נס גדול - השקר ברח ממני!

הרב: תראו, יש ספר שאני ממליץ עליו מאד, ואני מלמד אותו עכשיו כל בוקר ואני מתכוון להקריא חלקים ממנו, קוראים לו הדור האחרון, והספר הזה מסביר מה יהיה באחרית הימים. חלק מהנסיון האחרון שיהיה בדור האחרון זה שיתבררו ויתלבנו ויצורפו רבים, והרשעים ירשיעו והמשכילים יבינו, זאת אומרת יהיה בירור בין האמת לבין השקר, וכבר אמר הבעל שם טוב זצוק"ל, כשהוא הלך פעם אחת ביער הוא החל לחבוט את ראשו באילן שהיו לו הרבה עלים, והוא אמר שהוא ראה שבאחרית הימים יהיו רבנים בכמויות כמו שיש עלים בעץ, אבל הם יהיו ערב רב,

והוא אומר, ואיך ידעו מי ערב רב ומי לא, איך יזהו אותם? הוא אומר אם תמצא רב שדבר שקר בפיו תתרחק ממנו כי הוא מהסתרא אחרא, ואם תמצא אותו דובר אמת תמיד זה צדיק אמת. זה המבחן.

אם תראה מישהו שהוא עובר על איסור דאורייתא מפורש במזיד תתרחק ממנו אפילו הוא הרב שלך, ואין לך לשמוע לו כלל, ויש שמביאים 'נשאת ונתת באמונה?' זה שאדם צריך לשאת ולתת במעשיו של הרב שלו, זאת אומרת, אתה לא יכול לקבל את דבריו אם אתה רואה שהוא עובר על משהו בשולחן ערוך, אם הוא עובר על משהו בשולחן ערוך אתה צריך לשאול אותו מה הסמך שלך והטעם שאתה עובר, רק אם הטעם והסברה יהיו כאלה שבאמת אפשר לעבור מה שאי אפשר נגיד, כן, אבל אפשר לעבור ואתה תברר עוד עם אחרים, וזה יהי הטעם,

אז זה יסביר למה הוא עשה אבל זה לא אומר שלך מותר, ואתה צריך לשאת ולתת, ואם לא יתבעו אותך. לא תוכל להתלות בזה הרב שלי אמר, כי אסור לשמוע לרב שאומר נגד התורה, לכן כתוב "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט" (דברים יז, יא) זאת אומרת עַל פִּי הַתּוֹרָה אם הם יוֹרוּךָ , אבל אם זה לא על פי הַתּוֹרָה אסור לך לשמוע.

דבר נוסף, הדין הזה של "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט... לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (שם) היה רק בזמן שהיה סנהדרין, סנהדרין גדולה, שכל הדבר הקשה היו מביאים לפניהם, מה זה קשה? דבר שאין עליו קבלה איך נוהגים עושים מצווים, דבר שקיבלו ממשה לא דנים בזה, זה דברים ידועים, במה היו מעלים לסנהדרין שבית דין קטן של שלשה לא ידע הלך לסנהדרי קטנה, סנהדרי קטנה לא ידעו הלכו לסנהדרי גדולה, ושמה הם דנו, ושמה היה צריך לדון על פי סברה, והשיקול דעת שלהם הוא היה שיקול דעת המכריע,

ואפילו אם אתה סובר שימין זה ימין והם בגודל סברתם אמרו שימין זה שמאל, אתה מחוייב לשמוע להם, זה היה עד זמנם ורק בדינים כאלה שלא נפשטו מן הגמרא, אבל לאחריהם אין לנו אלא דברי הפוסקים מה שכתוב.

אז זאת אומרת, אם עוברים הרבנים על דברי דאורייתא אין לשמוע להם וצריך להתרחק מהם. אחד מהדברים הגדולים זה בירור האמת,

ואני אומר לך שאני מאושר. הקב"ה כל כך אוהב אותי, אין לך מושג. למה? יש מצוה מאד קשה בתורה, והיא חמורה מאד, אנשים לא יודעים אפילו עד כמה היא חמורה. התורה אומרת "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) לא הרחיקה התורה משום מצוה בעולם כמו מהשקר.

שקר זה היפך התורה, שקר זה נגד השי"ת, שקר זה דבר הכי נמאס אצל הקב"ה "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז) וכל ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, ראשי תיבות חשמ"ל - חנפים, שקרים, מספרים לשון הרע וליצנים, המכנה המשותף של כולם זה שקר. כי חניפות זה שקר, שקר זה גופא, מספרי לשון הרע זה שקר וליצנות זה שקר, כל זה שקר, ואלה אין להם חלק לעולם הבא ולא יכולים להתקרב אל השי"ת. הם רחוקים ודחויים ממנו. אפילו עריות שזה יהרג ולא יעבור התורה הזהירה רק "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" (ויקרא יח, יט) אבל התורה לא אמרה תִּרְחָק, לֹא תִקְרַב, אבל תִּרְחָק זה יותר גרוע להתרחק להתרחק להתרחק, מהשקר צריך להתרחק.

עכשיו כולם מספרים לך שהאמת אצלם, וכולם עם זקן, וכולם עם מגבעת, ועם פראק וכפתורים, ההופעה נראית אותו דבר, הפוך, מי שנראה יותר תמיר ויותר נפוח זה כאילו הוא רב יותר גדול, ואם יהיה זאטוט כזה, לא רב רציני נראה. זאת אומרת אנשים אומדים בעיניים, אז איך נדע?

עשה הקב"ה נס ומופת גדול, שהשקר ברח ממני. אני כבר לא צריך להתרחק ממנו, הוא לבד ברח ממני, הוא הכריז אנחנו שקרנים ונגמר. אז עכשיו זה מופת גדול, זה גאולה כבר, זה ממש גאולה, להגאל מהשקר ולהדבק באמת זה הדבר הכי הכי קשה, כי אדם יכול כל ימיו ללכת ולטעות.

לדוגמא, בלעם היו לו תלמידים, בלעם היה נביא, נביא אמיתי, נביא ש: "וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן" (במדבר כד, טז) מה אתה רוצה יותר מזה, אם ה' נותן לו נבואה הוא לא טוב? הוא טוב מאד, לא? והיו לו תלמידים, ומי שהלך איתו, לאן הלך בסוף לגיהינום כמוהו.

אברהם אבינו היה גם נביא, והיה לו תלמידים, נו אז מה אמר שאברהם צודק ולא בלעם? זה נביא וזה נביא, אז בגלל שאתה והלך עם זה זה אומר שהשני לא נכון או הפוך, איך נדע? הם נראים אותו דבר, אם היינו שמים את אברהם ואת בלעם אחד ליד השני, יכול להיות שהם היו נראים אותו דבר, תלבושת, מדברת גבוהה גבוהה, יודעת דעת עליון, מדברים במושכלים, מדברים דברים גבוהים, איך תדע?

אבל המשנה אומרת 'מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע?' (אבות ה, יט)

למה לא אמרה המשנה מה בין אברהם לבין בלעם? כי קשה, קשה כשהם עומדים אחד ליד השני קשה להבדיל, לא רואים מה בין, אבל מהתלמידים שלהם תוכל לדעת מי זה הרב, איך מתנהגים התלמידים האלה מול התלמידים האלה.

ש"ס מה עשו, קרעו, גידפו, קיללו, החרימו, פצעו, היכו, איימו, סחטו, מה לא עשו, כל העבירות שבתורה. ואנשי פז מה עשו? שום דבר, סבלו, שתקו, לא החזירו מלחמה שערה, לא התנהגו כמותם ולא כלום. רואים מה ההבדל בין פה לפה מיד הדברים ברורים איפה השקר ואיפה האמת. אנחנו התנהגנו על פי תורה, הם התנהגו כמו סיטרא אחרא.

זאת אומרת, זה דבר גדול מאד, כי אם רואים דברים כאלה בגלוי ובחוש, רואים קודם כל שכל חכמי ישראל שדיברו מה יהיה באחרית הימים, הזוהר הקדוש אומר שהרבנים באחרית הימים וראשי הקהל והכל, יהיו רובם מערב רב והסטרא אחרא, והגאון מוילנא אומר שהקליפה הכי קשה - קליפת הערב רב שהם דבוקים בישראל ממש, כמו הקמח בקליפה, רק קשה לזהות את ההבדל. אבל זה הסיפור, זה דבר גדול!

כי זה מה שנאמר בדור האחרון "יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ" (דניאל יב, י) זה הדבר, זה דבר גדול מאד ואמרתי לך קצת מן הקצת.

אבל אתה יודע מה, אני אגיד לך עוד איזה הקשה,

"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (במדבר כה, יא) קינא להשי"ת, מה הוא עשה? "וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה" (במדבר כה, ז) אדם לא מפורסם, לא ידוע, רואה מעשה של זמרי עם המדיינית והוא נדהם, איך יכול להיות שמעשה כזה נעשה בצהרי היום לעיני כל וכולם מחרישים, איך יכול להיות דבר כזה? והוא מחליט שצריך לקנא כי הוא ראה את המעשה ונזכר הלכה שהלכה אומרת קנאים פוגעים בו, והוא מרגיש שזה בוער בעצמותיו,

אבל הוא לא רוצה לקחת אחריות אפילו שברור לו כבר שזו ההלכה, אז הוא הולך למשה רבינו והוא אומר לו, משה, מה הדין? קנאים פוגעים בו,

מה אומר לו משה? אומר לו קריינא דאגרתא איהו להוי פרבנקא, זאת אומרת קורא האיגרת הוא יהיה השליח לבצע, אתה אומר את הדין לך ותבצע.

למה הוא לא אומר לו ככה ההלכה, כי זו הלכה ואין מורין כן, יש הלכות שזה הלכה אבל תלמיד חכם לא יכול להורות לעשות את ההלכה הזאת. ולמה פה לא אומרים? כי כתוב שקנאים פוגעים בו, מאיפה אני יודע שאתה קנאי, אולי אתה עצבני, אולי יש לך חשבון איתו, אם אתה לא קנאי באמת אתה רוצח, אפילו שאתה מקיים מה שמותר לפני, אבל אתה לא קנאי, אתה רוצח.

וגם אם לא תעשה את זה בזמן בדיוק בשעה שהם יחדיו, אם תעשה לפני או אחרי טיפה אתה רוצח.

נו, אז הוא מקבל את האישור בעל פה, לא בכתב, והוא הולך לבצע את זה. ונעשים לו ניסים, והוא יוצא משם והוא מוסר את נפשו, הוא מסכן את כל חייו, והוא הולך ומצליח!

ואחרי זה מה אומרים עליו ישראל? במקום למחוא לו כפיים ולומר "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יז, ז) מה שאף אחד לא העז לעשות אפילו לא משה רבינו ואהרן, ישר מתחילים להשמיץ אותו, הראיתם בן פוטי זה אשר פיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה הרג נשיא שבט מישראל?!

 וכולם מבזים ומזכירים לו את ההיסטוריה שלו ואומרים עליו ככה וככה ומבזים, מי אתה בכלל שאתה תבוא ומי אתה תתתת ועושה ככה וככה וככה, נו, אז היו כמה בטח אמרו לו לך תבקש פתק ממשה רבינו מכתב המלצה שאתה בסדר והכל, אין מכתבי המלצה, משה לא נותן לו כלום, הוא רק אמר לו בעל פה ושלום על ישראל וככה נגמר הענין.

מה בא הקב"ה והעיד עליו פרשת פנחס, "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (במדבר כה, יא)

יא בא בי, גם משה גם אהרן גם כולם היו הולכים רחמנא לצלן! אם הוא לא היה עושה זאת. וזה אדם לא מפורסם, "וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (במדבר כה, ז) את כל הרמ"ח (248) איברים שלו במסירות נפש הלך שם על המשקל כדי לבער את השקר והזיוף מעם ישראל.

נו, מקרה דומה, קם אחד החליט לעשות מפלגה, הלך ושאל את הרב שטיינמן, אז הוא אמר לו בעל פה, אם יש כח מצוה להציל, אז הוא הלך לעשות וכמעט והיה יכול להציל,

אבל "קנאים פוגעים בו!" אמר הרב עובדיה (הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יביע אומר חלק א' יורה דעה סימן יח' אות יא') הקנאים פוגעים בו, ואומרים אין לו חכמה ואין לו תורה ואין לו כלום,

"הוא בסה"כ הניח תפילין בכותל המערבי למישהו, הוא כבר חושב את עצמו משהו..." (הרב ש.כ. זצ"ל...)

ומתכחשים למציאות ומבזים ומקללים, איזה מילים ואיזה דברים, לא אמרו את זה על שונא ישראל הכי גדול, על אייכמן ועל המן (שר"י) ועל זה לא אמרו דברים כאלה.

נו, אז יש כאלה מייעצים, נו, אולי אתה מביא פתק מהרב אולי, משה רבינו לא נתן פתק לפנחס, כולם ביזוהו, ראו בן פוטי מפטם וכו',

אבל הקב"ה יעיד עוד מעט, בעזרת ה' יתברך מי היה צדיק ומי היה רשע, צריך רק קצת סבלנות וההיסטוריה תגלה לנו הכל בעזרת ה' רק מעט סבלנות.