עיקר זכותה של האישה לעולם הבא
מבאר רבינו בחיי: הקב"ה ציווה: לדבר תחילה לנשים כדי למשוך את ליבן לתורה ולמצוות! מפני שהאשה היא סיבה וגורם לתורה. היא מצויה תמיד בבית והיא מרחמת על בנה בכמה מיני געגועים ויכולה להמשיך את הנער מנעוריו לבית המדרש ללמוד תורה ו: גַּם כִּי יַזְקִין לֹא תסור ממנו אהבת התורה שהשרישה בו האמא'.
ממשיך רבנו בחיי: 'שראוי לאשה להתפלל לה' יתברך ולבקש על: 'בנים הגונים וצדיקים!' ובפרט בשעת הדלקת הנר של שבת - כי התפילה יותר נשמעת בשעת עשיּת המצווה! ובזכות נר שבת שהוא אור - תזכה לבנים בעלי התורה הנקראת 'אור': "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
ואת דברי רבנו בחיי מביא גם המגן אברהם (אור החיים סימן רסג' סעיף קטן יא').
באיגרת התשובה לרבנו יונה זלה"ה
הקהל: אהבה ויראה!
כתב בלשון הזו: 'תהא האשה זהירה להתפלל ערב ובוקר וצהרַים (שלוש (3) תפילות) ובסוף תפילתה, יהיה עיקר תחנוניה: 'על בניה ובנותיה - שיהיו יראי שמים! ושבניה יהיו מצלחים בתורה!!' כי עיקר זכותה של אשה לעולם הבא - זה שבניה עובדים לה' יתברך ועושים רצונו וירֵאים אותו. וכשהיא בבית עולמה - ובניה יש בליבם יראת שמים ועוסקים בתורה ובמצוות, נחשב לה הדבר הזה: כאילו היא בחיים ועושה את כל המצוות והיא במעלות עליונות לעולם הבא!'.