תענית בכורות
תאריך פרסום: 15.04.2024, שעה: 07:50
נציבי יום:
משפחת היולדת, מרים בת סימה תחיה, מבקשים להודות לשם יתברך: על לידת הבת תחיה והבריאות לאם ולתינוקת ועל הנסים שהשם יתברך עושה להם – אמן!
קהל: אמן.
לעילוי נשמת אברהם מושייב בן יעל טוב, מנוחתו עדן, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, יזכה לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו, אמן.
קהל: אמן.
אווג' בן נוגוסה, יזכה לסילוק המשכנתא עוד החודש, אמן!
קהל: אמן
רויטל בת אילנה, תזכה לשוב בתשובה מהרה, אמן.
קהל: אמן.
'תענית בכורות'
תענית בכורות לא נתקנה רק כזכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות נס הצלת הבכורים. בזה מתיישב מה שהקשו: הלא כזכר לנס ההצלה, היו צריכים לקבוע יום של שמחה והודאה! כמו בשאר המועדות, אז מה מקום יש לתענית? אבל לפי ההסבר הזה, אומר הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אז זה ברור, שתענית בכורות לא רק נתקנה זכר להצלת הבכורים, אלא זה יום של התבוננות וחשבון נפש בעקבות הנס.
מי רשאים לאכול?
בכור שרוצה לאכול על סמך השתתפות בסעודת סיום, לדעת הבן איש חי: עליו לשמוע את הסיום ולהבין את הנאמר שם. וכך הורו גם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן, שמי שלא שמע את הסיום, אינו נפטר מהתענית. זאת אומרת אתה לא יכול לבוא בשביל לאכול ולא שמעת את הסיום ולא הבנת, לפי הבן איש חי צריך גם להבין מה שנאמר שם.
מי שסייע בעשיית סעודת הסיום, אפילו שהוא לא היה נוכח בעת הסיום, יכול לאכול בה. כן מפורש בביאור הלכה (סימן תקנה') שאפילו לעניין סעודת סיום בבשר ויין בתשעת הימים, רשאי לאכול בה.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) נהג להביא לאשתו שהיתה בכורה לטעום מסעודת סיום שנערכה בבית הכנסת, כי השולחן ערוך (סימן תע') מביא את דעת המהרי"ל: שבכורות נקבות מתענות. ובירושלמי כתוב: שאכילה משיירי מאכלים של סעודת מצווה, יש בה ממעלת סעודת מצווה.
[אבל איך זה מסתדר עם מה שאמרנו בבן איש חי שצריך לשמוע את הסיום ולהבין אותו? ופה רואים: שרק הוא נותן לה לאכול וזה בסדר! וראינו שהוא בעצמו אומר: שמי שלא שמע את הסיום - אינו נפטר מהתענית! איך זה מסתדר? צריך לשאול את בעל המחבר...]
'סיום מסכת'
סיום מסכת הוא עת רצון גדול מאוד! ובפרט בערב פסח, עת רצון גדול מאוד! וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. ולכן אדם שזקוק לישועה כל שהיא יגש למסיים המסכת ויבקש את ברכתו, כך מובא בשם הגרי"ז.
שמעתם? כל סיום מסכת - זה עת רצון גדולה! ובפרט בערב פסח וניתן להפקד בפקודת ישועה ורחמים בעת הזאת. לכן הזקוק לישועה או לזיווג יגש למסיים ויבקש ברכתו.
ראוי ונכון לפרסם את שמחת הסיום ולתת שבח והודאה לשם על שזכה לכך! הגאון הרב שך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) העיד: בליטא נהגו ללבוש בגדי שבת בשעת סיום המסכת! וגדולי תורה מספרים: שאמותיהן הנהיגו בבית, בשעה שאבי המשפחה או אחד האחים מסיים מסכת, הבית כולו לבש חג! ערכו סעודה כדת והילדים התכבדו במיני מתיקה, כל זאת כדי להאהיב עליהם את התורה הקדושה!
אַהּ! לעשות מזה 'עניין גדול' זה לא צחוק, בן אדם זכה לסיים מסכת - ילמדו אותו אחר כך (בישיבה של מעלה) את הכל!
תקשיבו טוב עכשיו!
לימוד מסכת מסויימת והסיום, או אפילו השתתפות בסיום מסכת, יכולים לפקוד אדם בזרע של קיימא, אם יבקש על כך מהשם יתברך בעת רצון זו! כך מובא בשם הרב מבריסק. פקידת זרע חי וקיים!
הסטייפלר הקדוש אומר: מי שהבין את כל סוגיות הגמרא, גם אם הוא לא למד את הגמרא עם פירוש רש"י, יכול לערוך סעודת סיום.
אבל לדעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול: אפשר לערוך סעודת סיום, רק אם למדת הגמרא בהבנה עם פירוש רש"י!
והגאון הרב קנייבסקי הסתפק: האם אפשר לערוך סעודת סיום בערב פסח, כאשר חלק מהלימוד היה בהרהור בלי להוציא את התיבות מהפה, או שהוא דילג על כמה תיבות, האם אפשר לערוך סיום או לא?
הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) הורה: הועיל והשלים את רוב המסכת, נחשב ככל סיום מסכת, שהרי סוף-סוף הוא שמח בשמחת סיום המסכת! וכן פסק הגאון הרב בן ציון הבא שאול. וגם הגאון הרב קנייבסקי כתב: רשאי לערוך סעודת סיום ולומר את התפילה שאומרים בסיום, אבל הוא הסתפק עם לימוד כזה מועיל לסעודת סיום שתפטור בכורים מתענית בערב פסח.
לעניין סעודת סיום - זה סעודת סיום. לעניין אם זה פוטר בצורה כזאת זה הוא הסתפק. אבל לפי הרב אויערבאך והרב בן ציון אבא שאול, אפשר.
מי שלומד מסכת עם חזרות, אינו יכול לערוך סיום מסכת כל פעם שהוא מסיים לחזור, אלא רק כשהוא מסיים את החזרות. בספר 'חוט השני' מבואר: מי שלומד מסכת עם חזרות, לא יכול לערוך סיום מסכת כשהוא גומר את המסכת בפעם הראשונה ושוב לערוך סיום כשהוא גומר את החזרה, אלא רק כשגומר את כל החזרות, שכן סיום מסכת אין הוא סיום על הקריאה של המסכת, אלא על לימוד המסכת! וכיוון שהוא קבע לעצמו שסדר לימודו הוא כך לחזור על המסכת, לא נקרא סיום מסכת עד שגומר ללמוד עם החזרות.
אם אנשים חילקו ביניהם את לימוד המסכת, כמו שעושים בתהילים כל אחד קורא קטע, אינם יכולים לערוך סעודת סיום בערב פסח. ככה פוסק הרב אלישיב.
עכשיו לגבי קטע הסיום; מי שמסיים את המסכת, צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת. בדרך כלל אנשים כבר אומרים את זה, קוראים את הקטע האחרון, קוראים אותו ככה כמה שורות וזהו הוא עשה סיום. כתוב: המסיים צריך להסביר היטב את הקטע האחרון של המסכת! שכן לדעת הבן איש חי, מותר לבכור לאכול בסעודת הסיום, רק אם הוא הבין את הקטע שאומרים בעת הסיום! כמו שאמרנו קודם. אבל אם קראו והוא לא מבין מה אמרו - הוא לא נפטר מהתענית.
דבר נוסף, אין לסיים את הלימוד בדבר רע. וראוי ונכון לסיים את הלימוד בדבר טוב! והיה מעשה נורא שאירע לאדם שסיים את הלימוד בדבר רע. כתוב: 'אל תעמוד בדבר הרע' אז לכן צריך לראות איך ללמוד להיות גומר בטוב! ואם זה מסתיים לא טוב, אז תחזור אחורה קצת ותגיד משהו טוב מתוך זה.
אם מסיים את מסכת או ספר או לימוד בדבר רע, ימשיך מעט או יחזור על העניין הקודם כדי לסיים בדבר טוב! וכן יתחיל בדבר טוב.
מעניין, אבל יש כמה פרשיות בתורה שמסתיימות בלשון 'מוות' למה? למה סיימו את זה שמה ככה? 'אל תעמוד בדבר רע' כתוב פה: אם מסיים מסכת ספר לימוד בדבר רע, אז ימשיך מעט או יחזור אל העניין הקודם לסיים דבר טוב וגם להתחיל - להתחיל בדבר טוב! ככה מובא בברכות (לא') ובירושלמי (ברכות פרק ה' הלכה א').
מי שלמד מסכת ושכח להשאיר קטע בסוף המסכת וסיים את כולה! ולא השאיר קטע, שוב אינו יכול לעשות עליה סיום. ככה אומר הגאון הרב אלישיב מנוחתו עדן.
מיד לאחר הסיום, ראוי ונכון להתחיל ללמוד מסכת אחרת. ככה מביא המהרש"א.
אם אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד: 'דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא' לא יודעים להגיד את זה, מסובך להם בפה, הרבה שמעתי לא יודעים בכלל לבטא כלום ולא מבינים גם מה אומרים. אז אם הוא אינו יודע לומר את הקדיש המיוחד שלאחר הסיום... כבר למדת את כל המסכת, שב עם מישהו שיודע, בפרט תימני ותלמד איך אומרים את זה בדיוק ותבין גם מה אתה אומר, גם זה חלק מהלימוד ותגיד את זה כמו שצריך אל תעשה בושות!
אבל אם הוא לא יודע, לא היה לו זמן ולא מצא תימני, מה עושים? יכול לומר 'קדיש דרבנן' קדיש הרגיל שאנחנו אומרים, קדיש דרבנן, אין מה לעשות, יותר טוב ממה שישבש, יוצא מזה דברים לא טובים ב... כשאומרים לא נכון - יש גם חירוף וגידוף (רח"ל).
עכשיו, יש סיומים שונים;
סיום כל השס – מכונה: 'סיום הגדול'! יום אחד הזמינו אותי לאחד המושבים לסיום הגדול, הם למדו דף היומי, אחרי שבע (7) שנים סיימו והזמין אותי, אתה רואה חקלאים שיושבים ולומדים כל יום! כל יום כל יום כל יום סיימו את כל השס - ישתבח הבורא!
סיום כל השס מכונה סיום הגדול. ובעל הקהילות יעקב - מי זה? הסטייפלר הקדוש! העדיף להשתתף בערב פסח בסיום הגדול, איפה? - אצל הבן שלו הרב קנייבסקי שהיה מסיים! כל פעם את כל השס; בבלי, ירושלמי והרמב"ם. למה? - כי זה עדיף ממסכת אחת! אז בערב פסח הוא היה שומע סיום של הבן שלו 'סיום הגדול' ונפטר מתענית בכורות.
מסכת שאיין בה אלא משניות בלא גמרא, אין לערוך עליה סיום. מעניין, יש כאלה אומרים: שגם אם אתה גומר משניות, אז עושים סיום. מסכת שאין בה אלא משניות בלא גמרא אין לערוך עליה סיום. פרט למסכת תמיד שאפשר לערוך עליה סיום אפילו שאיין בה אלא מעט גמרא. הגאון הסטייפלר והגאון הרב אלישיב מנוחתם עדן ככה הם אומרים.
אולם אם סיים סדר משניות, יכול לערוך סעודת סיום. כך פסק הגאון הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה).
שימו לב! המסיים ספר מספרי הנ"ך - נביאים כתובים, רשאי לערוך סעודת סיום וגם להיפטר מן התענית, אומר הרב שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה) אך זאת רק אם למד את הנביא כהרגלו וסיים בערב פסח! אבל לא אם לומד עכשיו ספר מהנ"ך על מנת לעשות את הסיום. כן... וזה שונה ממי שלומד מסכת, משום מעלת הלימוד נחשב לסיום אפילו אם למד רק לצורך זה.
יש כאלה שנוהגים ללמוד מסכת 'כלה' שהיא קצרה מאוד! בערב פסח מסיימים אותה ונפטרים מן התענית. אז מסכת, כן, אפילו שזה רק בשביל להיפטר מן התענית. ואם אתה לומד נ"ך, אומר הרב וואזנר: זה רק אם למדת-למדת ונשאר לך הסיום בערב פסח.
עוד מי יכול לעשות סיום?
מי שחיבר ספר, יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור ולפטור בכורות בערב פסח! כך מובא בשערים המצויינים בהלכה: מי שסיים לחבר ספר וקל וחומר להדפיסו, עושה סעודת מצווה! ומלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות, שאין שום קניין ובניין של שמחה יותר מזה ו: כל חפצים לֹא יִשְׁווּ בָהּ (משלי ג, טו).
מי שזוכה לחבר ספר שנשאר לדורות - יכול לעשות סיום ביום יציאת הספר לאור! ולפטור בכורות וקל וחומר כשהוא הדפיס, עושה סעודת מצווה מלווה בתשבחות והודאות לבורא עולם! וכך נהגו גדולי הדורות.
עכשיו ההשתתפות;
מצווה גדולה על כל אחד ואחד להשתתף בסיום מסכת! וככה מופיע בשו"ת מהר"ם מינץ והמהרש"ל והש"ך. וידועים דברי הגאון: שהאותיות הנסתרות במילה 'סיום' הם גם כן אותיות 'סיום' לרמוז בזה: שגם מי שלא למד לבדו את המסכת, אלא הוא משתתף בסיום, נחשב לו כאילו הוא סיים.
לכתחילה ראוי ונכון לאכול בסעודת סיום לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין ויתכן שאפילו אכילה של כזית תמרים נחשבת כסעודה לעניין זה.
קיימת מצווה רבה לשמוח עם מסיים המסכתא.
מי שלא למד, נחשב לנטפל לעושי מצווה ויכול לומר את נוסח ה: 'הדרן' מה שאומר מסיים המסכת יכול גם הוא להגיד.
מי שהזמינוהו לסעודת סיום ואינו משתתף בה, הרי הוא בחשש של נידוי! כי זה 'סעודת מצווה'. אולם אם יש לפניו באותה שעה מצווה אחרת ולכן לא יכול להשתתף, אינו בכלל נידוי וקל וחומר אם הוא עוסק בתורה. מי שנמנע מללכת לסעודת סיום מחמת ביטול תורה - אינו מנודה לשמים, ככה מובא בשם רבי צדוק הכהן מלובלין.
אם בסעודת מצווה יש כבר עשרה (10) אנשים, אין לך מצווה רבה מלישב אתה בעצמך וללמוד! רק שיש חשש: שלא יהיה מניין אז הוא בנידוי. הזמינו אתו והוא לא בא ויש חשש שלא יהיה עשרה...
אין חייבים להגיע לסעודת סיום שמשתתפים בה אנשים לא מהוגנים! ואם קיים חשש כשרות במאכלי הסעודה - ישתמט מלהשתתף בה! ככה מביא החיד"א הקדוש.
ובעת הצורך אפשר לסיים במקום אחד ולערוך את הסעודה של הסיום במקום אחר. נגיד סיימו פה את המסכת והלכו למקום אחר לסעוד את הסעודת סיום, למה? - אין המקום גורם אלא המאורע גורם.
אז אם כן, הקפנו קצת את הנושא של 'תענית בכורות' ואיך נפטרים ממנה? ומה הם הדרכים? ומה ראוי לעשות? ומה הדינים בזה? וזה גם מקצת מן הדברים לעורר ולבחון ולבדוק עוד את הדברים יותר ויותר.
אז זה גם הודאה לקדוש ברוך הוא וגם חשבון נפש, לכן זה 'תענית' ולא יום טוב, לא בכורות. פשטייסט?.. נודה לשם - נודה לו!
(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה): 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.'
יום טוב ומבורך לכם ולכל בית ישראל
קהל: אמן!
אתמול אמרתי לבורא עולם: 'אני צריכה כסף, פעם ראשונה שאני מבקשת ממך! השם...' ואז... ב"ה מקבלת שיחת טלפון מהבנקאי שאומר: 'את יכולה לקחת הלוואה של 20 אלף, החשבון שלך מתפקד יפה, ברוך השם!' ויש לי לרופא שיניים - תקציב טוב 🙏.
בשורה משמחת! ב"ה אתמול בערב קיבלתי מכתב מהביטוח לאומי שב"ה הפסיקו לשלם מזונות ובכך החוב נעצר בכ211,000 ש"ח ולא ממשיך לתפוח... מאמין שזה בזכות עצת כבוד הרב שליט"א: 'לרקוד ולשיר עם חמישה חברים עבדו....' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) נ.ב. זכיתי לתרום ל-5 יהודים שיזכו להשתתף בסעודת השמחה:) (אשדוד - סעודת השמחה לכבוד השם יתברך 15.07.2024 shofar.tv/lectures/1613, לסגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
כבוד הרב, ב"ה היה הרצאה מדהימה בקרית עקרון (21.7.24), יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה לתקן (אמן), תודה רבה.
לילה טוב ומבורך לכבוד הרב הגאון שליט"א, תודה על הרצאה כל כך חשובה בדורנו אנו (קרית עקרון 21.7.24), הלוואי שנזכה לקיים נסיעה טובה ושכבודו יחזור לשלום (אמן).
כבוד הרב היקר🧡 במהלך היום נחתי וב"ה כל היום שומעת אותך ונרגעת מהדברי תורה, עד הערב חיכיתי להרצאה (קרית עקרון 21.7.24) וכ"כ מדהימה וממש קסום ויפה כל מילה! אכן, כמה טוב להיות אהוב ואוהב שנותנים אהבה אחד לשני, מילותיך הן רפואות לכל האיברים. לילה טוב🤲🏻 (אמן).
רציתי לספר לרב מה שקרה לי אישית לפני שבוע. נסעתי לבד ברכב מ-Lakewood ל-Baltimore ותוך הנסיעה התחילה סערה נוראה (Tornado Warning). היה מאד קשה לנסוע ואחר כמה דקות הצלחתי בעזרת ה׳ לצאת מכביש הראשי (I-95) לעצור בתחנה על ידו. עצרתי שם לשעה בערך וכל הזמן ירד גשם כבד בלי הפסקה. אכלתי משהו וקראתי תהלים ואמרו שברבע שעה יפסיקו את האזהרה שיש אפשרות שיהיה tornado. הרגשתי שאני מוכרחה להגיע הביתה כבר ונראה לי שהגשם קצת פחות כבד ונסיתי להמשיך בנסיעה ב-I-95. תוך שלוש דקות הסערה התחילה עוד פעם והייתי כבר עייפה ופשוט לא יכולתי לראות את ה-lane markings וכשמשאיות גדולות עברו על ידי לרגעים מפחידים היה בלתי אפשרי לראות אף דבר מהחלון לפני (windshield). התרכזתי כפי יכולתי לראות משהו והיה כל כך קשה עד שלרגע חשבתי לעצמי: 'אין לי כוח והמתח כל כך קשה לסבול אולי אעצור כאן באמצע הרחוב ויקרה מה שיקרה' (ח"ו...). פתאום ב"ה נזכרתי במה ששמעתי מהרב אודות כח השמחה בהשי"ת! והתחלתי לשיר את ניגון הרב: "עבדו את ה׳ בשמחה!". אני רוצה להעיד: על שלוות הנפש שזה גרם לי. לא ידעתי אם אצליח להישאר בחיים או לא (ח"ו) אבל אמרתי לעצמי: ׳לא משנה לי מה יחליט ה׳ . אני איתו. הוא ה-Boss.׳ וככה המשכתי לנסוע. לא היה אפשרות לצאת מהדרך לזמן רב וניסיתי לנסוע למיטב יכולתי וכל הזמן עם ישוב הדעת בלי לדעת מה יקרה מרגע לרגע. הרגשתי ממש את כוח השמחה בהשי"ת. אז תודה לרב עבור העצה הטובה והלימוד החשוב ביותר בענין הבטחון בהשי"ת בשמחה. סיפרתי את המקרה להרבה אנשים שידעו את אמת הענין. הכל בזכותך. ויה"ר שהשי"ת יברך את הרב להמשיך בעבודת הקודש שלו להדריך אנשים בעבודת השי"ת (אמן).
כבוד הרב היקר שליט"א! תודה רבה על הכל מכל וכל! תודה להשם יתברך ותודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א על הברכות והתפילות ולכל מי שהתפלל עלי. מרגישה ברוך השם מצוין! הקהילה היקרה פינקה אותנו עם המון מטעמים לכבוד שבת קודש ואנחנו מודים לכולם! שבת שלום ומבורך!💐.
שלום רב לכבוד הרב הקדוש, רציתי לשתף את הרב בנס שקרה לי! נתקפתי בווירוס השפעת בצורה חזקה, היו לי כאבים מאד חזקים בגוף (ל"ע). ב"ה שרתי את השיר "עבדו..." בשקט משך זמן מה - והכאבים עברו ממני בדרך נס! גם שאר התסמינים עברו מהר; במקום שבוע ימים הכל עבר ביומיים. תודה לכבוד הרב על העצות הנפלאות כן ירבו. תבורכו מפי עליון!!!! (אמן).
תודה 100 פעם לבורא העולם! ולכבוד הרב שליט"א; אחרי סעודת השמחה לכבוד השי"ת ואחרי בקשות ביום שני - ב"ה נסגר לי התיק שהיה לי בבית משפט! וגם מה ששלמתי יכניסו לי לבנק בחזרה בלי קיזוזים, הכל הביאו לי! מה שטוב, ביום שאני צריך לכבוד השבת בשביל לקנות שלא יחסר לי! השי"ת בדיוק הביא לי את הכסף. באמת מי שחי באמונה ובשמה ועם צדיק אמיתי - אין דאגה וגם פחד! על כל מיני חסרונות דברים "עבדו..." ב"ה עובד ממש!
כבוד הרב! איזה שיעור בוקר מנצח, בתוך התפילות מבקשת ומתחננת: 'אבא! תראה לי את הכיוון' ממש התחברתי לציפור שנשלחה לאיש שנרטב בדרך ששימשה כוויז של פעם... (בלי תפילה לא מקבלים - חלק ל"ט 18.07.2024, shofar.tv/lessons/17329) גם מהשיעור הקודם... וממש ככה לדברים שהרב אמר: 'לא לחכות לתפילת 18... לדבר עם אבא! "ובלכתך בדרך" בפרט שלא בטוחים שנקבל, וכל הזמן ויחד עם המזמור שלא יתבטל: "מזמור לתודה!" - "עבדו את ה' בשמחה😁" מתוק מדבש💫!
© 2024 כל הזכויות שמורות