נקמת השם במדין.... ומעלת משה רבינו | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום,

תחי לי בת לימור רפואה שלמה ושיעברו לה גלי החום מכל הגוף.

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים,

אחר תיאסף אל עמך.

הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבנו

לנקום הוא

מאת המדיינים על שחטיאו את ישראל,

ורק אחרי זה אתה תוכל למות להיאסף אל עמך.

רש״י אומר, אף על פי ששמע שמיטתו תלויה בדבר,

עשה בשמחה.

זאת אומרת, לא התעכב רגע

ופנה מיד על מנת לבצע את רצון השם, אפילו שמיד אחרי זה הוא ימות.

וכתוב, האם מסרו

להודיעך שבחן של רועי ישראל,

כמה הם חביבים על ישראל?

עד שלא שמעו במיטתו מה הוא אומר,

אז הם אמרו

עוד מעט הוסכלוני. זאת אומרת, הוא אמר עליהם, תשמע, ריבונו של עולם, הם עוד מעט סוקלים אותי.

זה היה כל זמן שהם עוד לא שמעו שהוא הולך למות.

אבל מששמעו שמיטת משה תלויה בנקמת מדיין,

הם לא רצו ללכת.

לא רצו ללכת להילחם.

כי אם ידעו שאחרי שהם ילחמו במדיין, הוא ימות.

עד שנמסרו בעל כורחן, לכן נאמר, ויימסרו.

ויימסרו זה בעל כורחן.

אז רואים דבר אחד, שמשה רבנו לא עיכב,

ודבר שני, אנחנו רואים שבני ישראל עיכבו,

לא רצו ללכת להילחם.

כי ידעו שבזה יקדמו את מיטתו של משה רבנו.

אבל הם אותם אנשים שבעצם, אמר עליהם משה, עוד מעט הוסכלוני.

והם היו מתרעמים מדי פעם.

אבל כששמעו שהוא הולך למות, עד כאן.

פה הם נלחמו כביכול שלא ימות.

ולכן היו צריכים להימסר בכוח, בעל כורחן.

ללכת למלחמה.

אלף למטה, אלף למטה.

ובמדרש תנחומא כתוב, וישלח אותם משה אלף למטה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, נקום

נקמת מדיין.

נקום נקמת בני ישראל מת המדיינים, זה אתה בעצמך.

אז איך הוא משלח אחרים?

אלא אמר משה רבנו, כיוון שהוא גדל במדיין,

אז אינו דין שהוא יהיה מצר להם.

שעשו לו טובה?

מי עשה לו טובה?

יתרו עשה לו טובה.

כל מדיין עשו לו טובה?

מאלה צאצאי יתרו?

מה קשור שהוא גדל במדיין?

ומה גדל שם? הוא גידל את יתרו.

מה גדל?

אבל למשל אומר,

באר ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן.

נהנית באותו מקום מדיין?

נתנו לך מקום

כשברחת מפרעה.

צריך להכיר טובה לכל המקום.

מי עושה דברים כאלה?

אחד היה צמא,

הלך מטבריה,

מצא ברז,

שתה מים. הוא חייב טובה לכל מטבריה?

כן.

כן.

רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר כשיצאו מהמערה,

כל הגוף שלהם היה חריצים חריצים בגלל ששהו כל הזמן בחול.

העור היה יבש לגמרי ומפוצץ פיצוצים פיצוצים. כמו שהאדמה נראית חרבה והיא סדוקה סדוקה, ככה היה הגוף שלהם.

אז הם הגיעו לטבריה, לחמי טבריה.

מוחמי טבריה נכנסו לתוך החמם.

זה לא בנוי על ידי אדם.

זה אחד מפתחי גהינום כתוב.

ושם זה טבעי.

זה הקדוש ברוך הוא השאיר את זה.

והם נכנסו

וזה ריכך להם את הכל. כמובן שיש כאבים בהתחלה, הכל, אבל זה מרכך את הגוף. מים חמים שם ארבעים מעלות בערך.

ואחרי שהם יצאו אמרו מה טובה נעשה לעיר הזאת.

אבל אף אחד, זה לא שייך פרטי לאף אחד ולא כלום.

והשם תקע את זה שם.

לא, צריכים להכיר טובה לכל עין.

ואז הלכו וציינו את כל הקברים שם, שלא ייכשלו בהם כהנים.

יש קברים שלא מזוהים, לא...

והם הלכו וציינו אותם.

סימנו, סימנו, סימנו.

ואז כהן לא יתקרב לקבר, שלא יטמא.

אז רואים שהם הכירו טובה

לכל העיר.

זה החכמים האמיתיים.

אז משה רבנו אמר, זה לא דין שאני עכשיו אלך להחים אני בעצמי נגד מדיאנה, אלא שם גדלתי.

אז הוא מכיר טובה למקום.

בילקוט שמעוני כתוב, למה דיבר עמו בלשון עז?

למה הקדוש ברוך הוא אומר, נקום, נקמת,

למה בלשון עז?

כי הקדוש ברוך הוא היה מבקש עלבונן של ישראל מיד מדיאן.

היות והמדיינים גרמו נזק

עצום בהחטאת ישראל והריגתם של 24,000 מישראל,

זה פגיעה עצומה בכבודם של ישראל.

בכל העולם שומעים דבר כזה, זה חרפה, בושה.

והקדוש ברוך הוא, על העלבון הזה הוא לא שותק,

ולכן הוא דיבר בלשון עז, נקום נקמת

בני ישראל מאת המדיינים.

אז הקדוש ברוך הוא דואג לנקמה

של בני ישראל,

לא נקמה שהוא רוצה לנקום,

בשביל עלבונן של ישראל.

לפיכך אמר למשה, נקום נקמת,

ואחר תיאסף אל עמך. אתה לא יכול למות

עד שתגמור את החשבון הזה.

הוא לא אמר לתוך כמה זמן.

אז היה יכול לעשות את זה בעוד 20 שנה, 30 שנה, 50 שנה, 100 שנה.

אחר תיאסף, אז הוא יכול למות מתי שהוא רוצה.

כיוון שהשם תלה את מיטתו רק בנקמה,

וכל זמן שלא תעשה נקמה אז הוא לא ימות,

אז הוא היה יכול לדחות את זה.

כששמע משה רבנו שהקדוש ברוך הוא אומר לו, אחר תיאסף,

התחיל משה רבנו לפייס את הקדוש ברוך הוא.

להגיד לו, למה אני צריך למות?

והקדוש ברוך הוא לא מתפייס.

אמר לפניו, ריבונו של עולם, אני ראוי למיטה?

אני צריך למות?

אני, שראיתי דרכיך ומעשיך ואורחותיך?

השם פתח לו הכל.

כשנאמר לא אמות כי אחיה ואספר מעשייה, מה עשיתי?

רק פרסמתי את שמך בעולם כל הזמן.

אז לכן לא אמות,

כי אחיה ואספר מעשייה?

יש יותר רווח מזה שאני חי וממה שאני מת.

מה משיב לו הקדוש ברוך הוא ואומר לו?

משה,

אלו חיים ארוכים,

יפים לבני אדם.

בני אדם, הם רוצים לחיות הרבה שנים, וזה בשבילהם, טוב, להאריך ימים וכו' וכו'.

כבר לאבותיך הראשונים

לא התעמתי אותם טעם מוות.

מה אתה דואג? אתה פוחד מהמיטה?

אבותיך הראשונים, אני לא התעמתי אותם. טעם מוות. הם מתו מיתת נשיקה.

מיתת נשיקה זה דבקות בשם. בשעה שאדם נפטר, הוא דבוק בשם. לא מרגיש כלום.

לא אלה שיושנים ולא קמים.

אלא גניזה יפה לך מן הכול.

אני איתך מתנהג אחרת. זה אני מטפל בך. לא מלאך המוות ולא השטן ולא כלום. אני גונז אותך.

גניזה.

שנאמר יקר בעיני אדוני, המוותה לחסידיו.

עדיין לא נתפייס.

עדיין לא נתפייס משה רבנו.

עם כל הטעמים האלה עדיין הוא מבקש לא למות.

עד שפייס אותו הקדוש ברוך הוא בשני דברים.

אמר לו, משה,

אם אתה רוצה שתחיה שנים הרבה,

או אלף שנים,

אין בעיה.

No problem.

אבל לא יראו ישראל בשונאיהם

ולא תיכבש מדיין בפניהם.

אז מה זה לא יראו בשונאיהם?

לא יראו את מיטתם של השונאים.

אני תליתי את זה במה?

שאתה תנקום,

ואחר תיאסף. אתה רוצה אחת אלף שנה? אין בעיה.

אבל הם לא יראו בשונאיהם שהם מתים

אחרי כל מה שהם עשו להם וגרמו להם שימותו 24,000,

והבושות והביזיונות והכול, והכול כתוב בתור על הנצח.

אז הם לא יראו.

זאת אומרת, קצת אתה תחיה אלף שנה, אבל הם לא יראו,

וגם לא תיכבש מדיין לפניהם.

אין בעיה.

מיד נתפס משה,

פה משה כבר לא יכול.

מה, אני עדיף

על מה שיראו ישראל את הנקמה במדיין ויכבשו אותם?

אמר משה לעצמו,

בין היום בין מחר,

הכל בא לידי מיטה.

בסוף צריכים לעמוד, מה לעשות? מה זה משנה באיזה גיל, מתי זה פה, שם?

ומשה לא תפסו אותו, כמו שאומרים, במצב שהוא לא מוכן.

הוא כל רגע מוכן.

הוא יכול לעלות בכל רגע, הוא מאה אחוז שלם.

אין לו שום בעיה. זאת אומרת, לא חס ולא השלמתי זה, ולא למדתי זה, ולא קיימתי זה. מה, אין לך שום בעיה.

אז בין היום, בין מחר, בין מחר.

מה זה מה?

אמר בין היום, בין מחר, הכל בא לידי מיטה.

מוטב שיראו ישראל בשונאיהם

ותיכבש מדיין לפניהם.

זו ההחלטה הסופית של משה רבנו,

וכיוון שנתפס משה,

עכשיו נהפך העניין.

עכשיו נהיה קשה לקדוש ברוך הוא שכנס למשה רבנו מיטה.

טוב, משה השלים עם המצב, אבל הקדוש ברוך הוא עכשיו

קשה לו.

תשמע, לסלק את משה רבנו זה לא צחוק.

למה זה לא צחוק?

למשל, למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן,

והיה מכעיסו בכל שעה.

הבן הזה כל הזמן מכעיס את האבא שלו, המלך.

והוא נוטל את החרב,

והאימא של הבן אוהבת את הבן הזה מאוד מאוד,

וכשהמלך כועס על הבן, היא עומדת

ופורסת את כנפיה על הבן

וממלאת רחמים את המלך שלא יהורג את בנה.

אז מי שהצילה כל הזמן את הבן זו הייתה האמא,

שהייתה גורמת

שהמלך האבא יתמלא רחמים עליו.

לשנים מתה האמא.

אשתו של המלך מתה.

והוא היה יושב ובוכה עליה לילה ויום, לילה ויום, לא מפסיק.

אמרו לו השרים מעבדים,

תגיד, וכי אשתך הכי יפה מכל הנשים,

שאתה לא מקבל עליה תנחומים?

כל הזמן אתה יושב ובוכה ובוכה ובוכה. יש נשים, מיליונים,

תבחר מה שאתה רוצה.

אמר להם המלך, וכי על אשתי אני בוכה?

איני בוכה על הבן

כל זמן שאימו קיימת,

כשאני בא להרוג אותו, היא עומדת ופורסת את כנפיה על הבן וממלאת אותי רחמים, ואני לא הורג אותו.

עכשיו שמתה האימו,

הוא עשוי לפניי כמו חפור וקבור, אין לו סיכוי כאילו לשרוד.

כי הוא כל פעם ממלא אותי, כל שעה ממלא אותי עצבים וזה, ואני לוקח את החרב ורוצה להרוג אותו, רק יעצרה אותי.

עכשיו היא איננה,

מי יעצור אותי? אף אחד לא יכול לעצור אותי.

אז הוא כבר כמו חפור וקבור.

לכן הוא בוכה, שאין מי שיגונן על הבן.

ככה הקדוש ברוך הוא.

היה קשה לו שהוא כנס מיתה על משה.

אמר כל זמן שמשה קיים זה כמו האימא.

אף על פי שמכעיסין אותי ישראל שהם הבן,

הבן שמכעיס כל שעה.

ואני מבקש לאבדן,

עומד משה ומשתטח לפניי

ומבקש עליהם רחמים.

שנאמר סלח נא לעון העם הזה.

ויאמר אדוני סלחתי כדבריך.

ויאמר להשמידם

לולא משה בחירו.

אם לא משה בחירו,

הוא משמיד אותם.

אז עכשיו שהוא מת,

מי יעמוד ויבקש עליהם רחמים?

אז אחרי שהסכים משה למות,

היה קשה לקדוש ברוך הוא.

במדרש תנחומא כתוב רבי יהודה אמר,

אילו רצה משה רבנו לחיות כמה שנים, היה חי.

שהרי השם אמר לו, נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף, אחרי זה רק תיאסף.

עשתה לה הקדוש ברוך הוא דמיתתו בנקמת מדיין.

אלא להודיעך שבחו של משה

שלא אמר בשביל שיחיה עקב נקמת בני ישראל מן המדיינים.

מיד וידבר משה לעם לאמור

החלצו מאיתכם אנשים לצבא.

ישר.

קדימה חבר'ה.

להחלץ

אנשים לצבא

ללכת להילחם במדיין.

מסירות הנפש של משה רבנו נפלאה, נפלאה מאוד לעם ישראל.

כמה מסירות נפש הייתה לו לעם ישראל.

משה רבנו ויתר על אלף שנים לחיות.

השם אמר לו, אתה רוצה לחיות אלף שנים? אין בעיה, נתן לך אלף שנים.

אבל הם לא יראו בשונאיהם ולא יכבשו את מדיין.

לא, לא, אם ככה, לא.

אלף שנים הוא ויתר ככה.

האדם הראשון בקושי ויתר שבעים שנה לדוד המלך, שהוא הגורם שהוא.

ואלף שנים הוא ויתר.

אבל הוא כבר אמר, מכיני נא מספרך אשר כתבת, הוא לא הסכים בשום אופן

שהקדוש ברוך הוא ישמיד את ישראל

ויעמיד ממנו את עם ישראל.

כן. אבל הוא לא, לא הסכים. העיקר שיראו ישראל ניצחון באויביהם

ויכבשו את מדיין.

ואפילו לעכב קצת, קצת,

עוד שבת אחת, כאילו, כמו שאומרים, נעשה עוד שבת אחת.

שום דבר.

אפילו לעכב קצת את מלחמת מדיין

כדי שעוד יחיה קצת, לא רוצה.

אלא מיד אמר, יחלצו.

ויימסרו מאלפי ישראל בעל כורחן.

אלף למטה. למה?

הם לא רצו.

גם הם לא רצו שמשה ימות.

בסוף בסוף מבינים שהוא המנהיג, הוא הציל אותם, הוא עזר להם, אפילו שהיה להם תרעומות מדי פעם.

ולא רצו שיילך, כי חבים עליהם רועי נאמן של ישראל.

כך היה דרכו של הרועי הנאמן משה רבנו,

אבל כך צריכים גם להיות כל רועי ישראל במשך כל הדורות.

כמה יש כאלו.

ואם המנהיגים של ישראל

לא עושים כך,

הם נענשים בעונש חמור.

היום יש

רמבנים

שכל מה שאנחנו מוכיחים כאמת עם עובדות,

הם מכחישים.

כמו בן זמרי,

שהיה שר הבריאות.

אפילו מה זה אנטיביוטיקה הוא לא יודע.

אבל שם אותו שר הבריאות.

הוא אומר שאין שום דבר, הכל בסדר, הכל זה, כל מה שאומרים זה הכל שטויות, אין שום דבר, הכל...

מוכר את הציבור יותר גרוע מביבי.

שותף.

מה אתם חושבים שהוא מדבר סתם?

דורעי מרים לו טלפון. למה הוא מרים לו טלפון? כי הוא הפודל של ביבי. ביבי אומר לו, תשמע, מדברים כל הזמן

שכל מה שאנחנו עושים זה חרטא.

אתה צריך לגונן עליי.

אז ישר הוא מפעיל את כל הרבנים האלה, הליצנים,

והם מתחילים להגיד שהכל בסדר, הכל בסדר, הכל בסדר. יכולים למות בשקט, הכל בסדר. אני הייתי שר הבריאות, אני אומר לכם, תמותו בכיף.

הכל בסדר.

אלה עם סירות נפשם, להגיד את האמת?

אלה עם סירות נפשם בשביל עם ישראל בכלל?

הרי זה עבריין מורשע,

שנידון בבית משפט והודה.

רק כמה שטרות לא יכול לעמוד בפיתוי.

כן.

הרב,

מרבה, מרבה ממון. כן, הרב.

אז אם מנהיגי ישראל לא עושים כך,

הם נענשים בעונש חמור. כמו שאמרו בתנחומא,

כתוב ביהושע, יש עוד אחת, קוראים לו שמוליק, גם כן, מצפת, גם כן שמוליק, אחת כזה.

שהוא גם כן, הכל זה שטויות, לא לשמוע, זה כן, מה זה,

ממש מקריב את הקהילה שלו, חופשי על הבר.

אתה יכול להתמודד מול העובדות? אני אומר אותם, אני רק מקריא.

אז אתה אומר שכל הפרופסורים בעולם, שזה התחום שלהם, והם החוקרים בדברים האלה, כולם שקרנים, רק אתה מבין.

שמוליק, ממתי למדת רפואה? מאיפה אתה יודע?

אתה מהנדס? אתה חקרת את כל מה שהם יודעים?

אתה שולל אותם ככה?

אה, בגלל שאני מקריא את זה?

ואם אתה תקריא את זה,

אז מה עשתה? תהיה בלפן.

לא הבנתי.

אבל לא, לא בכדי קרא לו איציק שמוליק.

לא בכדי.

ואם מנהיגי ישראל לא עושים כך,

הם נענשים בעונש חמור.

כמו שאמרו בתנחום מהפרשות, מטות ד'.

כתוב ביהושע, כאשר הייתי עם משה,

אהיה עמך.

והיה צריך יהושע לחיות 120 שנה כמו משה רבנו.

מה כתוב ביהושע?

כאשר הייתי עם משה, אהיה עמך. כמה הייתי איתו? 120 שנה. אז אני אהיה עמך 120 שנה.

אז הוא היה צריך לחיות 120 שנה. כמה הוא חי?

110 שנה.

מה קרה? איפה נעלמו 10?

1. למה נתקצרו שנותיו בעשר שנים?

שבשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, נקום נקמת בני ישראל,

אף על פי שנתבשר בשורת מוות,

לא אמר,

מחר אני מת,

מה יועיל שאני אנקם במדיין?

אם אני אנקם במדיין, מחר אני מת.

מה זה יועיל?

לא אמר כך.

אלא נזדרז לכל אותו עניין

שנאמר וישלח אותם משה.

אבל יהושע לא עשה חן.

כשבא להילחם עם 31 מלכים,

אמר אם אני הורגם,

מיד אני מת.

כמו שאירע למשה רבנו.

זהו, השלמתי את המשימה,

להכניס את ישראל לארץ,

לפנות את הארץ מן האויבים,

מחלקים את הארץ לשבטים,

ואז אני גמרתי את התפקיד.

אז הוא מתח את המלחמה.

המלחמה ארכה שבע שנים, הוא יכול לגמור אותה הרבה יותר מוקדם.

הוא מתח אותה.

מה עשה? התחיל מה אחר ומחכב במלחמתן.

כמו שכתוב ביהושע יא,

ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, וכך עשית?

הריני מקצר שנותיך, עשר שנים.

אני רוצה שעם ישראל

יקבלו את הארץ מהר.

אתה מותח את הזמן,

כולם בצער מלחמה, כולם נלחמים,

אין קשר עם המשפחות.

אתה יכול לצמצם את זה בצ'יק צ'אק,

ואתה מותח את זה מאריך עם חשבונות.

מסבירים חכמים שאלו חשבונות טובים, נכונים.

מה החשבונות?

כתוב שבזמן יהושע עם ישראל לא חטאו לפני השם.

לא כמו אצל משה.

אצל משה עשר פעמים נישאו את השם במדבר.

אבל אצל יהושע כולם שמעו, כולם צייתו, לא הייתה שום בעיה.

אבל הוא אמר,

אם אני אמות,

מי יבוא אחריי? ואז יכולים לחטוא ישראל.

אז מה השיקול הזה?

הוא אמר, כמה שאני אחיה יותר,

ככה הם יחטאו פחות.

פחות.

זה היה גם החשבון של מלכי החשמונאי,

שהם היו כהנים

והם נטלו את המלוכה

ואסור לכהן להיות מלך,

רק משבט יהודה.

וחוץ מזה הם חיללו את העבודה,

כי הם צריכים להיות כהנים.

גם להם היה אותו חשבון.

כיוון שהם היו המצילים והמושעים ולא מצאו מישהו שיותר ראוי מהם,

ולכן,

יש להם הרבה יותר ויותר ראוי מהם.

למלוך. אמרו, אז אם יקום מישהו אחר, יהיה יותר גרוע לעם ישראל.

אבל זה לא עזר.

ולכן הקדוש ברוך הוא החליט את כל זרע העם.

בקיצור, אין קונסים אצל הקדוש ברוך הוא. כל אחד יעשה את התפקיד שלו ותו לא, זה הכול.

אל תעשה חשבונות. מה אמרו לך? תעשה צ'יק צ'אק.

וגם אם צריך למות אחרי זה, אז מתים, מה לעשות?

אתם יודעים שיש פסוק שאומר רבנו חיים

מוולוז'ין.

הוא אומר

שאדם אפילו אם יודע שהוא יעשה תשובה, מיד הוא ימות, חייב לעשות תשובה.

זאת אומרת, הוא יודע, כמו רבי אלעזר בן דורדיא,

הוא יודע, יעשה תשובה וימות,

חייב לעשות תשובה.

מאיפה הוא לומד?

ושבת עד השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך.

אפילו נוטל נפשך, כמו שכתוב,

בשבע ישראל.

אז זאת אומרת,

אדם צריך לעשות מה שצריך לעשות,

ויהושע לא עשה מה שצריך לעשות.

אז כמה נמשכה המלחמה? שבע שנים. אז כמה הוא מתח אותה? בואו נגיד שהוא מתח אותה בארבע שנים, נגיד.

אז הוא הרוויח ארבע שנים שהוא חי, כאילו,

והפסיד עשר. מה יצא לו?

לא כדאי לעשות חשבונות.

צריך לעשות מה שצריך לעשות. אל תעשה חשבון.

תבדוק מה שהם רוצים, ותעשה בדיוק.

ויש להתפלא,

אחר כל ההשתוקקות הגדולה של משה רבנו לנקום את נקמת מדיין,

כמו שכתוב בתנחומה, ישמח צדיק

כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע.

צדיק שחוזה ורואה בעיניו

נקמה ברשעים,

הוא שמח שמחה גדולה.

כתוב אל נקמות ה',

אל נקמות הופיע,

אל נקמות אדוני.

ניתנה נקמה בין שני שמות.

כמו שניתן המקדש.

ה' מקדש

ה' כוננו ידיך.

זאת אומרת, גם כן ניתן בין שני שמות.

אז מה זה אומר? זה אומר שהנקמה היא גדולה, גדולה נקמה.

מה גדול בנקמה?

שזה סגירת מעגל.

כל זמן שלא רואים סגירת מעגל,

יש שיגידו חס ושלום לדין ולדיין. הנה הרשעים מצליחים, טוב להם וזה.

אבל כשהשם נוקם,

הוא סוגר מעגל.

אתה רואה אף אחד לא נמלט מהעונש.

עשה, מקבל.

אז אתה רואה השגחה.

אתה רואה את האלוקים.

אז גדולה נקמה.

אז צדיק שרואה את זה,

שמח מאוד.

פסוק, עוד פעם, אומר, בתהילים נח,

אשמח צדיק כי חזה נקם.

פעמיו ירחץ בדם הרשע.

פעמיו זה כמו רגליו.

אשמח צדיק זה משה,

כי חזה נקם זה נקמת מדיין.

הוא זכה לראות נקמת מדיין.

פעמיו ירחץ בדם הרשע זה בלעם הרשע.

כשהרגו את בלעם הקוסם בחארם.

אמר משה לפניחס ולאנשים הצובעים,

יודע אני שבלעם הרשע הלך ליטול שכרו.

עד שזאב בא לצאן פרסו לו המצודה.

הוא לא ילך בלי לקבל כסף.

הרי כל העצה שהוא נתן זה בשביל לקבל את הכסף. קילקלל הוא לא קילל.

במקום קלל הוא ברך, אז על מה מגיע לך כסף?

אז בלג, זרק אותו.

תעוף מפה.

אז מה הוא עשה? אמר, טוב, אני אתן לך עצה, מה תעשה?

ואז נתן את העצה של הזנות,

ואז הוא בא לקבל כסף, כי נהרגו 24,000 איש.

הנה, העצה שלי הועילה.

מה אמר משה אל פנחס

לכל האנשים הצובעים?

אני יודע שבלעם הרשע ילך ליטול שכרו.

אז עד שזאב יבוא אל הצאן,

פרסו לו המצודה.

אז הוא זכה לראות איך הרגו אותו.

אז הוא ראה גם את נקבת מדיין

וגם את הריגתו

של בלעם הרשע.

אחרי שהקדוש ברוך הוא אמר לו,

נקום נקמת בני ישראל,

מה אמר לו? אתה בעצמך תעשה את זה.

נקום.

לא נקמו.

נקום.

וידוע שמצווה בו יותר מבשלוחו.

בכל מצווה ומצווה שאדם

צריך לקיים,

אפילו שהוא יכול לקיים על ידי שליח בחלק מן המצוות,

מצווה בו

יותר מבשלוחו.

אז לכתחילה צריך לעשות הוא.

אז אם ציוו אותך,

איך אתה מעביר את זה לאחר? זה כמו זלזול.

וגם

מה שהוא נתן לאחרים לנקום ולא הוא,

זה בדיוק הפוך ממה שהוא התבע.

הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא, יפקוד השם אלוקי הרוחות,

איש על העדה.

מה הוא אמר?

אשר יצא לפניהם.

זאת אומרת,

מנהיג צריך לצאת לפני העם.

לא לשבת בבית

עם טאבלט

ולהפעיל את החיילים, כמו שעשו בצפון.

ואחר כך ראו שהיו הרבה אבדות.

אז החזירו את ההוראות בצה״ל שהקצין ילך בראש.

מאיפה הם לומדים?

מפה.

אז שיצא לפניהם.

ככה הוא אמר בעצמו.

אז אם אתה יוצא למלחמה, מי צריך לצאת בראש?

המנהיג. מי המנהיג? אתה.

אז אפילו אם לא ציוו אותך נקום,

גם בלי הציווי נקום אתה,

היית צריך לצאת אתה בראש.

ולא לשלוח אותם.

וישלח משה.

ולא כדרך המלכים שיושבים בבתיהם ושולחים את החילות שלהם למלחמה.

הקיסרים לא יוצאים למלחמה.

יושבים בבית, נותנים הוראות, יש להם קצין, ואללה, שולחים אותו.

אבל בעם ישראל זה לא ככה, המנהיגים יוצאים בראש.

אז למה עשה את זה משה רבנו?

גם מצווה בו יותר מבשלוחו, וגם מנהיג יוצא לפניהם.

אתה אמרת.

למה הוא לא יצא?

הוא לא עשה נקמה במדיין מטעם הכרת הטוב.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה בתנחומה

על שהוא נתגדל במדיין,

אמר אינו דין שאני מצר להם

שעשו בי טובה.

הם עשו בי טובה, איך אני יכול להצר להם?

ואף על פי, תקשיבו איזה ראייה של אדם גדול,

ואף על פי,

ואף על פי

שמשה רבנו העשיר את יתרו

ברוחניות,

החזיר אותו בתשובה,

וקרב אותו על כנפי השכינה,

יותר ממה שהוא נתגדל במדיין, הוא גידל את מדיין.

והוא גם הציל את הבנות שלו.

בכל זאת, סוף סוף הייתה לו אכסניה במדיין,

כשהוא ברח ממצרים.

היות והם נתנו לו אכסניה,

הכיר טובה להם במידה מרובה כל כך.

מפה רואים מה זה גודל הכרת הטוב.

ויש לנו מצווה,

לא תתאם מצרי.

למה לא תתאם מצרי?

למה לא תתאם מצרי?

כי גר היית בארצו?

לא הבנתי.

עם של רוצחים,

שרצחו את ילדי ישראל,

או התכוונו לפחות,

שחטו ילדים בשביל

הצרעת של פרעה.

150 יום בבוקר ובערב, 300. שיקעו ילדים, תינוקות, בתית.

עינו ושעבדו.

עם מתועב.

מה אומר הכסוך הוא, לא תתאם מצרי? למה?

גר היית בארצו.

מה זה גר הייתי בארצו?

כשהייתי גר בארצו זה על טובתם.

פרעה,

מה זה הסכים לארח

את אחי יוסף? למה הוא עשה טובה?

יוסף פרנס את כל מצרים.

80 שנה.

עשה אותה המדינה הכי עשירה בעולם.

כל העולם היה כנוע לפרעה.

ובאו אחיו,

אז התברך עוד יותר. רק הגיע יעקב על הנילוס לקראתו.

בואנה לארח כאלה אנשים פה במצרים, זה ברכה עם אחד כזה מהאחים.

תראה מה עשה לשמונים שנה.

כל אלה שנמצאים פה עם אבא שלהם הקדוש.

יא חביבי, זו זכייה.

אז מי חייב למי?

אבל הקדוש ברוך הוא אומר, כן, אבל היית גר בארצו.

גרת שם.

מה, אבל עינו אותי וזה היה ופה ושם?

אבל הוא, גרת שם או לא גרת שם?

היה רעב בארץ, נכון?

ירדת למצרים?

גרת שם?

נתנו לך מגורים?

עם אינטרסים, כן, עם אינטרסים.

נתנו לך?

לא תטע עם מצרים.

אתם שומעים?

אז משה רבנו מכוון כל הזמן לדעת השם יתברך בכל מעשיו.

רואים מפה גדלותו של משה רבנו.

כמה הוא נמסר לרצון הבורא יתברך,

וכמה הוא נמסר לטובתם של ישראל.

בשביל שהם יזכו לראות בנקמת מדיין?

בפרט אלה שאם הוא יחיה אלף שנה, הוא יכול בו עוד אלף שנה, אז הוא ינקום, אז ייראו. אבל אלה שסבלו,

לא ייראו.

עברו אלף שנה.

הדור הזה של לקה

לא ייראה.

אז הוא לא מעכב.

אז הוא מוכן למות.

תכף ומייד.

העיקר שטובתן של ישראל לא תיגרע.

ומה טובתן?

שהם יראו שמתו האויבים.

כזה ביג דיל.

אם תשאל את ישראל, אתם מוכנים לוותר על זה?

ושיישאר משה רבנו?

היו מוותרים, הרי הם לא הסכימו שהוא ימות.

אבל הוא לא מוותר על טובתו.

לא יאומן כי יסופר.

זה מנהיג.

חפשו לי כאלה.

המשך יבוא. תודה.