מסילת ישרים - פרק ד' - חלק ב' בדרך קניית הזהירות

'אך לפחותים מאלה תהיה ההערה לפי הבחנתם. בדרך פרט צריך התבוננות חומר עבודה שאדם חייב בה ועומק הדין עליה. וזה יוצא מן העיון מן הכתובים בספרי הקודש ומן הלימוד מדברי חכמים זכרונם לברכה מעוררים ע"ז. ואמרנו שיש בזה הערות הערות בהדרגה לשלמי הדעת ופחותים והמון. אז אתמול למדנו מזה שלמי הדעת והיום נלמד מזה הפחותים וההמון.

אבל לפחותים מאלה תהיה ההערה לפי הבחנתם והוא לפי ענין הכבוד אשר הם מתאווים לו. חומר עבודה המוטל עליהם בעיון בעומק הדין אצלהם הולך לפי הכבוד שמתאווים בו. וזה כי זה פשוט אצל כל בעל דעת שאין המדרגות מתחלקות בעולם האמתי שהוא העולם הבא אלא לפי המעשים, ושלא יתרומם שם אלא מי שהוא רב המעשים מחברו.

אז כל בר דעת וזה פשוט שהמדרגות שמתחלקות בעולם הבא שהוא העולם האמתי, הן מתחלקות לפי המעשים ואין אחד מתרומם יותר מחברו אלא מי שהוא רב המעשים מחברו. אדם זוכה לפי רוב מעשיו, מי שמרבה יותר במעשים הוא למעלה לאין ערוך ממי שמיעט בהם.

ואשר הוא מעט המעשים הוא יהיה השפל, אם כן אפוא איך יוכל האדם להעלים עיניו ממעשיו או למעט השתדלותו בזה אם אחר כך ודאי יצר לו בזמן שלא יוכל לתקן את אשר עוותו.

זאת אומרת: אדם היה יכול פה לאסוף מצוות כרימון בלי סוף ובלי הגבלה ואדם ישן.

אתמול הייתי בשתי הרצאות וגייסנו כסף לארבעים אלף דיסקים 'חיה יחיה' להפיץ אותם 40.000 דיסקים. כל 1000 שקל 500 דיסקים, ברוך השם אברכים בני תורה זכו כל אחד לקחת נטל להרבות מעשים בישראל, צריך להרבות מעשים כמה שיותר להרבות להרבות, כי רבים מתעוררים מהסרט הזה ורואים אמונה צרופה בעיניים. אז כל אחד יכול לזכות ולזכות.

יש אנשים ששום דבר לא ישכנע אותם לחזור בתשובה, אבל כשרואים מופת כזה בעיניים אפילו אם לא יעשו שינוי מידי זה יתקע להם בראש לא יצא לעולם! כי ראו בעיניים.

אז לכן מי שזוכה בעולם הבא במדרגה הגבוה ביותר הוא 'רב המעשים' ומי שממעט הוא השפל בעולם הבא. 

ש: ...

הרב: 'רוב המעשים' זאת אומרת: אם אתה יכול לעשות מעשה בריבוי אז זה עדיף. למשל כמו שאומר הרמב"ם אם אתה יכול לחלק מאה מעות במקום לתת לעני אחד לתת למאה עניים למה? כי בעניין המעשים אתה קונה קניין הנדיבות בעצמך, אבל ככל שאדם מרבה במעשים הוא מתהפך באישיותו 'חסידים באנשי מעשה'. אם כן איפה איך יוכל האדם להעלים את עיניו ממעשיו או למעט השתדלותו בזה, זאת אומרת כל אדם שמנסה לחפף אז הוא מפסיד.

אתמול ראינו את הנשיא פרס אז הוא אמר: שהשונא הכי גדול של האדם זה המנוחה, שאלו אותו איך אתה בגיל כזה עוד מלא טמפו? אתם יודעים באיזה שעה הוא קם? 4:00 בבוקר ממש כמונו, רק הוא קורא עיתונים, עושה ספורט עשר דקות וחביבי מאותה שעה עד שהוא הולך לישון מרביץ! שטייגל של חרטות אבל בן אדם עובד, יתעו אותו על כל דקה, עם אותם כוחות יכולת להפעיל... הוא היה יכול להיות גדול בישראל הבחור בהשקעה שהוא משקיע בעצמו עם היכולות שלו הוא היה יכול להיות גדול בישראל. מה לעשות לא זכה. זכה לתואר 'נשיא' שמה יראו לו מזה נשיא, 

ש: ...

הרב: יש נשיא בכלא. אז אם נשיא בכלא על עבירה אחת או שתיים או שלוש יושב בכלא שבע שנים - מה ישב מי שלא שמר שבת? איפה ישב אפילו שהוא נשיא? יותר גרוע בגלל שהוא נשיא הוא חילל שם שמים בפרהסיה. אם כן אפוא, איך יוכל האדם להעלים עיניו ממעשיו או למעט השתדלותו בזה, אם אחר כך וודאי יצר לו בזמן שלא יוכל לתקן את אשר עיוותו.

והנה יש מהפתאים המבקשים רק להקל מעליהם שייאמרו 'למה ניגע עצמנו בכל כך חסידות ופרישות הלא די לנו שלא נהיה מהרשעים הנדונים בגיהינום, אנחנו לא נרחיק עצמנו לכנס בגן עדן לפניי ולפנים אם לא יהיה לנו חלק גדול יהיה לנו חלק קטן העיקר שלא נהיה בגיהינום! ... 'תן לי אפילו בכניסה' ככה אומרים הפתאים והטיפשים. אנו די לנו בזה ולא נכביד על עצמנו את משאנו. 

אמנם שאלה אחת נשאל את עצמנו, נשאל אותם שאלה אחת: היוכלו כל כך על נקל לסבל בעולם הזה החולף לראות אחד מחבריהם מכובד ומנושא יותר מהם ומושל עליהם? אדם נוח לו שבא מישהו מחבריו ויותר מכובד ממנו ויותר מנוסה ממנו וגם מושל עליו הוא יכול לסבול את זה? לא יכול.

כל שכן אם זה אחד מהעבדים שלו או מן העניים הנבזים והשפלים בעיניהם האם דמם לא ירתח?! שהעני הזה שהיה בא לקחת אצלו כמה פרוטות הוא שולט בו ורודה עליו הוא יכול לסבול את זה? ודאי שלא. כי הננו רואים בעינינו שכל עמל האדם להינשא על כל מי שיוכל ולשים מקומו בין הרמים יותר כי היא קנאת איש מרעהו, ואם יראה חברו מתרומם והוא נשאר שפל - ודאי שמה שיסבל הוא מה שיוכרח לסבלו כי לא יוכל למנוע ולבבו יתעשש בקרבו.

אם כן קשה לאדם לסבול מי שיהיה מעליו בעולם הזה ועוד פה איכשהו יכול לברוח מזה, אבל לעולם הבא להיות תקוע במדרגה כזאת שפל מאחרים וכולם עוברים מעליו וממשיכים הלאה, וזה מדרגה לנצח נצחים - ביזיון שאף אחד לא יוכל לסבול אותו. גם אם הוא יהיה בגן עדן יהיה לו גיהינום.

זאת אומרת כמו שאומרים: לחפור באדמה עם האצבעות והידיים בשביל להשיג מים כשאדם צמא, ככה אדם צריך לחפור לחפור לחפור כמה שיותר יותר במעשים מעשים מעשים מעשים מעשים להתאמץ או לטפס באצבעות למעלה בשביל להגיע לראש ההר, ואם לא הוא לא יוכל לשאת אח"כ את השפלות שיהיה בה.

אם כך קשה עליהם להיות שפלים מזולתם במעלות המדמות והכוזבות שאין השפלות בם אלא לפנים ולא ינשא אלא שווא ושקר בעולם הזה, איך יוכלו לסבל שיראו עצמם שפלים יותר מאותם האנשים עצמם אשר הם עתה שפלים מהם, "שפחה כי תירש גבירתה" אתם יודעים איזה דבר זה? אישה היתה גבירה והיתה לה שפחה 'תביא את זה תתלי כביסה תעשי את הזה תעשי ככה תורידי את הזבל תעשי ככה תעשי ככה' - פתאום יתהפך הגורל והשפחה אומרת לה 'תורידי את הזבל תרימי את הזה, תעשי זה תעשי זה תעשי זה תעשי ספונז'ה פה תחזרי ע"ז זה לא נקי בקשה לחזור עוד פעם, אתם יודעים מזה?! שאדם יראה את אלה שהוא לא החשיב אותם את הדוסים את הדוסים הוא יראה אותם שמה מטפסים מעליו יאבביי יאבביי, ואז הדוס יבוא ויגיד: 'פרס מה קרה איפה אתה פרס?? קמת בארבע למה לא הסתכלת שידור ישיר, מה עשית קראת עיתונים'? איי איי איי איי...

וזה במקום המעלה האמתית והיקר הנצחי, ושם זה כבר יהיה במקום המעלה האמתית והיקר הנצחי, שאף על פי שעכשיו אין מכירין אותו ואת ערכו על כן לא יחושו אליו, וזה בגלל חסר לאנשים הציורים לצייר את העולם הבא אבל בזמנו ודאי שיכירוהו לאמתו לצערם ולבשתם, ודאי שלא יהיה להם זה אלא צער גדול ונצחי .

הרי לך, שאין הסבלנות הזה אשר הם דורשים לעצמם להקל מהם את חומר העבודה עכשיו אלא פיתוי כוזב שמפתה אותם יצרם ולא דבר אמתי כלל, וכבר לא היה מקום לפיתוי זה להם לולא היו רואים את אמיתת העניין, אבל לפי שאין מבקשים אותו והולכים ושוגים לרצונם - הנה לא יוסר מהם פיתוים עד הזמן אשר לא יועיל להם כי לא יהיה עוד בידם לתקן את אשר שחתו. 

זאת אומרת: אדם מתהלך פה נוח לו במה שהוא החליט שנוח לו, הוא לא מתאמץ במקום שהוא לא רוצה, מחפש את השלוה והמנוחה, לא מעמיס עליו בעבודת ה', לא מבין את חומר העבודה, לא אכפת לו מחומר העבודה. 

וע"ז אמר שלמה המלך עליו השלום בקהלת ט י: 'כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול אשר אתה הלך שמה'. זאת אומרת: כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה למה? אתה תגיע לזמן שאין חשבון ודעת, זהו אתה הולך לשאול! לשאול אין יותר מה לעשות.

והיינו כי מה שאין האדם עושה עד שהכח מסור בידו מבוראו שהוא הכח הבחירי המסור לו כל ימי חייו, שהוא בהם בחירי ומצוה לעשות - הנה לא יוכל לעשותו עוד בקבר ובשאול שאין הכח הזה עוד בידו, כי מי שלא הרבה מעשיים טובים בחייו אי אפשר לעשותם אחרי כן, ומי שלא חישב חשבון מעשיו - לא יהיה לו זמן לחשבו אז, ומי שלא חישב חשבון מעשיו שאמרנו לקחת פתק ציטל'ה ולכתוב עליו מה המעשים הטובים ומה לא, ומה בטובים הוא עושה כראוי ומה לא, ומה עליו לתקן יתקן. מי שלא חישב חשבון מעשיו לא יהיה לו זמן לחשבו אז ולא יכול לחשב שם. ומי שלא התחכם בעולם הזה לא יתחכם בקבר, וזה שאמר 'כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה'.

מי שרוצה להיות עשיר לא מבזבז זמן לא יושב בבית וחולם חלומות ומדמיין דמיונות יוצא לשוק החיים ומתמודד ורץ ומנסה ולא נח. אבל שברים של הבלים משום שזה לא מועיל לא מעלה ולא מוריד, זה רק דמיון זה כמו המן מחפש כבוד וכל זמן שלא קיבל כבוד מכולם אפילו אם יש אחד שלא נתן לו כבוד 'וכל זה אינו שווה לי'. בן אדם שרוצה להיות עשיר כמה שהוא לא ישיג עדיין הוא שומע שהוא במאה הראשונים, ואם הוא בן המאה הראשונים אז הוא לא העשרה הראשונים. אז עדיין מנסה לטפס למעלה. ואם הוא הגיע למקום הראשון - אז מה? אז את כל זה הוא ישאיר, ומה לו נשאר? גורנישט מינט גורנישט. 

אם אדם היה תאוו אותו דבר בתורה ובמצוות, אתם מה אדם יכול להשיג - לא יאומן מה שאדם יכול להשיג, נצח נצחים נצח נצחים נצח נצחים! 

ש: ...

הרב: מה יעשה עם זה? אם לא הוא לפחות עשה

ש: הוא סיפק את עצמו

הרב: הוא לפחות עשה משהו בשכל לפי שכל של גוי לחלק את הכסף לתת לאנשים למוסדות לעניינים בתי חולים קשקושים לא משנה מה, זה לפחות אדם אתה מבין הבין שלא אז הוא אומר בא אני יספיק לעשות לפחות משהו.

ש: אבל זה מראה שזה הבל הכסף

הרב: לא שזה הבל מה הוא יכול לעשות - אם הוא לא יעשה דברים טובים אז מה הוא עשה? אז הוא לפחות הכניס עכשיו מושג חדש והתחילו לעשות כמוהו. אבל יהודי יכול, אתה יודע מזה להציל יהודי אחד להציל יהודי אתה יודע מזה להציל יהודי? הרי גוי גוי גוי אם הציל יהודי הוא נקרא 'חסיד אומות העולם' ויש לו חלק לעולם הבא. יהודי שמחויב להציל יהודי, יהודי שמחויב להציל יהודי - אם הוא לא מציל יהודי יתכן שהוא עובר על "לא תעמוד על דם רעיך" כמו שכתוב בחושן משפט תכו': אדם שרואה את חברו טובע בנהר חייב להצילו, ואם לא יכול להצילו לא יודע לשחות חייב לשכור אנשים שיצילו אותו בכסף' חייב!

ש: ...

הרב: תודה רבה, 

הלו הלו הלו לפי זה מזה אומר? שאם אתה רואה אדם חילוני או אם אתה רואה קרוב משפחה אתה חייב להחזיר אותו בתשובה, ואם אתה לא מחזיר אותו בתשובה ואתה לא יודע להחזיר אותו בתשובה - תשכור אנשים שיחזירו אותו בתשובה, אתה לא יכול לשכור אנשים שיחזירו אותו בתשובה - אתה תתרום לדיסקים ואתה תחלק דיסקים להציל יהודים.

ש: ...

הרב: יש הרבה רבנים שיכולים לפעול בשביל להחזיר יהודים בתשובה, החפץ חיים אומר: 'מה יעשה אדם בשביל להציל, יביא דרשנים גדולים ויראי שמים שיכולים למשוך את ליבותם של בני ישראל לאביהם שבשמים.

ש: ...

הרב: אתה תיתן להם דיסקים לא ישירות אלא בדרך עקיפה, תדאג שחילונים כמותם יזמינו אותם לראות סרט, ואז בלי שהוא ידע על מה מדובר, אם החילוני החבר שלו אומר לו 'בא תראה איזה משהו יפה והוא רואה, הוא לא מבין שהוא רוצה להחזיר אותו בתשובה הוא רוצה שהוא יתפעל מהסרט, כל הבעיה זה 'אל תגיד לי מה לעשות'! הבנת? האגו הסרוח שלהם לא נותן להם, 'אל תגיד לי מה לעשות כשאני יחליט לעשות אני יעשה לבד אני לא צריך אותך' אז אם אתה בא מהצד כמו שאומרים לא בדרך ישירה אתה בא להטיף לו או להשפיע עליו או לשכנע אותו אז בעקיפין בחבר כמוהו, זה מה שאמר רבי יונתן אייבישיץ זכר צדיק לברכה הוא אמר: 'שכל אחד מפשוטי העם היהודי יושבים מולו בבית הכנסת יכול להשפיע על חברו יותר מעשרה כמוהו' למה? שרבי יונתן אייבישיץ גדול הדור מדבר אומרים, טוב מה אתה רוצה זה גדול הדור זה צדיק זה קדוש אני יכול כמוהו? כל מה שהוא אומר אני מסכים אבל אני יכול להיות כמוהו? זה רבי יונתן אייבישיץ, אבל אם אומר לחברו בן גילו אומר לו בא שנינו בא נתקדש בא נעשה בא נפעל בא נזוז בא נזיז בא! אחד אומר לחברו, אומר הוא כמוני הוא אומר בא בא בא למה לא? אבל אם בא אחד מורם מהעם לא תמיד ישמעו לו, למה? יצר הרע למה איפה אתה ואיפה הוא, מה אתה מה מה? אבל התורה אמרה לנו לא ככה, 'חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי אברהם יצחק ויעקב' אל תסתכל שאתה נחות ואל תסתכל שאתה פחות אתה יכול להגיע עד האבות הקדושים. אז אם אתה לא יכול להגיע למעלה האמתית שלהם מה שהם היו, אבל לדרך העבודה שלהם אתה כן יכול הם לא וויתרו הם רצו להיות שלמים בכל דבר אז תשאף לשלמות בכל דבר. כמו שאנשים בענייני ממון רוצים להיות בשלמות על כל צד שרק אפשר אותו דבר בשלמות בתורה ומצוות.

בסוף הרי אנחנו נצא מפה, מזה בסוף זה יכול להיות יותר מהר מבסוף. וכשיוצאים מפה אין לנו שום דבר רק מה שהכנו. נו אז מי שהתעצל מה הרוויח? 

אדם רוצה לנוח רוצה לטייל, יש אנשים שנצלו אתמול את היום לשוט ביאכטה ונתקעו כמעט עלו עליהם. ויש כאלו שהיו בבר ברא בחד יומא וישבו ושמעו הרצאות מהבוקר עד הלילה, בתי כנסת מפוצצים בכל הארץ, מדהים! מדהים!

נתתי אתמול דרשה אה! אהרן הכהן אמר: "חג לה' מחר" ולא הצליח לשכנע את כולם לבטל את העגל אז הוא אמר "חג לה' מחר". מה עשה? עשה מזבח, קרה לכולם להתכנס למזבח מה קרה? למחרת היה חג - טבחו בעובדי העגל. אבל מהעגל לא נשאר כלום, ומהאנשים שעשו אותו לא נשאר כלום. ומה כן נשאר? "חג לה' מחר" המזבח שסביבו כולם מתרכזים, ספר התורה והעם מתרכז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכוללים. "חג לה' מחר" החג לה' הוא מחר, נכון היום שולטים הרשעים והשקר ויש להם חגים משלהם וכו' וכו' אבל "חג לה' מחר" יגיע! והוא זכה להיות כהן, ולוי זכה להיות לוי, בזכות שהם עמדו ומחו בעגל, ובזכות שהם לקחו איש חרבו והרגו איש באחיו בגלל אלה שעשו את העגל. "מי לה' אלי" וזכו בני לוי. ונתקדשו ונהיו עובדי ה'. למה לא זכו הישראלים? בגלל שהם לא ניצלו את השעה ההיא כשקרא משה רבינו "מי לה' אלי". כשאומרים "מי לה' אלי" כשאומרים מי תורם לעשות דיסקים ולא קופץ הוא מפסיד את השעה, ואז הוא נשאר ישראל, ישראל פשוט, לכן אומרים 'כהן יעלה ראשון, לוי שני, ובסוף אומרים שלישי, מי זה שלישי? אין לו תואר אפילו יכול להיות כל אחד 'שלישי'. אבל כהן לוי שלישי. ואם אין כהן - נתפרדה החבילה, אם לא היה הכהן אהרן הכהן היתה מתפרדת כל החבילה של עם ישראל לא היתה קיימת! לכן כשאין כהן בבית הכנסת נתפרדה החבילה.

והחפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה: פעם אחד בא אליו איזה תלמיד חכם צעיר. אז הוא אמר לו: אתה כהן? אז הוא אמר לו: לא אמר לו: אני כהן, אתה יודע למה אני שואל אותך? אתה למה אני כהן? בגלל שאבא של אבא שלי בזמן שהיה העגל אז הוא הזהיר מפני העגל הוא אמר "חג לה' מחר" והוא כינס את כולם וכו'. אומנם הוא לא הצליח למחות לגמרי ולתקן את מעשה העגל אבל לפחות הוא עשה מרכז רוחני מסביב, אז אבא של אבא שלי נתקדש אבל אבא של אבא שלך עמד בצד ולא עשה כלום, בגלל זה אתה נשארת ישראל ואני כהן. ולמה אני מספר לך את זה? שאם תהיה לך הזדמנות בחיים לקדש שם שמים - תקפוץ ישר ואל תהיה כמו האבא של אבא שלך! תנצל את הרגע.

יש רגעים בחיים שאדם יכול לקפוץ ראשון ולקדש שם שמים, אבל אנשים רוצים להישאר שלישי. 

לכן בן אדם צריך לדעת יש הזדמנויות בחיים צריך לנצל אותם אבל זה הכל תלוי בהכרה של הבן אדם.

ש: ...

הרב: אמרנו שבכל תלוי ברוב המעשים זה אחד. אחרי שיש רוב המעשים בודקים גם את איכות המעשים ובודקים גם את ה: 'לשמה' של הבן אדם, האם המעשים הם לשמה או שהמעשים הם פניות ונגידות אישיות, כל מצווה ומצווה תבחן בפני עצמה, אבל ריבוי המעשים זה מורה על טוב הנפש של האדם ככל שאדם מרבה במעשים זה מראה שכל מנייתו זה לשמים, אבל אם אדם ממעט במעשים ואומר אני עושה מעשה אחד בשלמות או שאני עושה אתה מבין 'כפום צערא' וכל מיני חשבונות כאלה - זה עצלן, הבנת. אתן לך דוגמא: אם אחד מגיע לירקן והוא רוצה לכבוד שבת לקנות עגבניות והרבה אנשים מתאספים וכל אחד לוקח, אז יש אחד שיעמוד ויבחר כל עגבניה ועגבניה מסתכל עליה ככה מכל הצדדים אם יש עליה איזה לתלך אחד אז הוא מוריד, הוא רוצה עגבניות אדומות וכאלה מיוחדות אצה מבין שאין עליהם שום דבר. הבן אדם הזה מרוב הבדיקות והזה. בינתיים חטפו כולם את הכל נשאר עם עגבניה אחת זהו. הוא יכול לעשות עם זה סלט אתה מבין? אבל בן אדם יודע זה ערב שבת צריך לאסוף כמה שיותר עגבניות קודם כל שיהיה מספיק בשביל הסלט אחרי שאספת מה שצריך תתחיל לבחור עכשיו מה שאתה רוצה, אבל קודם כל תאסוף, אבל אם בן אדם התחיל אתה מבין על כל דבר ודבר לעשות אותו בסלסול מה הוא יספיק? צריך להרבות במעשים כמה שיותר, תרבה תרבה תרבה תרבה.

ש: ...

הרב: המצוות משנות את האדם לטובה אבל זה לא רק בשביל זה, צריכים לעבוד את הבורא יתברך צריך לעשות את זה כראוי, אבל בשעה שאנחנו נמצאים ביום שישי יום שישי אין זמן עכשיו היה לך כל השבוע לחפש מה שאתה רוצה, אבל אם אתה נקלע כבר ליום שישי אתה צריך עוד להספיק הביתה ולהגיע לשמה ולהכין את הסלטים ולהכין את הזה ולהכין את הזה, אם תתחיל לברור ולקפוץ לכל חנות פה עגבניות לא טובות ופה עגבניות לא טובות ופה עגבניות לא טובות בסוף לא תקנה כלום. אם בן אדם אומר 'אני לא אוהב לעשות ככה אני אוהב לעשות דבר כמו שצריך בשיקול דעת וזה וזה וזה, זה חרטות של יצא הרע כדי שלא יספיק לעשות, זה טוב לעשות ככה אבל מתי שיש פנאי מתי שאתה יכול לעשות, אבל אין פנאי לכן העולם הזה דומה לערב שבת. למה דוקא הוא דומה לערב שבת ולמה לא ליום ראשון? כי בערב שבת כולם ממהרים אין זמן העולם קצר אתה לא יודע כמה זמן תישאר אז צריך להספיק תכף תיכנס לשבת ולא תספיק! אז לכן צריך להרבות במעשים להרבות להרבות להרבות, ואתה לא יודע איזה יכשר כן!

יש אחד יגיד לך תשמע אני מעדיף לקחת בחור להחזיר אותו בתשובה לטפל בו וללמד אותו מא' עד ת', לקחת אותו להדריך אותו ללוות אותו וזה פה ושם, או ככה אני יוציא ממנו 'תלמיד חכם'. 

יש אחד אומר לא, אני מרביץ במסות אני מרביץ במסות ואז מה שיצא יצא. מה הסיכוי יותר גדול, שאחד שיעבוד על אחד או אחד שיעשה אלף? צריך להרבות בכמויות, כמה שתרבה בכמויות הם כבר ימצאו את הדרך, כבר יבוא אחד אחרי זה ויטפל בהוא יטפל בהוא ויטפל בהוא וכו' וכו'.

ש: ...

הרב: מי אמר שלא, מי אמר שלא? מפנים אותו לישיבה ושמה יש את האנשים. מפנים אותם למדרשיה ושמה מטפלים באנשים יש מקומות ויש מוסדות שמטפלים, אז מעבירים הלאה אתה מבין? עכשיו צריך בכמויות.

ש: ...

הרב: אתה נמצא במלחמה יש פצועים צריך לפנות אותם עכשיו מהשטח, אז אחד יבוא ויגיד: מה הטעם לפנות מהשטח? אם תפנה מהשטח מי אמר שאח"כ הם יחיו אולי יזוב דמם עד מוות וכו' וכו'. אז הוא אומר כך אחד טפל בו תחיי אותו תשיג לו דירה תחליף בגדים תקלח אותו תאכיל אותו תזה, וזה בטוח שאחד הצלת! מה פתאום - בקרב קודם כל מפנים פצועים! אח"כ יבואו האחרים ויטפלו בהם, אבל קודם כל לפנות פצועים, קודם ליידע את האנשים שיש סכנה, שיש כימי שיש ביולוגי תתפנו מפה מהר לצאת החוצה יש יצר הרע הוא ישתלט עליכם בואו בואו בואו! לפנות אותם קודם אחר כך נטפל בהם קודם כל לפנות.

אז זאת אומרת: הפחותים הם מתעצלים והם מוכנים להסתפק בגן עדן במקום נמוך שפל, אבל הם טועים טעות גדולה כי היום רוב העולם הזה הם לא יכולים לעמוד בזה, לא יכולים לראות מי ששפל מהם מעליהם לא יכולים לסבול את זה אז איך יסבלו את זה למעלה לנצח? אז לכן חייבים להיות שלמי הדעת כמו שלמדנו אתמול.

זה היו הפחותים אבל יש ההערה להמון:

אבל ההמון, ההערה לכל ההמון הנה היא בעניין השכר ועונש עצמם, בראות עמק הדין עד היכן מגיע. אמרנו שצריך להכיר את חומר העבודה שמוטלת על האדם ואת עומק הדין, אז חומר העבודה ראינו זה שצריכים להשקיע כמה שיותר. שלמי הדעת משקיעים מקסימום. הפחותים עושים פחות. אבל ההמון איך תעורר אותו?! אז אומר פה צריך לדבר אתם בשכר ועונש, בשכר ועונש, לראות את עומק הדין עד היכן הוא מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול, אין ויתור אצל הקב"ה! כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו, זאת אומרת הקב"ה מסתכל על כל דבר ודבר קטן וגדול ועל דבר יש חשבון. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה חגיגה ה: 'ומגיד לאדם מה שיחו' עמוס ב, יג 'אפילו שיחה קלה בין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת הדין . אתם יודעים איזה בושות מפעילים פול ווליום עם רמקולים ושומעים מה בן אדם בחדרי חדרים לעיני כולם! לא נעים בכלל 'ומגיד לאדם מה שיחו' 'אפילו שיחה קלה בין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת הדין. 

ש: ...

הרב: לא ירבה שיחה עם האישה כי ע"י שיחה יבוא לתקלה באים לידי שלון הרע באים לכל מיני דברים בקנאות מה שנצרך מה שנצרך. [אתה מכיר אותי לא, אני מצמצם או לא מצמצם]. אז זאת אומרת: אדם צריך לצמצם רק למה צריך, אם צריך צומי אז צריך לתת לה 'צומי' אבל הצומי זה לא ירבה הוא לא מרבה שיחה הוא נותן מה שצריך מה שצריך צריך! מה שלא צריך אומרים אל תרבה, כאילו מה אתה עכשיו מחפש נושאים בשביל לדון העיקר לדבר? בלה בלה בלה. אז זאת אומרת אדם צריך לדבר מה שצריך לדבר 'ולא ירבה' הלו לא ירבה שיחה עם האישה, שיחה סתם משוחח. מדברים ע"ז על ההוא ועל ההם ועל הזה ועל המשפחה ועל הידידים ועל הקרובים ועל החברים ועל השכנים ועל הזה ומדברים ומדברים ומדברים לא ירבה שיחה קל וחומר באשת חברו. אז זאת אומרת: כמה שתדבר פחות יהיו פחות תיקולים, תעשה יותר דברים מאשר תדבר עליהם, תביא תוצאות כמו שאומרים הבנת. 

עוד אמרו ביבמות קכא: 'וסביביו נשערה מאוד' תהלים נ, ג. מלמד שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. שימו לב: אברהם הוא אברהם האהוב לקונו, עד שהכתוב אמר עליו בישעיה מא ח: "אברהם אוהבי" לא פלט מן הדין מפני דברים קלים שלא דקדק בהם על שאמר "במה אדע כי אירשנה" בראשית טו ח. אמר לו הקב"ה: "חייך ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" [שם שם יג תנחומא קדושים יג ] זאת אומרת: רואים שלא וויתר הקדוש ברוך הוא על דבר קטן. והוא שאל: באיזה זכות אני אדע שאני ארש אותה וזרעי יירש אותה? מכל מקום השאלה הזאת שהיא דק מן הדק נתבע אברהם אבינו וה' ענה לו באותו מטבע לשון. אתה שאלת "במה אדע"? אז "ידוע תדע". אז רואים שהקב"ה מדקדק עם כל אחד כחוט השערה. 

ועל שכרת ברית עם אבימלך בלא צוויו של מקום אמר לו הקב"ה: "חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות" [בראשית רבה נד]. זאת אומרת: מתן תורה התעכב שבעה דורות כמו שכתוב במדרש 'שיר השירים' 'ביום חתונתו זה סיני כחתנים היו. וביום שמחת לבו אלו דברי תורה' שבעה דורות האלה זה אברהם יצחק יעקב דוד קהת עמרם ומשה. כנגד שבע כבשות שנתן אברהם לאבימלך, ועוד שכנגד כן הם הורגים מבנך שבעה צדיקים! ואלו הן: חפני ופנחס שמשון ושאול ושלושת בניו, ובניו מחריבים מבניך שבעה משכנות ואלו הן: אוהל מועד וגלגל ונוב וגבעון ושלה בית עולמים שניים.

זאת אומרת רואים מפה: שעל שבע כבשות שהוא שחט לפני אבימלך ועשה אתו שלום וכרת אתו ברית שלא ברצון הבורא ולא בציוויו - איזה עונש יצא מזה. 

בראשית רבה נד: יעקב על שחרה אפו ברחל שאמרה לו: "הבה לי בנים" בראשית ל, א. אמרו במדרש רבה עא וזה לשונו: אמר לו הקב"ה כך עונים את המעוקות?! 'חייך שבניך עומדים לפני בנה'!

יעקב אבינו הקפיד על מה שאמרה "ואם אין מתה אנוכי" אע"פ שאינה בבחינת חוה שהיתה אם כל חי אבל היא בחינת אישה כי מאיש לוקחה זו והיא חייבת במצוות ועבודת ה' כאיש ואם כן אינה נחשבת כמתה, מכל מקום נקבע לה באופן שענה לה "שבניך עומדים" כי יעקב אמר לה "התחת אלוקים אני אשר מנע ממך פרי בטן"? ממל מנע ממני לא מנע, אז "לפני בני יוסף" כולם יעמדו לפני בנה יוסף. 

ולפי שנתן את דינה בתיבה כדי שלא יקחנה עשיו אע"פ שכונתו היתה ודאי לטובה, אך לפי שמנע חסד מאחיו אמרו במדרש שם פ אמר לו הקב"ה: "למס מרעהו חסד" [איוב ו, יד]: 'לא בקשת להשיאה דרך התר הרי היא נשאת דרך איסור'. אע"פ ... והפליג לתת אותה בתיבה כדי שעשו לא יראנה ולא יאלץ לסרב לו ובכך מנע מעשו אי נעימות ועגמת נפש, מכל מקום נתבע יעקב על מדרגתו הגבוה שלא ישתתף דיו בצערו של עשו כי לעשו היתה בו טובה גדולה אם היה נושא את דינה כי היתה מחזירתו למוטב. ומי שמונע חסד מחברו אז לכן הוא נענש.

אז אם אתה יכול לעשות חסד לחבר ואתה לא עושה, עד כדי כך שאתה תיתן את הבת שלך לרשע! אבל היא יכולה להחזיר אותו למוטב. אתם שומעים? אז לא נתת אותה לא רצית להשיאה דרך היתר היא נשאת דרך איסור, ואז בא שכם בן חמור ועושה בדינה מעשה שלא ייעשה! 

אז זאת אומרת: שאדם רואה כמה צריך להשתדל בשביל לקרב בשביל להחזיר בתשובה שמעתם עד איפה?

ש: ...

הרב: כן כן כן כן, כתוב, שחסיד שמתחתן עם אחת שהיא לא חסידה - הוא לא יהיה חסיד בסוף. חסידה שמתחתנת עם רשע - תהפוך אותו לחסיד. זאת אומרת: זה כלל אבל לא ברזל אבל מכל מקום צריך לראות איך לעשות.

ש: ...

הרב: אמרנו חסידה אמתית, כשמדברים במושגים התורה זה מושגים אמתיים לא מדברים במושגים ערכיים סתם חרטה מוערכים.

ש: ...

הרב: לא אמרתי זה מה שצריך אמרתי רק זה הכלל וכל דבר צריך לשקול...

אני אגיד לך, הלו הלו: אני התחתנתי עם אשתי, אשתי היתה שומרת שבת, אני לא הייתי שומר שבת, לא הייתי מחלל כמו חילוני לגמרי אבל אור הייתי מדליק כאילו זה לא כלום, לא הייתי נוסע בשבת לא הייתי מעשן בשבת היו דברים שלא הייתי עושה, אבל להדליק אור בשבת הייתי מדליק, להדליק טמבלויזיה הייתי מדליק, ארבע שבתות ראשונות הדלקתי טמבלויזיה בשבת אחרי שנישאנו ואשתי לא הסכימה להסתכל לא הסכימה. לא עזר! אז בסוף אני לא הסתכלתי, עוד לא חזרתי בתשובה ולא הסתכלתי. והיא היתה עקשנית בנקודות האלה. עכשיו אבא שלה בהתחלה רצה אותי מאוד מאוד ואחרי זה לא כל כך, עכשיו הוא ביקש ממני לשים כיפה ואני לא הסכמתי לשים כיפה והוא דתי, למה לא הסכמתי לשים כיפה? אמרתי לו: כשאבא שלי ביקש ממני לשים כיפה לא שמתי אתה תגיד לי לשים כיפה אני ישים? אם כבר הייתי שם כיפה בגלל שאבא שלי אמר לי, כי הייתי עקרוני, נו, אז אני הייתי חילוני והיא היתה דתיה, ואני הייתי בחור טוב והוא רצה אותי בטור החור טוב הוא ידע שאני בחור טוב מבית טוב, מה יצא בסוף? שהחילוני נהיה דתי קצת. עכשיו אם הוא לא היה לוקח אותי כמו שאומרים, נו אז אולי הייתי חילוני, אפשר לדעת? אי אפשר לדעת אתם רואים אי אפשר לדעת. 

ש: ...

הרב: גם אתה הייתה חילוני, גם אתה הייתה חילוני גם אורן היה חילוני, 

ש: ...

הרב: אף פעם לא הייתה חילוני? מה הייתה? יותר מחילוני. 

אז זאת אומרת: הנה יש הרבה מיליון וחצי חילונים שהפכו להיות דתיים אי אפשר לדעת ולפעמים אלה שהיו חילונים יהיו הרבה יותר טובים מהחרדים. זאת אומרת אי אפשר לדעת. עשו - אומרים לנו בתורה: אם היה נותן יעקב את בתו דינה היתה הופכתו להיות גדול הדור! 

ש: ...

הרב: אבל לא כל דבר מראים ברוח הקודש, 'למס מרעהו חסד' תענו עליו 'למס מרעהו חסד' מנעת מרעיך חסד - אתה תשלם! לא ביקשת להשיאה דרך היתר הרי היא נישאת בדרך איסור. 

ש: ...

הרב: מישהו אמר שלא? 

ש: ...

הרב: לא הצטער מספיק על אחיו. לא השתדל בעבורו מספיק, זה מה שטוענים חכמי המוסר. ... הוא עשה ע"פ דין מה פתאום להשיא אותה לרשע! אבל האם הצטערת ע"ז? בכית ע"ז למה אתה לא יכול לתת את הבת לך אליו? אחיך בשר מבשרך יכולת או לא יכולת? כמה השקעת בזה הצטערת?

זאת אומרת: הקב"ה יודע בשמים מה ניתן היה לעשות ומה לא, אותנו מבקשים להסתכל עד תכלית העניין. כמו שכתוב אם היה יודע אהרן שייכתב עליו "וראך ושמח בלבו" היה יוצא לקראת אחיו בתופים ובמחולות. אם בעז היה יודע - היה מאכיל אותה מפוטמות ולא היה נותן לה 'ויצבוט לה קלי'. זאת אומרת: ראובן היה נושא על כתפו. וכן הלאה. זאת אומרת על כל אחד יש תביעה 'יותר יכולת לעשות יותר! יותר יפה מה שעשית אבל היתה יכול יותר. יהודה הציל את החיו מן הבור - אבל יכולת גם להחזיר אותו הביתה, עשית חצי מלאכה, לכן אשתך תמות ושני בניך. 'שכל המתחיל במצוה ואינו גומרה קובר את אשתו וילדיו'. 

אתם חושבים שהעולם הפקר? העולם לא הפקר, חייבים ללמוד תורה ולראות עד איפה הקב"ה דורש מאתנו, אדם צריך למצות את כל כוחותיו לכבוד ה' יתברך, כל מה שרק אפשר כל התכסיסים כל הרעיונות הכל צריך לעשות בשביל למה שהקב"ה רוצה. 

יוסף לפי שאמר לשר המשקים: "כי אם זכרתני אתך" ובראשית מ, יח נתוספו לו שתי שנים. זאת אומרת אתה היתה צריך להיות בדרגת ביטחון כזאת שלא לבקש שום סיוע משום אדם ולא לתלות את הסיוע בזה, ואם ה' רוצה להוציא אותך הוא המשגיח והוא היה יודע מי שהכניס הוא יוציא. אתה פועל בפעולה אישית אתה יוזם פעולה תישאר עוד שנתיים תלמד על שמי מילים, "זכרתני והזכרתני" כל מילה שנה בכלא. אתם מבינים בכלל מה מדברים?

זאת אומרת: ההמון איך מעוררים אותו? עומק הדין, אתם זוכרים שאמרנו שעומק הדין זה אחד משבעה דברים שהם נסתרים. זאת אומרת בן אדם צריך להבין שהקב"ה מדקדק! אתה לא יכול לחיות בערך, מדבר 'מה מזה מוגזם מה מה?'... אם תתלונן זה יעזור לך? תתלונן תתלונן, במקום להתלונן תלמד, תלמד איך לעשות מה שצריך.

אחד עמד בחניה לא במקום טוב , נותנים לו רפורט אומר 'כל פעם שאני חונה מקבל רפורט רק אני' והוא לא מבין למה זה, כן מה אתה לא מבין? יש תמרורים יש כללים יש זה, אתה רוצה לחיות בלי כללים רוצה לחיות איך שאתה רוצה חונה איפה שאתה רוצה ואח"כ מתלונן למה עושים לך רפורט. מזה למה עושים לך רפורט? תלמד את הכללים! מתנפלים עליו... כל הזמן מתנפלים עליו פקחים זה בגלל האוטו שהוא שחור, איזה חרטות. לך תלמד למה זה.

ש: ...

הרב: בטח בטח בטח - כל רגע שאדם יכול היה לפנות לה' יתברך ולא פנה הוא ייתבע עליו.

ש: ...

הרב: הכל לעשות לכבוד ה', אבל אם לא - אפילו עד כדי בליעת הרוק, אפילו משך זמן של בליעת רוק גם ... מבן אדם. אם לא היה נצרך השהות ו... בעבודת ה' אדם ייתבע. 

למה אבא חלקיה כשבאו אליו חכמים ורצו שהוא יתפלל אז הוא ייבש אותם במשך שעות הוא לא ענה להם, אומרים 'שלום עליך' לא עונה להם. 'שלום עליך' לא עונה להם. אחרי שגמר את העבודה אמר להם: 'עליכם השלום' אמרו לו למה לא אמרת עד עכשיו? אמר 'אני אגירה יומה אנן' אני שכיר יום. ושכיר יום לא יכול להפסיק ע"י אמירת עלכם השלום כי זה גזל.

ש: ...

הרב: נכון נכון נכון, אדם שהוא מצלצל שלא ברשות בעל הבית - גזלן! אדם אפילו שמשתמש אפילו בפלאפון שלו על חשבון הזמן של בעל הבית - גזלן! אדם שעושה דברים שלא נתבקש - גזלן! 'אגירה יומה' אתה שכיר יום לשמונה שעות - אתה צריך לתת שמונה שעות נטו. אם אתה בזבזת זמן אתה צריך להוסיף את זה ואתה גם צריך לבקש רשות אסור לך לעשות דברים גם בלי רשות, ואם אתה עושה אתה גזלן ואתה תתבע ותחזור בגלגול.

ש: ...

הרב: מה לעשות, מה לעשות מתוק? 

ש: זה נוהג שבעולם

הרב: כן נוהג שבעולם זה אם באמת הוא לא מקפיד אבל אם הוא מגלה דעתו שהוא מקפיד והוא מעיר לבן אדם והבן אדם ממשיך, והבן אדם אומר לו 'זה הנוהג שבעולם'! אומר לו אדוני אצלי נוהג שבעולם אצלי אתה צריך לעבוד אתה לא תעבוד...! אין נוהג שבעולם נוהג שבעולם זה שלא מצפים מאדם מאה אחוז של זמן שהוא נותן אותו באיכות של מאה אחוז, אבל שבן אדם מתבטל סתם כאילו יושב עכשיו ומדבר על חשבון בעל הבית ונכנסים לקוחות או שיש טלפונים והוא לא עונה - כל אחד מקפיד מה פירוש? אני יודע שבמקום הטלפון שצלצלו אליך עכשיו נגיד לעשות הוראת קבע, אתה מדבר עם אשתך אני לא יודע על עגבניות שצריכים לקנות אני משלם לך ע"ז ואתה עושה את זה, יש מישהו שלא יקפיד? מזה לא יקפיד ודאי שהוא יקפיד.

אז לכן אנשים צריכים לדעת: פה עומדים תלמידי חכמים, חכמים גדולים מגדולי הדור חשובי הדור עומדים והוא מייבש אותם אבא חלקיה שעות והוא לא עונה להם! תגיד עליכם השלום תמשיך תוך כדי עבודה, נגיד אתה חורש - תגיד עליכם השלום תמשיך, מה הבעיה? לא עונה להם! הזמן שלי שכור לאחרים אני עכשיו לא שייך לאף אחד רק לבעל הבית רק לבעל הבית

אז בקיצורו של דבר אדם צריך להבין העולם לא הפקר רק אנשים לא לומדים את הכללים אז ממילא הם חושבים שהכל בסדר.

ש: ...

הרב: הרבה נענשו, לא זה דוקא מגיע לה פרס, 

ש: ...

הרב: בסדר אבל עליה לא נאמר שהיא יכלה להחזיר אותו בתשובה. חכמים אמרו שיעקב היה יכול לפעול משהו. 

אז יוסף אמרו עליו חכמים: שחנט את אביו בלי רשותו של מקום או לפי ששמע: "עבדך אבינו" [בראשית מד] ושתק, כל אחד לפי מה שאומר, מת לפני אחיו! בגלל זה. 

ודוד לפי שקרא לדברי תורה: "זמירות" תהלים קיט, נד: נענש שנכשל בדבר עוזה ונתערבבה שמחתו [סוטה לה] 

מיכל לפי שהוכיחה את דוד במה שרקד בחוץ לפני הארון נענשה שלא היה לה ולד אלא במותה. 

חזקיהו לפי שהראה אל שרי מלך בבל את בית נכותו נגזר על בניו להיות סריסים בהיכל מלך בבל [מלכים - ב כ יד] ורבים כאלה מאד.

זאת אומרת: להמון צריך לעורר ע"י שיראו את עומק הדין וידעו מה חומר העבודה עלינו ואז יתקנו את עצמם ואז יוכלו להגיע לאורחות צדק ויושר ולהשיג את העוה"ב.

[לא סיימנו את הקטע הזה נמשיך]

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.