אחיסמך - האש - ממשרתי הקב''ה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זאת אומרת אם הקדוש ברוך הוא רוצה אין לו בעיה עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט יש לו משרתים

ממש לוהט זה המשרתים שלו מעשה של אדם יחיד במזיד או שלא במתכוון גפרור אחד מדליק 50,000 דונם בצבא שלם, מדינה שלמה בסיוע של כוחות חוץ בקושי משתלטים בחסד השם על השרפה נו, זה פשוט? לא פשוט

הקדוש ברוך הוא כשנגמרת השרפה וכיבו אותה להראות אם הייתי רוצה הייתי מקדים וכשאנחנו מגיעים לשעה שקשה לנו מסיבה כלשהי או שיש איזה חולי או צרה או איזה סיבוב שאף אחד לא יכול לעזור למי פונים בסוף?

לאבא שבשמיים ומה אומרים לו?

מגיע לי מה אומרים לו?

באיזה ידיים באים?

כל רב סחרם מתלמידים כמו שאומרים לו זה נכון?

כמה שאפשר זה יותר טוב. אז למה כבוד הרב לא פותח ישיבה או בית כנסת או משהו כדי להעמיד תלמידים?

אדם שעומדת לו זכות הרבים לצידו וכנגד זה הוא מתיר לעצמו לחטוף מה הדין של אותו אדם?

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת חיים צבי בן ציפורה פייגה

הצלחה לכל המשפחה ופרנסה טובה ובריאות איתנה.

ולרפואת

יצחק בן שרה,

מזל הבת טונינה,

זהבה בת שמחה, דניאל בן שרה,

הודיה טליה בת אופירה,

רחמים בן ג'מילה,

רחמים בן אינס,

שלמה בן עליזה, שמעון בן טונינה,

נתנאל בן חנה,

בכור בת לידיה,

אריה בן חמיסה,

ולרפואת גיתי בן גשא, רפואה שלמה לכולם.

בפרשת השבוע למדנו כמה דברים שנוגעים אלינו,

איך ההתייחסות שלנו למקרים קשים שאנחנו עוברים בחיים,

ועד כמה אנחנו שותפים וערים להם.

כתוב בפרשה,

ובני בנימין בלע ובכר והשבל גירה ונעמה נחי וראש מופים

וחופים ומופים וחופים.

אמר לו יוסף לבנימין,

יש לך אישה?

אמר לו, הן.

יש לך בנים?

אמר לו, יש לי עשרה.

בלע ובכר,

באשבל ונעמן, אחי וראש מופים וחופים וארד.

אמר לו יוסף,

מי שמע שמות כאלה?

אמר לו, כולם, על אחי, בן אמי שהיה גדול ממני קראתי להם אלו השמות.

זאת אומרת, במפגש בין יוסף לבין בנימין אחיו הוא שואל אותו, כמובן שבנימין לא יודע שיוסף עומד לפניו,

הוא שואל אותו, יש לך אישה? אז הוא אומר לו, כן.

ויש לך בנים? הוא אומר לו, כן.

עשרה.

הוא אומר לו שמות שלא נשמעו מעולם.

אמר לו, כולם,

על שם של אחי, בן אמי, שהיה גדול ממני, קראתי להם את השמות.

בלע שנבלע בין האומות.

בכר

שהיה בכור לאמי.

אשבל שנשבע.

גר,

שנעשה גר.

נעמן,

שהיה נעים.

אחי,

על שם שהיה אחי, בן אמי.

בראש, שירוש וגדול עליי.

מופים,

שהיה יפה ומייפה.

וחופים,

שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו.

והארד שירד בגוליו, שפניו היו דומים לוורד.

ומיום שגלה יוסף אחי,

ירד אבי מעל המיטה וישב על גבי הקרקע.

ולא עוד,

אלא בשעה שאני רואה את אחי,

את אחי, כל אחד יושב אצל אחיו,

ואני יושב לבדי, זולגין עיני דמעות.

מה אנחנו רואים?

שכל שם שהוא קרא לילדים שלו, בעצם

הוא רוצה להיזכר באח שלו.

באחד הוא רואה

שהוא היה בכור, בשני הוא רואה שהוא נשבע, בשלישי הוא רואה שהוא היה גר.

ברביעי הוא נעים.

שהוא אחיו, שהוא ראש וגדול עליו, שהוא היה יפה.

שהוא לא ראה בחופתו,

שהוא ירד בגולה, שפניו דומים לוורד.

הוא אומר לו, הצער כל כך גדול בבית שאבא במשך עשרים ושתיים שנה יושב על גבי קרקע ולא מקבל תנחומים.

ולא עוד, אלא שאני מצטער כשאני רואה את אחי יושבים כל אחד עם אחיו,

אני יושב לבדי, זולגים עיניי דמעות.

טבעו של אדם בדרך כלל כשקורה לו איזה אסון במשפחה, חס ושלום,

ככל שהצער והאבל גדולים, הוא מתנחם

כשהוא מתברך באיזו שמחה משפחתית,

אם זה שמחת נישואיו או כשנולד לו איזה בן,

מתחיל לפוג האבל והוא מתנחם.

וכשנולדים לו עוד צאצאים,

הוא מרגיע את עצמו יותר ויותר,

כי השמחה מקצרת את הדאגה והאבל.

וכאשר יחון השם ומשפחתו מתפתחת עד לעשרה בנים,

ודאי שהוא שוכח לגמרי את האבל והשמחה משתלטת עליו לגמרי ועל כל גופו וכל רגשותיו.

אבל כאן אנחנו רואים אצל בנימין הצדיק

שצערו ואבלוע יוסף לא הופחת גם לאחר שנשא אישה,

גם לאחר שהוליד עשרה בנים.

עשר שמחות

לא השכיחו את ההיעדר של אחיו,

לא הפקיעו את הנאמנות לאחיו,

לא ערפלו את הצער.

להפך,

בכל שמחה היה מבליט מחדש את צערו ומעלה אותו על ראש שמחתו.

חריפות הצער הייתה תמיד במלוא תוקפה.

בכל פעם שנתן שם לבנו היה הצער מתעורר מחדש,

וזיכרון אחיו היה גדל יותר בעיניו.

כשנשא האישה לא שכחה שמחת הנישואין את זכר אחיו מליבו,

והוא נצטער שלא יכול להשתתף בחתונתו ולא ראה בגדולתו.

וכשנולד לו הבן הבכור, בוודאי השמחה הציפה את ליבו,

ובכל זאת הוא מעלה את זכר אחיו במלוא הרעננות ובמלוא הצער.

בכך, כשנולדו לו יתר הבנים,

לא שכח את הצער גם כשישב ברוב שלווה בבית אביו הזקן,

וגם כשהיה מסודר בתוך המשפחה,

תמיד העלה אותו בראש מאווייו,

וזכר שאחיו יושב שבוי בין האומות.

לידת הבנים לא השקיטה את הצער,

כדרך כל אב שמתענג כשזוכה בבנים יפים ונחמדים,

שוקע בעולמם ושוכח את כל הנעשה סביבו.

אין גבול לאושרו של אב באותם רגעים יפים ונעלים,

וכל דמיונו ומחשבותיו דפוסים בחיי ילדיו.

לא כן בנימין הצדיק.

כל הבנים הנפלאים שהיו לו לא מערפלים את תמונת אחיו,

והוא רואה אותו בצורה יותר מעמיקה,

וכל אחד מבטא זיכרון נוסף מאחיו.

באחד הוא רואה את יופיו של יוסף, בשנית נעימותו,

בשלישית שכלו.

כל-כולו היה מרוכז בנימין בצערו של יוסף.

נגיע לענייננו.

משקל הרגשות של הלב של בנימין יכול לקבל אצלנו מושג רחב יותר,

אם מתבוננים אנחנו בדרכי בני אדם בדורותינו,

כאשר מעט כסף,

מעט רכוש ושמחה קלה כבר מטשטשים את כל הזיכרון של קדושנו שנספו על קידוש השם.

לא מזמן,

לפני שישים שנה לערך,

עברנו שואה ששש מיליון יהודים נספו.

מישהו זה עומד לנגד עיניו?

מישהו קרא שמות לילדים שלו על שם האסונות שהיו?

מישהו חווה את זה בחיי היום-יום?

איפה זה מונח אצלנו?

הייתה שרפה לפני מספר ימים.

אצל מישהו זה עוד מול הפנים?

כבר מדברים על השיטפונות.

מי זוכר את השרפה?

בעוד שבועיים?

מי יזכור את השיטפונות?

אנחנו ממהרים לשכוח טיפה שמחה, קצת כסף,

קצת תאווה של אכילה,

משגיחים מהבן אדם את כל מצוקות החיים,

כל הצרות וכל האסונות.

מעט הון משקר את דעתנו ומתנחמים על כל מה שנעשה לנו.

שוכחים אנחנו את אבותינו,

שוכחים את ריבותינו,

שוכחים את גדולי העם והמנהיגים,

ואם אנו מעלים את זיכרונם,

אז זה בצורה יבשה, ללא כל חמימות.

כמה עלובה היא הנפש הענייה הזו שבמעט שמחה

ובקורתו של נחמה מדומה

נעלמת מעינינו הטרגדיה הנוראה והגדולה.

יום אחד

שאל אותי

אדם ממורמר שאלה,

תגיד לי, איך החרדים לא מתביישים?

איך הם לא מתביישים?

מה קרה, אני שואל,

מה עכשיו?

אמר, איך זה ביום השואה?

הם לא מוכנים לעמוד דקה בצפירה.

איך הם לא מתביישים?

דקה לעמוד?

שש מיליון אנשים מתו, נטבחו, נשרפו.

דקה לא יכולים לעמוד?

ולעומת זאת,

החרדים

על 24,000

תלמידי רבי עקיבא שמתו בין פסע לעצרת,

שבועות מתענים.

שבועות

על 24,000. אז לא יכולים דקה

לעמוד בשביל שש מיליון?

לא מתביישים?

שאלה?

אמרתי לו,

אני לא מבין,

החילונים,

איך הם לא מתביישים?

איך הם לא מתביישים לעמוד דקה

על שש מיליון?

החרדים על 24,000 שבועות,

ואתם על שש מיליון עומדים רק דקה.

אתם לא מתביישים?

זה הכבוד שאתם חולקים לשש מיליון?

דקה.

עושים צפירה, וזהו, נגמר.

לא תהילים, לא משניות לזכרם, לא שום דבר, סתם לעמוד באמצע הרחוב,

רק לצאת ידי חובה.

זה מה שמגיע להם.

אז אתם צריכים להתבייש.

זאת אומרת,

גם אם מצטערים,

זה רק לצאת ידי חובה.

אבל לעומת זאת, תלמידי רבי עקיבא,

24,000,

אלפיים שנה,

שבועות

עם ישראל מתאבל עליהם.

זוכר אותם.

מתענה עליהם.

לומד

מה שניתן ללמוד כדי שלא לחזור על הטעויות.

אבל ככה זה. בני אדם בדרך כלל לא אוהבים לחיות

בתוך הצרות של אחרים.

רוצים לשכוח.

משתדלים לברוח מבתי חולים,

לא לבקר.

ואם כן, לרגע.

בעדיף בטלפון.

וכל מה שאפשר להתרחק ממקום החולה או ממקום המסוכן או מבית אבלים,

כמה שאפשר משתדלים להתרחק.

ואם כן, זה רק בגלל הכרח גדול שזה כבר משפחה ולא נעים וכולי וכולי,

אז באים לחלוק את הכבוד האחרון, מה שנקרא.

אבל מי חי את זה אחרי זה?

מי מלווה את האלמנה או את האלמן ואת היתומים?

יכולים להגיד מסכנים,

מסכנה,

מסכן,

חלק ציונים, ולהמשיך.

והנה פה אנחנו רואים

שבנימין עשרות שנים

לא נרגע.

לא נרגע.

וכל ילד הוא קורא על שם אחיו.

כתוב ויקרא יעקב שמלותיו וישם שק במותניו ויתאבל על בנו ימים רבים.

ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו בימיהן להתנחם.

מי אין לשמוע דברי תנחומין כדי שלא להעביר דאגה מליבו.

יעקב אבינו לא השלים עם זה שבנו מת,

לכן לא קיבל תנחומין

ולא הפסיק.

למה?

לא רצה להעביר דאגה מליבו.

כל בניו התכוונו להרגיעו

ולנחם אותו,

שנשארו לו עוד הרבה בנים ובנות.

כולם עומדים סביבו לחפות על הצער

ולהשגיח את ההבל.

אבל יעקב לא נותן לעצמו להנחם.

מתאבל על יוסף.

הוא פוחד מהעונש,

כך שמאמצי בניו ובנותיו לא הועילו להשקיט ולהשכיח את האבלות.

כידוע,

יעקב אבינו ידע שצריכים לצאת ממנו 12 שבטים,

ואם חלילה יאבד לו אחד,

כי ירד אל בני אבל שאולה.

כי אם הוא לא מצליח במשימה הזאת להעמיד את 12 השבטים,

חלילה לא יהיה לו חלק לעולם הבא.

ויוסף, שהרגיע את אחיו, שפחדו שמא יתנקם בהם, אמר

ומה עשרה נרות

לא יכלו לכבות נר אחד על אחת כמה וכמה,

נר אחד לא יוכל לכבות עשרה נרות.

אם האחים שהם עשרה

לא יכלו להבליג על הצער

ולשכוח את היגון מזה שקבע להם נר אחד,

יוסף,

אף על פי שהם נשארו הרוב,

מכל מקום לא יכלו להרגיע את עצמם,

והצער של היעדרו של האחד השיג אותם כל הימים,

הרי כל שכן שלא יוכל להרגיע את עצמו הנר האחד, יוסף,

אם חלילה ייקבעו עשרת הנרות.

אז לכן הרגיע אותם שלא יחששו ממנו,

כיוון שהוא לא יתנקם בהם.

הצער אצל האחים היה גדול,

שנראה להם כאילו קבעו כל הנרות.

ואם כן,

איך יכול נר אחד בדורנו, כל אחד מאיתנו,

להשכיח את כל הנרות שקבעו,

כל המיליונים שהלכו ונספו,

כאשר השכינה מקוננת על בניה איך אנחנו יכולים להשקיט את עצמנו,

איך נוכל לבקש מותרות בעולם הזה ואיך נשיר שיר של תענוגות בעולם חולף זה.

מי שהיה רואה

את יעקב אבינו,

צדיק יסוד עולם,

רגל במרכבה,

בחיר שבאבות,

יושב על גבי קרקע

יום ויומיים,

חודש וחודשיים,

שנה ושנתיים,

עשר ועשרים ושתיים שנה,

יושב על גבי קרקע ולא מסכים להתנחם.

מי שהיה רואה את זה, הוא מתפלץ.

אם היינו רואים סתם בן אדם,

שיושב שנים ומתאבל כל הזמן כאילו עכשיו קברו את הבן שלו,

איך אפשר לראות תמונה כזאת?

עשרים ושתיים שנה יושב על גבי קרקע

יעקב אבינו

מתאבל תמונה קשה מאוד לראות

איך אנחנו שיודעים שהקדוש ברוך הוא אלפיים שנה בוכה

מתי העם שלי יתעורר

ויפקש לגאול אותי עימהם

ואף אחד לא אכפת לו

כל אחד בשלו יש לו רכב

יש לו חלקת אדמה יש לו דירה

קצת רכוש

משכורת טובה

והוא לא אמור לפתור בעיה של אף אחד

בוודאי לא של הקדוש ברוך הוא אלפיים שנה

בורא עולם בוכה

בוכה

מי מכל האנשים יהיה מוכן לקום ולגאול את הקדוש ברוך הוא

הקדוש ברוך הוא איתנו נמצא בגלות

להקים שכינתה מעפרה

זה מה שאנחנו צריכים לעשות

זה מה שאומר רבי שמעון בר יוחאי בתיקונים

שהקדוש ברוך הוא אומר שהוא אסור במאסר

ופורקנא דילה בידון טליה

וכל הגאולה שלו תלויה בנו

ומהי הגאולה?

תשובה של ישראל

אם ישראל עושים תשובה

הם פשוט

גואלים את הקדוש ברוך הוא שיוכל לגאול אותנו

אבל ידיו כביכול כבולות

ואין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים

צריך שמישהו מבחוץ יבוא ויתירו

כי הקדוש ברוך הוא קבע כללים בבריאה

כמו שפה בעולם הזה יש בית דין

ויש בעלי דין

ויש סנגור ויש קטגור גם למעלה

הקטגורים מקטרגים על עם ישראל ואומרים הם עוברים עבירות בפרהסיה

הם עושים נגד מה שכתבת להם בתורה

ואז כביכול כובלים את ידיו של הקדוש ברוך הוא כי הוא לא יכול להעביר על דבריו שבתורה

אז מה הדרך לשחרר אותו מהטיעונים של המקטרגים?

תשובה.

אם ישראל עושים תשובה נסתם הפה של המקטרגים ואין להם על מה לקטרג

אין יותר אנשים שעוברים עבירות

קיבלו עליהם תשובה

אז מה מעכב את כל הגאולה? תשובתן של ישראל

לכן נאמר שבאחרית הימים כשיגיע העת

ואנחנו נהיה קרובים לגאולה

היא יכולה לבוא בשתי דרכים

או בטוב או ברע.

בטוב פירושו של דבר שהעם מתעורר מעצמו.

מה שאנחנו מנסים לעשות

כל יום וכל ערב בכל רחבי העולם במשך שלושים ושתיים שנה

וברוך השם יש תוצאות די טובות אבל עדיין לא מספיק.

זה מה שאנחנו מנסים לעשות שזה יהיה בטוב אבל אם לא נספיק עד המועד

אז כתוב שהקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך

שגזרותיו קשות כהמן כמו אוחמדינג'אד

ואז הם חוזרים בתשובה באונס.

למה? כי הפחד יהיה פחד מוות

ולא תהיה ברירה כולם יפנו לשם.

בשרפה לאן פנו כולם?

לביבי.

הוא פנה ליוונים.

אז על מי יש לנו לסמוך והנה נגמרה השרפה עכשיו יש לנו שיטפונות מי יכול לעזור מי יעצור נראה שיביאו את היוונים שעצרו את זה

שיביאו את הרוסים שעצרו את זה

למה עוצרים את זה?

מה תעשה?

תקים תקרה עכשיו שהשמיים לא יוכלו להפיל את המים מה תעשה?

שיטפונות

אשדוד גובה מטר מים ברחובות אשדוד

וזה רק שתי יממות

וזה הפסיק.

נראה מה התוכנית אחר כך.

בגולן כבר מטר וחצי שלג שתי יממות.

זאת אומרת אם הקדוש ברוך הוא רוצה אין לו בעיה.

עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.

יש לו משרתים אש לוהט.

זה המשרתים שלו.

מעשה של אדם יחיד במזין או שלא במתכוון.

גפרור אחד מדליק 50 אלף דונם בצבא שלם, מדינה שלמה בסיוע של כוחות חוץ,

בקושי משתלטים בחסד השם על השרפה.

נו, זה פשוט?

לא פשוט.

מתי הוא מביא גשם מהקדוש ברוך הוא? כשנגמרת השרפה וכיבו אותה,

מתחילים טפטופים

להראות

אם הייתי רוצה הייתי מקדים.

לא רציתי, רציתי שתראו.

עכשיו גשם,

תעצרו אותו נראה.

אז הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. עושה מלאכיו רוחות, רוחות.

120 קמ״ש רוחות.

הייתי בערד שבוע שעבר,

ניסיתי לעבור מהדלת של המלון לחדר והרוח לא נותנת.

אתה צריך להילחם איתה, להתקדם.

בסופות חול, אתם יודעים מה זה בדרום סופות חול?

זה כמו מכת חנק.

אין אוויר.

בלי כלום.

חול עף לך לפנים, לעיניים, לאוזניים, לכל המקומות, זהו.

אתה יושב בחדר,

במלון יש דלתות לא כל כך סגורות,

טרררר, כל החדר שלך בפנים.

מלא חול.

יש לו בעיה לקדוש ברוך הוא, אתם חושבים? אין לו, אבל הוא מראה לנו.

קודם הוא ראה לאומות העולם מסביב הוריקנים,

שרפות ענק,

מבולים,

בולענים,

הרים מעשנים,

לבות פורצות,

הרים מוחקים כפרים,

פשוט נמסים עליהם

כל מיני מיתות משונות.

והזהרנו.

הפסוק אומר, אך תראי אותי תקחי מוסר.

כל זה אזהרה לישראל, לבנים.

אבל אם הם לא מבינים, שידעו, זה יתקרב אליהם.

והנה אנחנו רואים, זה מגיע.

ובינתיים יש רעידות אדמה קלות בצפון ובדרום,

ומראים לנו, הופ, היזהרו.

יכולה לבוא רעידת אדמה חזקה מאוד.

תתכוננו.

מעניין מי יהיה אשם ברעידת אדמה הבאה.

את מי יאשימו? איזה שר.

ערוכים?

אני שומע כבר עשרות שנים שישראל לא ערוכה לרעידות אדמה.

נו, מישהו עשה משהו עם זה? אף אחד.

ישראל לא ערוכה למשבר המים.

מישהו עשה משהו?

כן.

עכשיו, אחרי הרבה שנים, הקימו מכון להתפלת מים.

אבל לא מספיק.

ומה עשו?

ריכזו את הכול באשקלון,

בטווח הטילים מעזה.

מעזה.

אז עכשיו צריך רק לצלוף עם הטילים המדויקים שהם קיבלו,

והכנסת את כל המאגר שלך, עם כל מה שיש שם בנוסף,

תחת הכוונת שלהם.

אנחנו לא במצב טוב.

אנחנו צריכים להבין שהקדוש ברוך הוא מרמז ומאותת לנו באיתותים קרובים מאוד.

אין היום מי שלא מחובר למה שקורה היום במדינה.

אז צריכים לדעת, להיות ערים לדברים.

אנחנו רואים שיעקב אבינו ישב עשרים ושתיים שנה,

ואנחנו לא רואים שהקדוש ברוך הוא אלפיים שנה מחכה לנו.

אני חושב שזה כבר מוגזב, לא?

אלפיים שנה לתת לקדוש ברוך הוא לחכות,

זה כבר בושה.

אם

אנחנו לא עושים משהו בשביל להפסיק את הבושה הזאת

אנחנו נצטרך כנראה לשלם על זה

וסיפרתי באחת ההרצאות

כשהייתי בארצות הברית היה שם איזה בחור תימני שישב מולי בבית כנסת של פרסים

והוא היה בולט, שורה ראשונה, תימני בין פרסים

וכיוונתי ככה בהרצאה, דיברתי והייתי מביט בו מדי פעם מה מתרחש בו

ובשלב מסוים אחרי שעתיים היה לי כוס תה,

הגשתי לו את התה ואמרתי לו כבודו ישתה

אמר לי לא תודה אני לא רוצה

אמרתי לו למה אתה לא רוצה?

תה חם זה טוב, בריא

לא תודה אני לא רוצה לשתות

אולי בכל זאת לא רוצה לשתות

הפצרתי והפצרתי הוא התעקש

בסוף החזקתי את היד ותמכתי אותה, אמרתי לו

תשמע היד שלי כואבת

אז אולי בכל זאת תהיה מוכן לשתות

בסוף הוא התבייש, קם

בא לשתות, אמרתי לו תברך

פלט משהו במהירות ושתה

רצה לשבת, אמרתי לו תגיד לי

כמה זמן אתה מכיר אותי?

הוא אמר לי שעתיים בערך

אמרתי לו הצעתי לך לשתות ואתה לא רצית

למה קמת בסוף?

הוא אמר די נה, ריחבתי עליך, לא נעים, אתה כל הזמן מושיט את היד והיד שלך ככה, אז אמרתי אני אשתה

אמרתי לו תראה אתה מכיר אותי שעתיים

ואחרי דקה של ניסיונות אתה קמת לשתות

הקדוש ברוך הוא ימינו פשוטה לקבל שווים, מגיל שלוש עשרה הוא ממתין לך עם יד פשוטה

מתי תחזור בתשובה

ואתה מייבש אותו עם היד מגיל שלוש עשרה

זה הגון?

הוא תפס מיד מה אני אומר

ובהמשך לדברים שאמרתי בהרצאה,

שמנו לו ציצית והוא חזר בתשובה היום הוא ברוך השם שומר תורה ומצוות כהוגן, יש לו נכדה גם שכבר נמצאת במקום טוב ועבר לארץ ישראל, גר היום ברחובות.

נהג מונית.

ממה?

מכוס תה ודקה.

בן אדם שאתה לא מכיר, לא נעים.

דקה, הוא מציע לך משהו.

הקדוש ברוך הוא מציע לך עולם הבא, גן עדן,

אושר,

הכל.

אתה לא סומך עליו?

לא מוכן לקחת מידו?

משאיר אותו להתייבש עם היד?

איזה פתחון פה יהיה למישהו מאיתנו כשנעמוד לפני הבורא וישאל

למה לא קיימתם את מצוותיי ותורותיי?

מה נגיד לו?

מה נגיד לו?

וכשאנחנו מגיעים לשעה שקשה לנו מסיבה כלשהי,

או שיש איזה חולי או צרה או איזה סיבוך,

כשאף אחד לא יכול לעזור למי פונים בסוף?

לאבא שבשמיים.

ומה אומרים לו?

מגיע לי.

מה אומרים לו?

באיזה ידיים באים?

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

אתה רוצה פתחון פה אצל הקדוש ברוך הוא?

תעשה מה שהוא מבקש ממך.

כשתעשה מה שהוא מבקש ממך, יהיה לך פתחון פה אצלו.

ומה שתרצה תוכל לקבל.

אבל שאתה ראוי.

אם אתה עושה את רצונו,

ודאי שהוא יעשה את רצונך.

בואו נראה דוגמה מהאדם הראשון.

האדם הראשון היה בגן העדן.

בספר יחזקאל כתוב שהקדוש ברוך הוא חפה אותו בשלוש עשרה חופות.

לא מספיק שהוא היה בגן העדן,

גם מעליו היו חופות, חופות, חופות, חופות.

של מה?

בעדן גן אלוקים היית.

כל אבן יקרה מסוכתך.

הקדוש ברוך הוא סח אותו כמו סכך מעליו.

איזה אבנים היו מעליו? סכך.

אודם.

פיתדה.

ביהלום.

תרשיש.

שוהם.

ביושפה.

ספיר.

נופך.

וברקת.

וזהב. מלאכת תופיך ונקבך בך. ביום יבראך קוננו.

ואחרי כל השבח הזה שהקדוש ברוך הוא עשה לו, מה אמר לו?

כי עפר אתה ואל עפר תשוב.

אתם שומעים?

בן אדם יכול להיות

בגן עדן כאדם הראשון מחופה,

בשלוש עשרה חופות של האבנים הכי קרות שיש בעולם.

אבל סופו של אדם מעפר בתא ואל עפר תשוב.

אדם הראשון היה מושלם.

המלאכים טעו בו וחשבו שהוא אלוקים.

ורצו לומר לפניו שירה.

תארו לכם כמה הוא היה מושלם.

בכל אופן,

כשהקדוש ברוך הוא שאל אותו,

כשהעביר לו את החיות, מה השם של כל אחת,

אמר את שמה של החיה על פי מהותה,

מה שהמלאכים לא ידעו,

כיוון שהוא היה חכם יותר מהמלאכים.

וכששאל אותו הקדוש ברוך הוא, מה שמי?

אמר לו אדוני,

שאתה אדון עליי.

אמר לו, מה שמך?

אמר לו אדם,

למה?

כי מן האדמה לוקחתי.

עם כל זה שהאדם הראשון היה בחיר הנבראים

ולא הילוד אישה

והיה בגן עדן

והיה מחופה בכל החופות,

לא גס ליבו עליו ואמר, אני אדם,

לוקחתי מן האדמה,

ואני חוזר אליה.

והיום יש למישהו

שני שקלים יותר מחברו,

הוא כבר מרגיש בשמיים.

ואם יש לו רכב חדש, וואי וואי וואי.

הוא לא סופר אף אחד.

זאת אומרת,

אנחנו לצערנו הרב,

קטני מוח משיגים שמחה קטנה מהנאה

ושוכחים את כל הצער שנמצא בסביבתנו ובעולם כולו.

דם ישראל שפוך

והאוזניים אטומות

ולא שומעים את הצעקות

ולא את הזעקות.

וכל הנאות העולם מעבירות אותנו מלראות את מה שהיינו צריכים להרגיש ולראות.

הערב הזה, רבותיי,

נעשה בשביל יהודי ששוכב כרגע חולה בן 38 בביתו,

במצב קשה מאוד,

עם מחלה בלבלב,

ולפי הרופאים הסיכויים הם מעטים.

אבל אין מושג של סיכויים אצל הקדוש ברוך הוא.

גם במקום שאין סיכויים, יש סיכויים,

וגם במקום שיש סיכויים, אין סיכויים,

הכל נדון לפי הזכויות של כל אדם ואדם.

ואם לאדם חסר זכויות,

אז מייצרים לו זכויות.

כמו שאם יש אדם שיש לו חובות בבנק,

אפשר לכסות לו את החובות.

לאו דווקא הוא,

אבל גם אחרים יכולים לכסות לו את החובות.

אז אם אדם נתפס,

ואנחנו לא יודעים על מה,

בין בשל גלגול קודם,

בין בשל עכשיו,

והוא נתפס במצב כזה שהמצב קשה,

גם אם הוא ייצר זכויות לעצמו כמובן,

על ידי שהוא חוזר בתשובה שלמה,

לא תמיד זה יכול להספיק.

לכן חובה על כל אחד מבני המשפחה והקרובים והחברים האוהבים,

המעריכים והחייבים

ומכירי הטובה,

לא להזכיר את האדם אחרי 120 שנה,

אלא לדאוג שיחיה עד 120 שנה.

ומה צריך לעשות? להוסיף לו זכויות כצד על ידי שמקבלים עליהם עול מלכות שמיים.

‫ובזה סותמים את פי המקטרגים.

‫כי בכל גזרה שיש על אדם פרטי,

הגזרה מופנית גם לכל הקרובים שסביבו.

‫אין גזרה ליחיד בלבד.

כי אדם יש לו הורים, יש לו אחים, יש לו אחיות, יש לו גיסים, יש לו גיסות,

‫יש לו סבא, ויש לו סבתא, ויש לו ילדים, ‫ויש לו ויש לו ויש לו.

וכל אלה במצבו נפגעים.

ואם חלילה קורה אסון אז כולם נחסרים.

אז הפגיעה היא כלפי כולם.

אז במקרה כזה תופסים אחד,

ואם כולם ערים ואכפת להם, לפחות

כמו בנימין,

שקרא את כל השמות

של הילדים שלו על שם אחיו שהוא בשבי,

ולא הזיז מנגד עיניו את הצער שסובל אחיו גם בתוך השמחה שלו,

והיה קורא את שמותם על שם הזיכרונות שיש לו מהחיל,

ודאי שכל אחד מחויב לעשות מה שיש לאל ידו,

כמו שהוא היה רוצה,

שאם חלילה היה מקרה הפוך והוא היה זקוק לרחמים,

הוא היה מצפה שכל מי שבאמת מוקיר ומכיר יעשה למענו.

וזה מה שצריך כל אדם בשעה כזאת,

בשעה של סכנה,

לעשות.

ורבותיי, אני כבר זכיתי בחיי, ברוך השם, לראות מאות מקרים

שנקראו חסוכי מרפא,

או ללא תקווה.

אפילו מצד החולים עצמם, לא רק הרופאים.

וכששמעו למה שביקשתי מהם על פי התורה לעשות,

נושעו ונתרפאו.

ובעשרות מהמקרים, תיעדנו גם את המקרים,

ועקבנו אחרי החולה מאותה שעה שהודיע,

והרפואה מצולמת גם כן.

כמו נס מצולם,

עם ילד שהיה לו מחלת הסרטן בגיל שלוש שנים,

בכבד,

והיה צריך השתלת כבד חוץ מהסרטן

שהיה לו בבטן.

ואחרי חודש,

לאחר שהאבא קיבל על עצמו ללמוד תורה וציבור גדול קיבלו עליהם תשובה,

הילד נרפא מהמחלה,

ועוד מעט, בעזרת השם, הוא קרוב כבר לעשות בר מצווה.

חי, בריא ונושם.

מקרה אחר של ניסים התותח, מר ישראל,

שהצטמק מ-110 קילו ל-47 קילו.

והוא הגיע אליי שבוע ימים לפני שהוא הולך למות על פי הרופאים,

כשחודשים הוא כבר לא אכל.

ולראות אותו זה כמו שלד שקם מהקבר.

ואמרתי לו שהוא צריך לחזור בתשובה, הוא ואשתו גמורה לחלוטין להיות צדיק יותר ממה שצריך

על פי השולחן ערוך.

כמובן שהוא התנגד בהתחלה, כי הוא אמר, מה,

אני לא יודע כלום, אני חילוני.

אז אמרתי לו, אל תדאג,

ניתן לך מי שילמד אותך, אבל אתה תקבל עליך לחזור בתשובה שלמה.

אתה מוכן או לא?

לא היה לי זמן גם להמשיך לדבר,

והוא הסכים.

והיום כבר עברו כעשר שנים, והבן אדם אברך כולל, עבר על הזמן.

בריא ושלם.

נתנו לו שבוע.

יש על זה סרט באתר שופר.net.

ועוד כאלה עשרות של מקרים,

אבל זה כששומעים,

כשלא שומעים,

כשמחפפים,

כשמבטיחים ולא מקיימים,

כשחושבים שזה יסתדר על ידי אחרים,

אז לפעמים מקפחים חיים וחבל.

כי כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה ודוחק אדם לפינה,

זה בשביל שיקרה לו.

כמו שהיה בקריעת ים סוף.

המים מלפנים, המצרים מאחורה, אין לאן ללכת.

מה רצה הקדוש ברוך הוא? שיפנו אליו.

וכשפנו אליו,

אז הקדוש ברוך הוא הושיעם.

ויצעקו אל השם בצר להם,

וממצוקותיהם יושיעם.

אז אם זועקים לשם,

אבל לא זעקת חינם, עם קבלות, כמו שאומרים,

מקבלים על עצמם,

אז באמת מסייעים לחולה.

כי מה שצריך חולה זה זכויות.

ואם מספקים לו זכויות,

האדם הזה יכול לחיות.

בהרצאה הקודמת שהייתי כאן,

הוא כבר היה חולה.

ואז היה כימו,

טיפולים כאלה.

ואחרי ההרצאה השתפר מצבו ב-30%.

אבל עבר זמן ועוד זמן,

וכנראה אלה שקיבלו על עצמם לא קיבלו על עצמם עד הסוף,

והמצב הידרדר עוד פעם ונסוג אחורה.

מישרה לו מזמן הרצאה שלי הייתה בחורה שהייתה מאלעד,

שסיפרה שהיא קיבלה את המחלה והיא צלצלה אליי ואמרתי לה מה לעשות.

והיא התחילה לעשות והיא הבריאה.

אחר כך היא חזרה בה משמירת שבת והמחלה חזרה עוד יותר חזק.

ואז היא צלצלה אליי עוד פעם לפני שהיא נכנסת לבידוד 45 יום.

להשתלת מוח עצם בכל הגוף.

ואמרתי לה, אל תעשי משחקים ותקבלי על עצמך.

והיא קיבלה עוד פעם על עצמה והיא התרפאה לחלוטין והיא באה להודות בהרצאה בבית שמש.

תוכלו לראות את זה שם.

אז לא כל אחד זוכה לעשות יו-יו עם הקדוש ברוך הוא פעם ופעמיים,

כי יש כאלה שלא מספיקים.

במקרה שלה זה הצליח, גם בפעם השנייה.

אבל יהודים יקרים,

חיי אדם,

חובה עלינו להציל. פדיון שבויים זה למעלה מכל המצוות

וקודם לכל המצוות.

פדיון שבויים זה לפדות אדם חי מהשבי.

לפדות אדם שחלילה עומד למיתה במחלה קשה,

אין מצווה יותר גדולה מזאת.

וכל המציל ניצל.

אז לכן צריך לראות שכל אחד מפה יוכל לקבל על עצמו משהו להציל חבר ורע וידיד וקרוב ובן משפחה וגם יהודים מהמושב.

כמו שאני שומע ותחקרתי,

אז במושב, צערנו הרב, יש מספר אנשים שנפגעו מהמחלה הקשה,

במספר שלא היה רגיל לפני עשר שנים.

יש חלק שאתם יודעים, יש חלק גם שאתם לא יודעים.

אז זאת אומרת שהדברים לא פשוטים.

זה יכול להגיע לכל בן אדם,

ומי שלא יודע את הסטטיסטיקה בארץ,

אז אחד מתוך שלושה לוקה במחלה.

אז זה כבר יותר גרוע מרולטה רוסית.

אז כדאי לדאוג לאחרים,

שהרי כל המתפלל על חברו נענה תחילה ולא יצטרך חלילה לעמוד במצב

שיהיה תלוי בחסדי האחרים.

אם כן, הדרשה שדיברנו היום על בנימין

אומרת לנו הכול.

ובסוף מה השמחה הגדולה שבנימין נפגש עם אחים, עם יוסף,

והוא מלך במצרים.

איזה אושר זה?

כשיוסף שומע שהאחים כל כך דאג לו,

כל כך חשב עליו.

כמה זה מעניק לבן אדם.

אז כל אחד מאיתנו צריך לראות מה הוא יכול לעשות.

ולא רק הקרובים, כל יהודי,

במה שיכול לעזור אשריו ואשרי חלקו.

אז ככה,

מי שנמצא פה מהמשפחה

ומוכן לקבל על עצמו שמירת תורה ומצוות לרפואתו של החולה,

ירים את ידו ויגיד מה הוא מוכן לקבל על עצמו,

ובעזרת השם נצרב זכות לזכות

שנוכל לפדות את החולה.

אני פעם שנייה נמצא פה בשביל אותו חולה.

זו המטרה

אז הנה יש יהודי שמה שמרים את היד, כן, תעמוד בבקשה מכבודו בשבילו,

אתה גיסו

ומה אתה מוכן בעזרת השם לעשות?

לשים ציצית

זה נפלא אבל גם שבת אני רוצה שומר

אתה כבר שומר? כן גם האישה והילדים? כן כמה ילדים?

שישה. וכולם שומרים שבת?

ברוך השם. אשריכם ישראל. בוא מותיק, בוא.

כן, מי עוד מהקרובים מהמשפחה רוצה לקבל על עצמו, בבקשה שירים את היד.

קח, תברך שהחיינו. בוא.

אמן.

אשריך לחיה עולם הבא, זכות המצווה,

תגן עליך ועל משפחתך.

מה אתה מוכן לקבל על עצמך?

קבל על עצמי הנחת תפילין כל בוקר.

אשריך, ומה עם שבת?

בעזרת השם.

שבת זה חשוב מאוד, תדע לך, זו שמירה גדולה לך ולכולם.

ציצית גם אתה מוכן?

ציצית בין דעים או לא?

אז בוא אני אתן לך לשבת.

בוא.

תפילין, שבת וציצית לשבת.

יפה מאוד.

מי עוד בעזרת השם?

מי עוד בעזרת השם מהמשפחה שמוכן? הנה הגברת.

תן לה בבקשה.

אני קרובת משפחה שלו.

כן?

אני רוצה לקחת משהו מהרצינים.

את שומרת תורה ומצוות, אני מבין.

ברוך השם.

תגידי לי, את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף?

ידריכו אותי בעזרת השם וכן.

אם קשה לך בלימוד אז תהילים את יכולה? תהילים.

את יכולה תהילים? כן.

את יכולה חמישה מזמורים ביום?

כן, בעזרת השם.

בעזרת השם אשראי, כתבו אורחי.

לרפואתו.

בעזרת השם אמן. אחר כך ניתן לו מי שברך. אמן, אמן, אמן.

מי עוד?

שלום.

שלום וברכה.

אני אחיין.

כן?

ציצית ושבת.

ציצית ושבת? כן. אשריך לחיי העולם הבא. בוא.

אני רואה שאנחנו בדרך להציל אותו.

אשריכם, שהחיינו.

אמן.

חזק וברוך. זכות המצווה תגן עליך. הנה הבחור הזה, תן לו.

אני לומד בישיבה.

עכשיו, שאני אקח מהבוקר עד הלילה כל הלימוד לרפואתו.

אשריך לחיי העולם הבא.

לימוד תורה בישיבה לרפואתו. תבורך. הנה הגברת שעמדתן לה.

שמי סימה ואני שכנה.

אני מוכנה לקחת על עצמי כיסוי ראש של שבת.

אשריך לחיי העולם הבא ותזכי כל השבוע גם.

כן.

אני שומר שבת ואני לוקח על עצמי ציצית.

אשריך, אתה המשפחה.

כן. בוא, מוטי. בוא.

זכות המצווה תגן עליך ועליו.

אני מקבל עליי תפילת שארית ומניין כל יום.

אשריך לחיי העולם הבא.

יהי רצון שתזכה גם מנחה בערבית.

תבורך.

כן. מי עוד לוקח על עצמו בשביל להציל יהודי? פרקי תהילים.

פרקי תהילים. כמה תהילים ביום?

חמישה מזמורים.

אשריך, תבורכי מפי עליון.

רבותיי, אנחנו עוסקים בהצלה של יהודי.

זה לא לתרום דם, זה לתרום חיים.

כן. הנה, בבקשה, פה עוד אברך.

כן. מה שאהב יגיד, כאילו. ברוך השם, אנחנו זוכים ללמוד.

מה שאהב יגיד לרפואתו. אתה יכול לקחת איזה מסכת ללמוד לרפואתו?

אני לא כל כך בקיא במסכתו עוד, אבל משהו לא יקב. אפילו מסכת משניות.

מה שאהב יגיד.

מסכת משניות? בעזרת השם. ברכות.

נכון.

תהיה בריא בעזרת השם, תזכה לכל טובה וברכה.

הנה אישה שם.

בפעם שעברה לקחתי על עצמי לקרוא את תומר דבורה,

ואני יכולה לקחת גם חמש פרקי תהילים.

אשרייך לחיי העולם הבא ותזכי לרפואה שלמה.

אני אחות טוב, ואני שומרת שבת,

ואני מוכנה ללמוד שערי תשובה.

אשרייך,

ואת תהיי מוכנה אולי לעשות דבר גדול מאוד, לשים כיסוי ראש?

בשבת, בעזרת השם.

יאללה, בואי נתחיל. קדימה.

הנה, תן לה.

אז זו האחות הראשונה. כמה אחיות יש?

תן לו פה לבחור גם. תן לו.

אני אחיין של החולה, ואני לא יודע מה לקחת על עצמי.

מה שהרב יגיד, כאילו.

אתה לומד היום בבית ספר.

ומתי אתה מסיים את הלימודים?

בשלוש וחצי, ככה. יש פה שיעורים במושב?

יש בימי ראשון ושלישי.

זה מה שיש פה. בשבת גם עם הרב בוסקילה.

איפה?

באיזה שעה?

איפה יש כולל?

שלומדים שם מאיזה שעות?

ויוכלו ללמוד איתו נגיד שעה?

האברכים.

יש מישהו מהאברכים פה?

זה אברכים חיצוניים?

או שמה מושב?

יש גם הרבה.

מעורב?

אפשר שילמדו עם הנער?

כן?

שעה אתה יכול במשך חודש לפחות ללמוד לרפואתו? שעה? אפילו יותר.

אשריך לחיה עולם הבא תזכה למצוות.

תודה רבה, כבוד הרב. אני אחיאן, ומה שהרב יגיד.

אתה שומר שבת? כן, ברוך השם.

מצוות אתה שומר? כן.

אתה יכול ללמוד שעתיים בתחנית דיבור כל יום במשך שלושה חודשים רצוף?

כן, כבוד הרב. אשריך לחיה עולם הבא.

תזכה למצוות, דברים גדולים. דברים גדולים.

אני אחיאנית ואני מוכנה לקחת העצמיציות.

אשריך! תבורכי מפי עליון, איזה זכות גדולה.

צניעות, בחורה צנועה,

צעירה, זה משהו-משהו. אשריכם.

זה שובר את כל המחסומים.

כן, הנה עוד אחיאן.

אני מוכן לקבל על עצמי ציצית.

אשריך, בוא מתוק, בוא.

נפלא מאוד.

בחורים צעירים.

שחיינו.

אמן. תבורך.

תצליח במעשה ידיך. מי עוד רוצה לזכות? כבוד הרב, אני לוקח על עצמי תענית השובבים משבוע הבא עד פרשת שופטים.

אשריך, תבורך מפי עליון.

זכות המצווה תגן עליך.

הנה, פה יהודי.

מסכת ביצה אני לא,

תבורך אשריך בכל מילים דמיטר.

נפלא מאוד. מסכת, מסכתות, ללמוד תורה, גמרה,

תורה שבעל פה של עם ישראל, זכות גדולה מאוד.

מי עוד רוצה לזכות? יהודים יקרים?

החולה מייחל לזכויות שיספיקו להכריע את המחלה ושיהיה קידוש השם גדול במושב.

זה מושב שהשם שלו אומר הכול.

אחי, שמח.

אפשר לסמוך על האחים פה. לוקח על עצמי לקרוא מעמדות כל יום.

תבורך מפי עליון ותצליח.

נפלא מאוד. מי עוד רוצה לזכות?

מצווה למצווה, אוצר.

קובץ על יד ירבה.

אחים ואחיות עוד יש? אחות אחת? ראינו.

יש עוד אחים ואחיות?

מישהו מהקרובים חוץ מהשכנה מוכן?

יפה מאוד. הנה עוד בחורה. נראה מה היא מקבלת על עצמה.

אני אחיינית, ואני לוקחת על עצמי ברכות השחר ותפילה אחת ביום.

אשרייך, תבורכי ותצליחי במעשה ידיים.

כן, הנה עוד בחור בשורה הראשונה.

אני אחיין, ואלי נקח עלי ציצית.

תבורך, בוא מתוק.

נפלא מאוד!

אם האחיינים כאלה מצוינים, איפה האחים מהחיות?

מה קורה פה?

אמן!

תבורך מפעליון ותצליח!

אני אחותו, ואני לוקחת חמישה מזמורי תהילים ביום. אשרייך, ומה עם כיסוי ראש ושבת?

תתחיל.

מה? כל הזמן.

כל הזמן את הולכת?

אז אני נותן לך בחינם, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. אני אקח לעצמי את התיקון הכללי כל יום.

ואתה מה קרוב אליו?

אני מהמושב.

מהמושב. אשריך, תבורך מפעליון ותצליח במעשה ידיך.

כל קבלה זה עזרה.

כל עזרה מקרבת את הישועה.

שלום, אורינו.

אני מקדם... תעמוד בבקשה.

כן.

שלום עליכם.

אני מקבל על עצמי בילי נילדר.

שלושה חודשים ללמוד לרפואתו ולתעני דיבור עם יאיר וחברו אותה, בעזרת השם.

אשריכם, ישראל, תבורכו מפעליון ותצליחו. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. אני טיפה מתרגש.

מה ש...

מה שתגידי לעשות, אני אוסיף לעשות.

מה אתה קרוב אליו?

בן מושב.

בן מושב. אשריך, אשריך, אשריך.

אתה לומד בדרך כלל?

כן, כבוד הרב.

שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף?

בלי נדר. זה טוב לך וטוב לא. בלי נדר, בעזרת השם. תבורך מפי עליון.

אשריך. הנה עוד יהודי. בוא, שורה ראשונה.

בני הנוער מתעוררים.

אני מוכן לקחת על עצמי ציצית.

בוא, מתוק, תבורך.

נפלא מאוד.

שאחיינו.

ברוך.

אמן.

תצליח, מותק, ותעלה ממעלות התורה.

בוא, גם אתה.

בבקשה.

אשריכם, איזה חבר'ה טובים.

שאחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה.

אמן.

תצליח בכל מילה דמיטב.

הצלה ממש.

אני מוכן לקחת על עצמי ציצית.

בוא, מותק, בוא, תבורך.

אשריך שבזכות זה יעניקו חיים מן השמיים לחולה.

תבורך, מותק.

אני רוצה לקחת על עצמי ציצית. בוא, מותק.

בבקשה.

ציציות לא נשאר כבר.

שהיינו וקיימנו.

אמן. תבורך.

נשאר כיסויי ראש וכיפות.

כיסויי ראש. מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

יש פה אישה שרוצה להתחיל אפילו בשבת לרפואתו בבית?

שבת.

יש מי שרוצה לזכות?

מצוות כיסוי ראש.

מצווה גדולה מאוד מאוד.

אתה רוצה?

ערב טוב. ערב טוב. אני אקח על עצמי ציצית בשבת.

אשריך, אשריך.

רק לא נשאר לי פה. לא צריך. אני אדאג לעצמי. בסדר גמור. בסדר גמור. אתם יודעים, כדאי לשלם קופת חולים ולא להצטרך להם.

כדאי לקבל קבלות בשביל מישהו אחר, ושלא להצטרך אחר כך לקבל מאחרים.

כדאי שכל אחד יעשה מאמץ בשביל להציל יהודי.

דקה קטנה לעצמי חמש מזמורי תהילים כל יום. כמה? חמש מזמורים. אשריך, תבורך מפי עליון ותצליח.

חמש מזמורים ביום.

אשריך, תצליח ותבורך.

כן. בעצמם.

אשריך, תסכים, בעזרת השם, לבטל את כל המזיגים ממך וממנו.

אמן.

כבוד הרב,

יש לנו פה מרכז פעילות שנקראת הבית החם.

אני, יחד עם החברים שלי,

נדאג שלפחות פעם בחודש תתקיים הרצאה

על ידי רב, וזה לרפואתו של יצחק.

אשריך, אבל צריך שהקצב יהיה יותר מהיר, כי כרגע הוא זקוק מאוד לרחמים ולישועה.

יפה מאוד מצדכם. כן, קדימה, מה עוד? מי עוד?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני, בעזרת השם, בלי נדר, אעשה פעם בשבוע אצל ידי הבית שיעור תורה לרפואתו.

אשריך על חיי העולם הבא.

רבותיי, מי שהיה בצבא יודע שכתף בכתף נלחמים,

ואחד מגונן על השני תוך סכנה וחירוף נפש.

לא מפקירים חיילים.

יש לנו פה חייל במושב,

נלחם על חייו,

יכולים לעזור לו.

דברים לא קשים.

קבלות שהן מצוות.

גם לכם זה טוב, גם לו זה טוב.

אני מקבל עליי חמישה מזמורי תהילים פעמיים בשבוע.

אשריך שאתה בחור נבון ומקבל מה שהוא מסוגל. יפה מאוד.

כן,

תראו מה זה הילדים,

אלה הצדיקים, שורה ראשונה, חבל על הזמן.

טוב, עכשיו אני שואל את כולם, מי מוכן דבר קטן ופעוט אבל יקר הערך?

פה אני מבקש שכל אלה שלפחות שלא קיבלו על עצמם,

ירימו את הידיים ובאמת יקבלו על עצמם.

חודש ימים ללמוד כל יום שתי הלכות בלבד.

זה לוקח פחות מחמש דקות.

שתי הלכות למשך חודש. כל יום שתיים.

מי מוכן שירים את היד?

גבוה אבל, גבוה, צלם אותם, צלם בשמיים מצלמים.

צלם גבוה, תרימו את הידיים.

אשריכם ותבורכו מפי עליון, והשם ישמור עליכם ועל המושב.

מה השם של החולה, עוד פעם, שאני אגיד?

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון דוד שלמה,

מכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב.

יצחק בן שרה.

יצחק בן שרה. יצחק בן שרה.

השם יזכה אותו לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן. לזכות המצוות שקיבלו עליהם, גם אלה שלא נמצאים כאן ושומעים אותנו באינטרנט ומקבלים על עצמם לרפואתו,

כולם יזכו בעזרת השם לראות בישועתו מהרה. אמן. אמן.

ויעתיק השם את המחלה ממנו לשר החוץ החדש של איראן.

אמן.

שאלות למי שיש.

תן לו לבחור שמה, ידידנו משכבר הימים. איזה מתוק, איזה מתוק. יא חביבי, זוכרים אותו?

כן.

אה, עם הפלטה, עם הפלטה. יא חביבי.

איך הבישולים?

ברוך השם.

כן. כבוד הרב, יש לי שאלה.

כמה שידוע לי, כל רב צריך להעמיד תלמידים, נכון?

כבוד הרב.

כן. כל רב צריך להעמיד תלמידים, כמו שאתה יודע, זה נכון?

כמה שאפשר זה יותר טוב. אז למה כבוד הרב לא פותח ישיבה או בית כנסת או משהו בשביל להעמיד תלמידים?

תראה, אני מעמיד תלמידים בכל מקום, ברוך השם, במספר גדול.

אבל אני לא מקבץ אותם במקום אחד.

ישיבה הרב שלי המנוח,

הרב שפירא, זכר צדיק וברכה, אמר

שאני לא צריך להקים ישיבה,

למרות שבזמנו אני בעצמי רציתי להקים,

בגלל שרבים פנו אליי, אתה מחזיר אותנו בתשובה, ואנחנו רוצים ללמוד אצלך.

אז הוא אמר, זה לא תפקידך,

אתה צריך להחזיר יהודים בתשובה,

ולא נצחני אלא בעל מלאכה אחת.

טוב, כבוד הרב, אתה יכול רק לבארך שרם בן יהודית ויעקב בן עליזה...

רם בן יהודית ויעקב בן עליזה, יצליחו בכל מעשי ידיהם, יצליחו בכל מעשי ידיהם לעבודת הבורא. אמן.

תודה רבה לכולם. תהיה בריא מותק.

אתה זוכר את עצמך בתמונה?

כן.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

טוב, קודם כול, כבוד גדול לנו שאתה כאן, פעם שנייה.

דבר שני לשאלה, אדם שעומדת לו זכות הרבים לצדו,

וכנגד זה הוא מתיר לעצמו לחטוף,

מה הדין של אותו אדם?

קודם כול, מתיר לעצמו זה לא מותר.

דבר שני,

מה שהוא חוטא הוא יצטרך לתקן בתשובה או בייסורים, לפי מה שזה,

זכויות שיש לו הוא יקבל.

אבל זה לא מכסה זה על זה.

זאת אומרת, אבל כל בעצם מה שהוא עושה כנגד מה שהוא חוטא בעצם... אין דבר כזה, אין קיזוזים.

שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.

לא, השאלה הגדולה אם זה נחשב לו כל ה...

משהו צובר של זיכוי הרבי מקניגן, משהו הוא חוטא בעצם.

אמרתי, שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.

לא מקזזים, מה שהוא עשה מצוות זה נשמר לו,

ומה שהוא עושה עבירות הוא יצטרך לתקן אותן.

תודה רבה.

תהיה בריא.

יש אנשים, לדוגמה,

שהם במסחר או במשא ומתן לא כל כך ישרים,

והם מעגלים,

במילים של ההלכה, גוזלים.

והם חושבים שהם מפצים את עצמם בזה שהם נותנים, נגיד, הרבה צדקה,

או שהם קונים עליות לספר תורה,

או כל נדרה,

או דברים כאלה.

זה לא פותר אותם.

אדם לא יכול לעשות גזל אפילו באגורה.

הוא צריך להחזיר את הגזל, ואם הוא לא יחזיר את הגזל ממי שגזל, הוא יצטרך לחזור בגלגול בשביל זה להחזיר את זה.

לא פשוט גזל.

גזל, חייבים להשיב את הגזלה.

כל זמן שלא ישיב את הגזלה הוא בבעיה,

הוא יצטרך להתגלגל.

ואם בן אדם

לא יודע כבר ממי הוא גזל,

אז הוא צריך לשער,

ולא לפחות

לשער כמה הוא גזל,

לפי הערך של אותו זמן שהוא גזל,

בלי תוספת ריבית והצמדה,

ולתת את זה למוסדות של זיכוי הרבים במקום שהוא לא יכול להשיג את האנשים שהוא גזל מהם ישירות.

ובזה הוא השיב את הגזלה ולא יצטרך להתגלגל שוב.

כמובן שצריך על זה גם תשובה, להתוודות,

להתחרט ולקבל לעתיד, לא לעשות כן.

אבל מי שחושב שבמקום אחד

הוא עושה קומבינות ומצליח להרים על אנשים להוציא כסף בדרך לא ישרה,

אפילו אם השוק נוהג כך,

זה לא אומר שזה מותר.

יצטרך להחזיר את הגזלה ולא יועיל לו משהו מרבה בצדקה.

זו דוגמה למה שאתה שואל.

עכשיו אנחנו עושים מבצע חדש

של הפצה של תקליטור תורני שיש בו את הגמרא, את המשניות, את התורה,

ספרים בהלכה, ספרים לקריאה, ללימוד, עם תמונות,

כל ל' ט' מלאכות מוסברים בתמונות.

כל זה בתוך תקליטור אחד מאות ספרים

עם מנוע חיפוש, שכל נושא שאתה רוצה לברר אתה כותב את המילה וזה מביא לך את התוצאות של החיפוש,

ואתה יכול ללמוד את התורה כולה בתקליטור אחד.

זה עולה הון עתק לעשות את הדבר הזה ברכישת הזכויות של הספרים,

אבל ברוך השם יצאנו לדרך בכל מחיר על מנת

לזכות ולעשות את המבצע הזה, לחלק את התורה לכל עם ישראל.

ממעמד הר סיני ועד היום לא נעשה דבר כזה.

מיליון ושבע מאות חמישים אלף עותקים כאלה,

מי שרוצה להיות שותף בזה יכול לרכוש מניה של שותפות בכול בארבעת אלפים שקלים בלבד בעשרה תשלומים,

ויש לו זכות בכל התורה שתחולק בכל עם ישראל.

מי שירצה יאכל מלא הוראת קבע כאן ויתברך על זה.

זכות גדולה מאוד מכספי מעשר.

שתזכו לכל טובה וברכה,

שהמושב הזה יהיה לתפארת,

מלא תורה ומצוות,

ושלא יהיו שמועות רעות רק הרבה שמחות,

ושנבוסר ברפואתו של יצחק בן שרה רפואה שלמה מהרה,

אמן.

ערב טוב לכולם.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-036765320.

כתובתנו באינטרנט

www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ארצו

של הרב אמנון יצחק שביטה ולאחר ניתן לרכוש משרדי שופר בעברית ובצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו

לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.