"כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים"
- - - לא מוגה! - - -
אז למה אומר דוד המלך, כי חצים ביד גיבור,
כן, ביני הנעורים?
חצים
ביד גיבור.
החץ עדיין ביד
של הגיבור.
לאן שהוא רוצה הוא יכול לכוון אותו.
ברגע שהוא שחרר אותו,
גמרנו, הוא כבר עומד בזכות עצמו,
אתה כבר לא יכול לשלוט עליו.
צריך להחזיק את בני הנעורים.
כמו חצים ביד גיבור, לא לשחרר. אם תשחרר, וואי וואי וואי, מה זה חץ יכול לעשות?
איזה חורבן.
צריך להחזיק אותם.
להחזיק חזק.
ויש להוסיף,
שאין כאן הכוונה רק לתינוקות,
כמו שאנחנו מבינים, הילדים שלכם, לא מדובר עליהם.
מדברים עליכם, גם אתם תינוקות גדולים.
אלא כל העם צריכים להיות בחינת תינוקות.
ויש מפרשים שהעמידו את הקירובים הדומים בפני תינוקות על ארון העדות כדי ללמד כי כל העם כקטון כגדול צריכים תמיד ללמוד את התורה כתינוקות.
כי תורה לא גומרים אף פעם.
תורה זה בלי סוף.
וכל מה שלומדים ביותר,
מוצאים שיש ללמוד עוד ועוד ועוד ועוד.
וכל ימיו חייב אדם לשבת כמו נער,
וללמוד את התורה כמו תינוק שמתחיל מא'-ב'.