כיצד לעבור את הדין | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת

זייטה

בצהלה השם יניחנה בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל ותהיה בכלל הרחמים וסליחות

ונאמר אמן

הגמרא בראש השנה י״ז מספרת

שרב הונא בנו של רב יהושע חלה ונכנס רב פאפה לשאול בשלומה

ברעש הוא נחלש ונוטה למות

אמר למטפלים שם

תכינו לו צידה

כוונת תכריכים ושאר צורכי המת

לסוף רב הונא עברי

והיה מתבייש

רב פאפה לראות אותו

כי נראה כאילו גזר את דינו של חברו למיתה

אמרו לו שמה

לרב הונא

מה ראית כשהיית במצב של הגסיסה

אמר להם

כן כך היה הייתי באמת קרוב למות

והקדוש ברוך הוא אמר לבית דין של מעלה

הואיל

והוא לא מעמיד בדבריו

ומוותר

לא תעמדו איתו לדקדק בדינו שנאמר נושא עוון

ועובר על פשע

ללמד כל מי שנושא עוון

למי נושא הקדוש ברוך הוא עוון?

למי שעובר על פשע

העניין הזה של מעביר על מידותיו

לא מכוון הדבר שאחד שמתגבר עליו היצר לכעוס על חברו

אז הוא מעביר את הכעס

כאילו בולם את עצמו

עניין מעביר על המידות

זה מדובר בשעה שהצדק עימו

ויש לו רשות מצד הדין להקפיד על חברו ולתבוע חלבונו

על פי דין

מכל מקום הוא מעביר על המידות

ומבטל את ההקפדה

וגם החשבונות של ההקפדה

ולכן הוא זוכר שמעבירים לו על כל פשעיו

כי זה ודאי

מה שהקדוש ברוך הוא תובע על פשעיו

זה מצד הדין

מכל מקום מוותרים לו

כיוון שגם הוא אינו עומד על מידת הדין בשעה שיש לו תביעה על פי דין

על חברו

אז אתה מוותר על הדין, מידה כנגד מידה מוותרים לך על הדין

זאת אומרת מתי שהוויתור הוא על פי דין אתה יכול לתבוע את חלבונך

על פי דין

אתה מוותר, מוותרים לך גם כן

על מה שראוי לתבוע אותך על פי דין

בזה נבין למה זכה רב הונה בנו של רב יהושע

שהקדוש ברוך הוא גזר את דינו וקרע

קרע את גזר דינו

כיוון שרב הונה לשיטתו הוא סובר

תלמיד חכם

צריך שיהיה בו שמינית שבשמינית גאווה

1 חלקי 64

אז דעתו שתלמיד חכם צריך

לעמוד על מידותיו בשעה שיש לו פחיתות כבוד

ואף על פי כן

הקדוש ברוך הוא העיד עליו

שבשעה שזה נוגע לעצמו הוא ביטל את הדין הזה

ואמר את הדין הזה על כל תלמיד חכם

שצריך לעמוד

על כבודו בשמינית מן השמינית

אבל הוא עצמו שאמר את המאמרה הזאת הוא בעצמו העביר על מידותיו

לכן מדדו לו מידה כנגד מידה והקדוש ברוך הוא קרע את גזר דינו,

החזיר אותו לחיים

על פי דין היה צריך למות כבר

והחזיר אותו לחיים

אז ליום הדין

אם אדם יעביר על מידותיו

אז אפילו אם יש גזר דין מוות

יבטלו אותו

עצה טובה או לא טובה?

אם אתם רוצים ציור מזה

הגאון רבי ישראל סלנטר

זכר צדיק ברכה

אומר, אנוכי ראיתי בעיניי

בהיות

האדמו״ר במקום אחד משך זמן

בא אחר כך בעיר הזה

זה הגאון מוריץ, הוא עוזר לצדק, כן,

הוא מדבר על אור ישראל, ראיתי בעיניי בהיות האדמו״ר במקום אחד במשך זמן

ואחר כך בא בעיר הזה אדם גדול ונכבד

והאדמו״ר, זיכרונו לברכה, היה צריך אליו בדבר בעניין חפצי שמיים

והלך לביתו כמה פעמים, זאת אומרת הלך

ולא נכנס, לא הכניס אותו

חזר עוד פעם, כמה פעמים

ואותו גדול נכבד שהגיע לעיר

לבד שהוא לא קיבל את פני האדמו״ר בפעם הראשונה כבר שהוא בא

עוד לא נהג מידה דרך ארץ

לשוב לבקר את האדמו״ר במעונו, כאילו להחזיר לו ביקור

על הביקור, ככה נוהגים

ונכבדי הקהילה חרה להם מאוד בגלל הדבר

כי חשבו זו פחיתות כבוד

מה שהוא הלך אליו בכלל בראשונה.

אז אחד מהנכבדים שאל את האדמו״ר מדוע הלך אליו ראשונה

וגם מדוע הלך אליו כמה פעמים

אחרי שלא שב לבקר אותו.

אם נודע לך שבא אליך אדם חשוב כזה,

ואפילו נגיד שלא היית בבית ולא מצא אותך, מן הראוי

שאתה תלך אליו.

היה פעם מעשה כזה,

שפעם אחת התלוננו

ארגון מסוים,

אצל הרב חיים גריינמן, זכר צדיק וברכה, עליי,

על הארגון.

וסיפרתי את זה לרבי יהודה שפירא, זכר צדיק וברכה,

שכאילו, על מה ולמה?

לא ביררו ולא כלום, עלילות דברים.

וזה ציער מאוד את הרב,

אז הוא קם והלך ברגליו

לרב חיים.

רב חיים היה יותר צעיר ממנו,

והוא הלך אצלו

בשביל למצוא אותו, לדבר איתו, על מה ולמה.

הוא לא מצא אותו בביתו,

אז רב חיים בעצמו אחר כך

בא אצל הרב יהודה שפירא,

וגם לא מצא אותו בביתו.

ואז

הוא השאיר לו פתק,

שחס ושלום, אין לו שום דבר, והוא יודע שאנשי השופר עושים דברים גדולים והכול, והשאיר גם תרומה,

500 דולר,

להראות שאין בליבו שום דבר, חלילה. מה שאמרו, אמרו, אבל הוא חזר בחזרה אליו, כי

נודע לו שהוא בא ולא מצא אותו, אז הוא הלך אליו

בחזרה וכולי.

אז פה כעסו, למה לא...

ואז דיברו איתו, עם האדמו״ר,

והוא הסביר

על רוח בני אדם,

והיה מתפעל ואומר,

אני לא מבין בשום אופן, וזה לא נתפס במוחי,

מה זה העניין?

מי ילך ראשונה לקבל פנים,

ואם ישוב לבקר אותי,

אם לאו,

זה צחוק של ילדים, נערים, זה מה זה?

מה זה כיבודי, מי ילך ראשון, יבוא לבקר, יחזיר ביקור,

ובייחוד שאני צריך איזה עניין,

וככה הרחיב לדבר בהתפעלות,

עד שנשתוממתי למראה ההתפעלות הגדולה.

עכשיו צריכים להבין,

הנכבד הזה ששאל את רבי ישראל סלנטר את כל הסיפור הזה,

הוא בא בטענה מצד הדין.

תלמיד חכם

צריך שיהיה בו שמינית שבשמינית,

ותלמיד חכם מובהק כזה צריך לדקדק על הנימוס מהיילך ראשונה.

או אם שווים לבקר אותו או לא.

אבל כוחו של רבי ישראל סלנטר

עוזר אצל דברי היה כל כך גדול במידת ענווה שביטל את החשבון הזה לגמרי,

עד שאמר לו נתפס במוחי מה זה העניין,

מי ילך ראשונה וחשב שזה צחוק של נערים.

ואם זקן מתנהג ככה, הוא אמר,

אז הוא חשב אותו נער בן שבעים.

ייתכן שרב הונא,

בנו של רב יהושע שהקדוש ברוך הוא העיד עליו שלא עמד על מידותיו

היה גם כן באופן הזה

שהוא ביטל את החשבונות

עד שלא תפס מקום במוחו לחשוב את זה למידות.

ולכן זכה שהקדוש ברוך הוא מחק

גם את החשבונות

שאפשר היה לתבוע אותו

מצד עומק הדין.

בדין אי אפשר לתפוס צדיקים כאלה, אבל בעומק הדין אפשר.

מה הקדוש ברוך הוא ביטל?

החזיר לו את החיים בחזרה.

זה מה שכתוב אצל רחל אמנו.

אסף אלוהים את חרפתי.

האי בן עזרא

כותב בפירוש

זה אסף השם את חרפתי.

השם ראה את החרפות שהיו הנשים מחרפות אותי בעבור היותי עקרה.

וכאילו נאספו ונתחברו אצל השם.

כל החרפות האלה, הכל מתאסף אצל השם.

דהיינו הקדוש ברוך הוא קיבץ

את כל הרגשות של הצער שהיא סבלה כל הימים, את כל הביזיונות

שהייתה פחותה מאחותה לאה בעניין התולדות,

ונתהווה לה מזה זכות גדולה לקרוע עד גזר דינה שהייתה עקרה וזכתה לבנים.

אז אדרבה,

אם יש הרבה ביזיונס

שהאדם זכה במשך השנה,

הקדוש ברוך הוא אוסף את כל הביזיונס וכל קריעת המודועס וכל הביטולים וכל ה...

אוסף את הכול,

ואז יש פתח תקווה.

על ידי שמעביר אדם על מידותיו,

מקבץ הקדוש ברוך הוא כל רגש של חרפה וצער,

וזה נחשב לזכות גדולה לקרוע גזר דין על אדם

מצד חומר הדין.

אז כל בן אדם שיעביר על מידותיו, אפילו שעל פי דין הוא ראוי לתבוע,

גם בשמיים, שעל פי דין יכולים לתבוע אותו, יבטלו את הדין.

וזו הזכות של מעביר על מידותיו.

לא האחד שבולם את עצמו בשעת הכעס, שזה נצרך,

אלא בשעה שעל פי דין

מותר לו

לא להעביר על מידותיו, הוא מעביר.

אז גם בשמיים עושים כן.

נו,

כל אחד יחשוב אם יש לו איפה להעביר על מידותיו,

והקדוש ברוך הוא נושא את העוון,

לא מפעיל אותו למי שעובר על פשע.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

רוסו הקודש ואחוזו קודש ישראל לפי כוך.

הרבו לעולם תורה ומשואות שנעמור אדונו החפש למען שלא יחדיל תורה ראויה.