מדוע אמרה ברוריה לר' יוסי הגלילי 'שוטה'?!
וכך לשון השל"ה הקדוש "בשער הקדושה": "אל תרבה שיחה עם האישה ותחילת הזנות שיחה עם נשים",
הרב: אישה אחת ספרה מעשה מזעזע היא עבדה באיזה שהוא מקום וראש כולל התחיל לדבר איתה והשם ירחם דיבורים דיבורים דיבורים, ואחר כך היא שמעה את מה שאמרתי בשיחה שאסור לומר אפילו שלום לאישה בשוק, כי שלום נתתי תיאור בשוק,
"את סוחבת סלים איפה בעלך הוא לא עוזר לך?"
- "לא! במילואים",
"מה את אומרת וככה את הולכת, מסכנה, את רוצה שאני יעזור לך?"
וכך עד שהוא מגיע, - "רוצה תה" רוצה בה בו בה טרינג,
אז אסור להגיד אפילו "שלום" לאישה אפילו עם בתו אפילו עם אשתו לכן יש כאלה שהולכים לא ביחד ברחוב,
אה! הורי היקרים מנוחתם עדן, אבא שלי היה הולך במדרכה ואמא שלי היתה הולכת במדרכה מצד שני, איפה יש דברים כאלה היום.
מכל מקום לשון השל"ה: "אל תרבה שיחה עם האישה ותחילת הזנות שיחה עם נשים שכן השיחה באין אל השחוק, ומתוך השחוק באין לידי קלות ראש, ומתוך קלות ראש באין לזנות, ונמצא ששניהן חוטאין ומחטיאין".
ומבואר בדברי השל"ה שם: שישנו חוק בטבע, שכל שיחה מיותרת איש עם אישה זרה- נמשך בעל כורכם לניאוף, אין דבר כזה שזה לא יגמר בניאוף, וניאוף לא חייב להגיע לגמר מעשה, ההשלכות האלה יכולים להיות לאדם בלילה כשהוא לבד.
המעשה המובא בגמרא במסכת עירובין נג': המספרת על ברוריה והוכיחה את רבי יוסי בגלילי שאמר לה: "באיזו דרך נלך ללוד"
והתרעמה עליו וקראה לו "שוטה!", ואמרה לו: למה הוא לא מסתפק והיה צריך להגיד לה- באיזו ללוד, למה הוא אמר לה ארבע מילים? באיזו דרך נלך ללוד, היה יכול להגיד באיזו ללוד, לחסוך שתי מילים, אמרה לו "שוטה!" לרבי יוסי הגלילי. אייייייה,
לומדים מפה ששיחה עם אישה לא הכוונה לריבוי שיחה מופרזת אלא כל מילה שאינה לצורך - אסור- והרי היא בכלל הלאו שיקרבו לגלות ערווה שלא תעשו דברים הגורמים לעבירה ערוה. זה איסור שכל דבר שמקרב לערוה עוברים עליו.