היום השמח בחיים | הרב אמנון יצחק

הרב: לעילוי נשמת, נציב יום, ניסים בן ישראל גוזי מנוחתו עדן אמן. הצלחה לקפ"ז (קהילות פז) ראש העין.

קהל: אמן.

"החפץ חיים" על הקטע שאנחנו אומרים בתפילה, "שנשמור חוקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא". מעשה בעני אחד שהציל את בן המלך ממוות, קרא לו המלך לאותו עני, לבוש בלויי סחבות 

ואמר לו: "נקוב שכרך ואתן לך". לא ידע העני מה לבקש, 

אמר לו המלך: "אם כן אעשה זאת לך, פותח אני כל אוצרותיי לפניך במשך יום שלם, טול מהם מה שליבך חפץ. אולם דע, רק ליום אחד הם פתוחים לפניך!". 

נכנס העני לאוצר, העמיס על עצמו כל אותו יום ככל שיכול לשאת והפך לאחד העשירים הגדולים במדינה. החל לשאת ולתת בכספו וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ומנהג נהג מידי שנה, ביום שארע לו אותו מעשה, היה מכנס את כל שרי המלוכה וחשובי המדינה ועורך סעודה גדולה. במשך שנים שכחו את הסיבה של העושר שלו, רק זכרו שהוא עשיר מופלג ועורך משתה גדול ביום זה, תמיד בשנה. פעם אחת, בשעת שמחה, 

פנה למסובים ושאל אותם: "איזהו יום המאושר ביותר בחיי לדעתכם?" 

אמרו לו: "וודאי היום הזה, שכל גדולי המדינה מסובים אצלך ואתה יושב ביניהם כאחד מרוזני הארץ, כלום יש אושר גדול מזה?" 

צחק ואמר: "טעות בידכם!" 

סיפר להם את כל אותו מאורע עם אוצרות המלך שאמר לו שהוא רשאי לקחת ככל שיוכל שאת, אולם רק באותו יום. 

"אומנם" אמר להם העשיר: "רעב מאד הייתי אז, לבוש קרעים, אולם לא נתתי דעתי על כך, ידעתי שכל רגע ורגע אני מתעשר והולך וכל מעיניי היה לאוצרות הגדולים שמסביבי וידעתי שאסור לי להחמיץ רגע אחד, במשך כל היום אספתי ואספתי, ככל שהירבתי לאסוף גדלה שמחתי, אומנם היום ההוא היה יום שכולו טוב, שכמוהו לא היו לי לא לפניו ולא לאחריו, רעב, קרוע, בלוי ושסוי אבל השמחה גדולה, מי זכר ומי הרגיש בכלל את הרעב ואת החסרון? כל רגע אוסף ואוסף ואוסף ומצטבר לאין שיעור!". 

הבורא יתברך הכניס אותנו פה לאוצר שלו, לתורה ולמצוות והרשה לנו לאסוף אוצרות יקרים ככל שנוכל לשאת, אבל תנאי אחד התנה: "רק יום אחד בלבד ניתנת לך רשות לצבור אוצרות אין סוף!". כמו שאמרנו אתמול: "תחשבו שאתם יש לכם רק יום אחד בעולם ואתם לבד בעולם והשם צווה אתכם, רק היום הזה ויש לפניכם רק ללמוד את מה שהיום אפשר ללמוד, אז כל זמן מציאותינו (...חסר בין 4:50:4:53( 

כל מי שמבין מה הטוב הצפון לו, נוטל מן האוצרות ואוסף בלי להפסיד רגע אחד, כי הוא יודע שכל רגע שהוא מתבטל ולא אוסף אוצרות הוא מפסיד. העולם הזה מלא, מלא, מלא מצוות, מלא, מלא. רק תרים ותיקח, תרים ותיקח, תרים ותיקח. או כמו שאמרו חכמים שהעולם הזה דומה לבי הילולא, בית שמחה כמו שאמרנו, שאתה מוזמן לחתונה, יש מזנון בכניסה ויש מנות ויש תוספות. כל מה שאתה לוקח יותר, זה מה שיש. סוגרים בסוף! 

"נגמר!" 

תרצה עוד, היה טעים 

- "אין. נגמר, שלום!". 

עכשיו זה הזמן לאסוף, לאסוף, לאסוף. נמצא שאדם זה הוא מאושר כל ימי חייו, כי הוא אוסף, אוסף אוצרות, אוסף, אוסף אוצרות. ולא צריך להרגיש לא רעב ולא צימאון ולא אכפת לו אם הבגדים שלו יפים, לא יפים. אלא כל מעייניו נתונים לאסוף יותר ויותר תורה ומצוות בעולם הזה. כדי שיהיה עשיר לעולם הבא. אתם יודעים איזה אושר לשבת עם הצדיקים הגדולים שלמדנו עליהם, למדנו מהם, בעולם העליון. 

תגידו אתם בכלל מציירים דבר כזה, אנשים הולכים לקברות צדיקים וזה ומשתטחים ופה ושם פעם ב... ומרגישים שזהו... לשבת איתם אחר כך, לשמוע את תורתם, להבין מה.. וואי! וואי וואי איזה דברים, שבו קצת, תדמיינו לכם מה הולך להיות בעולם הבא, אם אתם זוכים. 

אלא שמצויים אנשים הסוברים כאותם אורחים של העשיר במשל, שהיום המאושר של האדם זה בשעה שהוא יושב בסעודה ונהנה מהעולם הזה. אולם בעתיד לבוא שהקב"ה יסיר את עורלת הלב, אז נדע באמת מתי היו הימים הכי מאושרים שלנו עלי אדמות. שהיינו בתוך הבוץ כמו שאומרים, כל אחד עם החבילה שלו, הפקאל'ע שלו, של הייסורים והבעיות והצרות והדאגות והכל, אדם צריך לדעת שאלה הימים המאושרים אם הוא זכה לאסוף, לאסוף, לאסוף. 

טוב, קצת ביטחון אנחנו צריכים גם כן, בפרט בימים אלו של קינג קונג ביבי וכל החברה. אז "בִּטְחוּ בַהשם עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ השם צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו, ד) " אדם שאינו שם מבטחו בהשם חס ושלום, צריך לבוש ולהיכלם. משל למה הדבר דומה, מלך גדול על מאות מדינות, מנהל שלטונו בתוקף והוד והדר כיאות למלך גדול, והנה קמו מספר אנשים בעיר אחת והתקוממו נגד המלך, לא יודע אם ההפגנה הייתה מותרת, ביבי עכשיו רוצה להוריד את ההפגנות גם שלא יוכלו להפגין, ממש דמוקרטיה. 

שמע המלך את הדבר, כינס את שריו ועבדיו, מה לעשות עם קבוצת המורדים האלה? למשל, קינג קונג ביבי אחרי ששמע שיש הרבה אנשים שמתרעמים על מה שהוא רוצה לשים חיישנים, אז יעצו לו כנראה היועצים לגחך, 

ואז הוא יצא ודיבר בכנס של הליכוד ו... "חחח עושים קונספירציות וזה, כאילו אני רציתי או מישהו או מישהו..." 

אמרת בקולך! "אני רוצה על כל ילד חיישנים..." - "אבל.. זה קונספירציות שאני עושה צ'יפים בתוך היד וזה וזה וזה..." 

איי ביבי! ביבי. 

בתוך שישבו השרים בדיונים, יצא המלך ושמע קולה של ציפור שיר, מיד שלח אחד מעבדיו לצוד את הציפור ולשים אותה בכלוב בחדרו בכדי שתהנה אותו, תהנה אותו בשירתה. עמד שם אדם טיפש, שמע את הקול של הציפור 

ונאנח: "אהה! ליבי ליבי על הציפור הזאת היפה!! מי יודע אם יהיה בידי המלך לפרנס אותה?!"... (חסר בין השניות 9:53-10:09)

עומד הטיפש ומתאנח. 

עמד שם אדם פיקח ואמר לטיפש הלזה: "איי לך טיפש שכמוך! האם תקצר ידו של מלך אדיר זה לכלכל ציפור בכמה גרגירים? וזה רק בגלל שקומץ אנשים מרדו בו??". 

כך בענייננו, הקב"ה שברא כל העולמות יש מאין וכל העליונים והתחתונים, צבא השמים לאין שיעור ולאין ספור, הכל שלו ובדברו חיים וקיימים. תחשבו איתי רגע, כמה סוגי ציפורים יש? מיליונים סוגים, כל אחת שונה מחברתה, כל אחת תכונות שונות, כל אחת צבעים שונים, כל אחת אוכלת מאכלים שונים, מדהים! 

אם ניתן עכשיו לבן אדם הכי חכם: "תיצור לנו עכשיו ציפור, עם כל המרכיבים של ציפור, אחת רק!", 

ונגיד שהוא מוכשר, נגיד שהוא מוכשר, והוא הצליח ליצור מודל, מודל, לא עם כל התכונות הפנימיות כן של ציפור ואת היכולת שלה לרחף, רק בוא נגיד לצייר את הציפור, לצייר, לעשות ציפור הראש שלך, מה שאתה לא מכיר, כמה זמן יקח לו, תחשבו, עכשיו כמה יקח לו לעשות אלף כאלה, האם יספיקו לו חייו או לא, מאה אלף הוא יכול להספיק, לא יכול להספיק מאה אלף, מאה אלף לייצר וכל אחת עם תכונות שונות וזה וזה. 

עכשיו כמה יש דגים, קחו עוד אחד כזה שיודע גם כן לעשות כל מיני מודלים של דגים, מיליונים ביליונים של סוגים. כמה יש בהמות, כמה יש שרצים, כמה יש שקצים, כמה יש בני אדם כל מיני סוגים, בילי הדבילי, ביבי לא חביבי, כמה סוגים, כמה סוגים. תארו לכם כמה אנשים ישבו, תראו כמה זמן הם עובדים בשביל לעשות רובוט שעושה אוהו! אוו אוו אוו שנים של מחקרים וזה וכו' וכו' זאת אומרת אחרי 'מיליונים שנות אור!' לפי דבריהם, הם הצליחו עכשיו לעשות רובוט, אחרי מיליונים לדבריהם כן? 'של שנות אור'. 

אז עכשיו, והקב"ה שברא את עולמו, ברגע, את כל זה הוא עשה, ביום הראשון, ביום הראשון הכל נברא, רק אחרי זה בכל יום זה יצא, ככה אומר רש"י. זאת אומרת תארו לכם מה זה ולא רק זה, ואת קשרי הגומלין והיחס בן אחד לשני ואת הכל ושזה יהיה מאכל של זה וזה יזון את זה ושיהיה פחמן ושיהיה חמצן ושיהיה מימן ושיהיה ושיהיה ושיהיה, הכל, הכל, הכל, ברגע. 

ומהאין הגמור! ואם הקב"ה נוטל את כוחו מן העולם, בשניה אחת נוטל את כוחו אופס הכל נעלם, מתאדה, כמו שזה בא ברגע טראק. נו, והוא מחייה את כולם והוא ממית את כולם והעולם הזה זה אפילו לא גרגיר קטן בכלל העולמות שהוא ברא, והאדם איך נגדיר אותו, אם העולם זה אפילו לא גרגיר אז מה זה בן אדם, 'ננו' ננו ננו איננו, והנה קמו כמה מורדים; 'מירב מיכאלי' שתשמעו עליה בחדשות (חדשות וירוס TV) וכל מיני כאלה יצורים מהלכים על שניים בינתיים, 

ומורדים בהקב"ה ואומרים: "שלא רוצים במלכותו!", 

כמו בילי הדבילי 

(חסר כמה שניות בין 15:08-15:19) 

יש איזה טמבל אחד קוראים לו בן זימרי (שלמה בניזרי), אתמול דיבר ברדיו, הוא אומר: "שפילנתרופ הזה צדיק, הוא מצוין וזה טוב שמדללים אנשים ככה יהיו יותר רק החכמים!", 

ממש גרמני. כנראה דורעי (אריה דרעי) שלח אותו, אחרי שהבעתי את דעתי על שני הארורים הרשעים שאמרו: "לקצץ את הקצבאות אם לא יעשו חיסונים, מי שלא יעשה חיסונים!" הש"סניקים אמרו, אז זה מפריע להם, זה מתקבל בציבור, מבינים שהם רשעים ארורים, אז שלחו אותו בתור עבריין מורשע, יש לו פה מלוכלך, משפחה כזאת ואז הוא התחיל לדבר הכל הפוך, בדיוק הכל, ממש הוא מצדד בבילי הדבילי (ביל גייטס) למרות שהוא אמר: "דלל, כן מה... זה טוב, טוב לדלל!", 

בעזרת השם שידללו לך את המשפחה והחיסונים יפגעו לך בילדים וכל מה שאמרנו יתקיים בך, למה לא? אתה מעודד וגם אני ממליץ! אז אם כן, האם בגלל קומץ קטן של אנשי מורדי אור, האם אדם צריך להרפות את ביטחונו בהקב"ה, שחלילה אין בידו לזון ולפרנס ולכלכל אותנו בכל מילי דמיטב, האם הקב"ה לא יכול לטפל בביבי ובבילי, זה קטן עליו, קטן עליו, הרי אם ביבי כל כך נפחד מזה שיש מאות אלפי יהודים שכבר ביחד, לא מוכנים לכל הגזרות שהוא תיקן, להכנס עם שוטרים לבית בלי צוו, וגם לקבוע עבירות שלא כתובות בחוק, אז אחר כך הוא חזר בו גם מה זה הוא חזר! 

- "לא! מה פתאום? אני ישבתי אמרתי "לא יהיה"..., 

'לא יהיה', מה 'לא יהיה'?, אז מי תיקן את התקנות, ורציתם כבר בערב חג שבועות להעביר אותם, צ'יק צא'ק בלי לתת אפילו אפשרות להתנגד, אז ביבי לא חביבי. טוב, אז לא לדאוג! הקב"ה רואה, יש לו סבלנות, יש לו גם תוכנית, התכנית מהתחלה, מבראשית, שהוא ברא את העולם ברגע, הוא ידע שאדם הראשון יחטא, 

הוא אמר לו (בראשית ב, יז): "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" הוא ידע, הוא צופה כל הדורות מראש. הוא ראה גם את ביבי, הוא ראה גם מה אחרי ביבי, הכל הוא ראה, הכל בסדר יש תוכנית, אנחנו לא יודעים בדיוק, אנחנו יודעים כללית, מה התוכנית ומה הסיום. ביום חמישי בהרצאה אתם תשמעו חומרים טובים מה הולך להיות! 

אבל בינתיים אתם צריכים לדעת: אין מה לדאוג, רק לשמור שלא לתת להם אנשים הרשעים שיקחו לכם את הילדים, או שיחסנו בלי רשות או שיעשו כל מיני דברים וזכותכם להתנגד. אם רוצים לעשות ג'י 5 ומשחקים אותה כמו גיא לרר שמביא אנשים שבסוף יגידו: "שהכל זה בסדר!" והכל וזה וזה, גם על זה נדבר ונפרק את הדברים שיהיו ברורים, מה לעשות? יש אנשים שהם מצד החושך ויש אנשים שהם מצד האור, ומי שרוצה להבדיל ישמע את הצדדים ויבדיל. 

"ובכן אנחנו מתפללים ואומרים "בִּטְחוּ בַהשם עֲדֵי עַד" כלומר אפילו בעת החורבן ואפילו בעת הגלות ויש אנשים מורדים בהקב"ה וטוענים: "תראו כמה אנחנו מצטערים בגלות הארוך והמר הזה, כמה אנחנו דווים וסחופים ונרדפים עד הצוואר על ידי בני אדום יונייטד סטייטס אנד יורופ, איך אנחנו נרדפים אחריהם וכל דבר הם מסכלים וכל דבר זה, האירופאים נגד בכל דבר והאמריקאים אומרים לנו מה לעשות.

אנחנו, ככה אומרים פה בישראל ש"אנחנו תת תרבות!", תרבות עשיו אנחנו, ככה אומרים, ראשי ממשלה פה, ש"אנחנו תרבות עשיו, תרבות משותפת!", לא 'עם ישראל', לא 'יעקב בחר השם', לא, "אנחנו כמו עשיו". וכל אלה שטוענים שחלילה אין בידו של הקב"ה להצילנו...!", 

חייבים לבטוח בהשם ללא סייג ופקפוק, שהרי בְּיָהּ השם צוּר עוֹלָמִים בשתי אותיות הוא ברא שני עולמות 

(חסר בין השניות 21:-20:32) 

את העולם הזה איך הוא ברא בה"א, באות ה"א זה האות הכי קלה להגות אותה, אל'ף - קשה, בית - יאוו, גימל - אהא, ה"א - הכי קל ה"א, לא צריך לפתוח, לא צריך זה זה זה צ'יק, ה"א. ככה עשה השם - נהיה כל העולם! עם כל הציפורים, כל הדגים, הכל הכל הכל, וביו"ד באות הקטנה - את העולם הבא! וואו וואו וואו, נו, אז אנחנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה לא יעזוב ולא יטוש, ברא את כל העולמות בשתי אותיות וכל העולמות מתקיימים על ידו ובתוקפו בכל רגע, מהרגע הראשון שנבראו עד עכשיו. 

והוא "המאיר לארץ ולדרים עליה!", עכשיו, עכשיו, ו"מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית!", עכשיו, עכשיו, עכשיו, כל רגע הוא מקיים את העולמות, כל רגע, לא ברא ועזב, כל רגע, כמו שאנחנו כל רגע נושמים, אם רגע אחד לא נושמים - מתים! כל רגע, הוא נשמתו של העולם הזה, מחייה אותו בכל רגע והוא נשאר צור העולמים לעד ולעולמי עולמים, אם כן, האם חסר לו אפשרויות לכלכל אותנו, לדאוג לנו, לשמור עלינו, הכל הוא יכול, יש לו חשבון. 

אנחנו סמוכים ובטוחים, בינתיים אפילו אם אנחנו עניים, בעלי ייסורים, נתן לנו את כל האוצרות, תאספו, תאספו, העיקר תאספו, לא חשוב, לא חשוב, בסוף תהיו עשירים אדירים! יהיה לכם עושר ללא גבול ותחיו לחיי נצח לעולם הבא, עם כל מה שאספתם בעולם הזה ואז תזכרו שהיום המאושר זה היה היום שהייתם בשפל, ויידעתם לאסוף ולא לבכות ולהתלונן וכו' לא להיות נירגן, להיות בוטח בהשם: בִּטְחוּ בַהשם עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ השם צוּר עוֹלָמִים - אמן.

קהל: אמן.