שיעורו של הרב שלמה רביבו בגמרא 04.08.13
תאריך פרסום: 04.08.2013, שעה: 13:48
שיעורו של הרב שלמה רביבו בגמרא 04.08.13
שיעורו של הרב שלמה רביבו בגמרא 04.08.13
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nקסקסת.
נו, אז למה צריך לכנוב כל שיש לו סנפיר וקסקסת?
לא, הפוך. כל מי שיש לו קסקסת יש לו גם סנפיר.
אז למה צריך לכתוב את שתיהם?
גם את זה וגם את זה.
כי הם חשבו על הדור שלנו. יש פה גמרא בחולין, תביא חולין. הם חשבו על הדור שלנו.
מה? אז מה? הם יוציאו דגים שיש רק את זה רק כי זה היה ממכור. בסדר. אם יש רק אחד,
אז זה לא יעזור.
אז נופל הקסקסת. נו, אז מה? אבל זה כשר.
יפה מאוד. מה צריך לכתוב? כל שיש לו ספיר וקסקסת.
מה זה אז?
נו, אם כתוב אחד, אני יודע שיש לו את השני.
מה לא חייב? הגמרא אומרת בהכרח.
אתם רוצים איש גמרא במסכת חולין דף סו כמדומני?
הנה.
נעבור את זה לפה.
כל שיש לו קסקסת יש לו סנפיר.
כל דג שיש לו קסקסת חייב שיהיה לו סנפיר.
אז למה הציר כתוב בפעולת תורה?
כל אשר יש לו קסקסת וסנפיר. מה צריך את שתיהן?
מספיק שתכתוב שיש לו קסקסת.
אני יודע שיש לו סנפיר. אז ממילא אני יודע שכשר.
התורה אומרת, איזה דג צריך לאכול?
כל שיש לו קסקסת וסנפיר.
מספיק שיש קסקסת. אם המציאות מכריחה שאין דג בעולם,
תראו מה זה התורה הקדושה.
לפני אף אחד לא, אתם יודעים כמה מיליוני דגים וסוגים יש בים?
מיליארדים. מיליארדים. התורה אומרת, אין בבריאה דבר כזה דג שיש לו.
גם תראו את הגמרא.
אין דג כזה שיש לו קסקסת ואין לו סנפיר.
יפה, ואיך אנשים יכולים לא להאמין?
איך אנשים יכולים לא להאמין?
איך יש מושג כזה? מיליארדי דגים. בא הקדוש ברוך הוא ואומר, אין מושג. גמרא חכמים, הגמרא.
אין דבר כזה דג. אם אין כזה מושג של יהודי או אדם בעולם לא מאמין, אני לא מצאתי כזה דבר.
כל תורת האבולוציה וכל ה... אחרי זה השדר רבין וכל השטיעות. כל השיטות האלה, כל השיטות האלה,
תכל'ס הם מאמינים.
במה הם מאמינים? זו השאלה.
הם קוראים לזה כוח עליון, כוח...
לא, הם מאמינים.
כל שיש לו קסקסת יש לו ספיר, אין דבר כזה בלי.
הוא צריך להיות בבית חולים שלו.
אז יש לנו שאלה, נכון?
אז מה השאלה?
שהתורה תכתוב רק קסקסת ולא צריך סנפיר.
נו?
זה שואלת הגמרא בחולין.
כל מה ש... אם יהיו כשרים, הם לא כשרים, חס ושלום. מה שלא כשר, לא כשר.
לא הבנת, עוד פעם. לא כל דג כשר.
כל דג שיש לו קסקסת אז ודאי שגם יש לו סנפיר ובמילה הוא כשר.
אבל רוב הדגים הלא כשרים אין להם קסקסת.
זו שאלת הגמרא? זו שאלת הגמרא בחולין.
זה הגמרא שואלת בחולין.
שיהיה כתוב בתורה רק קסקסת שאוהדת הגמרא מה צריך לכתוב בתורה גם קסקסת וגם סנפיר אם אתה אומר שכל דג בעולם שיש לו קסקסת יש לו גם סנפיר אז התורה אומרת לי את זה תאכלו את כל אשר יש לו קסקסת וסנפיר מה התורה צריך לכתוב לי קסקסת וסנפיר תכתוב לי את זה תאכלו כל שיש לו קסקסת ואני יודע לבד אם כל דג בעולם שיש לו קסקסת יש לו גם סנפיר אז אני יודע שכל דג שאני אוכל יש לו גם סנפיר מה זה עוד פעם כל אשר יש לו קסקסת
סנפיר וקסקסת, את שתיהם. למה צריך לכתוב את שתיהם?
נו, מי יגיד לי תשובה?
דבר, כן.
תגיד.
אומרת הגמרא, אתם יודעים למה?
דבר.
מי שיודע יגיד.
למה רשום הרב שיש...
כל אשר יש לו קסקסת וסנפיר.
מה הוא אומר?
יש תכתיב כל שיש לו קסקסת.
אם כתוב בגמרא כלל,
כל דק שיש לו קסקסת בהכרח יש לו סנפיר.
אין בבריאה דבר כזה, דק שיש לו קסקסת בלי סנפיר.
אבל איך אנחנו נדע בכלל שצריך גם זה וגם זה?
אני לא צריך שהיא תדע. אם כתוב שיש קסקסת, אז כיוון שבטח יש לי גם סנפיר.
או, מי לחש לך את זה?
מתרץ את הגמרא, תגידו בכל.
מתרץ את הגמרא, למה באמת כתוב להגדיל תורה ולהאדיר?
מה זה להגדיל תורה ולהאדיר?
להגדיל תורה ולהאדיר. לא היה צריך להיות כתוב את זה.
אז אבא של רב שלומקה ברמן, רב שלומקה ברמן זה היה אחד... אז אני אסביר לך את זה עכשיו.
כתוב להגדיל תורה ואדיר, אז כפשוטו זה, התורה רוצה להגדיל, להרחיב,
להגדיל תורה, מה הפשוט בזה?
אז אבא של רב שלומקה ברמן,
רב שלומקה ברמן זה היה מראשי ישיבת פונוביץ, זיכרונו לברכה.
אבא שלו אמר לך, אז אני אשמע פשט בגמרי יגדיל תורה ויעדים.
אמר לו שהפשט הוא שהתורה באה להגיד לי שסנפיר וקסקסת, זה לא סתם
להגיד לך שהם סימני הטהרה.
כלומר, הטהרה של הדג זה גם על ידי סנפיר וגם על ידי קסקסת. נכון, כל שיש לו קסקסת יש לו גם סנפיר.
אבל התורה באה להגיד לך ששתי אלה סימני הטהרה שלו.
אז באים להגיד לך שהם סימני הטהרה.
אתה צודק, כל מי שיש לו את זה, יש לו את זה.
אבל הם באים, הם סימני הטהרה, תשמע,
כן?
וכיוון שהם סימני הטהרה, צריך לכתוב לך ששתי אלה, מהם הסימני הטהרה?
אבל אמרתי לה רבי קודם, שמה?
מפה אנחנו לומדים שצריך גם סנפיר וגם... כן, אבל לא צריך ללמוד את זה.
הפשט, עוד פעם, אני רוצה שתבינו דבר אחד, יש חקירה גדולה בכל מיני דברים.
כשהתורה למשל אומרת לי סימנים שצריך קסקסת וסנפיר,
מה הפשט?
זה סימן שהדק טהור,
שהדק טהור, סליחה, כשיש את שתיהם, כשיש סנפיר וקסקסת. מה אתם אומרים, רחמים?
זה סימן שהדק טהור?
או לא שזה סימן שהדק טהור?
זה הסיבה שהדק טהור.
הבנתם פה שתי צדדים?
אני חוזר, כשיש סנפיר וקסקסת, מה הפשט? מה ההבדל? מה ההבדל?
אם זה הסימן... -כל דג שיש לו קסקסר, יש לו סנפים. -אוקיי. -אוקיי, אבל כשהוא אומר לך,
בגמרא, כשהוא מפרט לך קסקסר וסנפה, דווקא הוא אומר לך שזה הסימני טהרה. -אבל מה היא נפקנינה? עכשיו, עוד פעם, אם זה רק סימן, הוא לא חלק מהטהרה של העניין, כן? זה רק סימן, כשיש את שתיהם, סימן שהדג הזה טהור.
אבל לא הוא הטהרה שלו.
הטהרה שלו, דג זה איש עניינים. הקטרה אומרת לך, מצאנו סימנים לדגים הטהורים. -כן, אבל לא יכול להיות בחיים שדג יהיה טמא או טהור, אם אין לו את שתי הדברים האלה. יפה, אבל עכשיו... -מה זה משנה לי? -או, אם זה סימן או... עולם אחר, בואו תשימו לב. יש הבדל אם זה סימן או סיבה. סימן, אני חוזר שוב עוד פעם. הבנתם מה זה סימן? יש הבדל אם זה סימן או סיבה. -הסימן והסיבה הם שתיהם חייבים להיות. יפה מאוד, אבל אם
סימן, סנפיר וקסקסת. התורה לא צריכה לכתוב לי את הסימן של שתיהם. לא, לא, לא. זה לא אליו.
כן? התורה לא צריכה לכתוב לי את שתיהן. למה? מפה אנחנו לומדים. אם התורה תכתוב לי קסקסת, מה אני יודע? שיש סנפיר מספיק. לא, אבל לפני דקה לא אמרתי שהתורה רוצה שאנחנו נדע מה הם שני הדברים. לא, לא אמרתי, לא את זה מה שהתורה רוצה. עוד פעם, אני חוזר שוב, רבותיי, שימו לב. מה אפשר בזה להגדיל תורה ולאדירה? שנדע שיש כזה... לא, לא זה אמרתי. אם זה לא היה כתוב בתורה, אז איך היינו יודעים? לא, מה צריך לדעת? כתוב בתורה כל שיש לו קסקסת. התורה תכתוב לי כל שיש לו קסקסת, נ
כשר, אז מספיק שהתורה תכתוב לי כל שיש לו קסקסת. אבל מאיפה אנחנו יודעים את זה? מהתורה שלך. שמה? מאיפה אנחנו יודעים שמה?
שיש סימני טהרה בדג,
מה סימני הטהרה בדג? זה שתי הדברים האלה. יפה, אבל השאלה למה אני צריך לכתוב את שתיהם? מספיק שהתורה תכתוב לי את הסימן הקסקסת,
וממילא אם יש לדג קסקסת, אז גם ממילא יש לו סנפיר. אם פה זה ממילא, אבל אנחנו את הממילא הזה, מאיפה לומדים? זה הגמרא, זה מציאות, זה הגמרא, לא כתוב בתורה.
בלי התורה, הגמרא אומרת. לא, אבל אם לא היה כתוב בתורה, אז היינו חושבים... לא, ואני שואל מה זה אמר בגמרא, לא, אבל... זהו. לא, אבל סימן, אה, זה קסקסת. כן. עכשיו, אבל אם יש קסקסת,
ודאי שגם יש סנפיר. מה אכפת לך שתחשוב ככה?
הרי אם זו המציאות, שכל מקום שיש קסקסת יש סנפיר,
אז אתה יכול לעכשיו שרק קסקסת.
אבל יש בו גם סנפיר, מה הבעיה? התורה רוצה להודיע לנו שיש מוסר בעולם שנקרא סנפיר וקסקסת. עוד פעם, סנפיר וקסקסת. אתה יודע, תראה דג, תראה קסקסת, תדע שיש סנפיר ויש קסקסת. התורה באה, זה התורה, יפה מאוד, התורה באה לגבי ראשון זנב? לא. אין לעניין להגיד לך את הסיפורים האלה. למה את זה בא להודיע לי? שיש שתי סימנים.
או, שמה אלה? אז אני מסביר. מה התורה צריכה?
והראש שלו זה על סימני טהרה, כי אתה אומר, בוא אני אפשט, רבותיי, שימו לב. יש פה... אפשר להגיד לו משהו? כן, בבקשה, תגיד לו. אם כל מה שהתורה רוצה זה רק להגיד לבן אדם מה לאכול ומה לא לאכול,
ואיך תדע מה לא לאכול ושתדע עם הדג הזה ככה או ככה, היה מספיק להגיד סנפיר. וזה היה מספיק. קסקסת. קסקסת. עם זה אני אוכל את הקסקסת ואת זה לא.
כי זה, יש לו סנפיר.
מה אכפת לי מה הסיבה של התורה ומה קיבל משה מסיני וכל הסיבות וכל דברים? תכל'ס את זה אני יודע, את זה אני אוכל? זה לא. זה אם זה היה סימן.
סימנים בעלמא, תדע, זה אדום, זה כחול.
אבל פה הוא אומר, זה לא רק סימנים,
אלא זו הסיבה למה התורה אמרה שזה כשר, ואם הסיבה למה התורה זה חייב גם את הכסכסת. זה המהות של הטק. זה המהות, זו הסיבה של הדבר.
למשל, כמו שאני אומר לך, דוגמה, אני רוצה להסביר לך עם דוגמה, שתבין, דוגמה. עכשיו, ילד, כשילד, מתי ילד חייב עם מצוות מהתורה?
חיים, מתי ילד חייב?
בגיל שלוש עשרה שיש לו מהתורה, שלוש עשרה מספיק, צריך שיהיו לו גם שתי שערות, נכון?
לכן לא מעלים ילד, לגבי העלייה לחזן מעלים כבר בגיל שלוש עשרה, כי אני אומר שיש חזקה שיש לו שערות.
אבל לגבי דאורייתא לא סומכים על זה, צריך לראות שיש לו שערות. כן, אז צריך שיהיו לו שתי שערות, נכון? עכשיו תגיד לי, תגיד לי חיים, מה זה השערות האלה?
האם השערות האלה זה רק מגלה לך שהוא גדול,
או שהשערות האלה זה הסיבה שהוא גדול?
כשיש שערות זו סיבה שהוא גדול.
יש מושג... מה זה משנה לי? עולם אחר.
השאלה אם זה רק גילוי, זה סימן לדבר,
אבל זה לא מה שגורם את הגדלות.
גם פה, זה לא מה שגורם את הטהרה.
הטהרה היא סיבות למה זה טהור, כי התורה אומרת לך, שידה, סימן, איך נוכל לבדוק מתי זה טהור, אם יש שתי הסימנים האלה?
אז פה התורה לא צריכה לכתוב לך את שתיהם.
אם זה רק סימן, תכתוב לך קסקס,
הרי הסימן זה להגיד לך מה מותר לך לאכול,
אז התורה תכתוב לך רק קסקסת.
אבל אם זה לא סימן,
אלא זה סיבה,
שזו סיבה של הטהרה, שהם המתארים,
התורה חייבת לכתוב לך את שתי המתארים.
אפילו שלכל קסקסת יש גם סנפיר, אבל אם הסנפיר הוא גם מתאר,
אז יש עניין לכתוב את שתיהם.
וזה הרבה הרבה הרבה, רבותיי, בשעה, זה הרבה נמצא בכל המקום. לא, אבל אם זה מתאר,
אם זה מתאר,
ואני צריך לכתוב אותו בשביל שהוא מתאר,
אני יודע שאם יש אחד, אז הוא מתאר אותם. כן, אבל עד עכשיו אתה יודע שיש את שתיהם, ואתה לא ידעת ששתיהם הם המתארים.
התורה באה להגיד לך שהם המתארים,
הם הפועלים.
זה רק בשביל להגדיל תורה ולאדירה. זה הסבר בלהגדיל תורה ולאדירה, יפה מאוד. לא סתם אומרים להגדיל תורה ולאדירה. אם זה היה סימן,
זה לא שייך להגדיל תורה ולאדירה.
להגדיל תורה ולאדירה, להגיד לך שהוא חלק מהסימן של הטהרה.
אבל לנפקמינה זה לא נפקמינה.
זאת אומרת, תן לי צד בהצעה. לא צריך שיהיה נפקא מינה בחלק הזה.
הלאה.
עכשיו רבותיי, זהו. רק מה שיש על התירוץ הזה, שיש להעיר,
יש לשון של מרידבו כזה,
אבל הרמב״ם במורה נבוכים כותב לאדיה שהסנפיר וקסקסת הם לא הסיבה לטהרה,
אלא הוא מאריך שם במורה נבוכים,
שזה רק כדי שנדע מהם הטהורים,
התורה נתנה לנו סימן.
אז לפי הרמב״ם, התירוץ של רבי צחוק, שאמרה לחזון איש, והחזון איש נהנה מהתירוץ הזה,
והחזון איש אמרה לו לכתוב את התירוץ הזה,
אבל לפי הרמב״ם התירוץ הזה קשה,
כי ברמב״ם מפורש לא ככה, רמב״ם במורה נבוכים כותב לאדיה שהסנפיר והקסקסת הם לא הסיבה של הטהרה, אלא הם סימנים שנדע מה דק טהור.
אז לפי הרמב״ם חוזרת הבעיה בחזרה.
טוב, עכשיו בואו נחזור לסוגיה שלנו, צריכים להתחיל את הגמרא.
אומרת הגמרא,
הגענו, תשמע,
תרנגולים, דף יח עמוד א' אנחנו, כן?
תרנגולים שהיו מחטטים בחבל דלי.
תרנגולים היה חבל,
והיה קשור אליו דלי,
והתרנגולים חיטטו, כלומר ניקרו במקור שלהם את החבל,
ונפסק החבל, ונקרע החבל,
ונשבר הדלי, והדלי הזה שהחבל היה קשור אליו, נשבר.
משלמים נזק שלם, הם צריכים לשלם נזק שלם.
אומרת הגמרא, שמע מינא, בתר מעיקרא, אז לינן, הנה, אין לנו ספק,
שבוע שעבר, שאירחנו עליו מאוד,
האם הולכים בתר מעיקרא או בתר תבר מנה,
בתר מעיקרא זה בתר ההתחלה,
כלומר,
או בתר הסוף,
ופה אנחנו רואים שאם הם משלמים נזק שלם, סימן שהולכים בתר ההתחלה,
וכיוון שהוא ניקר את החבל,
אז זה כאילו במקור שלו הוא הזיק את הדלי,
ואז זה לא כוחו אלא זה גופו,
כי הולכים בתר ההתחלה,
ואם זה גופו, אז לכן משלם נזק שלם.
אומרת הגמרא, תרגמה אין לך ראיה, תרגמה החבל.
אין לך ראיה שהולכים בתר מעיקרא,
כי פה מדובר שמשלמים נזק שלם לא על הדלי,
על החבל.
החבל ודאי זה גופו.
בפה שלו התרנגול מנקר את החבל.
אז זה ודאי גופו, ולכן משלמים לזה כשלם.
אין לך ראייה ממה שהדלי אחרי זה נשבר, כשהוא קרע את החבל,
אז הדלי נשבר וזה יגר ונשבר. אין לך ראייה על זה, כי לא מדובר על הדלי, מדובר רק על החבל.
אומרת הגמרא, מה, מדובר על החבל? והחבל משונה הוא.
מה שתרנגול מנקר חבל זה משונה.
מה, זה אוכל?
מה הוא אוכל את החבל?
ודבר שהוא משונה, הדין הוא שמשלם תמיד חצי נזק, זה הגלל.
כל דבר שהוא משונה,
זה כמו קרן שהיא משונה ומשלם חצי נזק.
אז שואלת הגמרא, מה אתה אומר?
שעל נזק שלם זה הולך על החבל?
הרי חבל זה משונה מה שתרנגול אוכל חבל.
מתרצת הגמרא, דמאוס בלישה.
החבל הזה היה עם לישה של בצק, שמו מסביב החבל היה בצק,
ממילא הוא אוהב בצק, תרנגול.
אז הוא רוצה לאכול את הבצק,
אז הוא מנקר לאכול את הבצק, טקטקת שוכרת, החבל.
ממילא זה לא נקרא משונה.
כשיש על החבל בצק,
זה הדרך של התרנגול לנקר, כן?
ממילא, אז אומרת הגמרא, זה לא משונה.
שואלת הגמרא, מה אתה אומר שמדובר פה על החבל וזה לא משונה?
כי היה פה עיסה.
ואז ממילא הנזק שלם זה הולך על החבל, איך זה יכול להיות?
ואומרת הגמרא, נשבר דליק תענק, כתוב בבריית המפורש.
תרנגולים שהיו מחטטים בחבל הדלי ומה? ונפסק החבל ונשבר הדלי.
אז הגמרא אומרת שנשבר הדלי, כתוב בברייתא. כלומר, שהחיוב הוא על הדלי.
כתוב ונשבר הדלי, אז אנחנו מדברים על הדלי, שחייבים עליו לשלם.
אז מה אתה אומר לי פה שמדברים בכלל על החיוב, על החבל?
מפורש כתוב על הדלי.
אומרת הגמרא, אתה צודק, זה חייב להיות על הדלי.
נו, אז אם על הדלי, אז מה?
אז רצינו להביא ראיה, שמה?
שהולכים בתר מקרא.
כי הרי הוא נגע בחבל התרנגול ואחרי זה נשבר הדלי.
אז הוא לא נגע בדלי עצמו, זה לא גופו.
ובכל זאת אתה אומר שמה השיעור משלם נזק שלם,
אז סימן שהולכים בתר מעיקרה, זה אתם צריכים לדעת רבותיי.
הרי הספק שלנו,
על זה כל הסוגיה פה,
כל הבריתות מביאים,
על מה שהגמרא הסתפקה רבה שמה, שבהמה דרכה על כלי והכלי לא נשבר ברגע שהיא דרכה עליו,
אלא הכלי התגלגל למקום אחר ושם הוא נשבר.
ועל זה היה הספק של רבה,
אם אני הולך בתר ההתחלה,
שכיוון שבהמה דרכה עליה בגופה אז משלם נזק שלם,
או שאני לא הולך לפי בתר ההתחלה, לפי מתי שנשבר הכלי,
וכשהכלי נשבר, הבהמה כבר לא נוגעת בה,
אז יהיה חצי נזק, זה היה הספק של רבה.
אז הנה הגמרא פה רוצה להביא ראיה שהולכים בתר ההתחלה,
שגם פה הוא לא נגע בדלי, הוא נגע בחבל התרנגול,
ואתה משלם אותו,
מחייב אותו לשלם על הדלי נזק שלם,
סימן שהולכים בתר ההתחלה.
אומרת הגמרא, אין לך ראיה.
למה?
אלא סומכוסי, אני אגיד לך שזה הולך לפי סומכוס.
דאמר צרורות נזק שלם, משלם.
הרי סומכוס אומר,
סומכוס תמיד,
סומכוס חולק,
וסומכוס סובר שצרורות, מה הדין בצרורות?
משלם נזק שלם, נכון? הוא חלק על רבנן.
אז באמת אין לך ראיה, כי הברייתא הזאת זה לפי סומכוס,
שסומכוס אומר שגם בצרורות, דבר שאף למקום אחר,
משלם נזק שלם.
עכשיו, כל הספק של רבא היה אם בתר מאיקרא או בתר תבר מנה או בתר אסוף זה רק לפי רבנן שבצרורות משלם חצי נזק אז הספק שלו היה האם כשהבהמה דורכת על כלי אני אומר נזק שלם אפילו שזה נשבר ברחוק או שלא,
שהולכים בתר תבר מנה וזה צרורות וחצי נזק.
אבל לסומכוס שגם בצרורות גמורים משלם נזק שלם אז אין לנו ראיה לספק שלנו ופה הברייתא זה לפי סומכוס.
שואלת מה, מה זה לפי סומכוס?
אי סומכוס, אומרת הגמרא, אימא ספא, בוא תראה את ההמשך,
אימא ספא ניתז ממנו שבר ונפל על כלי אחר ושברה על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק ואי סומכוס מעיט לחצי נזק.
אומרת אמרה, בוא תראה את ההמשך של הברייתא אם ניתז מהכלי הראשון שבר ונפל על כלי אחר ושבר אותו אז על הראשון שהוא שבר משלם נזק שלם
ועל הכלי השני משלם כמה? חצי נזק, כי זה צרורות.
לפי סומכוס אין צרורות, תמיד נזק שלם.
אז איך זה על הכלי השני הוא משלם חצי נזק?
הנה, אתה רואה, זה לא סומכוס.
אומרת הגמרא, וכי תמה, ואולי תרצה לומר, אנחנו לא מעט ניכנס פה לעומק של הסוגיה, רבותיי, רק רגע, אני אגמור רק את הקטע.
וכי תמה שאני לסומכוס בנזק כוחו לכוח כוחו.
אולי תגיד שגם סומכוס אומר,
שכל מה שהוא אומר שבצרורות חצי נזק,
רק אם זה כוח שלו, הוא כוח אחד,
שהבהמה דרסה על כלי ועף ונשבר במקום אחר.
אבל אם אחרי זה זה עף, ואף חתיכה ממנו ושבר עוד כלי זה כבר כוח כוחו,
אז פה גם סומכוס מודה שחצי נזק בכוח כוחו.
רק בכוח אחד הוא אומר שזה נזק שלם,
אבל בכוח כוחו אולי נגיד שגם סומכוס מודה.
אז זה הגמרא שואלת, וכי ייתם עשני ליה לסומכוס בנזק כוחו לכוח כוחו?
זאת אומרת, הגמרא זה לא יכול להיות, כי אם ככה, ואלעד בהירב אשי,
הרי רב אשי אחרי זה מסתפק כוח כוחו לסומכוס ככוחו דמי או לאו ככוחו דמי.
רב אשי, מה אחרי זה בסוגיה מסתפק?
האם לפי סומכוס,
שהוא אומר שכל כוחו זה נקרא נזק שלם,
אז מסתפק רב אשי אם כוח כוחו זה גם נקרא נזק שלם או לא? כוח כוחו גם סומכוס מודה שזה חצי נזק.
אז אתה רואה שרב אשי מסתפק בזה,
ואם אתה אומר שהברייתא הזאתי לפי סומכוס,
אז תבשוט ליה דלאו ככוחו דמי.
הנה בוא תפשוט מהברייתא הזאתי, שאתה אומר שמשלם חצי נזק, סימן שזה לא כמו כוחו, כוח כוחו זה משהו אחר, אבל משלם חצי נזק.
בהכרח אל עליו רבנני.
זה לא יכול להיות כמו סומכוס, אז מי הברייתא הזאת? רבנן.
אז בברייתא הזאת שברבנן כתוב שאם התרנגול חיטט בחבל ונשבר הדין, אדלי כמה משלם?
נזק שלם.
אז מה רואים מפה? שבתר מאיקרא או בתר תבר מנה?
בתר מאיקרא.
אז זה אומרת הגמרא, אלא לב רבנני ושממינא בתר מאיקרא אז עניין. אז עוד פעם, חוזרת הראייה שרציתי להביא לך שבאמת זה לפי רבנן, ויש לנו ראייה שאם אני דורך על כלי ואף למקום אחר ונשבר שמה,
משלם נזק שלם, כי בתר מאיקרא אזלינן, וזה נקרע גופו.
אומרת הגמרא, אומר הרב ביבי, בר אבייה, אין לך ראייה.
דקא אזיל מיניה מיניה,
דקא אזיל אדלי מיניה מיניה. כלומר שהתרנגול היה ממשיך לבעוט בגלי, כן?
כל דקה. זה לא שרק הוא חתך את החבל וממילא הדלי נשבר,
אלא התרנגול כל הזמן בועט בחבל. בועט בחבל, בועט באדלי, סליחה.
בועט בדלי, בדלי, עד שהוא שבר אותו.
הוא הולך עם הדלי ובועט.
אז פה אנחנו צריכים, אני רק רוצה לעבור למשנה הראשונה פה,
שעליה דיברנו. בואו ניכנס פה קצת לסוגיה לעומק. מה זה דקא אזיל מיניה מיניה? יש לנו רשי במשנה הראשונה, שעליו הגמרא דיברה.
צריכים לראות את הרשי. הגמרא שאומרת פה במשנה,
במשנה כתוב ככה, שימו לב טוב רבותיי,
תרנגולים מועדים להלך כדרכנו לשבר.
היה דליל קשור ברגליו, היה דליל חבל קשור ברגליו של התרנגול,
אז משלם על הכלים חצי נזק. אומר רשי, חצי נזק.
דדליל היינו צרורות.
הדליל,
זה צרורות, כי דמפרש בגמרא, דא דאדויה.
הגמרא מפרשת, דא דאדויה. מה זה דא דאדויה? שכל הזמן הוא היה בועט בו.
זו הגמרא שלנו פה גם, נכון?
מה הגמרא אמרה פה אצלנו? הגמרא אמרה דקא אזיל מיניה מיניה.
טוב, יש לנו עוד מרא לקמאן, דא דא ידוי, זה בסוגיה בדף יט.
דא דא ידוי, שכל הזמן הוא בועט בדלי הזה,
בדלי הזה שקשור.
שימו לב, רבותיי,
רשי במשנה כותב לנו על זה,
רשי אומר, משלם חצי נזק
לדליל עין וצרורות,
שהדלי זה נקרא הצרורות.
אומר רשי, כדמפרש בגמרא דא דא דא דוי.
למה רשי צריך להוסיף את המילים כדי לפרש בגמרא דא דא דא די דוי?
רשי, אתה אומר שהדליל זה צרורות?
לא, רשי אומר, לא לא,
זה לא אב אמיני, רשי אומר, דדליל עין וצרורות,
כמו שהגמרא מפרשת, דא דא דוי.
מה צריך לפרש רשי במשנה להגיד לי שדא דא דוי? אם זה צרורות,
אז צרורות משלמים חצי נזק, נכון?
אנחנו יודעים שצרורות משלמים כמה?
חצי נזק.
אז כיוון שצרורות משלמים חצי נזק, אז מספיק שרש״י יגיד לי שלמה משלמים בדליל חצי נזק, כי זה צרורות.
אומר רש״י,
כדי מפרש בגמרא דא דא דא דויה.
מה רש״י צריך להוסיף את המילים האלה?
לרש״י פה, רבותיי, משמע שהיה קושייה.
רש״י אומר, איך זה יכול להיות צרורות?
הרי החבל קשור לרגליים של התרנגול. מה המשנה מדברת פה? אנחנו מדברים על המשנה.
היה דליל קשור ברגליו.
אנחנו מדברים עכשיו, רבותיי, אני עברתי לנושא של המשנה, כן?
שדליל קשור ברגלי התרנגול. אני רק רוצה להביא מהבראית, מהגמרה שלנו,
עוד מעט, שעכשיו למדתי אתכם,
ראיה לנידון שאני מדבר עליכם במשנה.
יהיה פה ראיה מהגמרה בדף י״ח,
לנידון שאנחנו מדברים במשנה.
שימו לב, כתוב במשנה מפורש שאם היה דליל, זה מקרה אחר, לא שהתרנגול עכשיו ניכר בחבל, אלא המשנה מדברת על מקרה אחר לגמרי,
שהיה דליל,
והדליל הזה היה קשור לרגל של התרנגול,
ועל ידי שהדליל היה קשור לרגל של התרנגול,
אז התרנגול בעט בדלי,
והגמרא מסבירה בדף יט לכמן שאיך מדובר,
איך מדובר שכל הזמן הוא בועט בדלי,
כן,
שכל הזמן הוא בועט בדלי, זה הגמרא בדף יט,
אז למה רשי צריך להגיד פה שתי דברים, שזה צרורות ודעת דעדויה, שכל הזמן הוא בועט בדלי?
זה הרי לכאורה לא צריך,
מספיק שתגיד צרורות, לכן חצי נזק.
מה צריכים להגיע ברשי דאה דאה דויה, נכון?
זו השאלה על רשי.
התשובה היא,
רשי הפריע לו איך זה יכול להיות צרורות?
הרי כיוון שהדליל קשור לרגל של התרנגול,
אז זה גופו, זה חלק ממנו.
זה היה קשה לרשי, אז למה זה צרורות?
אומר רשי דאה דאה דויה,
שכל הזמן התרנגול בועט בדלי.
עדיין צריך להבין מה זה יעזור שהוא בועט בדלי.
בסדר, אז הוא כל הזמן בועט בדלי.
אבל, או עדלי מחובר אליו, הוא קשור אליו.
אז מה עוזר מה שרשי אומר דאה דאה דויה?
זו שאלה שאנחנו נצטרך להבין אותה,
ואני פה בעזרת השם אגיע לבאר את הסוגיה הזאת,
ואחרי זה אני אביא לכם מה ראייה מהגמרא בדף יח שלנו, אנחנו רואים לכאורה לנושא שלנו ראייה ברורה.
אז שימו לב טוב רבותיי,
אנחנו מתחילים.
אז זה מבואר,
זה צריך להבין ברשי, את החלק הזה.
מה זה יעזור שעד ההדויה שהוא כל הזמן התרנגול בועט בדלי?
הרי
מה זה יעזור שהוא כל הזמן בועט בדלי? הרי
זה מחובר אליו,
החוט, אז זה גופו.
יש גם ראש.
הראש בסוגיה פה, בסוף הסוגיה פה, כתוב בראש,
בזה צריכים לדעת טוב את הראש. הראש הזה, זה גם מאוד חשוב הראש.
הראש פה אומר לנו יסוד.
הראש פה מאוד חשוב הראש.
הוא אומר יסוד, שאנחנו נראה לפי הראש. אני מכיר לכם את הרשון של הראש, ציטטתי אותו פה.
את הלשון של הראש,
ונראה שגם על הראש יש לי קושייה עצומה.
אני מקריא לכם את הלשון של הראש.
אומר הראש,
הוא נמצא בדף יט,
כן?
אומר הראש, דווקא בעדיה הדויה,
דווקא בעדיה הדויה, שכל הזמן התרנגול בועט בו, אז משלם חצי נזק.
אבל אם מזיק התרנגול בדליל, דרך הילוכו,
היה חוט שקשור לתרנגול,
ועם החוט הזה, מה שקשור לחוט הדליל, או לא משנה מה שקשור לחוט הזה,
בדרך הילוכו הוא הזיק, הזיק משהו אחר,
מה הדין?
משלם נזק שלם.
אז משלם נזק שלם. למה?
כי זה מחובר, אומר המילים של הראש, אני אומר להקריא את הנוסח של הראש. אומר הראש,
דבר המחובר לגופו כגופו דמי.
כיוון שהדליל הזה מחובר לגוף שלו,
אז זה כמו גופו.
וממשיך הראש ואומר, וזה דמי כמו עגלה המושכת בקרון. עד כאן המילים של הראש.
זה כמו עגלה שדיברנו בסוגיה הקודמת, שהיא מושכת קרון
קשורה לעגלה,
אז הקרון הזה הזיק, זה נקרא שאני הזקתי.
כי היא מחוברת, הקרון מחובר לעגלה שלי.
אותו דבר אומר הראש, גם פה הדליל הזה מחובר לרגל של הדרנגול,
אז זה נזק שלם.
נו רגע, אבל עוד פעם, אז מה זה, ולמה הראש מתחיל ואומר,
הרי הראש כותב,
דווקא באד דה אדו יהיה משלם חצי נזק, אבל אם היא לא הייתה בועדת, נזק שלם, כי זה מחובר.
וכשהיא בועדת,
למה חצי נזק? מה הכוונה בראש?
אותו שאלה ששאלתי אתכם על רש״י, כשהיא על הראש.
למה כשהיא בועדת חצי נזק?
הרי זה גם מחובר.
הרי זה גם מחובר.
אבל זה משונה.
הם לא אומרים שזה משונה. אתה אומר סברה יפה, אבל הם לא אומרים שזה משונה.
רש״י אומר זה צרורות,
לכן חצי נזק, גם הראש לא אומר זה משונה.
אז מה זה עוזר התשובה שלהם?
בחוות הקושייה שאני שואל אתכם, רבותיי, עכשיו על רש״י ועל הראש, אתה מגורם לו כוח לשמור ולרצה שיהיה לזה מכבי מהמכב הזה, ו...
לא, הוא שבועט בדלי כל הזמן, זה הגמרא אומרת. דעת הידוע שהוא בועט כל הזמן בדלי.
אז לא משנה, אז עכשיו הוא מזיק, אבל זה מחובר אליו, אז למה חצי נזק?
מחמת השאלה שאני שואל אתכם עכשיו,
אני חושב שלכן הראשונים חולקים על רש״י והראש.
יש לנו רבנו חננאל,
רבנו חננאל נמצא בדף יט עמוד ב',
הוא כותב שם לאדיה, אומר רבנו חננאל,
שלמה משלם בעד הידוע חצי נזק?
אומר רבנו חננאל, מה שאתה רצת להגיד,
כי זה משונה.
לכן חצי נזק.
אז רבנו חננאל לא בא מצד צרורות,
זה בכלל לא קשור לצרורות.
למה הוא לא אומר צרורות?
כי לרבנו חננאל הייתה תכושה שדיברנו.
רבנו חננאל הפריע לו,
איך זה יכול להיות?
אם זה מחובר, אז זה לא צרורות.
הרי הדליל מחובר אליו,
אז אם הדליל מחובר אליו זה לא צרורות.
זה מה שהיה קשה לרבנו חננאל.
ולכן רבנו חננאל אומר שמה?
ולכן רבנו חננאל אומר?
שזה משונה.
מה שמשלם חצי נזק זה לא בגלל צרורות.
זה כמו שאתה אמרת, בגלל שזה משונה שהתרנגול כל הזמן בועט, בועט, בועט, בגלל שהוא שובר את זה.
ואותו דבר כמו רבנו חהנאל כתוב ברייבד, והרייבד יותר מסביר.
הרייבד כותב שדליל מחובר לתרנגול אומר אין זה צרורות. למה?
אומר הרייבד כי זה כמו עגלה המושכת בקרון.
אה, אומר הרייבד, אז למה פה כתוב בדליל בצרורות משלם? למה כתוב בדליל שזה חצי נזק? אם אתה אומר שזה לא צרורות, הרייבד שואל על עצמו.
אם אני אומר שזה לא צרורות כי זה קשור אליו,
אז למה חצי נזק?
אומר הרייבד משום דעה ומשונה,
וזה עבד תולדה של קרן, שכל קרן שהיא משונה משלם חצי נזק.
אז הנה, מחמת הקושייה שהקשינו על רשי
ועל הראש,
רואים בראשונים שזה הפריע להם, ולכן הם לא לומדים שזה צרורות פה בכלל.
הם לומדים שמה שהם משלמים חצי נזק בגלל שמה?
זה משונה.
עכשיו רבותיי בואו נתקדם עוד שלב.
עכשיו לפי זה אנחנו יכולים להתקדם עוד שלב.
אנחנו צריכים עכשיו לבאר את רשי והראש. מה הפשט ברשי והראש?
רשי והראש אומרים זה כן צרורות.
אז אם אתם אומרים זה כן צרורות, למה חצי נזק? הרי זה מחובר אליו.
מה הפשט ברשי ובראש?
את זה אנחנו צריכים להבין.
ועוד אבין,
כדי להבין את זה רבותיי,
אנחנו צריכים להבין יותר מזה, במה נחלקו הראשונים בעצם?
הראשונים אומרים,
הפריעה להם הקושייה על מה שאמרנו, נכון?
אז מה המחלוקת בהגדרה? יש פה מחלוקת בין הראשונים איך ללמוד את הסוגיה.
מה המחלוקת בראשונים?
מה המחלוקת בין רשי והראש עם הרבנו חננאל והרייבד?
מה המחלוקת בהבנה, בעומק הדברים?
יש לחקור, רבותיי, אני אגיד לכם חקירה עם שני צדדים, ואני חושב שבחקירה הזאת תלויה המחלוקת ראשונים. אנחנו נחקור חקירה אחת.
מה זה נקרא גופו בעצם?
יש צד לומר שגופו
זה כל דבר.
שבטל,
שתפל לעצם הדבר.
כלומר, שור יש עליו מסע, עגלה קרון.
הקרון הוא בטל,
למה?
לעגלה.
המסע של השור הוא תפל לשור.
מה נקרא תפל?
ההגדרה של תפל, רבותיי, זה,
אני מגדיר את זה כדי שיהיה לנו הסבר בכל הסוגיה בעזרת השם, מה ההגדרה של תפל?
לא סתם, כל העם, מי אמר זה נקרא תפל וזה לא תפל?
תפל, אני אומר, ההגדרה היא שכל דבר שהוא הולך מחמת שהשור הולך,
אז הוא תפל לשור.
אם ההליכה שלו, מה שהוא זז זה בגלל השור,
זה נקרא תפל.
זה צד אחד,
שכל הדברים האלה,
אני, הם נקראים תפל,
וכיוון שהם נקראים תפל, אז זה נקרא גופו. אנחנו חוקרים מה זה נקרא גופו.
גופו, שעל זה משלמים תמיד נזק שלם,
זה כל מה שתפל אליו,
זה נקרא גופו.
ומה זה נקרא תפל?
זה אם הוא הולך מחמת שהשור הולך,
השור הולך, אז הוא הולך איתו,
וזה נראה שהוא תפל אליו, כי אם השור הולך, אז הוא הולך איתו ביחד אוטומטית.
זה נקרא תפל?
או ש... וממילא זה נקרא גופו, או שלא.
מה זה נקרא גופו, רבותיי?
גופו,
זה נקרא כל מה שמחובר וקשור לשור, זה נקרא גופו.
כל מה שקשור אליו,
אם הוא קשור אליו בחבל, כל דבר שמחובר אליו פיזית,
זה נקרא, לגוף שלו, זה נקרא מה?
חלק ממנו, וזה נקרא גופו, כי הוא חלק ממנו.
מה זה על גבי הבהמה? שמה זה גם מחובר, כי עליו, זה ממש מחובר.
מה אתה רוצה? זה מחובר, זה עליו.
המקרה נפקא מינא, רבותיי, יהיה אצלנו.
זה מחובר, עוקב זה מחובר. אבל זה נקרא מחובר, כי זה עליו, ממש, זה גופו.
שליף שעליו, זה מחובר.
מה זה שליף? זה מסוי.
המסוי שעליו הוא עליו, אז הוא מחובר אליו.
בזה אין נפקא מינא, זה לפי שתי הצדדים שאמרתי, זה נקרא גופו.
שליף, פרומה שבפיה,
כל הדברים האלה שהגמרא מדברת עליהם,
זה נקרא ממש, לפי שתי הצדדים זה טוב.
איפה יהיה הנפקא מינא בין הצדדים, רבותיי?
ופה תהיה המחלוקת הראשונים שלנו.
זה במקרה של אצלנו, כשהתרנגול בועט בדלי.
עכשיו ככה,
אם ההגדרה היא, רבותיי, שימו לב טוב,
ופה אני אומר את המחלוקת הראשונים,
רשי והראש למדו,
רשי והראש שהם אומרים
שזה נקרא צרורות,
הם למדו שההגדרה של גופו זה מה שטפל לגוף שלך.
מה זה נקרא מה שטפל לגוף שלך?
כשזה הולך איתך אוטומטית, זה נקרא טפל.
פה במקרה שלנו, שהתרנגול בועט בדלי והדלי אף,
אפילו שהוא קשור אליו בחבל,
אבל כיוון שהדלי אף, אז מה שהדלי אף זה לא בגלל שאני הלכתי, השור לא הולך, השור עכשיו עומד, הוא רק בעט בך.
זה מצד הכוח של הבעיטה,
אבל לא מצד ההליכה של השור.
פה הוא לא נקרא טפל לשור.
אם לא נקרא טפל לשור, אכן אומר רשי והראש, זה נקרא צרורות, הם משלמים רק חצי נזק.
כי הוא לא טפל לשור,
כי מה שעכשיו הדלי הזה עף זה לא בגלל שהשור הולך,
כי הוא בעט בך, וממלחמת כוח הבעיטה שהוא נתן פה, אז הדלי הזה הולך.
ממילא אם ככה רבותי,
אז זה מה שרשי והראש לומדים,
לכן לפי רשי והראש
זה נקרא צרורות. למה? אבל זה מחובר, מה אכפת לי שזה קשור אליו בחבל?
אבל ההגדרה היא של גופו, הסברנו לפי רשי,
זה מה שטפל אליו.
ומה זה נקרא מה שטפל אליו? שאם החמת כשהשור הולך, הוא גם הולך,
זה נקרא תפל.
אבל פה לא מחמת כשהשור הולך, השור פה עומד.
זה מה שהוא הולך עד לי, זה מחמת הבעיטה.
זה נקרא צרורות,
ולכן חצי נזק.
אבל רבנו חננאל והרייבד למדו
שמה הגדר? רבנו חננאל והרייבד למדו שהגדר הוא גדר אחר לגמרי.
הם למדו, רבנו חננאל והרייבד, שהגדר הוא כל מה שקשור לשור,
זה נקרע גופו, זה מחובר.
כל מה שמחובר אליו.
ממילא, אז אתה צודק, כשאני פה בועט בדלי,
אז הבעיטה היא לא מחמת ההליכה שלי.
אבל לא הגדר של כוחו תפל שצריך שיהיה מחמת ההליכה שלי.
הגדר של כוחו, כל מה שהוא קשור מחובר אליי.
פה הוא גם מדהים, בעטת אותו, אבל הוא קשור עוד בחבל אליך.
אז אם הוא עוד קשור בחבל אליך, זה נקרא גופו.
לכן אומר רבנו חננאל והרייבד, אז למה הוא משלם חצי נזק?
זה גופו, כי זה קשור אליו.
לכן הם צריכים להגיע לסיבה חדשה.
אתה יודע למה חצי נזק? כי זה משונה.
אז בחקירה הזאת, רבותיי,
שבחקירה הזאת יש לנו את מחלוקת גדולה, זו המחלוקת בחקירה הזאת בין רבנו הרייבד ורבנו חננאל לרשי והראש. בחקירה שהעמדתי לכם, זו המחלוקת.
אז אנחנו צריכים, צריך להמשיך לפחות עוד איזה רבע שעה, 20 דקות על הנושא הזה.
אז בעזרת השם, מחר, רבותיי, אנחנו נראה איך
ליישב את רשי בעוד שתי אופנים בביאור דברי רשי.
אני אביא לכם איזה פני ישוע שמסביר שיטה חדשה ברשי ומה הקושיות שיש לנו בזה.
אני אביא לכם, בעזרת השם, יש לנו ביאור שיצא לנו פשט חדש ברשי,
ואנחנו נוכיח את הפשט השלישי ברשי,
בעזרת השם.
על פי בח, יש בח מאוד מאוד מעניין שאני רוצה לדבר עליו.
הבח זה הבית חדש על הטור בסימן ש״צ.
לפי הבח הזה אנחנו נסביר שיטה חדשה ברשי וניישב ונביא ראייה מהסוגיה שלנו בדף י״ח.
שזה לא הגמרא שלנו, שמה שאני מזכיר לכם את כל זה פה,
כי פה יש לי ראייה מהסוגיה פה לצדדים שלנו פה, ולהוכיח בעזרת השם כמה דברים נפלאים.
אני מקווה שמחר אנחנו נגמור את השיעור הזה בעזרת השם.
רבי חנניה בן הקשייה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לבחיר בניים תורה.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).