http://live.shofar-tv.com/videos/3369
28-11-13
הרמב"ן אומר, החשמונאים עברו על צוואת הזקן - זה יעקב אבינו, שציוה "לא יסור שבט מיהודה", והם היו נוטלים לעצמם מלכות. הדברים מתמיהים, עם כל צדקתם וחסידותם העלימו עין ממקרא מפורש בתורה, "לא יסור שבט מיהודה" שבט המלכות שייך ליהודה בלבד. ועוד, הלא כל הסנהדרין היושבים לפני ה' וכל חכמי ישראל וצדיקי ישראל עמהם, ולמה לא העירו אזנם למוסר שעוברים על מקרא מפורש, כך שואל השם משמואל.
ויש לומר, שיש אהדה רבה והכרת הטובה למי שזכה שעל ידו נעשה נס, וה' יתברך היה איתו, והצליח לנצח את השונא ולהציל מכליון את עם ישראל, אז לאדם כזה או לאנשים כאלה יש אהדה גדולה ורבה והכרת טובה כיון שנעשה על ידם נס, וה' יתברך היה איתו או איתם והצליחו לנצח את השונא ולהציל מכליון את עם ישראל. החשמונאים קידשו שם שמים בפרהסיא, וזכו למעלה גבוהה עד מאד - בטחון ומסירות נפש. היה להם בטחון בה' לצאת נגד מעצמה, בודדים נגד מיליונים, איך אפשר דבר כזה, בטחון ומסירות נפש, מעלה גדולה הם זכו, על כן חשבו החכמים והצדיקים שמן השמים קא זכו לחשמונאים את המלוכה ובדין נטלו, כי חביבין לפניו הם אלו המקדשים את ה' ומרוממים את כבודו יתברך בעולם, ואשר מטעם זה זכו יוסף ויהודה למלכות כמו שמבואר בחכמים ז"ל. למה זכו יוסף ויהודה למלכות? בגלל שקידשו שם שמים. אז החכמים והצדיקים והסנהדרין חשבו שקא זכו להם מן השמים כדין יוסף ויהודה, בגלל שקידשו שם שמים כל כך בעולם אז היו ראויים ליטול מלכות.
הלא מצינו בגדעון שעשה הקב"ה נס על ידו, הנה דוגמא כמה מעריכים ישראל את מי שנעשה הנס על ידו, מצינו בגדעון שעשה הקב"ה נס על ידו, שפרצה אהבה רבה ואהדה אליו שהיו מוכנים לעשות בעבורו ובעבור משפחתו לכבודו ולכבוד זרעו הרבה והרבה, כמו שנאמר "ויאמרו איש ישראל אל גדעון, משול בנו גם אתה, גם בנך, גם בן בנך, כי הושעתנו מיד מדין". אך גדעון הצליח להתלבש ברוח עליון ודחה בתוקף את הצעתם ואת עצתם, ואמר לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכך. ומה ששאל מהם גדעון, אשאלה מכם שאלה ותנו איש נזם שללו, כי נזמי זהב להם ובהתלהבות רבה אמרו נתון נתן, ויפרוש את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו, והם חשבו בודאי שהוא מבקש מהם לטובתו ולהנאתו, אני נצחתי את המלחמה, חסכתי לכם המון כסף, אם היו באים האויבים היו שוללים מכם שלל, הייתם מפסידים כל כך, אז כל אחד שיתן משהו וישימו פה בשמלה, ככה הם הבינו שהוא מבקש ודורש, ומגיע לו אמרו, נתון נתן. אבל הם טעו, הם טעו בגדעון, כי דחה גם את זה בשתי ידיים ומאן וסרב לקבל אפילו הנאה זו, והקדיש את כל הכסף לזכרון ולזכרון ולהנציח את הנס כמו שנאמר "ויעשה אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה" להיות לזכרון על תשואה גדולה לראות כמה חילם היה כבד שבנזמי חשוביהם היה כל הזהב הזה אומר רש"י.
גדעון סרב ומנע מעל עצמו כל הענקה וכבוד על שהנחיל לישראל את הנצחון, לא רצה לקבל את הממשלה, כי אמר הלא הכל מה' יתברך בעד תשועה, התחמק ולא רצה לקפח ולהעכיר את המשימה הרוחנית שאליה מסר את נפשו, באיזה מתן של גמול גשמי. אבל לא כן עשו החשמונאים, אף שהיו חסידי עליון מקדשי ה', ובפעם הזאת נכשלו ונענשו, ונכבדי העם לא הגיבו ולא העירו אזנם למוסר, מתוך הכרה והערכה שזכו שנעשה על ידם הנס והנצחון, וכאילו רמזו מן השמים שכדאי שתעבור המלוכה לידם מטעם שקידשו שם שמים, אשר בעבור זה יש לומר, זיכה יעקב ליהודה את המלוכה. אז היתה פה טעות פטאלית מה שנקרא, שהחשמונאים שהם לא מצאו ראויים מהם יותר לשלוט, ואפשר שהכוונה שלהם היתה זמנית רק עד שיהיה מי שראוי למשול בישראל, כי אף אחד לא מסר את נפשו בשביל עם ישראל ובשביל התורה, והם היו היחידים שההינו והעזו ומסרו את נפשם, אז רק אדם שמוכן למסור את נפשו בשביל עם ישראל לכאורה ראוי למלוך, אבל אם זה לקבל את הכבוד ואת התואר רק בשביל שישלוט ויהנה את עצמו, זה לא ראוי לשלוט, אז הם סברו שהם הראויים, אבל עברו על מקרא מפורש, אין מה לעשות, כשהתורה אומרת משהו אז אתה יכול להגיד על עצמך מה שאתה רוצה אבל התורה לא אמרה ככה, היא אמרה "לא יסור שבט מיהודה" ולכן הם נענשו והם גם מתו אחד אחרי השני. ז"א סופם היה בזיון, בהתחלה היה לשם שמים, אבל לעבור על פסוק מפורש מן התורה זה איום ונורא.
והיה להם לכאורה גיבוי בשתיקה של הסנהדרין והחכמים והצדיקים, כי אף אחד לא העיר את אזנם למוסר, הלו, יש פה עבירה על "לא יסור שבט מיהודה" אף אחד לא מעיר את אזנם, למה נייחא להו, זה מתחיל בנקודה של נייחא להו, כמו אצל גדעון, אתה הצלת אותנו מגיע לך, אבל התורה אומרת לא מגיע, התורה אומרת לא יסור שבט מיהודה, מה לעשות, תורה זה הקב"ה והקב"ה אומר לא, אתם אומרים כן, בגלל שיש לכם טובת הנאה מהחשמונאים, זה שמגיע להם שכר נצחי עולמי על מה שהם עשו כל הכבוד נפלא, אבל מה זה קשור לפסוק, יש פסוק "לא יסור שבט מיהודה" מה פירוש, ישראל בגלל שהוא בחור נחמד יכול להיות כהן לעלות לברך ברכת כהנים? אז כהנים יכולים להיות מלכים? הם לא יכולים להיות מלכים, יש פסוק, יש פסוק אין, זה עצור שאי אפשר לעבור אותו, לא סנהדרין ולא אף אחד. פה היתה הטעות. ועל זה אומר הרמב"ן החשמונאים עברו על צוואת הזקן שציוה "לא יסור שבט מיהודה" והם היו נוטלים לעצמם מלכות.
אז אתם רואים, יכול להיות בלבול, דור שלם, דור של גאולה, שניצלו ממה שרצו היוונים לשכחם תורתך, וכל העולם מדליקים נרות, כל העולם מיליארדים מיליארדים מיליארדים של טונות של שמן לפרסם את הנס, אבל מה לעשות, יש פסוק, והפסוק אומר את שלו ובזה נסתם כל הויכוח, אין יותר מה להתווכח, זהו פסוק. אה, אם היו יודעים את זה בדור הזה לא היו נכשלים בהרבה דברים, אבל כנראה זה לא הולך ככה, זה הולך עם אהדה ואהבה וחיבה וכו' וכו' וקשקושים וככה נופלים.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...