה משתכנע או בין שאתה לא משתכנע,

אתה דן בנושא, ועל ידי זה אתה יותר מבין. עמוס מאוד גם ביקש מאיתנו שאנחנו נצא לסמינר,

לסמינר לארבעה ימים, ואנחנו יצאנו לסמינר הזה,

ואנחנו מאוד מאוד חששנו מהסמינר הזה.

זה היה בזיכרון,

ואנחנו יצאנו בגלל שעמוס ביקש מאיתנו.

והיו לי חששות, במיוחד לי, היו לי חששות מאוד מאוד כבדים.

אני באתי לסמינר, נכנסתי למלון,

וראיתי שבתוך המלון אין טלוויזיה ואין רדיו ואין כלום,

ואני אמרתי לאורי, אני לא נשארת פה אפילו רגע אחת, אני נוסעת הביתה. ואורי אמר לי,

בואי נחכה ונראה מה יתפתח פה.

והיו לנו ארבעה ימים ממש מרתקים,

לא הטלוויזיה הייתה חסרה ולא

הרדיו והיה מעניין והעבירו את זה בצורה מאוד יפה, כי רצינו קצת לקבל מושג,

רצינו לדעת לאיזה עולם עמוס נכנס.

וזה היה יום חדש עוד קוסקוס של בדץ. אה, זה שווה, מעולה, יפה. רצו כאן בדץ. מה, הביאו את זה מהקיבוץ?

כן, מביאים למשק, אבל אז לא היה. אחרי ראיתי שאתם מביתם, אז שאלתי את יאי אם יוכל להביא. מצוין, יפי. כשחזרתי מהישיבה,

אז אימא שלי ישר הביאה אותי לארון,

אמרה לי, תשמע, זה הארון שלך,

דברים בדציים, יש לך עוגיות,

סכום חד פעמי וזה, לא הייתי אוכל כלום, דווקא רק קופסאות.

הם ארגנו את הכול וזה, ואמרו, אם זה טוב לך, זה טוב לנו.

אבל אני זוכרת שהוא היה לומד ביחסים מנהיגים פה בחוץ שקראו לו ארז,

אחד שלמד אותו,

רכסים, מה המשך? מריחסים.

והוא היה חוזר מהשיעור כל כך מאושר,

ואז עוד עבד בקיבוץ ואז עוד נסע, הוא רק התחיל עם החזרה בתשובה. ואני ראיתי את האושר שלו בעיניים, איך הוא מבסוט.

אני ממש הייתי, היה לי טוב מזה.

היו כאלה שגיחכו, אמרו, מה זה? איש אחד בא הנה עם כובע ללמד את אלון, בא לבקר את אלון, מי זה וזה?

היו כאלה שגיחכו, והיו כאלה שקיבלו את זה, ובסך הכול הרוב קיבל את זה יפה. ויש כאלה שגם שואלים לו, מה קרה לו? מה, הוא השתגע פתאום ללכת החזרה בתשובה?

גיליתי להפתעתי דבר מאוד מדהים, שאני,

ברגע שאני, ככל שאתה יותר מתקדם,

אתה עושה יותר צעדים, אז אנשים יותר מקבלים את זה.

פתאום אתה רואה גילויי הערצה קצת.

אנשים אומרים לך, יישר כוח, איך אתה הולך נגד הזרם, אתה מצליח,

אפילו שצוחקים עליך, וזה, אל תשמע להם, אפילו כאלה שאמרו, תלך בדרך הזאת, וזה, אנשים חילוניים לגמרי,

שלא ידעתי שיש להם קשר ליהדות.

ומה שבעצם הכי פחדתי זה הקשר המשפחתי שהתנתק.

אנחנו הרגשנו שאלון מאוד מעוניין, גם הישיבה, גם הרבנים,

כל, נגיד שהיה איזה אירוע, כמו החתונה, לפני החתונה שלו,

המפגשים והאבות וכל ה...

הרגשנו שמיחד איתנו, ש...

זאת הייתה חתונה אדירה. הם ירגשו שיש... רקדו ושרו, ואנחנו עוד פעם. הרי את מקודשת לי בטבעת זו,

כדעת משה וישראל.

סימן סימן סימן סימן סימן סימן מוותו, יהלונו לכל היסטוריה. דבר כזה תמיד זיקי ביטי. התפללתי שהחתונה הזאת גם יהיה אחד מהמקרים

שהובילו לזה שיכירו, סתם יכירו מה זה יהדות, יכירו מה זה יהודים שעומדים לתואר המצוות.

לא כמו שפרסמו את זה בכל התקשורת תמיד, וכל הסרטים האלה מפחידים על המסכנים האלה שחוזרים בתשובה, ויש להם פחד לעשות צעדים, לעשות את הדברים שהם...

אוהבים, אז רציתי שיראו,

באמת שיראו שיש שמחה כזאת אצל החרדים, ולראות שהפוך, התורה מלמדת לך איך לחיות את החיים בכיף,

בשמחה, איך לעשות את הדברים,

מה שטוב באמת לך,

לא מה שאתה חושב שטוב לך.

והרבה חברים אמרו שהתמונה הזו הייתה משהו אחר, הרבה רקדו שם במעגלים, והיה שמחה גדולה.

אנשים ראו שאפשר אחרת, אפשר לחזור בתשובה,

ואפילו לשמור על קשר טוב עם ההורים, ולשמור על קשר עם החברים,

זו שאלה של רצון.

שאלה של רצון.

ברור לי דבר אחד, אחרי שהבן הגדול פתח לי גמרא והראה לי דברים,

שיש משהו בדבר הזה.

זה משהו שאני לא יכול לדבר עליו עכשיו, כי אני צריך לשבת וללמוד אותו.

אבל הטענה שזו איזושהי השקפת עולם מלפני אלפיים או שלוש אלפים שנה, שעבד עליה הקלח,

זו טענה קצת מוזרה,

כי גם המדע היום מגלה לאחרונה דברים שכבר בגמרא כתובים לפני אלפיים שנה.

בואו נבדוק.

ואני ממליץ לכל האנשים, תבדקו.

כשאתם אומרים, אנחנו לא מאמינים,

תלמדו גם מה אתם מאמינים.

ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו,

ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו,

הוא מתעלה, והעולם עצמו מתעלה עימו.

מה, מה כתוב לנו פה? וואו, זה יופי של דבר. לא רק התאבות והחיובים שמושכים,

גם הקשיים שיש לנו בחיים.

ראינו שעמוס בעצם מרוצה בדרכו,

ואנחנו מאוד שומרים על קשר,

ואני חושבת שכמעט כל יום או כל יומיים יש בינינו שיחות טלפון,

ועמוס הוא חלק מאיתנו,

הוא בחר לו דרך אחרת,

אבל אני חושבת שיש בינינו קשרים יפים מאוד.

חמש שנים שאני מתשלמת בכפל.

מתי זה קרה?

איך זה יכול להיות? רגע, תבער לי את המקרה. אלון לא כפה עלינו ואמר, אמא,

את צריכה ככה וככה, את צריכה ככה וככה.

הוא אמר לי, אמא, מה שאת יכולה תעשי.

אמרתי, תקראי פרק בתהילים, תאמין לי, אמא, זה יצלח נורא טוב.

ובאמת אני קוראת פרק בתהילים, ואני אומרת שזה ממש עושה לי את היום.

הרבה פעמים עליתי, לפעמים עם סבוח לא טוב, הייתי קוראת כל בוקר את ה-18 ברכות, וזה עשה לי טוב.

זה מציין חוזק.

עכשיו, אם עוד מישהו חוזר מהמשפחה,

זה יכול להיות עוד יותר קל לעשות ארוחות לליסידו ביחד,

וזה הרבה יותר קל מאשר אחד קלם, אחד קלם, כל אחד יהיה.

לישראל היום, כל דבר כזה פרק.

בהוויה

הנה סמי סחבו, אהלן סמי

זה ממש סמי וסוסו

הרב אתה מוכן בשבילי? כן אני מוכן יש לי שתי שאלות

השאלה הראשונה אם יש עולם הבא כמו שאתה אומר כמו שכתוב אבל לא כתוב באף מקום תראה לי בחמשת חומשי תורה שכתוב עולם הבא

ואני אגדל זקן מפה עד ירושלים

אבל בחמשת חומשי תורה לא בתפילה ולא במתכת המזון בחמשת חומשי תורה נתראה לי מילת עולם הבא ואם כן יש

למה הוא לא אמר את זה לא למשה לא לאברהם אמר להם ירבו הבנים שלכם

כחול שפת הים וככוכבים ולישראל נתתי את ארץ כנען למה הוא לא אמר על עולם הבא למה הוא לא אמר למשה למה הוא לא אמר לאברהם

שמעת. למה לא הזכיר את זה? שמעתי.

עכשיו תגיד לי רק רגע, עולם הבא תאמין שזה גן עדן?

אני לא מבין, לא יודע מה זה בכלל.

ואם אני אגיד לך שבעולם הבא יש גן עדן?

אני צריך להאמין לך?

לא, זה לא קורה.

מה אתה אומר? מה אתה אומר? אתה לא יודע. מה זה עולם הבא אתה יודע?

לא.

אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא? ואיך אתה יכול להוכיח לי אם אתה בעצמך לא יודע? קודם, לפני שאני אוכיח, אתה צריך לדעת מה אני הולך להוכיח לך.

האם אתה יודע שיש עולם הבא?

לא. אתה מבין את המושג עולם הבא?

לא.

אני לא... אז איך אני אוכיח לך שיש עולם הבא? אתה אמרת שאין לנו מה להפסיד.

50-50. אני חושב שאנחנו בסוף נהיה מוגבלים ולא נוכל להגיע. ואם אין עולם הבא, אז אני הפסדתי את ה-50 אחוז של החיים.

לא, כן הפסדת. איך הפסדתי? כי אתה מוגבל היום, אתה מתפלל. היום הפסדתי. היום, היום. אחר כך לא הפסדת.

אחר כך לא הפסדתי.

עלית למעלה. רגע, אין לבעלה.

אין למעלה.

אין למעלה, שכחת?

אין למעלה. רק למטה. היי, איווה, למטה.

אז רגע,

אז אם אתה מת ואין המשך,

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת.

סיכמנו?

אם אתה מת ואין המשך, לא הפסדת. לא הפסדתי. די. די. לא הפסדתי.

לא, אבל אם אתה צועק אז אני צריך להפסיק.

למה? אתה גם צועק.

‫אני לא צועק, טוב, בסדר, נו.

‫אבל...

‫אבל... נו.

‫אם יש המשך... ‫-אם יש המשך. ‫-כל ההפסדנו זה הרווחנו, הרווחנו, הרווחנו.

‫אבל אתה לא...

‫אתה תתחיל את ההפסדנו, הפסדנו, הפסדנו. ‫-אז אני אתחיל, I deal with that אחר כך.

‫כמו שאתה אומר כל רגע, ‫ברוך השם, בעזרת השם, בעזרת השם. ‫גם אלו שלא מאמינים אומרים בעזרת השם. ‫-אז אני שואל אותך שאלה, ‫בגן עדן בסלנג שלך אין?

‫-יש, כי ככה גדלתי, למדתי את זה אמרתי. ‫-וכשאומרים בעזרת השם יש שם ויש עוזר?

‫אני... מה אני אגיד לך שלא? ‫-אז זה לא סתם סלנג.

‫אז אני לא יודע אם זה לא סתם, ‫אבל אתה גם לא יודע. ‫-אני לא יודע אם יש השם?

אתה אומר שכן, חס וחלילה. אבל אנחנו דיברנו, למה חס וחלילה? אל תפחד.

מה חס וחלילה?

זה סליג, חס וחלילה. בוא נגיד, בוא נגיד, לא שאני לא פוחד, לא נעים לי. לא נעים ממי? ממנו או ממני?

לא, לא, הם לא מפחדים ממך.

אני יודע, אף אחד לא פוחד ממני.

הקדוש ברוך הוא נתן תורה. תעשה לי טובה, משה, אתה עוד לא יודע כלום.

שב אתה, ותירגע. למה אתה לא יודע מה אני שואל לך?

אתה רוצה להתפלל, ואתה בסוף לא תגיע לעולם הבא. מה יהיה?

מה יהיה?

איי, איי, איי.

אני אופס את עצמי 35 שנים, מתפלל, מניע תפילים זה, עולה למעלה ואומר לי, מי אמר לך?

אמרנו, כבוד הרב, אמרנו, לך אליו, שהוא יביא לך עולם הבא.

מה אני אעשה, אמרנו? רק רגע, אבל מי יגיד לך שמה את זה?

אם, אם אין, אז... מי יגיד לך אבל? לא יהיה מי שיגיד לי. אז לא יהיה. אני לא יכול לבוא אליך. אתה רואה?

מה זה חשוב אם אני אספר? מה זה חשוב? אבל היום זה חשוב לי.

היום, היום זה חשוב לי. אני שואל אותך שאלה.

אני שואל אותך שאלה. נו, אתה כבר שואל עשר שאלות.

עוד לא הגעת למקום.

נו, סמי. שאל, נו, שאל.

תמי, אתה יודע בשביל מי אתה עובד? מה? אגלה לך סוד, בשביל מי אתה עובד?

זה עונש גדול ממה שאני אומר לך עכשיו.

וילי, אל תגיד לי אז.

אל תגיד לי. אם זה עונש, מה העונש? בוא נשמע. בוא נשמע.

בוא נשמע, אני לא פוחד. אתה את כל הכסף שלך והרכוש שחסכת כל ימי חייך מכין למישהו אחר. לילדים, נו, אז מה?

ככה זה טבע העולם, אז מה? ככה טבע העולם. מה אתה רוצה שאני אביא לך את זה? אז רגע.

נעבור את זה לילדים!

אם יהיה המשך

אני אסתכל עליך ואגיד לך סמי

ואם לא יהיה המשך, אני אסתכל עליך, אתה לא תוכל להסתכל עליך, לא תוכל

סמי, איפה הם מחיאות כפיים לסמי?

בסוף הכנסת לי אותה לעולם הבא

אף פעם

ברוך אתה ה' אלינו מלך העולם אשר יצאנו, שהחיינו, קימנו, הגיענו לזמן הזה. אמן!

סמי! איי איי איי שם דבר!

מה יש לך להגיד לאברהם אמרנו סמי?

שיהיה בריא, ברוך השם, ברוך השם, תמצא להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך?

אני מקווה שגם אני אעזור בתשובה.

מה לקחת ציצית היום עליך, לא? ברוך השם,

אולי בעולם הבא אתה שמים. כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

מי זאת הראשונה שרוצה לזכות?

תן לנו מוזיקה בבקשה, ידידי.

הראשונה שרוצה לזכות היא ניסיון ראש בעזרת יושב-ראש מפארן.

מי ידהב אותו ישראל מאשרי חלקיה.

חיות כפיים לכלה של סמי!

חיות כפיים לכל מוזיקה.

זה הבעל הצדיק, אז בוא תיקח ציצית, נשמה. בוא, בכבוד! בכבוד!

אשרם ישראל חתן וכלה!

אשרם ישראל!

עוד אישה זוכה! איי-איי-איי!

איי-איי-איי! עם ישראל חי!

א-יי-איי-איי-איי-איי-איי! סמייצה!

איפה? עוד אחת! מחיאות הבית!

ברוך אתה ה' ה' אלוהינו מלך העולם,

שמיינו וקיימנו ואוויינו לדמת הלבים.

איפה השמאה איפה?

ציפורה בת חצי בה, תן לי זכה אותה, שלום בית נאמן! הצלחה! פרנסה טובה! ובעלה לוקחת ציצית וסיעתה תקוויה!

עם ישראל חד!

הגיעה עת הזולה! עם ישראל נגלים!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שמיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!

אמן!

סמי! איפה הם מחיאות כפיים לסמי?

בסוף הכנסת לי אותה.

לעולם הבא!

אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,

שהחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה! אמן!

סמי! איי איי איי שם דבר!

סמי!

הצדיק הזה רוצה ברכה, שיהיה לו עוד אחים! השם יזכה אותו, שיהיה לו אחים הרבה!

מוקדי אני לפניך מלך חי וקיום מלך מלך חי וקיום

שאחזר טובים שמוסיפכם לא רבו רבו רבו רבו רבו אמונות זה חוק!

ימים הימים הימים הימים הימים הימים הימים

מה יש לך להגיד לאמן סמי? שיהיה בריא. ברוך השם יבוא. ברוך השם זה מצליח להחזיר אנשים בתשובה. מה איתך?

אני מקווה שגם אני אעזור בתשובה.

למה לקחת ציצית היום עליך? לא? ברוך השם, למה לקחתי ציצית?

כדאי לי להתאמץ בעולם הזה בשביל העולם הבא.

גיגול נשמות היא תיאוריה שקיימת בכל המסורות הרוחניות בצורה פחות או יותר נסתרת.

יש מסורות רוחניות שבהן התיאוריה הזו גלויה מאוד, כמו למשל באינדואיזם ובבודהיזם,

גם בדת הדרוזית.

ודתות אחרות, כמו ביהדות, היא יותר נסתרת. זה שייך לסוד, למשל, הקבלה ביהדות.

בנצחות זה גם היה במאות הראשונות, למשל.

כך שזו תיאוריה שמאוד נפוצה,

ומחקרים מגלים עכשיו שיש כ-70% מכל האנושות כיום שמאמינים בתיאוריה הזו.

אדוני היושב-ראש,