טוען...

חובת הלבבות שער התשובה פרק ה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 יביע אומר, בני ברק
 תאריך פרסום: 30.01.2012, שעה: 14:55



אנחנו ממשיכים, ותנאי הקבלה, זה הגדר הרביעי לתשובה שלא ישנה לעשות מה שהזהיר ממנו הבורא, דהיינו האדם מקבל על עצמו לעתיד לא לשוב לכיסלה עוד, לא לחזור על העבירות שהוא עשה, כל מה שהזהיר הבורא הוא לא חוזר על זה יותר. זאת אומרת, אתמול נתתי הרצאה מכל העשרים תנאים האלה מרוכזת מסודרת אחד אחרי השני, מי שירצה יראה את זה בהרצאה בגדרה אתמול. ובכן גם פה יש חמישה תנאים: אחד מהם: שישקול ערבות מהירה וכלה מעורבבת, בערבות מתאחרת, קיימת, מתמדת, זכה מבלי קדרות וערבוב.

זאת אומרת: אם אדם מסתכל בשעה שיש לו עבירה יש לו עריבות, העריבות הזו מהירה היא לא נמשכת הרבה זמן, והיא כלה - היא נפסקת, והיא מעורבבת עם צרה יגון פחד חשש, האדם לא נהנה מהעבירה עד הסוף. כמו שכתוב בגמרא: שלא ניתן העולם הזה - אלא לאחאב בר עומרי, ולא ניתן עולם הבא - אלא לרבי חנינה בן דוסה. ולבינוניים אין לא עולם הזה ולא עולם הבא. כי רבי חנינה בן דוסה - הוא עד הסוף, מקיים את כל מה שצריך, הוא רק עולם הבא, כל מה שהוא חי פה זה גם עולם הבא, הכל זה עולם הבא. אין לו הנאות מעולם הזה, לא מעניין אותו העולם הזה, הוא מבין זה בלוף זה רק דמיון זה רק למשוך אותו לגרור אותו להתאוות לזה, להימשך אחרי ההבל שאין בו שום דבר.

כמו שסיכם שלמה המלך: "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" אז אם כל גדולי הדורות ידעו עברו ובחנו נגמר הסיפור זהו שלום, לא צריך עוד פעם להתנסות ולראות אם זה נכון, - "בא נראה, בא נראה" לא צריך זהו נגמר זהו. חשמלאי אומר: "מכניסים 250 וולט לא צריך לבדוק", רגע נראה, אין רגע נראה, זהו לא נוגעים שלום.  אחאב בר עומרי לא פחד מכלום, לא מעניין אותו כלום, לא תורה לא מצוות, עשה כל מה שהוא רצה בעולם הזה בלי שום חשש, אז הוא נהנה 100% מהעולם הזה.

הבינוני אין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא, כשהוא עושה עבירה - הוא לא נהנה עד הסוף, למה? כי יש לו תמיד פחד, "יואו מה אני עושה, אחר כך אני אשלם על זה יהיה לי ככה וככה", זה לא עבירה עד הסוף. ומצווה - הוא לא עושה עד הסוף, גם מצווה הוא לא עושה עד הסוף, כי הוא לא עושה עד הסוף כי הוא רק עושה כדי לצאת ידי חובה, "מצוות אנשים מלומדה", הוא לא יכול, הוא לא יכול עד הסוף. לכן, צריך אדם להתבונן כדי לקבל על עצמו יותר לא לחזור לעבירות, להתבונן, תשקול, עריבות, יש עריבות מהירה וכלה, עריבות העבירה שהיא מהירה,

והיא כלה והיא מעורבבת, תשקול - כנגד עריבות מתאחרת, עולם הבא כשאתה תקבל עריבות אומנם היא באיחור קצת - אבל היא קיימת ומתמדת וזכה בלי קדרות ובלי ערבוב. נטו נטו נטו של אושר שאין כדוגמתו, וגם צריך לתת לך כח נפשי לסבול את העונג. נו אז מה? 5 דקות כמו שאומרים של הנאה פה בעולם הזה, לעומת חיי נצח מההימנעות מהעבירה - זה בכלל חשבון? כדאי להיכנס לזה בכלל? או כמו שהעבריינים אומרים: "5 דקות פחד ואחרי זה אתה מסודר". כן 5 דקות פחד ואחרי זה 5, 15, 25, כן זה הולך בחמסה שיהיה ישר לכלא. אז לכן אדם צריך לדעת.

שישקול גם צער, צער מהיר כלה, אין לו קיימא, נגיד אתה עושה איזה מצווה ובינתיים זה גורם לך שאתה כאילו מצטער קצת למה? כי אתה מפסיד קצת, כאילו אתה מפסיד קצת, כי היתה יכול כאילו להרויח משהו, אבל אתה מצטער כרגע בעשיית המצווה, נגיד אתה מתענה עכשיו, אז התענית הזאת עכשיו גורמת לך קצת צער נגיד, קצת נגיד, אז כמה זה? קצת, ואחרי זה מה תקבל איזה עושר? אז זה בינתיים צער שהוא מהיר וכלה ואין לו קיימא, אבל אתה בסוף במקום שתקבל צער אחר מאחר שיבוא באיחור מתמיד אין לו הפסק, מה עדיף?

צער בעולם הזה קטן - במקום צער מתמיד ובלתי כלה? אומנם הוא יגיע באיחור אבל הוא יגיע, אף אחד לא יברח ממנו. אז מה כדאי? אז מכל צד שאתה לא בוחר - ודאי שהקבלה לא לעבור יותר עבירות זו היא הקבלה שאדם צריך לקבל על עצמו בהתבוננות זו. אז ממילא לא יהיה לו פיתוי בכל רגע, אולי זה... רגע רק ז.... תחשוב רגע, זה יהיה תיק תיק תיק זה כלום, תיק תיק הזה יעלה ביוקר אחר כך. למה צריך?. אתמול היה מישהו בהרצאה, שאני לא יכול לחזור עוד פעם על מה שהוא אמר, והסברתי לו איזה משהו, אני מקווה שהוא יעשה את זה, אם הוא יעשה את זה ויצליח - יהיה קידוש השם גדול מאוד. אבל תראו את זה מה שהיה אתמול.

ש. ---

הרב: נכווה מחופתו זה פשוט, אדם שרואה כמה היה יכול להוסיף עוד טיפה ולהגיע למקום יותר גבוה - אז זה נקרא בחינה שנכווה מחופתו של חברו,

ש. זה אותו צער?

הרב: נכווה מחופתו זה לא אותו צער של גיהינום, נכווה מחופתו זה חוסר המדרגה. לדוגמה: כולם נמצאים פה נכון? יש כאלה בחרו לשבת מאחור, לא רוצים להתקרב קרוב פוחדים, אבל אם הושיבו אותך מאחור, כאילו אתה רצית לשבת קדימה ואמרו לך: "לא! לא אתה תשב שמה מאחור בפינה". אתה באותו אולם אבל אתה בפינה, איך אתה מרגיש? למה שמו אותי פה מאחור? למה אני צריך לעשות ככה כל הזמן אתה מבין מסתכל  - - - למה? רוצה להיות קרוב, רוצה להיות ראשון, כל אחד רואה את החופה של חברו שהיא יותר גדולה משלו יותר גבוה יותר קרובה להשם יתברך.

הוא אומר: מה מפריד בעצם ביני לבינו? שנינו צדיקים, שנינו נמצאים בגן עדן, אז למה הוא פה ואני פה? כי השתדלת פחות, בגלל שהשתדלת פחות - אתה פה, אם היית משתדל עוד הייתה שם. אם היתה משתדל היית שם. אתה יכול להגיע עד כיסא הכבוד, השאלה כמה אתה מוכן להשקיע. אז זה סוג של צער, אבל לא מהצער של עונש אך כואב וזה, זה צער של כבוד, כבוד אמתי, לא כבוד מזויף לא קנאה, כמו שאומר "המסילת ישרים", אלא זה קנאה של סופרים כמו שאומרים, אומרים: יכולתי עוד טיפה להיות ו - .... ואתה תקוע שמה. תקוע זהו אין, אתה הרגשה טובה. כדאי להתאמץ חבר'ה חבל על הזמן, כדאי להתאמץ.

ש. ---

הרב: נכון, ואתה תמיד יכול לעקוף אותו, עכשיו יש לך עוד זמן, אם תישאר איפה שאתה יהיו הרבה מאוד לפניך, אם תגיע למקום ההוא, כן צריך קודם להגיע, אבל הנה יש לך זמן עכשיו, מעכשיו שקמתה עד הזמן שתלך לישון יש לך זמן פול טיים ג'וב, תעשה כמה שאתה יכול, עוד ועוד ועוד, אם תתעצל פה - שמה אתה תתנצל

ש. ---

הרב: מי עושה? מה הקשר מה הקש רמה הקשר מה הקשר? אתה צריך חביבי ליצור זכויות לבד, אתה אל תסמוך כמו שאמר לי איזה האחד אתמול: "יש לי אני, והבנים שלי לומדים, ואשתי לומדת קצת וסבתא שלי וככה וככה וכולנו ביחד זה ככה וככה". איזה מין חשבונות, חשבון שלך קודם אתה - היה לך 24 שעות? כמה אתה עשית? בא נתחיל כמה אתה עשית? אמרתי לו: "אתה נגיד שלוש שעות לומד", הוא אומר: "כן, אבל הבן שלי שמונה שעות, הוא בתלמוד תורה, וזה ככה וככה שעות וזה ככה וככה שעות", אמרתי לו: "כן, אבל מה נשאר לאבא שלך עכשיו? גם אתה היית בתלמוד תורה 8 שעות, ועכשיו כמה נשאר לאבא שלך רק שלוש שעות, ולך תדע תתבגר עוד ותסמוך על הנכד שלך אולי לא תלמד בכלל, אז לאבא שלך מה יישאר? גורנישט מן גורנישט, וככה יהיו הילדים שלך, יגידו אבא עשה ככה גם אנחנו ככה, וכן הלאה, לא צריך לסמוך".

ש. ---

הרב: יש מצב שלא קמים בתחיית המתים,

ש. ---

הרב: לא, קודם חייבים להגיע לגן עדן בשביל להגיע למצב בכלל שאתה תוכל להגיע לתחיית המתים, אבל יש אנשים שיישארו בגן עדן ולא יקומו בתחיית המתים, אלה שנאמר בהם: שלא קמים בתחיית המתים, אז יכול להיות שיהיו אנשים שיהיו עמי הארץ, ולא היה להם תורה, "וטל אורות טלך" רק בזכות התורה אדם קם, ואין לו תורה, יש לו מעשים טובים, יש לו יראת שמים, אין לו תורה, אין לו תורה - לא קם. גן עדן אבל לא תחיית המתים, ולא עולם הבא יכול להיות. תלוי. אז להפסיד אלף שנים, להיות פה עם כל הצדיקים ביחד, פה עם כל הצדיקים ביחד, בתחיית המתים, שמה נכווה מחופתו של חברו, פה כל הצדיקים יוצאים במחול עם הקב"ה,

ש. ---

הרב: איזה רמה? אתה תהיה אצל אברהם אבינו, אתה תהיה אצל יצחק, אצל יעקב.

ש. ---

הרב: אם הוא יבין? אחרי שהוא יהיה בגן עדן אחרי המסכתות שהוא גמר או לפי הלימודים שהוא למד, ושם יהיה לו מספיק זמן שילמדו אותו את מה שהוא לא הבין - אז יהיה לו הבנה. אבל כתוב שגם אז, כתוב: "כמים לים מכסים" כמו שלמים המים מכסים - כה תרבה הדעת "כמים המים מכסים" מי שנכנס קצת למים - כמה המים מכסים קצת, 20 סנטים. מי שצלל במים עמוקים יותר - למד תורה יותר - נכנס אז הוא נמצא במטר עומק, יש כאלה יהיו במטר בשתי קילומטר אוווווו אז זה תלוי "כמים המים מכסים", כמה שתשקיע - ככה תקבל, "מפרי ידיך" אתה תאכל.

יש לכם הרבה זמן, התחלנו רק עכשיו הבוקר, יש לכם יום שלם, פששששסססס. אמרתי אתמול עצה: אמרתי קודם כל שתדעו לכם רבותי בן אדם, מה שאנחנו לומדים פה, את העשרים התנאים בארבעת הגדרים של התשובה - אם בן אדם היה צריך ללכת לבית סוהר 25 שנה על רצח ברור עם עדויות, עם עדים, עם צילומים, עם קול, עם התכנון הכול אי אפשר להימלט, והוא יחפש עורך דין הכי טוב בעולם - לא יוכל להוציא אותו, לא יוכל.

אבל פתאום הוא שמע שיש אחד שיותר ממה שהוא עורך דין הוא יודע לנתח את האופי של השופט, ויודע לכתוב לפי זה את כתב ההגנה, והוא מכוון לרגישויות של השופט למשהו אצלו והוא לא יכול לעמוד בזה, יש דברים שהוא אומר אם זה ככה או ככה ויצטרף כל העניינים - אז יכול להיות שהוא יראה בעצם צד שלא בוצע פשע אלא זה היה מן אונס כזה וכפייתיותוחרטויית, והשופט יכול להגיד פתאום – "זכאי!" כמה שווה עכשיו לשלם לעורך דין כזה? לצאת מ-25 שנים כמה? אתם מפחדים להתחייב נכון? כשמדברים על כסף כולם נאלמים דום, לך תדע מה הוא ירצה אחר כך. ובכן,

ש. 25X12X30X24 X......... זה חשבון של עורך דין? 30 שקל של בן חורין זה כמו 30 שקל של מאסר? מאסר זה כמו חירות? כשאדם עובד בחוץ הוא בן חורין, הוא יכול להפסיק את העבודה וללכת, פה אין, אתה תקוע, במעצר עם המחבלים, צריך להיות אתם 25 שנה לראות את הפרצוף שלו, אתה יודע מזה להיות תקוע עם פרצוף כזה?

ש. ---

הרב: אז עוד כמה זמן יש? --- לא לא עזוב הוא כבר הפחיד אותי, צריך לברוח מ-70 שערים של המותר לא להיכנס בשביל לא להיכנס בשער אחד של איסור.  קיצורו של דבר

ש. ---

הרב: תזהר יכול להיות שאתה כבר מתחיל להפסיד, יה בה בי איזה יצא הרע כן אחר כך תסביר קודם כל שותים ואחר כך מסבירים, טוב לא חשוב בואו נמשיך. אז אדם יהיה מוכן לשלם מיליונים, על תיקים כאלה משלמים אנשים, עבריינים משלמים מיליונים על תיקים בשביל לצאת ולא תמיד יוצאים. ופה זה בטוח אז כדאי. פה אתם לומדים שיעור בחינם איך לצאת ממיליון של שנים שאתה יכול להיות תקוע. כי אדם אפילו לא יכול להיות בטוח מה העונש ומשך הזמן על עבירה אחת.

שאם אמר הרמב"ן, שעל עבירה אחת לא תעשה, כדאי לאדם לקבל עונש 70 שנה של ייסורי איוב, להמיר את זה, להמיר מרצון, אדם ירצה יגיד, לא לא עונש בגיהינום, תן לי 70 שנה עונש של איוב תן לי - על לאו אחד. שני לאוים שלוש אלף אלפיים חמשת אלפים, מה, מה הסיפור? פה לומדים את זה בחינם, אבל צריך לרשום את ה-20 תנאים לעשות משבצות ולסמן וי, זה אני מקבל על עצמי ואני מקיים, זה אני מקבל על עצמי ואני מקיים, זה אני מקבל על עצמי ואני מקיים, אם תסמן את כל ה-20 ותקיים - אתה משוחרר מכל עוון ופשע ולא יזכירו לך שום דבר ותהיה זך ונקי לחיי העולם הבא, ואתה בא חביבי "כחתן לחופתו". שווה שיעור כזה או לא שווה שיעור כזה?

אדם רוצה לעשות תשובה ילמד רק את השיעור הזה, ברגע שהוא יודע את השיעור - אתה תעשה? בסדר תעשו אחרי 120, יש פה 20 תנאים, ומי שמקיים אותם - בעל תשובה גמור לא יזכירו מעוונותיו, והוא יהיה נקי, הוא צריך לרשום את ה-20, יסמן משבצות, וכל אחד יסמן לעצמו וי, אם הוא עומד בכל התנאים האלה - הוא מסודר לחיי העולם הבא.

ש. איזה עמוד?

הרב: מזה איזה עמוד, פרק התשובה חלק ה. קיצורו של דבר בן אדם לוקח את הדבר הזה, יכול אם הפתק הצתל'ה יגיד, הנה סעיף אחד - עמדתי בו, סעיף שתיים - עמדתי בו. אני מבקש להביא את רבנו בחיי, מה שהוא אמר אני עשיתי. זהו. אנשים מתעסקים בשתויות והבלים, מציעים לך פה פתרון לכל החיים, למחוק את כל העבר, לתקן הכל, לסדר את הכל, אתה רואה אפשר להיות רציני ולצאת מהבוץ. אז דבר ראשון אמרנו: שהאדם יעשה את החשבון עריבות מהירה כלה ואינה מתמדת וכזאת ומעורבת, וכזאת שתהיה קצת מתאחרת, אבל אינה מפסיקה ואינה קלה ואינה מתמדת, ואיננה מעורבבת - זכה וברא. לא כדאי - כדאי.

אז לכן כשאתה מקבל עליך קבלה לעזוב את החטא - תשים את הציור הזה מול הפנים שלך, ואז יהיה לך קל לעמוד בהטחה והתחייבות כשאתה מקבל עליך לא לשוב על העבירה. כמו שכתוב על העריבות: "וראיתם ושש לבכם". ואמר על הצער: "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות, ואישם לא תכבה". אתם רואים מה ההבדל? מי ששומע פה מה שכתוב: הוא יצא ויראה וישוש וישמח ויעלוז. אבל מי שלא יקיים את מה שכתוב פה - עליו נאמר,

ויצאו וראו {כולם יצאו ויראו} בפגרי - בפגרים של האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות, ואישם לא תכבה". גיהינום כווה - לעתיד לבוא גיהינום כווה, {אין צורך יותר בגיהינום} ואישם לא תכבה - האש שלהם, הם יישארו מאודים גחלים אדומים. ואמר מלאכי הנביא: {על אחרית הימים עוד מעט} "כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים, וכל עשה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא", זאת אומרת: כמו שקש נדלק מהר - ככה יהיה, 1500 מעלות חום יהיה, 1500 מעלות חום. כי כתוב השמש יהיה כוחה פי - 49. ואם היום זה 30 מעלות בממוצע - תכפיל זה בערך 1500 מעלות שיהיה. "זה הנה היום בא בוער כתנור".

פעם אמרתי את זה בהרצאה, ותיארתי את זה יהיה - טז, טז טז טז, טז טז - כמו שיתושים מגיעים לאור הכחול ונתפסים טז אתה שומע ככה, ווי החילונים נכנסו ללחץ, עשו כתבות, ועשו תכניות, וזה.... וכתבה טז טז, טז טז כתוב. ועל הידיעה הזאת הפסידו "ידיעות אחרונות" ועוד כמה הפסידו תביעות שהגשתי נגדם, בגלל הטז טז כי הם אמרו שאני אמרתי את זה על החילונים, אני לא אמרתי את זה על החילונים כתוב "רשעים". רשעים זה גם דתיים יכולים להיות. "כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים, וכל עשה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא",

ואמר: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". האברכים יצאו החוצה ופתאום יראו את השכן - טז נעלם. מה קרה? איפה הוא!

ש. אתם חושבים שזה מצחיק אבל תתארו לכם שרואים אדם שאתם אוהבים אותו --- שלא חזר בתשובה ופתאום טז, אתם תבכו אבל.....

הרב: וזה מה שהוא אומר,"וְזָרְחָה לָכֶם" זה יכול להיות גם בני משפחה. "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" "יצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק", כמו עגלים ככה שוכבים בשמש, איזה כיף איזה כיף, 1500 מעלות, איזה כיף, ואחרים נעלמים. זה מה שיהיה יום אחד בוער כתנור. וזה יהיה הבירור, אין איפה לברוח להתחמק אין. "וכאשר יתן החוטא אל לבו הדבר הזה, ראוי לו לקבל עליו שלא ישנה אל חטאו", למה אתה רוצה לחזור על החטא? אם תחזור על החטא - אוי ואווי התחלנו את הכל מחדש. כבר אדם מתנקה,

אנשים אומרים "תשמע אני מנסה טבל אני נופל", למה שתיפול? אם נפלת פעם אחת מהמעקה פה, אל תעלה לגג, ואם אתה חייב להיות בגג - אל תתקרב למעקה, מה הבעיה? למה שתיפול עוד פעם! אם אתה יודע מה גורם לך לחטוא - תתרחק הרחק, הרחק, הרחק! אבל אתה מתגרה, אתה מתגרה, לא אתה יצר הרע עושה לך --- גירויים, לא לא שום דבר זה... לא אני לא רואה כלום, לא אני ילך אני לא שום דבר,

ש. ---

הרב: מה? שצדיק יכול להיכשל באיזה דבר מה, והוא קם מזה והוא דואג שהוא לא יפול יותר. ואחר כך --- והוא קם מזה ולא מתייאש. אבל הוא קם מזה ואפילו אחר כך 7 פעמים, אבל זה תמיד זה "וקם". יותר לא חוטא. אבל הרשע יפול באחת - - - למה? לא יכול לא יכול לא יכול! ניסיתי לא יכול לא יכול, אין מה שלא תעשה כבר דיברו אתי, אין אני אמרתי הבטחתי נשבעתי נדרתי הכל --- לא יכול זהו. "רשעים על פיתחה של גיהינום - אינם חוזרים בתשובה", איך יכול להיות? אתה רואה את הגיהינום אז מה נשאר? הטבע שלו נשאר כזה - שהוא עקשן, מרדן, לא יכול לא יכול, אומר לך מפורש - לא יכול. לא יכול זהו. היצר השתלט עליו, שווא את לבו וגמר עליו, זהו.

ש. ---

הרב: מה? צריך כוח אדיר, הצלחנו כמה אנשים, אבל צריך כוח אדיר, צריך גם רצון מצידו בסופו של דבר, כי בן אדם אתה יכול להשאיר אותו ואחרי זה - טרררררם חוזר בחזרה.

ש. ---

הרב: אפשר אפשר אפשר, אין "תינוק שנישבה", תינוק שנישבה, זה תינוק שנפל ביד השבאים בהיותו תינוק ולא ידע מיהדות בכלל, זה הגדרה של הרמב"ם על תינוק שנישבה, כל אחד חושב "תינוק שנישבה" זה אחד שלא יודע כלום הוא תינוק שנישבה, זה לא תינוק שנישבה, גם אתה לא יודע הכל אז מה אז אתה תינוק שנישבה על החלק שאתה לא יודע? יש הרבה אנשים שלא לומדים בכלל תורה, הם דתיים, לא לומדים בכלל תורה אז מה הוא תינוק שנישבה? הוא תינוק אהבל, הוא לא תינוק שנישבה.

ש. ---

הרב: אנחנו מעדיפים להסביר כמו שהסברנו ולא כמו שהסברת, כי צדיקים לא נופלים באותו דבר עוד פעם, אבל במושגים של היום כשאומרים לרשע בא צדיק, בא נשמה, בא זה.... יכול להיות שצדיק כזה נופל 77 ולא 7. אתה מבין? צדיק לא נכשל עוד פעם. הרי כתוב: "שחס ושלום אל תהרהר אחריו בלילה, כי אם ראית אותו שעבר עבירה ביום, אל תהרהר עליו - כי ודאי עשה תשובה", ודאי עשה תשובה, קובעת הגמרא "ודאי עשה תשובה", אפילו אם אתה לא יודע ודאי עשה תשובה,.

מה זה תשובה? מה זה תשובה אתה חושב? אתם מבינים בכלל מה זה תשובה, אני מדבר אתכם על 20 תנאים, אתם לא מעניין אתכם, אתם תקועים עם כל מה שחשבתם קודם. אז אדם עושה לו גדר, איך יכול להיות שיפול עוד פעם? אם אני נגשתי לתנור ואני נשרפתי, ואני לא רוצה להישרף עוד פעם, אומרים לי: "תכניס לתנור", אני אומר: "לא מכניס לתנור יותר תכניס אתה, לתנור אני לא מתקרב זהו!" זה נקרא תשובה!. לא מכניס לתנור יותר - שלום!.

ש. ---

הרב: אנחנו מדברים פה אדם נכשל בעבירה! נכשלת זהו! אתה רוצה עוד פעם להיכשל? לא! מה עליך לעשות? לא מכניס לתנור יותר! לא רוצה! אחד אמא שלו שלחה אותו למכולת רדף אחריו כלב, הב הב הב, תפש אותו נתן לו ביס קטן, הילד הזה ירצה ללכת עוד למכולת? הוא רק שומע את המילה "מכולת" הוא לא רוצה לאכול, למה? אבל מי אמר שיש כלב עוד? מי אמר שיש כלב? הוא לא רוצה, עזוב אותי לא יורד למכולת. לא יורד למכולת, זה אדם נבון! שאכפת לו מהחיים שלו,

אבל טיפש - חוזר, כל פעם הוא אומר "אולי אין כלב", אולי אין?. לכן אנחנו נוטים לומר שלצדיקים יש שכל ולא נופלים עוד פעם, הבנת?  כי כתוב דברים קשים מאוד "ברבינו יונה", שאדם שחוזר על חטא עוד פעם - נאמר עליו: "כסיל שונה באיוולתו כמי? ככלב השב על קיאו". "כסיל שונה באיוולתו": אם אתה חוזר על האיוולת פעמיים - אתה כמו כלב, כלב אוכל, ואחרי שהוא אוכל - מקיא, ואם הוא אוכל את הקיא - זה גועל נפש שאין כדוגמתו, אז "ככלב השב על קיאו ככה זה כסיל ששונה על איוולתו",

אם זה בפעמיים, בפעמיים, אז אפשר להגיד את זה על צדיק שהוא כביל? שהוא כמו כלב השב על קיאו? איך אפשר להגיד דבר כזה? אז לכן נטייתנו לומר שצדיקים הם לא מאלה. הבנתיוכה? אבל יכול להתייאש, כי הוא נכשל פה נכשל שם נכשל פה נכשל שם, לא מתייאש הצדיק, הוא יודע זה העבודה.זה העבודה. ראיתי על אחד הצדיקים לא רוצה להגיד את שמו, ספר אני לא יודע, אז קראתי אותו אני לא יודע מי חיבר כתב פה שם, אבל כתוב שהוא נפל 7 פעמים, והוא המשיך והוא נהיה אחד מגדולי הדורות, קראתי את זה בהתחלה בהתחלה.

ש. ---

הרב: כן היה מישהו שאמר באחד האירועים של האצטדיון בטדי "שבע יפול צדיק" על ציון גולן ג'לג'לאן, הוא כבר 70 פעם נפל והוא מתכוון להמשיך ליפול ואין לו שום בעיה עם הנפילות. הנפילות שלו נקראות מצוות, זה נקרא אצלו מצווה, למה? הוא אומר: "אני לא מרקיד מעורב כאילו", כאילו זה האיסור, האיסור זה בכלל להופיע מעורב, ואסור לשיר וכו' וכו', ושירי עגבים, ושירי טפלות, וכל מיני שטויות וגם הוא מרקיד מעורב. וגם מרקיד מעורב, ותופסים אותו והוא מכחיש "מה פתאום מה פתאום" שום דבר.

עכשיו צריך להעלות לאתר: שלושה ליצנים, יניב מרחיק משיח, בני אלבז, חיים ישראלה, במועדון שרים ורוקדות נשים לפניהם. מתדרדרים עד הסוף, נגמר הסיפור ככה זה הולך. אין, מי שלא תופס את עצמו בזמן כמו ארז יחיאל - השם ירחם, "אחריתו מי ישורנה".

ש. ---

הרב: תודה רבה, תודה רבה בניסיון תמשיך, בניסיון תמשיך, אין שום בעיה, אין שום בעיה מי שרוצה כסף וכבוד, ועל זה הוא מוכן לקבל גיהינום - בסדר גמור כל אחד יש לו את הזכות לבחור, יש אנשים בוחרים בגיהינום במודע, למה לא, אמר, אמר, "אמר רשע בלבו אין אלוקים כל מזימותיו" זהו. הוא לא רואה לא כלום אין אלוקים, תופס את המיקרופון מזעתת לו קצת קוניאק וחביבי שוכח את הכל ונגמר הסיפור, וזהו.

פעם אמרו על אחד הזמרים האלה: מה? על מה אתה מדבר? מה פתאום הוא? אתה יודע איך הוא מקפיד? אם אתה רואה שזזה המחיצה - הוא ישר מפסיק, ואשתו, היא שומרת עליו, והיא הולכת והיא שומרת, איפה אשתו נעלמה מהאופק? היום מופיע לפני נשים ומרקיד ויש הכל ואין שום בעיה, לא אשתו ולא ג'דתו ולא כלום ולא שום דבר. היום הוא בכלל לובש בגדים צבעונים, ופתוח פה - עד פה ועושה טלטל במצח, אתה מבין כמו יש תמונת השוואה בינו שלבון זאב רווח, יוסף שילוח. יוסם שלוח היה פעם עם טלטל כזה מעאפן עשה טלטל ככה, כמו תינוקים שעושים להם טלטל ככה באמצע, ככה עשה טלטל מופיע בוורוד בגדים וורודים עם ריצ'רץ'' פתוח,,,,,,

ש. כמו הבמבה של אוסם

הרב: בדיוק הבמבה של אוסם נכון, בדיוק ממש. (הרב מקבל שיחת טלפון, הלו, נו אמרתי לך, איפה אתה עכשיו? טוב השם ירחם עליך. קח.) אז זאת אומרת יש אנשים יודעים ומודעים שבמצב שלהם הם הולכים לגיהינום ולא אכפת להם. לא אכפת להם. דבר שני: "שיתן אל לבו בוא יום המיתה" שיתן אל לבו בוא יום המיתה ובוראו קצוף עליו על מה שקדם לו מן הקיצור בחובותיו. כמו שנאמר: "ומי מכלכל את יום בואו". {השפע להשם יתברך, גשמי ברכה} השני, שיתן אל לבו בוא יום המיתה, ובוראו קצוף עליו על מה שקדם לו מן הקיצור בחובותיו.

לעמוד מול הקב"ה להיות נזוף - זה איום ונורא. זה צריך אדם לחשוב על זה, לחשוב על זה איך, איך הוא עומד, איך הוא עומד מול הקב"ה? יש מלאכים שהגובה שלהם 75, 75 אלף קילומטר.

ש. אני לא מבין אין זה?

הרב: לא נורא, לא נורא, אתה לא יכול לראות , מה זה משנה כמה עכשיו? והם עומדים מול הקב"ה, והם לא עשו שום עבירה, הם עומדים הקב"ה ברטט ובזיע, יש להם זיעה שיורדת להם מהפחד והאימה לפני הקב"ה. ויש לך עלעול כזה עולה למעלה, ואומרים לו: נו נתנו לך צ'אנס עולם ומלואו, כל במלאכים האלה הם משרתים שלך, "כי מלאכיו יצווה לך" סידרנו לך עולם, הכנו לך עולם הכל, כמה רווחים עשית מזה? בא תגיד לנו, נו. אין, אילם חרש לא רואה כלום. אתה יודע איזה ביזיון זה?

ש. שהרב ישפוט אותנו,

הרב: זו הבעיה, זו הבעיה, אם זה תלוי בי, אתה יודע שאני לא מרחם כל כך מהר, ובפרט שהשקעתי בך כל כך הרבה חודשים,

ש. - - -

הרב: הכי טוב, הכי טוב ושכל אחד יבחר את הרב שלו, ושכל אחד יעזור לו. וכאשר ישיב זה אל לבו, וכאשר ישיב זה אל לבו, חייב לירא מעונשו - חייב, חייב! אם אדם לא ירא מהעונש - הוא לא יוכל לצייר את הציור איך הוא יתן אל לבו שבוא יום מותו שבוראו קצוף עליו ממה שקיצר בחובתו. אז אומר רבינו בחיי: ומי מכלכל את יום בואו? ואז צריך להשיב ללבו את הדבר, וחייב לירא מעונשו ולהסכים עם נפשו, שלא ישנה אל מה שיקצוף אדוניו עליו. על מי זה שנאמר עליו: "ומי מכלכל את יום בואו"? זה על יום הדין הגדול והנורא.

יש שלושה ימי דין: יש יום הדין - זה יום הכיפורים. יש ראש השנה - זה יום הדין לגופות. יש יום הדין - שזה כשהנשמה עולה למעלה ועומדת לדין, זה יום הדין לנשמות. ויש יום הדין הגדול והנורא - זה לגופות ולנשמות. שהקב"ה לכל ברואי מטה, ומעמיד אותם ליום דין הגדול למדרגתם האחרונה הקבועה הנצחית. כשאתה נמצא פה ביום דין של ראש השנה - אתה יכול למחוק את כל העבירות שלך, תחזור בתשובה. אם לא חזר בתשובה ועברו ככה ימי דין, בסוף הוא יצא מכאן, עכשיו יש לו יום דין על כל החיים.

כל מה שעבר בחייו, כל מה שעשה ולא עשה, הכל עומד לדין. ואז תוקעים אותו נגיד בגיהינום. מה הוא עושה עכשיו? איך הוא יוצא משם? אין, אין לו מה לעשות, "אין חכמה ואין דעת בשאול אשר אתה נולך שמה", אין, שלום אתה תקוע. אבל אם השארת ילדים טובים, שהולכים בדרך תורה ומצוות, ברא מזכה אבא, אז יכולים עדיין לזכות את ההורים ולתת להם זכויות ולהעלותם. אפשר לעשות הרצאות לעילוי נשמת, ולתת זכויות לנשמות ולהעלות אותם, כמו שרבי עקיבא עשה עם הבן של הרשע, שלימד אותו להגיד "קדיש וברכו" ועזר לו לעלות.

אז אפשר שגם אדם זר יעשה בשביל אדם אחר, ויכול להעלות אותו. היה לי ידיד בשוויץ, שקראו לו גיתאי, הוא היה חילוני, הוא התחיל להתקרב בתשובה קצת, ובסוף הוא עשה תשובה ברוך השם כי בסוף הוא קיבל את המחלה תוך שישה חושים, נתנו לו שנה והוא תוך חצי שנה --- ואז הוא כבר רצה, ברגע שהודיעו לו את המחלה הוא אמר: "זהו, אני בא לבני ברק, תסדר חברותא, אני אשלם, אני אקנה דירה והכל הכל", ולא הספיק כי היה צריך לעשות טיפולים שמה וזהו. הוא הספיק בחודש האחרון לחזור בתשובה.

מאז אני, אני אומר עליו, שכל ההרצאות שאני אומר - שיהיו לעילוי נשמתו, בשביל להוציא אותו מהגיהינום. למה? כי כמו שהוא היה - יש לו משהו עמוק עמוק, בשביל לשאוב אותו משמה צריך הרבה זכויות, אז יש לו מזל שהוא הכיר מישהו שהוא יכול לפעול משהו בשבילו. אני לא מכיר עוד הרבה אנשים שהיו מוכנים לתת כל כך הרבה זכויות בשביל שמישהו יצא מהגיהינום כל כך. אבל זה זכות שנתן הקב"ה מתוך רחמנות שאפשר להעלות גם רשעים מהגיהינום,

ש. זה מבזבז מהזכות שלך?

הרב: זה לא מבזבז את הזכות, אני עושה רק הכרת הטוב על כמה דברים קטנים שהוא עזר לארגון שופר, ובתור חבר ידיד. היה לי תלמיד נחמד, היה נמוך קומה 70 סנטים, יוסף גבריאל מנוחתו עדן. כשעמדתי מול המיטה שלו, הוא היה אוהב אותי מאוד, הוא היה שומע כל מה שאני אומר לו, מה שהייתי אומר היה עושה, הוא הולך כמוני, כאילו בגדים תמנים --- אמרתי לו ששנה שלמה מחיי הוא שותף איתי,

ש. ---

הרב: שותף איתי בזכויות, כשנפטר הרב שלי מנוחתו עדן - אמרתי שעד היום האחרון שלי - הוא ממשיך להיות שותף שני, אפילו שהוא כבר הלך לעולם האמת, אבל הוא היה שותף איתי פה, אני ממשיך, השותפות תמשיך להניב פירות הלאה.

ש. ---

הרב: אתה אל תקבע לי מה להגיד,

ש. ---

הרב: זה לא, הוא היה אומר, היו אומרים לו כל מיני דברים איזה זכויות וזה פה שם: איזה זכויות? מה אני עשיתי? הוא הולך מתרוצץ בכל הארץ, הוא עושה את מה שהוא עושה, אני שותף שלו? מה עשיתי? מה עשיתי? ככה היה אומר.

ש. אבל הוא עשה אותך

הרב: הוא לא עשה אותי ברוך השם, לא, לא, לא, לא, לא לערבב מתוק לא לערבב. מכל מקום זה לא משנה, זה נקרא "הכרת הטוב" אתם מבינים. זה לא יודע אם יש מישהו בדור שיש לו מדרגה כזאת שיכול לתת כזה דבר. אין דבר כזה. אם תמצאו עוד אחד כזה - אני אנשק לו את הידיים ואת הרגליים.

ש. זה מוריד ממך

הרב: לא מוריד שום דבר, אפילו אם מחלקים חצי חצי, מה זה מוריד לי? מה זה מוריד לי?

ש. שכר

הרב: שכר? אני לא עובד בשביל שכר, אני עובד בשביל הקב"ה לעשות את מה שהוא רוצה זה הכל. לא מעניין אותי שום דבר, מעניים אותי - מה הקב"ה רוצה. אני לא רוצה שכר, אני רוצה לעשות נחת רוח לקב"ה,

ש. ---

הרב: אני אביא לך למה לא, אני יביא לך, אני יגיד לך איך לעשות שיהיה לך שכר,

ש. לא אם הרב מחלק---

הרב: אני לא מחלק, מי שמגיע לו לפי דעתי - אני עושה את זה בלי שהוא יבקש, אם הוא יבקש אז אני לא אתן לו, מי שמבקש לא מגיע לו, מי שמגיע לו - לא צריך לבקש. אז זאת אומרת: שאדם צריך לעשות את רצון הבורא, אתה יודע הגאו ןמוילנה פחת אחת הביאו לו אתרוג, לא היה אתרוגים, לא היה מצוי, הביאו לו אתרוג שהאתרוג היה מהודר. וכל שנה היה לו אתרוג מהודר, ושנה אחת לא היה אתרוגים, והיה רק יהודי אחד שאמרו שרק אצלו יש אתרוג מהודר. אז הוא לא הסכים. הוא אמר: "אני מוכן לתת לגאון מוילנה את האתרוג - בתנאי שהוא נותן לי את כל העולם הבא שלו!", ככה החצוף אמר.

ש. סוחר טוב

הרב: סוחר טוב אה? טוב בסדר גמור, סוחר טוב הבנתי, סוחר טוב. קיצורו של דבר, הגאון אמר: "תביאו אותו", אמר לו: "אני מתחייב שכל העולם הבא שלי שלך, תן את האתרוג", נתן את האתרוג. עכשיו מה עשה הגאון? בשביל מצוה אחת הוא הסכים לתת את כל העולם הבא שלו, אז כמה שווה עכשיו כל מצווה שלו? אתה שמעת? זהו.

עכשיו לעניינך: בן אדם שיכול לרפא חלילה את אשתך, ואומר לך: "אדוני את הדירה את המכונית ואת החשבונות בנק", אתה אומר לו: "מה אתה שודד אתה? מה בגלל שאתה רופא ואתה יכול להציל את אשתי אז אתה עושה לי את זה ברגע האחרון ואתה עושה לי את זה ואתה מאיים עלי עם אקדח?" אומר לך: "לא, אני סוחר טוב, זה הכל, אתה לא חייב".

ש. אבל זה בין חיים ומוות,

הרב: זה חיים ומוות, אם אין עולם הבא. אם אתה נותן את העולם הבא - - אתה חרוט חלק, אתה בדיבורים, אתה בפלפולים, בא נראה אותך במעשים, במעשים נראה,

ש. ---

הרב: לא הבנת, זה החשבון האמיתי, שבן אדם היה מוכן להשקיע בשביל המצווה בזמנה לתת את כל העולם הבא בשביל לקיים את כל המצווה, זה סימן שהוא לא עובד בשביל שכר.  אבל מה באמת החשיבות של המצווה? אצלו היא חשובה כמו כל העולם הבא שלו, אבל, הוא לא עשה בשביל המסחר כמוך. הוא עשה בגלל שהוא פה בעולם לקיים את מצוות השם על הצד הטוב ביותר! וכיוון שיש לו הזדמנות לקיים על הצד הטוב ביותר, ואם הוא צריך לשלם על זה את מה שנדרש - אז הוא מוכן לשלם, כי הוא עובד לא בשביל שכר!. עובדה שהוא מוכן לתת הכל בשביל זה!

ש. ---

הרב: הסברתי מה יוצא בסוף! אבל זה לא החשבון שלו, זה החשבון הנכון, ומי שעובד בלי שכר - אז הוא לא יקבל שכר? הוא יקבל עוד יותר שכר! אבל הוא צריך להיות באמת שעובד בשביל ללא שכר, צריך להיות עובד באמת לא בשביל שכר! אז זה באמת שווה, אבל רק שאומר שהוא עובד רק בשביל שכר - אז זה לא מועיל שום דבר, כי מה זה מועיל שהקב"ה אומר אחרת? הוא אומר לך אדוני---

ש. כשאמרתי --- לא התכוונתי,

הרב: לא, לא, לא, לא, כשאדם עובד בשביל השם, אז הוא מוכן להתבזות, להפסיד את כל מה שהוא השיג, הכל הכל, זה נקרא לא בשביל שכר. משה רבינו, שבר את הלוחות, זה שיא השיאים של האנושות שהגיע מישהו להוריד את "מכתב האלוקים", ואתה הולך שובר? אתה הולך שובר אתה הורס, ועוד לא קיבלת "היישר כוחך" מהקב"ה, אולי הקב"ה לא יסכים עם מה שעשית? אתה יכול לקחת את עבודת האלוקים, מה שאנחנו קוראים, את כל מה שהכין הקב"ה כל הבריאה ליום הנכסף,

שעם ישראל יקבלו את התורה, שעל זה תלויה כל העמדת העולם כולו, ואתה בא ושובר את הכל?! ומה עם ההישגים, זה שיא! לצאת עם תמונה כזאת! אין חשבון, זה מה שהוא מבין שזה הנכון, הוא שובר את כל הכלים.

ש. ---

הרב: אתה תמיד אוכל אותה זה לא יעזור--- אבל בקיצורו של דבר הוא שבר את הכל, ומה הקב"ה אמר לו: "יישר כוחך" זאת אומרת: אין פה שום שכר, יכול להיות שהוא יקבל עונש כאילו, ההכרה שלו, באמת שלו, זה מה שהיה נדרש, וזה מה שהציל את ישראל. למה? כי הוא הבין, כי אם הם הגיעו לעיקשות לב - אז אי אפשר לשבור את העקשן, העקשן, וקשה עורף - אי אפשר!. איך השם אמר? "הרף ממני ואכלם", אין מה לעשות "כי עם קשה עורף הוא", אין מה לעשות, "ואכלם" השם אמר! "קשה עורף ואכלם", אין מה לעשות. מה עשה משה רבנו?

ראה את "המחולות תימן" צ'..... את המחולות שמה למטה, שהם רוקדים פה ושם סביב העגל, ואז מה הוא עשה? שבר את הלוחות, וזה עשה זעזוע - שכולם חזרו בתשובה ובכו. אז הם תפסו. משל למה הדבר דומה? משל למה הדבר דומה? בן אדם נכנס למועדון, ורואה אנשים רוקדים, ואומר: "מה אתם עושים זה אסור! זה לאו דאורייתא, זה ככה זה ככה מתחיל לתת להם דרשות". אומרים לו: "עזוב אותך לך, לך תלך מפה נו, אל תפריע קח אותו הלו קח אותו".

ההוא יצא וחזר עם ספר תורה, והתחיל לקרוע את הספר תורה, אנשים פחדו פחד מוות כל עוד נפשם בם, בן אדם קורע ספר תורה במועדון, ברחו כולם. מי הבריח אותם? הזעזוע, הוא אומר להם: "אתם קורעים את התורה!" ואי הוא קורע!! וקורע!! פתאום אנשים תפשו מה הם עושים. קודם הוא אמר להם את בפסוקים, ואמר להם ככה... אבל כשראו את הציור בעיניים – יה בה בי זהו. משה רבינו שבר את הלוחות, את התמונה הזאת אי אפשר להוציא מהם יותר, חזרו כולם בתשובה. או ידידנו כן, כן,

ש. וויליאם צ'רצ'יל אמר שכל מיליוני מיליוני החוקים שעשו העולם - לא הוסיפו גרם אחד לעשרת הדברות.

הרב: צ'רצ'יל היה חכם, היו לו הרבה אמירות מיוחדות, הרבה אמירות מיוחדות.

ש. --- בית משפט העליון העביר את החוקים שממשה רבינו ויתרו עד עכשיו – קו אחרי קו. זה ההבדל בין צ'רצ'יל לפרס.

ש. ---12 חודש והסיפור נגמר.

הרב: למי שאומר הרמב"ן למי שהם ממוצעים ושווה, שיש לו זכויות ועוונות שווים - אז משפט רשעים בגיהינום 12 זה חודש.

ש. או כמכלול

הרב: כמכלול, אם הוא שווה, מה אתה שווה, בדיוק בדיוק, שווה עבירות וזכויות.

ש. איך אפשר לכוון---

הרב: אתה לא מכוון, אבל אם יצא לך בדיוק - אז משפט רשעים בגיהינום 12זה חודש.

ש. ---צדיק?---גרם---

הרב: אז אתה מגיע לך לשבת באיזשהו מקום אי שם פה שם, וצריך לנקות את מה שאתה שצריך לנקות ולהתראות, אבל אתה הזכות שלך לעבור לצד הטוב.

ש. ואין גיהינום?

הרב: בטח שיש, אבל אתה לפי השיעור שאתה צריך לעבור וכו'.

ש. אולי פחות מ-12 חודש

הרב: היה להיות לפי מה שיש, אבל אם אדם נוטה לצד השני - אז הוא צריך לעבור שם. תקרא "בשער הגמול" את החשבונות שעושה שם הרמב"ן איך זה מתחלק. אבל מי שהרשיע הרבה יותר - הוא מקבל כפי רשעותו. אז זאת אומרת: המצב של השוויוניות זה המשפט המינימלי, עכשיו ואידך זיל גמור כמה זה המקסימלי.

ש. ---

הרב: כן, אחרת מה הוא קנה?

ש. יש דין אמת---

הרב: מה הקשר? יש לו כזה עולם הבא, שמה שהוא עבר עבירות זה: אפס אפס פסיק אפס זה: אפס אפס אפס, וינקו אותו פה בעולם הזה. אם הוא רוצה לקבל את זה הוא חייב ניקיון, אי אפשר להיכנס לגן עדן בלי ניקיון?

ש. ---

הרב: נשאר לו מעט בייחס למה שיש לו, אז יתנו לו פה,

ש. ---

הרב: גם זה יכול להיות, כי "כף הקלע" יותר קשה מגיהינום. אז אם אפשר להחליף את זה בגיהינום - זה דבר אדיר. מכל מקום, אמרנו שדבר שני יתן ללבו בא יום המיתה, ובוראו קצוף עליו על מה שקדם לו מן הקיצור בחובותיו, כמו שנאמר: "ומי מכלכל את יום בואו"? וכאשר ישיב זה אל לבו חייב לירוא מעונשו, ויסכים עם נפשו שלא ישנה אל מה שיקצוף אדוניו עליו. דבר שלישי: בקבלה שהוא מקבל, לא לשוב יותר לחטא - "יתן אל לבו הימים אשר נטה בהם מאחרי אלוקיו", כל הימים, כמה שנים,

כמה עשרות שנים - נטית מעבודת הבורא ולא השגחת בעבודתו עם התמדה בטובותיו עליו בהם. והשם התמיד לך, ונתן לך, ונתן לך, ואתה המרתה את פיו, ועזבת אותו, ולא עשית וקיצרת בעבודה, אדם יתן אל לבו כל הימים האלה. כמו שנאמר: "כי מעולם שברתי עולך, ניתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבור". זאת אומרת: הקב"ה אומר: אני שחררתי אותכם, שברתי עולך במצרים, ניתקתי מוסרותיך - מלהיות כבדים, ותאמרי: לא אעבור, ואז אמרת - לא אעבור. "ותאמרי לא אעבור". ואז את לא תעברי יותר על העבירות - אז אני מוחל. אבל אם זה כשאומרים לא אעבור כזה - אז אפשר למחול, אבל יש פה פירוש:

'לא אעבור' – לא אקבל עבודתך, ולא אבוא בבריתך. כלומר: "לא אעבור בבריתך! ועם ישראל אמרו כשיצאו ממצרים, למרות שקיבלו את כל הטובות אמרו: אני לא אעבור בבריתך, ועושים דוקא וממשיכים את הכל, לעניין "לעוברך בברית השם אלוקיך". ואם היה אומר: "ואני לא אעבור", יותר אני לא יעבור - זה מצוין. אבל יש אחד שאומר, אני לא עובר בברית לא עושה, אז מה אם עשית, הוצאת אותי ממצרים הכל טוב ויפה, כמו שעבר פסל מיכה אתם בים סוף. אז זאת אומרת: יש בן אדם כמה שיעשה לו הבורא, כמה שזה וכמה שזה, ולא ממשיך את מה שראוי לעשות.

אז לתת על לבו, כשמקבלים לא לעשות יותר - יראה כמה הוא מעט בעבודת השם בשעה שהיטיב לו. דבר רביעי

שישיב הגזלות, וימנע מן העבירות, ויירף מהזקת כל הברואים. אז זה לא מספיק לשוב בתשובה, אלא צריך גם: להשיב את הגזלות. אדם שגזל, אדם שגזל, צריך להגזיל את הגזלות, אתמול הסברתי בהרחבה איך עושים. אבל פה אומר ככה: ישיב הגזלות, ימנע מן העבירות, ויירף מהזקת כל הברואים. שלוש הלשונות שהוא אמר, כנגד מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: הגמרא בבא בתרא קסה' אומרת: "רובם בגזל",

רוב הבריות נופלים בגזל, "מיעוטן בעריות, והכל בלשון הרע". אז לכן על גזל אמר רבינו בחיי: ישיב את הגזלות. ועל עריות אמר: ימנע מן העבירות. שסתם עבירה בלשון חכמים - זה דבר ערווה. ועל לשון הרע: אומר שיירף מהזקת כל הברואים. איך אדם יכול להזיק את כל הברואים? פשוט בפה שלו אומר על כולם ככה וככה, אומר מה שהוא רוצה, "מי הם בכלל, מי הם בכלל" הם לא יכולים לייצג את הדת, מי הסמיך אותם בכלל? יכול להוריד את כולם בלי שום בעיה,

אז לכן כתוב: ויירף מהזקת כל הברואים. אז דבר רביעי: ישיב הגזלות, ימנע מן העבירות, ויירף מהזקת כל הברואים. כמו שנאמר: "חבול ישיב רשע - גזלה ישלם".  אז מה שהיה ממושכן אצלו - ישיב הרשע, וגזלה ישלם,

ואמר: "אם און בידך הרחיקהו, ואל תשכן באוהליך עוולה, כי אז תשא פניך ממום". אז חייבים להתנקות מן העבירות ומן הגזלות ולא לדבר שרה בכלל הברואים. ודבר חמישי שיתן אל לבו גדולת הבורא יתעלה, אשר המרה את דברו.

אז אדם צריך דבר חמישי, לתת אל לבו את גדולת הבורא יתברך, כמה גדול הבורא הקב"ה והוא המרה את דברו, ויצא מקשר עבודתו ומסורת תורתו.  מה שהיה צריך לעשות "מצוות עשה" ומה שהיה צריך להימנע מהעבירות.  "ויוכיח את נפשו ויכלימנה על זה". איך עשית ככה לבורא הטוב והמיטיב שעשית ככה והרעיף וכו'. שנאמר: "הלהשם תגמלו זאת? עם נבל ולא חכם, הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך". איך לעשות רעה תחת טובה למי שהיטיב לך? ואמר: "האותי לא תיראו נאם השם"? אתם לא מפחדים? לא יראים? לא יראה את העונש? לא רוממות, כלום? "בן יכבד אב, ועבד אדוניו" ומה אתי?

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 25.11 15:48

    עוד מעשה נורא עם הנובהרדוקר גלגול!!! בהמשך למה שכת"ר שליט"א לימד בהרצאה יבנה 25.01.2023 (shofar.tv/lectures/1502) שהנ"ל היה גלגול של הזורק הראשון על הנביא זכריה ע"ה והנה בספר ארחות דיליה (מלייקווד) במאמר: נסיונות (shofar.tv/articles/15272) מביא עוד סיפור מדהים על מלמד שיכל להביא את המשיח אם היה מבזה עצמו בשביל מצוות הכנסת כלה.

  • 17.11 13:00

    שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!

  • 16.11 19:24

    בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.

  • 14.11 11:54

    'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 11.11 10:43

    ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).

  • 11.11 10:43

    מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).

  • 06.11 18:11

    כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!

  • 03.11 14:23

    שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).

  • 03.11 10:22

    כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.

  • 03.11 10:17

    שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים