מנהיגות - חלק עד - לידתו של מנהיג ואפקט הפרפר | הרב אמנון יצחק

'מנהיגות' עד':

מלחמתו של יהודה המכבי ביוונים ובמתיוונים היוותה עבור עם ישראל השראה במשך דורות: להלחם בעבור היהדות! אפילו 'מעטים כנגד רבים!! חלשים נגד גיבורים!!!' אחד הסיפורים המפעימים על אשה פשוטה בדורות אחרונים, שהשראה שקיבלה מיהודה המכבי ומעשיו הכבירים, העניקה לה את הכוח והראתה לה את הדרך להלחם ולנצח במלחמה! הסיפור הוא מפעים ועוצמתי! ומלמד: שכל אחד יכול להיות מנהיג! ולנצח מערכות!! 

וכך היה המעשה, בשנת תרמג' נולדה למשפחתה מפוארת בקראקא, ר' בצלאל שנירר ורעייתו רייזל, תינוקת קטנה ושמה 'שרה' משפחת שנירר היתה משפחה חסידית טיפוסית בקראקא אבי המשפחה והבנים כולם יראים ושלימים! ר' בצלאל היה תלמיד חכם משכמו ומעלה חסיד נלהב של האדמו"ר הזקן מצאנז, אשתו "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב ד) ממשפחה שהתייחסה דור אחרי דור ל'בית חדש!' ובניהם כשתלי זיתים השוקדים על לימוד התורה וצועדים בדרך החסידות הצרופה סופגים חמימות אווירת השבת, זמירות דברי התורה וההווי המשפחתי החם והאוהב - זאת היתה הסביבה שבו גדלה שורלה' הקטנה. 

בקראקא כבכול ערי פולין לא היו קיימים בתי ספר יהודיים לבנות, הבנות נאלצו ללמוד בבתי הספר האזרחיים, וישבו ללמוד עם בנות נוכריות! 'חוק חינוך (חינוק!) חובה' חינוק - חנקו אותן! 'חוק חינוך חובה' אילץ את כל ההורים לשלוח את הילדים לבתי הספר, וקנסות כבדים לפעמים גם עונשי מאסר ציפו למשתמטים! בעקבות זאת בודדות נשארו נאמנות לרוח ישראל סבא, ורובן ירדו מהדרך במידה זו או אחרת. כשפגשה שרה שנירר בנות צעירות ושוחחה איתן על החיים ניסתה לענין אותן ביהדות, חלק מהבנות התענינו יותר באופנה, תכשיטים וכדומה, לא ענין אותן נושא אחר! 

כותבת ביומנה שרהל'ה: "אולם היו גם בנות אחרות שהיו ניגשו אלי, ושואלות: "לאיזה ארגון הנני משתייכת?" היו אלה בנות אינטליגנטיות ואידאליסטיות ששאפו למצוא משמעות בחייהן ונפשן יצאה בחיפוש אחר רעיון שתמסורנה נפשן בעבורו! ניסיתי להסביר להן מה האידיאל האמיתי: לעשות רצונו יתברך בלב שלם! אך הן היו מקובעות בדעתן, וחברות בארגונים שונים שייצגו את האיזימים של ימינו, כשהן מאמינות באמת ובתמים: כי אלה יובילון אל היעד האמיתי שבחיים... 'איזימים' זה קומוניזים סוציאליזים - כל התכרוורטה... 

והיומן זועק: "הו! לו רק יכולתי להקים תנועה, אשר תשים לאֵל את כל רעיונות השוא והכזב האלה! תנועה אשר באמצעותה אוכל להשפיעה על הבנות הצעירות לדבוק בתורה! להחדיר בהן את אהבת הבורא, להרות להן את הנתיב בו יצעדו, למען תוכלנה להגיע ליעוד האמיתי בחיים, אלוקים! עוזרני נא להגשים את חלומי!!" כל זה היא כותבת ביומן: "היה זה בתחילת שנת תרעב', כאשר רכשתי לעצמי מכונת תפירה" היא היתה אז בת 28. 

"אני אוהבת לעבוד, העבודה מעניקה לי זמן למחשבה, המחשבות מתרוצצות להן במוחי, מחשבות חזיונות שאיפות וכוונות, מחשבות המציבות בפניו דרישות: "אזרי ומץ! צאי מארבע אמותיך אל העולם, שוחחי עם אחיותייך, הבנות אותן את אוהבת כל כך! פקחי את עיניהן וליבן, הראי להן מה פירוש הדבר: 'להיות בת ישראל - ביתו של מלך!'" הכל כתוב ביומן: "שוב, מחשבות ועוד מחשבות: 'אל תדחי!' הן דוחקות בי המחשבות: 'פעלי! עבדי ויישמי ה' יעזור לך להגיע אל יעדך!' 

ואז מופיעות להן מחשבות סותרות: 'אינך מסוגלות לעמוד מול קהל מאזינים! אמת, נכון, את יכולה לפנות אליהן פנים אל פנים אחת אל אחת, אך את הינך ביישנית מדי מכדי לנאום בפומבי, לעולם לא תהיי מסוגלת לעשות זאת!' – 'לעולם?! הוי ה' אלוקי! כל יכול, עדיין מקוה אני לעשות זאת אולי מחר? אולי יום אחד... בקרוב!" 

יום הכיפורים, שרה שנירר ניצבת במקומה תקועה בתפילה עותרת לאבינו אב הרחמן: 'שיסלח לעוונותיה ולעוונות כל ישראל והיא בוכה! מפצירה ומתחננת: "אבי שבשמים! הלא גם החוטאים - כולם בניך הם! עזור להם לשוב אליך, ובמיוחד לאלו הבנות אותן 'תינוקות שנשבו' בנותיך הטועות (התועות) אשר אינן יודעות אפילו כיצד ממתפללים! עזרני נא לקרבן אליך להראותן היאך לעובדך בשמחה!" היא ממשיכה להתפלל מתוך אהבה ודביקות, עוקבת אחר השליח ציבור העובר לפני התיבה בתפילת ערבית, שואפת לתוכה פנימה את המילים המזדמרות להן בקולו האדיר: "חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'!" (תהלים כז יד) 

המילים האלה נוסכות בה כוח ועידוד ואז היא מחליטה: "אניח בצד את מלאכת התפירה ואתחיל לתכנן ולעשות למען הגשמת חזוני ולהוציאו סוף סוף אל הפועל! חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ! בגבורה ובעוז רוח וְקַוֵּה אֶל ה' לסיעתא דשמיא". זה היה בשנת תרעב'. 

בשנת תרעד' נסחף העולם אל תוך המלחמה הגדולה 'מלחמת העולם הראשונה!' כך שובשו ונגדעו כל תוכניותיה ורעיונותיה של שרה שנירר עוד באיבן, פולין כולן נתקפה בהיסטריה גברים צעירים גוייסו, נשים וילדים פתחו במנוסה מעריהן שבגליציה אל וינה שבאוסטריה, מקום שחשו בו 'מוגנים יותר'. שרה שנירר ומשפחתה היו אף הן בין הפליטים, היתה זו חויה מצמררת! המוני אנשים זרמו לעיר, ומספר הדירות הפנויות בה לא ענה על הביקוש הגובר, אחר חיפושים מייגעים מצאה משפחת שנירר דירה קטנה בפאתי העיר. 

שרה היתה אובדת עצות: 'היכן תמצא כאן בית כנסת אורתודוכסי בו תוכל להתפלל את תפילות השבת?' אך בעלת הבית הרגיעה אותה: "אל דאגה שרה! ישנו כאן בית כנסת נחמד במרחק הליכה מכאן, ואני בטוחה שאת תהני להתפלל בו!" בשבת, כשבקרה בבית הכנסת, אכן הופתעה לראות שאנשים נמנעו מלטלטל מבתיהם סידורים וחומשים! - אין עירוב שם! לאחר תפילת שחרית, שמעה את רב בית הכנסת הרב משה פלאש, נושא דרשה בפרשת השבוע ו'בעניני דיומא' זה היה בשבת חנוכה, והוא דיבר בלהט ובחמימות: בשבח מעשה גבורתה של יהודית אשר מסרה את נפשה להצלת עמה! 

הוא הלהיב את לב השומעים והשומעות: ללכת בדרכי גיבורי עמנו! והוא דרש על גבורתן הרוחנית של החשמונאים: להלחם על קודשי ישראל בחירוף נפש! בתוך הדברים, שאל הרב בהתרגשות: "היכן הם חשמונאים של דורנו? הנה, בניגוד לבנים המתחנכים בתלמודי תורה וממשיכים בחלקם הגדול ללמוד בישיבות, נושא 'חינוך הבנות' מוזנח! הן לומדות בבתי הספר של גוים, ומנת היהדות שהם מקבלות בשיעורים הנערכים בימי ראשון - זעומה ביותר! כתוצאה מכך; רבות סוטות מן התורה המסורה לנו מדורי דורות! מי האיש "אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז יח) כמו החשמונאים אשר יקום ויטול על עצמו את המשימה הקדושה של הצלת בנותינו!" סיים הרב את הדרשה בקריאה הנובעת ממעמקי ליבו הטהור! 

דבריו שנאמרו בשפה נמלצת ועושר רעיוני ובהתלהבות סוחפת הותירו רושם עז על שרה! היא קיבלה על עצמה באותו מעמד: "להיות החשמונאית של הדור!" – "מיד הרגשתי" כך היא כותבת ביומן: "כי חסרון ידיעה בערכינו, גרם להן לאחיותינו להתנכר לעמן ולקודשיו! אילו אך ידעו מה אנו! ומה מקור מחצבתנו - כי עתה יו אחרית!" היא החליטה: 'לא להעדר אפילו מאחת מדרשותיו, ולרשום לעצמה בצאת השבת את אשר למדה'. 

קטע שנחרת יותר מכל בתודעתה באותה שיחה של שבת חנוכה, היה הקטע בו הושם הדגש על מסירות נפשן של הנשים בעם ישראל בכל הדורות: להציל את בני עמן! הזדהתה עמו עמוקות, והחליטה: 'להמשיך את המורשת!' לימים, כתבה ביומנה: "בוינה עמדה עריסתה של תנועת 'בית יעקב' העולמית!" בעת ההיא ערכה לראשונה היכרות עם כתביו של הרש"ר - הרב שמשון רפאל הירש, היא התרשמה עמוקות מרעיונותיו והעריצה את עמידתו האיתנה מול התנועה הרפורמית ואת מאבקו נגד ההשכלה, אותם ניהל תוך שימוש בערכים המושתתים על דרך התורה הטהורה כפי שנמסרה למשה בסיני! 

והנה קטע מדבריו ב'מעגלי שנה' חלק א' עמ' ריב' שחיזק את נפשה לצאת לדרך! וכך הוא כותב: "ישתוללו כאוות נפשם, ישפכו את כל חמתם על היהדות, ידיחו אלפים ורבבות מישראל, אך כל עוד לא כיבו את הניצוץ האחרון, בלב היהודי האחרון, בכפר הנידח האחרון - הרי "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק וה' יִלְעַג לָמוֹ" (ע"פ תהילים ב ד). די בניצוץ אחד המהבהב בלב יהודי כדי ללבות בו את שלהבת היהדות! אפילו טימאו הגויים את כל שמני הקודש, ולא הותירו אלא פך אחד קטן חתום בחותמו של הכהן הגדול באיזו פינה נדחת שבתוך לב נאמן - הרי די בו כדי להציל את המקדש בשעת הצורך! 

פך יחיד זה ידליק את המנורה הטהורה בבית המקדש אחרי שכהנים גדולים ביזו אותה! ומרדו בה'!! נר אמת זה דלק אי שם, בכפר קטן ב'מודיעין' בביתו של מתתיהו, על כן חובה גם עליך: להדליק נר חנוכה בביתך ובנשמתך! אל יהיה ערכך קל בעיניך! אפילו אם אתה שריד אחרון, אשר דם המכ"בים זורם בעורקיו, ורוחם משתמרת בביתו דע לך! כי די ביהודי אחד, ובבית יהודי אחד כדי להקים מחדש את בית המקדש על יסודותיו! אפילו אם אין לך חברים לדעה, ורוח החשמונאים סרה ח"ו מסביבתך, אל ירפו ידיך, אלא המשך לשמור אמונים ורוח זו ביֶתֶר שְׂאֵת וביֶתֶר עוז ולתת לה מקלט בנפשך ובביתך שלך!" 

שרה חשבה לעצמה: "כמה מדהים הדבר! כי דוקא בגרמניה, מעוז ההתבוללות קם אדם יחיד לחולל תנועה נגד תנועה אחרת אשר היתה כבר מושרשת בה, וכבר בימיו הכתה תנועתו שורשים כה עמוקים!" אולם השפעתו המרשימה של הרב הירש טבעה את חותמה! והשתרעה הרבה מעבר לתחומי גרמניה, חשיבתו היצירתית וסגנונם היחודי של ספריו כבשו את דמיונם ואת נפשם הסוערת של צעירים בארצות רבות, הוא גירה וריתק אותם בגישתו המיוחדת כלפי המסורת היהודית, והם דבקו בו בהשקפותיו עד לקיום חיי תורה מלאים! אדם יחיד, והשפעה פורצת גבולות!" כך סיכמה בינה ובין עצמה בהתפעלות. 

המלחמה הגדולה הסתיימה בשנת תרעז'-תרעח', שרה הצעירה שבה עם משפחתה אל העיר האהובה קראקא, ואל האנשים שהתגעגעה כל כך, אולם חזות קודרת קדמה את פניה 'נוער מאורגן' ההולך ונוהה אחרי כל האנזימים התורות החדשות רבות ההשפעה הצצות חדשים לבקרים...! כדי להגן על הנערים, ניהלו רבותינו גדולי התורה 'מלחמת חורמה!' כנגד הזרמים הסוחפים אשר שטפו את פולין כולה! אולם, אף לא אחד דאג את דאגתן של בנות ישראל! ההשקפה הרווחת היתה: 'שבנות ישראל ראוי שתקבלנה את חינוכן בבית בידי אמותיהן'. 

בכאב רב עמדה שרה - מול אדישותן של המנהיגים! למצבן הטראגי של הבנות, שנפלו טרף לשיניהן של רעיונות זרים אלו. שוב ושוב פנתה אל המנהיגים בעלי השפעה בציבור החרדי, הסבירה את הצורך 'בחינוך יהודי מסורתי לבנות' דחקה לפתוח עיניהם לראות את המצב הרי אסון שנתונות בנות ישראל, את הבתים ההרוסים! את התוצאות האיומות העלולות חלילה לנבוע ממצב זה ולהשפיע על דרכה של היהדות השורשית כולה! בכל כוח ואוֹן, ניסתה לעורר שיהיו שותפים לחזון הגדול שלה 'מערכת חינוכית לבנות' שתביא לאיחוי הקרעים במשפחה היהודית השסועה ולשיקומו של הבית היהודי ההולך ונהרס! 

כל מאמציה - היו לריק! הפצרות, כמו נימוקים הגיוניים נפלו על אוזנים אטומות! לא היה דבר שיכל לשכנע 'בעלי דעה' בקהילה יהודית: 'כי בית ספר שכזה - בנפשן של בנות ישראל הוא!' התכחשותם למציאות המרה של התפוררות הקן המשפחתי – היא שגרמה לחוסר הכרתם בצורך הדחוף הזה! כמה אומלל היה המצב בהשוואה לדאגה הכנה לחינוך של הנשים והבנות אותו חשה בוינה, כאן לא היה את הרב פלאש! וגם לא את הרב הירש שיפיחו חיים חדשים באוכלוסיה היהודית, ככל שהרבתה לחשוב על השיחות של הרב פלאש, ככה הלכה שרה והשתכנעה: 'שההשגחה העליונה שתלה אותה בעולם הזה ובתקופה המסוימת הזו - על מנת להיות 'יהודית' שבדורה! כדי להציל את הבת היהודיה, ואת העם היהודי כולו מכליה רוחנית!' 

שרה צעירה היתה, נתקלה בקשיים רבים, היתה לה התנגדות עוינת מימין לשמאל, חברותיה הפגינו אדישות לרעיונותיה, ואילו הצעירות שהאוירה מסביבן הרעילה את נשמתן והכחישה את ליבן מלראות את יְפי המסורת היהודית - לא התייחסו אליה כלל! אך היא לא נכנעה, משנוכחה לדעת שלא תוכל להשען על תמיכתן של מנהיגי הקהילה, החליטה: "אני חייבת להתגבר על ביישנותי! ויהי מה, עלי להתאזר בגבורה ועוז, לצאת מקונכייתי ולפרוץ החוצה, ולהביא את דבר ה' אל בנות ישראל!" 

ובאחת ההזדמנויות, ציטטה באוזני אחדות מתלמידותיה הבוגרות את דברי המשנה בפרקי אבות: "במקום שאין אנשים - השתדל להיות איש!" והסבירה: ישנם זמנים וישנם מקומות שבהם איש לא שת ליבו למתחולל! אז זו העת וזה הזמן בו עלינו להתייצב להיות האיש שיקח את המושכות לידיו! עלינו ליטול על שכמנו את האחריות ולפעול כנדרש!" הוסיפה בהתנצלות. אמנם שרה שנירר ברעיון החדשני של 'חינוך תורני לבנות' קמה והיתה לדמות המופת של הדור! שחוללה מהפך עצום בעולם היהודי. 

טרם החלה לממש את תוכניותיה, התיעצה עם אחיה הגדול שהתגורר בצ'כוסלובקיה ואליו היתה קרובה בלב ובנפש, שיגרה אליו מכתב, פירטה את תכוניותיה, אחיה ניסה להניא אותה מהתכונית: "למה לך להכנס למאבק עם כל אותם ארגונים שמאלנים?" אך כשנוכח בהחלטתה הנחרצת ובנחישות דעתה, הציע לה: "לשאול בעצתו של האדמו"ר מבעלזא ר' יששכר בער" ששהה באותו זמן במרינברג. "כאשר קיבלתי תשובה זו – לא היה גבול לאושרי!" כתבה שרה שנירר מאוחר יותר, "למרות ההוצאה הכספית שהיתה משמעותית עבורי באותם ימים, התארגנתי מיד לנסיעה לרבה'. 

שם פגשתי את אחי, כיון שאחי היה דמות ידועה ומוכרת בחסידות בעלזא איפשרו לנו להכנס מיד אל הקודש פנימה, אחי ניסח את הקויטל אל הרב'ה (את הפתק) וכך כתב: "אחותי חפצה לחנך את בנות ישראל ברוח התורה והמסורת!" הייתי נוכחת בחדר בשעה שהרב'ה נתן את ברכתו: "ברכה והצלחה!" מילים אלה שיצא מפיו של הצדיק - נסכו בי את העוז והבטחון - כי השי"ת יהיה בעזרי ואצליח באשר אעשה! הרב'ה בניגוד לגדולי תורה אחרים, הביע הבנה והסכמה לצורך בחינוך תורני לבנות!" 

עתה, מצוידת בברכה זו העבירה את רעיונה לפסים מעשיים, ריכזה קבוצה של נשים חרדיות, הציגה בפניהן את הרעיון: לחנך את בנות ישראל 'ברוח ישראל סבא': "אני חפצה להשיב עטרה ליושנה! להשיב את בנות ישראל אל דרך החיים המסורתית, להחדיר בהן את הגאוה על היותן בנות מלכים! הששות לקיים את מצוות בוראן מתוך שמחה!" הנשים גילו התענינות רבה ברעיון ובתוכנית שלי, והבטיחו: 'לסייע בידי בארגון המפגש הראשון עם הבנות הצעירות', "כעת תהיה לי ההזדמנות לדבר ישירות אל בנות הנוער האהובות עלי, ולפתוח להן צוהר לאידיאל האמיתי לדרך התורה. 

עם זאת הייתי מוטרדת: הנשים המבוגרות גילו אמנם התלהבות מתוכניותי, אך מה תאמרנה הצעירות? שהן קהל היעד האמיתי שלי, ואליהן אני משתוקקת להגיע". שרה שנירר להא הניחה למחשבות להשתלט עליה: "אני חייבת להתקדם בתוכניות! להתפלל ולקוות ובעזרת ה' גם אצליח!" התכנסות הבנות הראשונה שכונתה 'עונג שבת' התקיימה באולם הנעים והמרווח ש'בבית היתומים' בקראקא, תודות למאמצים שהשקיעו הנשים נכחו באסיפה כארבעים נערות, רובן בגילאי שש עשרה עד עשרים, כשהיא מופתעת ומעודדת מההתחלה המוצלחת. 

מסרה את שיחתה הראשונה במשנה מרץ ובהתלהבות ודנה בדברי חז"ל בפרקי אבות: "שוחחתי איתן על מאמר חכמים: "ועשו סיג לתורה" היא מספרת בכתביה: "הבנות האזינו בקשב רב עת תיארתי בפניהן את הגן המופלא! המלא בפרחים מרהיבים ביופין ובעצי פרי פורחים ומלבלבים אותו נטע עבורינו בורא עולם וכיצד הקימו סביב חז"ל גדר כדי לשמור ולהגן עליו מפני נזקיהם של גורמים שליליים... אולם כאשר הגעתי אל הנמשל והסברתי את מהותו של אותו גדר שחכמנו הקימו בכדי להגן על הגן הנפלא והיקר של תרי"ג מצוות של התורה מפני המחללים! 

והבאתי לדוגמא את הגדר של 'מוקצה' שהקימו כדי להגן על לט' הפרחים של מלאכת השבת - הבחנתי במבטים נלעגים! שהופיעו על פניהן של הבנות, כאילו, כאילו אומרות: "מה?! בשביל זה גררת אותנו לכאן? למקור לנו השקפות מיושנות?!" אחת לאחת ללא בושה, ובראש זקוף קמו ועזבו את האולם על מנת לא לחזור עוד! אז הבנתי: שהמשימה עומדת בפני איננה קלה כלל ועיקר! אבל לא הרמתי ידים, החלטתי: לנסות שוב!" היתה לשרה אמונה רבה ב'כוח הנעורים' חשה שאנשים צעירים הם מלאי מרץ והתלהבות מעצם טבעם, במיוחד שואפים הם למצוא אידיאל בחיים, אמנם הם גם עזים ומרדנים, אבל זוהי מעלתם! הם מתבוננים ומבחינים בכל טעות ושגיאה ומנסים: 'לתקן את העולם - בכדי ליצור חיים טובים יותר!' 

אך בדור זה לצערינו הרב, איבד הנוער שלנו את דרכו במבוך רעיונות הסרק אשר סביבו, ובנוסף לכך: אין לו מושג אודות דברי ימי עמנו! ועל יופי מורשתינו המפוארת!! עלי לנסות שנית לארגן את בנות הנוער" כך היא כותבת: "לפקוח את עיניהן, להראות להן את האידיאל האמיתי, אידיאל התורה - שראוי לכל מאמץ והקרבה עצמית באיזה אופן שרק יהיה!" בחרה להתחיל מחדש עם צעירות אחרות, בצורה שונה ומענינת יותר! 

'ערבי פיוט ושירה' קריאה נלהבת של פרקי תהילים, ופרקים אחרים מתוך ספרי הנביאים, הפעם באו הבנות בהמוניהן, אלא שמבחינת היעד הסופי שהציבה לעצמה, גם ניסיון זה שני לא הצליח במיוחד, גם אם הבנות נהנו מחויה מרתקת, הן נרתעו ממהלך שיביאו אותן לנהל אורח חיים יהודי יותר, והתרחקו מכל מצב שיחייב אותן במצוות התורה, גם כעת לא נתפסה שרה ליאוש! בלי תחכום, ובתמימות נדירה ומבורכת, היה לאשה הצעירה הזו חזון ארוך טווח! חוצה גבולות ומרחקים; בעיני רוחה היא ראתה 'נערות צעירות לא רק בקראקא אלא בכל פולין, ברחבי אירופה כולה, ומעבר לה לומדות ברשת בתי הספר של 'בית יעקב' שהיא תקים ואשר במסגרתה תרכושנה לעצמן ידיעות במכמני התורה, בתולדות עם ישראל ובמורשת'. 

שרה לא נכנעה לכשלון השני, והחליטה: 'להמשיך לעמול להגשים את החזון!' לאור נסיון העבר, החליטה להתחיל עם בנות שהנשמות שלהן טהורות עדיין ולא נזדהמו מהאוירה הקלוקלת סביבן, לקחת ילדות שעדין צמודות לסינר של אמא, שיושבות על ברכי אבות בלילות שבת, ומקשיבות ברגש מסיפורים על פרשת השבוע! שוב, יצאה לדרך מחדש! והתחילה עם ילדות קטנות ותמימות, היא תספרנה להן על אהבתו הגדולה של אבינו - ריבון העולם לילדיו! ועל דאגתו לצרכיהן ולרווחתן, היא תדבר על היופי במסורת שלנו, על ההיסטוריה של עמנו, ועל אמת התורה! 

היא חשה: כי אם תתחיל עם הילדות הקטנות, ולא עם הנערות המתבגרות יהיה לה סיכוי רב יותר למצוא מסילות לליבן ולהעלותן על דרך התורה! אחת מחברותיה הקרובות היתה חנה רבקה ברנבוים, אשה צעירה למרבה הצער התאלמנה בגיל צעיר מאוד! ונותרה עם שתי ילדות קטנות, מאוחר יותר נשאה בשנית ובעלה הרב ישראל משה שמיט, שלא היו לו ילדים משלו, היה אביהן של הבנות. שתי החברות נפגשו לעיתים קרובות, חנה שמיט היתה מביאה גם את ילדותיה אל שרה, שתעצב ותתפור להן שמלות לפי מידתן, במהלך הביקורים, שרה שיתפה את חנה בחזונה: 'להקים בית ספר לבנות שתלמדנה היסטוריה יהודית, דינים ומנהגים של עמנו, ולהאיר להם את המסורת היהודית באור היפה והנכון!' 

ערב אחד, בראשית שנת תרעח' בקרה שרה שנירר אצל חנה: "היום החלטתי לממש את חלומי!" סיפרה בהתלהבות: "אני הופכת את חדר העבודה שלי לכיתת לימוד ופותחת את בית הספר!" הצהירה בהחלטה ובחגיגיות, כאשר במרץ האופיני שלה, הולך קולה וגובר ועיניה ברקו אש מיוחדת! כפי שקורה תמיד כשהיתה מתרגשת, הדי ההומלה הגיעו עד לחדר המגורים, והרב שמט ניגש לבדוק: בשל מה הסער הגדול? כמשגיח בישיבת 'חכמי לובלין' העריך נכונה את הצורך הדחוף 'בחינוך יהודי מסורתי לבנות ישראל!' 

ומששמע על החלטתה של שרה שנירר: 'להקים בית ספר!' הצטרף להתרגשות חדור ברוח ההתלהבות פנה אליה בהצעה ספונטנית: "יש לנו שתי בנות קטנות - הן תהינה הנחשוניות! איתן תפתחי את בית ספרך, ומי יתן ותשרה ברכה, ברכת ה' במעשייך הגדולים!" בית הספר על שבע תלמידותיו שכן בחדרה הפרטי והקטן והצנוע של 'גב' שנירר' כפי שכונתה, היו בו בחדר שניקתה במו ידיה פרטי ריהוט בודדים, שולחן שעמד במרכז החדר, סביבו מספר כסאות ואולם חסר היה בו שולחן למורה, וגם לא היה לוח לכתוב עליו, למרות זאת התפתח בית הספר במהירות! 

ומשלא הספיקו הכסאות, ישבו הבנות על הרצפה כשהן כותבות על ברכיהן! תוך זמן קצר, גברה הצפיפות בחדר הכיתה של שרה שנירר כל כך, שנאלצה לשכור דירה ברחוב קטרזינה, בחזית המבנה הציבה את השלט: "בית הספר בית יעקב לבנות ישראל!" הבנות למדו אכלו ולנו במקומן החדש, ולסירוגין שימשה הדירה כמטבח, כמסעדה, כחדרי לימוד בשעות היום ופנימיה בלילה עבור הבנות מחוץ לעירו שישנו על מיטות או על הרצפה! 

למרות התנאים הפרימטיבים - השמחה היתה שרויה במעונה! חשק, התלהבות, למדו ורכשו ידע בתורה, מוסר והלכה ואלה הכתיבו את אורח חייהן, המסורת היהודית, ותולדות עם ישראל פתחו בפניהן עולמות חדשים, והפנימו התרגשות כל מה שהוגש להן! הן היו אינטליגנטיות רחבות אופקים מפולפלות וחקרניות, ושרה עודדה אותן: 'לשאול שאלות!' רק כך היא ידעה הן תקבלנה את התשובות הנכונות שתמנע מהן בלבולים. 

תוך שנים ספורות ההרשמה לבית הספר הלכה וגברה מעבר לכל הציפיות, ומהר מאוד עלתה על יכולתה של גב' שנירר להעביר את כל השיעורים בעצמה! היא לא הסתפקה בבית ספרה שבקראקא, חשבה ודאבה על אותן נשמות מאות אלפי בנות ישראל יהודיות ברחבי העולם היהודי! "גם הנשמות האלה רוצות ללמוד בבית יעקב! גם להן מגיע חינוך יהודי אמיתי!" קמה ונסעה מעיר לעיר, ומישוב לישוב לייסד ולהקים בתי ספר של בית יעקב, ומשנה לשנה נפתחו עוד ועוד בתי ספר, בכל עיר! בכל ישוב יהודי ברחבי גליציה, ליטא, פולניה ורוסיה!! 

רוב המורות והמנהלות של בתי יעקב שנפתחו הן אלה שצמחו בסמינר של שרה שנירר בקראקא, משם המשיכהו להפיץ את האור ברחבי העולם! למזלה הטוב, בשלב זה התבגרו בנות מתלמידותיה, שהספיקו לרכוש ידיעה עמוקה ונרחבת במקצועות היהדות, ומשסיימו את חוק לימודן והפנימו את הגישה הנלהבת של גב' שנירר לקיום המצוות, הגיעה שעתן של בנות ארבע שרה וחמש עשרה לצאת החוצה אל העולם הגדול! ולהפיץ את ידיעת התורה, ואת האושר הנלווה לה, שקנו זה עתה לאחיותיהן האחרות! 

משנת תרעח' שנפתח הבית יעקב הראשון, עד שנת תרפג' כבר היו ברחבי גליציה פולניה ליטא ורוסיה שבעה בתי ספר בית יעקב, שלמדו מעל אלף תלמידות! מכאן ואילך המשיכה תנועת בית יעקב לגדול בקצב מדהים ובשנת תרפד' שנה אחרי כבר מנתה התנועה כבר 22 בתי ספר של בית יעקב שלמדו 4,490 תלמידות! בשנת תרפה' עוד שנה אחרי, כבר היו 49 בתי ספר של בית יעקב בהן למדו 6,585 תלמידות! בשנת תרפו' שנה אחרי, נפתחו כבר 55 בתי ספר של בית יעקב בהן למדו 7,340 תלמידות! בשנת תרפז' שנה אחרי, פעלו כבר 82 בתי ספר של בית יעקב כשלמדו 11,547 תלמידות! 

בשנת תרפח' היו כבר 114 בתי ספר של בית יעקב בהן למדו 15,941 תלמידות! בשנת תרפט' כבר היו 146 בתי ספר של בית עקב ולמדו 20,900 תלמידות, בשנת תרצ' היו 176 בתי ספר בית יעקב ולמדו 24,440 תלמידות, בשנת תרצה' הוקמו 197 בתי ספר של בית יעקב ולמדו 27,741 תלמידות! בשנת תרצו' היו 215 בתי ספר בית יעקב ולמדו 30,640 תלמידות, בשנת תרצג' כבר פעלו 265 בתי ספר של בית יעקב ולמדו 37,981 תלמידות! וכך התפתחה תנועה במשך השנים לאלפים ולרבבות!!! 

עד שהגיעו השנים הנוראות תרצט'-תשה' שבה עלו כל עשרות אלפי התלמידות הקדושות לסמינר של בית יעקב של מעלה! - רצחו אותן!! בשואה!!! להיות במחיצתה של המורה הנצחית שרה שנירר הי"ד! 

אבל גם כאן עלי אדמות, המשיך החזון הגדול של שרה שנירר לפעול בלב העם, להצמיח פירות בכל רחבי העולם היהודי, ואחרי המלחמה תלמידותיה של שרה שנירר שניצלו ממלתעות הרשע המשיכו במסורת ורשת בתי יעקב פרוסה כיום בכל רחבי הגלובוס! כל הפרוייקט האדיר והכביר, כל המהפכה בעולם היהודי, כל הצלת הבית היהודי בדורות האחרונים - הכל נזקף לזכות אשה אחת! 'שרה שנירר' שמה שלא נכנעה! 

לימים, שאל הרב נח וינברג, שהקים עולה של תשובה בדורות אחרונות: "מה דחף את שרה שנירר? מה איפשר לה לזכות לחולל מהפך בכל רחבי ישראל? מהלך שאפילו גדולי הרבנים באותן ימים לא עמדו על חשיבותו!" וכך הוא טוען: "היא חשפה את הסוד ביומן: היא היתה תופרת, ונערות יהודיות מבתים שומרי תורה ומצות הגיעו אליה שתתפור עבורן בגדים, וכך שוחחה איתן, ומגלה שהן רחוקות מהתורה והמצות! והיתה בוכה עליהן ואומרת: "למרות שאני מלבישה את גופן, מה יהיה אם לא תהינה להן מצוות להלביש את נשמתן?!" 

כל מי שהיה מוכן לשמוע את ר' נוח, הוא אמר: "זה המפתח להצלחה! אם יש דבר שאנחנו מאוד רוצים עד כדי כך שאנחנו מוכנים לבכות בשבילו – אנחנו ניקח על עצמנו את האחריות להשיג אותו, נתפוס 'מנהיגות' נתחיל לפעול וה' כבר יתן לנו את העזרה משמים הדרושה להשיג את מבוקשנו!" כך השיגה שרה שנירר את מבוקשה בהקמת 'תנועת בית יעקב' וכך פעל גם הרב נוח, על אף שלשניהם לא היה גב כלכלי או חברתי מאחוריהם, רק אחריות רצינית לכלל ישראל: לקחת עול על עצמן! האחריות הזו וישומה בפועל - זיכו אותן בס"ד בהצלחה גדולה! 

הכל בעקבות דבר אחד: לקיחת אחריות! לקחו אחריות על הדור, תפסו 'מנהיגות' ומתוך מחוייבות זו - פעלו והצליחו. זהו, אח יקר! הלפיד שיאיר לך בדרך במלחמה כנגד היוונים והמתייוונים של דורנו, אם איש אחד כמו יהודה המכבי, אם אשה אחת כמו שרה שנירר - הצליחו לחולל מהפך אדיר בעם ישראל! גם אתה! אם תקח אחריות תתפוס מנהיגות ותפעל - תצליח לחולל מהפך אדיר בעם ישראל! אפילו אם נראה לך שאתה 'בסך הכל איש אחד קטן!'... 

אבל יש קול קטן שלוחש בלב: 'מילים גבוהות אני שומע, אבל אני אדם פשוט, אני לא מנהיג! אני בקושי מקיים את החובות של יהודי, איך אוכל לתרום את חלקי במאבק?!' - ובכן אתה צודק! אתה באמת לא חייב לעשות אתה מה שאתה לא יכול, אבל מה שאתה יכול - אתה חייב לעשות! וכך כותב רבינו החפץ חיים: "ואם הממעט יש לו אונס ואינו יכול להאריך, ועל זה שנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין ליבו לשמים" וכן לענין תלמוד תורה הענין כן, כי הכל תלוי לפני השי"ת אם עושה האדם כל אשר בכוחו לעשות". 

לא מבקשים ממך לעשות מה שאתה לא יכול! גם אם ברור לך: שאתה לא בנוי להיות גנרל ומנהיג בסדר גודל ציבורי ואתה 'חכם המכיר את מקומו' (במרכאות) הזהר מהרשת של היצר הרע הוא מומחה גדול! להרכיב אותך על המחשבה הזאת ולפטור אותך לגמרי מהעשיה, עיקר התביעה היא כלפי הלב: רוצים ממך את כל הלב שלך! שהלב שלך יהיה משועבד למטרה!! אתה תעשה מה שביכולתך, ואז תגלה: שאתה יכול הרבה יותר ממה שחשבת! אבל תתחיל! תתחיל עם משהו קטן, אם תתחיל עם משהו קטן ותעשה אותו נכון, זה יכול לעורר מהפך בעולם! 

כל פעולה קטנה גוררת אחריה פעולות גדולות ועצומות, אדם אף פעם אינו יכול לדעת: איזה השפעה יכולה לעשות פעולה אחת קטנה! לא מדובר רק בענין רוחני, זהו הטבע שהקב"ה טבע בבריאה; יש "אפקט הפרפר" המחקר הוכיח שתגובת שרשרת אדירה מתחילה ממעשה קטן אחד! בשנת תשכ' ניסה אחד החוקרים לבנות 'מודל לחיזוי מזג האויר' ניסוים שלו היו בעלי השלכות מדהימות! המדענים תמיד הניחו: שאם אדם עושה פעולה קטנה - התוצאה תהיה קטנה בהתאם, וכאשר ישתנה מעט הגורם – כך רק במעט האפקט שלו ישתנה. 

לפתע החוקר הזה גילה: שמזג האויר יכול להשתנות לחלוטין באופן דרמטי! אם הוא התחיל את מסעו מעט אחרת, ואז חקרו והוכיחו המטאורולוגים את הרעיון של אפקט הפרפר על פיו: אם פרפר ריפרף בכנפיו בביג'ין שבסין בחודש אדר, אז בחודש אלול הוא עושה הוריקן באוקיינוס האטלנטי יהיו סוערים באופן שונה לחלוטין! כלומר משק כנפי הפרפר בצידו האחד של כדור הארץ יכול להשפיע על מזג האויר בצידו אחר של הכדור! כמה אמין המחקר הזה? אין לי מושג! אבל מה שברור: שכל מעשה של יהודי - הוא משפיע על כל העולם! והוא נצחי ואין סופי!! 

אפקט הפרפר עובד אצל העם היהודי בצורה נפלאה! כל העם יהודי הוא חלק מאותו שלם של בריאה ומציאות רוחנית ונצחית, כל אחד משפיע על כל הכלל כולו, כל פעולה משפיעה כל עולם! משל של ר' ישראל סלנטר על אפקט הפרפר הרוחני: לפיו אם יהודי אחד בעייריה בוחר להקל במשהו פשוט – להקל באיזה מצוה - אז יהודי בפריז יחלל שבת!!! הגם שהיה מוסבר היטב כיצד רפיון אצל האחד גורם רפיון אצל זולתו, הדבר הפך למוחשי כל כך! 

ניקח ישיבה לדוגמא; בחור לא יכול ללמוד בלי בית מדרש, בלי חברותות, בלי אנשי צוות, בלי ראש ישיבה, בלי חברת חשמל, בלי חברת ניקיון, בלי אוכל וטבחים - כל המערך הזה נתמך על ידי אנשי ניהול, שמשיגים את התקציב לישיבה, כל אחד מושפע ומשפיע! יש שלם שזה הישיבה, וכל אחד מהחלקים המרכיבים את השלם הזה נותן חלק ומשפיע בכך על השלם כולו; אם הטבח או להבדיל החברותא יפגעו אפילו ממילה אחת! - הדבר עלול להשפיע על כל הישיבה! הטבח כבר לא יעשה אוכל טוב, והחברותא כבר יתחיל להפריע לחברים, והכל יכול להרס! כי כל אחד משפיע ומושפע!! ולכן אין לזלזל בשום פעולה ולו הכי קטנה! 

צריך לזכור: אפילו עץ אחד – יכול להתחיל יער שלם! חיוך אחד – יכול להתחיל ידידות! לחיצת יד אחת – מרימה את נשמת האדם! כוכב אחד – יכול להדריך ספינה בים! כל אחד – יכול לשנות את כל האומה! דבר אחד קטן שתעשה יכול להטות את הכף!! ולהעביר את כולנו לחיים רוחניים נצחיים והכל יזקף זכותך! כמו שנפסק להלכה: "שבמקום בו זה אינו יכול וזה אינו יכול – שניהם חייבים!" כלומר מתייחסים לכל אחד כאילו הוא עשה מלאכה אחת שלימה כיון שהשני לא יכול לעשותה בלעדיו! ממילא ברור ש'מידה טובה מרובה!' 

על כן אין זה משנה אם אתה רב, אדמו"ר, ר"ם בישיבה או אברך פשוט, לא חשוב אם עומד לרשותך גדוד של חיילים או שאתה 'בודד במערכה' מה שחשוב: אם אכפת לך מספיק להתחיל מהמקום שבו אתה נמצא! ולעשות אפילו פעולה אחת קטנה! להצלתך ולהצלת עם ישראל!! 

וכבר היו דברים מעולם; כל 'תנועת בית יעקב' קמה בכות משפט אחד של רב יהודי אחד בבית כנסת באוסטריה שדיבר על החשמונאים! וגרם לפליטה היהודיה שרה שנירר שעמדה בעזרת הנשים להחליט: "להקים את בית עקב!" אותו רב לא חלם לרגע מה הוא גורם במשפט שאמר! יתכן שהוא נפטר מן העולם מלא אכזבות; על מפעלים שהוא רצה להקים, ודיבר עליהם בדרשות ולא הניבו תוצאות! אבל משפט אחד שהוא זעק מלב טהור - הפך את העולם! כך זה בכל מאבק למען היהדות, כל יהודי שנלחם ועושה רעש – מעורר יהודים מתרדמתם! 

יש יהודים רבים כואבים את המצב, אבל שקועים הם בתרדמה של יאוש וחוסר תקוה! כאשר הללו רואים מישהו שקם ומתחיל לעשות משהו – מתחיל להתעורר – הם מקיצים מתרדמתם ומתחילים גם הם לעשות מה שהם יודעים היטב שצריך לעשות! בצורה זו, יהודי אחד שמתחיל לזוז, יכול להעיר את כל העולם! יתכן שאתה לא תראה מה נגרם בעקבות המעשה הקטן שלך, אבל יהודי אחר בסוף העולם יתעורר כתוצאה מכך - ויהפוך את כל העולם! אפילו בלי שתדע שהדבר קשור אליך, עד היום האחרון לא תדע, רק בשמים יחכו לך הפתעות!! 

אח יקר! קום! "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל...!" (שופטים ו יד) אז עכשיו יש יהודיה יקרה! בשם 'לאה דרעי' שרוצה לארגן: 50,000 נשים להציל את כל כלל ישראל עם ילדיהן! כי רוצים לגזול את הילדים מההורים!! כמו שמתחילים בעולם! כדאי שעה אחת קודם! כל אשה חושבת: "אני רק אשה! מה זה משנה? מה אני יכולה להוסיף וזה?..." כל אשה - זה אחד מ-50,000! וכל אשה יכולה לעשות את המהפך ולהציל את כולנו!! אז בבקשה!!! תלמדו משרה שנירר - ומלאה דרעי .

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv