לא ידוע - דיסק 88 - מבראשית - נקודות למחשבה

   88 - מבראשית נקודות למחשבה...

(03:40) ג'ינגל פתיחה ותקציר מקטע 1 :

(03:16) האם העולם נוצר באקראי? מקטע 2 :

מבראשית נקודות למחשבה הרב: יש למישהו ספק שהעולם נברא על ידי בורא עולם? שיצביע. רק העיתונאית. אתם רואים? בשביל זה היא עיתונאית. אם היא תאמין, יפטרו אותה מהמערכת. אני אשאל אותך שאלה. תגידי לי, לדעתך איך נברא העולם? עכשיו תראי. השעון הזה, מצאתי ביער בן שמן וחיפשתי אנשים סביבו, לא מצאתי. חיפשתי עקבות, לא ראיתי. צעקתי. על פי התורה אני חייב להכריז על אבדה. אף אחד לא ענה. אז חשבתי בלבי: הייתכן, שעון נמצא כאן לבד, בלי אנשים, בלי עקבות, איך יתכן שהוא הגיע לכאן? אחר כך נזכרתי שהיה ביג בנג. היה פיצוץ. בטח מאז היה סחף ורוחות והסתובבו כל מיני חלקים, ובסוף זה הסתובב והתחבר ונהיה "קאסיו". מה את אומרת, זה יכול להיות או לא? עיתונאית: הרי זה ברור שלא. הרב: ברור שלא. שימי לב: אם שעון קטן, שמורכב ממאות פריטים אולי, לא יכול להיווצר לבד, איך אישה כמוך, שמורכבת ממיליארדים של תאים תואמים יכולה להיווצר לבד? איך עולם ומלואו שמורכב מאין סוף של מרכיבים נוצר לבד? האם כל זה נוצר מעצמו במקרה? או שיש יד מכוונת שיצרה הכול במחשבה? ההגיון אומר שמאחורי דבר מורכב יש מחשבה ותכנון. הרב: אם שעון קטן שמורכב ממאות פריטים אולי לא יכול להיווצר לבד? איך אישה כמוך שמורכבת ממיליארדים של תאים תואמים, יכולה להיווצר לבד? איך עולם ומלואו, שמורכב מאין סוף של מרכיבים נוצר לבד? מה את עונה לי? עיתונאית: אלה תהליכים של מיליארדי שנים. הרב: אז יכול להיות שהשעון נוצר לבד, מתהליכים של מיליארדי שנים. זה דחית. שעון זה פחות ממך.

(03:48) אמונה מהי? מקטע 3 :

גבריאל הנדלר: שמי גבריאל הנדלר. אני מרצה בכיר בפקולטה לניהול באונ' תל אביב. את התואר הראשון אני קיבלתי באנגליה, ב- "london school of economics". תואר שני בטכניון ותואר שלישי גמרתי באם.איי.טי זהmassacusets institution of technology בבוסטון, וגם גם הרציתי תקופה מסויימת, ואז חזרתי לארץ ומאז אני נמצא באונ' בתל אביב. הייתי רוצה להתייחס לשאלה של הקשר בין המדע לבין האמונה. ולכאורה צריך הסבר. הרי מה הקשר בין מדע בין לוגיקה? בין רציו לבין עניינים של אמונה? כדי להבין את זה, צריך קודם כול להבין מה המושג "אמונה". אמונה על פי היהדות נגזרת ממושג של חוזק. למשל, בתורה כתוב על משה רבנו את המלחמה מול עמלק ויהי ידיו אמונה. או יש מילים כגון, למשל אמינות או במגילת אסתר, אומן את הדסה, כל המילים האלו הן לא מרמזות, לא מדברות על אמונה ערטילאית יהודית כמו באנגלית belief . זו לא אמונה belief, אלא עניין של אמינות, של חוזק. לחזור לענייננו. הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה צריך להיות הכיוון הרציונלי, הכיוון המדעי, הכיוון הלוגי, זה כאילו השלב הראשון בסולם. ביהדות תופסים את נושא האמונה כסולם שתחתית רגליו בארץ עולה עד השמיים. מה הכוונה? הרמב"ם, למעשה המצווה הראשונה שהרמב"ם מונה ביד החזקה, מדברת על "לידע את השם". הוא לא מדבר על להאמין, אלא הוא מדבר על לידע את השם. הוא רוצה לדעת. מה זה לדעת? לדעת קודם כול, זה משהו לוגי. קודם כול צריך להשתכנע שהאמונה היא נכונה, שמדובר על משהו אמיתי. אחרי שהשתכנענו, אחרי שהשתמשנו בשכל, אז אפשר לעלות בשלבים של סולם האמונה, זו בדיוק היהדות. אולי עוד נקודה אחת בהקשר הזה, כדי לסבר את האוזן, ניקח אדם כמו דניאל, דניאל בגוב האריות. או אליהו הנביא. אלה אנשים שהגיעו לדרגות מאוד מאוד גבוהות באמונה. קרי, כשאדם מצוי בדרגה מאוד גבוה של אמונה, כלומר דבקות בבורא, אז הכול אפשרי. אפשר לשים אותו בתוך גוב של אריות ולא יקרה שום דבר, מפני שהאמונה שלו מאוד חזקה, אז זו דוגמה. האמונה הגבוהה הזו היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם. אבל מאיפה היא מתחילה? היא צריכה להתחיל מאיזשהו בסיס. הדבר שאנחנו רוצים פה לטעון בדיון הזה, במיוחד בדור היתום הזה, שקודם כול צריך להתחיל עם שכל. צריך להתחיל קודם כול להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית, את האמיתות של התורה בצורה שכלית. ואז אם השתכנענו, משם אפשר לעלות למעלה בדבקות ע"י תורה, מצוות, תחינה, תיקון המידות ואז מגיעים לדרגות גבוהות מאוד של אמונה, של חוזק. אז אם כך, אנחנו נמצאים בשלב התחתון של הסולם הזה ורוצים לברר את העניינים בצורה שכלית. אם אדם לא אכפת לו למה הוא פה, לא מעניין אותו, אז אני הייתי אומר שהוא אדם פגום, אבל אני לא יכול להתווכח אתו. השאלה הכי בסיסית, הכי מעניינת שיש: מה אני עושה בעולם הזה? מה אני עושה פה 70-80 שנה? והאם יש בורא לעולם? אם את האדם הזה זה לא מעניין, אין לי שום כלי להכריח אותו להתעניין בשאלה הזו.

(07:55) הוכחת קיום הבורא מקטע 4 :

הוכחות: למציאות הבורא… הרב: כל נברא מעיד שיש בורא. איך נברא מעיד שיש בורא? הקב"ה בפסוק אומר "ואתם עדיי, נאום השם". פסוק אחר אומר "מבשרי אחזה אלוקה", "מלוא כל הארץ כבודו" אין מקום שאני לא רואה את הקב"ה. אין. אני נברא. אני נברא. אם אני נברא, יש שתי אפשרויות. או שאני בראתי את עצמי, או שמי שקדם לי ברא אותי. זהו. אני בראתי את עצמי? יש שתי אפשרויות. אם בראתי את עצמי, שתי אפשרויות: או שהייתי לפני עצמי, או שלא הייתי לפני עצמי. אם הייתי לפני עצמי, לא צריך לברוא את עצמי, כי כבר הייתי. אם לא הייתי לפני עצמי, לא יכולתי להוות את עצמי, כי לא הייתי בשביל לעשות את עצמי. מוכרח שאני לא בראתי את עצמי. נגמר. מה נשאר? שנבראתי על ידי מי שקדם לי. זהו, נגמר. אפשר לסגור את האוניברסיטה? קורקינט, יאללה, חראקה. אפשר לרדת למגרש לשחק. עוד פעם אני אחזור. כל נברא מעיד שיש בורא. לא רק נברא אדם, גם גרגר חול. גם גרגר חול. גרגר חול. הוא נברא או לא? שתי אפשרויות. או שהגרגר ברא את עצמו, או שמישהו ברא אותו. זהו. עכשיו בואו נבדוק אם הוא יכול לברוא את עצמו, גרגר חול. יש שתי אפשרויות: או שהוא היה הגרגר חול לפני שהוא ברא את עצמו, או שהוא לא היה לפני שהוא ברא את עצמו. אם הוא היה לפני שהוא ברא את עצמו, אז הוא כבר היה. הוא לא צריך לברוא את עצמו. כמה זמן היה? כל הזמן היה. הנברא לא כל הזמן היה הנברא נברא. אם הוא לא היה לפני, איך הוא יכול לעשות את עצמו? הרי הוא לא היה בשביל לעשות את עצמו. מוכרח שכל נברא מעיד, מעיד מעצם היותו נברא, שהיה בורא שקדם לו. נלך אחורה אחורה אחורה אחורה עד ראשון הנבראים. מוכרח שלראשון הנבראים, בגלל שהוא נברא, כמו שהסברנו, שהיה בורא שברא אותו. אז מצאנו את הבורא שברא את הנברא הראשון. נשאל: ומי ברא את הבורא? לבורא לא יכול להיות בורא. למה? אם גם לבורא יש בורא, אז מה הוא? נברא. אז גם הוא נברא. טוב אז יהיה לנו נבראים, נבראים בלי בורא? אי אפשר. מוכרח שיהיה בורא, כי אנחנו רואים שיש נבראים. אז בורא יש, ואם לבורא יהיה בורא? אי אפשר, כי הנבראים בלי בורא. מוכרח שיש בורא ראשון שאינו נברא, שברא לכל הנבראים. והוא נצחי, קיים, תמידי, בלי מתחיל, בלי התחלה ובלי סוף. מאיפה אני יודע? מזה שאני נמצא. אני המעיד שאני לא עשיתי את עצמי. אז מישהו שקדם לי עשה ככה עד הראשון. אם כן זו הוכחה לוגית פשוטה שאין עליה פירכה. נו, שיביאו את המדענים עכשיו שיתמודדו עם זה. אי אפשר, נשמות, אי אפשר. העולם כולו ניסה להתמודד. אי אפשר. כל כך פשוט, כל כך, למה להיות קוף? למה? למה? למה לטפס על העצים? למה? למה? כי אם אתה לא קוף, צריך תפילין. צריך לשמור שבת. זה הבעיה. לא רוצים את זה, אז אומרים: אתה יודע, קופים לא היו במעמד הר סיני, זה גם אנחנו לא טוענים, אז ככתוב. עוד דבר, כל דבר בעולם מוגבל. כל דבר בעולם מוגבל. יש לו גבול גבולות. הנה הכוס הזה מוגבל. אם הוא מוגבל, יש לו גבול - מישהו הגביל אותו. הספר מוגבל, מישהו הגביל אותו. השולחן מוגבל, הנגר הגביל אותו. האולם מוגבל, הקבלן הגביל אותו. כדור הארץ מוגבל. השמש, הירח, הכוכבים מוגבלים, מישהו הגביל אותם. יש מגביל לכל המוגבלים. והמגביל לכל המוגבלים אינו מוגבל. כי אם הוא יהיה מוגבל, אז יש מגביל מעליו שהגבילו. נצטרך להגיע לראשון שהגביל את כל המוגבלים. זה הבורא שברא לכל הנבראים. פשוט. אתם רואים? אפילו עוד לא נכנסנו לגן חובה כבר אנחנו יודעים הכל. דבר נוסף מוכרח, שהבורא הוא הכול יכול. שאם הוא לא הכול יכול, אז הוא מוגבל. ואם הוא מוגבל, חזרנו לבעיה הקודמת. אולי נאמר שיש שני מוגבלים? סליחה. אולי נאמר שיש שניים הכול יכול? גם זה אי אפשר. אם יש לנו שניים הכול יכול, זה הכול יכול וזה, נשאל: האם הכול יכול הזה יכול להגביל את זה? אם הוא יכול להגביל את זה, אז זה לא הכול יכול, מוגבל. אם הוא לא יכול להגביל את זה, אז הוא בעצמו מוגבל ולא הכול יכול. אי אפשר שניים, אלא רק אחד הכול יכול. נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים, זה מוכרח. מגביל לכל מוגבלים ואינו מוגבל, והכול יכול - אחד ולא שניים. הרמב"ם פותח את ספרו, ספר המדע, בשורה אחת: "יסוד היסודות בעמוד החוכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים" והיה אחד שבא אל אחד מחכמי התלמוד ואמר לו: תשמע, תראה לי את הקב"ה. תראה לי אותו. אמר לו: אין בעיה, בוא. לקח אותו החוצה. אתה רואה את השמש? תביט עליה. ההוא עשה ככה ולא יכול. הוריד את העיניים. אמר לו: תסתכל טוב. אמר לו: לא יכול להסתכל. אמר לו: אם על אחד השמשים שלו אתה לא יכול להסתכל, אותו אתה רוצה לראות?

(04:52) תכלית הבריאה מקטע 5 :

מה תכלית הבריאה? ובכן אם יש לנו בורא שברא לכל הנבראים, ואנחנו שואלים לאחר מכן: האם הוא חכם? מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם. חוכמה מניין לנו? החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו. אם כן, אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה ובכל פרט ופרט של הבריאה, אנחנו יודעים שהוא חכם. חכם עושה דברים לתכלית. הבורא ברא נבראים. מהי התכלית שהבורא ברא את הנבראים? אם תכליתו לא תצא אל הפועל, אנחנו רואים שלמעשה החוכמה לא מתממשת. אלא מה, הוא צריך להודיע לברואיו מהי התכלית. מהן הדרכים העומדות לפניו? או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה, או שהוא יכתוב ויפרסם את המכתב, או שהוא ישלח שליחים. בשלושת הדרכים האלה נתגלה הבורא לברואיו. במעמד הר סיני לעיני מיליונים, כולל אומות העולם, הופיע הקב"ה בעשרת הדיברות ואמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוציאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי." כתב מכתב, והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות, וגם שלח ביד עבדיו הנביאים את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים. לאורך ההיסטוריה שעברנו יש לנו כבר מספיק ראיות שמה שהקב"ה שלח ביד עבדיו הנביאים שיתקיים לטובה - התקיים. נותן התורה במעמד של מיליונים לעיני באי עולם, אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואיו, ואנחנו צריכים לקיים את רצונו, כפי שהוא אומר: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים את הטוב, את המוות את הרע, ובחרת בחיים" אני נותן בפניכם שתי דרכים: דרך אחת של טוב, דרך אחת של רע, אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות, ואני אומר לכם "ובחרת בחיים". כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברוא וברוא האם לעשות רצונו, או לא. והקב"ה יוציא את תכליתו. אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה ויישאר בה, תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול, עד שלוש פעמים כאדם, לאחר מכן בדרך רביעית, על ידי צומח דומם או חי, כשהנשמה כלואה בתוכם ואז אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו. יש אפשרויות נוספות, אבל בסופו של דבר הקב"ה דואג שלא יידח ממנו נידח. מה התפקיד שלי בעולמי? האם יתכן שאני באתי לעולם למשך 70 שנה לאכול, לשתות, לעבוד, לנוח ולמות? האם זו התכלית? אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות? ובשביל מה האדם ניחן בשכל? בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן, כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום? ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק, אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת? שאלות כאלה חייב כל אדם מאתנו לשאול ולהתבונן בהן תדיר, בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו. זה למעשה דבר שאדם היה צריך לשאול שאלה ראשונה בפתיחה, ברגע שהוא מתפכח ממעשי הילדות, ולהגיע למסקנה מחייבת. אין שום דרך חיים אחרת שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

(04:17) אמיתות היהדות מקטע 6 :

היהדות מול הדתות השונות כולם אומרים שיש בורא אחד. זה ברור. מה המחלוקת? האם התורה שנמצאת אצלנו או אצלם או אצלם, התורה לא הוא, הוא קיים, זה כולם אומרים, ברור. ושהוא נתן את התורה שלנו, זה גם הנוצרים גם המוסלמים אומרים, שזה התורה הראשונה שניתנה לעם ישראל כמו שתיארתי קודם. זה כולם אומרים. רק מה הם אומרים? הנוצרים אומרים: כן הקב"ה נכון, נתן לכם את התורה, אבל בזמן מסוים הוא מאס בכם, זרק אתכם, השליך אתכם לגלות ועכשיו בחר בנו. ואנחנו עכשיו התורה. עכשיו, מה הם אומרים? שישו קיבל את התורה מהקב"ה. בסדר, טענה. בסדר? טענה. בואו נגיד שקינן בי הספק, טוב? טענה. אחר כך בא מוחמד, כתב קוראן. אני הולך לבדוק עכשיו מה הם אומרים. אז אני אומר ככה: רגע, מי אמר שהם קיבלו את הברית החדשה, לעומת הברית הישנה? זאת הברית הישנה, הם החדשה. איך הוא קיבל את זה? הוא קיבל את זה. איך הוא קיבל את זה? אף אחד לא היה בשעה שהוא קיבל את זה. הוא בא וסיפר לשליחים שהוא קיבל. בסדר, אז הוא אומר שהוא קיבל. השליחים האמינו לו. האמינו, כל הכבוד. מה, זה ה"רבה" שלהם. לא יאמינו לו? בטח יאמינו לו. ש: גם אף אחד לא נכח כשמשה קיבל את התורה. הוא היה לבד על ההר. ת: בדיוק הפוך, מאמי, בדיוק הפוך. נתינת התורה הייתה במעמד של מיליונים. עשרת הדיברות זה לא משה אמר, זה השם אמר, כשמשה למטה איתם והוא אומר לכולם כולל למשה "אנוכי השם אלוהיך אשר הוציאתיך מארץ מצרים". ש: אני… ת: רגע, עוד לא סיימתי. זאת אומרת, אנחנו קיבלנו במעמד של מיליונים, ישו במעמד של יחיד, מוחמד במעמד של יחיד, ואני אומר לך היום שגם אני קיבלתי במעמד של יחיד. אני עכשיו בדרך עצרתי ליד מערה, נכנסתי והיה לי גילוי אלוקי. והקב"ה נתן לי הערב את תורת ה"טאן-דו" שמהיום אני הולך להפיץ אותה, ואני אמצא כמה פראיירים שיפיצו לי את זה ולאט לאט בעוד 500 שנה יהיו כאלה יגידו: כן, אתה יודע אמנון יצחק, הוא מילא את אצטדיון טדי…מה.. טאן דו. מאמין לו, בטח מאמין לו. מה קרה לך. אתה יודע מי זה? מה זה, לא מאמין לו? עוד 500 שנה יהיה עוד דת אחת. טאן דו. אבל מה, אני אדם רציונאלי. אני אומר: רק רגע אם הקב"ה נתן לעם ישראל במעמד של מיליונים, וזה הם מודים, והוא החליט נגיד באמת: מאסתי בכם, לא רוצה אתכם יותר. אני בוחר עכשיו את ישו ואת מי שיביא אחריו. בסדר, יכול להיות, נכון? מה היה קורה? למה בפעם הראשונה עשית את זה במעמד אוניברסאלי כזה גדול ועכשיו אתה מביא את זה בגניבה, בסתר, מאחורי ההר אתה לוחש לו? מה קרה? אתה רוצה להכריז? להודיע? זה צריך להיות בפרהסיה, לפחות כמו שהיה פעם, כדי להפקיע את הפעם הראשונה.

(13:55) מנין שהתורה לא התישנה והשתבשה מקטע 7 :

התורה עדות לדורות האם יתכן שהעם הזה שנחשב היום ע"י יהודים, ודווקא ע"י יהודים כעם חשוך ובלתי נאור, שחי בתקופת ימי הביניים, האם יתכן שעם כזה שכל כך מקובל בכל העולם כולו, התורה שלנו היא הבסיס לנצרות ולאיסלם, ובאים יהודים מבינינו וחושבים שהם בעלי תרבות ואומרים לנו: תשכחו בכלל מההיסטוריה שלכם. מי אמר שהיה? מי אמר שזה בכלל נכון? ובאים ומאמצים תרבויות זרות של עמים אחרים, ורוצים לדחות את אלה שבאים עם תרבות של 3,300 שנה. אז בואו נרענן קצת את הדברים ונזכיר: באחת ההרצאות היה חוקר משטרה ששאלתי: מישהו לא מאמין שהתורה ניתנה בהר סיני? הוא הצביע. שאלתי: מדוע? אז הוא אמר לי שהוא למד בבי"ס חילוני ולימדו אותו שספר התורה זה ספר היסטוריה שנכתב ע"י כמה היסטוריונים בכמה תקופות, וזה ניתן ללמוד מהסגנונות המופיעים בפרק על פרק וכולי. אמרתי לו גם אני למדתי אותו דבר, גם אני למדתי בתל נוראדו בתל אביב, גרתי בבן יהודה ואני למדתי בדיוק אותו דבר, אותו חומר. אבל באיזשהו גיל הזדמן לי ספר שהתחלתי לקרוא, ובעקבותיו התחלתי לבדוק והנה התברר לי שלא היא. אמרתי לו: בוא אני אשאל אותך שאלה, בתור חוקר משטרה. אם באים אליך שניים ואומרים לך אנחנו ראינו את פלוני גונב, הוא מכחיש. למי אתה מאמין? לשניים או לאחד? אמר: לשניים. אמרתי: אם שישה יבואו ויעידו, זו תהיה עדות יותר חזקה משניים? אמר לי: כן. אמרתי לו: שישים יעידו על המקרה, הוא יכחיש, ישתטח על הרצפה יבכה… אמר לי: כן. שש מאות איש יעידו? אמר לי: טוב מאוד. 6,000 יעידו? אמר לי: מצוין. 60 אלף מעידים נגדו? Wonderful . 600 אלף? אמר: לא צריך יותר. אמרתי לו: ומעמד הר סיני היו 600 אלף איש. גברים מגיל 20 עד גיל 60, חוץ מנשים, חוץ מטף, חוץ מזקנים וחוץ מערב רב, שהיו כפול מכל יוצאי מצרים. במעמד הר סיני היו מיליונים שראו ושמעו את הקב"ה אומר בעשרת הדיברות: "אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". מיליונים מעידים. זו עדות או לא עדות? אמר לי: כן, זו עדות, אבל זה היה פעם. אמרתי לו: נכון. גם העדות שהייתה בבית המשפט השלום היא הייתה פעם, ולמרות זאת השופט פסק שצריך להיכנס להיכל התרבות. כל שופט שומע עדויות שהיו פעם. אחרת גם הוא היה נוכח באותו מקרה. כל עדות זה על פעם. אמרתי לו: נפוליאון היה? אמר לי: כן. אמרתי לו: זה לא היה פעם? למה העדות שהוא היה זה כן עדות ושלנו לא עדות? אמר לי: כן, אבל בתנ"ך כתוב שהיו מיליונים. מי אמר שהיו מיליונים? אולי הוא כתב שהיו מיליונים, מאיפה אני יודע? אמרתי לו: שאלה יפה. רואים שאתה חוקר משטרה. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה מכיר קצת את חגי ישראל? אמר לי: כן. שאלתי אותו: תגיד, אתה מכיר את חג פסח? אמר לי: כן. לזכר מה זה פסח? לזכר מה זה חג פסח? יציאת מצרים. וחג שבועות אתה מכיר? אמר לי: כן. לזכר מה? אמר לי: מתן תורה. אמרתי לו: יפה מאוד. אמרתי לו: תגיד לי שאלה, שנה שעברה היו החגים האלה? אמר לי: כן. אמרתי לו: שאלה קצת יותר קשה, לפני שנתיים היו החגים האלה? אמר לי: כן. היו. לפני שלוש שנים, היו החגים האלה? אמר לי: היו. לפני ארבע שנים היו החגים האלה? אמר לי: נודניק, כל שנה יש. שאלתי אותו: מתי התחילו? אמר: מיציאת מצרים. ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. אתה בעצמך אומר שכל שנה מיציאת מצרים עושים זכר ליציאת מצרים. כל שנה מאז מתן תורה עושים זכר למתן תורה. זה בלי ספר תנ"ך, זה בלי הסופר שכתב לשיטתך. זה עם שלם שכל שנה עושה זכר לאירועים ההיסטוריים האלה. שאלתי אותו: תגיד, הייתה שואה? אמר: ודאי שהייתה שואה. מנין לך? אמר: מה זה, יש אנשים עד עכשיו ניצולי שואה. אמרתי לו: נכון. מה יקרה אם בעוד עשרה דורות שיבוא תלמיד אחד והמורה להיסטוריה בבי"ס יהודי בישראל יאמר לו: שמע, בני, לא הייתה שואה. אז הוא יגיד לו: הכיצד? אני צאצא של ניצולי השואה. אם לא ניצלו, אני לא הייתי כאן. הוא אומר: שמע, זו דעה מאוד פרימיטיבית, מאוד מיושנת. זו טענה יהודית ככל הטענות היהודיות על עוולות שנעשו להם. זה לא…תצא מזה. יש היסטוריונים אמריקאים, גרמנים, כותבים שזה שטויות. לא היה ולא נברא. מתוך קלטת הוידאו "שלום בין יהודים" קריין: מספרם של היהודים שנהרגו בידי הנאצים, לדברי זונדל ושאר המכחישים, לא קרוב אפילו ל- 6 מיליון. זונדל: הייתי נוקב במספר נמוך יותר בסדר גודל של 300,000. מראיין: זה הכול? זונדל: כן. מראיין: ומה גרם למותם? זונדל: מחלות, טיפול לא טוב, ניסויים רפואיים שבוצעו בהם, עבודת יתר... מראיין: איש לא הומת בגזים? זונדל: לא. קריין: אך אם מתו רק 300,000 יהודים, מה קרה לשאר 6 המיליון שנעלמו אחרי המלחמה? לדברי זונדל, הם הועברו בחשאי לברה"מ, לישראל ולארה"ב. זונדל: בלי שום רישומים, הותר להם רק להיכנס לארה"ב... מראיין: והכל מוסתר מעיניהם של תושבי ארה"ב? זונדל: בינתיים כן. מראיין: וכל העדויות ששמענו לאורך השנים מפיהם של אלפי ניצולים, שסיפרו על מחנות מוות, יחידות חיסול, המתה בגזים, כל אלה הם בדיה? זונדל: אלו שמועות, וכמו כל שמועה אחרת הן התפשטו ככל שיותר ויותר אנשים הרוויחו מן השמועות האלה. מראיין: אם כך, כולנו נלכדנו במעשה גדול של רמאות והונאה. זונדל: הונאה, הונאה גדולה. מראיין: שבוצעה בידי מה שאתה מכנה הלובי של השואה. זונדל: הלובי של השואה. מראיין: מי מרווחים מהלובי הזה? זונדל: ישראל הרוויחה ממנו רבות, משום שמתוך התקציב שלה עד לא מכבר, בשנות ה- 80 כ- 30, 40 אחוזים מומנו מכספי "אשמה" של גרמניה. מראיין: לא היו תאי גזים? זונדל: לא להשמדת אנשים, רק נגד כינים. מראיין: לא הייתה השמדה? היינריך הימלר לא היה אחראי להשמדתו של איש? זונדל: לא! מראיין: בנאומו לקציני האס-אס שלו בפולין ב- 4.10.1943 היינריך הימלך אמר (מוקלט בקלטת): "הגזע היהודי מושמד. חובתנו לעמנו היא להשמיד את העם הזה, שרצה להשמיד אותנו אנו יכולים לדבר על כך בחופשיות כאן, אך אל לנו לדבר על כך בפומבי. זה פרק מפואר שלא כתוב בהיסטוריה שלנו שלעולם גם לא ייכתב." זונדל: תאמר לי מה המקור. מראיין: אתה טוען שזה זיוף? זונדל: אני רוצה לראות הוכחות, מספרי עמודים, מסמכים מקוריים... מראיין: אם נוכל להראות לך הוכחות, זה ישנה את דעתך? זונדל: כן, נכון. קריין: הצלחנו לספק את ההוכחות האלה רוברט וולף מהארכיון הלאומי בוושינגטון נתן לנו העתקים של הקלטת והנוסח המקוריים של הנאום הזה, שעשו הנאצים עצמם, וכן הערות של הנאום בכתב ידו של היטלר. כשאמרנו זאת לזונדל הוא טען שהכל מזוייף, כפי שהוא מתייחס לכל התיעוד של השואה. מרואיין: מאידך, כל הסיפור כולו מבוסס על אגדות, ולא יעמדו במבחן המציאות. כעת זה שורד, אך בעוד 10, 20 שנה כשהניצולים שסבלו מזאת באופן פיזי יעזבו את העולם. מראיין: אך זה אינו מבוסס על גבי 'אגדות', הניצולים מעידים! מרואיין: כל ראיה יכולה להיות מושמדת. זה משחק חביב של מכחישי השואה ואתה יודע את זה היטב. הרב: איך יוכל להוכיח אותו ילד למורה להיסטוריה המתעקש לשאול את ההיסטוריה? איך יוכל להוכיח לו שאכן הייתה שואה? עשרה דורות כבר עברו. יביא לו תמונות. היום, אתם יודעים שניתן לצלם אפילו מה שאין. יראה לו סרטי וידאו? אפשר לתפור מה שרוצים. היום אפשר באנימציה לעשות הכול. אפשר למלא גם את הכיסאות הריקים פה. נו, אז מה? מה עושים? איך מוכיחים? יום השואה. יום השואה. כל שנה העם עושה זכר ליום השואה, לכל החללים וזה עובר שנה אחר שנה, ובכל העולם היהודי מתייחדים עם הזכר פעם בשנה. בעוד מאה, מאתיים שנה יבואו מכחישים ויאמרו: לא היה ולא נברא. יאמרו להם: ומה עם המיליונים האלה שמנציחים את זכרם ועושים כל מיני דרכים להנצחה, כמו אנדרטאות, כמו "יד ושם" וכמו דברים אחרים? האם תוכל לשלול זאת? יש היום עצמאות לארה"ב 250 פלוס. אין אחד בן 250. יבוא אחד יגיד: מי אמר לך שאין להם עצמאות? אולי לא היה? יצחקו עליו. מה אתה בא להכחיש? כל שנה עושים יום עצמאות. אתה בא להכחיש? איך באים ומכחישים תורה שמקובלת וידועה בכל העולם? זה לא איזה שבט באפריקה שאף אחד לא יודע עליו ופתאום מוציא ספרים ואומר: אנחנו היינו והיינו. מדברים על העם הכי מפורסם בעולם. העם שספר התורה שלו התפרסם בכל הלשונות, בכל העמים, בכל התרגומים. וקמים יהודים מבינינו ואומרים: מי שטוען כך חסר תרבות. פלא פלאות. אמרתי לאותו חוקר משטרה: אם יום השואה זה הוכחה שהייתה שואה אפילו בעוד דורות רבים, על אחת כמה וכמה תורת ישראל. לא רק יום כיפור, לא רק ראש השנה, לא רק חגי ישראל והמועדים הם הוכחה למה שהיה לעם היהודי, אלא כל יום בשנה אנחנו זוכרים את יציאת מצרים ואת מתן תורה. כמעט ואין בית יהודי בעולם, כמעט, לצערנו הרב זה רק "כמעט", שאין בו מזוזה. והמזוזה לזכר מה? לזכר יציאת מצרים, שהשם פסח על בתי העברים. זאת אומרת, כל יום יהודי נזכר מספר פעמים ביציאת מצרים ע"י המזוזה. מניחים תפילין כתוב בהם ארבע פרשיות שכתוב בהן יציאת מצרים. קוראים קריאת "שמע" פעמיים ביום מזכירים יציאת מצרים. מתפללים שלוש תפילות, מזכירים את יציאת מצרים. עושים קידוש, מזכירים יציאת מצרים. מברכים ברכת המזון, מזכירים יציאת מצרים. אין לך כמה רגעים ביום שאין אתה נזכר ביציאת מצרים. אלא אם כן אתה לא יודע בכלל מהם אותם אותות שקיבלת. זה אפשר לקום ולהכחיש? לומר: לא היה ולא נברא, זה המצאה? עד איפה אפשר להגיע? אנחנו יותר מדי גבוהים כנראה, 1.70-1.80 מטר. כל כך גבוהים אנחנו, שמתנשאים מעל לבורא והבריאה. מה זה גאונים אנחנו. מתהלכים פה ויש לנו שאלות, מפרקים את הכול. בנאדם אף פעם לא השקיע ללמוד קצת. איך אפשר לזלזל בכל חכמי ישראל 3,300 שנה גאוני עולם? איך אפשר לזלזל בכזה דבר? איך אפשר לא להתחשב בדברים שלהם? כל כך אנחנו גבוהים? כל כך גדולים? בואו, אני אתן לכם כמה דוגמאות מדהימות לראות מה זה חכמת חכמי התורה ומה זה הקבלה והמסורת שקיבלו איש מפי איש, מפיו של הקב"ה. מפיו של הקב"ה. ההוכחות שאני אביא כרגע, אי אפשר בעולם להגיד שהאדם היה יכול להשיגן בזמנן בלי שישמע את זה מפיו של הקב"ה.

(06:26)  תורה משמים - מחזור הלבנה מקטע 8 :

הוכחות שהתורה מן השמיים: 1. משך זמן חידוש הירח יש מולד ללבנה. כל חודש היקף הלבנה, כל כמה זמן היא מתחדשת? אז בואו תשמעו גמרא. גמרא תלמוד לפני אלפיים שנה, כתוב כך, מסכת ראש השנה דף כ"ה עמוד א'. "פעם אחת נתקשרו השמיים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחודש". אחרי 29 יום מחידוש הלבנה הקודם נראתה שוב פעם דמות לבנה בשמיים. "כסבורים העם לומר ראש חודש." "אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא, אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה…", זה 12 שעות נוספות "ושני שלישי שעה בשבעים ושלושה חלקים". זאת אומרת תשצ"ג - 793 חלקי שעה. השעה מתחלקת ל- 1080 חלקים, לפי חלוקה של חכמים שזו החלוקה שנותנת את הדיוק המרבי שאפשר. לא לשישים, אלא ל- 1080, והוא אומר להם: אני קיבלתי מאבות אבותיי, עד משה שקיבל מפיו של הקב"ה, שאין חידוש הלבנה פחות בשבר עשרוני, פחות מ- 29 יממות שלמות, פסיק 53059. אין פחות. רבן גמליאל, כבוד הרב, העם רואים בחוץ דמות לבנה. אומר להם: כמה זמן עבר, 29 ימים? אני מצטער, מה שאתם רואים זה דמיון. כבוד הרב, אתה מכחיש את המציאות? העם רואים דמות לבנה. אומר שמעתם? כך מקובלני מבית אבי אבא. נקודה. אין פחות מ29.53059. מה אתם אומרים? נו? אם היה יוסי שריד בשיעור הזה, מה היה אומר? לא היה אומר: זה רב פנאטי? איך אתה יכול להכחיש את המציאות? תקום מהכיסא, תצא החוצה, תסתכל בשמיים. אתה רואה דמות לבנה או לא רואה? אז מה אתה מספר לי מבית אבי אבא? אבל בדור ההוא, ברוך השם, לא היה יוסי שריד. לא היה. היה עם מאמין, יודע שהחכמים ידעו מה שהם מדברים. הקטע שאנחנו נקריא לכם כרגע הוא מתוך ספרו של קרל סגן, המדען הראשי של מנהל החלל האמריקאי נאס"א. שבעזרת לוויינים היום, למרבה התדהמה, הוא מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא 29 יממות פסיק 530588. חסר לו שתי אלפיות, והוא עם לוויינים. אבל פעם ראשונה בהיסטוריה העולמית, שמישהו יכול לצפות בכלל כמה זמן חידוש הלבנה. בזמנם לפני אלפיים שנה, אפשר היה לעמוד 29 יממות להסתכל בנקודה אחת שיצא הירח לדרך, לחכות לו 29 יממות וחצי היממה ועוד תשצ"ג חלקי השעה ולהתבונן ולהגיד ככה בעיניים: הופ, הנה עכשיו הוא הגיע. הנה, אפשר היה לעשות כזה דבר? והיה להם שעון שיכול להראות עד אלפית שנייה? ואנחנו באלפית שנייה יכולים לראות בכלל היום? אז איך יכול היה רבן גמליאל להגיד דבר כזה? הוא אמר פשוט: כך קיבלתי מאבי אבא שקיבל עד משה רבנו מהקב"ה. אז למנהל החלל האמריקאני יש פספוס של שתי אלפיות. התדהמה הופכת למוחלטת כאשר מתגלה שמחקר מתקדם יותר שנערך בברלין בגרמניה, הולך וסוגר את פער חלקיקי השנייה שבין תורת ישראל לבין מחקרי המדע המודרני, והוא מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא 29 יממות פסיק 530589. עוד אלפית. עכשיו מחכים למדען שיגיע לרבן גמליאל. רבן גמליאל, נכדו של ר' הלל הזקן אשר חי לפני כאלפיים שנה וכיהן כנשיא הסנהדרין בארץ ישראל. פלא פלאות. אפשר היה להגיד כזה דבר? אי אפשר. לא היה כלים וגם היום, עם הכלים הכי משוכללים, עדיין עדיין לא יכולים להגיע לדיוק המקסימלי.

(00:27) תורה משמים -חיי העובר מקטע 9 :

2. העובר שלם בארבעים יום הגמרא שאומרת שעובר נשלם לארבעים יום. היום המדע אומר את זה בדיוק בארבעים יום העובר שלם. חכמים ז"ל לא היה להם אולטרא סאונד. מאיפה הם ידעו שהעובר בארבעים יום בדיוק נשלם?

(03:56) תורה משמים -צביר הכוכבים כימה מקטע 10 :

3. צביר כוכבים כימה? יש צביר כוכבים שנקרא כימה. פליאדות. הוא מרוחק מאתנו 300 שנות אור. 300 שנות אור זה מרחק גדול גדול גדול. כמה גדול? שנת אור אחת, המרחק בק"מ - שנת אור - 9 ביליון 480 מיליארד ועוד כמה מאות מיליונים ק"מ. זה מרחק של שנת אור אחת. כפול 300, זה המרחק מפה עד צביר הכוכבים שנקרא כימה. כמה כוכבים נראים בצביר הכוכבים? במשך כל הדורות ראו שישה עד תשעה. מעולם לא נראו יותר ואי אפשר לראות יותר אפילו במצב הראות הטוב ביותר. אי אפשר. זאת אומרת, מעולם לא ידעו שיש שמה עשר. אבל ב1609 גלילאו גליליי, בהמצאת הטלסקופ ושיפורו עד השגת טלסקופים שוברי אור וטלסקופי רדיו, התברר שהיום ניתן לראות שבצביר הכוכבים "כימה" יש כמאה כוכבים. זה אי אפשר לראות בעיניים. אפילו תעלה על האוורסט, לא תוכל לראות יותר משישה עד תשעה, בראות הכי גבוהה, בראייה הכי טובה. אין. ולא היה מכשירים כאלה פעם להסתכל. נו, האם אחד מחכמי ישראל לפני אלפיים שנה יכול היה להגיד דבר כזה? ראינו שהם ידעו. מה ידעו? כמה זמן המולד וכמה יש בצביר הכוכבים כימה? גמרא, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב'. שואלת הגמרא "מהי כימה אמר שמואל כמאה כוכבי" שמואל אמורא יושב בבית המדרש, שואלים בבית המדרש שאלה "מהי כימה?" הוא אומר פשוט, "כמאה כוכבי." תארו לכם שרובינשטיין היה בשיעור, היה אומר לו: סלח לי, כבוד הרב, איך מאה? מאיפה יצא לך מאה? בוא, נצא החוצה, נסתכל למעלה, כמה אתה רואה? היה אומר לו גם כן שמואל: אני רואה שישה, וכמה אתה רואה? שישה. אז איך אתה אומר מאה? אומר: לא, אני יש לי ספר שכתב אותו אדם הראשון. אדם שנברא ע"י הקב"ה, הראשון, יציר כפיו של הקב"ה כתב ספר. קוראים לספר הזה: ספרו של אדם הראשון. בספר הזה הוא כתב לכל תולדותיו עד בסוף הדורות מסתרי הבריאה של הקב"ה. בספר הזה עבר מדור דור בין הצדיקים סוד השם ליראיו. אתם יודעים מה זה ידיעה כזאת? בלי מכשירים בלי מחקרים, בלי תצפיות. פלא פלאות.

(09:45) תורה משמים - כדור הארץ מקטע 11 :

. כידוע, רבי שמעון בר יוחאי הוא הביא את הזוהר הקדוש לעולם, נכתב ע"י תלמידו רבי אבא והספר הזה התגלגל בין חכמי הדורות והיום הוצנע. מה הוא מדבר רבי שמעון? תשמעו. פרשת "ויקרא", דף י'. רבי שמעון אומר כמה ידיעות, מה שאנחנו גילינו רק בשנים האחרונות וייחסנו אותם לאנשים לא להם. תגליות מדעיות לפי ספר הזוהר א. כדור הארץ עגול. ב. כדור הארץ סובב על צירו ג. תושבים חיים בכל צדי הכדור - כוח המשיכה. ד. מזג האוויר משפיע על המראה החיצוני של האדם. ה. כשבחצי אחד יום, בחצי השני לילה. ו. הקוטב הצפוני רק שעה אחת של לילה. אתם יודעים, רוב היוונים הקדמונים סברו שהועלם מישור. ותפתחו אנציקלופדיות תראו שיש ציורים שתיארו שהעולם עומד על שלושה פילים. רק כשהגיע קולומבוס הוכיח שהעולם כדור, כיוון שרצה להגיע להודו ונסע למערב והגיע להודו שהיא במזרח, התברר שהעולם עגול. היום רואים שהעולם עגול. יוצאים מהכדור רואים שהכדור עגול, אבל לפני אלפיים שנה מישהו היה יכול להגיד בביטחון גמור, לא מסברה, בביטחון גמור שהעולם עגול? בואו תשמעו. רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש אומר כך "כל ישובא מתגלגלא בעיגולה ככדור". כל העולם מתגלגל בעיגול ככדור. לא רק שהעולם כדור הוא גם מסתובב כל הזמן. ממשיך ואומר "אלין לתתא ואלין לעילא" יש אנשים בכדור שהולכים למעלה בכדור ויש אנשים למטה בכדור. אלה שהולכים למעלה, רגליהם על הכדור וראשיהם למעלה. אלה שמתחת לכדור, רגליהם על הכדור וראשיהם למטה ולא נופלים. אתם מתארים לכם שיעור כזה שנותן רבי שמעון בר יוחאי ובעזרה יושבת שולי? היא אומרת לו: רבי שמעון, רבי שמעון, איך אתה יכול להגיד עולם כדור, אנשים הולכים למעלה ולמטה הפוך ולא נופלים? מה היה אומר לה רבי שמעון? שולי, מה את לא יודעת שיש כוח הגרביטציה? יש כוח משיכה. מה, לא קראת בגמרא שכתוב "זרוק חוטרא אאווירא אעיקרא קאי" תזרוק עץ למעלה לאוויר הוא יחזור לפה לשורש שלו. יש כוח המשיכה. מה, את לא יודעת? ממשיך רבי שמעון בר יוחאי ואומר "וכל אינון בריין" כל אלה הבריות שנמצאים סביב הכדור, "משניין בחזוויהו משנויא דאווירא" הוא אומר, הם שונים בני האדם מסביב לכדור, בגלל האקלים. פניהם, צבע עורם, הכול שונה לפי האקלים. אסייאתים, אפריקאים, אירופאים, אמריקאים, לא נראים אותו דבר. לא בגוון העור, לא בקלסתר הפנים, לא בגולגולת, הכול שונה לפי האקלים. זה מחקרים שרק נעשו לאחרונה בדורותינו, רבי שמעון בר יוחאי אומר את זה כבר לפני אלפיים שנה. והוא אומר "ועל דא אית אתר בישובא" הוא אומר: אני אגלה לך, שולי, עוד משהו. יש מקום בעולם "כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא ולאלין לליא" יש מקום בעולם שלאלה מאיר, לאלה חשוך, אלה יום ואלה לילה. רבי שמעון בר יוחאי יודע על אמריקה עוד לפני שקולומבוס הוכיח לעולם שהעולם כדור, כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי שיש מקום בעולם כשאצלנו עכשיו לילה, אצלם יום. אמנם קולומבוס היה יהודי, אבל אם מחלקים כבר כבוד מגיע לרבי שמעון, אלפיים שנה לפני שאתה הפלגת באוניה, הוא כבר אמר את זה. מאיפה הוא ידע? חכה, הוא עוד לא גמר את הידיעות שלו. ממשיך ואומר "ואית אתר" יש מקום בעולם "דכוליא יממה" כל השנה יום "ולא אישתכח ביה לילא בר בשעתא חדא זעירא" יש שם רק שעה אחת קלה לילה במשך כל השנה. איך יודע רבי שמעון על הקוטב? מאיפה הוא יודע? הנה זה שורה אחר שורה, פרשת "ויקרא" דף י', תפתחו בזוהר הקדוש. אלפיים שנה לפני שגילינו כל זאת ונודעו הדברים, אומר רבי שמעון. שאל אחד כאן, מאיפה הוא ידע? רבי שמעון ממשיך ואומר "דהכי כתיב" כך כתוב בתהילים. מה כתוב? "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך." ונפשי יודעת מאוד, אומר רבי שמעון בר יוחאי "ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתך" הסוד הזה של כל מה שאמרתי נמסר רק לחכמי התורה, מספרו של אדם הראשון שכתב את הספר. כמו שכתוב בזוהר הקדוש, זה ספר תולדות אדם, כך כתוב בתורה. זה ספר שאדם הראשון כתב לתולדותיו והוא הועבר מחכם לחכם צדיק לצדיק, וסוד השם ליראיו. לכן הוא אומר פה, זה לא אני. לא עשיתי מחקרים, לא צפיתי בכוכבים. הוא אומר "ורזא דא" הסוד הזה "איתמסר" נמסר "למאריהון דחכמתא" נמסר לחכמי התורה. זהו. שחכמים אמרו פעם אם היינו אנחנו האינטליגנטים, אז, היינו פותחים עיניים ואומרים מאין יצא להם דבר כזה? איך הוא יכול להגיד דבר כזה? הרי אי אפשר להוכיח דבר כזה. בשביל מה הוא אמר דבר כזה? היו אומרים לנו אותם חכמים: רבן גמליאל היה אומר: אין לך סבלנות? אתה לא מאמין? חכה אלפיים שנה. המדע, המדע יום אחד יגיע לזה בדור האחרון, כיוון שכולם יהיו סתומים ואטומים ויהיו כל אחד 170 גובה ויחשבו שהם חכמים ומחוכמים, יגיע דור שהם יצטרכו להצדיע לנו ולהגיד: אותם חכמים שישבו במערה, רבי שמעון בר יוחאי 13 שנה במערה, לא ראה ציביליזציה בכלל, וכל פלאי הבריאה תחת ידו. זה הכוח של מי שמתחבר לתורה הקדושה. מי שמתחבר באמת לתורה הקדושה בכל מהותו ומוסר עצמו לה, התורה בעצמה מגלה לו את כל הסודות. כמו שאמר דוד המלך עליו השלום "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך" בתוך התורה שלך יש את כל הנפלאות. תגלה לי את העיניים. "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך" והאר עינינו בתורתך. האור האמיתי שנגנז בימי הבריאה נגנז בתורה.

(03:27) תורה משמים - פאפירוס הידן מקטע 12 :

5. הפאפירוס המצרי יש פפירוס בהיידן שנתגלה ב1888, ובו מתוארים עשרת המכות שהיו במצרים ע"י כתב עיתונאי מצרי מלפני 4000 שנה, לפי הזיהוי של הארכיאולוגים המומחים. קריין: הפפירוס מכיל את דבריו של סופר מצרי בשם היפודר. ברוח הדברים של הכותב ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כלשהי לעתיד, אלא תיאור קשה של מאורעות יוצאי דופן שהוא עד להם. החוקרים הצליחו לשחזר רק חלקים מהפפירוס. אנו מביאים מקצת מן ההקבלות בין פסוקי התורה לפפירוס המצרי. ספר שמות: "ויהי הדם בכל ארץ מצרים." פפירוס: "מכות בכל הארץ, דם בכל מקום.". "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם." פפירוס: "הנהר הוא דם." "ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות לא יכלו לשתות ממי היאור." פפירוס: האנשים נרתעים מלטעום, בני אנוש וצמאים למים. ספר שמות "הנה יד ה' הויה במקניך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן. דבר כבד מאוד." פפירוס: "כל החיות לבן בוכה. הבקר גועה.". "ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה, כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולא ייאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו" פפירוס: "ראה הבקר מופקר ואין איש שיאספם יחד, כל אחד מחפש רק את אלו החתומים בשמו.". ספר שמות: "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת. ויהי בחצי הלילה ואדוני הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה." פפירוס: "אמנם כן. בני הנסיכים הושלכו לעבר הקירות. בתי הסוהר חרבו. הייתה צעקה גדולה במצרים. הנחמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות." ונמצא הצילום של הפפירוס פה אצלנו, שזה מעיד, הוכחה שאין כמותה, נוסח שדומה למה שנכתב בתורה לאחר מכן. הוא כתב את התיאור שלו לפני. התורה נמסרה אחרי. והפפירוס הזה נתגלה. אתה מבין בכלל מה זה ממצאים ארכיאולוגיים? יש חוברת שלמה שתוכל להשיג אותה בארגון "ערכים", ששם מביאים לך שכל ממצאי הארכיאולוגיה לא מכחישים, הפוך, מאמתים את כל מה שעבר על העם היהודי.

(03:37) תורה משמים - גן הכהנים מקטע 13 :

. כל הכהנים בני כהן אחד כל הכוהנים בעולם: ספרדים, אשכנזים, מאירופה, מצפון אפריקה, מאשכנז, כולם בני כהן אחד, מייסד שושלת הכוהנים - אהרון הכהן. איך "מעריב" יודע? בדקו כרומוזום Y ומצאו שבדיוק כולם אותו דבר. הנה הכתבה, "מעריב", יום א' כ"ז בטבת תשנ"ז 5.1.97. כל הכוהנים הם באמת בני כהן אחד. "מחקר על סימנים גנטיים שנתגלו על כרומוזום Y, כלומר זה שעובר בתורשה מאב לבן, הוכיח כי יהודים המשתייכים לכוהנים הם אמנם צאצאי גבר אחד, מייסד שושלת הכוהנים על פי המסורת היהודית". יתר על כן, המחקר גילה כי "אותם סימנים גנטיים ייחודיים הממוקמים על אותו כרומוזום, מצויים אצל כהן גם אם הוא ספרדי או אשכנזי, נולד באירופה, צפון אפריקה, או כל מקום אחר בעולם". על המחקר שהוכיח זאת דיווח פרופסור קרל סקורצקי, מנהל המח' הנפרולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, הוא מרצה בביה"ס לרפואה של הטכניון בחיפה ובאונ' טורונטו בקנדה. שותפיו למחקר היו ד"ר שרה זליג וד"ר שרגא בלזר. שניהם מרמב"ם מהטכניון, לין ברגמן מיוניברסיטי קולג' בלונדון וצוות מאונ' אריזונה בארה"ב. הדיווח התפרסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת המדעי היוקרתי "נייצ'ר". פרופ' קרל סקוריצקי: חשבנו איך אפשר באמת לבדוק את זה. זה מעין ארכיאולוגיה. אבל במקום לחפור במדבר, חפרנו בגנום של כל הכוהנים של היום. לקחנו שני סמנים על כרומוזום Y וראינו שבאמת יש הוכחה גנטית שכוהנים מכל העולם, גם מעדות ספרד וגם מעדות אשכנז, יש להם עדות שבאו מאב קדמון מייסד אחד, לפני 3000 שנה לפי המסורת שידוע לנו מהתורה ומהדת. הרב: הם לא דתיים. הם לא התכוונו להחזיר בתשובה, אבל הם בדקו. כל הכוהנים זורם להם אותו דבר בדם. זה שיש תורה, זה שיש עם יהודי, זה שיש דתיים, זה נכון. מה אפשר להכחיש? יש אפילו כרומוזומים. את מבינה? בורא עולם דאג שיידעו גם בדור האחרון, אם יהיו אפילו סתומים ואטומים, בלי להתכוון יגלו שעם ישראל אמת, הם הבנים של יעקב אבינו, הנקרא ישראל. בני ישראל היו שניים עשר שבטים, מהם נהיו 60 ריבוא במצרים. הם יצאו ממצרים, נכנסו לארץ ואנחנו הממשיכים שלהם. והראיה: בדם שלנו זורם אותו דם.

(00:42) תורה משמים - הסנפיר והקשקשת מקטע 14 :

7. כל דג בעולם שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר התורה אומרת איזה דגים יש בים. התורה אומרת איזה בהמות וחיות יש בים. היא אומרת: לא תמצא אחרים. ואם תמצא, אתה יכול להכחיש את התורה. איך יכולה התורה להתחייב? איך התורה יכולה להתחייב מראש על דברים כאלה? ואם ימצאו? מי יכול להתחייב? מישהו שחה בכל האוקיינוסים וראה כמה דגים יש להם סנפיר וקשקשת? מי יכול להגיד כזה דבר?

(03:33) תורה משמים - שמירת רכוש עולי הרגל מקטע 15 :

שמירת רכוש עולי הרגל התורה הזאת אומרת שמי שישמור את השמיטה בזמן בית המקדש בשנה השישית, השטח שלו יביא פי שלוש. "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו. וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשית את התבואה לשלוש השנים." איך אפשר להתחייב על דבר פלאי כל כך שבכל שנה שישית האדמה תניב פי שלוש יבול מכל שנה אחרת. רק בורא עולם. אלף מאתיים שנה בתי מקדש. ארבע מאות ועשר, ארבע מאות עשרים ועוד שלושה משכנות. אלף מאתיים שנה ופעם אחת לא היה זיוף. התורה מתחייבת. כשעולים כל עם ישראל לרגל, עולים עם ישראל לרגל כתוב "ייראה כל זכורך את ה' אלוקיך." כל הזכרים עולים שלוש פעמים בשנה לירושלים לרגל. כל הזכרים. זאת אומרת פעמיים בשנה, שבוע של פסח, שבוע של סוכות, המדינה מתרוקנת, כולם עולים לירושלים לרגל. הנשים והילדים נשארים בבתים לבד והתורה מתחייבת "לא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך", כשאתם תעלו לרגל. אלף מאתיים שנה תראו שפעם אחת לא יתקפו אתכם בימים האלה. אבל מסביבנו אויבים, והם יודעים שהיהודים עולים לרגל ופעם אחת לא תקפו אותנו אלף מאתיים שנה! תלמוד ירושלמי מסכת פאה פ' ג' הלכה ז': "מעשה באחד ששכח לנעול דלת ביתו ועלה לפעמי רגלים וכשבא מצא נחש קשור בטבעות דלתותיו." "אמר רבי פנחס מעשה בשני אחים עשירים שהיו באשקלון. והיו להם שכנים רעים מאומות העולם. והיו אומרים אימתי אלה היהודים יעלו לירושלים ואנו נוטלים כל מה שיש להם. הגיע הזמן ועלו. זימן להם הקב"ה מלאכים כדמותן והיו נכנסין ויוצאין בתוך בתיהן. כאשר שבו מירושלים חילקו דורונות ממה שהביאו עמהם לכל מכריהם. אמרו להם היכן הייתם? אמרו להם בירושלים, אימתי עליתם? ביום פלוני. ומתי חזרתם? ביום פלוני. אמרו ברוך אלוהי היהודים שלא עזבם ולא יעזבם." מי יכול להתחייב בספר שבזמן שעם ישראל יעלו לרגל לבית המקדש אף לא אויב אחד יתקוף אותם. וכך היה… אבל מסביבנו אויבים והם יודעים שהיהודים עולים לרגל ופעם אחת לא תקפו אותנו אלף מאתיים שנה. מישהו יכול להתחייב על כזה דבר?

(01:46) תורה משמים - חומות יריחו מקטע 16 :

9. חומות יריחו אכן נפלו חומות יריחו, אני לא יכול להראות לה, לגברת הנכבדה? חומות יריחו. בהתחלה צחקו כולם פה בארץ. מבקרי המקרא ניסו להגיד: מה פתאום חומות יריחו? שטויות, דמיונות הכול. איך אפשר עם שופרות "טוווו" שבעה ימים להקיף עיר והחומות ישקעו? היום נתגלו חומות יריחו, ממצא ארכיאולוגי. ויש לי פה את העיתונות: "מחקר: חומות יריחו אכן נפלו. מחקר מדעי וארכיאולוגי חדש שיצא לאור בימים הקרובים בארה"ב, מוכיח שהסיפור התנ"כי המפורסם על כיבוש יריחו ונפילת חומותיה לרגלי יהושע אכן אירע במציאות, בניגוד למה שסברו רוב החוקרים עד היום. המחקר שנערך בידי הד"ר בריאנט ווד, ארכיאולוג מאונ' טורונטו, המתפרסם בגיליון החדש של ה"ביבליקל ארכיאולוגי ריוויו" מוכיח שיריחו אכן נהרסה בשנת 1400 לפני הספירה, בדיוק התקופה בה הגיע עם ישראל בהנהגתו של יהושוע, לאחר 40 שנות נדודים במדבר לארץ ישראל." כשעשו בדיקות, אחרי שכבשו, עשו בדיקות ארכיאולוגיות לפי מה שכתוב בתורה ומצאו את כל מסעי בני ישראל, 42 מסעות. ויסעו מרפידים ויחנו ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו, את כל המקומות המזוהים של ישובים יהודים שהיו במקום. זה אני גיליתי?

(01:25) תורה משמים - מס' הכוכבים ביקום מקטע 17 :

10. מספר הכוכבים בעולם פרופ' גבריאל הנדלר מרצה בכיר לחקר ביצועים, אונ' ת"א: בחמישים, שישים, שבעים שנים האחרונות רואים את ההתכנסות למה שכתוב בתורה. אני אתן רק דברים מאוד אישיים, אבל זה יספיק לנו. יש עשרות ועשרות ומאות של מאות. דוגמה א: קרה לי באופן אישי, למדתי מסכת "ברכות" זה היה לפני, אני יודע, עשרים שנה, ופתאום הגעתי לשם דף ל"ב, עמ' ב', שלפיו יש בערך 10 בחזקת 18 כוכבים בעולם. נכתב לפני אלפיים שנה. 1800 שנה. עשר בחזקת 18 כוכבים ביקום. אז להגיד דבר כזה. לפני כשנתיים ישבתי עם בחור פה מאסטרופיזיקה, ד"ר לאסטרופיזיקה הוא התקרב אז ליהדות, אני למדתי אתו, ואז פתאום שאלתי אותו: תגיד לי, הוא בחור מאנגליה, ג'וליאן, כמה כוכבים יש לפי המדע הכי מתקדם? זה תחום העיסוק שלו. אז הוא זרק לי מספר. הוא אמר לי: 10 בחזקת 18. שלפתי, ישבנו בבית כנסת כאן, שלפתי את מסכת "ברכות", עשינו חשבון ביחד, הוא לא רצה להאמין. הוא לא רצה להאמין שאז טענו חכמי ישראל, לפני כמעט אלפיים שנה, שיש עשר בחזקת 18 כוכבים. עשר בחזקת 18 זה מיליון כפול מיליון כפול מיליון, וזה מה שאומר המדע היום.

(02:33) תורה משמים - הגרעינון של המשחק מקטע 18 :

11. הגרעינון של המשחק פרופסור גבריאל הנדלר: דוגמה, לדעתי מופלאה, מתחום הכלכלה המודרנית, ממש של השנים האחרונות. דוגמה שלא יכולנו לתת לפני שלושים שנה. בשפיץ של הכלכלה המתמטית. והדוגמה היא כזו, ממש בקצרה: מסכת "כתובות", פרק עשירי, המשנה אומרת ככה, יש שלוש… אדם נישא לשלוש נשים באותו יום והוא נפטר, משאיר ירושה. עכשיו השאלה, כי יש מה שנקרא כתובה. אז הכתובה זה מן קדימות. קודם צריך לשלם לנשים, אח"כ לבעלי חוב אחרים. עכשיו, בהסכם של הכתובות היה כתוב שהוא חייב לאחת 100, לשנייה מאתיים ולשלישית 300 מנה. והשאלה היא איך לחלק. זו כל השאלה של המשנה. המשנה שואלת על פי רבי נתן. עכשיו, המספרים במשנה מאוד מאוד מוזרים. שאם הייתי שואל מישהו בדיון ראשוני, נגיד בכיתה פה איך לחלק, אז זה בד"כ היה באופן פרופורציוני, באופן יחסי. אגב, בהלכה אני חושב שככה נפסק באופן יחסי, אבל זה לא מה שהמשנה אומרת. המשנה אומרת משהו אחר. פעם אחת היא אומרת יחסי, פעם אחת היא אומרת שוויון, פעם אחת היא אומרת משהו לגמרי מוזר. בקיצור, זה משנה מאוד קשה. הגמרא, מאוד אם מותר להגיד, מסתבכת שם עם עוקימתות, וזה אולי הריף הכי ארוך בש"ס. ריף זה אחד ה, מי שלא יודע הוא אחד הראשונים שמביא את ההלכות בגמרא, מרכז את ההלכות, וזה נדמה לי הריף הכי ארוך בש"ס. מאוד מסובך. ניסינו להבין מה קורה שם, מה המשנה רוצה להגיד. בקיצור, במונחים של חוקר ביצועי ומתמטיקאי, מה האלוגריתם שלו, או מה הנוסחה שלו. המשנה נותנת מספרים. היא לא נותנת נוסחה כדרכה, והשאלה היא מה הנוסחה. השאלה הזו שאלו אותה… זה סיפור מאוד מעניין בפני עצמו. פרופ' אולמן מאונ' ירושלים, הוא הכהן הגדול של מה שנקרא תורת המשחקים בכלכלה מתמטית, איש מאוד מאוד חשוב בתחום. הוא החליט לתקוף את השאלה הזו בעזרת טכניקה שהומצאה רק לפני שלושים שנה, שהיא זקוקה לדוקטורט בחקר המתמטיקה. זה נקרא "הגרעינון של המשחק". סיפור שאי אפשר להיכנס אליו כרגע. בכל אופן, הוא ועוד חוקר בירושלים, פרופ' משנר מצאו שבכל מקרה המשנה הזאת, המספרים הם בדיוק הגרעינון של המשחק. זה פלא. רבי נתן לא ידע על דברים כאלה ופשוט אי אפשר להבין.

(10:42) תורה משמים - הצופן התנכ"י מקטע 19 :

. הצופן התנכי...? בספר הזה למעשה יש עד היום קרוב לחמישים אלף ספרים שמבארים אותו, שלוקחים את התורה ופותחים אותה. פותחים, מבארים עוד עוד עוד. זאת אומרת, הספר הזה למעשה מונה חמישים אלף ספרים, שמקופלים בספר אחד. אתם מבינים איזו חוכמה יש פה? עכשיו, בואו ותגידו לי איזה ספר עוד בעולם אתם מכירים, שלומד אותו ילד בכיתה א', בכיתה ח', בגיל עשרים, שלושים, שבעים, ראש ישיבה בכל העולם, כולם לומדים אותה תורה, אותה פרשה, וכולם רואים בה דברים עוד ועוד ועוד ועוד, לפי הגיל ולפי החוכמה שלך. אין דבר כזה בעולם. ספר שמקפל בו חוכמה של כל העולם וכל אחד בגילו יכול להבין את הספר ברמה שלו. עכשיו, זה מורכב מפשט, רמז, דרש, סוד. אני אתייחס לקטע שנקרא רמז. דברים שרמוזים בתוך הכתוב. אבל הם לא כתובים כמו פשט. כמו שכתוב: ויאמר שמואל קיבצו את כל ישראל, שזה פשוט מבינים מה אומר, אלא בתוך המלל הקיים יש רמזים, שזה גם כתוב, אבל בדרך רמז. עכשיו, מי שכתב את זה ורמז את זה בתורה, אם היו רמזים שאני מפרש, או מוצא קומבינות למצוא דברים, אז זה אני עושה את זה, אבל אם זה שהצפין פה דברים דיבר גם על דברים עתידיים בדרך של צופן, ובפסוקים המדברים מתוך אל העניין המוצפן זה לא יכול לעשות אדם. דוגמה: אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד עשר. אף אחד לא יודע. אפשר לשער, אבל לא לקלוע בול תמיד. אם הספר הזה, שלפני 3300 שנה, מתמודד עם כל העתידות ואומר אותן מראש ואומר אותן בדיוק מדהים, ואומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, לא אני מפרש הוא מפרש אחרת, אלא שכתוב במפורש, שברור לכולם, שזה מה שכתוב, זה נאמר מראש. זה רק בורא עולם יכול לעשות. עכשיו, בואו נבין את השיטה ונעבור לדוגמאות ונגיע למה שהעתיד צופן. ובכן, ארבעים ותשע חמישים. התורה מתחילה "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". מהאות ת' של בראשית אם תספרו 49 אותיות לאות החמישים, ו'. מה-ו' 49 אותיות, האות החמישים, ר'. מה-ר' 49 אותיות לאות החמישים, ה'. ת-ו-ר-ה. המילה "תורה" מוצפנת בתחילת ספר בראשית. אם תיקחו ספר שמות. "ואלה שמות בני ישראל ממצרים" מה-ת' תספרו 49 אותיות, האות החמישים ו'. מה-ו' 49 אותיות, האות החמישים ר'. מה –ר' 49 אותיות, האות החמישים ה'. ת-ו-ר-ה. "תורה" מוצפנת בתחילת הספר. מקרה או מכוון? ת: מכוון? הרב: מקרה אולי. פעמיים זה עדיין לא נקרא מכוון. סוף הספרים בראשית ושמות. הדילוג "ת' ו' ר' ה' ת' ו' ר' ה'" 49-50 מופיע עוד פעם. תחילת הספרים, סוף הספרים. בספר האמצעי: י', 7 אותיות, האות השמינית ה'. 7 אותיות, האות השמינית ו'. שבע אותיות, האות השמינית ה'. י' ה' ו' ה' שם השם. אמצע הספר, י' ה' ו' ה' דילוג 49-50. ספר במדבר ודברים: תחילת הספרים וסוף הספרים כמו בבראשית שמות, רק המילה "תורה" מוצפנת ב49-50- הפוך. במקום ת' ו' ר' ה' - ה', ר', ו', ת'. זאת אומרת הקריאה תהיה מלמטה למעלה. אם זה חמשת חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. פה כתוב "תורה" מלמעלה למטה, פה "תורה" מלמעלה למטה. פה "תורה", פה "תורה", פה "השם", פה "השם". במרכז פה כתוב "תורה", פה "תורה", פה "תורה", ופה "תורה". אם אני הולך מימין לשמאל כמו שעון, אני מקבל בסדר הקריאה כך: מהקצה אל המרכז, "תורה", "תורה", "תורה", "תורה", "תורה", "תורה", "תורה", "תורה", "השם" במרכז. השם י' ה' ו' ה', שם המהווה את כל העולמות כולם. והתורה מקיפה את כל הבריאה כולה. מקרה או מכוון? ת: מכוון. הרב: טוב, יש שיטה. בואו נראה בשיטה בה ניתן למצוא. יש על זה חוברת שלמה שלמדו, "ערכים", ששמה אפשר לראות מאות דוגמאות כאלה. עכשיו אני אקח רק שתיים שלוש דוגמאות וננסה להבין. בספר דברים, פרק ל"א, פסוקים ט"ז י"ז י"ח מופיע שלושה פסוקים שהם סיכום של פרק כ"ח בספר דברים פרשת "כי תבוא", שזה מדבר על השואה. השואה מתוארת מפורש בפרק כ"ח בספר דברים בפשט. מי שקורא את הפשט רואה שהדברים התרחשו בשואה. תמצית הדברים חוזר בספר דברים, בשלושת הפסוקים שאמרתי ואני אקריא אותם. תשמעו את תוכנם ונראה מה הוצפן לנו שם: "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתתי אתו." "ויאמר ה' אל משה…" זה היה לפני 3,300 שנה "הנך שוכב עם אבותיך" אתה הולך בדרך כל בשר ודע לך "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי ניכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו…" בזמן השואה לצערנו הרב שישים אחוז מהיהודים בגרמניה היו מתבוללים. "ועזבני והפר את בריתי אשר כרתתי אתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פניי מהם והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלוהיי בקרבי מצאוני הרעות האלה." שאלו: איפה היה הקב"ה בשואה? "ואנוכי הסתר אסתיר פניי ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים." ש: למה אתה עושה רק לשואה? אתה יכול להגיד את זה על הרבה אסונות שקרו לעם ישראל. הרב: חזק אתה. אתה ראש יהודי. אתה רואה? תפסת ישר ובגלל שהקב"ה ידע שתשאל את זה, והוא רצה שתחזור בתשובה, לכן הוא הצפין פה את התשובה "ויאמר השם אל משה" מהאות ה' תספור 49 אותיות, האות החמישים ש'. מה-ש' 49 אותיות, האות החמישים ו'. מה-ו' 49 אותיות, האות החמישים א'. מה-א' 49 אותיות, האות החמישים ה'. "השואה" מוצפנת בתוך הפסוקים האלה. איך ידע נותן התורה לפני 3,300 שנה שתהיה השואה? זה תיאורה והצפין אותה בקוד הידוע 49-50? הוא לא קרא לה משהו אחר. חורבן בית ראשון נקרא כך, שני נקרא כך, אינקוויזיציה נקראת כך, מלחמת המפרץ נקראת כך, השואה רק זאת נקראה. איך ידע נותן התורה והצפין בקוד? שלא יפרש כמו שאתה אמרת "מי אמר שזה המלחמה הזאת? אולי זה מדבר על משהו אחר?" אמר: "הו, אני יודע, הוא יהיה שם במרתון. חייבים להצפין לו." אני אומר לך, הולך להם הדתיים האלה. עכשיו, לספר דברים פרק ד' פסוקים כ"ז כ"ח. בפסוקים האלה תשמע את תוכן הפסוקים ותראה מה הוצפן כאן. כתוב "והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה. ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון." אז התורה אומרת שהקב"ה יפיץ אותנו בעמים ונישאר מתי מספר, למקומות שינהג אותנו לשם, ושם יעבדו עץ ואבן. מה זה לעבוד עץ ואבן? חוזר פה הקוד בחזרה. "והפיץ". תספרו מה-י' 49, האות ש'. מה-ש' 49, האות ו'. י' ש' ו'. "ישו". מה-ה' של "והפיץ" תספרו 49, כ'. מה-כ' 49, מ'. מ' כ' ה', "מכה". נחזור לימין. "ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ…" זה הנוצרי הצלוב על העץ, ישו. "ואבן" האבן השחורה במכה. איך ידע נותן התורה לפני 3300 שנה שיהיה ישו ויהיה מכה, ועובדים אותם בעץ ואבן, והוא הצפין את זה בקוד? ואנשים עושים "טאץ' ווד" ולא יודעים שהם עושים מה שהנוצרים רוצים שתעשה. זה מוצפן. זה לא פירושים, "זה הפסוק מתכוון"… זה כתוב. זה בקוד. זה מתוכנן ומראש. ואיך הוא ידע שיהיה קודם נצרות ואח"כ איסלאם? קודם עץ ואח"כ אבן.

(12:51) התיחסות המדענים לתורה מקטע 20 :

ומה אומר המדע? אנשים עם בעיות חוזרים בתשובה. אם היו יודעים את רשימת האנשים שחזרו בתשובה, המדענים, תאמינו לי שהיו צריכים להתקנא בהם. פרופסור שרודר, או פרופ' אביעזר, פרופ' ברנובר, פרופ' לב, או כימאים וביולוגים כפרופ' תרופ, פרופ' לווינגר, פרופ' פליקס, פרופ' קושילבסקי, פרופ' סימפולנסקי, פרופ' אלווין בדקובסקי, מגדולי מדעני הגרעין בעולם. מתכנן הצוללת האטומית הראשונה הוא חזר בתשובה. מקפיד על קלה כבחמורה, ועוד מאות רבות. כל אלה חזרו בתשובה! מדענים. והם לא נכנסו לזה מהתלהבות, אלא לאחר בדיקה. פרופ' שלמה קאליש: גדלתי בחיפה, שנקראת חיפה האדומה, זאת אומרת אין שם במיוחד אהבה לדת, אבל גדלתי בבי"ס ישראלי רגיל בחיפה, על היהדות לא קיבלנו כלום כמעט חוץ מאשר בצורה שלילית. פרופ' יעקב: אני בא ממשפחה מתבוללת, מתבוללת לא במובן ההכרתי והרצוני, אלא בתוקף החיים, אני יליד רומניה, אבי עסק בבוקארסט במסחר והוא היה מורה לכינור, אימי היתה אשת חיל, ניגנה בפסנתר, אבל אנחנו היינו חילוניים. מה שאני זוכר היחס לדתיים באותה תקופה היה יחס אל פלח, נקרא פלח אנושי אנכרוניסטי שזמנו עבר, אבל חיינו איתם בשלום. פרופ' אורבך: אני גדלתי ברמת גן, בן להורים ניצולי שואה שבאו ממשפחות דתיות, אבל עברו בשואה זוועות, ולכן החינוך שאני קיבלתי היה חינוך ממלכתי חילוני, אני ממערכת החינוך הממלכתית, בי"ס עממי ותיכון ברמת גן, יצאתי עם מה שקוראים "תפיסת עולם אבולוציונית", בהחלט החדירו לנו את הרעיון שהמדע יכול להסביר איך הכל נהיה במקרה, ושבעולם שלנו אפשר להסתדר יפה בלי הקדוש ברוך הוא. פרופ' יעקב: אני לפחות התחנכתי כיהודי טבעי, ללא סממנים של הבנה אפילו של מה זה נקרא יהדות. לא היינו מודעים, לא שהייתי אומר שהיינו מנוכרים, אלא לא היינו מודעים למה זה יהדות, על מנת להדגים את זה במילה פשוטה, אנחנו למדנו את "מנדליי מוכר ספרים" במקום ללמוד את שלום עליכם. פרופ' ירמיהו: אני זוכר שבהיותי תלמיד של כיתה א', בגיל 8, מצאתי לנכון לארגן חוג ללימוד אבולוציה, עם ילדים בני 8 ופעם אפילו תפסתי יוזמה וחוצפה והצעתי שאני אתן מעין הרצאה אחרי שעות הלימוד אז של בית הספר נתתי לתלמידים, לילדים של הכיתה שלי הרצאה בדרוויניזם. פרופ' יעקב: אני גדלתי במשפחה שכולם היו גלויי ראש, אנשים מצויינים, אנשים שעסקו באמנות, עם יופי של ערכים בורגניים, שמרנים. אישתו: אנחנו, שנינו בתור זוג ניהלנו חיים חילוניים קרייריסטים, ליהדות לא היתה דריסת רגל בתוך החיים האלה. פרופ' ירמיהו: היו לי ויכוחים אין ספור עם סבא, שלמרות שכפי שאמרתי לא היה שומר מצוות ממש, וגם לא למד יהדות, הוא למד רפואה, הוא היה יהודי מתבולל, אבל לא ניתק בכל זאת, בליבו הניצוץ היהודי היה חי והוא ניסה להחדיר לנכד איזה שהם מושגים שהעולם הוא לא באקראי קיים, שיש בורא לעולם, שיש בעל הבית לעולם, ועוד ועוד, ואני זוכר איך הוא סבל עכשיו, ברטרספקטיבה אני נזכר בתגובות שלו, שהילד הזה החוצפן בן שמונה מתווכח איתו, לא, אין אלוקים, אין בורא עולם, אין כח עליון, אין שום דבר רוחני, אין נשמה, הכל נוצר באופן ספונטני, מחומרים כימיים, מולקולות, תאים. פרופ' אורבך: תוך כדי לימודיי לתואר שלישי, והדברים למעשה הלכו והתאספו, התברר לי יותר ויותר שתפיסת העולם שעליה גדלתי היא תפיסת עולם מוטעית. העולם, החיים, הכימיה של החיים, לא יכלה להווצר במקרה. פרופ' שלמה קאליש: הייתי אצל ההורים שלי בחיפה, פגשתי חבר לשעבר, בחור בשם מוטי קרטל, פגשתי אותו במקרה, אני רואה אותו פתאום עם זקן וכיפה גדולה, שאלתי אותו מה קרה לך, והוא אמר תבוא בערב, היה בדיוק ראש השנה, באתי לבקר את ההורים שלי, תבוא בערב נשב נדבר. באתי אליו בערב, אז הוא אומר בוא נלמד משהו. הוציא איזה ספר, התחלנו ללמוד חיבור שמדבר על מבנה המח, מדבר על זה שיש צד ימין זה נקרא צד החכמה, וזה הצד של הברק המבריק, הרעיונות, וצד שמאל זה הצד של הבינה, וזה הצד של הניתוח האנאליטי וכו', וזה ממש הפליא אותי, מכיוון שבאותו זמן, זה היה בשנת 86' זה היה הגילוי האחרון במדע, שיש שתי אונות במח. קראו לזה האונה הימנית שזה הצד ההוליסטי קראו לזה, והצד האונה השמאלית זה הצד האנאליטי, וזה היה חידוש במדע, כתבו על זה בכל הספרים, מדע פופולארי, ואני התפלאתי, חשבתי איזה רב ככרה, רב פופולארי, רב צעיר, קרא משהו במדע וישר כתב על זה כאילו זה משהו תורני, אז שאלתי אותו מי זה הרב הזה שכתב את החיבור הזה ומתי זה נכתב, אז הוא אומר לי זה חיבור שנכתב לפני 70 שנה ע"י הרבי מילובביץ הקודם, ועוד דבר היה מעניין שב- MIT משהו תופעה שמאוד ככה שמתי לב אליה, ששליש מהפרופסורים שמה היו יהודים, בערך שליש, חצי. כשזה ככה עובר בסימן שאלה איך זה יכול להיות שכל כך הרבה מהסגל, במקום הכי הכי נחשב בארה"ב הם יהודים. המראיין: זה היה הניצוץ מבחינתך. פרופ' קאליש: כן. המראיין: עכשיו צריך להגיד, אנחנו שומעים הרבה סיפורים על חוזרים בתשובה, אתה לא היית ילד, אתה היית כבר דוקטור מ- MIT, שוב, אחד המוסדות הטכנולוגיים האקדמיים המכובדים, אם לא המכובד ביותר בעולם, מתמחה בחקר ביצועים, עם קריירה טובה מאוד בארה"ב, עם קריירה משגשגת מאוד בארץ, נשוי עם משפחה, ואתה נשבה בדבר הזה. פרופ' קאליש: עד אותו זמן, כל מה שידעתי על יהדות, חוץ מאשר מדי פעם בחגים ללכת עם אבא לבית כנסת, זה היה מה שלמדתי בבית ספר, שדת זה דבר של העבר והיום יש מדע שמסביר, אף פעם לא למדתי את הדת. פתאום אני נחשף למשהו כזה עמוק, זה ניפץ לי דעות קדומות. הרב: ואין להם שום קושיה, הכול מסתדר להם עם התורה, למרות שהתחום שלהם מדע. טומי לפיד: אתה אומר אני עושה בראש שלי דפרטמנט אחד למדע ודפרטמנט אחד לאמונה, אבל האמונה והמדע סותרים זה את זה במיליון נקודות. האם המדע והאמונה סותרים זה את זה? ת: הטענה שלי שלא, הם לא סותרים בכלל. כי הם מדברים על דברים שונים. הם לא יכולים לסתור בכלל אחד את השני, מפני שהמדע רק מטפל באיך העולם עובד, רוצה להבין את הקשרים בתוך העולם החומרי, אבל האמונה מתעסקת בשאלות אחרות לגמרי. אמנון דנקנר: אתה כאיש מדע מאמין בנסים, למשל? ת: במידה מסוימת, אבל אני אתן לך דוגמא, כן, נגיד שאני טכנאי מטוסים ואני מכיר את המנוע של המטוס יוצא מן הכלל, אני עובד ב"אל על". עם כל הידע שלי על המנוע, אני לא יכול לענות תשובה לאן המטוס נוסע, למה הוא נוסע, מי מחליט לאיפה הוא ייסע. זאת אומרת, זה שאלות אחרות לגמרי, כי המדע לא יכול להגיע לשאלות האלה. המדע לא יכול לתת תשובות למשמעות החיים ולמשמעות המוות. הוא יכול להסביר איך החיים נוצרים ואיך הם מתנהגים אחד עם השני ואיך התאים עובדים, אבל את המשמעות הוא לא יכול להציע. פרופ' גבריאל הנדלר, מרצה בכיר לחקר ביצועים, אוניברסיטת תל אביב אני לא נולדתי עם כיפה שחורה. נולדתי אחרת לגמרי ואני נאלצתי לברר את הדברים האלה בעצמי לעצמי בצורה לגמרי לוגית. מה שאני מציע פה זה בסה"כ תיאור של התהליך שעברתי, ואז סידרתי את זה. אבל למעשה נאלצתי לעבור את התהליך הזה בעצמי בלי אמונה ערטילאית, בלי רוח הקודש, בצורה לגמרי רציונאלית. פרופ' דורון אורבך, ראש הקבוצה לאלקטרו כימיה, אוניברסיטת בר אילן: עברתי את הצבא ביחידות קרביות, הייתי ביחידת סיור בצבא, בסיירת גולני, אחרי זה בחטיבת גולני, ואני גם קצין בצבא. והגעתי ללמוד באוניברסיטה. ברוך השם, הלימודים משכו אותי והצלחתי בהם. אהבתי את הלימודים. למדתי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי בכימיה. במקביל גם למדתי תואר בהנדסה כימית בטכניון. המחלקה לכימיה באונ' בר אילן קולטת 24 חברי סגל, כולם שומרי תורה ומצוות. במחלקה שלי לבד ישנם לפחות 5 אנשים שגדלו כחילונים והגיעו להכרה היהודית אחרי שעמדו על דעתם, בגיל מבוגר. ויש בהחלט אנשי מדע ואנשים אינטלקטואלים שומרי תורה ומצוות, גם בארץ, גם בחו"ל יש תנועת תשובה גדולה מאוד בקרב אינטלקטואלים בעולם. אני הייתי בקליבלנד בארה"ב, וחייתי בתוך קהילה שבה היו עשרות רבות של מדענים, מהנדסים, רופאים, עורכי דין בכירים שומרי תורה ומצוות, שחזרו בתשובה, שקיבלו חינוך חילוני למהדרין והיום הם אנשים שומרי תורה ומצוות למהדרין. חבר כנסת יובל שטייניץ, ד"ר ומרצה לפילוסופיה: ההשקפה הזאת של דת וחינוך דתי בכלל מנוגד למדע, לנהורות ולמדע, אין דבר יותר אבסורדי מזה. תסתכל על תולדות המדע. דקארט היה אדם דתי וזכה לחינוך דתי. הוא למד בקולג' ישועי. אותו דבר ניוטון היה נוצרי אדוק. אינשטיין לא היה יהודי אדוק במובן של מילוי מצוות, אבל הוא הגדיר את עצמו כתאיסט, כאדם דתי מבחינת האמונה הבסיסית שלו, בקיומו של בורא עולם לפחות, של אלוהים. כך שאם אתה מסתכל, ומניתי רק חלק, כך שאם אתה מסתכל בתולדות המדע אין דבר יותר מופרך מזה. אפילו תסתכל על ישראל ותראה כמה הטענה שחינוך דתי הוא דבר אנטי תרבותי, שני ההוגים שקמו למדינת ישראל לפחות לתפיסתי, הכי מרשימים, הכי משמעותיים, היו אנשים דתיים. אחד זה הסופר עגנון, שגם זכה בפרס נובל, הסופר ש"י עגנון, והשני זה פרופסור ישעיהו ליבוביץ', הפילוסוף והמדען. ושני אלה היו אנשים חובשי כיפות. כך שאני לא מוצא שום ביסוס אמפירי לטענה הזאת. להיפך, אני חושב שהיא מופרכת מן היסוד.

(01:16) 40 שנה קורסות ב3 דקות (הרב אורי זוהר) מקטע 21 :

ומה אומר המדע? אנשים עם בעיות חוזרים בתשובה. אם היו יודעים את רשימת האנשים שחזרו בתשובה, המדענים, תאמינו לי שהיו צריכים להתקנא בהם. פרופסור שרודר, או פרופ' אביעזר, פרופ' ברנובר, פרופ' לב, או כימאים וביולוגים כפרופ' תרופ, פרופ' לווינגר, פרופ' פליקס, פרופ' קושילבסקי, פרופ' סימפולנסקי, פרופ' אלווין בדקובסקי, מגדולי מדעני הגרעין בעולם. מתכנן הצוללת האטומית הראשונה הוא חזר בתשובה. מקפיד על קלה כבחמורה, ועוד מאות רבות. כל אלה חזרו בתשובה! מדענים. והם לא נכנסו לזה מהתלהבות, אלא לאחר בדיקה. פרופ' שלמה קאליש: גדלתי בחיפה, שנקראת חיפה האדומה, זאת אומרת אין שם במיוחד אהבה לדת, אבל גדלתי בבי"ס ישראלי רגיל בחיפה, על היהדות לא קיבלנו כלום כמעט חוץ מאשר בצורה שלילית. פרופ' יעקב: אני בא ממשפחה מתבוללת, מתבוללת לא במובן ההכרתי והרצוני, אלא בתוקף החיים, אני יליד רומניה, אבי עסק בבוקארסט במסחר והוא היה מורה לכינור, אימי היתה אשת חיל, ניגנה בפסנתר, אבל אנחנו היינו חילוניים. מה שאני זוכר היחס לדתיים באותה תקופה היה יחס אל פלח, נקרא פלח אנושי אנכרוניסטי שזמנו עבר, אבל חיינו איתם בשלום. פרופ' אורבך: אני גדלתי ברמת גן, בן להורים ניצולי שואה שבאו ממשפחות דתיות, אבל עברו בשואה זוועות, ולכן החינוך שאני קיבלתי היה חינוך ממלכתי חילוני, אני ממערכת החינוך הממלכתית, בי"ס עממי ותיכון ברמת גן, יצאתי עם מה שקוראים "תפיסת עולם אבולוציונית", בהחלט החדירו לנו את הרעיון שהמדע יכול להסביר איך הכל נהיה במקרה, ושבעולם שלנו אפשר להסתדר יפה בלי הקדוש ברוך הוא. פרופ' יעקב: אני לפחות התחנכתי כיהודי טבעי, ללא סממנים של הבנה אפילו של מה זה נקרא יהדות. לא היינו מודעים, לא שהייתי אומר שהיינו מנוכרים, אלא לא היינו מודעים למה זה יהדות, על מנת להדגים את זה במילה פשוטה, אנחנו למדנו את "מנדליי מוכר ספרים" במקום ללמוד את שלום עליכם. פרופ' ירמיהו: אני זוכר שבהיותי תלמיד של כיתה א', בגיל 8, מצאתי לנכון לארגן חוג ללימוד אבולוציה, עם ילדים בני 8 ופעם אפילו תפסתי יוזמה וחוצפה והצעתי שאני אתן מעין הרצאה אחרי שעות הלימוד אז של בית הספר נתתי לתלמידים, לילדים של הכיתה שלי הרצאה בדרוויניזם. פרופ' יעקב: אני גדלתי במשפחה שכולם היו גלויי ראש, אנשים מצויינים, אנשים שעסקו באמנות, עם יופי של ערכים בורגניים, שמרנים. אישתו: אנחנו, שנינו בתור זוג ניהלנו חיים חילוניים קרייריסטים, ליהדות לא היתה דריסת רגל בתוך החיים האלה. פרופ' ירמיהו: היו לי ויכוחים אין ספור עם סבא, שלמרות שכפי שאמרתי לא היה שומר מצוות ממש, וגם לא למד יהדות, הוא למד רפואה, הוא היה יהודי מתבולל, אבל לא ניתק בכל זאת, בליבו הניצוץ היהודי היה חי והוא ניסה להחדיר לנכד איזה שהם מושגים שהעולם הוא לא באקראי קיים, שיש בורא לעולם, שיש בעל הבית לעולם, ועוד ועוד, ואני זוכר איך הוא סבל עכשיו, ברטרספקטיבה אני נזכר בתגובות שלו, שהילד הזה החוצפן בן שמונה מתווכח איתו, לא, אין אלוקים, אין בורא עולם, אין כח עליון, אין שום דבר רוחני, אין נשמה, הכל נוצר באופן ספונטני, מחומרים כימיים, מולקולות, תאים. פרופ' אורבך: תוך כדי לימודיי לתואר שלישי, והדברים למעשה הלכו והתאספו, התברר לי יותר ויותר שתפיסת העולם שעליה גדלתי היא תפיסת עולם מוטעית. העולם, החיים, הכימיה של החיים, לא יכלה להווצר במקרה. פרופ' שלמה קאליש: הייתי אצל ההורים שלי בחיפה, פגשתי חבר לשעבר, בחור בשם מוטי קרטל, פגשתי אותו במקרה, אני רואה אותו פתאום עם זקן וכיפה גדולה, שאלתי אותו מה קרה לך, והוא אמר תבוא בערב, היה בדיוק ראש השנה, באתי לבקר את ההורים שלי, תבוא בערב נשב נדבר. באתי אליו בערב, אז הוא אומר בוא נלמד משהו. הוציא איזה ספר, התחלנו ללמוד חיבור שמדבר על מבנה המח, מדבר על זה שיש צד ימין זה נקרא צד החכמה, וזה הצד של הברק המבריק, הרעיונות, וצד שמאל זה הצד של הבינה, וזה הצד של הניתוח האנאליטי וכו', וזה ממש הפליא אותי, מכיוון שבאותו זמן, זה היה בשנת 86' זה היה הגילוי האחרון במדע, שיש שתי אונות במח. קראו לזה האונה הימנית שזה הצד ההוליסטי קראו לזה, והצד האונה השמאלית זה הצד האנאליטי, וזה היה חידוש במדע, כתבו על זה בכל הספרים, מדע פופולארי, ואני התפלאתי, חשבתי איזה רב ככרה, רב פופולארי, רב צעיר, קרא משהו במדע וישר כתב על זה כאילו זה משהו תורני, אז שאלתי אותו מי זה הרב הזה שכתב את החיבור הזה ומתי זה נכתב, אז הוא אומר לי זה חיבור שנכתב לפני 70 שנה ע"י הרבי מילובביץ הקודם, ועוד דבר היה מעניין שב- MIT משהו תופעה שמאוד ככה שמתי לב אליה, ששליש מהפרופסורים שמה היו יהודים, בערך שליש, חצי. כשזה ככה עובר בסימן שאלה איך זה יכול להיות שכל כך הרבה מהסגל, במקום הכי הכי נחשב בארה"ב הם יהודים. המראיין: זה היה הניצוץ מבחינתך. פרופ' קאליש: כן. המראיין: עכשיו צריך להגיד, אנחנו שומעים הרבה סיפורים על חוזרים בתשובה, אתה לא היית ילד, אתה היית כבר דוקטור מ- MIT, שוב, אחד המוסדות הטכנולוגיים האקדמיים המכובדים, אם לא המכובד ביותר בעולם, מתמחה בחקר ביצועים, עם קריירה טובה מאוד בארה"ב, עם קריירה משגשגת מאוד בארץ, נשוי עם משפחה, ואתה נשבה בדבר הזה. פרופ' קאליש: עד אותו זמן, כל מה שידעתי על יהדות, חוץ מאשר מדי פעם בחגים ללכת עם אבא לבית כנסת, זה היה מה שלמדתי בבית ספר, שדת זה דבר של העבר והיום יש מדע שמסביר, אף פעם לא למדתי את הדת. פתאום אני נחשף למשהו כזה עמוק, זה ניפץ לי דעות קדומות. הרב: ואין להם שום קושיה, הכול מסתדר להם עם התורה, למרות שהתחום שלהם מדע. טומי לפיד: אתה אומר אני עושה בראש שלי דפרטמנט אחד למדע ודפרטמנט אחד לאמונה, אבל האמונה והמדע סותרים זה את זה במיליון נקודות. האם המדע והאמונה סותרים זה את זה? ת: הטענה שלי שלא, הם לא סותרים בכלל. כי הם מדברים על דברים שונים. הם לא יכולים לסתור בכלל אחד את השני, מפני שהמדע רק מטפל באיך העולם עובד, רוצה להבין את הקשרים בתוך העולם החומרי, אבל האמונה מתעסקת בשאלות אחרות לגמרי. אמנון דנקנר: אתה כאיש מדע מאמין בנסים, למשל? ת: במידה מסוימת, אבל אני אתן לך דוגמא, כן, נגיד שאני טכנאי מטוסים ואני מכיר את המנוע של המטוס יוצא מן הכלל, אני עובד ב"אל על". עם כל הידע שלי על המנוע, אני לא יכול לענות תשובה לאן המטוס נוסע, למה הוא נוסע, מי מחליט לאיפה הוא ייסע. זאת אומרת, זה שאלות אחרות לגמרי, כי המדע לא יכול להגיע לשאלות האלה. המדע לא יכול לתת תשובות למשמעות החיים ולמשמעות המוות. הוא יכול להסביר איך החיים נוצרים ואיך הם מתנהגים אחד עם השני ואיך התאים עובדים, אבל את המשמעות הוא לא יכול להציע. פרופ' גבריאל הנדלר, מרצה בכיר לחקר ביצועים, אוניברסיטת תל אביב אני לא נולדתי עם כיפה שחורה. נולדתי אחרת לגמרי ואני נאלצתי לברר את הדברים האלה בעצמי לעצמי בצורה לגמרי לוגית. מה שאני מציע פה זה בסה"כ תיאור של התהליך שעברתי, ואז סידרתי את זה. אבל למעשה נאלצתי לעבור את התהליך הזה בעצמי בלי אמונה ערטילאית, בלי רוח הקודש, בצורה לגמרי רציונאלית. פרופ' דורון אורבך, ראש הקבוצה לאלקטרו כימיה, אוניברסיטת בר אילן: עברתי את הצבא ביחידות קרביות, הייתי ביחידת סיור בצבא, בסיירת גולני, אחרי זה בחטיבת גולני, ואני גם קצין בצבא. והגעתי ללמוד באוניברסיטה. ברוך השם, הלימודים משכו אותי והצלחתי בהם. אהבתי את הלימודים. למדתי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי בכימיה. במקביל גם למדתי תואר בהנדסה כימית בטכניון. המחלקה לכימיה באונ' בר אילן קולטת 24 חברי סגל, כולם שומרי תורה ומצוות. במחלקה שלי לבד ישנם לפחות 5 אנשים שגדלו כחילונים והגיעו להכרה היהודית אחרי שעמדו על דעתם, בגיל מבוגר. ויש בהחלט אנשי מדע ואנשים אינטלקטואלים שומרי תורה ומצוות, גם בארץ, גם בחו"ל יש תנועת תשובה גדולה מאוד בקרב אינטלקטואלים בעולם. אני הייתי בקליבלנד בארה"ב, וחייתי בתוך קהילה שבה היו עשרות רבות של מדענים, מהנדסים, רופאים, עורכי דין בכירים שומרי תורה ומצוות, שחזרו בתשובה, שקיבלו חינוך חילוני למהדרין והיום הם אנשים שומרי תורה ומצוות למהדרין. חבר כנסת יובל שטייניץ, ד"ר ומרצה לפילוסופיה: ההשקפה הזאת של דת וחינוך דתי בכלל מנוגד למדע, לנהורות ולמדע, אין דבר יותר אבסורדי מזה. תסתכל על תולדות המדע. דקארט היה אדם דתי וזכה לחינוך דתי. הוא למד בקולג' ישועי. אותו דבר ניוטון היה נוצרי אדוק. אינשטיין לא היה יהודי אדוק במובן של מילוי מצוות, אבל הוא הגדיר את עצמו כתאיסט, כאדם דתי מבחינת האמונה הבסיסית שלו, בקיומו של בורא עולם לפחות, של אלוהים. כך שאם אתה מסתכל, ומניתי רק חלק, כך שאם אתה מסתכל בתולדות המדע אין דבר יותר מופרך מזה. אפילו תסתכל על ישראל ותראה כמה הטענה שחינוך דתי הוא דבר אנטי תרבותי, שני ההוגים שקמו למדינת ישראל לפחות לתפיסתי, הכי מרשימים, הכי משמעותיים, היו אנשים דתיים. אחד זה הסופר עגנון, שגם זכה בפרס נובל, הסופר ש"י עגנון, והשני זה פרופסור ישעיהו ליבוביץ', הפילוסוף והמדען. ושני אלה היו אנשים חובשי כיפות. כך שאני לא מוצא שום ביסוס אמפירי לטענה הזאת. להיפך, אני חושב שהיא מופרכת מן היסוד.

(10:20) המדע קובע העולם בן 6000 מקטע 22 :

גיל” העולם? הרב: את יודעת מה זה סטלגמיטים וסטלקטיטים? במערת הנטיפים, כן מלמעלה ולמטה. מערת הנטיפים, אומרים שהיא קיימת מיליונים שנים. והטפטוף הזה והיופי הזה במערת הנטיפים נעשה במשך מיליונים שנים. בחו”ל יש גם מערות נטיפים ואחת מהן בנו גשר. בנו גשר, בשביל שיוכלו לעבור ממקום למקום. והנה מאז שפתחו את המנהרה עד זמן מסוים בינתיים טפטפו, טפטפו נטיפים כאלה. עמד אחד ואמר: רק רגע, תראה. היינו פה לפני כמה זמן? עכשיו אנחנו נמצאים שוב מאז שנבנה הגשר, עד עכשיו תראה מה הגובה. עכשיו אפשר לבדוק לפי הגובה הזה כמה זמן לקח לגובה של כל הסטלקטיט הזה או הסטלגמיט. ומה מתברר? שזה לא עולה על 6000 שנה. המדען ציגלר הביא את הראיות האלה באחד מן השידורים שלו. זאת אומרת, זה שאנשים אומרים: קח, תאמין לי, זה לא הוכחה. פה זה הוכחה. רואים שמשך זמן מסוים נופל ככה. המערה הייתה סגורה, האקלים לא השתנה, הכל אותו דבר והנה זה יורד. עכשיו אני יכול לעשות חשבון, אבל אתה אומר לי: תסמוך עליי, תאמין לי, זה לא מספיק. מה עוד שהם בעצמם, אלה שבודקים את גיל העולם לפי ההיקף של העצים, לפי השכבות של העץ, אלה שבודקים לפי עובי הגולגולת, אלה שבודקים לפי פחמן 14, אלה שבודקים לפי כל השיטות, סותרים אחד את השני. קריין באנגלית: אך האם התפרסמו ראיות מדעיות שקוראות תיגר על הגישה האבולוציונית התומכת ב”כדור ארץ עתיק”, ומוכיחות את גישת “כדור הארץ הצעיר”? “החוקים הפיזיקליים הקיימים היום לא בהכרח שלטו בעבר. קרום כדור הארץ לא התקרר והתקשה במשך מיליוני שנים, אלא הפך לגבישים כמעט מיידית. דגמים גיאולוגיים שנחשבו בני מאה מיליון שנה, הם למעשה רק בני כמה אלפי שנה. בהתחשב בטענות האלו, כל מדען יגיד לך שכל המבנה ההיסטורי של המדענים יתמוטט ויופרך, ויותיר אך מעט עובדות ודאיות. אפשרויות אלו ונוספות גם הן קוראות תיגר, התפרסמו בסדרה מרתקת של מאמרים במשך השנים האחרונות בירחוני המדע המובילים בעולם. “נייצ`ר”, “סיינס” ואחרים.” מתוך המאמר שפורסם ב1977- בערוץ התקשורת של המדע. כתובית באנגלית: 70 מ` מתחת לאדמה, 5.3 ק”מ אל תוך כדור הארץ. קריין באנגלית: פחם, אחד ממקורות האנרגיה הידועים בכדור הארץ. לפני שנוכל להשיב על שאלת גילו של הפחם והיווצרותו עלינו לשאול תחילה היכן נוצר הפחם. כאן במכרה פחם זה ביוטה יש בידינו את התשובה. זה בול עץ שהפך כמעט כולו לפחם. ישנם אלפי עצים כאלה במכרה הזה ובמכרים דומים בסביבה וזה מסביר לנו שבמצב נתון, בנסיבות הנכונות של לחץ, טמפרטורה, מים וזמן, עץ וצמחייה אחרת יהפכו לפחם. השאלה היא כמה זמן לקח לזה לקרות. כדי להשיב על השאלה הזו עלינו לבחון דוגמיות עץ שהפכו לפחם ממכרות אורניום, במקום פיסות עץ שהפכו לפחם, כמו העץ הזה, שהגיע מאחד ממכרות הפחם כאן ביוטה. את הפחם הזה מצאנו בלסל, יוטה, במכרה אורניום. גילו הגיאולוגי המשוער הוא כ140- מיליון שנה. את הפחם הזה מצאנו במכרה אורניום, באזור הרי טמפל כאן ביוטה. וגם גילו המשוער הוא כ140- מיליון שנה. אך שימו לב לדמיון בין העץ הזה לפיסה אחרת של עץ. הם כמעט זהים. ומעניין לציין שהדוגמית השנייה התקבלה מעץ טרי, כמו חתיכת העץ הזו, רק לפני מספר שבועות. הדמיון הזה מעורר שאלה חשובה. האם זה נכון שהפחם שנמצא בלסל, יוטה והפחם שנמצא בהרי טמפל, יוטה, הם באמת בני 140 מיליון שנה יותר מחתיכת הפחם הזו, שדייויד ואני מצאנו לאחרונה בניסויינו? לא ממש. בעצים אלו שהפכו לפחם ובאחרים גם הם ממכרות אורניום, נמצאו ראיות מדהימות, המספרות סיפור שונה למדי. כדי לראות את הראיות האלו צריך להשקיע את הפחם בחומר איפוקסי, לפרוס אותו ולהניח על שקפי זכוכית לבדיקה תחת מיקרוסוקופ ואז ניתן לראות הילה צבעונית שנוצרת עי חלקיקים רדיואקטיביים שמתפשטים ממרכזים זעירים, חלקם עגולים, אחרים אליפטיים, כפי שניתן לראות בתצלומים אלו. הילות צבעוניות אלו נוצרו בעקבות רצף תהליכים מיוחד, מיוחד עד כדי כך, שהם מפריכים לגמרי את הטענה שפחם נוצר בתקופה עתיקה ומצביעים על כך שהפחם נוצר רק לאחרונה, מנקודת מבט גיאולוגית. ב1976- פרסמתי את תוצאות מחקרי על הפחמים האלו במהדורת אוקטובר 1976 של ירחון “סיינס”. אלה הדברים שציינתי במאמרי: “ערכים משוואתיים אלו של יחסי העופרת-אורניום, מצביעים על האפשרות שגם חדירת האורניום הראשונית וגם ההתפחמות יכלו לקרות בכמה אלפי השנים האחרונות.” במילים אחרות, הצעתי שהפחם יכול להיווצר במהירות רבה מבחינה גיאולוגית וזה בניגוד לדעה המקובלת כיום על היווצרות הפחם. מה הייתה תגובת הקהילה המדעית למידע החדשני? קיבלתי מכתב מפרופסור רפאל קזמן, מאונ` לואיזיאנה, מספר חודשים מאוחר יותר, ב27- בינואר 1977: “ד”ר ג`נטרי היקר. עקבתי בסבלנות אחר מדור התגובות מאז הפרסום שלך ושל עמיתיך על ממצאיכם בנושא הילות הצבע הרדיואקטיביות. הדממה מחרישה. אני חושב שניתן לפרשה כתדהמה. ממצאיך לא יטרידו אולי את המהנדס, אבל השפעתם על המדע הגיאולוגי ועל שינוי הגישות הרווחות על תיעוד הזמן הגיאולוגי יורגשו במשך שנים רבות. בהוקרה רבה, רפאל קזמן.” זמן קצר אחרי זה ארגן פרופ` קזמן כנס מדענים. שם הכנס היה “שאלת הזמן 4 וחצי מיליארד שנה”. האם כדור הארץ באמת בן 4 וחצי מיליארד שנים? תוצאות הכנס נכתבו והתפרסמו במהדורת ספטמבר 1978 של ירחון “ג`יאוטיימס”: “מאחר והעצים שהפכו לפחם נלקחו משכבות הנחשבות מתקופה קורטזית ואולי אף מתקופת היורה, היחס בין אורניום 238 ועופרת 206 צריך להיות נמוך. אך במקום זה נמצא בחלק מהדגמים יחס עופרת אורניום בטווח של כ2,200- עד ליותר מ64,000-. אם היחסיות הזו משמשת כבסיס לקביעת גיל גיאולוגי, אז הקביעה המקובלת היום עשויה להיות גבוהה מדי בספקטור של 10,000 וצריך לשקול את האפשרות שהגיל הגיאולוגי צריך להימדד באלפיונים.” במילים אחרות, מדובר בכמה אלפי שנים להיווצרות הפחם בכל המבנים הגיאולוגים האלו. מידע זה נותר בלא מענה או הפרכה בכתבי העת המדעיים מאז פורסם ב1976-. הרב: ויש המדען ציגלר, פה בארץ, שמשדר כל יום שלישי. את יכולה לשאול אותו גם שאלות ברדיו ב”קול הנשמה”, בערוץ שמשדרים והוא עונה על שאלות ותשובות בנושא גיל העולם. הוא מומחה לגיל העולם. זה העיסוק שלו. והוא אומר שגיל העולם לא עולה על 6,000. והוא אומר: למה אנשים טועים? משום שמדע יכול לבדוק מנקודה עד נקודה. לאור זאת אני אעשה דיאגרמה אחורה. מי אמר שהתנאים לא השתנו במשך הזמן? זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע.

(03:08) הכרת הבורא של סטיבן הוקינג מקטע 23 :

צבי ינאי, איש מדע, מנכ"ל משרד המדע לשעבר: שלום לכם. אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת 13 פרקים על המדע בכלל ועל מדעי הטבע בפרט, כפי שמצטיירים בעינינו לפני סוף המילניום. רבים ציפו כי הגידול בידע המדעי יביא אותנו אל שערי האמיתות הסופיות ולפתחן של התשובות המלאות בתחומי המדע השונים. בפועל, מספר השאלות הפתוחות בסוף המאה אינו נופל ממספר השאלות הפתוחות בתחילת המאה. יתר על כן, המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומורכבת לאין שיעור מכפי שנראתה בתחילת המאה. הקדמה. הפיזיקאי סטיבן הוקינג מחפש תיאוריה להיווצרות היקום שודר בערוץ 2, מרץ 1998 סטיבן הוקינג, מבכירי הפיזיקאים בעולם נולדתי בדיוק 300 שנה לאחר מותו של גלילאו. אני מעריך שעוד כ- 200 אלף תינוקות נולדו באותו יום. קריין: אחד התינוקות האלה הלך בדרכו של גלילאו והיום הוא הפיזיקאי התיאורטי החשוב ביותר של סוף המאה. הוא מכהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בקיימברידג', תפקיד אותו מילא בעבר ניוטון. הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת. זו שתסביר איך נוצר היקום. לפני כ-15 מיליארד שנים לא היה כלום. כל היקום היה נקודה אחת קטנה, בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם. עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה אירע פיצוץ אדיר, המפץ הגדול. כל החומר פרץ ונוצר היקום. מאז הוא ממשיך להתפשט. הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו. השבוע הוא פרסם עם שותפו למחקר הסבר חדש להיווצרות היקום. הנקודה שממנה החל הכול, אומר הוקינג, הייתה שם תמיד. המפץ הגדול יצר את הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו, היקום ממשיך להתפשט לנצח, כוכבים יתרחקו אחד מהשני עד אינסוף. סטיבן הוקינג: יקום מתפשט איננו שולל קיומו של בורא, אלא מגביל את טווח הזמן בו ייתכן שביצע את מלאכתו. קריין: הוקינג משוכנע שבקרוב, אולי עוד בימיו, ניתן יהיה לפתור את כל חידות היקום ולתת מענה לשאלות, שרק בודדים יודעים את התשובה עליהן. סטיבן הוקינג: אם נמצא את התשובה לכך, יהיה זה הניצחון המוחלט של התבונה האנושית. משום שאז נבין את כוונת הבורא. הפיזיקאי סטיבן הוקינג מודה שיש בורא. מודה שיש לו כוונה. (ושהוא עדיין מחפש תיאוריה ליצירת היקום).

(02:17) תחילת היקום והזמן במדע מקטע 24 :

מה יודע המדע על תחילת היקום צבי ינאי: פה בעצם מגיעים לנקודת המשבר שאתה לא יכול ללכת לאחור עם הפיזיקה עד לאותה נקודה סינגולרית (כתובית: נקודה סיגנולרית: נקודה ראשונית שממנה, מאמין המדע, התחיל היקום.), מפני ששמה כל החוקים מרוסקים ולכן אי אפשר לגזור באותו מקום שום דבר חדש, ולכן הפיזיקה בבעיה. אז הנה בא הוקינג ומציע פתרון. בוא נגיד שזה לא היה נקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אלא שזה היה מין איזשהו גל קטן, גוף, ישות קוורטית כזאת גלית, ששם בכל זאת קצת מרחב וקצת זמן. פרופ' יקיר אהרונוב, ביה"ס לפיזיקה, אונ' תל אביב: זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות אלא זה הכול פלקצואציות, שבהן אי אפשר להגדיר מרחב וזמן. רק כשהפלקצואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המפץ הגדול, אחרי זה מתחילים להיווצר שם קשרים, שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן. לפני זה אי אפשר. צבי ינאי: אז במה הועילו חכמים בטענתם? במה הוקינג, או.קיי, פתר בעיות? את הגל את הפיזיקה נאמר איזשהם דילמות או מצבים פראדוקסליים שהם לא היו קיימים, שהיו קיימים בנקודה הסינגולרית ולא קיימים… במה הוקינג פתר את הפיסיקה מבעיות שהיו לה לפני כן? אהרונוב: הוא לא עשה את זה ואף אחד לא טוען שמה שהוקינג… הוא טוען, הוא טען דברים שהפיזיקאים אח"כ לא הסכימו, וגם הוא עצמו שינה הרבה פעמים את דעתו. לא, אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום ו…בעיית תחילת הייקום... מה יודע המדע על תחילת היקום. אין פתרון אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום… מה יודע המדע על תחילת הזמן צבי ינאי: אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן. איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה? ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה. ואם הפיזיקאים אומרים לנו השאלה הזאת היא לא לגיטימית היא בלתי חוקית... הפיסיקאים אומרים שהשאלה "מה היה לפני כן?" היא שאלה לא חוקית. פרופ' אהרונוב: הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. צבי ינאי: טוב בוא נסכים בינינו שאני כן יכול לשאול את זה. אני יכול לשאול. (כתובית: מה יודע המדע על תחילת הזמן. אין תשובה) הבעיה עכשיו שלפיזיקאים אין תשובה לשאלה המאוד נאיבית הזאת, אבל מה היה קודם. נסה לעזוב רגע את היקום, כי אני מבין שזה נושא מאוד בעייתי.

(01:19) תחילת החיים ע"פ המדע מקטע 25 :

מה יודע המדע על תחילת החיים פרופסור דורון לנצט, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע: יתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחלל התא ובדרך פלא ע"י רשת של אינטראקציות הדדיות ידע לומר א' אמרה לג' להיווצר, ג' ל- ל' ל' ל- כ' כ' ל- ש' וכן הלאה, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו. יתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזו כלומר היו רק מולקולות שצפו בחלל התא ובדרך פלא ע"י רשת של אינטראקציות… האם יודע המדע מה הם "חיים" פרופסור דורון לנצט, המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע: מדובר כאן בתהליך מאוד קשה, שאת פרטיו אנחנו אפילו לא מסוגלים לשער, של ליצור ישות מאוד מאוד מסובכת, מסובכת החל מהרמה המולקולרית. צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאוד, ולכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות, וכל המולקולות האלה, בצורה כזו או אחרת, מדברות אחת עם השנייה בתוך תאים. שיחה בין תאים לבין תאים אחרים בין איברים לבין איברים, הורמונים, תשדורות כימיות. התוצאה היא סיבוך עצום, שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר ואז אולי נבין מהם החיים. (כתובית: מה יודע המדע על מהות החיים) התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר ואז אולי נבין מהם החיים - סיכום ביניים מדעי: תחילת הזמן: לא ידוע. תחילת היקום: אין פתרון. תחילת החיים: אולי פלא. מהות החיים: אין מושג.

(01:33) האם העולם מתוכנן -תשובת המדע  מקטע 26 :

האם המדע מבין שהעולם מתוכנן? פרופסור דורון לנצט: בסופו של דבר, התכנית של אדם, ואגב של הרבה יצורים אחרים, כולל התולעת, הנמטודה שהזכרנו קודם וכל הצמחים וכולל חרקים וכן הלאה, התכנית הזאת, שאגב דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה, באותו צופן ובאותם עקרונות. ברגע שנדע את התכנית הזאת נשב על המדוכה. נשתמש במחשבי על, ננסה לחבר את החלקים זה לזה, ננסה להבין איך החלבונים שנוצרים מתוך התכנית הזאת מגיבים זה עם זה, בתהליך הזה של מה שניתן לקרוא לו "הלבנים החכמות". הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל. התכנית הזאת, שאגב דומה מאוד בין היצורים השונים כתובה באותה שפה באותו צופן ובאותם עקרונות… ומיהו על פי המדע ה"מתכנן" החיים יש להם תכנית, אבל התכנית נמצאת בתוכם והחשוב ביותר הוא שהתכנית היא בעצם תכנית לייצר חלקים, שיודעים לבנות את השלם בעצמם באופן ספונטני. א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה. רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו. מה שאפשר לקרוא לו "הלבנים החכמות". הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל. בסופו של דבר זה יאפשר לנו להבין את זה. סיכום ביניים מדעי: היו תאים מאוד חכמים. הם בנו את עצמם בעצמם. ואז ישבו לתכנן תוכנית. א' אמרה לג' ג' דיברה עם ל' ל' סגרה עם כ' כ' מסרה לש'. "א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל' ל' לכ', כ' לש'. רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו…"

(02:52) האם העולם אקראי? בדיקת כוס הדיו מקטע 27 :

הרב: אם אני הייתי לוקח כוס דיו ושופך אותה על ידי זריקה באוויר על סדין לבן, כמה פעמים אני צריך לזרוק אותה בשביל שתצא אות א' בכתב דפנה בלי ריטוש? ברור וצלול כמו בדפוס? כמה פעמים אזרוק שתצא אות א' בכתב דפנה? עיתונאית: זה הסתברות כמעט אפסית. הרב: כמעט אפסית, אבל יש קצת משהו, אפשרות של אחת למי יודע כמה. שאלה שנייה: כמה פעמים אצטרך לזרוק כוס דיו לאוויר, בשביל שתצא האות מ', שימי לב, ליד ה-א? עיתונאית: (לא ברור) הרב: מה? כמה? עיתונאית: אותו פרינציפ. הרב: לא. עתונאית: אה, לא, סליחה. עוד יותר, כן? הרב: בטח עוד יותר, אבל אני אומר לך לא. למה? אני רוצה שה-מ' תצא ליד הא' בלי למחוק את הא'. אחרת לא יהיה לי א' ו-מ'. אני צריך א' ו-מ' עכשיו, כמה פעמים צריך לזרוק, כדי שה-מ' יצא ליד הא', בלי למחוק את הא'? כמה פעמים? עתונאית: עוד יותר קרוב לאפס. הרב: פעם אחת רק, כי אם לא, זה ימחק את ה-א'. עד שעשיתי א' לקח טריליונים. אם אני אזרוק מ' עד שיצא, ימחק לי את ה-א'. עכשיו נחזור לא'? אף פעם לא יהיה לי יותר מ-א' או מ'. כמה פעמים אני צריך לזרוק את הכוס בשביל שיצא נ' ליד ה-מ', בלי למחוק את ה-א' וה-מ'? פעם אחת. זה לא ייתכן, כי את אמרת בעצמך שבשביל פעם אחת א' צריך הרבה. בשביל פעם אחת לפגוע אי אפשר. ואם אפשר אפילו פעם אחת בנס, פעמיים ודאי אי אפשר. אז שימי לב יהודייה יקרה. א' ו-מ' ו-נ' ו-ו' ו-ן'. "אמנון" באותיות לא יכול להיות במקרה לעולם. אז איך "אמנון יצחק" שלם, מיליארדים תאים מחוברים בהתאמה, אחד מתפקד עם השני, יכול להיות מהביג בנג? פרופ' דורון לנצט, המחלקה לגנטיקה מולקולרית מכון ויצמן למדע: א' אמר לג' להיווצר, ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

(01:29) מה עושה מדען כשהוא לא יודע מקטע 28 :

פרופ' דורון לנצט, המחלקה לגנטיקה מולקולרית מכון ויצמן למדע: א' אמר לג' להיווצר, ג' לל' ל' לכ' כ' לש' וכן הלאה רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו. מה עושה מדען כשהוא לא יודע צבי ינאי: באיזשהו שלב היה משבר. התברר שיש המון חלקיקים ואז, כדי להיחלץ מהמשבר הזה, חלק מהפתרון של המשבר הזה היה להגות את קיומם של הפורטים. מה עושה מדען כשהוא לא יודע א. הוגה חלקיקים פרופסור יקיר אהרונוב, ביה"ס לפיזיקה אונ' ת"א: אני עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי עם פיזיקאי מאוד ידוע, שנקרא דייויד בוים, שנפטר לפני כמה שנים לצערנו. והוא באמת המציא תיאוריה חלופית לתורת הקוונטים, שנקראת תורת המשתנים הנסתרים, שעד היום יש לה הרבה חסידים... מה עושה מדען כשהוא לא יודע ב. ממציא תיאוריה וצובר חסידים פרופ' אורי מאור, ביה"ס לפיזיקה אונ' ת"א: זה ידוע שנילס בורן ואלברט איינשטיין וכל גדולי הדור בפירוש הרגישו לא נוח עם הרבה מאוד מהמשמעויות של הפיזיקה החדשה. הדבר הזה ידוע. צבי ינאי: בכל זאת, עברו 70 שנה מאז. פרופ' מאור: ואנחנו עדיין בהרבה דברים מרגישים מאוד לא נוח… מה עושה מדען כשהוא לא יודע מרגיש לא נוח צבי ינאי: אני רוצה להציג לפניך את תגובתו של ריצ'ארד פיינמן, שהוא אחד המתמטיקאים הגדולים של המאה הזאת, שבהרצאה לסטודנטים שלו אמר פעם: הירגעו, אל תשאלו את עצמכם כל הזמן "אבל איך זה יכול להיות?" פשוט קבלו את זה שככה הדברים נעשים… מה עושה מדען כשהוא לא יודע ג. מאמין ומקבל בלי שאלות סיכום ביניים מדעי: הוגים חלקיקים ממציאים תיאוריות מרגישים "לא נוח" מאמינים בלי שאלות

(03:06) המדענים על מדע ואמונה מקטע 29 :

מה אומר מדען על התיאוריה המדעית? צבי ינאי: והיום, חלק לפחות מקבוצה שלמה של פיזיקאים מתמקדת בדבר חדש לגמרי. במסגרת של תיאורית מיתרי העל, מין איזשהו חלקיק, כמו שאמרתי בדברי הפתיחה, שזה מין מיתר זעיר מאוד שמתנודד, ודרך התנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים. האם אתה באופן אישי, אתה מאמין בתיאוריה הזו? אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של האיחוד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית, וגם לכל ריבוי החלקיקים? התשובה היא באותו מיתרון זעיר שחושבים? פרופ': התשובה, זה מאוד מאוד מעניין זה מאוד מבטיח ואין לי מושג… מדע או אמונה ינאי: אתה כפיזיקאי ניצב בפני סיטואציה כמעט אבסורדית, שההחלטה שלך מה למצוא היא קובעת מה תמצא. האם אתה מרגיש נוח עם העניין הזה? פרופ': האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא. פרופ' אהרונוב: אתה אף פעם לא יודע שיש עוד הוכחות. בא האפקט הקוונטי הזה ומראה שבתורת הקוונטים קורה איזה נס חדש והוא הדבר הבא. פרופ' דורון לנצט: יתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת כלומר היו רק מולקולות שצפו בחלל התא ובדרך פלא ע"י רשת של אינטראקציות הדדיות… פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית: אתה תבוא למתמטיקאי ותשאל מה הרגשת הבטן שלו, הוא יאמין שמדובר בדברים שיש להם איזשהו קיר מודקטיבי. צבי עצמון, עורך כתב העת המדעי גלילאו: הוכחות חזקות לזה אין, אבל הפירוש זו אחת הגישות. היא אומרת: המוות הוא רצוי מבחינת האבולוציה. פרופ' יקיר אהרונוב, ביה"ס לפיזיקה, אונ' ת"א: זה נראה פרדוקסאלי לגמרי ואני נורא מבסוט שזה נראה פרדוקסאלי לגמרי, כי זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן. ינאי: אני חייב לומר לך שזה נשמע בעיניי כמעט כתב חרטומים. אני אגיד לך מה… מה אומר מדען על הפיזיקה אני חושב שהשאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא: האם הניסוח שלנו של חוקי הפיזיקה, הניסוח המתמטי שלנו, הוא הניסוח היחידי האפשרי? ונראה לי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה לענות על שאלה כזאת בצורה מוחלטת. מה זה פיזיקה? פיזיקה צריכה להיות תמיד דברים על סמך דברים אחרים. אי אפשר להתחיל מכלום. אז אנחנו צריכים תמיד להניח איזשהן אקסיומות שבעזרתן אנחנו מסבירים דברים אחרים ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה עניינו של.... סיכום ביניים מדעי: הוגים ממציאים מאמינים וחסידים מנחים הנחות נסים ופלאות אין מושג ואין הוכחות

(01:18) מילה מדעית אחרונה לאינשטיין  מקטע 30 :

מילה מדעית אחרונה לאינשטיין. פרופ' אהרונוב: זה דבר שנקרא, נראה לגמרי קפריזי. מה פתאום הטבע מתנהג בצורה קפריזית כזאת? בצורה שרירותית כזאת? זה דבר שהרגיז כל כך את אינשטיין, שעד סוף ימיו הוא טען: אני לא מאמין שתורת הקוונטים היא תורה הגיונית. אני לא מאמין שאלוהים משחק בקוביה. מה הכוונה…? ינאי: הוא אמר לו אתה לא תגיד לאלוהים מה לעשות. פרופ' אהרונוב : מה הכוונה, אלוהים לא זורק קוביה כדי להחליט מתי כל הטוב יתפרץ? זה היה האמירה של אינשטיין. אני, כל ימי המחקר המדעי שלי ניסחתי לעצמי את האמירה הזאת של אינשטיין בצורה קצת שונה אבל מאוד משמעותית שונה. אני שאלתי מדוע אלוהים משחק בקוביה. הם מודים שאין הסבר "מדעי" לעולם, ויגיעו תמיד למבוי סתום. ינאי: אולי אפשר היה לגמור את השיחה המאוד מרתקת הזו בדברים שריצ'ארד פיינמן אמר בשעתו שאל תשאלו את עצמכם כל הזמן איך זה יכול להיות, כי אם תשאלו את השאלות האלה תיקלעו למבוי סתום. אבל אנחנו בכל זאת נמשיך לשאול את השאלות האלה… הרב: זה נקרא ספקולציות מדעיות זה לא מדע. פרופ' אורבך: יש לי במשרד צרור מאמרים שהגיעו אליי לאחרונה מהתחום שנקרא אוריג'ינל פלייט, או מוצא החיים. והמאמרים נמצאים אצלי. זה אנשים שכביכול מנסים לתאר איך יכול להיות, איך חיים יכלו להיווצר במקרה. רבותיי, אני אומר לכם, זה דברי הבל. אם אני הייתי כותב ברמה הזאת היו זורקים אותי מכל המדרגות. זה אוסף של ספקולציות עלובות ואני חייב להתבטא בצורה חמורה. אני חושב שכל מדען רציני שאני אשב אתו על הדברים האלה, הוא יסכים איתי שזה לא רמה של כתיבה מדעית במדעים מדויקים. אוסף של ספקולציות, אבל אלה ספקולציות שמשרתות מטרה פסיכולוגית. זה בעצם המסר, זה בעצם המסר שאני רוצה פה להביע. יש פה בעיה פסיכולוגית שלאנשים לא אכפת מה נעשה מעבר לדלת. לאנשים גם אין זמן להתעסק עם תחומים אחרים במדע. הייתי אומר שאנשים שמתעלמים מכוח עליון וחושבים שהכול היה במקרה, הם מאמינים פנאטים במקריות. אני יהודי דתי שומר תורה ומצוות, אני מאמין בריבונו של עולם, אני מאמין בתורה ובמשה עבדו של הקב"ה, אבל אני מאמין על סמך המון המון כלים שכליים. אני לתורה מגיע עם הרבה מאוד שכל והיגיון. הם מאמינים פנאטים במקריות. כל האנשים שמתעלמים מהבורא מסתכלים על ההתאמה בעולם, בין החיים לסביבתם, בין החי והצומח, אנשים שמתבוננים בכימיה של החיים, בצופן הגנטי, והם טוענים שזה מקרה, או מנסים לתאר איך זה היה במקרה ע"י כל מיני תיאוריות אבולוציוניות או תיאוריות של אוריג'ינל פלייט או בתרגום לעברית "מוצא החיים", האנשים האלה אני מגדיר אותם כמאמינים פנאטיים במקריות. אלה למעשה אנשים דתיים. אבל אני מחזיק מעצמי כאדם דתי שבנוי על הרבה מאוד היגיון. הם מאמינים פנאטים בדת המקריות. הם מהבחינה הזאת הרבה יותר דתיים ממני. נותנים לטבע יכולות שאין לו. דרך אמונה פנאטית במקריות.

(03:51) הטעות הבסיסית של המדע מקטע 31 :

הרב: זה נקרא ספקולציות מדעיות זה לא מדע. פרופ` אורבך: יש לי במשרד צרור מאמרים שהגיעו אליי לאחרונה מהתחום שנקרא אוריג`ינל פלייט, או מוצא החיים. והמאמרים נמצאים אצלי. זה אנשים שכביכול מנסים לתאר איך יכול להיות, איך החיים יכלו להיווצר במקרה. רבותי, אני אומר לכם, זה דברי הבל. אם אני הייתי כותב ברמה הזאת היו זורקים אותי מכל המדרגות. זה אוסף של ספקולציות עלובות ואני חייב להתבטא בצורה חמורה. אני חושב שכל מדען רציני שאשב אתו על הדברים האלה, הוא יסכים איתי שזה לא רמה של כתיבה מדעית במדעים מדויקים. אוסף של ספקולציות, אבל אלה ספקולציות שמשרתות מטרה פסיכולוגית. זה בעצם המסר, זה בעצם המסר שאני רוצה פה להביע. יש פה בעיה פסיכולוגית שלאנשים לא אכפת מה נעשה מעבר לדלת. לאנשים גם אין זמן להתעסק עם תחומים אחרים במדע. הייתי אומר שאנשים שמתעלמים מכוח עליון וחושבים שהכול היה במקרה, הם מאמינים פנאטים במקריות. אני יהודי דתי שומר תורה ומצוות, אני מאמין בריבונו של עולם, אני מאמין בתורה ובמשה עבדו של הקב”ה, אבל אני מאמין על סמך המון המון כלים שכליים. אני לתורה מגיע עם הרבה מאוד שכל והיגיון. הם מאמינים פנאטים במקריות. כל האנשים שמתעלמים מהבורא מסתכלים על ההתאמה בעולם, בין החיים לסביבתם, בין החי והצומח, אנשים שמתבוננים בכימיה של החיים בצופן הגנטי והם טוענים שזה מקרה, או מנסים לתאר איך זה היה במקרה ע”י כל מיני תיאוריות אבולוציוניות או תיאוריות של אוריג`ינל פלייט או בתרגום לעברית “מוצא החיים”, אנשים אלה אני מגדיר אותם כמאמינים פנאטיים במקריות. אלה למעשה אנשים דתיים. אבל אני מחזיק מעצמי כאדם דתי שבנוי על הרבה מאוד היגיון. הם מאמינים פנאטים בדת המקריות. הם מהבחינה הזאת הרבה יותר דתיים ממני. נותנים לטבע יכולות שאין לו, דרך אמונה פנאטית במקריות. הרב: זה נקרא ספקולציות מדעיות. זה לא מדע. יש מדע אמפירי. אני מכניס דבר למעבדה, בודק אותו עשרות פעמים, מאות פעמים, הוא נותן לי אותה תוצאה, יש לי את ההוכחה. אבל אם אני מקטע מסוים רוצה לדון על קטע אחר, זה ראיה? אם אני אעמיד אותך עכשיו לקיר ואני אשים אותך שמה חודש, ואני אסמן עכשיו את הגובה שלך, את בגיל 17 ואני מסמן לך עכשיו קו, אני בא אחרי חודש, רואה שעלית במ"מ, לפי זה כל חודש אני יכול להכפיל מה הגובה שלך? את יודעת מה היה הגובה שלך? את לא תגיעי לחצי מטר. אלא מה? ברור שהגיל שלך השתנה. בגיל מסוים לא גדלת מהר, בגיל מסוים פתאום גדלת מהר, בגיל מסוים עצרת, לא תגדלי יותר. אז אני בא בקטע מסוים, ורואה אותך בין גיל זה לגיל זה ורואה שלקח לך במשך הזמן הזה התפתחות של גובה כזה. זה אומר שזה הקצב היה מהתחלה וזה הקצב שיישאר בסוף? ודאי שלא. איך מדע בודק? רק לפי התנאים הקיימים. הוא לא קורא ספרי היסטוריה. הוא צריך לבדוק לפי מה שקיים. אלא מה, אף פעם לא ישבתם לחשוב על הדברים ברצינות. אתם מקבלים נתונים כמו שהם בלי לבדוק אותם. זו בעיה.

(02:59) גיל העולם במדע ובתורה מקטע 32 :

אבל אני אראה לך שגיל העולם, אפילו אם תגידי כמה שתגידי, הוא לא מפריע לתורה הקדושה מסיבה אחת פשוטה. הגמרא אומרת שהעולם עמד בקומתו ובצביונו. יש שאלה חילונית ידועה: מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה? מה אתם אומרים? מה אתם אומרים? הביצה קדמה. מאיפה היא באה אם לא היה תרנגולת? מה אתם אומרים? תרנגולת. מאיפה באה התרנגולת? ת: בריאת העולם. הרב: אני אגיד לכם. שימו לב, יהודים יקרים. הגמרא אומרת שהעולם עמד בקומתו ובצביונו. מה פירוש העולם עמד בקומתו ובצביונו? כתוב בתורה: ויאמר השם יהי אור ויהי אור. ויאמר השם ייקוו המים אל מקום אחד ותיראה יבשה. ויאמר השם תדשא הארץ ויאמר השם ויאמר השם. בעשרה מאמרות נברא העולם. השם אמר ויהי, הוא ציווה, ויעמוד. בורא עולם אמר, והיה. עכשיו שימו לב. אדם הראשון עפ"י התורה, כשדיבר איתו הקב"ה הוא נברא ביום השישי. ביום השישי הוא כבר חטא והקב"ה גירש אותו מגן עדן, אחרי שהוא אכל מן העץ ללא רשות. בן כמה היה אדם הראשון? מה זה בן יום אחד? תראו לי בן יום אחד, ככה? ככה? ככה? הוא נברא ביום השישי. בן כמה הוא היה? הוא היה קטנצ'יק? תינוק? הוא היה גדול? הוא היה בחור? הוא היה גבר? הוא היה זקן? מה הוא היה? איך הוא היה? גדול. ובכן, אדם הראשון היה בן רגע. ברגע שהוא נולד הוא היה בן רגע, אבל כבן עשרים. העץ שהוא אכל ממנו, כמה זמן לוקח לעץ לגדול עד שיביא פירות? שנים. והוא כבר אכל בשעה הראשונה מהעץ. העץ נברא ברגע שנברא, אבל כבן כמה שנים. גם העולם נברא באותו רגע, כבן כמה אתם רוצים, מיליארדים שנים? אין בעיה. הקב"ה לא צריך לחכות להתפתחות של העולם. מי שיכול לברוא את העולם בשלבים, יכול לברוא אותו גם בבת אחת. ואני אתן לכם על זה דוגמה, שתבינו. המשך במקטע הבא

(04:05) היתכן שתהיה תחיית מתים מקטע 33 :

בגמרא נשאלה שאלה: תחיית המתים, היתכן שתהיה תחיית המתים? שמים בן אדם בקבר, הוא מתפורר תולעים אוכלים אותו, לא נשאר כלום. תפתח את הקבר, לא תמצא כלום. אולי עצמות וזהו. איך אפשר שבנאדם יקום בתחיית המתים וילך עוד פעם כמו שהיה קודם? ככה נשאלה שאלה בגמרא. אחד מן הגויים שאל אחת מבנות ישראל החכמות. אמרה לו: תשמע, אני אסביר לך. אני אסביר לך דבר אחד פשוט. תגיד לי מה אתה אומר: מי שיוצר מנוזל, פסל שיוצר מנוזל, או פסל יוצר מחומר, מחימר. מי יותר גדול, אדם שמסוגל ליצור מנוזל, או אדם שיכול ליצור מחימר? מי יותר גדול? מנוזל. אמרה לו: תראה, הקב"ה ברא את האדם מנוזל. ממה נבראנו? מטיפה סרוחה. טיפ טיפונת מיליונית של טיפה סרוחה ותראו איזה קהל גדול יושב פה. אם אני אשפוך עכשיו טיפה מהמיץ ואני אחכה תשעה חודשים, יהיה פה בקבוק מיץ? איך מטיפה סרוחה נוצר בן אדם עם עצמות, עם גולגולת, עם עיניים, עם שיניים, עם מערכת מנופים, עם כליות, עם ריאות, עם ציפורניים, שערות באף, דונג באוזן? איך נוצר מנוזל? שפוך טיפה איפה שאתה רוצה, תחכה כמה שאתה רוצה, מיליארדים שנים ואני רוצה לראות. אז אם יש יוצר שאנחנו רואים את זה כל יום, רק לא חושבים על זה, שיכול ליצור מנוזל, ודאי שיוכל ליצור מחומר, אחרי שיש לו כבר את העפר, את העצמות, הכול, עוד יותר קל להעמיד מזה. נכון או לא נכון? רגע. אמרה לו עוד דבר. אתה יודע איך מייצרים זכוכית? אמר לה: כן, יש כור היתוך כזה, שמים שמה חול, שורפים את החול, הוא מתלהט, לוקחים עם מכשיר, נופחים בו… תלכו לבית לחם, תראו ויוצר זכוכית. מה קורה אם הזכוכית נפגמה? מחזירים אותה עוד פעם לכור ההיתוך, לוקחים עוד פעם ויוצרים עוד פעם. אמרה לו: ומה אדם שנופח באפיו ויוצר כלי, וכשהושחת הכלי מחזירו לכור ההיתוך ויוצר מחדש, בורא עולם שנפח בו את הנפיחה שהוא נופח, לא יכול להחזיר את האדם לעפרו וליצור אותו עוד פעם? מה, הוא שכח את הנוסחה הראשונה? איך הוא העמיד אדם הראשון? גיבלו מעפר "וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים". מה השתנה מאז ועד עכשיו?

(08:43) צילומי דינוזארוים במאה ה20- מקטע 34 :

ואם אני אראה לך עוד קלטת אחת מארה"ב, שפרופ' אחר מוכיח שדינוזאורים לא מאובנים, אלא חיו לפני 200 שנה? יש לטאות היום בגודל 3 מטר באפריקה, שאת יכולה לראות אותן חיות, בצורת דינוזאורים, מה תעשי? ואם אני אראה לך מאובנים שחיים היום, שכתבו עליהם שהם אינם, מה תעשי? אראה לך. לא אני. המדענים מראים את זה בווידאו. ד"ר הובין: ישנן הרבה אגדות המספרות על בני אדם שהרגו דרקונים. מה קורה? לדעתי בימים ההם קראו לדינוזאורים דרקונים. היום הם מכונים דינוזאורים, אך השם הומצא רק ב-1841. אז לא קראו להם דינוזאורים, אלא דרקונים. אני חושב שהאדם הרג את רוב הדינוזאורים. אני חושב שהדינוזאורים חיו עד תקופת אלכסנדר הגדול. אלכסנדר הגדול כתב בזיכרונותיו שדרקונים באורך של 30 מטר הוציאו ראשם מהמערות והפחידו את חייליו כשהם היו בהודו. האם יתכן שהדינוזאורים חיו עד שנת 300 לפני הספירה? תראו, אני יודע שאם אתם מאמינים באבולוציה, ובמה שלימדו אתכם בביה"ס, ולימדו אתכם שהדינוזאורים חיו לפני מיליוני שנים, ואל תפקפקו בכך או שתוחרמו ממקדשי ההשכלה הגבוהה. אני יודע מה לימדו אתכם, אבל נסו להיות פתוחים רגע ואולי מישהו יוכל לעורר בכם מחשבה אינטליגנטית. אולי כל הפרספקטיבה שלנו לגבי ההיסטוריה מוטעית? אני חושב שהדינזאורים חיו הרבה אחרי זה אפילו בתקופה של עד לפני 400 שנה. ב- 1572 איכר איטלקי הרג דינוזאור באיטליה. מדען איטלקי העביר את הגופה לתצוגה במוזיאון. ב- 1572 טנסטרופיוס? דינוזאור ארוך צוואר וזנב? אני חושב שהאינידאנים צדו דינוזאורים בגרנד קניון. ציורים החרוטים בקירות הגרנד קניון כפי שתראו בתמונה, ציורים של אנשים פטרוגליפים החרוטים בקיר, וציורים של דינוזאורים בתנוחת עמידה. דינוזאור? האם האינדיאנים צדו דינוזאורים בגרנד קניון? הנה עוד אחד החרוט בסלע, ארוך צוואר וארוך זנב, ארבע רגליים גוף מעוגל.. ומה בנוגע לתמונה הזו? באפריקה ציור שנמצא על קיר, דינוזאור ויליד הנמלט ממנו? האם ייתכן שהדינזאורים תמיד חיו עם בני האדם ואנחנו עברנו שטיפת מוח וההיסטוריה שלנו שגויה? ב- 1950 צוללת גרמנית הפציצה אוניה בריטית, כשהאוניה הבריטית טבעה היא התפוצצה מתחת למים ומפלצת ימית באורך 20 מטר הגיחה לפתע מתוך המים. זה הספר האדום פה על השולחן "דינוזאורים בהזמנה" שנכתב בידי דוויין גש. הנה ציור שמצורף לתאור שכתב מפקד הצוללת הגרמנית. האם יתכן שהדינוזאורים חיו עד מלחמת העולם הראשונה? רבותיי, יש אפילות סיפורים על תמנונים ענקיים, המגיחים ומושכים מלחים מספינותיהם ולפעמים אף מטביעים את הספינה כולה. אתם ודאי חושבים שהשתגעתי, תמנון לא גדול מספיק כדי להטביע ספינה שלמה... התמנון הגדול ביותר שנתפס היה בקודיאק אלסקה, וזה התפרסם בספר השיאים של גינס, 12 מטר. אבל רבותיי, זה לא התמנון הכי גדול, תמנון שנשטף אל חופי פלורידה ב- 1896 תוכלו לראות את התמונה. התמנון הזה ששכב על החוף הגיע לאורך של כמעט 70 מטר, ושקל חמישה טון, זה תמנון גדול. וזה עוד לא הכי גדול. לוויתן שנתפס בוושינגטון וסביב גופו של הלוויתן נמצאו צלקות, סימני כוויה של זרועות תמנון שהקיף את הלוויתן וניסה להטביעו. בתוך קיבתו של הלוויתן נמצאה זרוע אחת של התמנון, זרוע באורך 50 מטר. הלוויתן כנראה נשך ובלע את זרוע התמנון, זה פורסם ב- 1910 ב"ניו יורק הראלד": "האם ברונתפורוס מסתובב ברחבי אפריקה"? משלחות רבות נסעו לאזור הביצות הזה במשך מאה השנה האחרונות וכמעט כולם חזרו ואמרו שבהחלט ייתכן שחיים שם דינוזאורים. 1943, "סארטרדיי אבנינג פוסט" הנה המאמר: "האם חיים דינוזאורים באזור הביצות בקוניגו"? ב- 1980 רוי מקו מרצה לביולוגיה באונ' שיקגו שמו וכתובתו על הכריכה, הספר הזה עבר הרבה כי שאתם יכולים לראות... אז רוי מקו נסע לביצה, הוא קרא את כל הדיווחים של המשלחות שנסעו לקונגו והוא החליט לנסוע לבדוק את העניין בעצמו. ד"ר מקו מאמין באבולוציה הוא כבר פרש כעת מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת שיקגו, אבל שמו וכתובתו נמצאים פה ולי יש את כתובתו הקודמת, כתובתו באוניברסיטה, והוא ודאי מקבל שם דואר עדיין אם תרצו ליצור איתו קשר. ונחזור לעניין הדינוזאורים. הוא נסע לביצות ב- 1980 ושהה שם שישה שבועות. הוא הסתובב ודיבר עם ילידים בני המקום החיים בביצות ושט בסירה במקומות שאפשר. הוא שאל את הילידים על החיות השונות הגרות בביצות. הוא אסף מספיק מידע שעורר את סקרנותו והחליט לשוב לשם. בשנה הבאה ב- 1981 הוא שב לשם והוציא רבע מיליון דולר בתשעה שבועות, במחקר על הדינוזאורים בחיים בביצות. הוא הסתובב באזור ושוחח עם בני המקום והראה להם תמונות של חיות שונות, כדי לבדוק אם בני המקום מזהים את החיות האלו. בעזרת מתורגמן הוא שאל אם ראו חיה כזו ובני המקום אמרו: כן, זה מוקילי ממבי, הוא גר בביצה, אורכו כ- 7 מטר, גופו כהיפופוטם בעל צוואר וזנב ארוכים, לא ידידותי במיוחד, חיה ביישנית ומתבודדת שחיה בביצה... פשוט מאוד. ד"ר מקו אמר להם שזה דינוזאור, חיה שנכחדה כבר לפני 70 מליון שנה! והילידים אמרו שהם מצטערים והם באמת לא ידעו את זה, כי הם לא למדו את תורת האבולוציה באוניברסיטה והם רק יודעים שהם רואים את החיה הזו מדי פעם בביצה... הוא הסתובב וחקר את אנשי האזור, הכל כתוב בספרו ותוכלו להשיג את הספר ממנו, בשיקגו. הילידים אמרו שלא נותרו חיות רבות מהסוג הזה אבל אחדות עודן בביצה, הן חיות מתחת למים, הן מאוד ביישניות וכשהן שומעות רעש הן צוללות פנימה. הסיכוי לראותן קלוש אך רוב הציידים הזקנים ראו את החיה הזו פעם או פעמיים במשך ימי חייהם. הם אמרו שהחיה ניזונה במיוחד מעלי מלומבו והראו לד"ר מקו את הצמח. הנה, זה צמח המלומבו, ואמרו לו שאם הוא רוצה למצוא חיה כזאת, עליו להסתובב בביצה עד שימצא קבוצת צמחי מלומבו במקום שלא נמצאים בו היפופוטמים כי גם ההיפופוטמים אוהבים לאכול את עלי המלומבו והשניים רבים ביניהם אך המוקילי ממבי חזק יותר והוא מבריח את ההיפופוטם ומשיג את צמחי המלמבו. ככל שהוא הסתובב באזור הוא אסף סיפורים נוספים, מאנשים שראו את החיה והוא אף מצא עקבות של החיה. הנה ד"ר מקו המצביע על אחת העקבות. גם החיה הזו לא ידעה שהיא נכחדה לפני 70 מליון שנה... והנה חיה שנתפסה ע"י ספינת דייג יפנית ב- 1977. הם פרשו את רשתם לחופי ניו זילנד ומשו גופה מרקיבה ומסריחה של דינוזאור. קרוב לניו זילנד איזור דייג בשם 'רמת צ'טום' שם עומק המים מגיע רק ל- 300 מטר, זה אמנם עמוק אך זה לא כמו באוקיינוס, שם עומק המים מגיע ל- 5000 מטר, אז יש הרבה דגה באזור הזה והיפנים נוהגים לדוג שם. הם משו את הרשת מהמים ומצאו בתוכה דינוזאור מת במשקל 1,818 ק"ג ובאורך של 10 מטר. התמונה הזו מופיעה בספר "תעלומת הדינוזאורים" ותוכלו להזמינו ישירות מהמוציא לאור. יש פה תצלום של הדינוזאור שנתפס ע"י הדייגים היפנים. הם אמרו שהיה לו צוואר ארוך וארבע סנפירים גדולים. הרב: זה דברים פשוטים, אם בר דעת מסתכל בהם. זאת אומרת, אדם יכול להבין את הדברים בקלות. השאלה אם הוא חפץ. יש אדם לא רוצה לדעת. אתם יודעים למה לא רוצים לדעת? פשוט, זה מחייב. אם נדע שהתורה אמת והמדע לא יודע, רק מנחש או משער, אז זה יחייב אותנו לקיים את זה. ואנחנו מייחלים שיבואו חייזרים. אנחנו מייחלים שיבואו עב"מים ואנחנו מייחלים שילכו הדתיים. למה? הם מזכירים לנו שיש אמת בעולם.

(08:24) גלגול נשמות מתועד מקטע 35 :

מוות קליני החיים שלאחר המוות הרב: עובדתית, יש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות. אחד ע"י גלגול נשמות שאנשים חוזרים לעולם שוב פעם, מזהים את עברם הקודם כשעברם לא לפניהם והם מאתרים מקומות, אנשים ואישים שהיו בעברם, מזדהים בפניהם ומספרים להם מה היה ביניהם. חשיפה עם מיכה לימור מיכה לימור: שלום רב. אדיב אבועסי, נער דרוזי בן 13 שנולד בשפרעם, חי עם הנשמה של נוהד אבורוקון מן הכפר עוספיה. ששירת במשמר הגבול ונהרג ערב לידתו של אדיב. הוא נהרג כאשר קרס בניין משמר הגבול בצור שבדרום לבנון. לא היינו מספרים כאן את סיפורו של אדיב, אלמלא נבדק בידי פסיכולוגים שאומרים כי הוא שפוי ונורמאלי ורגיל. ואלמלא זכה לתמיכת העדה הדרוזית, שאחד מיסודות הדת שלה הוא גלגול הנשמות. לכן גם העתיקה משפחתו של אדיב את מגוריה משפרעם לעוספיה, כדי שהנער יחיה קרוב למשפחת המת שנשמתו בקרבו. אדיב: זה הבן שלי. עז. עז אבורוקון: אני מרגיש שזה אבא. אני מאמין בגלגול נשמות. וככה אלוהים אמר. אדיה: אני צריך לזכור שהייתי גדול ועכשיו אני קטן ויש לי בן. זה משהו ש… קאמל אבועסי, אביו של אדיב: זה התחיל בערך כשהוא היה בגיל שלוש, בן שלוש. היה מבטא שמות בצורה נכונה ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עז. אדיב: הם לא ידעו מי זה עז, הם חשבו שעז זה השכן שלנו, אבו אל עז. קאמל אבועסי: לא התייחסנו, אני בכל אופן בשבילי זה היה משהו שאני בכלל לא האמנתי למרות שאצלנו כולם מאמינים, אני בשבילי התופעה הזאת היא דבר בלתי אפשרי שבן אדם יחזור ויזכור, אז כשבאה אחותה של נביל אלינו וסיפרנו את המקרה הזה וידענו שהיה אירוע בחודש נובמבר, הבן שלי נולד בחודש נובמבר אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נוהד אבו רוכון זכרונו לברכה שנהרג והבן שלו במקרה קוראים לו גם עז. קריין חדשות: קציר הדמים בפיגוע חבלני בבית הממשל הצבאי. שנה בדיוק לאחר שקרס בניין הממשל בצור, וקבר תחתיו עשרות חיילים ושוטרים של משמר הגבול. נוהאד אבו רוכון זכרונו לברכה, איש משמר הגבול בן 38 מעוספיה נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספיה. אדיב: אֵה אני אדיב, אני האיש שהיה בגלגול שעבר נוהד, ואני שירתתי במשמר הגבול ונפטרתי בלבנון בצור. נבילה אבועסי, אמו של אדיב: הוא חי שני עולמות, כאילו. עולם של ילד בן... בגיל ילדות ועולם של גבר שהוא זוכר עצמו כבחור במשמר הגבול. כאבא לילד, כבעל לאישה, והוא דואג להם. נזי אבו רוכון: יום אחד אני יושב פה, נכנסו אלי אדיב שהיה ילד קטן, אני חושב בגיל שלוש, שלוש וחצי, אבא שלו ואמא שלו. הוא איך שהוא נכנס הוא אומר להם זה נזי, ישבנו פה כמה אנשים וזה. הוא זכר אותי ואמר, זה נזי. אמו של אדיב: אני זוכרת שהלכנו ביחד, הוא רצה שהוא יראה לי איפה הבית של רונת. הוא בא הביתה, נכנס לכאן כאילו שזה הבית שלו, הוא הכיר את המקום למרות שזה היה לא שלו. אבל הוא הכיר את זה פה, אז גרו אנשים אחרים, והוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים והוא התחיל לחפש. אשתו הייתה פה גם השכנים פה, אנשים, הוא רצה להראות… הוא השתכנע בפנים שיש לו הרבה דברים פה. אדיב: באתי לכאן, חיפשתי את המדים שלי, וחיפשתי גם את החפצים האישיים שלי, יעני הזה שלי, אתם רוצים שאני אראה לכם את זה? זה החולצה.. אמו של אדיב: ברגע שהוא ראה את זה הוא התרגש מאוד, אתם רואים... כאילו שהוא רוצה להוכיח את מה שהוא... אז הוא התחיל להראות לנו. את רואה... אמא את רואה, הנה, אני הייתי, זה מה שאני הייתי. אדיב: זה המספר אישי שאמרתי לך, 44665 שאמרתי לך, אמו של אדיב: שאל את רונת בפגישה הראשונה, אֵה, אם היא זוכרת אותו.. אדיב: זאת רונית, זאת האישה שלי שהייתה בגלגול הקודם… היא לא רוצה להצטלם, כי היא דתייה רונית. נבילה: הוא שאל את רונת אם היא זוכרת איך שהוא היה מאמן כדורעף. אדיב: רציתי את הטרנינג. אמרתי לרונת: איפה הטרנינג שלי? אמרה לי: תחפש אותו, אני לא יודעת איפה הוא. שמרתי את זה שנים. עכשיו אני שכחתי. אז באתי, חיפשתי בכל המקומות, לא מצאתי. באתי לכאן, מצאתי את הטרנינג ואת החולצה, חולצת האימונים. תיאוסופיה, או העיקרון התיאוסופי השפיעו השפעה גדולה על אנשים ידועים רבים. מאינשטיין, דרך המדען בן המאה ה- 16 בנג'מין פרנקלין ועד לחבר הוותיק בחברה התיאוסופית, תומאס אדיסון. זה מקור האמת המשותף ממנו שאבו כולם. הפילוסופיה הנצחית, כמו שאולדוס האקסלי כינה אותה. וגם מדעני המוח מצאו הד בתיאוסופיה. קרל יונג, ניטשה, שוויצר. כולם רחשו חיבה גדולה לרעיון גלגול הנשמות, שהוא כידוע רעיון בסיסי בתיאוסופיה.

(08:50) סיאנסים מתועד (נצחיות החיים) מקטע 36 :

הרב: שתיים, על ידי סיאנסים, שמעלים אנשים במצב של סיאנס והם מספרים מה עובר עליהם בעולם העליון. אולפן לילה. בשידור חי עם מני פאר. מני פאר: ערב טוב לך, מעיין אגם. ב- 1979 זה היה, נכון? את הצצת ולא נפגעת אבל התמכרת, נכון? מעיין: גם נפגעתי. זאת אומרת, אם היום הייתי יודעת היום את מה שידעתי אז ואיזה מחיר אני אשלם, לא הייתי עושה את זה, למרות שזו הייתה חוויה משגעת. מני: היו לך מפגשים עם דמות אחת קבועה? מעיין: נכון. הייתה דמות אחת שלא הזמנו אותה, אלא היא עלתה. היא לא הייתה קרובת משפחה של אף אחד מהאנשים הנוכחים. ובשלב מסוים זה הגיע למצב שאותה דמות הייתה מזמינה אותנו, במקום שאנחנו נזמין אותה. מני: הדמות הזאת הייתה מזוהה? מעיין: כן, היא קראה לעצמה בשם שאני לא רוצה לנקוב בו, מאחר והיה מדובר באדם שנהרג במלחמת יום הכיפורים במצרים אחרי שהוא היה שבוי שם. והוא נתן לנו ממש סימנים. זאת אומרת, הוא נתן לנו את מספר הטלפון וגם כתובת של המשפחה שלו, משום שהוא ביקש מאתנו ליצור אתם קשר כדי, הפריעה לו הדרך שבה אשתו, אלמנתו, מגדלת את הילד והוא רצה שאנחנו נתערב בעניין. מני: את התערבת? מעיין: בשום פנים ואופן לא הסכמנו לעשות את זה, אבל בדקנו באותה הזדמנות אם באמת זה קיים, הכתובת ומספר הטלפון ואותו שם שידענו, כי היה לנו שם מלא. מני: מצאת שהיה אדם כזה. מעיין: מצאנו שהיה, וגם הטלפון היה נכון. מני: אז עכשיו יש לך בעיה כפולה. גם את לא שלמה עם מה שעשית, ואת לא שלמה עם המשימה שהוטלה בידייך לא בוצעה. מעיין: כמו שאני אומרת, זו הייתה חוויה מרתקת, שאני חושבת שמעט מאוד אנשים מתנסים בה. זאת אומרת זה היה אחד האנשים המעניינים ביותר שפגשנו. זה אדם עם אישיות מאוד חזקה. הוא היה מסוגל להגיד למישהו באמצע הסיאנס לקום וללכת. מני: שזה אדם שאף אחד מאלה שעשו את הסיאנס לא הכיר. מעיין: לא הכיר אותו. מני: אולי קראתם עליו בעיתון? מעיין: מעולם לא, לפחות לא במודע. אין לנו מודעות לזה ולא הייתה לנו. ממש יצרנו קשר נפשי אתו. זאת אומרת, הוא היה קורא לנו להגיע לסיאנס. זה נערך אצלי בבית ולא היה לי טלפון, והוא סיכם אתנו שהוא ייצור איזה מין סחרחורת קלה לכל האנשים, היינו משהו כמו שמונה, כדי לזמן את כולם באותו ערב לבוא לסיאנס. וכך היה והוא היה אומר לכל אחד איפה זה קרה לו בדיוק. מני: והוא ידע גם דברים על האנשים שבאים? מעיין: בהחלט, וגם על אנשים, גם אורחים שביקרו. מני: ידע עליהם גם על אנשים מדורות קודמים? מני: הוא נמצא שם על פי תפיסתך אז את הדברים, נכון? מעיין: נכון אבל מה שהוא הסביר בעצמו זה שהידע שלהם הוא לא יותר גדול משלנו. מני: אז הוא לא פוגש שם את הדורות הקודמים. מעיין: אנשים שנפטרו כן, כן, חלק. מני: למשל? מעיין: הוא מסר דרישת שלום מסבא שלי, למשל. מני: איך את יודעת? מעיין: הוא אמר את שמו. אמר שיש לי ד"ש מסבא שלי. שאלתי: איזה סבא? משום ששני הסבים שלי נפטרו. ואז הוא אמר ממש את השם שלו, כשרק אני ידעתי את השם, בעצם. מני: אבל רק את שמעת שהוא אמר, או ראית את זה בלוח? מעיין: בלוח. מני: למה הפסקת? מעיין: היינו שתי מדיומיות שעשינו את זה ועברו שנים, אנחנו ככה התחלנו לגור קצת יותר רחוק, נישאנו שתינו, וכל הקבוצה ככה התפזרה בארץ, ומטבע הדברים, הדברים התרחקו. אבל מה שקרה זה שבהריון הראשון שלי, לאחר שנישאתי, בסוף חודש תשיעי, נפטר העובר ממש ביום המשוער ללידה. מני: ואת מקשרת בין הדברים? מעיין: עוד רגע. השותפה שלי לסיאנסים איבדה שני עוברים בחודשים מאוד מתקדמים ובנסיבות ממש טראגיות. עד אז לא קישרנו שום דבר. יום אחד הייתה תכנית ב"ערב חדש" והיה שם רב שדיבר והוא אמר שכתוב, נדמה לי ב"זוהר", שאנשים שמדברים עם עולם המתים לא משלמים בעצמם, אלא בדור הבא. באותו רגע ממש יצרנו קשר אני והמדיומית השנייה ואמרנו שאם יש אפס קצהו של סיכוי שזה נכון, אפילו אפס קצהו של סיכוי שזה נכון, מבחינתנו אנחנו גמרנו לעשות את זה. מני: הפסקתן. מעיין: כן וזה היה מאוד קשה. מני: את לא עושה את זה היום יותר. מעיין: בשום פנים ואופן. הדס מורנו: האמת היא שאנחנו גם לא הצלחנו להעלות את הנשמה בחזרה אז היא נשארה איתנו. הנשמה, דיברנו איתה, הוא ביקש שנגיד עליו "קדיש" כי לא היה מי שיגיד עליו "קדיש", אחיו מתחת לגיל 13. הוא נשאר אצלנו. אחרי זה חברה שלי העלתה אותו, הוא עבר אליה הביתה, הוא היה בוכה בלילה, מזיז רהיטים, מפיל סכו"ם, עד שהיא אמרה לי וביקשתי מאחד האנשים שאני מכירה שיגיד עליו "קדיש" והוא עלה. מני: ומאז רינה, אף אחד לא דוחף אותך בבית? חנן אברהם, פראפסיכולוג: אני לא מוציא מכלל אפשרות שקיימות נשמות ושניתן ליצור קשר איתן ואנשים שמתקשרים עם נשמות. לא כל התקשורים הם תקשורים נכונים, אבל יש תיקשורים שדרכם מגיע ידע שהוא מעבר לאפשרויות של האדם של המתקשר. הרב: יום אחד צלצל אלינו אחד למשרד, אמר שהוא חילוני, והוא אמר שהם עשו סיאנס והעלו את הזמר זוהר ארגוב, ושאלו אותו היכן הוא נמצא, והוא אמר שהוא נמצא בכף הקלע. כף הקלע זה מקום הרבה יותר חמור מגיהנום, שאלו אותו מה הוא מבקש, הוא אמר שיפסיקו להשמיע את השירים שלו. אמרו לו מה אפשר לעזור לך? אז הוא אמר שהבן שלי יחזור בתשובה. שאלו אותו כיצד? אמר תקחו אותו לרב אמנון יצחק. ככה צלצל החילוני וסיפר את הסיפור, אני לא שמעתי את הסיפור מסרו לי אותו, לא התייחסתי לדברים. עברו מס' חודשים ואני יושב בחג הסוכות האחרון בסוכה עם בני נוער מבת ים, פתאום נכנס אלי יהודי ואומר לי תשמע יש פה מישהו שרוצה לחזור בתשובה, אני נגש אני רואה את היהודי אני אומר לו כן מי אתה? אז הוא אומר לי גילי ארגוב, הבן של זוהר ארגוב. אני עולה איתו למעלה, יושבים מדברים היהודי פורץ בבכי אומר אני רוצה לחזור בתשובה יש לי דחף פנימי, אני לא יכול להסביר אותו, ואני לא יודע להסביר את זה ואמרו לי שאתה מבין בזה, התחלתי לדבר איתו והסברתי לו, ואחר כך שאלתי אותו אתה שמעת על דבר כזה שהיה סיאנס והעלו את אבא שלך והוא אמר כאלה דברים? לא, לא שמעתי. תודה תהיה בריא, שלום הלך. אחרי חודש בערך אני נמצא בהרצאה בחולון ביד לבנים נגש אלי אותו אחד שהביא אותו ואומר לי תדע לך גילי ארגוב חוזר בתשובה, מתפלל שלוש תפילות, שומר שבת, ביטל את ההופעות שלו, ברוך ה' שמחתי שמחה גדולה. הלך לדרכו. אחרי כמה זמן מצלצל עוד חילוני למשרד, אם זה אותו אחד או אחר אני לא יודע אבל טלפון למשרד, אומר שהעלו בסיאנס את זוהר ארגוב שאלו אותו איפה הוא נמצא אמר שהוציאו אותו מכף הקלע.

(13:43) מוות קליני מתועד מקטע 37 :

מוות קליני פרופ' רפאל קרסו, מנהל המחלקה הנוירולוגית, מרכז רפואי "הלל יפה": המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך. כלומר, מוות שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף, הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה. אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח, לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות, ולכן אפשר להחיות את אותו אדם. תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים. החל מטביעה, דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב, המשך בחבלות מתאונות ובחבלות מוח… קובי מידן: הסיכום שלך לפחות זה שקשור לעניינו הלילה, זה מתחיל ינואר 74. נכון, זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים אשה צעירה כבת 22, את חיה בתל אביב, אחרי שעזבת את הקיבוץ שבו גדלת, ואת הולכת ברחוב בוגרשוב, מכאן את לוקחת את הסיפור. "אני הולכת ברחוב בוגרשוב, ואז נפל עלי פיגום מגג של בנין שהיה בתהליך בניה מגג של קומה חמישית, ברגע שנפל עלי הפיגום אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך בגובה של ארבעה או חמישה מטרים, ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני הייתי, אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד וככה עברו כמה רגעים". -- את שומעת את השיחות של האנשים? "כן, אני שומעת. זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג' רחוב בוגרשוב והמקום בשעות אלה היה די הומה אז היו הרבה אנשים שהסתובבו שם וכולם נעצרו והסתכלו" - והתחושה הכללית? "התחושה היתה מאד טובה". - טובה? "כן, הרגשה היתה מאד טובה, כיף, כיף". - את ספגת מהלומה עצומה בראש. קרש שנופל מקומה שישית. "כן." - אין כאבים? "לא הרגשתי שום כאב, שום דבר, והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף ומה שכואב זה לגוף כואב אבל אני לא הייתי בתוך הגוף, לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף, בכל אופן אני יצאתי ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה של בערך ארבעה חמישה מטר נכנסתי לחושך". משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים "התאונה היתה בארבע ועשרים בבוקר בינואר 1983 ובאתי מאשדוד לכוון בת ים להביא את השותף, והשותף היה גר בבת ים אז נכנסים דרך בן גוריון ושמה יש מן מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי אין כניסה בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע אז רצה ההשגחה העליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי והיתה לי את התאונה, האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק ורצה הגורל, המזל, יותר נכון רצה הקב"ה שאני יעוף מהאוטו ואפול ברצפה כמה מטרים מהאוטו. בהתחלה לא, לא הרגשתי שום דבר אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים ואני מסתכל ורואה הכל שבור הכל עקום ולא ידעתי כבר מה, מה לכאוב, איזה חלק מהגוף? ולפתע פתאום הכל השתתק אמרו שהגוף שלי מתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד מתוך משה יוצא עוד משה, אני עלה למעלה למעלה ואני מסתכל ואני רואה את עצמי שוכב על האדמה כולו מרוסק כולו שבור, מה שכן מעניין שבדר"כ כשמישהו מקבל מכה ברגל או ביד אז הוא מחזיק ביד וצועק כי בכל זאת היד היא חלק ממנו, פה לגוף לא היה שום שייכות, אני מסתכל אני נראה לי כמו שק תפוחי אדמה כמו שהייתי שם מה כבר יכול להיות? וכבר התחיל להיות לי הרגשה טובה, עצם, עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב, הכל אני אני נמצא מלמעלה ורואה את הכל ואז אחרי כמה כמה זמן אני באמת לא יודע בדיוק, הגיעו שני אמבולנסים, יצאו משמה רופא ושני אחיות והדבר המדהים שזה באמת אי אפשר לשכוח את זה, את יודעת בדיוק כל רופא מה הוא חושב, זה מדהים ואז נגשו אלי התחילו עם המכונות החייאה, לא קמתי. אני עוד אומר לעצמי מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי שישאירו אותי. ולפתע היה ניתוק ואני מרגיש עוד משהו אחד יוצא ממני ואז אני נכנס למקום ממש ממש מפחיד". חסי אוריה, מוות קליני בדום לב: קובי מידן: תשע שנים פלוס במוסד, התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. חסי: לחלוטין. קובי מידן: היית סמנכ"ל של חברה והתעסקת בביטוח, אדם מן היישוב. חסי: "אדם שכל הגישה שלו אומרת ביידיש צחה זה נקרא "שופ בילענק ואוכטו" קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית ואז אני מוכן לקבל אותם." קובי מידן: עד אותו יום לפני 11 שנה, אתה היית בן שלושים ותשע היית בשרות מילואים נכון? חסי: הייתי אז בשרות מילואים בפטרול ופשוט באמצע פטרול צנחתי". קובי מידן: ארוחת צהריים? חסי: "שעת ערב, חושך" קובי מידן: חושך, אתה צונח. מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצניחה? חסי: זה היה דבר מעניין, אתה לא יכול להכנס פנימה ואני דוקא יצאתי החוצה, כלומר התחלתי לראות משהו מתרחש מסביבי אבל כאילו אני צף מעל, נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה, אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב אני רואה את הבאלגן, בסך הכל טוב לי מן תחושה של שלוה של חמימות כזאת, תחושה של כיף". קובי מידן: כאילו באיזה גובה אתה כאילו? חסי: מעל, זאת אומרת אני רואה את כל התמונה כאילו אם אחד שהוא כמה מטרים מלמעלה רואה הכל. קובי מידן: כשמגיע החובש אתה רואה אותו מלמעלה? חסי: כן. קובי מידן: נגיד אם היתה לו כיפה היית יכול להגיד אח"כ אתה חושב? חסי: יכולתי לא רק את הכיפה אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. קובי מידן: כלומר באמת ראית אותו מלמעלה בתחושה. חסי: באמת ראיתי אותו מלמעלה, כן, כן אני היום מבין מה זה היה באותו זמן לא הבנתי את זה. קובי מידן: עכשיו אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב. חסי: ראיתי את עצמי שוכב, את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. קובי מידן: אותו גוף שהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה? חסי: זה היה גוף, זה הכל, הנשמה לא היתה בפנים היתה התנתקות. קובי מידן: היו כאבים? חסי: לא, למרות שהרביצו לי חזק. קובי מידן: הרביצו מה? חסי: בנסיונות החייאה באזור החזה, נתנו מכות חזקות. קובי מידן: עיסוי לחזה. חסי: כן, אני לא הרגשתי שום דבר, ראיתי ורק התחושה היתה של מה הם רוצים ממני, כ"כ טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי בשקט, זה הכל. אברהם בכר, מוות קליני בטביעה: "וכך כשאני צועד לכוון הים, מגיע לחוף הולך ככה על החוף הייתי לבד שמה, לבד לבד, איך הים ענק, ים כחול, התחלתי לשחות, לשחות, להתרחק מהחוף וזה כזה חום שמה שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל אני שמח וטוב לי וכ"כ נעים ואיזה חום בחוץ, ככה אני מתרחק מהחוף פתאום אני ככה מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת המים ולוקח אותי לכוון הקרקע. לא ידעתי מה זה, לא חיה לא כלום, ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח. הבנתי שנכנסתי למערבולת ואני רחוק, רחוק, רחוק ממש מלמעלה, בדר"כ אדם מנצל אני יודע, עשרה אחוז מהכוחות שלו אבל אדם רוצה לחיות זה המאה אחוז, אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת, הגעתי לאמצע הדרך וראיתי שאין לי כח. ראיתי שאין לי כח וירדתי לכוון הקרקע, פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה שאז היה לי דבר מאד מבולבל, ראיתי שאני שניים, מה זה אני שניים? ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע, זרוק ככה כמו אדם מת זרוק על הקרקע, ואני מסתכל עליו, אז לא ידעתי מה זה, איך אני מסתכל על עצמי? על כל פנים מה הולך כאן? זה כמו שאני למשל אני במרפסת קומה שניה ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש, רגע מה אני עושה שמה? מה אני עושה שמה מה זה אני? לא, אז רגע מה אני שניים? מה הולך פה, מה זה? זה אני לא מבין ככה זה לכן הקדמתי את העניין של גוף ונשמה, כי לא הבנתי פתאום אני נכנס למצב של כזה בלבול לא הבנתי זה אני זה אני שם, רגע הנה הידיים שלי, זה העניים שלי, זה השיער שלי הארוך זה הבגד ים שלי, זה הרגליים, בא הנה זה אני זה אני אז מה אני שניים? איזה בלבול זה היה מדהים וככה אני רואה את הגוף שלי הולך ואני כאילו כאילו נוסע ממנו, הולך מתרחק, מתרחק מתרחק, מתרחק ורוצה כאילו לחזור, לא הבנתי את המצב הזה, אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה וגוף, לא הבנתי ממש לא הבנתי חשבתי שזה איזה בלבול, איזה סרט, לא יודע, זה היה מצב מאד מבולבל, לא יודע, פתאום אני ככה הולך מתרחק מתרחק מתרחק מתרחק פתאום ככה נעמד, נעמד כאילו מקומה שניה עליתי לקומה שמינית והגוף על הכביש תחת המים כמובן, ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להכנס רוצה לחזור, רוצה לחזור רוצה לצאת מהמצב הזה ואני רואה שזה לא בשליטתי, לא בשליטתי." קובי מידן: זווית הראייה. המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראיה מהגוף, מבט מלמעלה, כאשר בחלק המקרים, גם בספרות מחו"ל, אנשים מצליחים לתאר דברים שרואים רק מזווית הראייה הזאת. אם לאיש הייתה כיפה, או קרחת או דרגות. פרופ' שלמה לניאדו, מנהל המחלקה הקרדיולוגית, "איכילוב": אני, אין לי תשובה לזה. ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת, כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה ומספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה ובאמת לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר." חסי: "קודם לכן מוות בשבילי היה סוף פסוק, אין שום דבר אח"כ אחרי אותו אירוע ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז, אני מבין שזה רק התחלה של דברים". אברהם: "לפעמים בן אדם ששומע סיפור כזה אז הוא חושב אם היה קורה לי קטע כזה מה זה הייתי מאמין אם יקרה להם הם יאמינו, שלא יקרה לכם מקרה כזה, שלא יקרה לכם, למה שלא יקרה לכם? אתם לא יודעים כמה זה מחייב, זה לא אני מאמין שיש אלוקים, אתה ראית שיש אלוקים, אז אם אתה ראית בעיניים שלך בצורה הכי חזקה שיכולה להיות אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע? איך אתה מתפלל? איך אתה עושה ברכת המזון? החיים נתנו לך במתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך, אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט." משה קונסטנטין, מוות קליני בתאונת דרכים: "במצב שלי שראיתי מה שראיתי התודה שלי היא מאד מאד גדולה על כל שניה וכל דבר שקורה אני יודע בברור אבל שזה ממנו לטוב או למוטב הכל, וחי בצורה כזאת, מקבל הכל באהבה מקבל הכל בשמחה וב"ה עם כל הברגים וכל הגוף עם ניתוחים, ומסגריה שלמה אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי ובשבילי זה מן סמינר כזה, סמינר שמשה, תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף? " קובי מידן: ליהדות ולאמונה היהודית את הגעת רק שבע שנים אחרי זה. רחל נועם: כן. קובי: שבע שנים אחרי המקרה, זה הגיע בעצם מפסוק, זה התחיל בפסוק? רחל נועם: נכון. קובי: מה היה הפסוק? רחל נועם: הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר ובזמנו לא היה טלויזיה ולא היה שום דבר ואנחנו כילדים, לא ידעני מה זה סדור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות, ואחרי שבע שנים התגלגל לידי במקרה סדור תפילה וחשבתי שזה ספר קריאה לא ידעתי מה זה וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" קובי: תודה.

(01:59) המדע והתורה -סיכום מקטע 38 :

סיכום פרופ' דורו אורבך, ראש הקבוצה לאלקטרו כימיה, אוניברסיטת בר אילן: התורה היא תורת חיים. התורה מאפשרת לנו לעבוד עם הכלים שהקב"ה נתן לנו. עם השפה שהקב"ה נתן, עם ההוראות מהיצרן. והמדע יכול לספק לנו כלי אדיר להתפעלות מהבריאה והרי לנו השלמה יפה מאוד בין יהדות לבין מדע. פרופ' הנדלר: בסופו של חשבון יהיה בסדר. בסופו של חשבון המדע כל כך יתחכם שהוא יחזור לתורה. אנגלית: מדבריו של אסטרונום מודרני: למדען, אשר חי על פי האמונה בכוח ההגיון, הסיפור מסתיים כחלום רע. הוא טיפס על "הרי הבערות", הוא עומד לכבוש את הפסגה, כאשר הוא מושך את עצמו מעל הסלע האחרון… מקבלים את פניו קבוצה של תיאולוגים (אנשי דת) שיושבים שם מאות שנים. ספר המדע. פרק ראשון: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא. וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת הימצאו." רבי משה בן מיימון

(02:24) האקדמאים לא מצליחים להפריך מקטע 39 :

הרב: צריך לקחת מי שזוכה ללכת לסמינר כמה ימים, ארבעה ימים, שלושה ימים, הוא מקבל מנה גדושה של ידיעות, אבל מבוססות, אחרי כל מה שדיברו בכל העולם כולו. נותנים לו את החומר ביד, תבדוק, תתמודד. דרך אגב, יש סמינרים לאקדמאים. זאת אומרת, שבאים לשם פרופסורים, מהנדסים, דוקטורים, אנשים שלמדו הרבה שנים. אנשים שבאים עם עט ונייר, לא לכתוב כתבה, אלא לרשום נקודות. לבדוק ואח"כ להתמודד. עוד לא יצא אקדמאי אחד, עוד לא יצא פרופסור אחד שאמר: כל מה שאמרו פה שטויות והנה ההוכחות ההפוכות. יהודים יקרים, אם אנחנו מדברים לא לעניין, ואנחנו מדברים דברים לא נכונים, יבואו המאמינים מהצד החילוני ויתמודדו. ויבואו ויגידו: זה אמרת, נוכיח לך הפוך. זה אמרת , הפוך, הנה, הנה, שלום, נגמר הוויכוח. שיעשו סמינר, ככה הצעתי להם בקלטת "כל עב"מ עמבה" יתנו לנו שבוע לדבר בטמבלוויזיה. שבוע רצוף נעשה סמינר לכל היהודים. מבטיח להם קודם כול שיהיה הרייטינג הכי גדול. 95 אחוז יצפו שבוע ימים בתכנית. יעשו פרסומות כמה שרוצים. אחרי זה אנחנו נותנים להם 70 שנה, שיכחישו את מה שאמרנו. לא 7 ימים, 70 שנה, שיוכיחו את ההפך. אבל הם למדו רק דבר אחד. נגד הדתיים אי אפשר להילחם. יש להם תשובות לכל השאלות. אז מה עושים? מקללים, מבזים, מלעיגים, ואומרים: עזוב אותך, זה לא רציני, זה הסתה, זה הפחדה, זה ככה וככה, וככה מנערים את הכול וזהו. אח"כ שמים מוזיקה, בוחרים איזה שיר שיש לו תוכן מעניין שדיברו, יאללה הפנינג אחד גדול.

(04:54) הסיבות לרתיעה מהתשובה מקטע 40 :

ובכן, יש כמה סיבות לרתיעה הזאת, אבל זה לא תמיד נובע מרתיעה: אחת - חוסר ידיעה ופחד לדעת, כי זה מחייב. שתיים - הרבה מהחילוניים חושבים שאם הם חוזרים בתשובה, הם פשוט מאוד יצטרכו להיות שחורים כמו החרדים ויהיו מוגבלים בחייהם לחלוטין. שלוש - יש פשוט אנשים בעלי תאוות שלא מוכנים לוותר על התאוות שלהם. תהיה האמת מה שלא תהיה. כמו שאדם מודע לסכנת העישון ולמרות זאת הוא מעשן, כי הוא תאב לעישון. תסביר לו, תוכיח לו, תראה לו שקפים של הריאות שלו, הוא יגיד לך: תודה רבה, גם הדוקטור שלי מעשן, אז אני גם מעשן. ראיתי שניים שחיו עד גיל 80 עם עישון, אז גם אני אעשן. בעל תאווה, התאווה מכסה לו על העיניים לראות את האמת. עכשיו, עיקר הדברים, שהיום בציבור הישראלי יש רתיעה מחזרה בתשובה. זה התשקורת. זה שכל הזמן מכפישים את הדתיים. טומי לפיד: אדם חילוני אמיתי לא מתייחס לדת. גיל קופטש: גר ותושב אני עמכם, תנו לי אחוזת קבר. יוסי שריד: הרי פה מדובר בעבודת כוכבים ומזלות. בעבודת אלילים. מאיר עוזיאל: אנחנו החילוניים מפחידים כל הזמן את הילדים שלנו שהדתיים חיו חיים איומים ונוראיים, ככה אנחנו עושים. אכן כן, זה מפחיד. טומי: אתה נבלה. נבלה שכמוך. פרופ' מלר, העמותה למניעת ההשתלטות החרדית: הוא מרגיז אותי, הוא מפחיד אותי. (קריקטורות מעיתונים) הייתי כתב מקומי של ידיעות אחרונות ובין הזמן נשלחתי לסקר סמינר וההנחיות היו להפוך את זה ל… (קליפ מעובדה) אילנה דיין: אמנון יצחק לוקח אותם חזק. מי אתה אמנון יצחק? אמונה ופחד. הערב, שמונה וחצי. הרב: אף אחד לא נכנס לבני ברק לראות את ההווי היהודי. אף אחד לא נכנס לראות שיש למעלה מ-300 סוגי גמ"חים בבני ברק של עזרה לזולת חינם. למעלה מ-300 סוגים. תבינו, יהודים יקרים, יש חוברת שלמה שנקראת גמ"חים. אף אחד לא יודע כמה האנשים האלה הם אנשים חביבים, ואנשים שמוכנים לתת מזמנם ומכוחם למען הזולת. פרופ' הנדלר: יש מגמה, במיוחד בציבוריות הישראלית, להיות מאוד שטוחים ורבודים. זה בא מהתקשורת וכל זה. אלא לא לוותר על העומק. אני חושב שאם לא מוותרים על העומק, ממילא אתם גם כן תגיעו, אני אומר לסטודנטים, גם תגיעו ליהדות, משום שאתם לא תסתפקו בתשובות שבלוניות. חוק טבע. מה זה חוק טבע בכלל? היום אנחנו נוטים מהר להיכנס לטכנולוגיה, כמו שהזכרתי קודם. רוצים לרוץ, רוצים תוצאות, רוצים כסף. אז זה הכול שטחי. הייתי אומר לסטודנטים, ככה אנחנו אומרים להם: אנא מכם, לא לוותר על העומק. ואם לא תוותרו על העומק, ממילא גם בתורה תגיעו, וגם ביהדות תגיעו לאמת. פרופ' אורבך: יש בעיה חמורה, שרוב האנשים נמצאים במרוץ מטורף וכמה שהם יותר מצליחנים ככה המרוץ יותר מטורף. והתוצאה היא שאין לאנשים זמן לחשוב. אתה עושה רפטינג בתוך קניון מרהיב, אתה לא נעצר להסתכל על הקירות, אתה לא נעצר להסתכל, להרים ראש. אתה נסחף עם הזרם, נאבק בגלים. אז זה מרתק להיאבק בגלים. מי שעשה פעם רפטינג יודע איזה אתגר זה להיאבק בגלים ולנווט את הרפסודה שהיא תשוט עם הזרם. אבל אם אתה לא נעצר, לא ראית כלום. ראית כל הזמן מים. איפה הקניון, איפה השמיים, איפה השמש, איפה ההרים שרואים ממול? צא מהזרם האדיר שסוחף אותך, עמוד רגע, תתבונן ואז גם תתפעל.

(01:05) תורת ההחלטות (פרופ הנדלר) מקטע 41 :

הנדלר: אני עוסק בהסתברות וסטטיסטיקה. כפי שאמרתי, אנחנו עוסקים ברמה השכלית, לא ברמה של אמונה. עכשיו כשעוסקים בשכל, ובתיאוריות מדעיות ובתורת ההחלטות, אז כל הזמן אתה להסתכל על הסתברויות. ככה אנחנו עובדים בכל דבר. אם אני עולה על מטוס, אני לא יודע שהמטוס לא ייפול. גם אם אני נוסע באוטו, היום זה יותר מסוכן ממטוס. אז למה אני נכנס למטוס, או לאוטו? אני עושה חשבון, זה נקרא תורת ההחלטות אגב, זו תורה מאוד פשוטה, של כדאיות והסתברויות ומכניס את הכול לתוך מכונה לא פורמלית בראש, אולי פורמלית, אם זו החלטה מסובכת יותר, ועושה החלטה. מצד אחד, יש לי את כל ההעדפות, מצד שני הסתברויות ואני מגיע להחלטה. אותו דבר בעולם המדעי כפי שאמרתי קודם. אוספים עוד ועוד נתונים ואז רואים איך זה מתקבל או לא מתקבל בצורה שכלית הסתברותית. כשלוקחים את כל הכיוונים ביחד, להערכתי צריך להוביל לאחוז גבוה מאוד מבחינה הסתברותית שהתורה היא משמיים. אי אפשר בכלל לחשוב אחרת.

(00:54) בלי שום תסכול (פרופ אורבך) מקטע 42 :

פרופ' אורבך: ואני שומר את אותה התורה שהקב”ה נתן לפני 3,314 שנה בלי שום תסכול, אלא אדרבא מתוך ידיעה מוחלטת שאני יודע בדיוק למה הוא התכוון, מכיוון שהתורה היא דבר חי, ולימוד התורה הוא דבר חי ועם ישראל לדורותיו מסר את נפשו על לימוד התורה. ולכן כל יהודי שיש לו מספיק אומץ לעמוד מול האמת, יוכל לשאול את השאלות ולקבל את התשובות ההכרחיות, שעם ישראל חי ושהקב”ה אמת ותורתו אמת. ושהיום יש לנו כלים נפלאים להתחבר אל הקב”ה. והדרך היחידה שלנו בעצם לבנות את עצמנו כיהודים ולהביא את עצמנו לגאולה אמיתית ולחידוש הקשר הישיר עם הקב”ה, זה אך ורק דרך העשייה התורנית, דרך שמירת תורה ומצוות דרך לימוד התורה.

(04:41) תפקיד יצר הרע בעולם מקטע 43 :

הרב: אם היה בורא אותנו רק עם יצר טוב, אז בוודאי שהיינו עושים רק טוב, למה שאין משהו אחר. מוכרחים לעשות טוב. אנוסים לעשות טוב. אין מציאות של רע לעשות אפילו. אין מחשבה רעה. רק טוב. ממילא כל מה שנקבל ממנו יהיה חסד. אוכל חינם. מה עשה הקב"ה? דאג שתעשה משהו קטן, תתמודד עם משהו קטן. מבחן אמריקאי. ארבע תשובות. שלוש לא נכונות, אחת נכונה. תצליח לקלוע לתשובה הנכונה, תקבל ציון מאה. על מאה תקבל קידום, תפקיד, מעמד וכו'. אומר הקב"ה: אני נותן לך יצר הרע, שתפקידו לבלבל בשיטה האמריקאית. והוא יגיד לך: מי אמר? מה פתאום? אז מה אפשר ככה, אפשר לאט, מי אמר לך מהר? תקשה קושיות. ואז הוא ידיח אותך מלעשות את הטוב, הפשוט והברור. מצד שני, הוא יציע לך תאוות, פיתויים, כל מיני דברים, שתסיר את מבטך מן האמת. אתה, מחובתך להתבונן ולשים לב. כמו חייל בצה"ל, כשאתה נמצא במשימה 7 חודשים בלבנון, אתה חייב להיות מרוכז. אתה לא יכול להיות בשמירה "נמנם". למה, אולי זו תהיה תנומה אחרונה. אתה חייב להיות ערני. אתה יודע שיש מולך חיזבאללה. הם מחפשים להרוג אותך, נכון? מה אתה עושה? דרוך, ער, עייף, לא משנה כל הזמן מול. יצר הרע יותר גרוע מחיזבאללה. יותר גרוע. הוא גם הורג את החיזבללה. את כולם הוא הורג. את הרוצחים הוא רוצח. יצר הרע זה היצר של כל בני האדם. הרע. אין יותר רע ממנו. הוא רק הפעיל את היטלר, אתה שומע? הוא הפעיל אחד. ג'ינן אותו, שרף לו פיוז, חמישים ושניים מיליון מתו. זה יצר הרע. הוא יכול לבוא לאחד, לתת לו גאווה וההוא יטשטש את כל העולם. יש לו כוח. אבל, החכם שהולך עפ"י התורה ויש לו הוראות והוא מבין שהצבא רוצה בטובתו, לכן ההוראות הקפדניות הן לטובתו. זה השמירה שלו. אם הוא יוצא משם חי, והצליח לבצע את המשימה, שמר על מי שצריך ועשה את כל מה שצריך, מגיע לו צל"ש על זה. ובפרט אם הוא עשה דברים שיוצאים מגדר הנורמה. אותו דבר אתה. אומר הקב"ה: יש אויב ממולך, קוראים לו יצר הרע. לא רואים אותו. הוא שם מטענים בכל מקום ומדי פעם הוא מרים אנשים. אתה צריך לדעת דבר אחד. אם תשמע לי להוראות, לא יוכל עליך כלל וכלל. מהן ההוראות? תרי"ג מצוות. אלה הציוויים והפקודות. אם אתה עושה אותם הוא לא יכול עליך. כי מה הוא רוצה? שתחרוג ממצווה אחת, שתעשה עבירה אחת. יש לו את הפרצה, משם הוא ייכנס. הוא ימשיך אתך הלאה. מחר הוא יגיד לך תראה, אל תשחק אותה דתי, אל תשחק אותה חסיד. הנה עברת פה, עברת שם, עזוב הכול. אתה "מחרט". אתה "לחמה". ככה הוא עושה. אם אתה נצמד להוראות, לא יאונה לך כל רע. אתה תגמור פה את העולם, תצא מפה, תקבל צל"ש, אבל לא חתיכת ברזל פה, תעודה שמה. לא, אתה תקבל נצח נצחים בגן עדן לפי מסירות הנפש שלך לביצוע המשימה. אתה מבין כמה טוב הוא מייעד לך? אם ייתן לך הקב"ה, כל העולם הזה כולו שלך. גם קלינטון שלך. רגע, אבל זה רק שבעים שנה, שמונים, מאה. ואחרי זה מה? אוכל חינם שצריך להתבייש? כולם יאכלו בזכות ואתה מחכה שמה בפתח שיזרקו לך חצי מנה פלאפל? אבל אם אתה בא לעולם העליון, כשאפילו פה אתה צמצמת קצת באפשרויות שלך למרות שזה לא נכון, לא חייבים, תקבל נצח נצחים. זה הטוב הגמור. כשהולכים אז הולכים על גדול. אם כבר להיות על עשיר, אז לא מ- 5,000-6,000 משכורת. שש מיליון דולר בחודש !

(00:44) תקשורת עם ארגון שופר מקטע 44 :

קריין: יהודי יקר, יהודייה יקרה. הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה. אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה, אתם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רח' מתתיהו 10 בני ברק, או לטלפן ל- 6777779 – 03, וגם לפקסס: 6740578 – 03, כתובתנו באינטרנט: www.shofar.TV. ברשותנו מלאי קלטות, וידאו, אדיו, ודיסקים למחשב בכל הנושאים. כל אדם שמעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק, כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית. סוף