מנהיגות - חלק מד | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

נציב יום רבקה בת

בג'ת שושנה.

מודה לקדוש ברוך הוא על כל הניסים שעושה לכולנו.

ברכה מיוחדת

בשבילנו להצלחה, בריאות שלמה בכל מעשה ידינו, אמן.

מנהיגות חלק מ״ד

מי יתן בה היה כל עם אדוני נביאים

יום אחד מקבל

הרב נוח ויינברג

זיכרונו לחיי עולם הבא

טלפון

מאחד מגדולי ראשי הישיבות

המכהן כראש ישיבה באחת החסידויות הגדולות

והוא מתבקש למסור

שיחת הדרכה וחיזוק

לבחורי הישיבה,

להוכיח להם

כי יכולים לצמוח ולהיות גדולי תורה וירא.

הדבר היחיד שמונע זאת

חוסר אמון שלהם ביכולת

המופלאה שנטע בהם הקדוש ברוך הוא,

מה שגורם לכך שהם אינם משקיעים די

כדי למצות את היכולות הללו.

הרב הגיע דיבר בהתלהבות

להבעיר את אש התורה והיראה בליבותיהם של הבחורים

ובתוך הדרשה זעק

וכי מה אתם חושבים

שהקדוש ברוך הוא רוצה רק אדמו״ר אחד?

הוא רוצה שכל אחד ואחד מכם יהיה אדמו״ר.

זו ישיבה חסידית, כן?

יש להם רבה, אדמו״ר.

הדרשה הזאת הכתה גלים בחסידות

בעקבותיה הגיעו מספר מחנכים

מהחסידות

שחשבו שיש בזה פגיעה

בכבודו של האדמו״ר.

והם מחו ואמרו

הרבה הוא מלאך

עמוד אש ירד מן השמיים

להדריך את הקהל של חסידיו.

לאף אחד בעולם אין סיכוי להיות כמותו.

ככה הם טענו.

מה השיב להם הרב?

ראשית כל אני משוכנע אם תשאלו את הרבה שהוא צדיק אמיתי יתברר לכם שהוא סובר בדיוק כמוני.

אני לא אומר זאת מתוך השערה,

אלא מתוך ידיעה.

הוא בעצמו השיב כך לאחד מדורשי עצתו.

ומעשה שהיה, כך היה.

ביום מן הימים הגיע אליו יהודי

שלא נראה כמדקדק,

קלה כבחמורה.

והרבה שאל אותו

מה מצבו בקיום תורה ומצוות.

אז הוא השיב.

רבה,

לקדוש ברוך הוא יש אין ספור מלאכים שעושים את רצונו בדיוק רב.

אני בסך הכל בן אדם בשר ודם.

יש לי מאבקים וניסיונות,

וכי אתה חושב שלקדוש ברוך הוא אכפת אם אני אקיים את המצוות בדיוק רב.

גם בערך זה טוב.

כל מה שאני עושה זה טוב.

מה מלאכתך שאל הרבה

בו השיב לו אני צייר.

מה המחיר של ציור

תלוי,

תלוי באיכות של הציור, במורכבות.

יש ציורים פשוטים, יש איכרים שעולים הון תועפות.

אולי תוכל לספר לי על הציור הנפלא ביותר שראית?

באחת התערוכות הגדולות ביותר בעולם הציגו ציור של שקיעה מהממת

של חוף הים.

הציור הזה נמכר

בשישה מיליון דולרים.

והרבה מקשה, אולי תוכל להסביר לי למה זה כל כך יקר?

אז הוא השיב לו בחיוך.

רבה, זו תמונה אומנותית ברמה גבוהה ביותר.

תמונה שרואים את הדרו של הטבע בצורה מופלאה ומרגשת.

אבל הרבה לא השתכנע עדיין.

שאל, אני לא מבין,

מה מיוחד כל כך בציור?

קח מצלמה משוכללת,

תעמוד באותה זווית שעמד הצייר

וצייר את הציור,

ותצלם,

ותקבל

תמונה מדויקת של השקיעה.

האם ימכרו את זה ב-6 מיליון דולרים?

הצייר יש לי, מה פתאום?

התמונה הזאת אפשר למכור בדולר.

הרמב״ם מתעקש ואומר, אבל מדוע?

למה פער המחירים גדול כל כך?

אני מבין שעל עבודת יד משלמים יותר מתמונה תעשייתית.

אפשר להביא בחשבון את העמל,

את שעות העבודה,

אבל פער בין דולר

ל-6 מיליון דולרים זה לא מוגזם.

הצייר נותר ולא תשובה.

עכשיו פנה אליו הרבה והתחיל להסביר לו.

אני אסביר לך מה ההבדל בין מצלמה.

מצלמה לא מזייפת.

מה שאתה מצלם זה מה שאתה מקבל בדיוק רב.

מאחר וכך

אין בתמונה שום חוכמה,

שום ייחודיות,

והיא לא שווה יותר מדולר.

לעומת זאת צייר

שהוא עלול לזייף בכל משיכת מכחול ויכול לעוות את יופי הבריאה.

ואם יש צייר שמצליח לעשות תמונה מדויקת,

מהממת,

מושלמת,

של הדר הטבע שברא הקדוש ברוך הוא

כי יד הכישרון הטובה עליו,

זה נחשב חידוש גדול.

זה חידוש ממש.

זה מצדיק מחיר מופרז.

6 מיליון דולרים.

ועכשיו הוסיף הרבה ואמר,

וזה בדיוק הסיפור של כל יהודי עלי אדמות.

המלאכים שבשמיים,

הם עובדים את הקדוש ברוך הוא כמו מצלמות.

הם לא יכולים לזייף.

ולכן לא מגיע להם כל שכר.

העבודה שלהם אינה יקרה,

כלל ועיקר.

אבל יהודי שנמצא כאן בעולם

עם קשיים וניסיונות,

עם יצר הרע,

כל רגע הוא עלול לזייף.

כל רגע הוא עלול לזייף בעבודת השם.

יש אנשים ששומעים כעת דרשה ומנמנמים,

אז הוא מזייף.

הוא לא מלאך.

אז רואים

שזה קשה

לא לזייף.

ובכל אופן, הוא עמל,

מתאמץ,

מתגבר,

לקיים את התורה והמצוות בשלמות,

כרצון השם יתברך.

זה חידוש גדול.

והחידוש הזה יקר מאוד.

כל מצווה שלו, כל דיבור תורה שלו,

שווים הרבה יותר משישה מיליון דולרים.

הרי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי העולם הזה.

ואז פנה הרב

נוח ויינברגר

לאותם מחנכים שהתלוננו איך הוא אומר שכל אחד מבני הישיבה יכול להיות כמו רבה,

ואיך יכול להיות?

הרבה מלאך ירד מן השמיים.

אמר להם, תבינו,

כשאתם אומרים שהרבה

הוא מלאך שירד מהשמיים,

אתם אומרים שבערך העבודה שלו,

הערך נמוך מאוד. הוא כמו מצלמה.

אתם מבזים אותו.

כאילו אין לו ניסיונות, אין לו כלום.

הוא כמו מלאך. מלאך, מה זה מלאך?

עושה בדיוק מה שצריך. אין לו יצר רע, אין לו לחצים,

אין לו ניסיונות.

זה לא מאדיר את שמו של הרבה.

אתם מבזים אותו בביזיון גדול

שאתם מעלים על הדעת שהוא מלאך שירד מהשמיים.

דווקא אני, שאמרתי

שכל הגדולה שלו נובעת מהבחירה שלו,

מהעמל,

מהיגיעה הרוחנית,

שכל אחד שיעמול ככה יכול להיות כזה.

זה נקרא להאדיר את שמו עד לאין קץ.

וזה היה סוד גדולתם

של כל גדולי ומאורי הדורות מאז ועד היום.

כמו שכתב, הפה ליועץ בערך עמל.

וכך הוא כותב,

ובוודאי הגמור,

שגם אברהם, יצחק ויעקב

ומשה רבנו

וכל הקדושים,

היה להם יצר רע כמונו כמוהם.

אלא שעל ידי עמל ויגיעה רבה הם כפו את יצרם,

להתדבק ביוצרם,

עד שלבסוף נהפך להם לאוהב.

יצר רע הפך להיות אוהב, מאויב לאוהב.

וכן אמר פעם הרב הקדוש רבי משה מקוברין,

זכותו תגן עלינו, אמן.

רבים חושבים

כי לצדיקים אין יצר רע.

ישמרכם השם יתברך מהיצר הרע של הצדיקים.

הוא אינו מתבייש לפתותם

אפילו לאיסורים הגרועים ביותר.

ויש פה הערה.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם רכה בסוכה נב.

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

בשיחות מוסר

תשלג מאמר כו לגאון רבי חיים שמואלביץ זכותו תגן עלינו, אמן.

העריך לבאר דברי הגמרא כמשמעותם הפשוטה

שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

הוא כותב שם ששורש הטעות

שמקשה על אנשים לקבל את הדברים כפישוטן,

ביאר רבנו ירוחם ממיר

בדעת תורה בפרשת בהר.

בתוך הדברים שם כתב כך

כל הרוצים לבאר את הגמרא הזו נוטים מן הפשט

מפני שאי אפשר

בשום אופן להאמין כזאת שהקטן מחברו יצרו קטן.

אשר הדברים בניסיון יורונו לכאורה להפך.

כולם מבינים מה זה אדם שהוא פשוט יש לו יצר רע כזה מלוכלך מטונף

עם כל מיני פיתויים שרוחים שלא יעלה על הדעת.

האם ייתכן

שזה נקרא שיצרו קטן בצדיק גדול

יצרו יותר גרוע מזה של הקטן?

זאת אומרת מה?

הוא מביא לו כל מיני דברים כאלה מהסוג שיש לקטנים?

כאילו דברים מטונפים?

האם זה יכול... קשה לאנשים להאמין

שזה המבחנים שצריכים לעמוד בהם אבות העולם ומשה רבנו לא יעלה על הדעת.

ככה לכאורה.

ולמה?

כי סוף סוף הקטנים לא עומדים בניסיון.

הם לא יכולים על יצרם.

הרשעים לא יכולים על יצרם. הם סורים ביד יצרם.

אז למי יש יצר יותר גדול?

לכאורה לקטנים.

והגמרא אומרת לא.

כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

איך זה מסתדר?

אז אומר רבנו ירוחם, אבל כל זה בא ונמשך מזה שאין אדם מכיר את עצמו.

והוא חי כל ימיו בטעות.

וידמה לו שמה שהוא לא עומד בניסיון זה בגלל שיצר הרע גדול מאוד ואי אפשר, אי אפשר, אי אפשר ללחום איתו.

אתם זוכרים את הגמרא שאומרת לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מראה את יצר הרע לצדיקים ולרשעים?

ובעצם בסוף רואים הרשעים שכל היצר היה חוט השערה.

אז זה לא כמו שהם חושבים עכשיו שהוא בלתי ניתן להתגברות.

אבל המטאן של דברים הוא,

כמו שגילו לנו חכמים,

זיכרונם רכה, קדושים,

שלא הרשעים יצרן גדול,

אלא בהפך.

אך ורק הצדיקים יצרם גדול,

וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

היצר הרע הכי גדול בעולם היה יצר הרע של אדם הראשון.

וכל הפחות ממנו

יצרו קטן,

עד שנייה קטנטן,

עד שנייה קטן.

קטנטנצ'יק

ועד שנייה קטנטנצ'יק

וקלומצ'יק.

בזה לא עומדים הרשעים.

והם לא מתגברים על יצר הרע שהוא כחוט השערה, נדמה להם

כהר גדול.

לא.

הצדיקים, כשיראו בסוף יצר הרע,

הוא ייראה להם כהר גדול.

אבל הרשעים יראו שבאמת הוא רק כחוט השערה.

ולכן הרשעים מצרם נקרא קטן, קטן מאוד, קטן.

אז תבינו

עם מה מתמודדים הצדיקים הגדולים

ואיזה יצר הרע יש להם, ועל זה הם מתגברים.

לכן הם צדיקים.

אז אם מישהו חושב

שלא יש יצר רע שהוא לא יכול לעמוד בו,

אנחנו כבר מכירים את הסיפור

שיבוא האדם ויגיד שיצרו היה תוקפו והוא לא יכול,

יביאו לו את יוסף הצדיק.

נגיד, הוא לוקח בחור צדיק, יפה תואר,

מפתה אותו זלייכה במשך שנה,

והוא עומד בזה.

מה, הוא לא בשר בדם כמוך? בדיוק אותו דבר.

היו לו התנאים,

אחים מצדיקים להתפתות.

אין אבא,

אחים שלי מכרו אותי,

שמו אותי במקום של ניסיון כזה כעבד.

יש פה גבירה שמאיימת עליי,

באיומים איומים,

עד כדי מיטה.

ואני צריך להתמודד.

וזה יום-יום, זה מהבוקר עד הערב,

זה לא הפוגה.

ואין לאן לברוח, כי אתה עבד.

זה סיפור.

והוא עמד בזה.

שלא היה לו ניסיון.

כתוב, ויפוס זו זרועי הדם.

יצא לו מעשר האצבעות.

והוא איבד עשרה ילדים בגלל זה.

היה צריך להביא 12 ילדים.

ויפוס זו זרועי הדם.

זה התפרץ כבר מהאצבעות?

אתם מבינים מה היה שם? איזה לחץ.

ועם כל זה,

עמד בזה.

אז כל מי שיבוא ויגיד, אני לא יכול,

יביאו לו את יוסף הצדיק.

אז מה הניסיון שהיה לך?

לעומתו, מה הניסיון שהיה לך?

כלום, אפס אפסי.

אתה חיפשת את זה.

הוא לא חיפש.

זה בא אליו,

מועמד.

אז זאת אומרת, כל הניסיונות הם בעצם,

אם רוצים להתגבר, לקחו את הסערה.

אבל אם נמשכים, מתאבים, מתפתים, נהנים,

מדמיינים,

נופלים

כמו זבובים,

שבות.

רבי חנין יאמר רשי,

אומר עושה כל עשרוי דפי כוח רבותו בסוף.

שנה אמור אדונו אסלמה עצמגו יגדיל תורו יד.