קדימה - שידור חוזר מההרצאה:קדימה 27-02-08
27/02/08
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nתודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.
מלך מלך מלך, השם יאזור ומלך,
מלך מלך,
מלך מלך, השם יאזור ומלך.
ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.
בפרשת השבוע למדנו, ויאמר השם אל משה ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא,
ועתה אניח אני ואיחר אפי ואכלם.
תמוה מאוד.
משה רבנו
שומע את הקדוש-ברוך-הוא אומר,
חטאו ישראל חטאה גדולה.
חשבו להם עגל מסכה.
וישתחוו ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.
ובכל זאת לא גזר עליהם קליה.
על מעשי העגל לא נגזר קליה על עם ישראל.
רק אחר שראה שהם קשי עורף,
אמר למשה שהוא רוצה לכלותם,
כמו שכתוב, ויאמר השם אל משה,
ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא,
ועתה אני חלי ואיחר אפי ואכלם.
כי עם קשה עורף הוא,
אז לכן
אני חלי ואיחר אפי ואכלם.
יש לי פה רעש.
מה זה סביבתי?
מכל מקום,
אם אנחנו רואים אדם שעובר עבירה חמורה,
כשהעבירה היא חילול שבת,
עושה מלאכה אסורה בשבת,
והחיוב על זה הוא איסור חמור של זקלה,
האם ייתכן שיענישו אותו על מנהג
ועל המלאכה בשבת לא יענישו אותו?
איך ייתכן שלוקחים את הדבר הקל ועושים ממנו טררם,
והדבר הקשה,
מעבירים אותה כאילו?
מה היה עצם החטא?
עצם החטא זה היה שהם עשו עגל,
והקדוש ברוך הוא לא מכלה אותם על העגל.
זו עבירה חמורה,
יש על זה עונש, אבל לא קל היה.
אבל על זה שהם קשי עורף,
על זה הקדוש ברוך הוא רוצה לחלות את עם ישראל לגמרי.
בשביל להבין זאת אנחנו צריכים להבין מי זה האדם.
כל גדולתו של האדם זה בעצם שיש לו את כוח הבחירה שהקדוש ברוך הוא הטביע בו את החופש והיכולת
שהוא אינו כבול לרצון השם לנהוג
כפי ציווי השם בלבד,
אלא הוא יכול לעשות ככל עוות נפשו וכוח הבחירה הזה שניתן לו.
הכוח הזה הוא בחינת צלם אלוקים שבאדם.
זאת אומרת,
צלם אלוקים שבאדם זה כוח הבחירה שניתן לאדם.
בהודות לכוח הזה ראוי האדם להיות דומה לקונו,
שנאמר זה אלי וענווהו,
חכמים, זיכרונם לברכה, דורשים,
וענווהו הביא דומה לו.
שאנחנו צריכים להיות דומים לו, לקדוש ברוך הוא.
מהו חנון ורחום?
אף אתה חנון ורחום.
רש״י אומר,
לשון ענווהו זה אני והוא.
ענווהו, אני והוא.
זאת אומרת, אני צריך לעשות את עצמי כמותו,
כמו הקדוש ברוך הוא,
ולהתדבק בדרכיו של הקדוש ברוך הוא.
אז זאת אומרת, יש לנו את כוח הבחירה,
כוח הבחירה שנותן לנו לעשות ככל העולה על דעתנו.
זה בעצם כוח אלוקי,
ועל זה אנחנו נקראים בצלם אלוקים,
ובזה מעלתנו גדולה יותר מאשר המלאכים.
והדרישה מאתנו, שאנחנו בעלי הכוח הזה,
להיות דומים לקדוש ברוך הוא.
ולא עוד,
לא רק שאנחנו צריכים להיות דומים לקדוש ברוך הוא,
דהיינו דומים לו במידותיו, מהו רחום וחנון, אף אתה היה רחום וחנון,
אלא שכל רוממות השם יתברך בעולם
תלויה באדם עצמו.
אם הקדוש ברוך הוא מרומם בעיני כל הבריות כולם,
זה בזכות האדם עצמו.
דהיינו, תהילתו וכבודו של הקדוש ברוך הוא משתקפות דרך האדם.
שאם רואים אדם שהוא בצלם אלוקים וקרוב במעשיו לשם יתברך, זה נקרא קידוש השם גדול,
אך בצלם יתהלך איש.
רואים שהאדם הזה ממש מלאך, כמו שאומרים.
זה בעל מדרגה גדולה מאוד.
וכתוב, זה עלי ואנווהו,
זה עלי בזכות מה ואנווהו?
אנחנו עושים נוי לקדוש ברוך הוא בעצם.
והבחינה של זה עלי תלויה בכמה נוי במעשים שלנו, שאנחנו עושים ודומים לקדוש ברוך הוא.
אנחנו גורמים שהקדוש ברוך הוא יתעלה יותר ויותר בעיני הבריות.
כתוב גם בפסוק,
ומי גוי גדול אשר לא אלוהים קרובים אליו?
מחכמים זיכרונם דורשים,
מי גוי גדול
אשר לא אלוהים קרובים אליו?
חכמים אומרים שבעצם הקדוש-ברוך-הוא
נהיה תפל כביכול אצל עם ישראל. מי גוי גדול?
זה אנחנו, עם ישראל.
אשר לא אלוהים קרובים אליו, זה נקרא תפל, כאילו,
שהקדוש ברוך הוא מתייחס לעם ישראל.
כלומר, הקדוש ברוך הוא מתייחס
בזה שהוא קרוב לישראל, והוא
מתגדל על-ידי עם ישראל, שהם הולכים בדרכיו.
וכן הכתוב אומר, ישראל אשר בך אתפאר,
ואומרים חכמים זיכרונם לברכה,
הקדוש ברוך הוא אומר,
חתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם.
זאת אומרת, עם ישראל הם שגורמים שהקדוש ברוך הוא יהיה חטיבה אחת בעולם,
והוא מתפאר בישראל.
ולא רק זה, אלא גם מלאכי השרת מקלסים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא ואומרים, ברוך השם, אלוקי ישראל.
זאת אומרת, השבח זה שהוא אלוקי ישראל, לא אלוקי העולם.
לא אלוקי האומות אלא אלוקי ישראל, ברוך השם,
אלוקי ישראל.
אז גם המלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא בעצם היותו
אלוקי ישראל.
ולא עוד,
אלא שהקדוש ברוך הוא קורא
למי שמתדמה אליו בשם אל,
ואנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אבינו אל,
כמו שאומר הפסוק, ויקרא לו אל אלוקי ישראל.
אלוקי ישראל קרא ליעקב אבינו אל. ויקרא לו אל, מי קרא לו אל? יעקב אלוקי ישראל.
זאת אומרת, מי שדומה לקדוש-ברוך-הוא במידותיו הטובות
נקרא אל,
והכול משום כוח הבחירה שהוצבע בהם,
שהם מדמים לקדוש-ברוך-הוא במידות שלו,
וכך משתקף
צלם האלוקים
הוא מתגלה דמותו כביכול של הקדוש-ברוך-הוא בפני האדם.
באדם נברא, בצלמו כדמותו.
זה לא רק בישראל נאמר,
אלא כל אדם שנברא בצלם,
יש לו את כוח הבחירה, ראוי להגיע לגדולה הזאת.
והנה יעקב אבינו, עוד לפני שהיה עם ישראל,
קיבל כבר את השם הזה על-ידי מעשיו.
והוא, שהטביע את השם ישראל לכל הדורות אחריו, ישראל.
ובזה היה גדול כוחו של האדם על המלאכים, אשר אין להם כוח הבחירה
ואין להם אפשרות לדמות לקדוש-ברוך-הוא.
ומשום כך הקדוש-ברוך-הוא לא מתגדל ומתפאר במלאכים,
אלא דווקא בישראל,
ישראל אשר בך אתפר.
לפי זה שלמדנו עכשיו,
שכל כוח הבחירה של האדם זה צלם האלוקים שלו,
לפי זה יוצא שאם אדם עובר עבירה,
הוא לא פוגע בצלם האלוקים שלו.
כי החטא אינו נובע מכוח הניגוד שבאדם, כי אם דווקא מכוח העצמאות שבו,
מכוח הבחירה שהקדוש-ברוך-הוא חונן אותו והוא דומה בזה לקונו.
אדם שעובר עבירה, שימו לב,
באיזה כוח הוא בעצם יכול לעבור עבירה? השם אמר לא לעשות.
והוא עושה ההיפך ממה שהשם אומר.
מה זה מראה?
שיש לו עצמאות.
יש לו את כוח הבחירה להחליט כך או אחרת.
זה צלם אלוקים אמרנו. צלם אלוקים זה מה שיש לאדם, את כוח הבחירה.
אז בעצם זה שהוא עבר עבירה, מגיע לו עונש.
אבל הוא לא איבד את הצלם אלוקים שלו.
למה הוא לא איבד את הצלם אלוקים? כי זה הצלם אלוקים, שיש לו כוח בחירה.
אבל אפילו שהוא משתמש בכוח זה לרעה ובוחר בניגוד לשם, זה לא נקרא שאדם איבד את עצמיותו,
אלא זה משגה.
העבירה הזאת היא משגה.
אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
אז זה נקרא משגה.
הראיה,
שהוא יכול לחזור בתשובה, הוא יכול לחזור בו.
אין פוקוס במצלמה הזאת באופן קבוע.
מי זה מצלם פה?
מצלמה אחת
כל הזמן לא מפוקסת.
וכשם שבחר היום ברא בידו
מחר הוא יכול להשתמש באותו הכוח ולהתגבר על יצרו ולבחור בטוב.
ומטעם זה ברא השם את התשובה
עם תחילת בריאת העולם.
לא זאת, לא זאת. זאת בסדר.
זאת לא בסדר.
כי זה קשור בזה.
אם השם התביע באדם את כוח הבחירה שיש לו,
אז היכולת גם לחטוא.
ולכן יש גם את כוח התשובה שהוא יכול לבחור לשוב מהחטא שהוא עשה.
וזה מראה את עצמיותו של האדם שנברא בצלמו ובדמותו של הקדוש-ברוך-הוא.
זאת אומרת, אדם שחוטא,
הוא לא מאבד את צלם האלוקים שלו. הוא עובר עבירה, הוא נקרא עבריין, הוא נקרא פושע,
אבל
הוא לא איבד את צלם האלוקים.
אבל לעומת זאת, אדם שהוא לקוי במידות שלו,
יש לו ליקיון במידות,
אדם כזה זה בניגוד לעצמיותו של האדם, וזה פגיעה בעצם בצלם אלוקים שבו.
כי אם הוא לקוי
בצורה שהוא מתרחק משורשו,
כי האלוקים עשה את האדם ישר,
וברא אותו בדמותו ובצלמו,
האדם צריך להיות ישר מצד טבעו,
והוא צריך להיות קרוב לקדוש-ברוך-הוא במידותיו.
ומהו רחום וחנון, אף אתה יהיה רחום וחנון. מהו גומל חסדים, אף אתה יהיה גומל חסדים.
אנחנו צריכים להידמות לקדוש-ברוך-הוא.
אז כל זמן שאם אדם חטא והתפתה ועשה עבירה,
הוא לא איבד את צלם האלוקים שלו.
חבל, אם בן-אדם,
הוא לקוי במידות,
אז האדם הזה כבר משתנה מטבע בריאתו,
הוא מתרחק מהמהות שלו, של האדם,
ובזה נפגמת על-ידו דמות ה' המשתקפת באדם.
ועל כן אמר הקדוש-ברוך-הוא לכלות את עם ישראל כעם שעורף הוא.
על העבירה של העגל,
לא.
אפשר לתקן, אפשר לשוב בתשובה, כמו שהם שבו בתשובה בעניין זה,
ואחר כך בנו להם את המשקל.
אבל, אם הם לוקים במידה אחת,
שקוראים לה, לדוגמה, קשיות עורף,
זה כמו נחות.
כמו אדם שהוא חירש באוזניו, יש לו שם של חירש.
אדם שאין לו ראייה, כבר גמרנו, זה נקרא עיוור.
זו ההגדרה שלו עכשיו.
אדם שאין לו רגליים, הוא נקרא קיטע.
זו כבר מהות אחרת.
אדם שהוא לוקה במידות,
זה כבר לא בן-אדם.
זה מאבד את צלם האלוקים.
אדם שיש לו השחתה של מידות,
מה אומרות הבריות?
זה אין לו צלם אלוקים.
היבד צלם אנושי.
היבד.
אין לו צלם.
או שיש כאלה שאומרים, תגיד, מה אתה עושה? אתה בהמה?
מה הפירוש?
למה בהמה? למה הגעת לבהמה?
כי כשאדם עושה דברים שהמידות שלו כבר מושחתות,
הוא מאבד את צלם אלוקים, הוא הופך להיות דרגה פחותה בהמה. אדם ובהמה תושיר השם.
ומי שמגיע למדרגה שהוא מאבד את צלם אלוקים על-ידי ליקיון במידות,
ראוי לקלעיה.
אז לכן שאלנו, איך יכול להיות שהקדוש-ברוך-הוא, עצם העגל
לא רצה לכלות את עם ישראל,
אבל בגלל שיש להם
קשיות עורף, אז הוא כן רצה לכלות, עכשיו קיבלנו תירוץ.
אדם שהוא בצלם אלוקים זה אדם שיש לו את כוח המחירה והוא יכול לעשות טוב ורע.
מגיע לו שכר ומגיע לו עונש, אבל הוא לא מאבד צלם אלוקים בזה שהוא בוחר בדרך זו או אחרת.
אבל אם הוא כבר לוקה, לוקה במידה,
אז הוא מאבד את צלם אלוקים, ואין לו זכות קיום.
ואפילו אם עם שלם לוקים במידה,
הקדוש-ברוך-הוא אומר שראוי לכלותם מן העולם.
זאת אומרת, אנחנו לומדים מכאן דבר חשוב ביותר,
שבגללו גם שיבר
משה רבנו את הלוחות כשהוא ירד מן ההר.
אין למי לתת את התורה.
אם הם לוקים במידות,
אז למי תיתן את התורה?
אז לכן הוא שיבר את הלוחות.
אבל משה רבנו
לא שיבר את הלוחות סתם,
תחשבו רגע, אם היה איזה רב כועס על הקהל
בבית-הכנסת, שהיו עושים מעשים שלא ייעשו,
האם ייתכן שהוא יפתח את ההיכל, יוציא ספר תורה ויזרוק אותו על הרצפה?
יגידו שהוא משוגע.
אז איך משה רבנו לוקח את מעשי ידי השם, את הלוחות,
ומשליך אותם לרצפה ארצה, לפני העם?
אלא, התכוון משה רבנו בזה לזעזע את עם ישראל עד כדי כך
שהוא ישיבור להם את המידה של קשיות עורף.
זאת אומרת, בשביל לבטל קשיות עורף של בן-אדם צריך משהו שיזעזע אותו לחלוטין.
לדוגמה,
יש אדם שהוא אפיקורוס.
הוא כל הזמן מתנגד, מזלזל הכול.
לפעמים, שוברים אותו לרסיסים,
ואז הוא נכנע,
ואז הוא מוכן לחזור בתשובה.
באיזה סיטואציה?
לדוגמה, אם חס ושלום יחלה הבן שלו מחלה קשה,
או שישתות יחלה מחלה קשה,
או שזה הפוך, זה הבעל או האשה.
ואז לנגד עיניו הוא רואה שהוא הולך לאבד את היקר לו מכול,
ואז הוא לא יכול לעמוד כבר בקשיות עורף.
הוא מבין שהוא תלוי עכשיו בחסדי השם יתברך. הרופאים אומרים, אין תקווה.
אז מה נשאר? להרים עיניים למעלה.
אם תמשיך להקשות את עורפך ותגיד שאין אלוקים בשמים, גם את העזרה האחרונה אתה לוקח מעצמך.
חשבת שיש עזרה ראשונה? אין.
הגעת לעזרה האחרונה.
עכשיו, אם לא תפנה עיניך למעלה ותבקש רחמים,
זהו.
אתה גזרת את גורלם של היקירים שלך.
זאת אומרת, דבר שמזעזע יכול לשנות את קשיות העורף של האדם.
מה עשה משה?
זעזע את העם
שזרק את הלוחות
שבשבילם הוא לא אכל ולא שתה ולא ישן
ארבעים יום וארבעים לילה.
וזו גולת הכותרת של העולם, וכל תכלית העולם נמצא בלוחות,
שאם לא זאם לא בריתי יומם ולילה,
חוקות שמים וארץ לא שמתי, העולם נחרב.
אבל כשהשם אומר לו, אני אחלי ואיחר אפי ואכלם,
אין תקווה לעם הזה עם קשי עורף.
אז למי לתת את הלוחות?
אז לפחות עם הלוחות
להפוך את קשיות העורפן.
זאת אומרת, ההשלכה לא היתה ביזיון ללוחות,
אלא בניין העם על-ידי זה.
וכתוב שהקדוש-ברוך-הוא הודה לו על מעשי השבירה של הלוחות.
אפילו שהוא לא נצטווה על כך,
השם הודה לו על זה.
אבל יש להבין עוד דבר.
לפי מה שכתוב כאן, נראה שמידה זו של קשיות עורף היא חסרון,
עד כדי כך שהשם אומר ואכלם.
אבל יש פסוק אחר שאומר,
משה אומר, ילך נא השם בקרבנו, כי עם קשה עורף הוא,
וסלחת לעווננו ולחטטותנו ונחלתנו.
אתה משתמש בטיעון של קשה עורף בשביל וסלחת?
איך זה?
השם אמר,
קשה עורף ואכלם,
ואתה בא עם טענה שקשה עורף זה מעלה שבזכותה וסלחת.
איך זה?
אלא העניין של קשה עורף במקום המתאים והנכון
זו מעלה גדולה.
קשה עורף זה תלוי
אם לוקחים את זה לטוב או לוקחים את זה לרע. עם ישראל לקחו את זה לרע בעניין העגל.
אבל קשה עורף יכול להיות טוב,
ואין מעלה למעלה ממנה.
כמו שאמר המדרש, ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא.
אמר רבי יצחק ברדיפה בשם רב עמי,
אתה סבור שהוא לגנאי?
ואינו אלא לשבחן
או יהודי או צלוב.
באות אומות העולם,
אומרים ליהודי תשתחווה לפסל,
הוא לא מוכן להשתחווה לפסל, או יהודי או צלוב, אין באמצע.
או שהוא נשאר ביהדותו או מצדו תצלוב אותי, אני מוכן למות.
כשהעורף לא זז, לא מתפשר.
אז קשיות עורף הזאת היא מצוינת,
כי אדם לא נכנע לפיתויים,
לא נכנע לשום דבר שיכול להדיח אותו מן התורה.
מעלה זו מצוינת.
קשה עורף.
איך אומרים התימנים?
אה זה עיקש היא.
עיקש, עקשן.
עקשנות זו מידה טובה, תלוי למה משתמשים.
למה משתמשים בה.
אם משתמשים ללכת בדרך תורה ומצוות,
אז זה טוב מאוד.
אדם לא מתפשר, לא נכנע, לא מתפתה.
אבל אם אדם הולך בדרך אחרת והוא מתעקש לא לשוב,
זה לא טוב. על זה נאמר ואכלם.
זאת אומרת,
המתנות כהונה מפרש, הביא אז כאן נמר,
מוסר נפשו למיתה על קידוש השם יתברך.
זה מה שטען משה.
והנה עם כשעורף הוא וסלחת.
פירוש,
עם עם כשעורף לקדש את שמך בכל מחיר,
ומטעם זה וסלחת לעווננו ולחטאותינו ונחלתנו.
אבל הקדוש-ברוך-הוא טען, אני ראיתי את העם הזה, והעם כשעורף הוא כנגדי.
לא לשמוע בקולי,
וזה לא להשתמש במידה הזאת במקום הנכון.
לכן צריך אדם להיות רך כקנה ולא קשה כארז.
אז יש מקומות שצריך להיות רך
ולא קשה כמו ארז.
מה הפירוש כשעורף?
מסביר רשי.
מחזירים
את קושי עורפם לנגד המוכיחים אותם
וממאנים לשמוע בזהו פשע חמור.
אדם מדברים אליו,
עורף קשה,
לא זז, לא מעניין אותו, לא מסתובב לאף אחד,
ממשיך,
מוכיחים אותו, מסבירים לו לטובתו,
לא מעוניין לשמוע,
לא מדבר אלי,
חזוב אותי.
וזה פשע חמור,
כי מי שלא רוצה לקבל תוכחת אין תקווה לו שייטיב את דרכו וישוב בתשובה.
כמו שאומר רבנו יונה בשערי תשובה,
באשר לא יתעורר לכל המוכיחים יכפל עוונו.
זה לא עוון רגיל,
אלא יכפל עוונו, העוון שלו יהיה כפול,
כי הזהירו אותו והקשה את לבו ולא נזהר.
כמו שאמר שלמה, המלך עליו השלום,
מוסר רע לעוזב עורך
שונא תוכחת ימות.
מה הפירוש?
ראוי מוסר רע למי שעוזב את אורח התורה,
למי שעובר
על דברי תורה.
אבל יש תקווה,
מהי תקווה? שאם ייסרו אותו, ישוב מדרכו הרעה. לכן,
מוסר רע.
אבל, בכל אופן,
מי שעוזב אורח והמוסר הוא רע לו אבל הוא עדיין מקשיב,
זה עוד יכול לתקן אותו,
והוא לא ימות.
אדם שתוקף את אותו תאווה והייצר השיא אותו,
עדיין ייתכן שנפשו תהיה מרה עליו,
כי לא עצר בכוחו,
אבל יחשוף לתוכחיו ויקבל למוסר.
אבל המשך הפסוק אומר, שונא תוכחת ימות, אין לו תקווה.
מי ששונא תוכחת,
זה אין לו תקווה, רק מיתה.
למה הוא לא מוכן להשתנות?
ממילא אין לו תקנה.
מזה אנחנו למדים שני דברים.
פגם של קשי עורף,
כפירוש רשי,
זה אלה שלא מקבלים תוכחה ומגיעים עד כדי קלעיה.
2. אנחנו לומדים שצריך לטפל ולהעמיד כל דבר על מקומו,
כי אותו עניין של קשי עורף במקומו המתאים זה זכות למחילה ולסליחה ולכפרה, כטענת משה, וסלחת לעווננו ולחצותינו ונחלתנו.
אבל את הדברים שאמרתי עד עתה אנחנו מבינים בענייני הגוף,
ואין אנחנו מבינים אותם בענייני הרוח.
אנחנו מבינים שמשקפיים זה דבר טוב לעיניים.
בחגורה זה דבר טוב לבטן.
מכוון אם בן-אדם
ישנה את הדברים,
ישים משקפיים על הבטן וחגורה על העיניים,
יגידו שהוא משוגע.
עצלות וזריזות,
תלוי.
אם אדם עצל
מלעשות עבירה
וזריז,
לעשות מצווה, זה מצוין,
אבל אם זה מתהפך אצלו למשוגע ייחשב.
במצוות הוא עצל
ובעבירות הוא זריז.
יש שני גיהינום בעולם האמת.
יש גיהינום של אש
ויש גיהינום של שלג, קרח, ברד.
למה צריך שניים?
גיהינום של אש
זה כנגד אלה שהתחממו לעבירה,
מה שנקרא דלוק,
אז מדליקים אותו שם.
יש אחד
שהוא ברד למצוות.
אומרים לו, תעשה מצווה, קר, קריר.
אז שמים אותו בשלג שם,
מידה כנגד מידה.
מכל מקום,
הפסוק אומר, כי דור תהפוכות המה בנים לו אמון בם.
מי זה דור תהפוכות?
אלה שמהפכים את המידות.
במקום להשתמש בכל מידה במקומה הנכון,
הם מהפכים את המידות,
הם יורדים מדרגת צלם אלוקים,
ונוחתים למדרגת בהמה,
ואז ממילא אין להם זכות קיום.
יצא שלמדנו
שליקוי במידות יותר גרוע מעבודה זרה של העגל.
שמעתם?
למדתם עכשיו פרק חשוב
אדם עובר עבירות זה אסור,
מגיע לו עונש,
ואם הוא מקבל תוכחת הוא יכול לשוב.
הוא יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה ולהיות צדיק גדול,
אין בעיה.
אבל זה כשהוא לא עיקש,
כשהוא לא עקשן והוא לא קשה עורף.
אבל אם אדם לוקה במידה זו של קשיות עורף,
לא יעזור לו שום דבר.
הוא יכול להיות אדם טוב, אדם נחמד לבריאות.
כולם יהיו מרוצים ממנו, לא יעזור לו שום דבר. אם בשמיים מזהים שוגשי עורף,
אחת דתו להמית.
מידות,
ליקוי בהן, זה לאבד את צלם אלוקים.
לעבור עבירה,
לא מאבדים עדיין צלם אלוקים, כי יש לך כוח הבחירה ואתה יכול לבחור.
בחרת ברא, תקבל רע,
אבל זה עדיין עם צלם אלוקים.
ליקוי במידה
זה קלעיה.
חוכמה,
הקדוש-ברוך-הוא טבע בנו חוכמה.
חוכמה זה דבר מאוד רצוי,
בפרט בדור הזה, שלא הרבה מצטיינים בזה.
חוכמה זה דבר טוב מאוד.
ואנחנו נבראנו, כולנו חכמים, אנחנו אומרים בהגדה של פסח.
כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה.
אבל איפה החוכמה? לא רואים את החוכמה.
החוכמה איפה?
כתוב במדרש
שמנהג בשר ודם
לא כמנהג
הקדוש-ברוך-הוא.
מנהג בשר ודם
זה כלי ריקן, מחזיק.
כלי מלא, לא מחזיק.
מה הפירוש?
יש לי כוס,
הכוס ריקה,
כלי ריקן, מחזיק. אם תשפוך לתוך זה נוזלים,
אז הכוס תחזיק אותם.
כלי ריקן, מחזיק.
אבל כלי מלא,
לא מחזיק.
אם הכוס כבר מלא, לא מחזיק עוד משקה. תשפוך, זה יישפר.
זה מידת
בשר ודם.
ככה זה אצלנו, נכון?
אצל הקדוש-ברוך-הוא, מידתו של הקדוש-ברוך-הוא,
כלי ריקן, לא מחזיק.
כלי מלא, מחזיק.
אדם שהלב שלו ריק מחוכמה,
אם תביא לו עוד חוכמה,
לא מחזיק.
אתה מדבר את אותו דבריו, עזוב אותי, רחלק, אני לא, עזוב.
יש בדיחות, יש זה, זה מתאים.
חוכמה, מה לי בזה?
בוא תשב ישון. לא, לא, לא, יש לי מה לעשות. אתה חושב שאני בטלן כמוך?
כלי ריקן, לא מחזיק.
כלי מלא,
לב מלא חוכמה, מחזיק עוד יותר. כמה שתביא לו,
מחזיק. כמו שכתוב בפסוק בדניאל,
יאהב חוכמתה לחכימין.
הקדוש-ברוך-הוא נותן חוכמה לחכמים.
פעם שאלה מטרונית האחת את רבי עקיבא,
אמרה לו,
הקדוש-ברוך-הוא נותן חוכמה לחכמים?
צריך לתת חוכמה לטיפשים.
אמר לה, אני אשאל אותך שאלה,
אם באים אליך שניים,
אחד עשיר ואחד עני,
ומבקשים הלוואה,
למי את נותנת,
לעשיר או לעני?
אמרה לה, עשיר.
אמר לה, אבל עני זקוק.
אמרה לו, כן, אני נותנת אבל למי שיכול להחזיר.
אם אני אתן לעני, הוא לא יכול להחזיר.
אמר לה, ישמעו אוזניך
מה שפיך מדבר.
אם הקדוש-ברוך-הוא ייתן את החוכמה לטיפשים,
לא יהיה להם מאיפה להחזיר, כי הם ייקחו את החוכמה לדיסקוטק.
הם ילכו לבר, לפאב,
הם ישחקו שש-בש.
מה הם יעשו עם החוכמה?
אבל אם אני נותן את החוכמה לחכמים,
הם יודעים איך להחזיר, הם יודעים איך להשתמש,
הם לומדים עוד,
הם מקיימים עוד מצוות,
אז אני נותן חוכמה לחכמים.
מציאות החוכמה,
היא במקום מציאות החוכמה.
שמעתם?
איפה נמצאת החוכמה?
במקום שנמצאת החוכמה,
אם הלב שלך מלא חוכמה,
אם הכלי שלך מלא,
שמה מציאות החוכמה. מציאות החוכמה לא תשכון בכלי ריק, בלב ריק מחוכמה.
לא תשכון חוכמה.
אז זאת אומרת, מציאות החוכמה היא במציאות החוכמה. שאל אותי אחד, רגע,
אני לא מרגיש כל כך שאני חכם, כמו שאתה אומר,
אז איך אני אזכה לחוכמה
אם אתה אומר שמציאות החוכמה היא במקום של מציאות החוכמה, אבל אני לא חכם?
אז כאילו אין לי תקנה.
אמרתי לו, לא,
אנחנו כולנו נבראנו חכמים.
כולנו נבראנו חכמים.
כולנו היינו בבטן האם
ולימדו אותנו את כל התורה כולה. מלאך לימד אותנו את כל התורה כולה, וחיי עולם נטע בתוכנו.
הקדוש ברוך הוא נטע בתוכנו את כל התורה, ותן חלקנו בתורתך.
לכל יהודי מאתנו יש חלק בתורה שהוא צריך להוציא אותו לפועל.
בלי לימוד התורה בבטן האם לא שייך שאדם יבין תורה בכלל.
לא שייך.
התורה היא אלוקית, זה לא שכל.
אמרתי לו, אתה דומה למגנט.
אתה יודע מה זה מגנט?
מגנט,
שמים לידו ברזל,
הוא ממגנט אותו, מושך אותו אליו.
חכם,
כל חוכמה שנמצאת בסביבתו מתמגנטת אליו.
שומע שמדברים דברי תורה, הוא אומר, מאמא, תחזור רגע, עוד פעם תגיד לי את זה, לא הבנתי.
עוד פעם תחזור, אני רוצה לשמוע, להקשיב טוב.
אה, אז הכוונה ככה?
אה, עכשיו הבנתי, יופי.
ומשנן את זה והכול.
למה? הוא חכם, הוא רוצה עוד חוכמה.
אמרתי לו, אתה גם מגנט,
רק הבעיה שאתה מגנט הפוך.
מה זה מגנט הפוך? אתם יודעים, כשהופכים את הקוטב השני של המגנט, הוא דוחה את הברזל.
אז אתה מגנט,
זה רק לא בכיוון הנכון.
אז ממילא, כשמדברים חוכמה, הוא אומר, לא, אני ממהר עכשיו,
אין לי זמן, פעם אחרת, אני עסוק.
זאת אומרת, כשיש חוכמה, אתה בורח ממנה.
זה ההבדל.
אמרתי לו, אפילו החילונים מבינים את זה.
החילונים, כשרואים אחד שחזר בתשובה,
מה הם אומרים לו?
הסתובב לו הראש.
הם צודקים.
המגנט הסתובב.
קודם היה הראש בכיוון הלא-נכון, הם דחו את החוכמה,
עכשיו הסתובב הראש המתשובה, עכשיו הוא קולט הכול.
פתאום הוא נהיה דתי,
זה הסתובב לו הראש.
זאת אומרת, אדם
מצד בריאתו הוא נברא לחוכמה.
לב חכם, לב מבין,
אבל אם הוא מפנה את זה לקוטב השני,
רק דברים רעים.
לכן, אדם צריך לראות
איך הוא
הולך בדרך שהקדוש-ברוך-הוא ברא אותו, עשה אותו ישר,
רצה שהוא יהיה דומה לאלוקים כמה שיותר.
שימו לב, הקדוש-ברוך-הוא כל כך טוב,
שרוצה שאנחנו נהיה דומים לו במקסימום,
עד דרגה שנאמר, ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.
אדם יכול להיות במצב של דבוק בשם יתברך לחלוטין.
יש פה מתחת
פורמייקה.
פורמייקה היא דבוקה לעץ.
מה עושים לפני שמדבקים?
מנקים את זה מגרגירי חול,
מורחים דבק ובלחץ מהדקים.
אבל אם ישאירו איזה גרגירים של חול וידביקו,
יהיו בועות בשולחן שיתנפחו אחר כך, והפורמייקה תצא החוצה.
עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין השם אלוקיכם. מה מבדיל בינינו לבין השם להיות דבוקים?
זה העוונות,
זה הנפיחות הזאת, זה הגרגירים של העבירות.
יש כאלה שיש להם גושים,
יש כאלה סלעים.
אבל ככל שאדם מרבה בעוונות,
לא שייך שהוא יהיה דבוק.
צריך לנקות קודם כול את כל זה,
ואז למרוח את הדבק,
ואז הוא יכול להיות
פלטה עם הקדוש ברוך הוא.
ואתם הדבקים בשם אלוקיכם,
חיים כולכם היום חיי נצח.
אבל אם לא, זה בועות והפרדה,
וצריך לתלוש את זה מחדש, את הפורמייקה,
לנקות את הכול.
ולהתחיל את כל הסיפור מחדש, דהיינו, צריך לבוא בגלגול עוד פעם
ולנסות לעשות הדבקה מוצלחת יותר.
למי שיש שאלות, בבקשה.
בחלק הראשון
של ההרצאה אנחנו ניתן אפשרות רק לשאלות.
בחלק האחרון ניתן אפשרות לברכות.
אז,
לא לנצל את המיקרופון לברכות עכשיו, רק לשאלות.
הערב הזה נתרם לרפואת התינוקת שילת בת יהודית,
שהשם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.
כן,
יש לך שאלה או ברכה?
שאלה?
בבקשה.
האם אחרי שהמשיח יבוא,
אחרי ששת אלפים שנה יהיה עולם של נשמות?
מה?
אחרי ששת אלפים שנה.
עוד פעם, סליחה.
האם אחרי שהמשיח יבוא,
האם אחרי ששת אלפים שנה יהיה עולם של נשמות?
אחרי ששת אלפים שנה יהיה עולם.
קודם כול האלף השביעי
זה עולם ימות משיח, ואחרי זה יהיה עולם הבא.
העולם הבא זה עולם הנשמות נצחי לנצח נצחים.
בסדר?
לא הבנתי. מה יש להבין?
אלף השביעי. כשיש הוא יבוא אחרי ששת אלפים שנה שזה יסתיים.
זה נקרא האלף השביעי.
האלף השביעי זה עימות משיח,
ואחרי האלף השביעי
יהיה עולם הבא, נקרא עולם הבא,
חיי נצח של האדם כנשמה.
נשמות.
נשמות לא טוב לך?
בסדר.
אבל החיים ימשיכו כאן,
למטה? מה יש לעשות פה? לאכול חומוס?
לא, לא הבנת אותי. בטח הבנתי. עכשיו ששת אלפים שנה, אז אתה אומר שזה מסתיים, נכון?
ששת אלפים רק מתחיל ללמוד משיח.
לפני כן קצת, אבל מתחיל ללמוד משיח למשך אלף שנה.
פה, פה, בעולם הזה, פה.
אם את שערי,
אז את תהיי פה.
לנצח?
לא מבטיח לך. אני לא יודע מה מצבך, אבל מי שבסדר, יישאר. לנצח, עם הגוף?
עד סוף אלף שביעי.
ומה אז יהיה?
ואז תהיי כמו מלאך.
מתאים לך?
כן.
פה, שורה ראשונה. יש מצלמה הנטושטשת. כבודו, אילן, משהו, הפוקוס שלכם לא טוב. תסתכלו.
אתם רואים את הפוקוס או לא? אתה מעיר להם לארי או לא?
אתה לא מעיר. כן, לא, זה נשאר.
כן.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
רציתי לשאול שאלה שהרבה מאוד מודדים אתה.
שצד אחד חוזר בתשובה, צד אחד רוצה להתחזק יותר, להיות חרדי, השני רוצה להיות ספורטליגנטי.
אחד רוצה לרשום אותם
בנתיבות-משה, אחד רוצה בממלכתי-דתי. בקיצור, בלאגן שלים.
כן. מה זה סבתוכה שלמה, בוא נגיד ככה.
כן. אתה מבין?
לפעמים, וזה קורה בהרבה משפחות, שאני מכיר אותן גם.
קורה במצב בעייתי כזה,
שאתה לא יודע איך להתמודד אתו.
אין, איך אומרים בנישואים? אין נישואים לא מוצלחים, יש נישואים לא מתודרכים, שאדם לא מקבל הדרכה.
לפעמים, תמיד, לפעמים, מהצד השני אין לו. הוא יושן, לא בא לו ללכת לשעורים, או קשה לו, קשה לו עם הילדים, יש להם הרבה ילדים.
כל מיני סיבות.
אתה מכיר את זה. כן, מה נעשה?
אז איך מתמודדים עם מצב כזה?
אני אגיד לך איך מתמודדים.
צריך לברר מי צודק
ולעשות לפי מי שצודק.
אין סיבה לעשות כמו מי שטועה.
נכון?
נכון?
נכון.
אז עכשיו צריך לברר מה יותר נכון,
ללכת לחרדי או ללכת לממלכתי-דתי?
איפה אדם מקיים תורה ומצוות
יותר בשלמות?
שם צריך לשים.
איפה הקדוש-ברוך-הוא מרוצה יותר?
שם צריך לשים.
כן, אבל אנשים רוצים להתפרנס. רוצים מקצוע או רוצים מזה? לא בגלל זה. מי אמר שלא צריך להתפרנס?
אז מה?
אז בשביל היום או בשביל לשים אותם שם? לא הבנתי. מי שלומד בממלכתי... תשמע, לי יש ילד בישיבת תיכונית בכפר-סבא, קריית הרצוג. כן.
שם גם לומדים גמרא, והבן שלי גם. שם הלימודים הם לא קלים בכלל.
לומדים שם מ-08 בבוקר עד סביבות 20 בערב.
כל יום.
שם אתה רוכש מקצוע. אתה עושה מתמטיקה על חמש יחידות, וזה מקצוע שאתה יכול גם לפרנס אותך בעתיד.
שמעתי. אני בעד ישיבה. תראה, סומע, אני רציתי ישיבה, אבל אני רק אומר לך
שהאנשים היום, המצב, אנשים רוצים שיהיה,
הרבה זוגות והרבה אנשים שאני מכיר אותם,
הם לא רוצים לשים אותם בישיבות מהסיבה הזאת, שהם יוכלו לפרנס את עצמם ואת המשפחה שלהם.
הבנתי. גמרת? האם בישיבה חותמים לך שהילד תהיה לו פרנסה
לכל החיים?
לפי דעתי כן. יש לי הרבה עברים חרדים, לא אחזיר להם כלום.
אפילו יש להם יותר מדי.
אתה מדבר על הישיבה החרדית. אני שאלתי על הישיבה התיכונית. האם מתחייבים לך שם שתהיה פרנסה, אם הוא ילמד מקצוע?
הם מסדרים לו מקצוע והבטחה לכל החיים?
מסדרים לו מקצוע, אבל אם הוא אדם חכם,
אם הוא חכם, הוא יכול להיות חכם בשני מקומות.
אפשר לעשות אחלה מקצוע שם. אין לו שום בעיה. הוא יכול להיות רופא. שם זה אחד הבתי-הספר הכי גדולים בארץ. לא הבנתי. עוד פעם. אני לא יודע אם אתה מכיר אותך. זו גם מחלה שיכולה להיות עורך גיל.
אתה תדבר ואני אנוח.
תקשיב, אני אסביר.
הגיעו לפה רוסים,
מהנדסים, פרופסורים, הכול.
כשהגיעו לפה בעלייה,
נהיו מטאטי רחובות.
לא ההשכלה מחייבת שיהיה לך מקצוע.
מה אתה משווה את הרוסים אלינו בחייך?
מה קרה לך?
אתה משווה אותם, שם זה נהג אוטובוס, פה זה על טוסטוס אולי.
מה אתה משווה?
אתה צריך להבין, הם באו יותר משכילים מהחבר'ה פה.
אולי בתעודה. בתעודה? רק בתעודה.
אני גם מכיר אנשים שאני עשיתי קורס לבניין לפני המון שנים, המון שנים, במכללה.
אתה יודע כמה עברו אתי את הקורס הזה?
הוא לא יודע להחזיק כף, אבל הוא לא יודע להחזיק אולר, אז מה? זה מה שאני אומר, שאין הבטחה שאם אדם ילמד מקצוע הוא ימשיך בו ותהיה לו פרנסה.
לכן אין טעם לסמוך על זה שאתה מלמד את הבן במקום שנותנים מקצוע או תעודה,
כי זה לא מחייב בכלל את ההמשך.
זה, 1. 2. אם הוא חכם,
אז הוא חכם בשני המקומות.
ואם הוא חכם בחוכמת התורה יש לו עוד מעלה יותר גדולה,
שהוא נדבק בקדוש-ברוך-הוא, והקדוש-ברוך-הוא דואג לו. כמו שאמרת, הרי בישיבות לא ראיתי שחסר להם משהו.
כולם עם חליפות ומגבעות.
כן. ומאזדות. לא מכנסיים קצרים וסנדלים.
ומאזדות.
זאת אומרת,
אדם שהולך בדרך התורה לא מפסיד.
לכן, אנחנו צריכים לשאול את הקדוש-ברוך-הוא.
מה אתה מעדיף?
הרי אתה אמרת בתורה, והגידת בוא יומם ולילה.
מה אתה מעדיף?
מי מפרנס, הקדוש-ברוך-הוא או האדם את עצמו?
לפי אם אתה שואל אותי, מתשרה תשרה חוץ מי תשרה. אני מאמין רק שהוא מפרנס.
רק הוא מפרנס. ברור.
לא רק זה, מי שנותן,
אחד יגיד לך, אם אני הולך לעבודה לא יהיה לי חשבון בסוף החודש.
מאה אחוז. אני מכיר כאלה שהולכים לעבודה וגם אחרי זה אין להם כסף בסוף החודש.
מכל מקום,
הנקודה היא,
כסף זה לא ערובה לפרנסה ולכלכלה.
יש אנשים שיש להם כסף,
אבל לא יכולים להתפרנס בכבוד.
חסר להם, יש להם הרבה היזקים, הפסדים,
כל מיני בעיות וצרות.
זה לא אומר שאם אתה מתפרנס ויש עבודה יש לך משהו. אבל מה שבטוח,
כשתצא מהעולם הזה אחרי 120 שנה,
הלוקשים שלך מהעבודה לא יפרנסו אותך בגן-עדן.
אם תבוא לכבוד, תגיד לו, תראה כמה הרווחתי,
6,000 שקל לחודש עם
משכורת 13. אז מה אתה חושב, שתראו לך ג'ן-עדן?
אבל אם אתה תגיד לו,
אני למדתי כך וכך שעות כל יום ולא הלכתי לעבודה כי פתחתי בך,
תגיד לך, בוא, יא וולאדי, בוא, שב לידי, בוא, מותק.
אתה קידשת את שמי בעולם,
אתה הראית שאתה בוטח בי ולא בוטח בעצמך. אתה היית חכם?
הבנת?
אני הבנתי. אני בדעה שלך תדאג.
תהיה בריא.
הם מבסוטים פה.
פתחת להם את האור.
יש פה אנשים מאוד טובים, אנשים קדימה, אתה לא מכיר אותם.
הם הולכים קדימה. זה לא החבר'ה של אולמרט. לא, לא, אנשים חמים, טובים, אוהבים לשמוע, אוהבים להתפקח.
אתה תשחרר בסוף את המיקרופון או שלא נשאר את זה?
יש לי שניים כאלה בבית, אל תדאג, אני כל היום שואל את אשתי בזה.
תודה רבה.
כן, שאלה נוספת.
הנה, פה באמצע יש אחד מתאמץ לשאול.
שלום, ערב טוב, שמיה עמית. איזה כיף להיות פה. באתי לפני יומיים מארצות-הברית, אני גר שם,
ולחבר אני גם, פוקוס, פוקוס, דחילקו, מי זה המצלמה הזאת? אני יכול לדעת.
כן? כן.
אז כמו שאמרתי, הגעתי לפני יומיים מארצות-הברית, ששם אני מתגורר. כמובן, באתי למלחמה האחרונה פה, כמו שעושה כל יהודי ומתחזק שם. אז לחבר, גם שם יש לי עסק ואני עובד,
ומנסה לפתוח עסק ועובד קשה, וגם לומד תורה, כמובן.
כבוד השאלה שלי היא כזאת, אני באתי מבית בכלל לא דתי,
וכמובן היום התחזקתי מאוד, כמובן, כשרות, שבת, מה שצריך לומד תורה וכל מה שצריך.
השאלה שלי היא כזאת, המקור שלי,
בגלל שהיות שאני בא מבית שהוא לא דתי בכלל,
אז חבר שהוא מחב״ד חיזק אותי,
אז התפילין שלי הם מחב״ד והסידור שלי בניו-ג'רסי,
איפה שאני מתפלל, הוא בית-כנסת ספרדי.
אולי השאלה שלי היא רטורית,
אבל אם אני אשכנזי אני אמור להתפלל מאיזה סידור מסוים, או שאני אמור ללכת לפי הלב? אולי תנחה אותי.
אם אתה אשכנזי, אתה צריך לברר איך יתפללו אבותיך, ואתה צריך להתפלל בסידור שלהם.
זה נוגע גם לתפילין שלך ולמזוזות.
אתה צריך לבדוק
למה אתה שייך, ואז אתה עושה את הכול על-פי זה.
יש דברים שאפשר לעשות גם כן בשיטה כזאת או אחרת,
אבל בתפילות צריך להקפיד על מסורת אבות ומנהג.
אוקיי, רב תודות.
תהיה בריא.
כן, הנה פה בחורצ'י. רגע, יש שם אישה.
אחד שייקח קהל, אחד ייקח את הבן-אדם.
נהרי, אל תישן, עושה טובה. תנחה.
שלום.
רציתי לשאול איך יודעים מי הוא הזיווג הנכון?
כאילו, אם נגיד אני יוצאת עם מישהו,
בחור דתי ובחור טוב ומידות טובות, הכול טוב, אבל לפעמים יש מתנגדים,
אם זה מההורים,
אם זה חברים,
כאילו, לפי מה ללכת?
לפי השכל, לפי, אם הבן-אדם הוא בן-אדם טוב ושמו טוב ומשפחתו טובה ומידותיו טובות,
והוא מתכוון להמשיך להיות טוב,
ויש לכם כימיה, דהיינו,
יש קשר ביניכם, קשר רגשי,
אין שום סיבה לא להתחתן.
לא צריך לחפש יהלומים,
ולא שום דבר אחר.
לא מוצאים דבר כזה.
צריך ללכת ולבדוק ולבחון את הדברים היטב-היטב.
ואם ההורים ממש מתנגדים?
ההורים, חושבים שהוא לא מתאים? חושבים שמגיע יותר טוב? חושבים שאני, לדוגמה, נמצאת ברמה אחרת?
של מי המצלמה הזאת, נהרי?
שתיים?
מה שמו?
מה השם שלו?
שתיים זה זה? אילן,
אתה לא מצליח לעשות פוקוס על אף אחד.
למה זה?
המצלמה לא בסדר?
אשרינו, נקנה חדש.
אבל תשמע מה קורה. רואים את האנשים שלפני, שתי שורות לפני בפוקוס, אז תלך לשתיים אחריהם, ואז נקבל את הבן-אדם כמו שצריך.
כן.
לא, פשוט מאוד אני דואג לאנשים שמסתכלים באינטרנט, הם סובלים, אתם לא רואים, אבל יש אינטרנט, זה משודר לכל העולם,
והם צריכים לראות.
כן.
אני שואלת שוב.
אז תיקח את המצלמה השנייה לאנשים, נהרי.
כן.
אומרים שאינטואיציה של אמא,
צריך להקשיב לה. תראי, בכל מקרה, על-פי ההלכה,
ההורים לא קובעים עם מי מתחתנים. הם יכולים להמליץ, הם יכולים להיות אחראים,
הכול טוב ויפה.
אבל אם בני-הזוג חושבים שבאמת אין בעיות, לא שהם סתם מתלהבים,
כמו ילדים,
אם אין דברים מהותיים שהם בעייתיים,
אין שום סיבה לא להתחתן, צריך לפייס את ההורים לרצות אותם.
אבל אני לא תמיד רואה דברים שאמא שלי, אם את מודעת שאת לא רואה את הדברים טוב, את סומכת על שיקול דעתה של האמא, אז אין בעיה.
ודאי שאת יכולה לשמוע על האמא, את יכולה לשמוע על האבא,
אין שום בעיה.
אבל אם ההורים לא רואים את מה שאת רואה, ולא בגלל שאת נגועה בדבר ואת רוצה דווקא,
אז את יכולה גם לסמוך על שיקול דעתך במקרה שאת באמת
אחת שלא נוטה אחרי החיצוניות או אחרי כל מיני קשקושים.
תודה רבה.
בבקשה.
כן, הנה, פה באמצע.
שלום, כבוד הרב.
רציתי לשאול אותך שאלה.
כאשר בן-אדם חילוני לחלוטין חוזר בתשובה,
אז הוא מכונה חוזר בתשובה,
אבל בעיני שאר הדתיים הוא מכונה מין סוג ב', מה שנקרא.
פחות טוב מבן-אדם שנולד באופן דתי.
השאלה שלי היא, אם הוא החליט מרצונו לחזור בתשובה ולהתחזק ולהאמין בעד השם,
אז למה הוא נחשב סוג ב'? הוא הרי אמור
להיחשב אפילו יותר טהור מהם,
כי הוא הבין את החטאים שלו והוא חזר בתשובה. הוא לא נולד לבית כזה שחינכו אותו ככה.
קודם כול, את ההגדרה של סוג ב', אין את הדבר הזה בכלל
בתורה הקדושה. בדיוק הפוך.
שלום שלום לקרוב ולרחוק, אמר השם.
שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר השם.
לא לקרוב ולרחוק, אלא לרחוק קודם ואחר כך לקרוב. קודם שלום שלום לרחוק
ואחר כך לקרוב.
דבר נוסף צריך לדעת.
כתוב ברמב״ם, במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד.
יש מעלה גדולה לבעלי תשובה שהם שווים לפני השם,
והם הכי קרובים לקדוש-ברוך-הוא, אלה ששווים בתשובה.
זאת אומרת, זה לא נכון להגיד שאדם כזה הוא סוג ב',
רק אנשים שחושבים שהם סוג א',
אז הם חושבים שיש סוג ב', וההסתכלות הזאת היא בעצמה סוג ג'.
הבנת?
אז לכן אתה צריך להבין, ריש לקיש
הוא היה בהתחלה ראש כנופיה,
והוא נהיה חברותא של רבי יוחנן,
וכל הגמרא מלאה
מרבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן וריש לקיש, ולא מצינו, אתה מבין,
שהוא סוג ב'.
למשל בשידוכים ודברים בסגנון הזה. זה לא בגלל סוג ב',
זה בגלל שחוששים,
אולי האדם לא עשה תשובה אמיתית והוא יכול לשוב לסורו.
זה חשש, זה לא סוג ב'.
מי אמר בכלל? אני אמרתי.
מי אמר?
אני לא אמרתי.
גם ביצה מספר אחת יכול שיהיה בה דם.
בביצה מספר שלוש יכולה להיות בלי דם.
נכון?
אתה קונה ביצים לפעמים.
כן.
הנה, פה שורה ראשונה.
שלום, כבוד הרב.
שתי שאלות.
קודם כול אומרים שלשמוע קול של אשה שירים, וזה אסור.
שאלה ראשונה,
מרים, אחות של משה,
עברו את ים-סוף,
התחילו לשיר במחולות,
תופים וכל זה, והיה, כל העם שמע.
מי אמר לך שהוא שמע?
לא הוא שמע, הם כולם ביחד, כל האנשים לא שמעו. לא.
נמצאים ביחד, הרי, לא?
הנשים שרו לבד והגברים לבד.
אתה לא יודע שלפעמים יש חתונה ובדירה אחת יושבות בחדר אחד נשים ובחדר אחד גברים,
תלתות סגורות, שרים, אף אחד לא שומע את אף אחד. זה מדבר, מדבר.
מדבר?
נמצאים במדבר.
אז מה?
איזה חדרים יש במדבר?
אם אני ואתה שרים עכשיו בקול רעש,
והם שרים בקול רעש, אז אף אחד לא שומע מהרעש.
אה, מהרעש. אז שמעו, אבל.
לא שומעים. לא שומעים.
אם שתי להקות ישירו ביחד, שומעים?
לא שומעים.
שומעים קול של אשה, קול של נשים. הנשים שומעות את הנשים והגברים את הגברים.
בסדר.
שאלה שנייה.
כן.
יוסף, שהיה במצרים,
שניצר כל הדור ההוא, כל האחים של יוסף.
העלו, משה רבנו, העלה את עצמות יוסף.
מה עם האחים שלו?
איפה שכתוב, איפה זה כתוב שעלו גם?
לא כתוב. כתוב, כתוב. במדרש כתוב שעלו את כולם.
אבל את יוסף פרסמו יותר בגלל שהוא ציווה
פקוד יפקוד
אלוקים אתכם, מעליתם את עצמותי מזה, זה תנאי.
אם לא, לא תוכלו לצאת ממצרים.
אז לכן מזכירה התורה דווקא את עצמותיו, אבל כתוב שעצמותיו של יהודה היו מתגלגלות במדבר ארבעים שנה,
בגלל שהוא אמר
שאם הוא לא יחזיר
את יוסף,
אז חטאתי לך כל הימים.
ממילא אדם שאומר דבר כזה,
אפילו על תנאי תלמיד חכם,
הוא נענש.
ועל זה התגלגלו עצמותיו במדבר ארבעים שנה.
הגברים פה של הצדיקים,
הם גבורים שם באמת או ש...
בחלק מהמקומות אומרים שזה ודאי, ויש מקומות שמסתפקים.
תודה רבה.
תהיה בריא.
שם יש שאלה.
תודה רבה. תודה רבה. ערב טוב, כבוד הרב, יש לי שתי שאלות אליך.
שאלה ראשונה,
איך יש שס,
יש יהדות התורה, יש, תקרב את המיקרופון. איך יש שס, יהדות התורה, יש כאילו כמה זה?
למה כולם לא יהיו מאוחדים,
וככה כאילו הגאולה תבוא?
זה דבר אחד. קודם כול, הגאולה לא תבוא ממפלגות בכלל, תשכח מזה.
בסדר, מקבל.
כן. שאלה שנייה,
איך שס,
עוד פעם שס.
עוד פעם שס.
שס יוספים בממשלה כזאת, שהם מחזירים עוד מעט את ירושלים וגדולי הדור
שהם נגד זה, והם אומרים להם לפלוש והם לא פרשים.
תסמוך על השס שיש לך במזנון, בסלון,
והכול יהיה בסדר.
תודה.
כן, שאלה הבאה.
תן לה שם שאלה.
שלום, ערב טוב. ערב טוב.
רציתי לדעת, יש לי ילד בגיל 12 שהוא סובל מפיגור קל,
והוא לא יודע לקרוא ולא לכתוב,
הוא מרטיב בלילה והוא מסביר לנו כל הזמן שיש לו פחדים,
ואנחנו שוב רגעים לא יודעים מה לעשות.
יש מדור אצלנו בעיתון ארבע כנפות,
ששם צריך לקרוא את הנושאים האלה.
זה העניין שצריך טיפול, צריך להסתכל מה הסיבות והמניעים
שגורמים לו את הדבר הזה. בן כמה הוא?
בגיל 12. הוא נמצא פה.
הוא שומר תורה ומצוות?
כן. איפה הוא?
הוא נפול למעלה.
שב, שב, שב, מותיק. שב.
כן. חוץ מזה שגם היית הסנדק שלו.
יופי. אז עכשיו
הוא מסוגל ללמוד שעתיים ביום?
הוא לא יודע לקרוא ולא לכתוב.
אהה. למה?
הוא סובל מזה, מפיגור קל, ויש לו בעיה.
הבנתי.
טוב.
מה השם שלו ושם האמא?
בן בנימין בן-אורלי.
בן בנימין בן-אורלי.
השם ישלח לו רפואה שלמה,
רפואת הנפש והגוף, מהרה, בתור שאר חולי עמו ישראל. אמן.
אמן.
תשתדלי לתת לו לשמוע כל יום לפחות קלטת שלי.
הוא כל יום רואה.
כל יום. בסדר גמור. השם יעזור לו, שיושיע אותו.
תודה רבה. כל צורך. כן.
אפשר לשאול שאלה?
יש לי שתי שאלות שאני כבר מסתובבת אתן הרבה זמן,
וחיכיתי להזדמנות לשאול את כבוד הרב את השאלות האלה.
שאלה ראשונה היא שהאחים של יוסף,
כשהם הגיעו למצרים בפעם השנייה והם ראו שהם מביאים אותם לבית של יוסף, הם מאוד נבהלו.
אני מקווה שאני אזכור את הציטוט.
הם אומרים, על דבר הכסף המורשע בפי מצפותינו אנחנו
מובאים להתגולל עלינו ולהיטפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו.
אני לא מבינה,
אם רוצים לקחת אותם לעבדים, למה הם דואגים לחמורים?
שאלה יפה.
צריך לעיין במפרשים.
שאלה שנייה,
שמזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי עד תשרי, חוץ מתשרי.
אז איך זה שיש כל כך הרבה סיפורים על כאלה שלא היה להם מה לאכול בשבת?
מזונותיו של אדם קצובים מתשרי עד תשרי זה בשביל שאדם
לא יפחד להוציא הוצאות לשבת ממה שיש לו.
כשמה שהוא מוציא לכבוד שבת מחזירים לו,
אבל זה לא אומר שחייב שיהיה לו.
כל מה שאתה מוציא לכבוד שבת, מחזירים לך,
אבל זה לא אומר שיש לך לכתחילה הרבה כסף בשבת.
הבנת?
לא לגמרי. מה יש להבין?
אחד עני,
אין לו מספיק כסף,
אבל אם הוא יוציא את כספו בשביל לקנות לכבוד שבת,
אז ישיבו לו את מה שהוציא כנגד ההוצאות של שבת.
בסדר?
אחד העשיר יש לו מלא כסף, והוא מוציא לכבוד שבת הרבה כסף. גם הוא ישיבו לו כנגד מה שהוא הוציא. הבנת?
אבל זה לא מבטיח שכל אחד
יהיה לו בשבת הרבה כסף.
אוקיי, תודה, כבוד הרב. אני מקווה שבשאלה הראשונה גם אני אמצא תשובה מתישהו.
יכול להיות מלה שהם חשבו, המסכנים החמורים, למה צריכים לסבול בגללנו.
אבל אני אעיין בזה, בעזרת השם יתברך.
תודה רבה. כן.
תן לו שם עם האדום.
ערב טוב, כבוד הארץ. ערב טוב.
רציתי לשאול אותו
איך מופיקים את העץ הרע כאילו, פוקוס, מי זה מצלם?
כן.
איך מה?
מפיקים את העץ הרע מאנשים, זאת אומרת שאני מנסה להתחזק לכול,
אבל יש לי תמיד הבעיה עם עץ הרע של אנשים.
תראה, פשוט מאוד. צריך קודם כול להתרחק
מחברה רעה,
צריך להיות שקוד יותר בלימוד התורה באופן מסודר,
וצריך להיות עסוק כל הזמן בתורה ובעבודה. ממילא הגיעת שניהם משגחת עוון.
אבל אם אדם פנוי,
אז היצר מתלבש עליו,
כי הוא מתלבש על לב שפנוי מחוכמה.
ברגע שהלב פנוי מחוכמה,
מייד שורה עליו רוח שטות,
כי אין רגע שאדם פנוי במחשבה.
אז או שאתה תפוס במחשבה של חוכמה ומצוות,
או שאתה במקום אחר.
אז כמה שתהיה תפוס יותר בזה, ממילא אתה תתרחק.
יצר הרע לא יוכל להשחיל.
אתה מבין, מחשבות לא טובות.
אז מה אני אמור לעשות בשביל להסתבר יותר?
כמה שיותר לעסוק בתורה ובמצוות באופן קבוע ומסודר, והעיקר
לא להיות מחובר לחברים לא טובים, שיגידו לך, אתה בא, אתה בא, אתה בא,
כי שם זה מתחיל.
הרבה שכנים עושים, הרבה חברים עושים.
יש לי חברים גם דתיים, כאילו,
שאנחנו נשארי תורה והכול. אם הם חזקים ומחוזקים, תיצמד אליהם. אם הם לא,
תשתדל בכוחות עצמך להתחזק ולהיות מחובר
למישהו שהוא כל הזמן עוסק בתורה ומצוות.
עד שתתחתן ותשתחרר.
אמן. רציתי להגיד לך עוד משהו, תודה רבה על כל מה שאתה עושה.
עשר.
מגיע לו כרפיים, חבר'ה. תהיה בריא.
תודה.
ערב טוב, כבוד הרב.
יש לי שתי שאלות.
שאלה אחת, אני בעלת תשובה, ברוך השם,
כמה שנים,
ואני מנסה הרבה הרבה זמן לשכנע בכל דרך אפשרית את האח שלי ואחותי,
שלטעמי נמצאים בחושך,
בכל דרך, אם זה ספרים, קלטות, לדבר אתם, כמו שאמרת, קשי עורף.
והם אנשים טובים, יש להם אנשים מאוד טובים.
אבל לא עוזר כלום.
מה עוד אפשר לעשות?
הם רואים קלטות שלי?
שום דבר.
לא רואים.
לא מוכנים.
זה כלום.
קשי עורף, אה?
כן, אף-על-פי שאנחנו מבית מסורתי. הורים שלי דתיים, התחזקו.
אפילו זאת אחות, היום היא כבר גדולה. מה המעמד שלהם בחברה?
לא טוב.
הם מתקשים.
מאוד קשה. הם לא נשואים שניהם והם כבר בני,
כמו שאומרים, הגיעו לפרקם.
איזה פרקם? יש 30, 40, 50? 30 פלוס.
כן.
יש להם זמן. זה עוד מעט הולכים להתפרק כבר.
מכל מקום,
אין להם איזה חברים טובים שכאלה שיכולים לעודד אותם, למשוך אותם, להטעים אותם?
אין משהו כזה?
אני מרגישה שעם חברים כל אחד באיזה מקום תופס את הקו שלו וקצת דואג לעצמו. אבל אני שואל, האם יש מישהו מהם שהוא דוגמה? אין דוגמה בחושך. יש מישהו שהוא דוגמה?
אין דוגמה.
הבנתי.
אם ישלחו להם, נגיד, DVD לבית בלי שיגידו להם כלום, הם יראו את חושבים?
יכול לעזור אם זה על שמם.
אז תדאגי שיגיע אליהם בלי שולח.
כאילו מתנה.
אם תכתבי מכתב, זכיתם, יצאתם בהגרלה וזה וזה,
תשלחי להם איזה DVD אחד או שתיים,
ואולי בגלל שזה שווה כסף הם יסכימו לראות.
בעזרת השם יעזור? בעזרת השם.
השם יעזור שזה יעזור. תברך אותם בבקשה, הרב.
מה? תברך אותם.
מה שמם? יוסף בן מרים. יוסף בן מרים.
ואחותי סיגלית רוחמה בת מרים.
סיגלית רוחמה בן מרים יזכו לשוב בתשובה שלמה מהרה.
אמן.
כן, הנה, פה באמצע. יש לי עוד שאלה.
סליחה, הרב, יש לי עוד שאלה.
כן. אני מאמינה שהיא נוגעת להרבה אנשים.
ברוך השם, בקדימה יש הרבה בעלי תשובה.
איך
גורמים לילד היום, בדור של היום, שהוא,
ברוך השם, בתלמוד תורה חרדי,
להרגיש שזה המקום הנכון, ולא הטוסטוסים והאופנועים,
ומטוסים וחלליות וכל הדברים בבלאגן הזה,
שזה המקום הנכון, והשמחה.
לתת לו דוגמאות טובות מאנשים שהתחברו לתורה באופן קבוע וזכו לכל מה שלא מכיחים ולא זוכים,
אלה שנחשבים בעיניו כרגע כמצליחים.
מה זאת אומרת?
יש יהודי שקוראים לו הרב עובדיה יוסף. שמעת עליו?
לא די.
כל העולם מסתובב סביבו.
יש יהודי שקוראים לו הרב אלישיב.
שמעת עליו?
כל העולם מסתובב סביבו.
האנשים האלה השקיעו רק בתורה.
לא יצאו, לא הסתובבו ברחובות, לא עשו שום דבר, למדו תורה. כל העולם מגיע אליהם הביתה.
לא רק דתיים מכל העולם, גם חילונים.
אפילו פרס צריך כל פעם להיכנס אצלם בשביל שיסכימו שהוא יהיה נשיא.
את שומעת?
והם למדו רק תורה.
הרבה מההתנהלות של עם ישראל הולכת על-פי אנשים כאלה.
אבל כל אלה שהם נוצצים כרגע,
אחרי זה זה הולך ודועך.
לא דיברנו על ש״ס, דיברנו על הרב.
ש״ס, אמרתי לך, יש בה מזנון.
כן.
איפה הוא יהיה?
עכשיו נהיית מתווך, נדל״ן.
כן, למעלה, תן לגברת שמה.
תן לגברת שמה, דרור.
תרימי את היד.
שים מוזיקה של יהודים, משהו ככה, כן.
ערב טוב, גברתי. כן, ערב טוב.
אני ביום שישי מדליקה נרות לנפטרים, לאבא, לאמא, לקרובי משפחה שלי ולצדיקים.
האם כדאי להדליק רק את נרות השבת,
או שאפשר גם ככה? מה, האם כדאי מה? רק נרות שבת, בלי הצדיקים והמשפחה, כאילו ההורים שלי.
אם נהגת להדליק כבר נרות מסוימים,
כל זמן שיש לך אפשרות ואמצעים, תמשיכי.
כן, בסדר, תודה רבה.
תודה.
תודה.
כן, מי עוד?
הנה, פה בחור צעיר. פה.
כבוד הרב, שלום.
שלום.
יש לי שאלה. אמרת קודם שעדיף אדם
קשה עורף לגבי הדת.
חיובי.
כן, אז אמרת שעדיף שהוא יצלם,
אז איך הוא יכול לעזור לעולם ככה?
מי אמר שהוא צריך לעזור לעולם?
למה לא? בשביל זה הוא נולד.
דוגמה אישית
היא הדוגמה הכי חשובה,
ואפילו אם היא הדוגמה האחרונה.
להיות מודל לחיקוי,
זה נותן לך שכר לנצח נצחים,
ולכל הדורות
אתה משמש דוגמה. יש אדם שכל החיים שלו, אפילו הוא יחיה ויאריך ימים, הוא לא דוגמה לאף אחד בכלום.
לדוגמה, יש מישהו שלא שמע על עשרת הרוגי מלכות,
רבי עקיבא וחבריו?
אז הנה הם מתו,
והם דוגמה כבר אלפי שנים אחרי שהם מתו.
הבנת?
אבל אמר רב בשואה שזאת שעה של חיים,
עדיפה משעה של קדושת השם מת.
מי אמר את זה?
אם אני לא טועה, לאו בק, הרב לו בק.
לא שמעתי דבר כזה, והאמירה הזאת היא לא אמירה דתית.
אמירה של רב.
אני לא מכיר דבר כזה.
אדם שיכול לחיות,
יש מצווה לחיות,
אבל לחיות בדרך שלו על-פי התורה,
עדיף למות.
אז איך הגויים חיים היום?
הגויים חיים, ואלוהים ברא אותם.
איך חתולים חיים?
ואלוהים ברא אותם ככה. נכון,
אז הם חיים.
אבל הם לא חיים לפי הדת.
אבל לנו יש מצווה לחיות רק על-פי הדת,
רק על-פי התורה, וחי בהם.
רק וחי בהם, כי הם חיינו ואורך ימינו, לא משהו אחר.
לחיות בשביל לחיות כמו בהמה, כמו חתול,
לא לחיות.
לא מסכים, אבל בסדר.
מה?
נכון, מה יש?
מה לא טוב?
לא יותר חזקים, הם עושים רק פוזות של יותר חזקים.
למה לא מעניין שאנחנו בגלות גם כן? מה, קסאמים זה לא עונש?
היום הוא בכלל לא מעניש אותם.
את מי אותם? את עם ישראל.
לא מעניש הקדוש-ברוך-הוא. אני חושב ש-70% מהעם הזה הוא טמא וכולו את האיבה,
זה מה שאני מאמין.
טוב, מאמין זה לא נכון, כי הסטטיסטיקה אומרת
ש-80% מהעם הזה מגדיר את עצמו בישראל דתי.
אה, יש הרבה פריצות, הרבה ניסיון. זה נכון, עוד פעם, זה נכון מה שאתה אומר,
אבל מה הוא מגדיר את עצמו?
הוא רואה את עצמו דתי, פירושו של דבר.
הוא מבין שהוא שוגה,
הוא מבין שהוא מתפתח אחרי יצרו,
הוא מבין שהוא רוצה לשוב בתשובה ואין לו כוח, הוא אומר,
אבל הוא רואה את הקדוש-ברוך-הוא ואת התורה כתכלית החיים.
אבל כרגע, אבל זו לא דרך התורה.
עוד פעם, אבל כרגע הוא שוגה בדרך,
אבל כל זמן שהוא רוצה לעלות על המסילה יש תקווה.
כל זמן שהחבל קשור לדלי אפשר להרים אותו מן הבאר.
אפילו אם הוא נשאר רק על חוט אחד,
נימה אחת,
אפשר להרים אותו.
אם הוא ניתק,
אי-אפשר להרים אותו.
כל זמן שאתה מקושר לדת ואתה מחזיק ממנה ואתה עוד רוצה להיות מחובר,
עוד אפשר להרים אותך.
אבל אם אתה מנותק,
אי-אפשר להרים.
מה זה אי-אפשר להרים?
מה?
אי-אפשר להרים את העם הזה. אי-אפשר?
תראה, במשך ה-30 שנה האחרונות
מיליון בעלי תשובה זה הרמה של העם הזה, מה שלא היה במשך 3,300 שנה, אם אתה מבין בכלל מה אני מדבר.
3,300 שנה לא היה דבר כזה.
זאת אומרת,
אנחנו בשיא של הפריחה של התשובה מאז ומעולם,
וכתוב שאין ישראל נגלים אלא בתשובה, וזה הולך ומוסיף, הולך ומוסיף.
אז אני לא מתייאש כמוך, הפוך, אני מאוד מעודד.
אני גם רץ ממקום למקום בשביל זה,
ואני רואה כל ערב עוד עשרות שמצטרפים, עוד מאות שמצטרפים.
הרב, נשיא אירן, למשל,
ב-2003 הוא אמר
שפה יש קופסינלים,
פה יש אנשים דו-מיניים,
קבוצה לגאווה וכל זה. הוא אמר שלפני 30-40 שנה
העם הזה היה חזק,
והיה מאמין בקדושת המדינה, בקדושת האדמה.
הוא אומר, היום כולם הומואים קוקסינלים, וכולם, שמעתי, תראי,
לא משנה, כנראה זה מה שהוא מבין רק. אבל זה המציאות שלנו, מה? זה המציאות שלו.
שלנו, אני רואה את זה, אני גר פה. אדם שלא עש בפה שלו רק מושגים כאלה וחוזר עליהם כל פעם, כנראה זה מה שמעניין אותו.
אבל מכל מקום,
אתה צריך להבין דבר אחד,
מה שהוא אומר זה לא אומר כלום, הוא גם אומר שאין זכות קיום למדינת ישראל, לעם ישראל,
השמדת העם היהודי, הוא אומר גם לא היתה שואה,
אז מה?
אבל אני גם חושב ככה. מה, שלא היתה שואה? לא, אני גם חושב שתהיה מדינה יהודית טהורה,
או שלא תהיה בכלל מדינה. לא, המדינה לא קובעת כלום, שתבין.
האנשים.
זהו, העם יהודי.
השאלה אם הוא מקיים תורה ומצוות.
הוא לא מקיים, הרב, הוא לא מקיים.
עוד פעם. לא מקיים, יש הרבה פריצות ותועבה פה. אני מסכים. מה, אתה לא שומע? רגע, אבל אני יודע שלי, קראתי
בתורה למשל כתוב לפני 3,000 שנה שעם ישראל עשה טעויות,
אז הוא קיבל עונשים. היום איזה עונשים הוא מקבל?
היום הוא מקבל רק, היום הוא מקבל רק, הרב,
אני אגיד לך פעם, במדינה הזאת יש שלושה דברים, אבל באמת דברים טובים,
טובים מבחינת השליליות שבהם.
זה זנות סמים ורוצה בצע.
אין יותר מזה במדינה. תגידי משהו אחר. אפשר לדבר רגע? אני אסביר לך.
תראה,
כמה יש פה חוזרים בתשובה שירימו את היד? תסתובב לראות. תסתובב.
תסתובב. אתה רואה כמה? תראו במצלמה. איפה המצלמות? יש מצלמות פה?
תרימו את היד גבוה, תנדנדו את היד מצד לצד, שיראו.
כן, תנדנדו את היד. אוה, עכשיו רואים במצלמות. ראית?
זה לא היה לפני 20 שנה.
רק פה וקדימה, באולם הזה.
עכשיו אני רוצה להסביר לך דבר אחד. תראה כמה אנשים פה עם כיסוי ראש.
תראה כמה אנשים פה עם כיפות. הם לא היו ככה.
אני רוצה להסביר לך דבר אחד.
אתה רואה שהכול זה ככה בגלל שאתה רואה את הטלוויזיה,
ואת הטלוויזיה מראה את זה.
אז ממילא רואים שזה רק זה.
אבל הם לא מראים את היכלי התורה,
הם לא רואים את בתי-המדרש,
הם לא רואים איך המקוואות מלאים.
הם לא מראים את שאר הדברים שאתה לא רואה.
את זה הם לא רואים. אם היו מראים את זה,
לא היית מאמין שיש מיליון בעלי תשובה שקמים בבוקר לתפילה עם טלית ותפילין והולכים להתפלל ונכנסים לבית-המדרש והולכים לשיעורים ונפתחות כמויות של תלמודי תורה וכו'. אתה יודע שהעלייה
בלומדי התורה במוסדות החינוך בישראל עלו על 30% יותר ממה שהיו.
זאת אומרת, הכול הולך על חשבון מי?
החילונים.
זאת אומרת,
כל הזמן רק מתרבים ספסלי הלומדים.
אבל זה לא מראים אתם בפלוויזיה ולא ברדיו.
ממילא אתה שומע רק את התמנופת שיש.
אבל אם אתה תסתובב בקדימה
אם אתה זוכר אותה לפני 20 שנה ותסתובב היום,
תראה כמה באוכלוסייה חזרו בתשובה, כמה מתפללים, כמה שינו את אורחותם,
כמה עברו לבתי-ספר כאלה ואחרים,
רק פה, ביישוב קטן.
תראה כמה זה.
אתה יודע כמה יש בבני-ברק?
היא הולכת ומתרבה ומתרבה ומתרבה ומתרבה. אתה יודע כמה ערים חרדיות נבנו בשנים האחרונות? ערים חרדיות,
קריית-ספר ומודיעין ואלעד ובבית-שמש ובאשדוד ואיפה לא. בכל מקום אוכלוסיות שלמות של עשרות אלפים של אנשים חרדים לחלוטין.
הרב, אבל זה דבר טבעי שבמקום כזה, כמו שהרב מגיע,
הגיעו אנשים שחוזרי בתשובה,
אבל הם לא היו. הם הרימו אצבע כשהם חזרו בתשובה.
למה? אני באתי ואני לא דעתי עד מה. אבל בסדר, אין בעיה.
אבל אתה רצית לדעת האם רוב העם הוא כזה, כמו שאמרת, או לא. לא, כי הלב לשמוע אותך. גם בכפר-יונה ראיתי את זה. הבנתי מתוק. אבל אנחנו מדברים, האם עם ישראל נוטה לרע היום או נוטה לטוב?
היום הוא נוטה יותר לטוב מהרע.
למה אתה מכיר רק את הרע?
כי מבליטים לתשקורת, רק את הרע.
אתה יודע למה, שאלו אותך לפני, היית לפני חצי שנה, לא יודע, שנה בכפר-יונה.
שאלו אותך את אותה שאלה שאני שאלתי אותך לגבי עם ישראל, לגבי העוונות,
לגבי כל הדברים האלה.
אתה הראית
בהצלמות שלך,
הראית שם תמונות,
כן?
איך אלוהים מעניש את העולם הזה.
נכון. זאת אומרת, בצונאבי, בכל מיני דברים,
לא יודע, בפסקאדים, בקסאמים, בכל מיני דברים. נכון.
ואתה אמרת שבאיזשהו שלב גם ימותו איזה 4 מיליארד איש בעולם. בדיוק, שני-שליש.
שני-שליש, כן. נכון.
אני חושב שאתה צריך לעשות עוד היום.
זה בדרך. אתה לא צריך מהר. זה בדרך.
תשמע,
תשמע, הרב,
הרב, תשמע.
רגע, רגע, נו?
נו. הרב, אני חושב, כן? תצמיד את המיקרופון ככה.
אני חושב.
כן.
רגע,
אני חושב, כן. לפי דעתי, לא יודע. אם באמת,
יא פרמב״ם, די.
למשל, אני אתן לך דוגמה.
הרקע של נשים,
אלוהים ברא אותן בתולות.
נו, אתה כל הזמן מדבר על דיבורים שעשו... לא, לא, סליחה, איך אני לא יודע... לא עשו, נו.
אני חושב,
לא, זו הדעה שלי, לפי ההלכה גם צריך להיות. אין בעיה, דבר.
לפי דעתי. די, שמענו, תמשיך הלאה.
אסור לקדש אשה.
די, הבנתי, הבנתי, הבנתי.
אז למה הפריצות הזאת?
אחרי זה באים ומקדשים אותה ומחתנים אותה. היא יכולה ללכת עם 100 ויבוא איזה פראייר להתחתן אתה.
יגידו להם, מה הבעיה פה? הבנתי.
אז אותו,
שמעתי, אז הבנתי. לפי זה גם בחורים שהם חס ושלום חטאו, אז גם שלא התחתנו.
כן, למה לא? כי אשה נותנת כל גבר.
כי אשה נותנת כל גבר נותן. די, די, לא התחתנו. די, די.
עכשיו, מכל מקום,
לפי השיטה שלך, גם מי שחטא פעם אחת, שימות על המקום בשביל לבזבז עליו אנרגיות,
וכן על זה הדרך. בוא תקשיב, הקדוש-ברוך-הוא אין רחום וחנון,
יש לו סבלנות.
ילד שהוא לא מוצלח כל כך לא זורקים מהבית, ילד שהוא עשה איזה פלטה פעם אחת לא זורקים מהבית.
אתה צריך להבין, ההורים
צריכים לגדל את הילדים. הקדוש-ברוך-הוא יש לו ילדים, אנחנו הבנים שלו,
אנחנו כרגע לא כל כך טובים, אבל הוא ממתין,
נותן איתותים ומקווה שאנחנו נשתנה. לא,
יש לו דרכים ושיטות עד שהוא יביא את הבן-אדם, שהוא ישתנה לטובה.
לוקח זמן,
אבל בסוף הבן-אדם בדרך כלל מגיע למסקנה. מעטים,
לא כמעט שנים וקשי עורף, אבל השאר,
רובה דרובה, כולם חוזרים אל השם יתברך.
ארוב, אני יכול לספר לך סיפור? קטן, כן, קצר.
לא, לא, הוא בחור מעניין, חבר'ה, אבל בלי לכלוף. לא, זה משהו שקשור אישי בי. כן.
אני יש לי שני ילדים,
תצמיד את המיקרופון, אברהמי.
אני יש לי שני ילדים.
כן. אשתי בלידה השנייה שלה נתקפה בדיכאון ללידה. כן.
עכשיו,
היה לי ילד בן שלוש
וילד שלק נולד.
מהבית-החולים, השאירו אותה בבית-החולים לדיכאון לידה, השאירו אותה שמה.
אני עם שני ילדים קטנים, תינוק, נכנסתי למצב נפשי,
בלאגן שלהם האלה.
שלחו אותי לרב ברעננה.
כן.
לא, היום שולחים לי ילידה כל שנה, אני יודע, אבל נשלח.
כשנכנסתי לרב וסיפרנו את הסיפור שאני במצב כזה וכזה, ואשתי קיבלה ככה וכך, הוא אמר לי, תשמע,
אני אתן לך משהו,
אתה תעשה את זה, ואשתך תהיה בריאה בתוך חודש.
כן.
אמר לי, אתה לא הולך לכינרת, יש דייגים שם.
מה אתה עושה?
תלך לכינרת,
הם ייתנו לך מים מאמצע הכינרת,
כן, מהאמצע בדיוק?
מהאמצע, אני יודע.
הוא אומר שהם מכירים את המקום.
כן.
ואם הם ייתנו לך מים, ואני אתן לכם מין תרופה כזו קטנה,
כן.
תיתן לאשתך מהמים האלה בבוקר, כן.
עם התרופה הזאת, ובערב,
ואשתך תהיה לישון, אשתך תהיה חודש בריאה. כן.
אחריות, אחריות, יכול להיות שאולם מקובל גדול. איזה אחריות, איזה חרטן. רגע.
אבל נשמע את הסיפור עד הסוף. כן.
בקיצור,
אני יום למחרת ניסיתי לנסוע את האני, איזה פילגה שבאה אתי,
אתה רואה את אשתי עוד מדבר? ידידה, סליחה. כן.
כשהיא החליטה לנסוע אתי,
כן.
ואני נסעה אתי לשם, הבאתי את המים כרגיל,
כן.
ובמשך חודש נתתי לאשתי את הדבר הזה. כן. נגמר החודש, אשתי הרגישה את המצב הכי גרוע בעולם. בטח, מה חשבת?
רגע. מישהו שותה מים על כנרת, מהאמצע עוד, לא נכון בגלל זה.
עם שמן ועם זה,
אני מתפלא שזה רק בסוף החודש.
כן.
הלכתי לרב, כשאשתי לא רגישה טוב, הלכתי לרב.
כן.
איך שנכנסתי לדלת, הרב מסתכל עלי.
כן. הוא אומר לי, אתה הבחור שבאת לפני חודש לפה?
כן. אמרתי לו, כן.
הוא אומר לי, נכון,
בגלל שאתה לקחת את הידידה שלך אתך לשם? כן. אמרתי לו, נכון?
איך אתה יודע? הוא אומר לי,
מי שבא אלי לפה,
אני יודע בדיוק מה קורה איתו במשך כל החודש.
כן. אשתי לך לא מרגישה טוב בכלל, נכון? למה זה נכון? אמרתי לו, למה?
הוא אומר לי, בגלל שאתה לקחת את הידידה שלך אתך.
כן. שאלתי אותו עכשיו מה עושים, אז הוא עשה לי ככה, עכשיו זה בידי השם. כן. אז תבין,
אז תבין, יש דברים שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות אם אתה לא עושה דברים רעים.
לא הבנתי מה אתה לומד מהסיפור הזה. אני לומד מהסיפור הזה, כן?
שאם אלוהים רואה דברים רעים,
השם רואה דברים רעים, הוא חייב להענש.
בגלל זה אני אומר לך שעם ישראל עושה הרבה דברים רעים. אני שואל אותך שאלה.
אם אתה... אני גם. הלו,
אם אתה עשית עבירה, אשתך למה תענש?
למה תענש? כן.
אני נענשתי שנשארתי ככה. לא משנה, אבל גם היא נענשה.
אלה שעה לפני.
בקיצור, עזוב אותך.
יותר אל תיקח לא מים ולא שמן.
בסדר?
כבר לא יכולת.
לא, לא הבנת. עכשיו תשים לב.
אתה טוען טענות למה אנשים לא צנועים ולמה לא זה, ואתה בעצמך נוסע לכנרת
עם מדידה.
אתה,
כל ה'קסאמים' בגללך עכשיו.
למה?
אתה עוד מטיף מוסר, יעני.
זה בעיה, אתה מבין?
זה דבר חדש. עוד לא היה במדינה.
כשהאדם בעצמו עושה עבירות ומטיף לאחרים, אתה מבין? וואלכ, מגיע לכם בראש.
אתה חייב לשוב בתשובה קודם אתה.
שתהיה דוגמה אחרת. איך נלמד ממך?
לא, לא. יש לי את הרצון הזה לחזור. או, עכשיו אתה מדבר.
תדע לך, הרב חוטי, הבחור הזה פה.
כן.
והבחור הזה פה.
אני הולך אתם כמעט כל יום להשתמש בתקופה האחרונה לשיעורי תורה אצלם בבית-כנסת. ברוך השם. ישבת הרב אופיר, והוא נותן שיעור יפה שאני, הוא נותן שיעור, ואני אתן לך ציצית וכיפה.
יאללה, בוא.
יאללה, בוא.
יאללה, בוא.
שיהיה לרפואת התינוקת שאלת בת יהודית.
רצון בן-ארצון בן-זוהר, רצון בן-זוהר, שתרם את האולם, רפואה שלמה מהירה.
יאללה, בוא.
וקורן העובדים,
יוגי נייר כהורי,
אצמך ישרואים וקורן אורי...
שיר נחלבים.
יוגי נייר כהורי אצמך ישרואים וקורן על אורי... כן.
וקורן המורים יצמח ישרואים.
כן. מי עוד?
שלום,
כבוד הרב,
רציתי לשאול אותך משהו בקשר לשואה.
בשואה, כביכול, שמעתי ממך שהקדוש-ברוך-הוא נתן את השואה בשביל כביכול למגר את התופעה הזאת של אנשים שמתרחקים מהקדוש-ברוך-הוא.
עכשיו, רציתי לשאול אותך למה גם היו הרבה אנשים דתיים וממש האמינו בקדוש-ברוך-הוא שגם הם נהגו בשואה.
תראה, כשיש נמק אי-אפשר לחתוך בדיוק במקום שמפסיק הנמק,
כי אפשר שהוא ישריש כבר
יותר מזה. אז תמיד כשיש נמק כורתים גם קצת מן החי,
שיען בטוח. נכון, אני מסכים אתך לגמרי, אבל, עכשיו, יש דברים שהציבור שהיה שם שומר תורה ומצוות,
הוא לא הוכיח, נגיד, את האנשים שסטו מן הדרך,
ואז נתפסים גם בעוון.
כמו שעם ישראל לא הוכיחו את המרגלים כשהם הוציאו דיבת הארץ לעם,
אז הם מתו על זה שהם לא הוכיחו במדבר,
על זה שהם לא הוכיחו.
הם לא הוציאו דיבת הארץ לעם, אבל התפקיד שלהם היה להוכיח באותה שעה.
מכיוון שהיו הרבה מאוד משכילים באירופה
שסטו מן הדרך,
ולא היו מספיק אנשים שעמדו בפרץ,
וזה הגיע לממדים גדולים מאוד,
לכן זו אחת מהסיבות שאמרו גדולי ישראל שגרמה לשואה.
אחת מן הסיבות. היו עוד סיבות.
תודה רבה. תהיה בריא.
כן?
נעמי עוד?
לא, הוא דיבר כבר. תן לי מישהו. לשים ציצית, לברך, תן לו לברך שאחיינו.
תעמוד, שים עליך ותברך שאחיינו.
שאחיינו כמעט. אמן.
תן לו שמה.
שמה, למעלה, למעלה, בחור.
תעמוד, תעמוד.
לא, לא, תעמוד, כן.
תעמוד, כן.
שלום לך, כבוד הרב. שלום וברכה.
הייתי רוצה לשמוע את תשובתך על השאלה מדוע אלוהים ייצר את האדם.
למה? מה? מדוע אלוהים ייצר את האדם.
אה, למה הקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם?
זו תשובה קצת ארוכה, יש להיקלטת מבראשית,
ב-DVD או בווידאו, תוכל לראות באתר האינטרנט שופר.net,
שלוש שעות ורבע.
אבל הסיבה שהקדוש-ברוך-הוא בקצרה ברא את האדם
זה כדי להיטיב לברואים
ולהעניק להם עולם הזה ועולם הבא לנצח נצחים,
בטוב המקסימלי שהוא יכול לתת לבני-האדם.
זאת אומרת שהוא ייצר את האדם מתוך אהבה, נכון?
מתוך אהבה.
אין מושגים כאלה של אהבה ושנאה אצל הקדוש-ברוך-הוא, אבל אם תרצה,
לטובתו של האדם.
אוקיי. אז מדוע, למשל, כאשר יהודי חוטא,
הוא צריך לפחד מהקדוש-ברוך-הוא?
הרי המטרה שלו היא כביכול לעשות טוב לאדם.
זה לטובתו. כי אם ילד, לדוגמה, לא מפחד מהכביש,
אז צריך להרתיע אותו, כי אחרת הוא יהרג.
אם לא נזהיר את הילד מפני אכילת דברים שהם גורמים לנזק גופני,
אז אנחנו עלולים לאבד את הילד.
לכן,
יש חוק, והחוק מזהיר מה מותר ומה אסור.
וכוונת החוק
לגונן על האדם מצרות שיכולות לבוא עליו.
תהיה בריא.
תן נגברת שמה באמצע, מאחוריך, מאחוריך.
מאחוריך, אללהו.
כבוד הרב, ברוך השם, אחזרתי בתשובה בזכות הרבה אנשים, בעיקר לאחותי, שהיתה לי קלטות שלך גם.
מאוד התרגשתי ובכיתי כשראיתי איך
נפקדו נשים
בילדים אחרי שהם לקחו על עצמם לשים כיסוי ראש.
התקשרות תמיד שמרתי, ולקחתי על עצמי גם כיסוי ראש ושבת כמו שצריך, וכל פעם אני לוקחת אותי עוד ועוד דברים.
היא במרחק של חודש וחצי ממני אחריי,
והיא עכשיו בערן בחודש חמישי, ברוך השם,
והאחי התחתן עשרה ימים לפניי, גם אשתו באותו חודש.
הייתי רוצה לקבל ברכה מהרב.
את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף?
כן.
כולל שבת וחגים?
כן.
מה שמך בשם האמא?
אני דבורה, ואמא שלי, ג'ולי.
ג'ודי?
ג'ולי.
דבורה בג'ולי,
השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה.
אמן.
פה יש בחור, כן, לפנייך, שלוש שורות, לפנייך, שלוש שורות. תקום, תקום.
כבוד הרב, ערב טוב.
ערב טוב.
האם נכון לומר שעם ישראל של היום,
מבחינה רוחנית,
הוא יותר חזק מעם ישראל ביציאת מצרים?
בשום אופן לא. אני שואל.
כי עם ישראל שיצא ממצרים ראה נסים גלויים. אנחנו לא ראינו נסים גלויים.
כן. ועם כל זה,
אחרי כל הנסים האלה,
הם הלכו ובנו את העגל.
איך זה יכול להיות?
פשוט מאוד.
משה רבנו הסביר לקדוש-ברוך-הוא ואמר לו, ריבונו של עולם,
מה אתה מצפה מעם ישראל?
משל, למה הדבר דומה?
אחד שהיה עני,
שהתחתן עם חותן עשיר,
והחותן העשיר היה מאכיל אותו על שולחנו מאכלים הכי טובים.
פעם אחת החותן נסע חוץ לעיר,
והחתן הזה, העני, נשאר בבית.
והיה שם לחם שחור,
והיה בצל,
והוא תקף אותו בולמוס,
ואכל כיכר לחם שחור שלם
עם בצל.
ואחר כך היה לו כאב בטן
חזק מאוד,
ונפל למשכב.
כשחזר אחותן, הוא שאל, מה קרה פה?
אמרו, הוא אכל לחם שחור שלם עם בצל.
אמר לו, תגיד, אני החסרתי לך משהו?
אחסר לך מעדנים ומאכלים טובים,
שאתה התנפלת על הלחם השחור והבצל?
אמר לו, תראה,
חותני היקר,
אתה יודע, אני באתי מבית עני.
אני הייתי אוכל כל הזמן רק לחם ובצל.
וכשלא הייתה בבית,
פתאום ראיתי את זה ונזכרתי
איך הייתי אוכל את הלחם והבצל.
ואז תקף אותי בולמוס ואכלתי.
וכיוון שאני כבר לא רגיל,
אז התקלקל לי,
התקלקלו המעיים, מה שנקרא.
אמר הקדוש-ברוך-הוא,
אמר משה רבנו לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,
עם ישראל, היו במצרים,
עבדו עבודה זרה,
היו קשורים לעבודה זרה.
אתה הבאת אותם למצב
שהם הקריבו את העבודה הזרה קורבן, קורבן פסח.
לקחו את השה ושחטו אותו.
במסירות נפש הם עשו את זה, עשו את זה במסירות נפש.
ומה קרה?
משה רבנו לימד אותם איך להתפטר ממנו,
ששמו את האלוהים של מצרים על המנגל,
ואכלו את זה במסירות נפש.
אחר כך משה רבנו
היה החותן שלהם,
לוקח אותם,
כורע להם את הים,
מוריד להם מן,
מעדנים,
מים מבארה של מרים, ענני כבוד.
אבל קרה מקרה שמשה רבנו עלה לארבעים יום וארבעים לילה, החותן העשיר שיכול לפרנס אותם במן והכול,
ופתאום הם ראו, אתה מבין, את הלחם השחור עם הבצל,
את העגל. איפה קראת הטוב פה?
תקשיב למה שאני אומר. פתאום העגל.
אז הם עשו שגגה.
למה?
חזר אליהם, כמו שאומרים.
מה חזר?
זה לא שייך להכרת הטוב.
מי שחושב שעם ישראל עבדו עבודה זרה בעגל
בצורה דבילית,
הוא לא מבין בכלל מה היה.
עם ישראל התרגלו שיש להם את משה רבנו,
ומשה רבנו היה מסוגל לעשות
אותות ומופתים וניסים ולהושיע אותם יד המצרים שהיו אצלם שקועים מאות בשנים,
והם יצאו החוצה,
ופתאום אין משה רבנו.
בושש משה לבוא.
והם חיכו והוא לא בא,
ויצר הרע הראה להם את המיטה שלו עפה באוויר כאילו הוא מת ומלאכי השרת מלווים אותה.
אמרו, זה האיש משה, לא ידענו מי היה לו.
אז הם חשבו שהוא מת, הם נשארו בלי מנהיג.
מה קרה? את הקטע הזה ניצלו הערב רב,
ואמרו, עכשיו זו ההזדמנות.
מה ההזדמנות?
לעשות
עגל
שהוא יהיה המנהיג.
אם השם דיבר כל הזמן דרך משה אל העם,
והוא בן תמותה ויכול למות,
אז בואו ניקח דבר שהוא קיים,
דומם, ושהדיבור יצא נגדו.
כי כשהם עשו את העגל, העגל היה מדבר.
ולמה הם עשו עגל?
כיוון שהם במעמד הר-סיני נבקעו השמים והם ראו מעשה מרכבה שיש למעלה דמות שור,
שור,
נשר, אריה, אדם.
אז הם עשו כדמות זו שראו למעלה, למטה.
והמטרה היתה
בשביל שהקב'-הוא כביכול ישרש שכינתו על העגל,
ואז לא יהיה מצב שבו משה ימות חלילה, יראו אותו ככה.
הבנת?
אבל זה הערב רב עבד עליהם,
כיוון שהם היו רגילים ללחם שחור עם בצל.
אז ישר לאן הלכה דעתם?
אם אין משה, נחזור למה שהיה קודם.
הבנתי אותך?
מאוד, תודה רבה. תהיה בריא.
כן,
שורה ראשונה.
עוד הרב, ערב טוב.
יש לנו מקרה קשה במשפחה,
ואנחנו מבקשים את עזרת הרע ועזרת הציבור, אם אפשר.
נמצא אתי פה בן-דודה שלי.
אמא שלי לא נמצאת עכשיו במצב מאוד קשה,
אפשר להגיד מצב סופני.
אנחנו מבקשים, אם אפשר לקבל קבלות, המשפחה.
הנה הבן שלה פה,
וגם הבת שלה פה, אלי.
את יכולה לקום?
כן, כן, ראיתי.
כן.
ואנחנו מוכנים לקבל קבלות.
שני הילדים פה? שני ילדים.
המשפחה נמצאת לידה כרגע.
הם באו לפה ממש כצעד אחרון.
יש לה מחלה במעיים?
יש לה את המחלה הידועה.
במעיים? לא, לא במעיים, בחוליות.
חוליות, כבד.
תן לי לדבר את האוליבר.
כליות,
אני מקווה.
אתה עד היום לא שומר תורה ומצוות.
ככה, ככה.
אני שומר מצוות, אבל רק את השבת.
מניח תפילים לפעמים, לא קבוע.
זהו.
אני מבין שמבחינת הרופאים המצב של האמא הוא בלתי הפיך.
בשביל לעשות מצב שיהיה הפיך,
גם אתם צריכים להיות במצב הפיך.
זאת אומרת,
אם עד היום לא שמרתם תורה ומצוות,
אתם צריכים היום לקבל על עצמכם חזרה בתשובה קומפלטת.
100%. לא להתחזק,
אלא לקבל על עצמכם להיות שומרי תורה ומצוות ב-100%.
דהיינו, כל מה שהתורה מצווה ואומרת,
זה מה שאתם עושים. אנחנו מוכנים.
אז אם אתם מוכנים לדבר כזה,
אתם מגדילים את הסיכויים של האמא שהמצב שלה יכול להפוך
למצב שהיא תיוושע.
אתם רק שני אחים?
ארבעה.
מאיפה השניים הנוספים?
אחד בבית עם הילדים ואחד לידיים. והם יסכימו גם כן לקבל על עצמם?
האחד כבר בתשובה.
מה השני?
השנייה צריך לדבר אתך.
טוב.
תראה להם את מה שאני דיברתי אתך באינטרנט בשידור החוזר. דבר נוסף, מה עם האבא?
האבא בסדר.
שומר תורה ומצוות?
לא, אבל לא תהיה בעיה. אז גם הוא צריך לחזור בתשובה,
כי הגזירה היא כלפי כל המשפחה.
את נשואה?
לא. ואת מוכנה לקבל על עצמך קול, כולל צניעות, כן?
מוכנים.
בוא תעלה לפה מותק.
בוא תעלה לפה מותק.
ברוך שהחיינו. ברוך אתה, אדוני, ה' אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
מה השם שם אסתר בת שרה?
השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה ויעתיק את המחלה ממנה ויתקע אותה בלבו של אחמדינג'אד.
מי שרוצה להירשם, יש פה מלב לאחים
בעניינים בנושאים הבאים זוגיות,
חינוך ילדים, תכלית החיים, מודעות עצמית, פיתוח אישיות, שיעור בגמרא, תנ״ך,
לימוד בבית, אחד על אחד במגוון נושאי יהדות.
אפשר למלא פה פתקאות.
איפה פעילים?
איפה פעילים?
הנה, פה יעברו, מי שירצה ימסור להם. כן, בבקשה.
יש לך שאלה למעלה? בבקשה, תן לה.
אין מוזיקה, שכחת?
הרגשה של אופרה.
כן, מה שאלתך?
יש לי שני שאלות.
כן, פוקוס, כן.
השאלה שלי הראשונה,
אני מתרגשת,
שהילדים שלי בישיבה
ועזבו את הישיבה.
בני כמה הם?
שמונה אלף, שהיה גדול, בן 21. והשני, שמונה אלף. כמה זמן מאז שהם עזבו?
שנתיים.
הם גרים פה?
כן, הם אתנו, אנחנו אוהבים אותם בכלל. מה הם עושים היום?
האחד הגדול הוא בנחל חרדי והשני מתלבט, כן להתגייס, לא להתגייס. הוא במצב ממש לא טוב.
הבנתי.
לב לאחים, אתם מוכנים לטפל בזה? הנה, הוא ייגש אלייך, ייקח את הפרטים ויראו איך לטפל אישית. היינו בלב לאחים.
ו?
לא הסתדר.
הם יצרו קשר אתם?
כן.
הבנתי.
כי עשינו את כל האמצעים.
הבנתי.
אין איזה דמות שיכולה להשפיע עליהם, את חושבת?
אולי אתה?
כבוד הרב. השאלה איך.
הרב יודע.
אני מוכן לדבר אתם. אם תתני לי טלפון שלהם, תמסרי פה את הטלפון לפעילים, אני מוכן לצלצל אליהם לדבר אתם.
תודה.
מה השמות שלהם?
רועי בן-אילנה, אביאל בן-אילנה.
רועי ואביאל בני-אילנה, השם יחזירם בתשובה שלמה וילכו ללמוד תורה. אמן. אמן.
בסדר, אהלה? עוד שאלה יש. תודה רבה. מה שאלתך השנייה?
אני 18 שנה כבר רוצה להיכנס לריאות,
וזה לא מצליח.
בשני הערנות שהכנסתי זה ממש טבעי והכול היה בסדר.
הבנתי. בעלך לומד תורה?
ברוך השם, הוא חוזר בתשובה,
ו... כמה שעות הוא לומד?
הוא לומד חצי יום.
בכולל?
בבוקר הוא עובד, ובשאר השעות הוא לומד. בכולל?
כן.
הבנתי.
תגידי לו שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום,
מתוך הלימוד שהוא לומד,
בלי הפסקה, אבל במשך שלושה חודשים רצוף.
ואת תלמדי את הספר שערי תשובה של רבנו יונה,
במשך שלושה חודשים רצוף. כל יום חצי שעה.
כל יום חצי שעה? זה משנה איזה שעה?
לא.
לא משנה בין השמשות או... לא משנה. מהבוקר שעד כמה עד שאת ישנה, זה יום אחד לעניין זה.
מה שמך?
אילנה בת רות. אילנה בת רות ובעלך?
יש לו שני שמות.
פנחס?
פנחס. סימון? בן שמחה. בן שמחה. השם ישלח לכם סיעתה ממרום לזרע חי וקיים מהרה. אמן.
תן לבחור שם.
תרים את היד.
שלום, כבוד הרב.
שלום וברכה.
רציתי לשאול אותך שהיהודים כאילו מגלים את הדעת, ויש.
יש כל מיני סוגים שמגלים את הדעת ואת הכול, כאילו שקורה להם איזה דבר רע או משהו,
ואז הם מחליטים לבוא לבית-כנסת, להתפלל והכול.
השאלה שלי היא, האם אלוהים רואה את זה בתור ניצול?
לא.
הקב'-הברוך-הוא אומר שובו בנים שובבים,
חרפה משובעותיכם. אבל הקב'-הברוך-הוא מעדיף
שיבואו אליו לפני שיקרה מקרה, חס ושלום,
אבל הבעיה שיש כאלה שמנתינים לרגע האחרון.
אבל זה קורה.
נכון.
אם אדם מגיע, אתה מבין, אחרי שיש לו התקפת לב לבית-חולים, אז לא מטפלים בו?
מטפלים, אבל... כשאמרו לו לשמור על תהלוכות טבעיות,
רפואיות,
כדי שיהיה בריא, שיעשה ספורט,
שיאכל דיאטה נכונה,
הוא לא שמע, נכון?
אכל
ולא עשה שום דבר, ומה בסוף?
הגיע לבית-חולים.
אז לא מטפלים בו או כן מטפלים בו?
אותו דבר גם אצלנו. אתה מבין? עכשיו, רגע, חכה, רגע, חכה.
עכשיו, אני רואה שאתה גם כן מאלה שמחכים לרגע האחרון.
כי אני רואה שיש לך כשם על הגבות איזה משהו כזה מברזל,
עם חורים.
לא,
מה?
שחרר את זה, זה תופס לך את העין.
לא, נולדתי עם זה.
מה נולדת עם זה?
ככה יצאת?
כן.
אתה לא רוצה לשים כיפה וציצית עליך, שתהיה ככה מהיהודים הנחמדים, האהובים, הידידים, לקדוש ברוך הוא?
יאללה, בוא, מותק, בוא.
הדם הוא רק בורח בעולם יום אחד נופל ויום הפירוקה ובסוף כל הדרכים הוא נעלם ולכן יש ליהנות מהקיים.
הכרים חוזים שגם נשתה לחיים לבעי כל הצמחות שבחיים
ונשם מעלפות שבעיניים יין שומר אותנו ממלומים.
עם כל הכוח עכשיו לצמוח ולגזות מכל הנבל נגדמה.
משמים ויום ולילה אלוקים תמיד שולח נחמה.
עם כל הכוח עכשיו לצמוח ולבטוק מכל הלבים ולשמוח.
משמים ויום ולילה אלוקים תמיד שולח נחמה.
החיים הם עד עד כמה צולח ולכל אחד יודע איך היא מצילה.
אבל מה יהיה מחר זו אחת?
שלום, כבוד הרב. יש לי שאלה בקשר למה שהוא שאל,
שזה גם קשור לשאלה קודמת שלי.
אתה אמרת שהרופאים עוזרים לך, שהנה, יש לך התקף לב, החלטה לא לעשן, החלטה לעשות ספורט.
זאת אומרת שהרופאים שם בשבילך, נכון? שמה הם? הרופאים שם בשבילך, בשביל להציל אותך, נכון? כן.
עכשיו, אם אלוהים גם מוכן להציל אותך,
אז למעשה, למה אתה שומר את המצוות?
אם גם ככה, הוא יציל אותך.
קודם כול מדובר שאדם חוזר בתשובה.
אם אדם לא חוזר בתשובה זה לא יועיל.
אם אדם הגיע כבר לבית-חולים והיתה לו התקפת לב, אז מוכנים לתת לו עזרה ראשונה בשביל למנוע ממנו את הקריסה של המערכות.
אבל אומרים לו, מהיום אתה צריך להתנהג כמי שחולה לב.
אתה כבר לא אותו בן-אדם של קודם.
מעכשיו אתה צריך להקפיד עוד יותר ממה שהיית צריך לפני כן.
אתה צריך לחזור בתשובה מבחינה רפואית
בשביל שתוכל להחזיק מעמד, כי יכול להיות שההתקפה הבאה כבר לא תהיה פה.
הבנת? אז אותו דבר צריך לעשות גם בעניין זה.
אתה רוצה גם כן לקחת על עצמך אולי משהו ציצית?
לא?
למה לא?
למה לא? רגע.
כי אני לא רוצה לשים.
למה? למה? כי אני חילוני ואני בטוח בזה.
היית.
אני תמיד.
לא תמיד, כרגע.
למה? למה?
כי אני בטוח בדרך שאני מאמין בה. איזה דרך יש לך?
הדרך שלי זה דרך ארץ, קדמה תורה.
גם אצלנו דרך ארץ קדמה לתורה. לא אצל כולם.
אצלנו כן.
דרך ארץ קדמה לתורה, רק יש לנו עוד יתרון אחד, יש לנו גם תורה. אתה נשאר רק בדרך.
אני מאמין שאני יכול להגיע לשיא שלי גם עם דרך ארץ. אי-אפשר, אי-אפשר להגיע לשום שיא. דרך ארץ זה רק דרך שש.
אבל אתה צריך
שתהיה לך תורה, תורה.
בלי תורה,
גם דרך ארץ שלך, יש לי תורה, אבל התורה שלי לא בדרך הדת, התורה שלי עם עצמי.
אין תורה כזאת. מי הביא אותה?
אלוהים הביא אותה. איפה הביא אותה?
אלוהים הביא אותה אלי וגורם לי ללכת בדרך שלי ולהיות שלם אתה. זו תורה שלי. אני לא מאמין בתורה ש... הבנתי. זאת אומרת, אתה, התורה שלך, ותורה של סיני ויפני ומוסלמי זה בדיוק אותו דבר.
אני לא פוסל אותם,
כי אני לא אומר שמה שהם עושים זה בסדר, אני לא פוסל אותו, אבל כן. הבנתי. אתה מאמין בדבר כזה, שהחוק יכול לאפשר לכל אחד לקחת את החוק לידו?
כן. מה כן?
אתה מכיר? אני מבקשיב לבחור בדעה שלי. אתה יודע איפה יש חוק שכל אחד לוקח את החוק לידו?
לא. רק בג'ונגל, אצל החיות.
אוקיי. אין אצל בני-אדם חוק שהוא לא משותף לכולם. אין דבר כזה.
אבל עובדה שכל אחד יש לו את הדרך שלו, וכל אחד ממשל... עוד פעם, לא הבנת מה אני אומר?
אני מבין שלא כל אחד יכול לקחת את החוק,
אבל עובדה שזה קורה. אבל אם הקדוש-ברוך-הוא נתן לך תורה בנפרד ולכל אחד נותן בנפרד, זאת אומרת, כל החוקים סותרים האחד את השני.
נכון. אנחנו בבעיה?
לך יש בעיה, כי אין חוק כזה. אתה המצאת אותו.
אבל אתה לא יכול לשמט את כולם. כל אחד יש לו. גם בתוך הדתיים יש את ה... כל אחד עם הדרך שלו. אבל יש מכנה משותף, חוק שמחייב את כולם. זה חוק התורה שמחייב את כולם. אני בחוק התורה,
אבל לא בדרך דתית.
רגע. אתה צריך לשמור שבת לפי חוק התורה.
אבל חוק התורה שלי הוא לא הדרך הדתית. אין לך חוק של תורה. חוק התורה שלי זה להיות בן-אדם טוב ולהיות שלם ממה שאני עושה.
זה חוק של הגויים.
אז אני מבחינתך גוי. אני יהודי. לא, אתה לא יהודי. יהודי זה צריך יהדות.
אבל אני יהדות. פשוט אני לא שומר מצוות.
מה זה לא שומר? אתה לא שומר חוקים.
לא.
אז אתה עבריין.
סוג של.
כן, אם בן-אדם לא שומר תורה, מצוות. אבל אתם אומרים שדרך ירס קדמה תורה, נכון? אני אומר, ודאי שאומר.
אני גם קיים. אני מאמין במשפט הזה עד הסוף. אבל לא רק בדרך, גם בתורה.
אוקיי, אז אני לא חושב ככה, אני מצטער. למה?
כי אני מאמין בדרך ארץ שלי. לא, כי אין לך דרך ארץ.
אתה לא יודע מה אני ארץ. אני יודע? אני לא יודע מה אתה. אני אגיד לך.
אם היתה לך דרך ארץ,
היית מקיים את ההתחייבויות שלך למי שברא אותך.
אני מקיים את ההתחייבות שלי לאלוהים.
אתה לא מכיר אותו. זה בדרכים שונות. אתה לא מכיר אותו,
אתה לא קיבלת על עצמך את התורה שלו,
אתה לא לומד בכלל מה הוא אמר,
ואין לך דרך ארץ. כי דרך ארץ, פירושו של דבר, להכיר טובה קודם כול למי שנתן לך אפשרות לחיות.
נכון. קודם תלמד מה הוא אמר.
אין לך מקור ללמוד מה הוא אמר, רק בתורה.
נכון.
אתה צודק בעניין הזה,
אבל אני שמח שהוא ברא אותי ואני מודה לו.
אבל אתה לא מקיים, אני לא חושב שאני צריך את התורה בשביל זה. לא הבנת, אבל הוא חושב שכן, בשביל זה הוא הביא אותך.
אז אני לא חושב שהוא הביא אותי בשביל התורה.
אבל הוא אומר בתורה שכן הביא אותך בשביל זה, ואתה מורד בו. אתה רוצה להמשיך, כאילו?
בטח, אני רוצה להמשיך אתך.
להמשיך, אז אני לא יודע בכלל אם הוא נתן את התורה, אם אתה הולך לחקיקה. עוד פעם, אז איך הוא נתן לך את התורה שלך שאמרת?
מכך שהוא ברא אותי.
את כולם הוא ברא, גם חתולים הוא ברא.
בסדר. נו, אז יש להם תורה? אני בן אדם.
ומה היתרון שלך עליהם?
היתרון שלי שיש לי אפשרויות לבחור ויש לי דרכים ללכת מהן. נכון, ומי אמר שאתה צריך לבחור ברא?
מי אמר לך מה טוב?
מי אמר לך מה טוב?
התורה.
אז אני אומר לעצמי מה טוב.
לא, אבל בתורה כתוב, כי לקח טוב נתתי. הייתי שואלים מהעולם, מה שאני לומד, מה שאני רואה, מה שאני שומע, זה מבחינתי, הדרך הטובה. לא, אתה לא יכול, כי כל אחד יכול לראות אחרת.
נו, זה מה שקורה, לצערי. לא, לצערך, אבל אתה צריך להבין, יש תורה, כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו.
בלי תורה, בלי הדרכה, אי אפשר.
עובדה שאני חי ואני בריא ואני מאושר. עוד פעם, אז מה? גם חתול.
סבבה לו. מה סבבה לו? מה, אתה חתול?
לא, אני בן-אדם.
אז מה צריך לעשות בן-אדם, יא בן-אדם?
בן-אדם צריך ללמוד תורה, לפי מה שאתה אומר, אבל אני לא חושב ככה.
עוד פעם, אז אתה בן-אדם או לא?
אני מבחינתי בן-אדם, לפי מה שאתה מתאר. אדם שקיבל שכל צריך להבין
שיש מערכת חוקים שמחייבת אותו.
יש יצרן,
יש מוצר,
יש הוראות יצרן.
אי-אפשר להתעלם מהוראות יצרן.
קיבלת מכונת כביסה הביתה, יש הוראות יצרן.
קיבלת מכשיר חשמלי, יש הוראות יצרן. כן, אבל אלוהים יבקש שאתה תלך בדרך ארץ. אני אלך בדרך ארץ, זה מגיל איפה שהגעתי לך קודם. אתה נתקע רק במצווה אחת שקוראים לה דרך ארץ, אבל יש פריעה בזה. דרך ארץ כוללת המון דברים.
אז מה?
אז אני הולך בכל המון דברים שהם בתוך הדרך ארץ. אין דבר כזה.
דרך ארץ זה רק דבר אחד.
יכול להיות, זה דברים. עוד פעם.
אני אומר לשוטר, נסעתי באדום, ואני אומר לו, שמע, אני נוסע בדרך ארץ.
הוא אומר, אבל נסעת באדום. הוא אומר, זה כולל הכול.
דרך ארץ זה כולל הכול. זה לא שאני חושב.
יעצרו אותך בחוץ.
אבל אני לא אעשה את זה.
אני נסעתי עכשיו בדרך ארץ.
עוד פעם.
אני נסעתי עכשיו בדרך ארץ. אבל אם אני נסע בדרך ארץ, אני לא אסע באור אדום.
עוד פעם.
אז איך אתה עובר על חוקי התורה של הקדוש-ברוך-הוא? אני לא חושב שאני עובר על חוקי התורה. אתה אוכל רק כשר בהשגחת הבדץ? לא. אז איך אתה אומר שאתה מקיים דרך זה דרך ארץ? אני לא חושב שהסיבה לא לאכול כשר. זו סיבה נכונה. אבל אתה צריך לקרוא מה כתוב בתורה.
אני יודע מה הסיבה לא לאכול כשר. מה אתה יודע? מה הסיבה?
הסיבה היא בגלל שזה חלב, שזה לא בסדר לאכול את הגדי עם אמו, שזה אכזרי.
לא, לא, לא.
בגלל שהשם ציווה, זו סיבה. אז אני לא חושב ככה. תודה רבה. מה הפעול שאתה לא חושב ככה?
אני חושב שקודם כול יש לי את האפשרות לשקול מה אני אעשה.
תשקול.
ואז אני אעשה.
לא אמרו לי לעשות.
אמרו לי, אני אחשוב, בכלל, אם אני אעשה. עוד פעם,
אתה שלחו אותך פעם לבית-ספר?
אני בבית-ספר. אתה בבית-ספר.
אתה אומר למנהל, תשמע, אני לא מעוניין בכל ההנהגות שלכם פה. אני אשקול
אם מתאים לי לצאת בהפסקה או לצאת באמצע השיעור. אני אשקול אם להכין שיעורים או לא להכין, כי יש לי דרך ארץ. אני פועל ככה, ויש הרבה אנשים שפועלים ככה.
עוד פעם, אתה תגיע לצבא יום אחד ואתה תגיד, אני אשקול בכלל אם להגיע או לא להגיע. אני רוצה להיות בצבא.
ואם אתה לא רוצה, אז מה?
אז אתה לא חייב להיות בצבא. אז ייקחו אותך, מה פירוס שאתה לא חייב.
אז אתה תהיה נפקד או עריף בדבר נוסף. נכון, אבל חבר שלי פה, עזר לי להיות אתי, לא ייקחו אותך, נכון? עוד פעם, זה ההבדל. אמרת שלא יהיו נותנים לך את ההבדל. זה ההבדל.
כשהתורה אומרת לך, דרך ארץ קדמה לתורה. אם אין לך דרך ארץ, לא תגיע לתורה.
אבל יש לי דרך ארץ. אם יש לך, אז תגיע לתורה.
אז אולי יום אחד אתם מגיעים לתורה. כי כתוב דרך ארץ קדמה, אז קודם דרך ארץ, ואחר כך תבוא התורה.
אתה לא מגיע, אז אין לך דרך ארץ,
כי דרך ארץ מובילה לתורה. אז אולי יום אחד היא נגיעה לתורה? אני לא יודעת.
או, עכשיו תארת לדבר. אולי. אולי. אז לכן, אני אמרתי לך לא?
לכן אמרתי לך,
בוא עם דרך ארץ,
תיקח ציצית וכיפה ותתחיל.
תעשה את זה צעד אחד קדימה. מצטער. לא, אני לא אתחיל.
למה?
כי זה תהליך ארוך מדי ומסובך. בטח שהוא ארוך.
אני יכול עכשיו לעלות וכשאתה תשים לי כיפה והכול יטוב ויפה. אני אלך הביתה, אני לא אתייחס לזה, אז למה עשיתי את זה? נכון. או, עד לסוף הכלום, נכון? נכון. אז מה, אני חושב שאני אשנה את החיים שלי מפני שאני אעבור לו פה לבמה? נכון. נכון. אבל איך תתחיל פעם?
מה? אם לא תתחיל אף פעם, אז איך תתחיל פעם? אוקיי, אבל כרגע אני לא חושב שאני רוצה להתחיל. אמרת, אוהו, אמרת כרגע אני לא רוצה להתחיל. אמרת נכון, כי אין לך דרך ארץ.
מה?
נכון, אתה יודע, תפסתי גנב ואמר לי, אני גנבתי. נכון, אני לא משקר.
אז מה?
אז לא לקחת ממנו עוד משהו? גנב?
בדיוק. אנשים יכולים ללכת לשים את הכיפה, ואז לשים בארון. מה לשאול? אני אמרתי שלא. אז בשביל מה עליתי? אני אסביר לך בשביל מה לך.
אני אגיד לך בשביל מה לך.
אכלת היום בבוקר.
אכלתי. בשביל מה לך? אתה רועב עוד פעם אחרי זה.
אני אוכל שוב, בשביל להתקיים,
בשביל להמשיך את היום שלי. שואל שאלה, אכלת בבוקר? כן. הוצאת את זה כבר או עוד לא? הוצאת, הוצאת. נו, אז מה זה מועיל?
מה זה מועיל?
נו, תגיד לי אתה. יש דברים שעושים אותם בגלל שצריך לעשות אותם. אם זה ימשיך או לא ימשיך, זה עוד עניין,
אבל קודם כל צריך לעשות אותם.
אבל לאכול זה סוג של יצר, לאכול אתה רעב, אז אתה אוכל.
נכון. אז אין לי כרגע יצר לעלות.
נכון, אני מסכים, אבל לכן צריך להכניע לפעמים את היצר הרע גם,
ולהראות לו,
אתה לא תכתיב לי, אתה מבין כל פעם, אתה מבין איזה גישות ושיטות חדשות,
אני אעשה את הצעד הנכון שעל פי התורה כתוב,
דרך ארץ מובילה בסוף לתורה,
אני מוכן לעשות צעד אחד קדימה,
אפילו שהוא יהיה לדקה.
אבל אני אעשה, ואני אראה לך שאני מכניע אותך.
אז לפי מה שאתה אומר, אין לי רגע דרך ארץ.
מצטער.
אמרתי שאין לך דרך ארץ מההתחלה.
סבבה, לפי מה שאתה אומר, אין לי דרך ארץ. ודאי, אז לפי איזה דרך, ואני אוהב לכבד אותך, ואתה אדם מאוד מאוד חכם וגדול. אבל אם אני לא הייתי מכבד אותך,
אתה חושב שהייתי משקיע בך?
צודק. אני רק בשביל זה ממשיך לדבר אתך,
בשביל שפעם אחת לפחות תוכל לנצח את היצר שלך אפילו לדקה.
אז אני מאמין שאני אנצח אותו בעתיד, אולי,
בואו נעשה לו הפתעה, הוא לא מצפה לזה.
בואו ניתן לו בראש פעם אחת, וזה הכול.
יאללה, בואו.
הוא מתקן אותי, אומר, אני מלך של חדשובה שלא תיגע במה שראה בעולם.
ובאיפה אני שואל, ואיפה כותב אני וסבא קטינות שאני אשבע.
והוא אומר לי, לא איתנו, קשיות כאן מעולם, שנורות רבות אצלנו קיים.
הוא אומר לי, תתמלא לאלוקים.
אז אני פותח את פי וצורק,
אני, איי, איי, איי, איי, אלוקים,
מלוקי, תן יום חדש ושמש תחייך אליו,
גם אם ניתבא מבטא, אם אני רק בן-אדם,
אלוקים,
תן יום חדש ושמש תחייך אליו,
גם אם ניתבא מבטא, אין לכם מושג אפילו מה זה לנצח את היצר הרע פעם אחת, דקה אחת.
זה נוק-אאוט.
אתם לא מבינים מה זה יצר הרע. יצר הרע זה מלאך
שחי כבר 5,700 פלוס שנה,
הפיל את כולם חללים, קבר את כולם עמוק-עמוק,
ולנצח מלאך אפילו לדקה אחת
מגיע לו מחיאות כפיים עוד פעם.
טוב, יהודים יקרים,
אני רוצה להציע לכם איזו עסקה טובה,
שיהיו לכם זכויות רבות, בעזרת השם יתברך,
למי שמסוגל להשקיע,
לא בפיס,
לא לגרד חישגד
ולא בלוטו.
השקעה בטוחה ב-100% למי שיש אפשרות להשקיע שקל וחצי ביום,
כל יום, שקל וחצי ביום לצדקה,
בשביל לקרב יהודים שהם רחוקים מתורה ומצוות, ויתקרבו להשם יתברך,
שזו זכות גדולה.
זה יוצא בערך 50 שקלים לחודש,
למשך 20 חודש, 1.5 שקל כל יום, בהוראת קבע או באשראי,
יכול לזכות ב-100 DVD שיכול לקבל אותם ולחלק לאנשים רחוקים שהתקרבו,
וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.
ואם הוא לא יכול לחלק בעצמו ורוצה שאנחנו נחלק בעבורו, אנחנו נחלק.
אני מאמין שמזה כמה יהודים ישובו בתשובה,
והשכר על זה גדול מאוד מאוד מאוד בשמים,
שכל מי שחוזר בתשובה בזכותו, כל הזכויות שלו ושל צאצאיו שייכות אליו, לזה שנתן לו את הדיסק הזה בזכות התרומה שלו.
וצדקה ותפילה,
וצדקה, תפילה ותשובה,
מעבירים את רוע הגזירה.
אז מי שרוצה,
יוכל גם לכתוב למעלה שם בשם האמא,
אם הוא רוצה ברכה לאיזה עניין מסוים,
ואנחנו ניתן לו גם ברכה ברבים.
אז מי שרוצה לזכות ולהיות שותף, שקל וחצי ליום,
ירים את היד עכשיו וייתנו לו הוראת קבע. הנה, פה הראשונים. פה יש אשראי למי שרוצה,
יכול לגשת לכאן. חמש דקות הפסקה,
שקל וחצי הזדמנות
מכספי מעשר.
בבקשה.
להרים את הידיים, אלה שמעוניינים יגישו אליכם.
מלך המושיע כודרים איזה בור זה מלך המושיע כודרים איזה בור זה מלך המושיע כודרים איזה בור זה מלך המושיע כודרים איזה בור זה מלך המושיע כודרים איזה בור להרים את הידיים, אלה שמעוניינים.
וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו וכל התוי נשמרתנו
מלך הראשי הידיעה
לא נכון.
הוא שיהיה, הוא מה שנעזור, הוא שיפה.
הוא שיהיה, הוא שיהיה, הוא מה שנעזור, הוא שיהיה, הוא מה שנעזור, הוא שיהיה, הוא מה שנעזור, הוא שיהיה,
ואין ואין ואין ואין סחת השמש.
ואין ואין ואין סחת השמש.
נתתי לו ברכה.
בבקשה, כולם לרדת למטה מהבמה.
בבקשה, לרדת מהבמה.
ואין ואין ואין בו חדש ככה אתה שומש.
ומה שהיום הוא שיהיה ומה שנעזור הוא שיהיה יותר.
מה שהיום הוא שיהיה ומה שנעזור הוא שיהיה יותר.
לא לעלות, לא לעלות.
מה שהיום הוא שיהיה, ומה שנעצור הוא שיהיה יופי. ואין, ואין, ואין כוחות עושה, אתה שומע.
ואין, ואין, ואין, כוחות עושה, אתה שומע.
ומה שהיום הוא שיהיה, ומה שנעצור,
ושיהיה כמה שיום, הוא שיהיה ומה שנעתו,
ושיהיה כמה היום, ואין ואין ואין ואין כוחו, תהילה בת רויטל, רפואה שלמה,
מהרה. רפואה שלמה והצלחה.
אני רוצה לבשר הבריאות והצלחה.
אסתר בת שרה, רפואה שלמה, מהרה.
ערן בן שושנה,
יהוד, איה בן פרידה,
שוליין, בריאות וזרע קודש מהירה.
שומש ואין ואין ואין כל כך לא סתה שומש
מה שהיום הוא שיהיה, ומה שנעצור הוא שיעשה,
מה שהיום הוא ש... ורד בת מרים, זרע חי וקיים, מהרה.
סעיף 1 נתניהו.
סעיף 1 נתניהו.
נועה רחל בקרות, רפואה שלמה מהרה.
יהודיין מרדכי, קול טוב והצלחה במעשה ידיו.
נהרי, מה אתה יושב? מה אתה מראה?
מה אתה מראה?
מה אתה מראה?
היריון קל ולידה קלה, עדי בת מרלן,
פרנסה טובה, מויעד בן רחל ועדי בת מרלן.
תקועת אליעזר בן תמר, בהצלחה במשפחת עניאל,
היריון קל ולידה קלה באלה בת רחל.
שמובן בן אסתר, פרנסה בריאות והצלחה.
מיכאל בר-און בן רחל, רפואה והצלחה בכל מעשה ידיו.
רון בן אסתר ראדה, ברכה והצלחה וזיווג הגון.
יהונתן ג'ון בן אברהם בגילה, רפואה שלמה חזרה בתשובה. דניאל יאיר בני גולי,
זיווג הגון עם מיכאל בן מרים ויאיר בן גולי.
זרע חיים קיים, לדבור רבג'ולי מהרה.
רינא בתמר, רפואה שלמה.
תשובה מאהבה לכל עם ישראל.
עמרם בן אישה, שלום בין טיבי ודוד בן שרה.
רפואה שלמה והצלחה.
נהרי, יש פה עוד מצלמה, נהרי.
יש עוד מצלמה, נהרי.
בין הגמר וכמה אחת משתי עיניי.
תסביר לו, נהרי, נהרי. תסביר לו.
בין הגמר וכמה אחת משתי עיניי. כן, אחרונים.
וכמה אחת משתי עיניי.
מי ישבר רחמותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויחקו, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות. הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה, הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.
הקדוש-ברוך-הוא יתמלא עליכם ברחמים.
תזכו לשוב בתשובה שלמה,
בריאות שלמה ואיתנה,
פרנסה טובה, זרע חי וקיים, זיווגים הגונים,
וכל בשורות טובות יתזכו לראות בגבולת עם ישראל.
רבי חנניה בן הקשייא אומר,
רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל,
לפיכה חרבה להם תורה ומצוות,
שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
חבר הכנסת נכון, נכון.
חבר הכנסת נכון, נכון.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).