העצה להתמרק מכל העוונות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 09.09.2012, שעה: 05:53
"אתם ניצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם" אומר רש"י הקדוש על פי מדרשת תנחומא, למה נסמכה פרשת נצבים לקללות בפרשת כי תבוא? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים, 98 קללות, מלבד 49 קללות שבפרשת בחוקותי שבספר ויקרא, הוריקו פניהם, החוירו פניהם של ישראל מרוב פחד, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו? כל כך הרבה קללות. התחיל משה לפייסם, אתם ניצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה איתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו. אז לכן נסמכה פרשת נצבים לפרשת הקללות.
צריכים להבין מה שניחם משה רבינו את ישראל "אתם נצבים היום" זה הוכחה שלמרות שחטאתם לפני ה' אתם עדיין ניצבים ולא עשה אתכם קללה, אבל עדיין יש אימת פחד הקללות הקשות שבפרשת כי תבוא, כי קללות לא באו סתם רק בשביל להיות כתוב. אז מה התירוץ? בכל אופן יש קללות.
נקדים לומר דברי נפלא שכתב החקל יצחק על הכתוב בפיוט של הימים הנוראים, "באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט" אם אין לנו ביום הדין מליץ יושר - סנגור שיגן בעדינו מול מגיד פשע - זה המקטרג, שמספר את כל פשעינו, תגן עלינו זכות יעקב אבינו ותזכנו ביום הדין. למה דוקא יעקב אבינו הוא שילמד עלינו זכות ביום הדין? מבאר החקל יצחק, מספר הקללות בפרשת בחוקותי - 49, ובכי תבוא 98, סה"כ 147 קללות, בדיוק מנין שנותיו של יעקב אבינו, שחי בקדושה ובטהרה 147 שנים, שבהם הגן עלינו כנגד 147 קללות שכתובות בתורה.
אם כך צריכים לדעת, למה דוקא שנותיו של יעקב אבינו הן מגנות עלינו ביום הדין, ולא שנות חיים של אברהם אבינו ושל יצחק אבינו?
נראה לבאר זאת על פי חידוש נפלא שמביא האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא וכך הוא אומר, נכון הדבר שהקב"ה קצב עונשים ותוכחות אם יעברו ישראל חס וחלילה על התורה, אך יש עצה נפלאה, שאפילו אם חטא האדם לא יצטרך לקבל את העונשים בפועל ממש, וזאת על פי מה ששנינו בגמרא, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
רואים מכאן שיש לתורה סגולה מיוחדת שהעוסק בה כאילו קיים בפועל כמה שלמד, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו", ולכן כל העוסק בתורה בפרשיות של התוכחה, בחוקותי וכי תבוא, שמתארות את גודל העונשים הבאים על האדם, ילביש עצמו בפחד ה' מיסורים אלה כי אז יחשב לו כאילו קיבל את היסורים בפועל וכך יינצל מיסורים ממש. לכן מקדימים תמיד פרשת כי תבוא לפני ראש השנה, בבחינת, בבחינת, בבחינת, בבחינת, בבחינת, בבחינת, מה אנחנו אומרים בראש השנה על הקללות? תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
ומעתה יתבאר היטב, מדוע דוקא שנותיו של יעקב הגנו על ישראל, ולא השנים של אברהם ויצחק? שכן שנינו במסכת אבות, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, ומבואר ששלשת עמודי העולם כנגד האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, אברהם כנגד עמוד החסד, יצחק כנגד עמוד העבודה, עבודת הקרבנות שהוא היה קרבן, ויעקב אבינו כנגד עמוד התורה בהיותו איש תם יושב אהלים, על שלשה העולם עומד, שלשת האבות. לכן דוקא 147 שנותיו של יעקב אבינו שהוא עמוד התורה הם שהגנו על ישראל מ-147 קללות שבתורה, שכן הוא מסמל את עמוד התורה, וכמו שאמרנו בכח לימוד התורה שלומדים את פרשיות התוכחה אפשר לבטל את כל הקללות ונחשב לו לאדם כאילו קיבל את כל הענשים בפועל ממש. זה מה שניחם משה רבינו אדון כל הנביאים את ישראל, אתם ניצבים היום כלכם, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה איתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו, משה מפייס את ישראל, הנה ה' עשה איתכם חסד גדול, ואתם לא צריכים לקבל בפועל את העונשים והקללות, אלא מספיק אם תתעסקו בתורה בפרשיות התוכחה באותן 147 קללות ותתלבשו בפחד ה' והדר גאונו יחשב לכם כאילו קיבלתם את העונש בפועל, ואז תהיו ניצבים ועומדים ביום הדין לפני ה' יתברך ותצאו זכאים בדין. אז מי שילמד את הקללות עכשיו ב'מעם לועז' לפני ראש השנה, ויתכוון בענינם כאילו חס ושלום הוא עובר, אז הוא יתמרק מכל העוונות.
"ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך" אמרו חמכים ז"ל בילקוט שם סימן תק"ז, לעתיד לבוא באים שרים ומקטרגים על ישראל ואומרים לפני הקב"ה, רבש"ע, וכי יש לפניך משוא פנים? אתה מעדיף אחד על פני האחר? אם אלו עובדי עבודה זרה הכוונה לגויים, אף אלו ישראל עובדי עבודה זרה. אם אלה מגלי עריות אף אלו מגלי עריות. אם אלו שופכי דמים אף אלו שופכי דמים, מפני מה הללו יורדים לגיהינום והללו ישראל לא יורדים? לכאורה יש ממש טענה בפיהם של המקטרגים, וכי יש איפה ואיפה לפני ה' יתברך, מדוע הוא מעניש את הגויים על חטאים והם יורדים לגיהינום, ואילו כאשר ישראל חוטאים אין הקב"ה מעניש אותם והם לא יורדים לגיהינום?
אומרים על כך חכמי ישראל, התשובה לשאלה הזאת נמצאת בירושלמי מכות פ"ב, שם כתוב, שאלו לחכמה, חוטא מהו ענשו? אמרה להם חטאים תרדוף רעה, כי מי שחוטא רעה תרדוף אותו. שאלו לנבואה, חוטא מה ענשו? אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשא בריך הוא, חוטא מה ענשו? אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו. זה שכתוב בתהילים כ"ה ח', "טוב וישר ה' על כן יורה ח טאים בדרך", ז"א הקב"ה מדריך את החוטאים דרך לעשות תשובה.
רואים מכאן שהתשובה מכפרת לישראל על כל החטאים ומגינה עליהם, לכן אין הקב"ה מעניש את ישראל והם לא יורדים לגיהינום. נשאלת השאלה, אז למה שהגויים לא יוכלו לעשות תשובה על החטאים וגם הם להמלט מן הגיהינום?
אומרים חז"ל, ידוע שהקב"ה מקבל תשובה רק את ישראל ולא את הגויים, למה? כי ישראל נקראים בנים לפני הקב"ה, ככתוב "בנים אתם לה' אלקיכם" ומכיון שכך ואנו בנ ים למקום, הקב"ה הוא אבינו, לכן יכול הוא למחול על כבודו, כמבואר בגמרא, אב שמחל על כבודו כבודו מחול. אבל הגויים הם בבחינת עבדים למקום והקב"ה עליהם בבחינת מלך, כמו שכתוב "מלך אלהים על גויים" בתהילים מ"ז ט'. לכן הקב"ה אינו יכול למחול על כבודו, כמבואר בגמרא שם בל"ב, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. אז הם לא יכולים להתקבל בתשובה כי הוא לא יכול למחול על כבודו, כיון שהם לא בנים והם עבדים.
אז אם כך יש להקשות, הרי כתוב בגמרא בקידושין ל"ו, "בנים אתם לה' אלקיכם" בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, מה זה בנים אתם? מתי שאתם נוהגים מנהג בנים, מתנהגים כמו בנים ששומעים בקול אביהם אתם קרויים בנים, אבל אם אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים דברי רבי יהודה, כמו שאנחנו אומרים בראש השנה, אם כבנים אם כעבדים.
אם כך, אנו חס ושלום לא הולכים בדרך התורה והמצוות, לא בבחינת בנים, אז איך ימחול לנו הקב"ה על חטאינו? הרי אין אנו בבחינת בנים בנך, רק אב שמחל על כבודו כבודו מחול, וחזרה השאלה אז אנחנו כמו גויים?
אלא אומר רבי מאיר בקידושין ל"ו, בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר בירמיה ד' כ"ב "בנים סכלים המה" ז"א אע"פ שהם נקראים בנים, אע"פ שהם סכלים נקראים בנים. ואומר בנים לא אמון בם, אע"פ שלא אמון בם נקראים בנים, דברים ל"ב כ'. רואים אנו מכאן שבכל מקרה אנחנו קרויים בנים לשיטת רבי מאיר גם כשלא מתנהגים כמו בנים, כמו שאומר הכתוב, בנים סכלים, כמו בנים שמתנהגים חסרי שכל ולא שומעים בקול אביהם שבשמים, עדיין נקראים בנים.
לכן צריכים לזכור בימים אלו שלימד דין עד כמה גדול כח התשובה שלפני ה' יתברך, ואפילו אם אנחנו לא הולכים בדרך ה' יתברך שהם בבחינת מורדים חס ושלום בבורא עולם, יש לנו את האפשרות לחזור בתשובה ולהנצל מדינה של גיהינום ומכל מיני יסורים וחלאים בעולם הזה.
זה מה שאומר משה רבינו על סף פטירתו, "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ושב ה' אלקיך את שב ותך ורחמך" בדברים האלה אומר משה קבל עם ועדה, שגם עוברי עבירה מובהקים אסור להתייאש שאבדה דרכם ונגוזה תקוותם, גם אלה שבכורח הנסיבות התרחקו מדרך התורה והמצוות מרחק רב, והם בבחינת מורדים בה' יתברך, פתוחה לפניהם הדרך לחזור בתשובה. תשובה שלמה, "ושב ה' אלהיך את שבותך" ה' יקבל אותך בתשובה וירחמך, וירחם עליך, וריחמך. כבר קבעון בזה הענין חכמים, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים.
אבל יש לנו קושיה, "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". על הפסוק הזה אומר הרמב"ן, כי המצוה הזאת הכוונה אל מצות התשובה שנזכרת בתחילת הפרשה, "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו" אומר הרמב"ן זו מצות התשובה. ואם כך הדבר, והכוונה אל מצות התשובה צריך ביאור, מדוע יעלה על הדעת לומר שמצות תשובה נפלאת ורחוקה, עד שהכתוב יגיד שהיא לא נפלאת ולא רחוקה, והקב"ה צירך לומר כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, וצריך להבין מדוע עולה על הדעת שמצות תשובה היא בשמים ומעבר לים עד שהתורה צריכה להגיד שהיא לא בשמים והיא לא מעבר לים. על זה אומר האדמו"ר מבעלזא שליט"א, כתוב בירושלמי, שאלו לחכמה חוטא מה ענשו, אמר להם, שאלו לנבואה שענתה להם, שאלו לקב"ה אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו. צריכים להבין מדוע לא השיגו החטאים והנביאים שאדם יכול לתקן את חטאיו על ידי התשובה, עד שגילה להם זאת הקב"ה ואמר יעשה תשובה ויתכפר לו, למה הם לא הבינו את זה החכמים, למה הם לא הבינו? למה הנביאים אל הבינו?
כדי לבאר זאת נקדים להביא את דברי המקובל האלקי דברי בעל יעקב שבאר מדוע נוהגים ישראל לתת צדקה דוקא עבור נשמת רבי מאיר בעל הנס, בכל העולם איפה שיש יהודים יש קופת צדקה לרבי מאיר בעל הנס, למה? למה לא רבי שמעון בר יוחאי? למה? למה? למה? בזכותא דבר יוחאי, למה?
אומר האמת ליעקב, כתוב במדרש בגמרא בבא בתרא דף י', שאלת טורנוסרפוס הרשע את רבי עקיבא, אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו רבי עקיבא, כדי שניצול אנו מדינה של גיהינום כאשר אנחנו נותנים צדקה. אמר לו טורנוסרופוס, אדרבא, צדקה זו גורמת לכם ללכת לגיהינום, שכן הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבש אותו בבית האסורים וציוה על כולם שלא להאכילו ולא להשקותו. והנה הלך אדם אחד והאכיל והשקה את אותו עבד, כששמע כך המלך כעס מאד על אותו אדם, מה אני אומר לא להאכיל אותו ואתה הולך ומאכיל אותו? והלא אתם קרויים עבדים, שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים".
אמר לו רבי עקיבא, גם אני אמשול לך משל, שכן לשיטתי הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבש אותו בבית האסורים וציוה שלא להאכילו ולהשקותו, והנה הלך אדם אחד שהאכיל והשקה את הבן, כששמע כך המלך בודאי ששמח על כך, ואפילו שיגר מתנה לאותו אדם. ואנו נקראים בנים לא עבדים, ככתוב "בנים אתם לה' אלקיכם". אמר לו טורנוסרופוס, רק בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אתם קרויים בנים, אבל בזמן שאתם לא עושים רצונו של מקום אתם קרויים עבדים, ועכשיו כשאתם בגלות מחמת החטאים שלכם שלא עשיתם רצונו של מקום הרי אתם בחינת עבדים.
אומר האמת ליעקב, רואים אנחנו במדרש זה שאם ישראל נחשבים בבחינת עבדים אסור לנו לתת צדקה לעניים, שהרי הדבר דומה למלך שכעס על עבדו וחבש אותו בבית האסורים, וציוה לא להאכילו ולהשקותו, ואנחנו בצדקה שנותנים מאכילים ומשקים את אותו עבד שזה מעשה ברור נגד רצון ה' יתברך. ועוד יותר קשה, שהרי בזמן הזה אנחנו ישראל בגלות בגלל שלא עשינו רצונו של מקום, אם כך ודאי אנחנו בחינת עבדים ואסור לתת צדקה. ואיך נאמר בבבא בתרא י', גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה? סתירה.
אלא אומר האמת ליעקב, צריכים אנו לדעת שהתנאים נחלקו, האם ישראל נחשבים עבדים או בנים לה' יתברך, כמבואר בקידושין ל"ו, "בנים אתם לה' אלקיכם" בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אם אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים דברי רבי יהודה, אבל רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר בנים סכלים המה" ואומר "בנים לא אמון בם" רואים מהגמרא שרבי יהודה סובר שישראל נחשבים בנים רק כשעושים רצונו של מקום, אם כך בגלות בודאי זה המצב בזמן שאנחנו לא עושים את רצונו של המקום וישראל בבחינת עבדים ואסור לתת להם צדקה. ואילו רבי מאיר בעל הנס סובר שבשני המקרים, בין ישראל עושים את רצונו של מקום בין אם לא הם נחשבים בנים, לכן תמיד מותר לתת צדקה. אבל צריכים לדעת שההלכה נקבעה כפי רבי יהודה. שכן ידוע הכלל שאומר רבי מאיר ורבי יהודה, הלכה כרבי יהודה. אם כך בזמן הזה שאנחנו בגלות ואנחנו בבחינת עבדים, איך מותר לנו לתת צדקה?
כדי ליישב זאת אומר האמת ליעקב, חידוש נפלא. נכון, כאן בעולם הזה הלכה כפי רבי יהודה, אבל בשמים בית דין של מעלה הלכה כפי רבי מאיר, וזאת על פי המבואר בגמרא עירובין י"ג, אמר רבי אחא בר חנינא, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. אומר האמת ליעקב, מכיון שחכמים לא ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר הם לא יכלו לפסוק את ההלכה כמותו, אבל הקב"ה שבודאי ירד לסוף דעתו של רבי מאיר קיבל את פסיקתו, ולכן ההלכה בשמים היא כרבי מאיר בעל הנס, שאומר שבלא הכי הם קרויים בנים ולכן בודאי שמותר להם לתת צדקה תמיד. לכן אומר האמת ליעקב, זהו הטעם למנהג של ישראל בכל התפוצות לנדור נדבות בשם התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו אמן. כיון שכל קיום מצות הצדקה תלויה בדעת רבי מאיר, כל מצות הצדקה תלויה בדעת רבי מאיר, שסובר שבכל מקרה אנחנו נחשבים בנים לה' יתברך, דבר שיתקבל גם בבית דינו של הקב"ה, ולכן אומרים בצדקה שנותנים לרבי מאיר בעל הנס, אלהא דרבי מאיר ענני, זה רק הקב"ה יכול לענות כי רק הוא הסכים לדעתו, חכמים לא הסכימו, אז לכן אומרים שאלהא דרבי מאיר ענני כי הוא מסכים לדעת רבי מאיר. כיון שאנחנו מבקשים מה' יתברך שירד לסוף דעתו של רבי מאיר וקיבל את שיטתו הוא יענני, הוא יענה לבקשותי בזכות הצדקה שאני נותן לבניו.
מעתה יובן גם למה לא השיגו החכמים והנביאים שאדם יכול לתקן את החטאים ע"י תשובה, עד שגילה להם זאת הקב"ה ואמר יעשה תשובה ותכפר לו, כיון שהם לא ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר, שאמר שאנחנו נקראים בנים בכל מקרה, אלא הם חשבו שישראל החוטא הוא בבחינת עבד ולכן אין לו תשובה שתועיל. לכן הם אמרו שהוא ימות, כיון שאין לו תשובה, עד שבא מלך הכבוד והמלך שכבודו מחול אין כבודו מחול - זה לטענתם, אבל לרבי מאיר שאנחנו בנים אז הוא אב, ואם הוא אב, אב שמחל כבודו מחול, אז ז"א הם לא יכלו להגיד את זה כיון שהם לא נקטו כדעת רבי מאיר.
ש. איך הם יסבירו את הפסוק בנים לא אמון בם
הרב: מה הם יסבירו, הם יסבירו שבנים לא אמון בם ובכל אופן זה נקרא עבדים. הבנים לא אמון בם, הבנים הם סכלים ולכן הם ירדו לדרגת עבדים.
ש. הם עדיין בנים, אפשר להחזיר אותם
הרב: אתה תגיד ככה והוא יגיד ככה.
אז לפי זה יוצא מיושב, איך אנחנו יכולים בכל אופן לעשות תשובה, ורואים שהקב"ה הסכים, למה הסכים? משום שבסוף אנחנו כן יכולים לעשות תשובה, כי החכמה והנבואה אומרת שאי אפשר לעשות, למה היא אומרת? כי אם אנחנו עבדים אז הוא מלך, ואם זה מלך, מלך לא יכול למחול, אז איך הוא כן מוחל? אז הוא גילה להם שבזה הוא נוקט כמו רבי מאיר, והוא אומר שיש תשובה לישראל. זה דבר מדהים.
ש. זה קשה מאד
הרב: קשה מאד שיהיה קשה...
ועכשיו משהו נפלא, מדהים, אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם" אמרו דורשי רשומות, אני לדודי ודודי לי - אלול, ה' פותח את ידו לקבל אותנו בתשובה, ונפשות ישראל עורגות לו, נכספות אליו.
בספר הקדוש בני יששכר, באלול מאמר א' אות ט"ו, אמרו דורשי רשומות, לפי האבודרהם תפילת ראש השנה, כבר אמרנו קודם אני לדודי ודודי לי ראש תיבות אלול, והסוף של האותיות האלה, של המילים האלה, אני לדודי ודודי לי - זה ארבעים. וזה מרמז לארבעים יום שהיה משה רבינו בהר סיני לקבל לוחות אחרונות מראש חודש אלול עד יום הכיפורים והם ימי רצון.
הבני יששכר, תקשיבו טוב. אומר שארבעים ימי התשובה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, הם בבחינת מקווה טהרה לישראל. ארבעים יום האלה זה ארבעים יום של מקוה טהרה לישראל. וכמו שבמקוה טהרה יש ארבעים סאה מים שמעלים את האדם מטומאה לטהרה, כך ארבעים ימי התשובה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים שהם ימים של חסד ורחמים מעלים את האדם מטומאת עוונותיו לטהרה.
ויש לשאול, אומר הבני יששכר, מדוע דוקא שיעור של ארבעים סאה מים של מקוה מסוגל לטהר את הטמאים ולא שיעור אחר? למה לא 39? מה טמון פה? ראית עד היום אתה פה כבר 72 שנה עוד לא ידעת את זה.
ומפרש ענין זה הבני יששכר ואומר, שידוע שארבעים סאה הם 960 לוגים, כל סאה זה 24 לוגין, ומאחר ומבואר בירושלמי, בתרומות פרק י' הלכה ה', כי בריה בטלה ב-960, הדין שבריה זה יצור חי, בטלה ב-960, אם כן כשאדם טובל במקוה מים שבו 960 לוגין מים הרי הוא מתבטל מטומאתו ונולד כבריה חדשה טהורה, לכן צריך ארבעים סאה שזה 960 לוגין שבריה בטלה ב-960.
ש. מה זה בטלה?
הרב: בטלה כמו שאיסור בטל ברוב או בטל בשישים. כל ביטול.
על פי זה מפרש הבני יששכר, מה שמובא בירושלמי, מגילה פרק א' הלכה ג'. תשמעו זה דברים מדהים, מדהים מדהים מדהים מדהים.
בירושלים היו דוקא 480 בתי כנסיות כתוב, ו-480 בתי מדרשות, שכן אמרו חכמים ז"ל בברכות ט"ו, אמר רבי חמא ברבי חנינא, למה נסמכו אהלים לנחילים, דכתיב "כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה'" לומר לך, מה נחלים מעלים את האדם מטומאה ל טהרה, אף אהלים ובתי מדרשות, אומר רש"י, מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות. על כן אומר הבני יששכר, היו בירושלים דוקא 480 בתי כנסיות ו-480 בתי מדרשות שהם ביחד 960, כדי לרמוז לנו שהם בבחינת מקוה טהרה כדי להעלות את האדם מכף חובה לכף זכות. ככה מובא גם במדרש באיכה.
ומעתה יש לומר, מאחר וכל יום כלול מעשרים וארבע שעות, על כן בארבעים ימי תשובה, ארבעים כפול 24 = 960, שהם בבחינת 960 לוגין מים כדי לטהר את ישראל ע"י טבילה בארבעים ימי התשובה, ועל ידי כך הם נחשבים כבריה חדשה. וזה פירוש המשנה ביומא פ"ח מ"ט, תשמעו, אמר, פרק ח' משנה ט', אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" ואומר, "מקוה ישראל ה' מה המקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל", כמו שמקוה הטהרה מטהר את ישראל בארביעם סאה שהם 960 לוגים, אף הקב"ה מטהר את ישראל בארבעים ימי התשובה שהם 960 שעות כדי שבגמר החתימה ביום הכיפורים יהיו ישראל כבריה חדשה. כמו שנאמר "כי ביום הזה יטהר אתכם לכפר אתכם" כי ביום הזה, ביום הזה אתם עולים מטומאתכם, ביום הזה יכפר אתכם, "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו" כי אז מסתיימים ה-960 ואז עולים מטומאה לטהרה. מבהיל על הרעיון.
היה רבי אחד שלא היה מקוה, הוא הגיע לאיזה מקום ולא היה מקוה, ורבי בלי מקוה זה לא רבי, מה, אין מקוה, אין מקוה, ערב שבת אין מקוה, אין מקוה, אין מקוה. מה הוא עשה? אמר לכל החסידים לעמוד, כולם עמדו והוא ירד ועלה, ירד ועלה, אמרו לו מה זה? מקוה ה' ישראל. מקוה ישראל ה'. מקוה ישראל, ישראל הם מקוה של ה'. אז הוא נכנס בתוך המקוה של ישראל ושלום על ישראל. יצירתי מאד, הא? אחרי 120 שנה נדע.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו...