---

22-9-13
"זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות". הפסוק הזה מופיע בזכריה י"ד פסוק י"ט. צריך להבין, מהו החטא על הגויים שלא באו לחוג את חג הסוכות, מדובר באחרית הימים, בימות משיח, הרי אין זה משבע מצוות שחייבים בהם בני נח, ומדוע קורא לזה הנביא חטאת?
דוד המלך אומר בתהילים, "ואני בחלותם לבושי שק עיניתי בצום נפשי" כשהשונאים שלי חולים אני לובש שק ומתענה עליהם, כזו היתה אהבת הבריות של דוד המלך אפילו לשונאיו, ועוד מוסיף, נתת שמחה בליבי מעת דגנם ותירושם רבו, דוד המלך הגיע לכזו מדרגה באהבת הבריות שהיתה לו שמחה בשמחת שונאיו, וכן צער בצערם. לשמוח בשמחת חבירו זו מעלה גדולה עד מאד, קשה למצוא אותה אצל אנשים היום, קשה מאד למצוא אותה. לשמוח בשמחת חברו היא מעלה גדולה עד מאד, ואילו להשתתף בצער חברו, אומר הסבא מקלם זצ"ל, שאינה ראיה עדיין באהבת הבריות, למה? היות והאריה אחרי שהוא טורף הוא נהיה טוב לכולם, הוא הוציא מעצמו את הארס, כמו כן האדם כשרואה שלחברו קרה אסון הוא נהנה מזה ויצא ממנו ארס הרע שבו, אח"כ הוא יכול להשתתף בצער חברו. אך המדרגה הגדולה היא אם האדם משתתף בשמחת חברו אז זה מוכיח את דרגתו באהבת הבריות שהיא טהורה.
לזה הגיע דוד המלך ששמח שרבו דגנם ותירושם של שונאיו, ודוד אומר על כלל ישראל שהגיעו למדרגה כזו של שמחה בעת שיש שמחה אצל השני ואפילו אצל שונאו. לכן בחג הסוכות הקריבו שבעים פרים עבור שבעים אומות העולם, כי עם ישראל רוצה שלכולם יהיה טוב. וכמו שאמר הרמב"ן לרומאים, שמה שאנחנו מחכים למשיח צדקנו אין זה רק בכדי להטיב את מצבנו, אלא שיהיה טוב לכל העולם ולא יישא גוי אל גוי חרב ולא יהרגו הסורים את המורדים והמורדים את הסורים.
לפי זה אפשר יהיה להבין את חטאם של הגויים שלא עלו לחוג את חג הסוכות, היות וראו שכל עם ישראל עולה לירושלים בשמחת עולם, והם לא באו להשתתף בשמחתם, אם כן זה מוכיח שהינם מושחתים בטבעם וחסר להם אהבת הבריות, וחטא זה אפשר לדרוש גם מהגויים שאין להם תורה, היות שזו מצוה שמחייב השכל, כשרואים אדם שנמצא בשמחה - להשתתף בשמחתו. ובזה אפשר לבאר את דברי הגמרא על הפסוק "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו", מקשה הש"ס, וכי בגלל שגבר עלינו חסדו צריכים הגויים לשבח לה'?
לדברינו מיושב כי אם הגויים אינם מושחתים הרי עליהם להודות לקב"ה על החסד שעשה לנו, בזה ניכרת אהבת הבריות שלהם.
מורינו ורבינו המשגיח מלומז'ה, רבי משה רוזנשטיין זצ"ל אמר, שכשהוא רואה אדם שהוא עשיר ולא חסר לו מאומה, הרי הוא שמח שיש אדם אחד פחות שצריך להאנח עליו. ובזה אפשר להסביר חטאם של עמון ומואב, על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים, כי אם אתם רואים עם שלם משתחרר משיעבוד, הינכם צריכים להשתתף בשמחתם ולקבל את פניהם בלחם ומים, ומשלא עשו כן הרי מוכח שהם מושחתים בטבעם ועל כך נענשו.
קשה לאנשים לשמוח בשמחת חברם, זה בגלל הקנאה והעין הצרה, שרוב העולם הם מתלמידיו של בלעם, מעטים הם אלה שהם תלמידיו של אברהם.

ש. יש כאלה?

הרב: ודאי, ודאי, הרי תלמידי רבי עקיבא מתו שלא חלקו כבוד זה לזה, אז ז"א הדברים אינם פשוטים להגיע לדרגה של לשמוח בשמחת חברו. יש אנשים באים לחתונות לשמח את בטנם ואת רגליהם ולרקוד ולהפגש עם חברים ולשוחח על דא ועל הא, אבל מעטים האנשים ששמחים באמת. להשתתף בצער אנחנו רואים יותר, והבנו כבר למה, אריה אחרי שהוא טורף אז הוא טוב לבריות.
ה' ירחם על עמו ישראל שיתקנו את מידותם ויתמידו ללמוד בארחות צדיקים לתקן מידה מידה.