הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק סא | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.12.2021, שעה: 13:00
תוכן עניינים
עמון ומואב כפויי טובה;
אז יש שלוש רעות שבאות על ידי כפיות טובה;
תוכן עניינים
עמון ומואב כפויי טובה;
אז יש שלוש רעות שבאות על ידי כפיות טובה;
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
נציב יום: טקלה בן דמקץ' - יזכה לחזרה בתשובה שלמה ורפואה שלמה בכל האיברים והגידים והמחלה תעבור לביל גייטס ימח שמו וזכרו - אמן.
אנחנו ב'הכרת הטוב וכפיות טובה' חלק סא |
עמון ומואב כפויי טובה;
מה הטעם שמרחיקים את עמון ומואב לעולם? כתוב ברמב"ן: 'הכתוב הרחיק שני אחים אלו שהיו גמולי חסד מאברהם'. אברהם גמל חסד אתם 'בזה שהציל את אביהם ואמם, את לוט ואת בנותם מן החרב ומן השבי, ובזכותו שִׁלְּחַם ה' מתוך ההפיכה, מתוך סדום ועמורה, והיו חייבים לעשות טובה עם ישראל – והם עשו עמם רעה'.
לכאורה יש כאן פלא: יש להניח שאחרי כמה מאות שנים, לא היו האומות זוכרים שפעם היתה 'מהפכה' בסדום, ולא ידעו שלוט אביהם היה שם. לולא התורה שמסרה לנו את הענין הזה – גם לנו לא היה מושג מזה. ואם כן, מאיפה הם ידעו בכלל את כל זה?
אלא הטענה כנראה על לוט בעצמו ועל הדורות הראשונים שהיו קרובים אל זמן החסד: אילו היו מכירים טובה, היו מספרים לדורותיהם בהרחבה: 'על החסד הנפלא שזכו לקבל בזכות אברהם!' והיו משרישים בתולדות אחריהם את המחויבות להכיר טובה לעם ישראל, שהם בני בניו של אברהם מיטיבם. ואם הדורות האחרונים לא מכירים טובה, כי הם בכלל לא יודעים על הטובות שאברהם עשה, זה הוכחה שאבותיהם לא סיפרו להם! ואם כן, כבר בשורש שלהם הם כפויי טובה.
יש 'בעלי תשובה' שלא מספרים: 'איך הם חזרו בתשובה?' לא מודיעים לילדים שלהם, הם חושבים: 'שהם נולדו חרדים!' הם לא מכירים טובה; הפוך – יוצאים עוד נגד...
וכאן יש להעיר הערה נוראה על רבי שמחה זיסל זצ"ל ה'סבא מקלם' שעשה חשבון: "אם לוט היה גמול חסד מאברהם כי בזכותו ניצל כמה פעמים, ועל כן צאצאיו היו חייבים להכיר טובה לאברהם אבינו ולהטיב עם צאצאיו, אם כן" אומר הסבא מקלם: "אנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב, וודאי שאנחנו גמולי חסד מאברהם הרבה יותר! מכמה טעמים; שהרי כל קיומנו עד היום בזכות אברהם אבינו. וכמה אלפי טובות עשה אברהם עם אבינו יצחק, וכן הלאה. הרי מתוך הכרת הטוב אל אברהם – אנו צריכים להיטיב עם בניו ובני בניו של אברהם אבינו' כשהם בעצם אחינו. 'ומדוע דווקא עמון ומואב חייבים להטיב עם ישראל? אנחנו מחויבים יותר! לאהוב ולהיטיב לכל יהודי ויהודי. ואם אין לנו הרגשה זאת, זו כפיית טובה יותר משלהם, וזה נורא למתבונן!". זה ה'סבא מקלם'.
אומר מפורש: מה זה, עמון ומואב, על פעם אחת, זרקו אותם לכל הרוחות! אז יהודי שלא מכיר טובה ליהודי שהוא מזרע אברהם, על הטובות שהיטיב אברהם אבינו לך ולזרעך, איך אתה לא מטיב לבני ישראל שהם בניו, כמוך? ואנחנו כל ישראל אחים, איך אתה לא מכיר טובה?!
'בני אדם הראשון שכפה טובה' - בדור הפלגה כתוב: "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם" (בראשית יא ה). ורש"י אומר: 'בְּנֵי הָאָדָם, אלא בני מי? וכי שמא בני חמורים וגמלים? אלא בני אדם הראשון' בני אדם הראשון. בני אדם. איזה אדם? אדם הראשון 'שכפה את הטובה ואמר: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג יב) אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומילט אותם מן המבול!'.
אה, מה זה מילט? דור הפלגה היה שלוש מאות ארבעים שנה לאחר המבול! כי נח מת שלוש מאות וחמשים שנה לאחר המבול, כמפורש בפסוק: המבול היה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת לחייו והוא נפטר בן תשע מאות חמישים, אז שלוש מאות חמשים שנה אחרי כן הוא מת. ודור הפלגה היה עשר שנים לפני פטירתו של נח.
ואף על הזמן הארוך שהיה מאז, שלוש מאות חמשים שנה מאז המבול, היתה תביעה של כפיות טובה: 'שמילט אותם מן המבול!'. ונשאלת פה השאלה: אנחנו זוכרים טובות שעשו לאבותינו לפני דור אחד? מה היה עם סבא שלנו, אנחנו יודעים, מה עבר עליו? 'סבא רבה' אנחנו יודעים? שלוש מאות שנה אנחנו יודעים מה היה אחורה ביחוס שלנו?! אז אנחנו לא זוכרים כמה שנים אחורה, מה התביעה עליהם שלוש מאות חמשים שנה אחרי המבול?
והנה מידת הכרת הטוב היא אחת מהיסודות החשובים ביותר בעבודת ה' של עם ישראל! והמדרש ב'משנת דרבי אליעזר' מובא: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח) והלא כל מצרים ידעו את החסד של יוסף? אלא הוא יודע ולא השגיח וכפר בטובתו, ובסוף כפר בטובת הקב"ה כשאמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" (שמות ה, ב). הא למדת: שכפיית טובה הוקשה לכפירה בעיקר. אין לך קשה לַעולם וּלְעולם מכפויי טובה – שזה גורם שלא תבוא טובה בעולם!
לכן מזהיר ה' את ישראל: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ ב) ובלי להוציא אותנו מִבֵּית עֲבָדִים אני לא "ה' א-לוקיך"?! למה צריך להזכיר את זה? 'היזהרו שלא תכפו טובתי – שכפוי טובה אינו יכול לקבל עול מלכות שמים!'.
אז יש שלוש רעות שבאות על ידי כפיות טובה;
דבר ראשון: זה גורם להיות כופר בעיקר. דבר שני: גורם שלא תבוא טובה לעולם. דבר שלישי: אינו יכול לקבל עול מלכות שמים. כל שלושת הדברים האלה, כמה שהם חשובים בכל ימות השנה, לפני 'ראש השנה' – אין לתאר את גודל החשיבות להתחזק במידת הכרת הטוב. כמו שנבאר:
ראש השנה הוא יום הדין; כל אחד נידון בו לחיים או למוות לטובה ולרעה, הוא וכל העולם אתו. כמה שחקני כדורגל וספורט מתו? למעלה משלוש מאות! הם לא חשבו: 'שבראש השנה גזרו עליהם: 'שהם ימותו!' כמה אנשים מתו מהזריקות? הם לא חשבו, הם חשבו: 'אדרבה! – שהם ינצלו...' כל זה נגזר בראש השנה. ביום זה צריך לבקש: 'טובה לעולם, ולכלל ולפרט!' אבל כפוי טובה לא יוכל לבקש! כי הוא גורם שלא תבוא טובה לעולם.
בראש השנה מצוותו: 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכנו עליכם'. להמליך את הקב"ה עלינו ועל כל העולם, לקבל עול מלכות שמים. אבל מי שכופר בטובתו של הקב"ה אינו יכול לקבל עול מלכות שמים. אם כן, חלה חובה מיוחדת להכיר טובה לא רק לקב"ה, אלא גם לחברו! בלא זה - לא שייך! כמו שמבואר ב'פסיקתא'.
אלא עלינו לבאר, מדוע כפוי טובה לא יוכל לקבל עול מלכות שמים? מדוע לא שייך לקבל עול מלכות שמים ולהמליך את הקב"ה בלי להכיר טובה על טובותיו? ההסבר הוא – מדהים! מדהים ממש, ממש מדהים: 'עול מלכות שמים' זה 'עול' – ואין זה דבר שיכול להיות תלוי על בסיס של 'רצון טוב'. לא שייך להשאיר 'עול' לרצונו של האדם; אם אדם 'בוחר' ו'רוצה' בעול, או לא רוצה בעול – זה לא 'עול' זה 'התנדבות'. 'עול' זה שעבוד. לא התנדבות. כששמים את העול על הסוס, על החמור, על השור – לא שואלים אותו, הוא לא 'מתנדב'.
רק מי שמכיר טובה, מי שמכיר בעובדה: שהוא מוכרח לקבל עול מלכות שמים! – מוכרח – הרי כל חייו, כל רגע, כל שעה, הוא מקבל טובות מהקב"ה בלי גבול. הנה – אתה מגרד את הראש עכשיו. אתה יכול להניח את היד, להגיע לאותו מקום שמגרד – ולגרד. ונהיה לך נחת. ואם כן, איך יתכן לא להיות עבד ה'? הרי "עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי כב ז) הלווה הוא עֶבֶד לְאִישׁ מַלְוֶה. קיבלת טובה? אתה משועבד! וכל אדם הוא בבחינת "לֹוֶה" אצל הקב"ה.
ואם אמרו ש: 'מי שפתח פתח לחברו את נפשו חייב לו', אז מי לא חייב את נפשו לקב"ה? ש'לא כלו רחמיו ולא תמו חסדיו'! ומיום היוולדו ועד הנה לא עזבונו רחמיו! אבל כאשר אדם הוא כפוי טובה, אפילו אם יקבל על עצמו: 'לעשות את רצון ה'!' 'יקבל' על עצמו – זה לא מחויבות, זה לא שעבוד! אין כאן עבדות! זה 'התנדבות' כאילו! ואין זה נקרא 'קבלת עול מלכות שמים'. עול זה עול!
והנה הרמב"ן מפרש ב'עשרת הדברות' על הפסוק, נפלא מאוד! נפלא מאוד: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" וכתב: 'מה הטעם מִבֵּית עֲבָדִים? שבויים היינו לפרעה, ואמר להם: 'זה שהם חייבים שיהיה ה' הגדול הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, יהיה להם לא-לוקים שיעבדוהו, כי הוא פדה אותם מעבדות מִצְרַיִם. וזו המצווה תקרא: 'קבלת עול מלכות שמים!' בדברי רבותינו. כי המידות האלה שהזכיר, הם במלך כנגד העם.
וכך אמרו ב'מכילתא': "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב). למה נאמר? לפי שהוא אומר: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ"! אז אם אני אומר לך ש"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ", מה צריך להגיד "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"? ברור – אם אני "ה' אֱ-לֹקֶיךָ" – אז זה רק אני! אין מישהו אחר. מה צריך להגיד את זה?
אלא 'משל למלך שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו: 'גזור עלינו גזרות!' אמר להם: 'כשתקבלו עליכם מלכותי, אגזור עליכם גזרות. שאם מלכותי אינכם מקבלים – גזרותי היאך אתם מקיימים?' כך אמר הקב"ה לישראל: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ" – אם קיבלת עול מלכות שמים ש"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ", עכשיו אני אומר לך: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"; עכשיו אני יכול לגזור גזרה.
'אני הוא שקיבלתם עליכם מלכותי במצרים'. אמרו: 'הן'. אמר להם: 'כשקיבלתם מלכותי – קבלו גזרותי'. כי אם לא קיבלתם עליכם מלכות שלי עליכם כעול, אז זה רק התנדבות; אתם רוצים גזרות מרצון, מהתנדבות, וכשלא תרצו – אז לא תעשו. אומר: 'אני קיבלתי מרצון, מה אתה רוצה? לזה הסכמתי – זה לא הסכמתי' אין דבר כזה! קודם 'קבלו מלכותי ואחר כך גזרותי' אחרת מה זה?
והמשל הזה צריך עיון: הרי העבדים ביקשו: 'גזור עלינו גזרות'. מה רע בזה? מה יש, לא טוב? באו מרצונם. מדוע ענה להם המלך: 'שלא יגזור אלא אם אם כן יקבלו מלכותו!' הרי הם כבר מרוצים לקבל גזרות? אלא הביאור כמו שהסברנו: מה שהם רוצים – זה לא 'עול'. רק אם מחויבים ומשועבדים – זה העול! ואם הם לא מקבלים מלכותו מתוך הכרח, כמו שהם היו במצרים עבדים משועבדים לפרעה בבית עבדים – לא שאלו אותם: 'אתם רוצים או לא רוצים?' אז כיוון שהקב"ה פדה אותם משם והכניס אותם לרשותו להיות עבדיו בלית ברירה – זה נקרא: 'עבדות'. ואז הגזרות הן גזרות של מלך ולא מצוות שהעבד 'בחר ורצה מהם ברצונו הטוב'.
עבודת ראש השנה: 'תמליכנו עליכם'. לקבל מחדש עול מלכות שמים, לקבל עול כעבד למלך שמחויב בכבודו ובגזרותיו. לא מספיק לקבל גזרות באופן 'התנדבותי' אלא קבלת 'עול מלכות' באופן של הכרה. ואין מכאן שום סתירה ליסוד של הבחירה, שזה אבן היסוד של אמונתנו: שיש לנו בחירה. ה' נתן לנו בחירה לבחור בטוב, ככתוב: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים יא כו) "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל יט) וה' ברא אותנו עם שני יצרים, וזה לעומת זה ברא א-לוקים, ורוצה שנבחר בטוב.
ואם כן, אולי אפשר לשאול: הרי אנו בוחרים בטוב בלי כפיה והכרה, ואם כן אין זה עבדות ומלכות? כי אנחנו בוחרים. אז אם אנחנו בוחרים אז זה לא הכרח, זה לא שעבוד, זה לא עבדות. התירוץ הוא: כפי שרבנו ירוחם זצ"ל מבאר בשיחותיו הנפלאות, כך: 'האדם בעל בחירה הוא, ואילו לא כן – לא יתקיים שכר ועונש. כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח!'
אם אדם מוכח למשהו, אנוס למשהו, אז אי אפשר לגנות אותו אם הוא עשה משהו, ואי אפשר לשבח אותו אם הוא עשה משהו, כי הוא מוכרח. כמו מכונה – אתה לוחץ על כפתור והיא פועלת; צריך לתת לה שכר על זה? על מה תתן לה שכר? היא מוכרחת! אותו דבר בן אדם: אם הוא מוכרח, על מה תתן לו שכר או מה תגנה אותו?!
'אבל תפקיד האדם לבחור להיות מוכרח!' זה הבחירה שיש לנו: האם לבחור לעשות מרצון או להכריח את עצמנו להיות מוכרחים. אם אתה בוחר להיות מוכרח – או! זה בחירה! אבל בחירה נכונה. זה "לבחור בַּחַיִּים": לבחור מה? 'להיות עבד!' כשמתבונן בגודל הכרת הטוב שהוא חייב לאדון העולם, ליוצר בראשית, המחייהו ומכלכלהו ומחזיקו כל רגע בכל שעה. ההתבוננות הזו נשארת לבחירתו של האדם להתבונן בה, אבל כאשר יתבונן בזה – חייב להביא אותו להיות מוכרח להיות עבד בתכלית השעבוד'. "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱ-לֹקַי חָפָצְתִּי" (תהילים מ, ט). לי אין רצונות. כל מה שאני רוצה – זה רְצוֹנְךָ. אין לי רצונות. זה עבד.
גם ב'מתן תורה' כפה הקב"ה את ההר עליהם כגיגית. אפילו שהם הִתְרַצוּ לבד לקבל את התורה ואמרו: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד ז) מה הטעם? למה צריך לכפות עליהם? כי אם לא היה כופה עליהם הר כגיגית, אז הם היו בוחרים בטוב, אבל אז הם נחשבים שהם 'התנדבו' התנדבו. אבל זה לא גדר עבדות ועול. לכן היה צורך גם לכפות אותם, שיובן מזה: שבחרתם להיות משועבדים וכפויים.
כשהקב"ה נתן להם – אז הם הסכימו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"! על מה? על תורה שבכתב. אחר כך נודע שיש גם תורה שבעל פה, אמרו: "אֶה... זה לא... מה... זה...." אמר להם: "הלו, הלו" – כפה עליהם הר כגיגית. "אין. זה הולך תורה שבכתב ובעל פה. איך תקיימו את הבכתב בלי הבעל פה?!" כפה עליהם – מוכרחים. אז רואים: שהיה להם מרצון, כאילו, הם רצו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" – 'אבל לא, לא, לא... לא הכל. רגע, רגע, רגע, בוא... תסביר. מה קרה? איך נהיה פתאום עוד תורה – תורה שבעל פה?"...
זאת אומרת, רואים מפה: שאם לא מקבלים הכרח בעבדות ממש, אז זה כאילו 'התנדבות'. לכן התורה מזהירה: "לֹא תֹסֵף... וְלֹא תִגְרַע" (דברים יג א). למה? אם תוסיף – גם תגרע. תאמר: "אני הוספתי מרצוני. כמה יש, תרי"ג? הוספתי עוד שתים! אז השתיים שהוספתי זה יכסה על שתים שאני לא רוצה לעשות..." - לֹא תֹסֵף – כי אחר כך תִגְרַע. לא! לא, לא, לא; אתה משועבד לעשות בדיוק מה שאמרו לך – לא יותר ולא פחות. 'כל המוסיף – גורע'.
ויש עוד סיבה שלראש השנה חייבים לגשת עם הכרת הטוב על כל מה שגמל לנו הקב"ה: על "עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ"; "עַד הֵנָּה" כל הזמן ו"עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ". אנחנו נעזרים רק ברחמים מה'. ואז, אם אנחנו מבינים זאת, נוכל לבקש: "אַל תִּטְּשֵׁנוּ, ה' אֱ-לֹקֵינוּ לָנֶצַח", כי הכפוי טובה – לא יכול להעיז לבקש: 'טובות' אם על הראשונות הוא לא מודה! אז איך אתה... צריך להגיד "עַד הֵנָּה... לֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ"; 'אני מכיר את כל הטובות והחסדים שעשית לי עד עכשיו'.
וכן, כדי שיוכל לקיים 'תמליכוני עליכם', חייב להכיר סיבות שמחייבות אותו להמליך עליו את הקב"ה ולקבל על עצמו את מלכותו כעבד למלכו. ואם אדם מקבל עליו מלכות שמים – אז המלך יכול לרחם עליו ולהשפיע עליו טובות.
אבל אם הוא לא מכיר בטובותיו של הקב"ה, ולא נכנס להיות עבד תחת מלכותו, אז אתה מונע שפע; כי ה' רוצה להשפיע. וכתוב: שמי שלא מכיר בטובה אסור לתת לו טובה, אסור לרחם עליו. זאת אומרת, הוא מונע טובה מעצמו, מכל ישראל. וגם – הוא כופר בעיקר! כי הוא לא מכיר בטובות שהוא מקבל מאת הבורא, וגם הוא לא יכול לקבל עול מלכות שמים, כי אם הוא לא מכיר בטובות – על מה יקבל עליו עול מלכות שמים?
זאת אומרת הכפוי טובה יש לו שלוש רעות קשות ביותר; כופר, ולא תבוא טובה בגללו, וגם לא מקבל עול מלכות שמים. אַה! רחמנא ליצלן כמה אנשים נכשלים בזה. בודדים-בודדים, אולי, יש להם את ההכרת הטוב לכל דבר ודבר. התפללנו עכשיו – מישהו מכיר טובה: 'על זה שה' זיכה אותנו להתפלל!' - ? הנחנו תפילין, מישהו מכיר טובה: 'שהוא זכה להניח תפילין!' - ? מישהו מכיר טובה כשהוא מקפל את הטלית על זה שהוא הניח טלית?
זאת אומרת, אדם אין לו התבוננות, אפילו, על כל הטובות שה' מרעיף עליו! הרי זה טובה שאין כדוגמתה לעשות מצווה. כי מצווה זה – בכל חלל העולם אי אפשר לשלם על מצווה שאדם זוכה. ואם תינוק שבא לעולם ואמר: "אמן" ולאחר מכן נפטר הוא בן העולם הבא, אם ב"אמן" אחד יכולים לקנות עולם הבא, וכל המצוות שאתה יכול להספיק לעשות – מה אתה קונה? אז אתה לא צריך להכיר טובה על זה?! דוד המלך אומר: "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהילים קיט קסב) מי שמוצא שָׁלָל רָב, ארגז מלא דינרים של זהב – הוא בטח רוקד משמחה! לא? נו, מי רקד עכשיו? לא ראיתי מישהו שקם ורקד. גמרנו את התפילה, גמרנו מצוות, עשינו זה... מישהו רקד? לא רקדו.
אז לפחות נגיד (בניגון...!): 'ושמחת בימיך והיית אך שמח...' "הַכֹּל יוֹדוּךָ, וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּהַ'" תזכו למצוות. יום טוב.
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 או בטל' 0722-604910
וכן ניתן לקבלם במייל [email protected].
שלום לכבוד הרב, בהמשך לשיחת הרב מיום רביעי שבוע שעבר, ב"ה זכינו להשלים את התרומה לתרומת מטר (קמפיין שופר גדול) לבניית בית הכנסת בירושלים. (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv). בהזדמנות זו, אני (א...) רוצה להודות לרב באופן אישי, ע"כ שלפני כשנתיים וחצי אבי (אלישע בן יהודית ואברהם ז"ל) שלא התחסן בזריקת הקורונה אך נפטר (ל"ע) כשהוא בן 59 שנים בלבד! (לאחר שיצא מקורונה, נפטר מוירוסים קשים של ביה"ח שנדבק בהם. כמובן הם קראו לזה פטירה מקורונה...) זה היה הלם גדול בעבור כולנו! לאחר כחודשיים שלא הצלחתי לקום מזה, לא הסכמתי לקבל את הפטירה ולהשלים עם זה, לא הצלחתי לחזור לשיגרה תקינה ועוד. הרב אירח אותנו בביתו באחד הערבים, חיזק וניחם אותנו באופן אישי וסיפר לנו על הוריו ז"ל שג"כ נפטרו מרשלנויות קשות ועל קבלת הדין, ובירך אותנו. וב"ה דברי החיזוק והניחום חדרו ללב ועזרו לי ממש לחזור לעצמי. ממש תודה רבה על הקדשת הזמן, הסבלנות הרבה, על דברי החיזוק והניחום! יה"ר שהקב"ה ישמור על הרב ושתהיה לרב ולמשפחה שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, בריאות, ובשורות טובות בעזרת השי"ת אמן.
כבוד הרב שלום! ברוך ה' אחרי הרבה מניעות ופחדתי שלא אצליח... זכיתי לפני ראש השנה (תשפה) ובוצעה ההוראה לתרומה לקמפיין (שופר גדול) בהצלחה! ולא רק זה, גם זכיתי לתרום עוד מטר! שיהיה על שם אמי מורתי הי''ו. ורוצה למסור תודה לנציג 'שופר' שציטט את כבודו: 'שאנשים נכנסים לחובות על שטויות! כל שכן ששווה להיכנס ל''חובות'' לכבוד ה' יתברך!!' וזה עשה עלי רושם גדול. יה"ר שתהיה לכם שנה טובה ומבורכת יחד עם כל הקהילה הקדושה שעוסקת במלאכה החשובה אמן! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
מי לא יזכה?! שעות ספורות לפני יום הדין! ב"ה גדול הדור שליט"א הרב אמנון יצחק משתדל כל כך להציל אותנו בדין עורו ישנים עורו! השופר הגדול בזכות התרועה דהיינו תורה ע', שזה רחמים ובזכות סוד התורה שבע"פ של ע' פנים לתורה, גדול הדור רוצה להמיר למי מעם ישראל שח"ו נדון למיתה (ל"ע) ובזכות האות ע' של תרועה שהיא סוד ה: ע' פנים לתורה מבקש להחליף את גזר הדין על ידי המעות והמות יהפוך למ-ע'-ות שבזכות הצדקה ניצלים ממות, וזו לא "סתם" צדקה זו צדקה ושותפות בסוד ה-ע' פנים שעל ידי זה גדול הדור שליט"א מציל למעלה ממליון נשמות ישראל מאבדון. אז מי שטרם התעורר, תעבירו שיפנימו את הזכות ושיצליחו להתגבר על היצר לפני החתימה! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
ב"ה אני תוך כדי בדיקת המאכלים לחג ולשבת (ראש השנה הבעל"ט) שם לי את המירב (מיקס קליפים [2023] shofar.tv/videos/17157) ובכל משפט של הרב - מוצא את עצמי קשור באופן כלשהו; ישיר או עקיף, ובטוח שעוד הרבה כמוני מרגישים כך. אז תודה שיש אותך כבוד הרב 🙏.
שלום לכבוד הרב. ראיתי את ההודעה ששלחו לרב, על היהודי הנ"ל שמפרנס יחיד ועם חובות ובכל זאת לקח מטר (קמפיין שופר גדול) והתחברתי לעניין שאכן זה הכל תלוי בלב. אינני מעוניין חלילה לעשות השוואות ואינני מתלהב ומחשיב עצמי כגיבור וודאי לא מעוניין בפרסום, אבל אולי זה ישפיע לטובה על אחרים אז אכתוב את מצבי. כשנה ללא הכנסה והחובות הצטברו של מעל 150,000 שקל שתופחים (ל"ע) ועם מספר יפה של ילדים (בכוונה מצמצם בפרטים) וכמובן שעל פי הטבע לא מובן (כך כולם מסביב תמהים): איך ניתן להסתדר?! וב"ה כבר הרבה זמן זוכה לחיות את ההרגשה שאנחנו כאן חיים בניסים!! כאשר כל יום החוב מרובה משל חברו עד שיתקיים בנו: "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" (בראשית מא, יד) בס"ד. ואולי לומר שחיים כאוכלי המן... ובניגוד לעבר (מפעל הדיסקים וכדומה) שפספסתי! בגלל תירוצים כלכליים (לכאורה מוצדקים אבל תמיד היו שם...) הפעם ויהי מה! אני לוקח מטר (לקמפיין שופר גדול) והשי"ת הטוב ידאג להשלים לנו את זה כי זה למען כבוד שמו. מצפים ומקווים לישועה וגאולה כללית ופרטית. מודים לרב על הזכויות שמזכה אותנו תמיד יה"ר שתכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון (אמן). (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ב"ה שמעתי את השיעור של הבוקר (מי לא יכול לתרום מטר לקב"ה? shofar.tv/videos/17436) והכול תלוי איפה הלב והשכל מונח, אמנם אנחנו במינוס ומפרנס יחיד ואפילו עם חוב בחוץ וב"ה עדיין לא מוותרים לקחת חלק (קמפיין שופר גדול) וברוך השם זכינו לקחת מטר ועוד מתרימים 120 אלף בעזרת השי"ת! ויה"ר שהשי"ת יזכה אותנו ליותר... אז חברים! הכול תלוי איפה הלב מונח! 'עורו ישנים... מה לך נרדם?...' אכן, לא כל האנשים מבינים מה הזכות הזאת שאפשר ע"י להנצל בדין!!! הלוא, תתעוררו! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
רבנו הטהור והקדוש אני לא מעכלת! ב"ה הגענו ליעד של 120 אלף (קמפיין שופר גדול, משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv). כל כך מאושרת רק מוכיח ש: 'אין דבר העומד בפני הרצון!' וכשבאמת רוצים משהו ומתפללים עליו - הקב"ה מסייע. ”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קלו).
כבוד הרב שליט"א, ערב טוב ומבורך, תוך כדי בדיקת אוכל לשבת, אני שומע את זה [ הכל מאיתו יתברך [רחובות 2005] | חוזרים בעבר shofar.tv/videos/14851] וחושב על זה: איך אין לאנשים כסף לתרום?! הרי בין אם רוצים או לא רוצים, אנו מוציאים 5 שקלים ביום בלי לשים לב, אז למה הם לא מנתבים את זה לייצור זכויות?! בדברי תורה שאני מעביר לחברים מהעבר אני מדבר על זה ובשיעור אתמול, היה אחד שהתחיל לשמור שבת דווקא אחרי ההרצאה שהיתה בנס ציונה ב 2016 למניינם (shofar.tv/lectures/954). כנראה הם לא מבינים באמת את הזכות... ב"ה לקחתי הלוואה בסך מטר בשביל להיות שותף בבניין קפ"ז (קמפיין שופר גדול) וחי מקצבת נכות שבקושי מספיקה לדברים בסיסיים תרמתי ואני לא מתחרט על זה בכהוא זה! ואם הייתי יכול לקחת עוד מטרים הייתי לוקח בלי להסס! (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
שלום עליכם רבנו, אני מאוד רוצה להודות לכבוד הרב על השיעורים היקרים, (בלי תפילה לא מקבלים, ע"פ הספר אוחילה לאל shofar.tv/lessons/category/64?cat=526&lang) כמה מרובים חסדי השי"ת! התפללתי על ספרי לימוד שהיו חסרים לי ועל חובות שיש לי והודיתי להשי"ת כאילו כבר נושעתי והנה לפני שבוע השי"ת שלח שליח עם סכום כסף שהספיק לספרים והשבוע שתי מעטפות שאוכל לשלם חלק מהחובות. אכן, כמה טוב השי"ת. יהי רצון שנזכה להיות דבוקים בו חזק להרגיש כבנים לאב באמת אמן!
כבוד הרב היקר, תודה על השיעור בבוקר המחזק: 'מי לא יכול לתרום מטר לקב״ה?' (shofar.tv/videos/17436) ״מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת" (תהלים ל, א) - לתורמי המטר! חיזוקים מחזקים, מרגשים ומשמחים שב"ה עשינו את זה ובשמחה! ששילמנו עבור הקב״ה 90 אלף שקל! הרי כמה אנחנו עוד חייבים לו! והחוב אליו עוד ענק... ענק!! חיבת לשתף: בתחילה חשבתי לתרום רק מטר ואז אמרתי: ״ילה' עוד חצי, 13 אלף - לא נורא 360 לחודש' ואז אמרתי: 'אם כבר - קחי 2 מטר -2 שמות!' (לספר הכפרות והישועות! בניני האומה shofar.tv/lectures/1631 נקודת זמן 1:28:33) וברוך השם הקב״ה פתח לי את הלב והרצון לעוד מטר וזכינו אני וביתי לתרום 3 מטר! אמרתי עוד שם של אבי ז״ל, כי חשוב לי ששמו יהיה מונצח, הרי אני חייבת לאבי ז״ל את זה, בפרט על כל הצער שצערתיו עד שחזרתי בתשובה! חייבת לומר: בחיים לא הוצאתי 90 אלף וב"ה כבר שכחתי מזה כזה מהר! רציתי לקנות רכב חדש להשתדרג ושמחה שבמקום הרכב הכסף הלך לשם, לא כאב לי ששברתי חסכונות, אין בי פחד לרגע ודאגה של ה 36 תשלומים של 1666 בחודש יודעת: שזה יעוף מהר והקב״ה ישלם הכל ויתן יותר. כשאומרים לי, אלה שעדין לא זכו להבין את הזכות ״את לא נורמלית״ אני עונה: ״כשאגיע למעלה אחרי 120 שנה יראו לי כמה בזבזו על הטומאה (רח"ל) - אז למה על הקדושה התקמצנת?!' והוספתי: ״בורא עולם "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) יודע שמסוגלת לתת ולא אתן!? אין תירוצים! כל מי שחושש ומתלבט, לחזק, שלא יפחדו! אין פחד! כי הכסף הזה של הקב״ה ממילא. אני חד הורית, עובדת בנקיון משרדים וסומכת על הקב״ה שלא יחסר לי ויודעת שאדרבה יהיה לי יותר! וכשתרמנו אני וביתי את ה 3 מטר נפתחו עוד דלתות עוד משרדים עוד פרנסה כי: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"!! (דברים ד, לב). (משלימים את מהפכת התשובה charidy.com/shofar.tv).
© 2024 כל הזכויות שמורות