חובות הלבבות | שער התשובה פרק רביעי
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'חובות הלבבות לרבנו בחיי זיע"א)
פרק רביעי: אבל גדרי התשובה הם ארבעה.
הראשון החרטה על מה שקדם לומן העונות והשני שעזבם ויסור מהם והשלישי שיתודה בהם ויבש המחילה עליהם והרביעי שקבל על נפשו שלא ישוב לעשותם בלבו ובמצפונו.
והחרטה אות על גנות מעשהו בעיניו כמו שאמר יואל ב, יד: "מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה" ואמר במי שהתמיד על חטאיו ירמיה ח, ו: "אין איש נחם על רעתו".
ואנחנו רואים כזה בין בני אדם כשמראה החוטא לחברו החרטה על מה חטא לו היא הסבה החזקה למחל לו.
והעזיבה אות על ברור אמונתו בגמול ובענש כמו שאמר ישעיה נה, ז: "יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו" ואמר במי שהתמיד על חטאיו ישעיה נז,יז: "בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף".
וכמו זה נראה בין בני אדם כי כאשר ימנע המרע לחברו מהרע אליו אחרהחרטה אז יהיה ראוי למחל לו ולעבר על פשעו.
ובקשת המחילה אות על כניעתו ושפלותו לפני האלהים והתודותו בעונו סבת המחילה לו כמו שאמר משלי כח, יג: "ומודה ועזב ירחם" ואמר בהפך זה ירמיה ב, לה: "הנני נשפט אותך על אמר לא חטאתי" ואמר משלי כח, יג: "מכסה פשעיו לא יצליח".
וכזה נראה בין בני אדם כי החוטא לחברו כשכנע לו ויודה שחטא לו והרע אליו וביקש ממנו המחילה והכיר חברו ממנו שהוא מתחרט על מה שקדם לו מן החטא לא יתעכב ממחל לו ומעבר על פשעו ויסיר מה שיש לו בלבו מן הנטירה.
אבל הקבלה שלא ישנה אות על ידיעתו ברע מעשהו וגדל חטאו כמו שאמר איוב לד, לב: "אם עול פעלתי לא אוסיף" ונאמר הושע יד, ד: "אשור לא יושיענו ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" ונאמר בהפכו ירמיה יג, כג: "היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו" גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע.
וכמו זה נראה בין בני אדם כשיקבל החוטא לחברו על עצמו שלא ישנה להרע לו ויראה החרטה והעזיבה ויתודה יהיה זה גמר סבות המחילה לו והסר האשמה ממנו ודחות הענש מעליו.
וכשיתקבצו בשב או הארבעה גדרים בתנאיהם אשר אנו עתידים לבארם יכפר לו הבורא עונו ויעבר על פשעו ואם יהיה העון ממה שנאמר בו לא ינקה כשבועת שוא שמות כ, ז ואשת איש משלי ו, כט מקל הבורא ענשו בעולם הזה ומטיב לו בעולם הבא ויכנס בכת הצדיקים כמו שאמר ישעיה נט, כ: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב" ואמר ירמיה ד, א: "אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב" ואמר ירמיה טו, יט: "אם תשוב ואשיב לפני תעמד".