מבוא חורון - כת מספרי לשון הרע

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח. אני מצטער על האיחור כי הגענו לבית חורון במקום מבוא חורון.

לא שומעים אותי?

שומעים. שומעים?

גם לא.

שומעים?

גם לא.

שומעים?

גם לא. שומעים?

שומעים?

אבל שומעים את זה עם סאונד לא טוב.

מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה?

שומעים טוב?

הערב הזה,

יהיה לזרע קודש בר-קיימא, לעופר בן דבורה ואושרית בת אילנה,

מהרה.

ולהצלחת עמוס ורחל כהן,

בינה בת שרה וירון בן אמן, שושנה, זרע חי וקיים.

הצלחה לכל הילדים אילון, כנרת, חגית, ימית, שחר, צוף, בני רחל וכל משפחתם.

רפואה שלמה לרב חיים בן מורי, סלם יעקבי.

רפואה שלמה מהרה.

הצלחה למרדכי בן כוכבא, שיזכה לקבל את הפיצויים ויזכה לגדל זקן.

במזל בתמר תזכה לבנים צדיקים.

כן,

היום אנחנו נלמד קצת על מספרי לשון הרע,

כי אנחנו רוצים להנצל מלשון הרע, ואנחנו צריכים לדעת את הגדרים, מתי מותר, מתי אסור, באיזה מקרים.

וזה על-פי שערי תשובה של רבנו יונה.

אחר כך ניתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות, נחלק לכם מתנות, ותקבלו בסוף גם 1,000 דולר בדיסק.

מוכנים, כן?

כן.

וזה דבר כת מספרי לשון הרע, שהם ארבע כיתות

שאינם זוכים לקבל פני שכינה.

אמרו ריבותינו זיכרונם לברכה.

כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר.

מי שמספר לשון הרע כופר בקדוש ברוך הוא.

שנאמר בתהילים יב, אשר אמרו ללשוננו נגביר

שפתנו איתנו מי אדון לנו.

ועל כן חשבו חכמים זיכרונם לברכה כאילו כפר בעיקר,

כי הוא מסבב וגורם נזק גדול ורעה רבה לחבריו בהביאשם את ריחם בעיני העם או שאר דרכי הפסד.

הרי שומעים שדוד המלך אומר,

אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתנו איתנו, הפה שני ברשותי. אני אומר מה שאני רוצה. למה?

מי אדון לנו?

מי יגיד לי מה להגיד?

אז כאילו אין אלוקים בשמיים ואתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

ולא ייתכן אשר יכין אדם לחברו כלי משחית ונזק מר ממוות

מבלי שיועיל לעצמו בזה תועלת ורווח ממון.

אם מישהו כבר מוכן להכין כל כך הרבה כלי משחית

ולהזיק את חברו, אז ודאי יש לו איזה צד רווח בעניין.

בלתי אם לחד יצרו את נפשו ופרק עול שמיים מעליו וניתק המוסרות.

אבל יש ציור שבאמת זה גם לא למטרות רווח.

פשוט היצר הרע לוכד את נפשו ופורק מעליו את עול מלכות שמיים

ומנתק את המוסרות.

כמו שנאמר, בבוא הזיפים ויאמרו לשאול שהלשינו לשאול, היכן נמצא דוד?

כי זדים קמו עלי ועריצים ביקשו נפשי לא שמו אלוקים לנגדם.

ופרשו ריבותינו זיכרונם לברכה במדרש תהילים.

לא שמו אלוקים לנגדם כי נתכוונו שיברך אותם שאול.

כמו שאמר להם, ברוכים אתם לשם כי חמלתם עליי.

לא שמו אלוקים לנגדם, שהרי כתוב בתורה, ארור מכה רעהו בסתר.

אז אם אדם מדבר לשון הרע על חברו ומכה אותו בסתר,

אז הוא לא רואה את האלוקים לנגד עיניו.

ונאמר, ואין יתרון לבעל הלשון.

ונאמר על דואג, אבות תחשוב לשונך.

אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלע.

ופרשו חכמים, זיכרונם לברכה, במדרש תהילים.

מה יתרון לך ומה בצע, כי סיפרת לשון הרע?

הלא לממון לא היית אתה צריך,

אך עשרת, כמו שנאמר עליו, אביר הרועים מאשר לשאול.

אין זה כי אם אהבת את הרע מן הטוב,

ושקר מדבר צדק,

כי פרקת עולו.

ונאמר בפסוקים,

לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו.

ומה נאמר אחריו?

נואף אישה חסר לב.

מה רוצה לומר?

כי הנואף הוא יותר רע מהגנב שצריך למלא את נפשו כי ירעב.

אבל אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

כי בעל הלשון רע משניהם,

מהגנב הנואף.

כי חיתה חטאה גדולה מבלי הנאה.

הגנב, לפחות הוא גונב למלא נפשו כי ירעב.

והנואף הוא בעל תאווה.

וזה חוטא חטאה גדולה בלי הנאה.

כמו שנאמר, מה ייתן לך ומה יוסיף לך?

לשון רמייה.

דבר שני,

על כן נחשב המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר,

לפי שאומר בלבבו,

כי שפתיו ברשותו,

ומפני שאין במעשה,

וכי הוא השליט על לשונו,

וגמר בדעתו כי אין לו לכלוא את רוח שפתיו

מדבר העוולה ומדבר העולה על רוחו,

וכי האיברים המה לבדם אינם ברשותו לחטוא בהם.

אז מה יש לו תירוץ לבעל הלשון?

הלשון זה לא כלי האיברים שעושים מעשים אתם.

ואז מה הוא אומר?

הלשון זה לא עוולה.

והוא אומר, שפתינו איתנו, מי אדון לנו?

ולא יאמר, איה לו כעושי אשר כל תנועות היצירות שלו נתונות הנה לו,

ואחת מהן לא נעדרה,

וכולם לא עשו רצונו משעבדות,

כולל הלשון,

רק אין דבר וארשת שפה ברשותנו.

ככה הוא אומר.

לא כן הרשעים החוטאים בשאר העבירות,

כי יודעים הם כי רע ומר עוזבם את השם,

אך נמשכים אחר תאוותם ויצרם המתגבר, וצר להם על זה.

אז כשאדם חוטא באבריו הוא מרגיש שהוא עשה עוולה,

הוא מרגיש שהוא עשה עבירה והוא מצטער על זה.

אבל בעל הלשון דבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, הוא לא מרגיש שום עוולה.

זה בא בקלות ונעלם בקלות,

וזהו, גמרו את השיחה, הלכו, צחקו והלכו.

הוא לא מרגיש שהוא צריך לחזור בתשובה על זה או משהו.

ואמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, ששקולה לשון הרע,

כנגד שלוש עבירות,

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

בעבודה זרה נאמר,

אנה חטא העם הזה חטאה גדולה.

בגילוי עריות נאמר, ואיך יעשה הרעה הגדולה הזאת.

אז כל זה לשון יחיד.

בשפיכות דמים נאמר, גדול עווני מנשוא.

ואילו על לשון הרע, מה נאמר?

יכרה את השם כל שפתי החלקות,

לשון מדברת גדולות,

לשון רבים.

זאת אומרת, גדולה מאוד לשון הרע, יותר משלוש עבירות חמורות

שנאמר בהן, ייהרג ולא יעבור.

מהרגיל בלשון הרע, אין לו חלק לעולם הבא.

והנה אנחנו צריכים לפרש איך ייתכן שעוון לשון הרע הוא יותר מהשלוש האלה.

הלא על כל אחת מהן אמרו חכמים זיכרונם לברכה בסנהדרין, דף ע' ד',

ייהרג אדם ולא יעבור עליהן.

ואמרו, חמורה עבודה זרה שכל המודה בה כי חופר בכל התורה.

ואמרו, כי המומר לעבודה זרה מומר לכל התורה כולה.

אבל אם נשים את הלב למאמר של חכמים זיכרונם לברכה,

נמצא כמה שורשים בכמה פנים.

אחד,

בעל הלשון שונה בהיבלטו עשר פעמים ביום.

יחלים,

ויבאיש,

ויחפיר,

וידבר שפת יתר,

ויכה בסתר.

ומי ייתן קץ לעונשו?

כי בעל הלשון לא ישים קנצה למילין.

אין סוף הוא מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, בלי הפסקה.

ושגם עבירה קלה,

כבדה מאוד על הישנות האיוולת פעמים רבות.

גם אם אדם יעשה עבירה קלה,

ולשון הרע היא לא קלה,

אבל אם יעשה גם עבירה קלה וחוזר עליה פעמים רבות,

אז היא כבדה מאוד בגלל הישנותה פעמים רבות.

ועוד יותר חטאה גדולה ורעה חולה כמו לשון הרע.

וכמו שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה,

ששקולה לשון הרע כנגד שלוש עבירות.

רצונם לומר כנגד עובר אותן לעת שיתקפו יצרו,

ולא כנגד המשומד והיוצא מן הכלל לעבור עליהן בכל עת.

אז שקולה לשון הרע כנגד שלוש עבירות זה כנגד עובר אותן לעת שתוקף אותו היצר.

אבל לא מדובר כנגד המשומד והיוצא מן הכלל לעבור עליהן

בכל עת.

דבר שני,

בעל הלשון, התשובה שלו קשה, לשוב בתשובה קשה מאוד מבעל הלשון. בעל הלשון, שימו לב,

הלשון שאצלו,

כמו שאומרים,

בעל קורא, אחד שלמד את כל הפרשיות והוא כבר נקרא בעל קורא,

כמו שאומרים בעל הבית,

כמו שאומרים בעל תשובה,

שהוא כבר בעלים על התשובה, על הבית,

על החזנות וכו',

ככה אומרים בעל הלשון,

כבר הלשון בעלים עליו,

והוא הבעלים על הלשון לעשות כרצונו.

בעל הלשון, תשובתו קשה.

אחרי שלימד את לשונו דבר שקר ופיו שלח ברעה.

מרוב ההרגל כבר אינו שליט ברוחו,

וכאילו הלשון גורמת למחשבה.

זה לא מתחיל אצלו במחשבה ואחר כך הוא מדבר.

הלשון מדברת וגוררת את המחשבה.

כי העניין שנאמר,

אבות תחשוב לשונך.

הלשון חושבת.

ונאמר, ושפתות כסיל תבלענו.

ונאמר,

פי כסיל מחיתה לו.

זאת אומרת, הפה שלו הוא מפיל אותו.

וזה לשון יראה ומגור מחיתה, רצונו לומר,

כי הכסיל יירה ויגר מזעם לשונו פן יבקש בו.

כאשר יירה מאויבו,

כיוון שאין שפתיו ברשותו.

הוא כל הזמן מדבר.

דבר שלישי,

בעל הלשון חטאו נקל בעיניו.

כי יאמר, זה רק דבר שפתיים.

והוא לא פנה אל הנזקים הרבים שהוא גרם בלשון.

על כן הוא לא שב מדרכו הרעה.

ואם שוב ישו,

אין התשובה שלו שלמה.

למה התשובה של בעל הלשון לא שלמה?

כי הוא לא מכיר את גודל חטאו.

לא מכיר את גודל חטאו.

כי התשובה השלמה להינקוד מפשע רב.

כי יכד יכד היגון בנפשו, כי יכד אש.

אם אדם רוצה שהתשובה שלו תהיה שלמה,

והוא רוצה להינקוד מכל הפשעים הרבים שהוא עשה,

צריך שייקד ייקוד היגון והצער והבושה בנפשו כמו ייקוד האש,

שהוא ממש מרגיש נשרף על כל הפשעים והמרדים שהוא עשה.

וכמה אנשים מגיעים לדרגה כזאת של התחרטות

כדי לתקן את העבירות שלהם?

ואמר שלמה, עליו השלום, זד יהיר, ליץ שמו,

עושה בעברת זדון.

הפירוש הלץ אשר גבר זדונו להכות בלשונו בגאוותו וגאונו ועברתו וחרונו.

אל תאמר כי בלשונו לבד יכה ולא במעשה,

כי ידוע תדע כי הוא עושה בעברת זדון.

רצונו לומר כי אם לא יוכל להכות את אויביו בלשונו

ויוכל הכות בו במעשה,

יכה בעברה ולא יחמול!

כאשר אמרו ריבותינו זיכרונם לברכה

בעניין דואג,

דואג האדומי,

כי כאשר ציווה שאול להכות בכהנים,

בהימאנו אנשיו להכותם,

הוא אמר להרוג את כל הכהנים בנוב.

הם לא הסכימו.

הוא אמר לדואג, אתה הכית בלשון,

אתה תכה בחרב,

שנאמר, סוב אתה ופגע בכהנים, וזה מה שהוא עשה.

זאת אומרת, מי שמכה בלשון מסוגל גם להכות בחרב,

כי אם הוא לא יצליח בלשון להשיג את מזימתו,

הוא יהיה מסוגל להגיע גם להריגה.

עד כמה מסוכנת הלשון.

מוות וחיים

ביד הלשון.

דבר רביעי,

אם ישוב בעל הלשון בתשובה,

צריך לבקש מחילה לאשר מוצק לו מזעם לשונו.

עכשיו הוא צריך לחפש את כל אלה

שהוא הציג להם ועשה להם צרות

מזעם לשונו,

כשכל פעם הוא שחרר את הכעסים שלו עליהם,

והוא לא יזכור את מספר כולם.

מאיפה הוא זוכר על מי הוא דיבר וכמה הוא דיבר במשך השנה או השנים?

כי רבים מכאובים החאיב

וכמה נפשות הדאיב,

וגם רבים מאשר זכר,

כי אותם עכר,

והם לא ידעו

כי הדיחה להם את הרעה,

והוא התבייש להודיעם

ולגלות את אוזנם על אשר גמלם ראה,

כי הוא מכה ואין מכתו ידועה.

כמו שנאמר,

מה ייתן לך ומה יוסיף לך

לשון רמיה,

חצי גיבור שנונים, חדים מאוד.

על כן נמשל לשון הרע לחץ,

כי המושך בקשת

פעמים רבות יישלח חציו באדם

ולא נודע מי יכהו.

אדם יורה והוא לא יודע איפה החץ פגע.

איך תמצא?

אתה מדבר על אחד, אתה לא יודע אפילו מה ההשלכות שגרמת.

כי ההוא ששמע את הלשון הרע

סיפר לעוד אחד ועוד אחד, וכולם התרחקו מההוא, והוא לא יודע מי יכהו.

ואתה גם לא יודע מה אתה עשית ועד כמה עשית.

ועוד עניין אחר, למה נמשל לחץ?

כי מי ששולף חרם מול חברו,

אם נחמרו רחמם על האיש בהתחננו אליו,

ישיב חרבו אל נדנה.

הוא עוד יכול לוותר.

למה? כי החרב בידו עדיין.

לא כן זורק החץ, אין בידו להשיבו.

מי שירה כבר את החץ

לא יכול להחזיר אותו.

אבל מי שמחזיק חרב אפילו מול חברו,

עדיין יכול להחזיר את ידו.

ולכן, בעל הלשון, אחר שיצא הדבר מפיו, לא יוכל לתקן.

ופעמים שידבר עוד יותר גרוע על פגם משפחה,

והזיק כל הדורות הבאים אחריו.

זאת אומרת, הוא לא מדבר על אחד מסוים,

הוא מדבר על כל המשפחה.

אלא המשפחה, חבל לך על הזמן.

הרס את המשפחה וצאצאיהם עד סוף הדורות.

הטיל בהם

מום פגם

גנות

לדורות.

ולא תגיע אליו מחילה מזה.

איך הוא יכול עכשיו לבקש סליחה מכולם? הוא לא יודע אפילו כמה המשפחה מונה ובאיזה ארצות הם נמצאים.

על כן אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, בבבא קמא בירושלמי, סוף פרק ח',

כי המדבר בפגם משפחה אין לו כפרה עולמית.

והנה המשלח לשונו גם על הקדושים אשר בארץ המה ידבר,

כי על מי לא עברה רעתו תמיד.

ומי שמדבר כנגד הקדושים והצדיקים,

כבר אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, בסנהדרין צדיק,

כי האפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא.

מי שמדברים לשון הרע

בגדולים וצדיקים,

אין לו חלק לעולם הבא, זה נקרא אפיקורוס.

המבזה תלמיד חכם נקרא אפיקורוס,

ואין לו חלק לעולם הבא.

ומי שרגיל בלשון,

הוא ידבר גם על גדולי ישראל.

דבר חמישי,

כי לשון הרע תביא את בעליו לתת את פיו לדבר גם על השם טועה.

כמו שנאמר,

שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ.

הוא גם פוגע בשמים וגם בארץ בעל הלשון.

ואין בכל העבירות אשר ישיג עונשם לעונש המטיח דברים.

אם תיקח את כל העבירות,

אין בהן מספיק עונש כמו שמטיח דברים כלפי מעלה, כלפי אבינו שבשמים.

ואמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

בערכין טו,

עשר ניסיונות נישאו אבותינו,

ובכולם,

לא נתחתם גזר דינם אלא על לשון הרע,

שנאמר, אם לא כאשר דיברתם באוזני כן אעשה לכם.

והם דיברו כנגד השם

והם נענשו.

ואז נחתם דינם למיתה.

ונאמר, וישמע השם את כל דבריכם ויקצוף ויישבע לאמור.

ואומר מלאכי ב'

הוגעתם השם בדבריכם.

ואמר דוד המלך עליו השלום בתהילים נ',

ולרשע אמר אלוקים,

מה לך לספר חוקי?

ותישא וריתי על אפיך.

אם ראית גנב

ותרץ אמו,

פיך שלחת ברעה,

ולשונך תצמיד מרמה.

תשב באחיך תדבר,

בבין אמך תיתן דופי.

הנה למדנו מזה,

כי אין התורה מגינה על בעלי לשון הרע

ועל המשומד לגנוב ונאוף,

וכי אינם ראויים לעסוק בתורה.

הגנבים והנואפים במספרי לשון הרע אינם ראויים לעסוק בתורה שעליהם כתוב,

מה לך לספר חוקי?

ותישא וריתי על אפיך.

ואמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

דואג, כיוון שסיפר לשון הרע,

הוא היה ראש הסנהדרין.

אף חוכמתו לא עמדה לו,

ולא הגינה עליו תורתו.

ומה שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

שעבירה מכבה מצווה,

אם אדם עשה עבירה יכולה לכבות לו מצווה.

ואמרו חכמים, ואין עבירה מכבה תורה,

כי תורה זה הרבה מאוד זכויות,

ועבירה לא מכבה את התורה שלך,

שנאמר כי נר מצווה ותורה אור.

מצווה זה כמו נר,

אבל תורה זה אור.

על העובר עבירה דרך מקרה אמרו.

מי שעובר עבירה במקרה,

אז עבירה כזאת לא יכולה לכבות תורה.

אבל לא על הפורק עול אזהרת העבירה מעליו.

אבל מי שפרק כבר מעליו את האזהרה של העבירה, לא במקרה,

אצלו עבירה קבועה כמו בעל הלשון,

גם התורה שלו נכבדת.

מהעבירות,

ואין לו הגנה של התורה עליו,

כמו דואג האדומי.

ובואו נתבונן כמה יגדל עוון בני אדם שמספרים לשון הרע. אתם יודעים שאנחנו מחודש אלול, כן?

העבירות הגדולות ביותר של האדם בלשון, כי הוא כל הזמן מדבר.

אם הוא לא יתנקה לפני ראש השנה

ויבקש מחילה ממי שצריך לבקש מחילה,

כי בן אדם לחברו זה לא מועיל אם אתה חוזר בתשובה ולא מרצה ומפעס את חברו.

אז לכן צריכים להיות מוכנים וללמוד את זה.

מי שלא יזכור את כל מה שאמרתי, ישמע את זה בשידור חוזר,

חצי שעה אחרי השיעור כאן, באתר שופר.net,

יוכל לשנן ולקבל את הקבלות הראויות.

בואו נתבונן כמה גדול עוון בני אדם המספרים לשון הרע.

המעט מהם עוונם הגדול

כי יכלו שפתיהם וחסכו לשונם מדבר דברי תורה.

הרי קודם כל, בשעה שאתה מדבר לשון הרע,

במקום ללמוד תורה,

עד כי יש חטא יש חיתון לדבר בלשון הרע, הרי באותו זמן שדיברת לשון הרע יכולת לדבר תורה.

אז אם לא למדת תורה, זה עוון של ביטול תורה.

אבל לא רק שיש לך עוון של ביטול תורה,

אלא אתה גם הולך...

עצמך ומשתמש בזמן הזה ללשון הרע.

ואמר דוד המלך עליו השלום בתהילים קיוט

גם ישבו שרים בי נדברו

עבדך ישיח בחוקיך.

אני באותה שעה

שהשרים ישבו ודיברו עליי וכנגדי אני ישבתי ולמדתי תורה ושוחחתי בחוקיך.

הפירוש הם בטלים מלשיח בחוקיך ומדברים לשון הרע ונדברים בי

בעוד שנים משיח בחוקיך.

ואמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

מרפא לשון הרע להינצל ממנו

שהאדם יעסוק בתורה,

שנאמר מרפא לשון עץ חיים.

זה עץ חיים, התורה נקראת עץ חיים. עץ חיים היא למחזיקים בה.

אם אתם רוצים לרפא את הלשון,

תעסקו בתורה.

בלשון, מוות בחיים, מה זה אומר?

הגדולה שבעבירות שבתורה, בלשון, זה לשון הרע.

הגדולה שבמצוות שבתורה, זה תלמוד תורה.

משתיהן בלשון.

באחת זה מוות

ובשנייה זה חיים.

אם יצרת הרבה מוות בלשון,

המרפא של הלשון זה עץ חיים, התורה.

שאותה לשון תדבר הרבה הרבה הרבה הרבה תורה.

זה המרפא שלה.

וזה מה שנאמר בתהילים ל״ט, אשמרה לפי מחסום.

פירשו ריבותינו, זיכרונם לברכה, במדרש תהילים,

כי המחסום פירושו שאדם עוסק בתורה.

בשעה שהוא עוסק,

פיו חסום מלדבר לשון הרע.

אתם יודעים,

כשהוציא החפץ חיים, זכר צדיק וברכה, את הספר שלו, שמירת הלשון,

אחרי שהוא גמר את העבודה מלאכת שמים גדולה של שנים רבות,

הוא עמד והתבונן בספר ואמר, מי יוכל לקיים את זה?

והיה לו ספק גדול אם ראוי להוציא את הספר אם אף אחד לא יוכל לקיים את זה.

אז הוא הלך לרב שלו ואמר לו, כבוד הרב,

זה הספר שהכנתי,

אני מסתפק, להוציא או לא להוציא?

אז הרב שלו אמר לו,

תשמע,

אם יהודי אחרי קריאת הספר שלך

יוציא הנחה מלבו

ויאמר, איי, איי, איי,

אם הייתי יכול לשמור את הפה שלי כמה אני רוצה, אם הייתי יכול.

שווה שתוציא את הספר שלך,

אם אחד אפילו יעשה ככה.

ופעם אחת התלמיד שלו הלך לתת שיעור.

ישבו אנשים ושמעו שהוא מדבר כמו שאני כרגע על דברי תורה,

אבל בלשון הרע הוא היה מקריא להם מהספר שלו, חפץ חיים.

והוא אמר, ראיתי שאנשים,

זה לא מדבר אליהם, הם לא מתחברים לזה.

אז אני לא יודע אם להמשיך לתת שיעורים בזה, כי זה לא מדבר כל כך לאנשים.

מה הרב אומר? הוא שואל את החפץ חיים, להמשיך לתת שיעורים בזה או לא?

הוא אומר לו, כמה זמן דיברת? הוא אומר לו, שעתיים.

אמר לו, תגיד,

המעט בעיניך שעתיים שסתמת להם את הפה מלדבר לשון הרע?

שעתיים הם ישבו, לא דיברו לשון הרע. אתה יודע מה זכרך?

אנשים יושבים,

אתה יודע מה זה לשבת בלי לדבר?

ואני מאמין שאחרי השיעור שלנו הרבה יסתמו את הפה.

כי אם לא יסתמו, יסתמו להם.

נמשיך.

אשמרה לפי מחסום.

המחסום זה עסק התורה. ואמרו ריבותינו,

בילקו תהילים, כנסת ישראל בקולה אהובה ובקולה שנואה.

אתם רואים? הכול הולך בפה.

הקול שלה הוא או אהובה או שנואה.

לפי הפה.

איש לפי מהללו משבח רשעים או משבח צדיקים.

אבל בשיר השירים כתוב ככה, שמיעיני את קולך

כי קולך ערב.

זה בקולה אהובה.

בקולה שנואה שנאמר, נתנה עלי בקולה על כן שנאתייה.

כמו מי?

כמו חזנים שמסלסלים בקולם בבית הכנסת

לכבוד עצמם

ולא לכבוד הבורא.

השולחן ערוך אומר,

עליהם נאמר,

נתנה עלי בקולה

על כן שנאתייה. נתנה עלי ומעלי.

הכבוד שלו קודם לשני.

הסלסולים והמואלים זה לא בשבילי,

זה בשבילו.

ואם זה עוד חזנים,

שהם זמרים פסולים ואסורים ששרים בתערובת אנשים ונשים ובוחרים אותם להיות חזנים,

זה שנואים מצד עצמם,

ועוד יותר מי שמעמידם גם שנוא לפני הקדוש ברוך הוא.

כמו שאומרים, מי שמעמיד דיין שאינו כשר כמי שנוטע עשירה.

אז אם בן-אדם יודע שהדיין לא כשר והוא מעמיד אותו,

כאילו נוטע עשירה.

אדם שמעמיד חזן לו הגון ופסול,

שהשם שונא אותו,

הוא בעצמו כמו מעמיד עשירה.

לכן צריך להיזהר לא להתפתות

מאלה שיש להם קול נעים או יפה,

או שהם זמרים מפורסמים,

כי צריך לבדוק בציציותיהם אם הם כשרים.

ואם הם מופיעים בתערובת של אנשים ונשים בערבי שירה,

אפילו בנפרד,

הם פסולים לבוא בקהל.

והם לא ראויים להיות חזנים,

ואפילו בערפים כשרים ובתפילות,

כמו שפסקו כל הפוסקים,

האשכנזים, הספרדים, התימנים,

וגם הרב עומדיה יוסף.

זאת אומרת,

אין להזמינם לשום אירוע,

ובוודאי שלא לכבדם

בשום כיבוד של תורה,

שהרי למדנו,

ויאמר לרשע,

מה לך לספר חוקי,

ותישא ורתיע לפיך, הרי אתה רשע גמור.

אתה יודע שזה אסור ואתה ממשיך לעשות בשביל כסף,

אז לכן אסור לשמוע אותם.

וזהו שנאמר, מוות וחיים ביד לשון,

ואוהביה יאכל פרייה.

מה זה ואוהביה יאכל פרייה?

אוהב הלשון, והוא האיש החפץ לדבר תמיד,

העצה הנכונה אליו

שיאכל פרייה.

מה הפרי של הדיבור?

שלא ידבר בדברי בטלה,

אך בדברי תורה,

חוכמה ומוסר,

בהבאת שלום בין אדם לחברו,

להצדיק את הרבים,

לשבח את הטוב,

לגנות את הרע.

כולם חושבים

שצריך לדבר רק טוב,

ומי שלא מדבר טוב,

מי שמגנה את הרע זה לא טוב.

לא.

לאכול פרייה של הלשון

זה גם לשבח את הטוב, אבל רק את הטוב לשבח.

ולגנות את הרע,

לגנות את הרע צריך,

ולקנא אל האמת.

בשביל להעמיד את האמת צריך להיות קנאי,

כמו פנחס.

לקנא אל האמת.

כי זכויות אין-קץ יוכל לקנות לנפשו בלשונו,

וכבר הקדים, כי חיים ביד הלשון.

והנה הכת של מספרי לשון הרע,

שאינם זוכים להקביל פני שכינה,

הם שישה חלקים.

חלק ראשון,

כאשר ייתן מום באדם,

והמום לא יהיה בו.

טעמים תחת יופי ייתן דופי.

בן-אדם בסדר גמור.

ממש יופי של בן-אדם.

והוא במקום יופי נותן בו דופי.

הוא מטיל בו מום שאין בו.

והנה זה לבו, יקפוץ פיו

ממידת שתי הכיתות הרעות.

מהן כת שכרים וכת מספרי לשון הרע.

והרי הוזהרנו מן התורה לא לקבל לשון הרע.

אולי הנה הוא שב ודבר כזב.

מאיפה אתה יודע מה שמספר לך האיש

אם זה לא שב ודבר כזב?

לכן התורה אומרת

לא תישא שמא שב.

ואמר שלמה עליו השלום

מרע מקשיב על שפת אבן,

שקר מזין על לשון אבות,

פירוש שתי כיתות מקבלות לשון הרע.

האחת איש מרע ובעל זדון,

ממה שכתוב בישעיה ט' כי כולו חנף ומרע,

כי הוא חושד בכשרים,

ואוהב למצוא פגם באשם על חברו וקלון על כבודו,

והיה כשומעו כי יגיד עליו רעו לשון הרע.

זדון ליבו השיעו להאמין כי הדברים כנים.

זאת אומרת, השומע בעצמו אשם,

כיוון שנוח לו ונעים לו לקבל את הדברים.

הכת השנייה, איש שקר.

גם הוא מאזין ומאמין על לשון אבות,

כי אחרי שלא ירחק מדבר שקר,

לא יחוש אם תקבל נפשו כזב

ואם תישא שם עשו. זאת אומרת,

יש בני-אדם שהם עצמם שקרנים, אז אין להם בעיה גם לקבל שקרים.

הם לא אנשי אמת

שמקנאים לאמת.

אין לו בעיה, תספר.

על כן יימאר לקבל לשון הרע,

והוא שקר מזין כמו איש שקר.

וזה נקרא שבטך בתוך מרמה,

בתוכן שמרמה.

שקר,

הכוונה איש שקר.

איש שקר מזין על לשון אבות.

ודע כי כאשר יודע שומע על לשון הרע,

אחת דתו

ומנת מדיו

עם המספר לשון הרע.

מי ששומע את לשון הרע,

דינו כמו המספר.

כי יאמרו אמור.

הנה קיבלו השומעים את הדבר, ואותו כי הנה אמת, הנה נכון.

גם אם איתה אוזן השומע והרעה את נפשו כמקשיב קשב ומאמין לדברים ההם בפני בני אדם,

גם זה עוזר לרעב וגורם קלון לחברו ומחזק ידי המביא דיבתו רעה לבריות.

לכן אתה לא יכול לשבת במקום כזה,

ואתה צריך להסתלק משם

ולהשתדל למחות.

ואמר שלמה, עולם השלום,

רוח צפון תחולל גשם

ופנים נזעמים, לשון סאטר.

פירוש,

כמו שרוח צפון תפזר את העבים ומונע את הגשם,

ככה הפנים הנזעמים ימנעו את לשון הרע.

אם אחד בא לספר לך על לשון הרע ואתה לא מחייך לו,

אתה מראה לו פנים זעומות,

אז אתה לא נותן לו אפשרות לדבר,

כמו שרוח הצפון מפזרת את העבים.

ויחדל כל המון הגשם והכוונה לדבריו,

אבל אם יראה את השומע שהוא שומע לו,

והוא שותה כמה עם עוולה,

ולא יחסוך פי משקריו,

והיה כזה יום מחר,

כי שנה בעיוולתו לספר תמיד לשון שקר, כי הוא רואה שאנשים מקבלים ממנו,

הוא ימשיך לדבר כל הזמן.

משווא לשונו אחר גשם כזביו.

עוד אמר שלמה המלך עליו השלום.

לשון שקר

ישנא דקיו,

פירוש האיש עניו

והדקה ושפל רוח שונא את לשון השקר,

והוא לא יווה לו ולא ישמע אליו,

כי העניו חפץ בעיקרם של הבריות,

וצר לו על בושתם וקלונם.

לכן לשון שקר ישנא דקיו.

מי שהוא דקה ענו שפל,

הוא שונא לשון שקר,

כי לא ירום לבבו על אחיו

והוא לא רוצה לשמוע עליהם דברים רעים.

הלאה,

החלק השני זה המספר לשון הרע,

וירחק בו מדבר שקר.

אחד מספר לשון הרע, אבל הוא לא אומר שקר בדבריו.

הוא אומר אמת.

הוא אומר את הדברים בדיוק כמו שהיו.

אל זה כיוונו באומרם כת מספרי לשון הרע.

אף על-פי שאינם מהכת של השקרים השקרנים,

אבל הם נקראים כת מספרי לשון הרע, אלה שאומרים אמת באמת,

אבל כוונתם לרעה.

ביניהם יזכיר אדם לחברו,

בינו לבין עצמו,

מעשי אבותיו הרעים,

הנה הוא עובר על מה שכתוב בתורה,

ולא תונו איש את עמיתו.

בהונאת דברים הכתוב, מדבר.

זאת אומרת, אתה מצער אותו, אתה מספר לו את הגנאי של המשפחה שלו,

ואתה גורם לו צער. זה הונאה.

ונאמר, בן לא יישא בעווניו.

למה אתה צריך להפיל את העוונות של המשפחה על הבן ולספר בגנותם לפניו?

ואם יחלימהו על מעשי אבותיו עוד בפני אחרים,

על זה אמרו ריבותינו בבבא מציעה נ״ח, כי המלבין פני חברו ברבים,

אנשים גם שומעים,

ומן היורדים לגיהינום בעינם עולים,

ואם יספר ויודיע את התועבות של אבותיו

בפני בני אדם,

שלא בפניו,

להביא איש את ריחו ולהבזותו בעיני בני עמו,

על זה אמרו בגמרא בסותה מב,

אשר כת מספרת לשון הרע

אין מקבלת פני שכינה.

וכן אם היה בעל תשובה והוא מספר עליו עוונות ראשונים.

אסור להזכיר לבעל תשובה עוונותיו הראשונים.

ומי שאומר לו, אתה זוכר מי היית? מה אתה מדבר? אל תשכח מה טעית.

זה עוון גדול ועוון פלילי.

ודע,

כי אם יראה איש כי עבר חברו על דבר תורה בסתר והוא גילה על חטאותיו על שער בת רבים,

אשום אשם על זה.

למה?

אם ראית את חברך שעבר על דבר תורה בסתר

ואתה הולך לגלות בשער בת רבים,

אשום אשם על זה, זו אשמה גדולה עליו. למה אתה אומר?

כי אולי החוטא ההוא שב מדרכו הרעה,

ואולי יגונב ברעיוניו, אולי הוא מצטער ובוכה כבר על מה שעשה.

ולב יודע מרת נפשו,

ולא נכון לגלותם.

זולתי לחכם צנוע אשר לא יספר לי יתר ההמון. ללכת לרב,

חכם צנוע, לספר לו,

בשביל שהוא אולי יראה איך לתקן אותו, לעשות איזה עצה,

להניא אותו מלעשות עבירה כזאת,

זה מותר.

אבל ללכת לספר בשער בת רבים?

רק הרחק ירחיק מחברתו עד אשר ייוודע אליו כי שם מדרכו הרעה. מה כן מותר לו?

אם ראית אותו שהוא עושה מעשה שלא ייעשה,

אל תגיד, או תגיד לחכם, אבל אל תגיד לרבים, ואתה

תתרחק מחברתו עד שתדע שהוא עכשיו בתשובה מהמעשים האלה.

אז מה רואים?

שאם אתה יודע שמישהו עושה עבירה

ולא התירו לך לדבר עליו,

כי זה חוטא נגיד פעם אחת ואתה לא יודע מה אתו,

אז אתה יכול ללכת למישהו שיעזור לאדריכו, כמו שאמרנו,

חכם,

אבל אתה בינתיים תתרחק ממנו.

אז בוודאי שצריכים להתרחק מזמרים פסולים

שהם שרים שירים אסורים או מופיעים במופעים אסורים

עד שישובו מדרכיו.

ודאי.

ואם החוטא תלמיד חכם ואיש ירכת,

אם החוטא, הוא ראה אותו שהחוטא הוא תלמיד חכם ואיש ירכת,

ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה.

ואם יתקפו יצרו פעם אחת,

נפשו מרה לו לאחר מכן.

וכמו שאמרו חכמים,

אל תערער אחריו בלילה שוודאי עשה תשובה.

במי מדברים? במי שנכשל פעם ברע הוא.

זה לא אומר שהוא לא חזר בו.

והמספר לשון הרע שתיים מן קוראותיו,

הנזק והבושת

אשר יגרום לחברו,

ובחירתו לחייב להרשיע את חבריו

ואת שמחתו לעדם.

זה בעיה.

על צד אחד יגדל עוון המספר לשון הרע,

על דבר אמת. שימו לב, מי שמספר לשון הרע אמת לאמיתה,

הוא יותר גרוע מצד אחד מן המספר דבר שקר.

שמעתם?

למה?

כי יאמין העם בספרו על חברו דברים כנים,

ויעלה בעשו לפניהם,

ויהיה לבוס בעיניהם, כי יש לו ראיות להוכיח שהוא אמר דבר אמת.

כן, אבל מה הייתה מטרתך כשאמרת?

לתקן אותו או להרע לו או להזיקו?

אם התכוונת על מנת לתקנו,

תלוי איזה ציור אנחנו נלמד תכף,

הנה מתהו מנאי,

אבל אם לא, אם סתם אמרת שידעו, שידעו כולם,

מה הוא עושה?

אפילו שאמרת אמת,

מהצד הזה שאמרת אמת אתה תואר גרוע מי שאמר שקר.

כי שקר ניתן להתברר שהוא שקר,

אבל אמת זה אמת והתבררה.

אז נשאר הבאשה עליו.

והוא יהיה לבוז בעיניהם

אחר אשר ניחם על רעתו ונסלח לו מחטאותיו.

כי יכול להיות שהוא יחזור בתשובה על הכל,

ועדיין יישאר עליו זאת.

ואמר שלמה המלך עליו השלום,

אווילים יליץ אשם ובין ישרים רצון.

לב יודע מרד נפשו ובשמחתו לא יתערב זר.

פירוש, האוויל יליץ חובה.

מי שאוויל תמיד מחפש מומי בני אדם באשמתם,

וייתן בהם דופי,

ולא ידבר לעולם בשבח

בדבר טוב הנמצא בם.

תמיד הוא מכפיש את הבריות, זה נקרא אוויל.

אוויל יליץ חובה.

והמשל על זה כי הזבובים לעולם באו ונחו כולם על מקומות הלכלוך.

אדם שנמצא כל הזמן

במצב שהוא רק

מלכלך על אנשים שהם בסדר,

כמו שנלמד תכף,

והוא מלמד עליהם תמיד חובה,

אדם כזה הוא כמו זבוב שבא על הלכלוך תמיד.

ואמר, אווילים יליץ לשון יחיד על כל אחד ואחד מן האווילים,

כמו שכתוב, בנות צעדה על אישור.

ואמרו ריבותינו, כל הפוסל,

כל הפסול פוסל, ואינו מדבר בשבחו של עולם.

ודרכו לפסול בני אדם במומו.

ובן ישרים רצון, זה המשך הפסוק,

כי דרך הישרים לכסות על כל פשעים,

ולשבח האדם כי נמצא בו דבר טוב.

למצוא את הדבר הטוב שבאדם,

כמובן שמדברים לא באנשים שהם רשעים,

ולא באנשים שהם ידועים לשמצה,

אלא בסתם אנשים שאנחנו יכולים ללמד עליהם זכות, ותכף נלמד.

וזכרו במוסר,

כי אדם אחד וחכם עברו על הנבלה.

אמר האדם,

איף

כמה מוסרחת הנבלה הזו,

אמר החכם,

כמה לבנות שיניה.

האדם הפשוט מה,

הריח רק את הנבלה בשרחונה ודיבר על זה.

החכם ידע להבחין בשיניים הלבנות שלה.

וכתוב אחרי זה, לב יודע מרת נפשו,

וכל חכם יודע כי לא הביא שלמה בתוך המוסרים הנבחרים דברים שאין בה מועיל,

אבל בא בעניין

על דבר הפסוק הראשון להגיד רעת האוויל המליץ אשמה,

כי ייתכן

שהחוטא שם מדרכו ונפשו מרה לו,

ואין יודע מרת נפשו של האדם ולא שמחתו זולתו, רק הוא יודע.

והוא נשוא עוון,

כי עיקר התשובה היא לפי מרירות הלב, ואם מר לו בנפשו אז תשובתו מעולה.

על כן נכתב האשם האוויל

המזכיר את עוונו.

ועלינו לדעת

כי עונש האוויל המליץ אשם

איננו זולתי כי ייתן דופי באיש יראה חטא אשר יתקוף אותו יצרו ויעבור באשם,

כי מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו,

וכל שכן אם נודע הדבר כי חזר בתשובה.

אבל האיש אשר תדע, שימו לב,

שימו לב עכשיו,

אבל האיש אשר תדע,

ובחנת את דרכו,

כי אין פחד אלוקים לנגד עיניו,

ותמיד התייצב על דרך לא טוב,

מצווה לספר בגנותו ולגלות על חטאיו,

ולהבא איש בעלי עבירות בעיני בני-אדם,

ולמען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים.

זאת אומרת, כל מה שאמרנו עד עכשיו זה בסתם בני-אדם.

אבל עכשיו אנחנו מדברים,

ואם אנחנו יודעים,

ובחנו את דרכו של אדם,

איזה אדם,

שאין פחד אלוקים לנגד עיניו,

ותמיד הוא מתייצב על דרך לא טוב,

כמו הזמרים שדיברנו,

שמופיעים ערב-ערב

בתערובת אנשים ונשים באיסור תורה מפורש,

ולא מעניין אותם, ואין להם פחד אלוקים,

מצווה לספר בגנותם ולגלות על חטאותם

ולהבא איש בעלי העבירות האלה בעיני בני-אדם,

למען תגעל נפש השומעים

את המעשים הרעים.

ונאמר במשלי כט,

תועבת צדיקים איש עוול.

הצדיקים מתעבים,

איש עוול, כמו שהקדוש ברוך הוא מתעב אותם.

ונאמר,

יראת השם

שנות רע.

מישהו ירא שמים,

הוא שונא את הרע, הוא לא יכול לסבול את הרע.

הוא רואה רע, היראת שמים שלו גורמת לו שהוא ישנא את הרע.

ואמרו בסנהדרין, תשמעו עד איפה זה,

סנהדרין נב,

רשע בן צדיק.

שמעתם? רשע

הוא הבן של צדיק.

מה אומרים עליו?

מותר לקרותו רשע בן רשע.

יא רושע, יא אבן רושע.

מאיפה לומדים את זה?

מבני עלי,

חופני ופנחס.

כתוב עליהם שהם היו בני בליעל.

ואין בליעל בתורה, אלא רשע.

וכתוב שחופני ופנחס הם בני בליעל, בנים של בליעל.

ועלי הכהן היה צדיק גדול,

היה כהן גדול,

היה נביא,

היה מלך,

היה גדול הדור.

ובגלל בניו שהיו רשעים מותר לקרותו רשע בן רשע. שמעתם דבר כזה?

וצדיק,

בן רשע,

מותר לקרוא אותו צדיק בן צדיק.

והנה, כי תראה,

אדם אשר ידבר דבר

או יעשה מעשה,

עכשיו מלמד אותנו רבנו יונה איך לבחון את הדברים.

אז הוא אומר, אם תראה אדם

אשר ידבר דבר או יעשה מעשה,

ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד טובה ולצד זכות.

אם האיש ההוא ירא אלוקים,

אם האיש ההוא ירא אלוקים,

ואתה ראית דבר

או מעשה,

אז תמיד תשפוט אותו לצד הטובה ולצד הזכות.

אתה מחויב לדון אותו לכף זכות

על דרך אמת.

מחויב,

כי הוא ירא אלוקים.

גם אם יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה,

אפילו מה שאתה רואה,

לא מסתבר שהוא התכוון למשהו טוב פה, עשה משהו טוב,

אתה מחויב לדון אותו לכף זכות,

כי הוא ירא שמיים.

ואם הוא מן הבינונים,

הוא לא ירא שמיים, הוא בינוני.

אם הוא מן הבינונים אשר הם נזהרים מן החטא,

נזהרים מן החטא אבל לפעמים נכשלים,

לא עושים ממזיד.

לפעמים נכשלים.

הם תמיד נזהרים מן החטא, אבל לפעמים נכשלים.

יש עליך להטות את הספק,

כשאתה נמצא בספק

עליך להכריעו לכף הזכות.

כמו שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, במסכת שבת קכז,

הדן את חברו לכף זכות

המקום מדיניו לכף זכות.

במה מדובר?

בבינונים.

ואם מצוות עשה מן התורה שנאמר בצדק,

תשפוט עמיתך.

שימו לב.

ואם הדבר נוטה לכף חובה,

נוטה, לא ברור, נוטה,

אם הדבר נוטה לכף חובה,

יהיה הדבר אצלך כמו ספק.

תשאיר את זה ספק,

ואל תכריע לכף חובה.

אבל

אם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע,

או בחנתו,

כי אין יראת אלוקים בלבבו,

תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה.

שנאמר משכיל צדיק לבית רשע,

מסלף רשעים לרע.

כל דבר תלמד עליו חובה.

למה?

כי האיש ההוא רוב מעשיו לרוע,

או אם בחנת,

ואין לו יראת אלוקים בלבבו.

בוודאי שהזמרים האלה אין להם יראת אלוקים,

כי כל ערב וערב הם חוזרים לסורה ברע.

יש אפילו אחד מהם שאמר ששלושים שנה

כל פעם שהוא מרקיד מעורב הוא חוזר הביתה,

כואב לו הלב.

איך אנשים רקדו מעורב,

גברים ונשים, והוא שר שירי קודש.

אחרי שהכסף נכנס לו לכיס,

כואב לו הלב.

ומחר

הוא הולך עוד פעם,

מרקיד עוד מעורב,

לוקח את הכסף לכיס,

וכואב לו הלב.

למה? בשביל הכסף הוא הכניס אותם לגיהינום.

אבל העיקר הכסף בכיס,

ועוד יום הוא הולך, וכואב לו הלב.

לב, יש לו לב ברזל.

לב ברזל.

אבל אפילו ברזל, אם שמים אותו בחום, נמס.

זה ברזל שעוד לא נמצא במציאות.

או שהוא מחריט,

פשוט לא כואב לו הלב בכלל,

ונחמד לו בכיס.

אתם יודעים מה זה שלושים שנה להחטיא את הרבים

ולהגיד דבר טיפשות כזאת?

שלושים שנה. אתם יודעים כמה זה שלושים שנה?

זה 365 יום כפול שלושים.

אתם יודעים כמה זה?

זה מלנת אלפים.

וכואב לו הלב.

זה רשע מרושע.

ועוד אם הוא בא לאצטדיון אחר כך

ומשקר את כולם גם,

שהוא חוזר בו והכול יהיה על טהרת הקודש,

והכול יהיה כמו שצריך בקדושה ובטהרה.

ואתמול הוא היה באולפן השקוף,

בשפת הים,

ליד מרגול צנעני,

שהיא חשופה,

וחשופה,

ושר לה שירים.

יא חביבי,

ולעיני אנשים בחוף הוא אומר, רחמן רחם עלינו.

זו חוצפה שעוד לא הייתה מדורי-דורות.

בושה וכלימה.

אז זה דנים אותו רק לכף חובה,

ואין דנים אותו לכף זכות.

ותשובתו קשה מאוד.

בעליו אמרה המשנה ועל הדומים לו מחטיא הרבים.

כל מי שמחטיא את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

שלא יהיה הוא בגן עדן

ותלמידיו יהיו בגיהינום.

אתם יודעים מי התלמיד שלו?

אייל גולן.

ואייל גולן הוא ידוע לשמצה בזכויותיו.

וזה תלמיד שלו שקינה בו ורצה להיות נגן אצלו בלהקה בקטנותו.

וקינאת סופרים תרבה חוכמה,

יש לנו שני גולנים.

ויש משימה,

להחזיר את הגולן.

צריך להחזיר את הגולן.

אם לא יחזירו את הגולן,

אז הם ימשיכו לחטיא את הרבים,

ועם ישראל ישקע בהרבה עוונות בזכות הגולן.

אז חייבים להחזיר את הגולן.

כן,

ועוד כתוב,

כתוב כאן,

ואמר שלמה המלך,

עליו השלום במשלי כד, אל תהיה עד חינם ברעך,

ואפיתית בשפתך,

אל תאמר כאשר עשה לי, כן אעשה לו, אשיב לאדם כפעלו.

פירוש, לא הוצלח להחזיר לומר, אל תהיה עד שקר,

אבל אמר, אל תהיה עד חינם.

אם נוקש רעך בחטא,

אל תעיד עליו ואל תגלה על חטאו חינם ללא תוכחת. מה כן צריך?

צריך להקדים קודם תוכחת. קודם תיגש אליו, תוכיח אותו.

הוכיח תוכיח את עמיתך.

כי האומנם אם גזל האדם

או עשק את עמיתו חייב להעיד על זה. אם אתה ראית שמישהו עשק מישהו,

אתה חייב להיות עד,

כדי שישיב את הגזלה אשר גזל על-פי שני עדים.

אבל אם אין שם זולתי עד אחד,

אז שמועה תהיה בין שניהם.

אבל אם ראה כי נכשל חברו בדבר ערווה

או באחת מן העבירות,

אין ראוי שיעיד על זה חינם.

מה זה חינם?

ללא תוכחת.

צריך להוכיח אותו.

גם כי יש איתו עד שני להקים דבר.

צריך להוכיח אותו.

ואם החוטא הוא ירחת,

ראוי לו לדבר על לבו,

כי באמת עשה תשובה.

כי ראוי שירא לנפשו ויאמר בלבו,

אחרי כי האיש ירא שמים,

אולי זכויותיו מרובות מעוונותיו.

ואמרו ריבותינו בקידושין ל״ט כי האיש אשר זכויותיו מרובות מעוונותיו, הנהו מעדת הצדיקים.

אז למדנו את זה.

אמנם אם החוטא הוא מן האווילים אשר משפטם לשנות בעוולתם,

כמו שכתוב,

כסיל שונה באיוולתו

ככלב השב על קאו,

כמו שכלב שב לאכול את הקאה שלו,

ככה כסיל שונה באיוולת לחזור עליה עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם.

אז אם הוא מן האווילים,

אם הוא מן האווילים

שמשפטם לשנות באיוולתם,

טוב כי יגידו אל השופטים לייסרו להפרישו מן האיסור.

אבל אם הוא עד אחד,

לא טוב להיות האדם לבדו מעיד עד חינם,

כי עדותו חינם, כיוון שאין סומכים עליו,

שנאמר לא יקום עד אחד באיש,

לכן מוציא שם רע יחשב.

והמילה והפיתית במשקל הכבד רצונו לומר,

כי בשפתך אתה טוחן פניו בגלותך משתרע עוונו.

לכן אמר אחר כן, אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו.

כי אם גילה על חטאיך לא תקום ולא תיטור לעשות לו כאשר עשה לך, אל תנצל את ההזדמנות להחזיר לו.

וזה מוסר נכבד מעיקרי היראה.

תראו כמה זהירים חכמים להזהיר אותנו לא לנצל

הזדמנויות כאלה.

ואם החוטא איש אשר איננו ירא מלפני האלוקים,

כמו פורק מעליו עול מלכות שמים,

ואינו נזהר מעבירה אחת,

אחת,

אינו נזהר מעבירה אחת,

אשר כל שער עמו יודע כי עבירה,

כגון הזמרים המאוסים האלה,

מותר להחלימו ולספר בגנותו.

ואין שום לימוד זכות עליהם,

עד שהם ישובו בתשובה אמיתית.

והגמרא אומרת בבאבא מציאה נט, כך אמרו ריבותינו,

ולא תונו איש את עמיתו

אם שאיתך בתורה ובמצוות

זה שאיתך בתורה ומצוות,

אל תונהו בדברים.

ואשר לא שת לבו אל דבר ה'

זה מותר להחלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו.

אז מה שאומר הגולן,

שצריך לחבק אותו ולקרב אותו,

נאמר לו, ילמדנו רבנו,

מהיכן למדת זאת?

אולי מהנצרות?

בנצרות אומרים,

אם אחד סתר לך בלחייך הימנית,

הגש לו את השמאלית.

אבל מה לעשות, עם ישראל הם לא אהבלים,

הם לא נוצרים.

יש להם תורה, היא ברורה.

אדם כמוך,

אין מה לקרב אותו,

כי הוא לא מתקרב בכלל,

הוא פשוט מרמה את האנשים תמיד.

במשנה גרסאות ומחליפן.

אלא מה?

צריך להחלימו במעללה ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו

עד שהוא ישוב.

אם ישוב,

ודאי שנקרב כל יהודי שרוצה לשוב.

אבל אם לא שב,

זה מה שכתוב שצריך לעשות.

זו החובה שלנו.

מצווה לגנותו.

מי שלא, הוא לא יר השמיים,

והוא לא אוהב השם,

כי אוהבי השם שנאו רע,

ויראת השם שנות רע.

אני אתן לך, אני יודע שאתה מחכה לי בפינה כבר הרבה זמן. תמתין, סבלנות.

הלאה.

תודה רבה.

עכשיו תשמעו מה כתוב, מפרסמים את החנפים

מפני חילול השם.

אבל אם נכשל בחטא על דרך מקרה,

ברוב הימים דרכו להשתמר מעוונו,

אין לגלות על חטאו כמו שביארנו קודם.

וייתכן לפרש על תהיה עת חינם ברעך.

להעיד עליו על עבירות אשר גם אתה חלית בהן כמוהו.

על כן ייקרא רעהו.

אל תהיה עד חינם ברעך, כאילו אתה רע שלו באותן עבירות.

ויורה על זה אומרו אחריכן, אל תאמר כאשר עשה לי, כן אעשה לו.

כי אף על-פי שהיא מצווה לפרסם את החוטאים בנפשותם בעת החנפים,

אבל החוטא,

אם לאיש כמוהו רשעו ולבן אדם חטאותיו, אין לפרסמו.

אם אתה כמוהו אז אל תפרסם אותו.

כי אין כוונתו בגלותו מסתריו לטובה,

כי אם לשמוח לעט, שהרי אתה בדיוק כמוהו.

גנב אומר לשנית, תתבייש לך, אתה גונב,

והוא גנב בעצמו.

והשנית, כי איך בוש לא יבוש,

להזכיר על זולתו דופי המעשים ההם, והוא אוחז בהם.

ונאמר, ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא,

הנה כי אף על-פי שעשה יהוא מצווה, כשהכרית את בית אחאב שהיו עובדי עבודה זרה,

נשא עוונו,

כי גם הוא היה רב פשע.

ועכשיו אני מדלג קצת.

ודע.

כי בדברים שבין אדם לחברו,

כמו גזל,

ועושק,

ונזק,

וצער,

ובושת,

ועונה דברים,

יכול לספר דברים לבני אדם,

אם עשו לכם נזק, או בושת,

או צער,

או עושק,

ועונה דברים,

אתם יכולים לספר את הדברים לבני אדם,

גם היחיד אשר יראה יגיד,

כדי לעזור אבל לאשר אשם לו ולקנא לאמת,

כדי להציל עשוק

מיד עושקו.

זאת אומרת, לא יכולים להוציא מהעשוק,

לא יכולים להוציא מהעושק את הכסף.

אז בן-אדם שיודע שפלוני עשק את פלוני, מצווה להיעזר גם באחרים אם הוא לא רוצה לתת,

ולהגיד להם מה הוא עשה כדי שישתדלו להוציא ממנו את הכסף

ולהחזיר את זה לשני.

ואם הוא עשה בושת או נזק כלשהו,

מותר לקנא להם מת.

זה נקרא להועיל.

זה לא להגיד דופי סתם.

זה להועיל.

והנה אמרה התורה,

שיעיד עד אחד בבית-דין על תביעת ממון

לחייב את הנתבע השבועה.

אומנם יש עליו להוכיח את האיש תחילה, לפני כן צריך להגיד לו

שהוא לא בסדר, ולהוכיח אותו תוכחת לפני כן.

עכשיו בלכות לא תלך רכיל בעמך, אני לא לומד את זה כרגע,

אני רק אומר קטע קטן מסוים,

ואחרי זה אני ממשיך איתכם לכיוונים נוספים.

ועתה השתונן בכליותיך לעמוד על עיקר הדבר הזה.

הנה הקדמנו

כי מותר לספר בגנות החוטא על חמס אשר בכפיו,

אם נודע הדבר כי לא עזב דרכו,

כמו הגוזל והחומס,

או המזיק והמציק,

או המלבין פנים ומבאיש ומחפיר,

והמספר לשון הרע,

ולא השיב את הגזלה,

ולא שילם נזקו,

ולא ביקש פני חברו להעביר את עוונו.

על זה אמרנו שמותר לספר בגנות החוטא על כך.

ואומנם, שימו לב,

יש גישות שונות

המטיבים דרכם.

דבר, ידברו בראשונה עם החוטא. ילכו לחוטא ויגידו לו, תשמע, לא יפה מה שעשית, הזקת, ציערת, פעלת,

גרמת, וכו'.

אולי יוכלו להועיל בדברי תוכחה להשיבו מדרכה רעה.

ואם מאן, ימאן,

אבל אם הוא ממאן,

יודיעו לרבים את דרכיו ומעלליו.

ועתה,

כאשר יחפש אדם על מעשה חברו,

על דבר אשר הזיד על רעהו,

ויספר מעשהו לבני אדם,

ויגלה חובת החוטא,

ויגנה מעשהו מטענות רבות,

והוא מתחיל לספר עליו הרבה הרבה דברים.

הנה יחשד המספר בזה,

זה שמספר יחשד,

וייתן אותו כמספר לשון הרע. חשבו שהוא מספר לשון הרע, למה?

יאמרו אמור,

כי גם אם אמת היה דבר,

היה ראוי לגלות את אוזן החוטא למוסר בתחילה. אתה דיברת איתו?

אתה הוכחת אותו?

כן או לא?

בעל דבר אשר לא קדם לו תוכחות,

יחשדו אותו שומעים לאמור,

כי לא היה אומר כל אלה בפני חברו,

וכי הוא מחניף לו,

כעניין שנאמר, אך איש אל ירב ואל יוכח איש.

והנה לדבר באשמת העם,

אשר בעבותם ישמח,

ובקלונם יתכבד שלא בפניהם,

בדומה לבעל לשון הרע,

ובו דבק מן האבק,

ואפילו שהוא צודק.

אבל כולם יחשדו אם הוא אמר לפני כן הוכיח אותו או לא הוכיח.

ועוד יאמרו בני אדם,

אין הדברים כנים,

ומלבו הוא בודה אותם.

ואם לא איפה, מדוע לא גילה את עוונו בפניו ראשונה והעלים ממנו?

למה אתה בא לספר לכולם לפני שדיברת איתו?

על כן אמרו ריבותינו בערכין טו,

כל דבר אשר יאמר בפני בעליו,

אין בו דרך לשון הרע.

מה רצונם לומר?

כי אם הקדים לחברו תוכחת מגולה על מעשהו ולא הקשיב על דבריו,

אחרי כן יוכל להודיע לבני אדם אשמת האיש ורוע מוסרו.

מגולן מודה שלפני 25 שנה ניסיתי להחזירו בתשובה מהריקודים המעורבים,

והוא לא שעה ולא שט לדבריו,

והמשיך הלאה.

ולא יחשד כי יחפוץ לתת דופי בחברו,

אם הקדים להוכיח אותו.

וכן אם המספר,

יש עוד דרגה, וזו הדרגה הכי גבוהה,

וכן אם המספר מוחזק לרבים

כי לא יישא פני איש

ואל אדם לא יכנה,

ואת כל אשר יאמר

שלא בפני חברו אותו דבר ידבר בפניו ולא יגור מפני איש,

מכירים את האיש הזה שהוא איש

שלא פוחד מאף אחד ואומר את האמת בפנים של כולם?

אדם כזה

הוחזק גם כן בתוך עמו אשר לא ידבר רק אמת,

אין לחוסדו בדברו על אשמת אדם לחברו שלא בפניו.

אדם כזה לא חשוד,

ומי שחושד אותו פשוט לא למד אף פעם שערי תשובה של רבנו יונה.

וכן זכרו בדבריהם, זיכרונם לברכה,

על העניין הזה, ואמרו

בערכין טו.

אמר רבי יוסי, שימו לב מה הוא אמר,

מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי.

מה הכוונה?

הפוך, מי ששומע את זה מבין שזה עקשן.

אם הוא אומר משהו,

אז הוא לא חוזר בו, אפילו אם הוא טועה.

לא, לא זו הכוונה.

אמר רבי יוסי,

מימי לא אמרתי דבר.

וחזרתי לאחורי.

רצונו לומר.

לא אמרתי דבר על אדם שלא בפניו,

וכבשתי אותו בהיותי בפניו.

זאת אומרת,

מעולם לא אמרתי דבר שלא בפניו של האדם שדיברתי עליו,

ואחר כך כשהייתי לפניו,

כבשתי את פניי ולא אמרתי.

אין מצב. מה שאמרתי פה, אמרתי לו בפנים,

לא מפחד מאף אחד, אומר את הכול בפנים של כולם.

זה נקרא שלא חזרתי.

יש כאלה, הוא אומר לך, תשמע, אתה יודע מה הוא עשה, מה הוא עשה.

אחר כך מעמידים פנים, מה שנקרא, ואם אתה אומר, לא, לא הבנת אותי, לא אמרתי ככה.

מה אתה מדבר?

מה אתה מוציא לשון הרע סתם? אני אמרתי כזה דבר?

חוזר בו.

לא, זה רמאי.

זה בעל לשון הרע.

אבל אחד שאומר גם לא בפניו,

אותו דבר מה שהוא יגיד בפניו,

זה נקרא בעל מדרגה כזאת של רבי יוסי.

ועוד אמרו חכמים שם,

כל דבר אשר ייאמר בפני שלושה,

אין בו דרך לשון הרע.

מה הכוונה?

אחרי כי ברבים היו עמו בעת אשר סיפר את הדברים,

אכן נודע הדבר לחברו,

והרי זה כאילו אמר את הדברים בפניו.

כי יצא קול,

בוודאי יגיעו אליו הדברים שהוא אמר,

ולא צריך אפילו לבוא אליו להגיד לא, כי כולם כבר יגידו לא.

אלה הדברים שלמדנו היום

בעניין לשון הרע.

מתי אסור?

מתי מותר?

ומתי מצווה?

וכולם נוטים להתבלבל מרוב הזהירות,

כי הם לא למדו את ההלכות טוב.

אז כל דבר אצלם לשון הרע.

ובדרך כלל אלה שמדברים לשון הרע,

מפחידים את כולם מלשון הרע.

כדי שלא ידברו עליהם לשון הרע.

אז הם מונעים את כולם, אסור, אסור, אסור.

אסור, אסור.

נכון, בהרבה מקרים זה אסור.

בפרט אם זה לא נוגע לכלום, ואני השומע זה לא מעניין,

ומה לי ולזה,

ולמה אתה מספר לי בכלל?

אתה יודע מה קרה עם פלוני? בשביל מה צריך לדעת מה קרה? מה זה מעניין?

אם אתה בא לבקש ממני עזרה, שאני אעזור בעניין שפלוני עשה ככה ורוצה,

ורק אתה יכול לעזור, בסדר.

להועיל, למדנו, מותר.

לשמוע סתם?

מי התיר?

הבנתיוכם?

עכשיו אתה יכול לשאול.

תן לו את המיקרופון.

ערב טוב,

ערב טוב מכבודו. תציג את עצמך.

שואל לי אליך.

אבל מי אתה, אני רוצה לדעת. שלום כהן.

שלום כהן, מאיפה?

ממושב טפחות.

מושב מה?

טפחות.

טפחות?

נותנים הלוואות אצלכם?

תגיד לי משהו, ומה עיסוקך?

אני פה עובד, ברשתות.

טוב,

שאלתך.

אותו זמן שציון גולן היה בטדי,

היה לו קלף ביד והוא נשבע שהוא לא עושה את הדברים האלה.

שמה הוא עשה?

הוא נשבע.

יש פה טלפון, מישהו עובד אצלו? כי באוזנייה זה מטרטר לי, כן?

הוא נשבע שמה?

הוא נשבע שהוא לא עושה את הדבר הזה יותר.

שהוא מה לא יעשה?

שהוא לא ירקיד מעורב.

נו, ו?

אז מה אתה אומר על זה?

שהוא ככה ממשיך לעשות.

מה אני אומר? מה הוא אומר שהוא לא עומד בדיבורו וממשיך לעשות?

אני צריך להגיד עליו, אמרתי עליו, כל מה שצריך להגיד עכשיו. לא שמעת?

כן, אבל הוא הפר את מה שהוא אמר, הוא עשה, הוא נשבע.

אז הוא נשבע לשקר.

יותר מזה, מה?

הוא מחטיא את הרבים הלאה והוא שיקר את גדול הדור,

ואת כולם.

אז גם לגבי עופר לוי גם.

עופר לוי בכלל אין מה לדבר. הוא מופיע הרי במועדונים.

נו, אז יש לי אותו,

אני שומע אותו הרבה לפעמים. אתה צריך לשבור אותו, לא הבאת את הדיסקים?

לא.

אז אתה צריך לשבור את הדיסקים שלהם.

אני אמחק אותם.

למחוק? לא, לשבור.

יש לי את זה במחשב.

במחשב, כן, נמחוק.

אבל control delete,

שזה נמחק totalיטה.

תודה רבה רבנו. תהיה בריא מותק.

רגע, יש לי עוד... עוד אחד, למה לא?

ברכה לאבי, שנפל. מה שמו?

רפאל בן מרים.

רפאל בן מרים. בן לידיה.

רפאל בן לידיה. רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה. אמן.

תודה רבנו.

כן, שאלה.

למי יש שאלה?

בבקשה.

הנה, יש שאלה שם למעלה.

בטרסה.

שלום, רב.

שלום וברכה.

אני מקדים שאני בדרך כלל אחד שעומד בצד, אבל לא יודע, זה הפריע לי קצת, כל ה... טוב מאוד, אני שמח. קודם תציג את עצמך. קוראים לי אהרון חזי,

עברתי לגור לפה לא משמן.

שלום, תקראו. אני חדש ביישוב. מה העיסוקך?

אני הולך פה בכל יום. טוב, עכשיו שאלה לך.

לא יודע, עדיין זה קשה לי. כל שעה שלמה הגעת ליישוב פה.

זה מה שהיה חשוב עכשיו, לדבר על ציון גולן. כאילו,

כמה אנשים פה באמת זה מזיז להם. אז אני לא אשמע ים החיד'ה של ציון גולן. זה חודש אלול.

אני רואה, יא חביבי. זה היה חודש אלול, עכשיו תן יבוא, שיעור התעוררות.

זה לא התעוררות?

אז אני לא... היית אומר לנו, תשמע, ציון גולן זה, לא לשמוע עומקים מעולם. לא, מה פתאום. תסתכל על הציבור, זה הציבור שאכפת לו, ציון גולן או ציון גולן.

אני אסביר לך, זה לא משנה מה הציבור אכפת לו או לא אכפת לו. מה אכפת לקדוש ברוך הוא, אני אסביר לך.

כתוב, סור מרב עשה טוב.

אתה חושב שבחודש אלול צריך רק לעשות מעשים טובים אולי,

אבל צריך קודם כול סור מרע. צריכים לבער מהבית

את הדברים הרעים. ציון גולן זה רק סימפטום אחד מרבים.

אני כבר נותן סדרה של אולי 11 או 12 הרצאות רצופות רק בנושא של הזמרים והשירים

שמקלקלים את כל הדור,

והרדיו-אים שמקלקלים את כל הדור,

ושהם קובעים את השקפת העולם שלנו,

איך לחשוב ומי חשוב וכמה חשוב שיהיה לך בבית את הדיסק החדש

שנקרא כך וכך או כך וכך,

ובלעדיו קשה לך לחיות.

לא רק אתה.

אנשים פה משקיעים שעה,

שעתיים, שלוש, ארבע, חמש ביום בשמיעת שירים במקום ללמוד תורה או לקיים מצוות,

כי הם מרותקים להנאה.

אז אם זה אישה במטבח או אתה באוטו,

או במקום אחר, או ללכת למופעים או לאירועים,

לצערי הרב, ציבור כמו שיושב פה ממלא אולמות של איסורים כאלה.

זאת אומרת, מה שאנחנו הראינו בתקופה האחרונה,

אני לא רוצה להראות עוד פעם, עוד פעם, כי אנשים צופים בנו כל ערב מכל העולם,

אבל זה איום ונורא.

דור שלם חוטא מיליונים-מיליונים של עבירות כל יום

בגלל כמה זמרים שמחטיאים את הרבים והם מקובלים והם נקראים אלילי הזמר ואוהבים אותם ומחבבים אותם והם עבריינים שעוברים עבירות כל הזמן בשיריהם המקולקלים ובמקומות המאוסים

על פי כל גדולי התורה.

זה מרד ומעל שמי שמכניס אותם הביתה,

הוא פושע בעצמו.

אז זה לא חשוב מספיק במבוא חורון?

למה מבוא חורון פטורה מזה?

בבית שמש צריך להגיד, ובבית שאן, ובמודיעין, ובקריית ספר, ובכל מקום צריך להגיד,

ופה לא?

עד שלא נבער את הנגע הזה מקרבנו,

אנחנו נהיה בבעיה.

למה?

מצד אחד יש מזכי הרבים שעושים להציל את עם ישראל, להחזירם בתשובה,

מצד שני באים אלה ומורידים אותם.

אבל באיזה תרמית?

בשירי קודש,

במילות קודש.

אתה מבין מה אני מדבר?

אתה ראית אתמול את השידור שלי?

לא.

אני הראתי את יניב בן משיח

נמצא באולפן השקוף. אתה יודע מה זה אולפן השקוף?

אתה אברך. אתה אברך, אתה לא יודע.

יש בחוף הים,

כל פעם מעבירים את זה ממקום למקום, אולפן,

אולפן שידורים של ערוץ 24,

ושם הוא שקוף זכוכיות,

והזמרים נמצאים או בפנים או בחוץ,

על חוף ים,

או בת ים, או ראשון, או תל אביב, וכן הלאה.

והם מופיעים,

ואנשים ונשים שנמצאים בים, כל אחד במצב שלו,

הם רואים אותם, והם מסתכלים עליהם,

והם שרים להם שירי קודש.

מה אתה אומר על זה?

ממש מזכה רבים.

הם מעוררים את הלבבות לאהבת הבורא.

והוא שר אתמול יניב בן משיח כך,

שיר המעלות,

מה טוב ומה נעים,

שבת אחים בבת יב,

הוא מהפך פסוקי תהילים למטרות הנלוזות שלו,

כי הוא מקבל כסף ופרסום.

ומי שר לידו? חזן מדופלם.

טייב.

שמעת על טייב?

הוא מטייב את השירים בחוף הים.

אז איך הלב שלך ל...

הוא יצעק מר לי מר לי

אז אתה תשב, תשקוד על התורה ותקרא רשי ותוספות

והדור ישכח

ומי יעורר אותם סור מרע?

מי יעשה את העבודה?

אז אתה אוהב צלילים של תורה וצלילים של יא מחיצ'ה

וקשה לך לשמוע שמדברים במקום תורה על יא מחיצ'ה

אז תדע לך שהמחיצ'ה מוציאה אותך מן התורה

ואתה יודע כמה שירי עגבים הוא שר ואתה שמעת ולא ידעת ואתה אברך

כי מי גלה את אוזנך?

הרב רצבי פסק

את כל הדיסקים שלו מעולם

צריך להרוס, לנתץ, לשבור.

אין יותר בעולם

וחייב אותו לקנות מהחנויות

את כל מה שיש

ולקנות את הזכויות מראובני בשביל שלא יחטיא את הרבים

ולהתחיל הכול מחדש

בפה טהור, אם יהיה לא כזה,

וזה אחרי שיבררו לו איזה שירים מותר לשיר ולא.

ומה עם שווקה ופריד וורדיגר וכל אלה וגד אלבז

וחיים ישראל ואיציק אשל וכל אלה שמופיעים במקומות מעורבים

וחלקם שרים שירים של רוקנרול וג'אז וראפ

ומידת טאסה יש לו שיר בראפ

כמו קושינג

טקק טקק טקק טקק טקק טקק טקק טקק טקטק טקטק טקטק עם דברי תורה.

מה אתה אומר אם אני אשיר?

וידבר משה

על בני ישראל לאמור.

וידבר משה על בני ישראל לאמור.

וידבר, וידבר, וידבר משה על בני ישראל לאמור.

מה אתה אומר?

טקטק טקטק טקט ומועדק.

אה, נחמד לך, כבר אתה מתייאש.

מה, אני צריך לשמוע את זה בבית או אתה בבית?

אז אנשים לא יודעים אפילו, אפילו לא יודעים עד כמה הם ירדו,

שהאוזן שלהם כל כך התרגלה לתינופת

שהם כבר לא יודעים מה נכון ומה לא נכון.

ויש אתר על הדרך, אני אסגור חשבון,

יש אתר שקוראים לו חדרי חרדים,

או חדרי,

איך? חדרי חרדים?

חדרי חרדים.

זה אתר משוקץ,

ששם יש את כל לשון הרע שדיברתי,

והם מדברים על גדולי ישראל כאילו חברים שלהם,

והם קובעים מי יש לו זכויות ומי לא.

ויושב כתב בשם

יקי אדם קר.

הוא לא יקי בכלל,

והוא כותב כתבה בדם קר.

הוא כותב כותרת,

הרב אמנון יצחק,

מוזיקה רק במאה שערים,

ואומרים לי שהוא מקול ברמה או קול בעורמה.

הוא אומר, הרב אמנון יצחק ממשיך במתקפה כנגד המוזיקה החסידית.

בהרצאותיו היומיות הוא יוצא חוצץ כנגד כל הזמרים החסידים,

גם מרדכי בן דוד, גם מרדכי בן דוד.

יא סעם, מה?

גם מרדכי בן יביד.

אני יצאתי נגדו.

כל גדולי ישראל יצאו נגדו,

פרסמו נגדו,

הוציאו אותו מהמחנה,

אחר כך הוא חזר בתשובה,

ואחר כך שוב פעם הוא מופיע בתערובת אנשים ונשים.

אני הוצאתי אותו?

אני המצאתי את זה?

אני מכיר אותו בכלל?

אלא מאי?

רוצים לעשות כאילו זה מאבק יחיד. זה לא מאבק יחיד.

רק לי יש הרצאה כל ערב, אז יש לי את האפשרויות להגיד כל ערב מה שאני רוצה.

וגם להם, בקול בעורמה יש להם את היכולת.

לכן הם מביאים כל הזמן את ציון גולן,

למרות שהם יודעים שהוא כבר משוקץ ועבר על דברי הרב עובדיה יוסף.

אבל אין להם בעיה, כי זו הפרנסה שלהם.

מה הם ישימו?

דברי תורה.

שמעת פעם בקול בעורמה את אמנון יצחק לדוגמה?

בחיים לא.

שמעת בקול חי פעם את אמנון יצחק?

בחיים לא.

אבל זמרים כל הזמן.

זו התורה.

ואם יש איזה רף, זה קישוט לתורה,

כי התורה זה הזמרה.

אז מה הוא כותב?

ומה עם מידת תסא? נתנו לו הזדמנות לעשות תשובה.

אז מה, זה לא טוב אם נתנו לו תשובה?

היום פגשתי את הרב אלבז,

הייתי סנדק והוא היה מוהל,

ודיברתי איתו, תלמיד שלו,

והוא נחרד לשמוע שמדת תסא הופיעה

באולפן השקוף.

והוא שר שם את השיר

ברצלונה, ברצלונה,

מעוני.

ברצלונה, בחוף.

אז הוא אמר שהוא ידבר איתו.

אז אני השם שהופיע שם?

ואם אני נותן לו צ'אנס זה לא טוב.

יש כאלה שאי אפשר לתת להם צ'אנס, כי הם לא נותנים צ'אנס לעצמם,

והם פנו אליהם גדולי הדור אישית,

והם לא שמעו בקולם.

ושווקה התחייב לרב עובדיה ועבר על דברו.

וציון גולן התחייב לרב עובדיה ועבר על דברו.

אז אלה יש להם צ'אנס?

אין להם. לאחרים?

אני עוד נותן צ'אנס.

למה לא?

אני רוצה שכולם ישובו בתשובה. לא טוב.

אז הוא מזלזל כאילו.

הוא אומר, שמח בעיירה.

אז הוא לא יהיה, כי...

והוא בדם קור.

אחר כך הוא כותב ככה.

הקהל המגיע על דרשותיו של הרב עמלה יצחק זוכה בשבועות האחרונים לשמוע תקליט חדש.

שמעתם?

אני מתקלט.

תקליטים חדשים.

תקליט חדש.

מה התקליט? פגעי המוזיקה החסידית.

הוא אומר את זה באירוניה.

במקום שהוא יצדד בגדולי ישראל שהבאתי אותם בשמותם,

פרסמתי בגנזה המלך,

ב-40,000 עותקים ועוד 40,000 עותקים, בכל בתי הכנסת,

שידעו מה גדולי ישראל אומרים על הזמרים האלה,

הוא קורא לזה פגעי המוזיקה החסידית.

כאילו אני רואה דופי בהם,

והכול בסדר, הוא לא יודע מה אני מתנפל כאילו.

מרד בכל הגדולים,

מרד בתורה,

לוקחים את דברי התורה ועושים מזה כינור,

ועושים מזה כסף,

ורומסים את התורה.

אז זה פגעי המוזיקה אני המצאתי.

והוא אומר, מעיר לעיר ומהרצאה להרצאה נוסע רמב״ם יצחק מדי ערב הרצאה שהנוסע המרכזי שלה הוא זמרים במוזיקה החסידית,

הופעות וערבי שירה.

את המתקפה החל הרב אמנון יצחק נגד הזמר ציון גולן.

חרטטן!

אתה אומר שאני יצאתי נגד ציון גולן מתקפה ראשונה? מה פתאום?

אני לפני שנתיים, בתשס״ח, יצאתי במתקפה חזיתית נגד שווקה,

כשהביאו אותו לבנייני האומה בשביל שיקבל צ'פחות מהרב עובדיה יוסף.

אני יצאתי נגדו והבאתי את כל גדולי הדור שהם חתמו נגדו.

אז למה אתה אומר שאני יצאתי נגד ציון גולן?

בציון גולן אני התחלתי איתו כבר לפני 25 שנה, כמו שסיפרתי לכם.

בציון גולן מודה על זה ברעיונות שהוא דיבר לאחרונה.

אז למה אתה אומר ככה?

חרטטן! אסור!

לפני כשנה התחייב הזמר שלא להרקיד בפני קהל מעורב. עוד פעם חרטא!

לפני כשנה?

לפני 15 שנה כבר.

באצטדיון

יד אליהו ואחרי זה בפני ריבו הרב ברדה ואחרי זה בשבועות האחרון שהוא התחייב.

זה הכול מופיע בכל ברמה ברערמה ברגרע ובכל מקום מופיע הרעיונות האלה.

אני המצאתי את זה.

ולא רק זה.

רבנים, הוא כותב, ביניהם הגרע יוסף ואגרם מזוז, ראש ישיבת כסי רחמים, קיבלו אותו בחיבוק רב ובירכו על החלטתו.

מנגד?

כאילו אני נגד.

מנגד?

הרב עמל יצחק החליט שהזמר לא חזר בתשובה ויצא כנגדו.

אני החלטתי.

מעשיו מעידים עליו.

והם קירבו אותו וחיבקו אותו?

יפה מאוד.

הם לא מכירים אותו, אני מכיר אותו.

יחי ההבדל הקטן?

ומי צדק בסוף?

אני.

נו, עכשיו הם מוקיעים אותו?

צריך להוקיע אותו. הוא שקרן.

שיקר את כולם.

למה לא מוציאים מכתב להוקיע אותו?

מה, להשאיר אותו בכשרותו למרות שהוא לא בסדר?

המציאות בשטח טיפה שונה, הוא רומז שאני משקר בנתונים.

המציאות בשטח טיפה שונה, שימו לב.

כי אני יצאתי נגדו, שמה? שהוא לא חזר בתשובה.

אבל המציאות בשטח טיפה שונה.

תראו איזה חרטטן.

זה אסור.

כי לדוגמה, בערב שהתקיים בראשון לציון,

לפני יותר משבוע חרטה ברטה.

זה לא היה בראשון לציון בכלל, כתב בלתי אחראי.

זה היה בפתח תקווה.

ומה זה משנה העובדות?

מה זה משנה העובדות? הוא יגיד בטח. אל תבלבל אותנו עם עובדות.

אז זה פליטת קולמוס, הוא יגיד.

אז טעיתי, זה לא היה בראשון, זה היה בפתח תקווה. נו.

כן, אבל אתה אומר שאני לא צודק, ואתה טיפה מתקן את הציבור. אז תקן, תבדוק מה היה בכלל.

אתה לא יודע מה היה.

מעבר לבית הפירורים של המידע.

שם אמור היה גולן להופיע במסגרת מחזמר מוזיקלי,

בו ישנם גם קטעים

שלא לרוח ההלכה.

אז באיזה צד אתה?

הוא קורא לזה, זה לא לרוח ההלכה.

ההלכה מגזימה.

היא לא מקבלת את ציון גולן כל כך טוב.

מחזמר לא מתאים להלכה, זה לא לרוחה.

שמעתם ביטוי.

הוא לא אומר שהוא עושה נגד השולחן ערוך.

זה לא לרוח ההלכה.

החליט ציון גולן שלא לעלות לבמה.

זאת למרות חוזה העבודה שחתם

עם מפיקי המחזמר.

בטח שהוא לא עלה בסוף,

כי חיכו לו בחוץ הפגנה שכתבו לו חזרת לביוב מהר מדי.

שוכח,

איך קוראים לו? יקי אדם קר.

מה הוא שוכח?

הוא שוכח שחמישה ימים אחרי שהוא הבטיח

באצטדיון הוא הופיע במלון עדן בטבריה והורקיד גברים ונשים עם מחיצה

של וילון של אמבטיה.

וכולם ראו את כולם.

את זה הוא שכח, יקי. הוא לא כל כך יקי.

הוא שכח.

הוא אדם קר.

הוא רק נזכר במה שהיה בראשון שלא היה.

זה יפה ככה?

ומה הוא אומר?

בסוף הערב עלה גולן ואמר,

אני מצטער, כל זה חרטא מה שהוא אומר,

לא חרטא, סליחה, בלפה.

אני מצטער, דעתם של הרב עובדיה יוסף ורבנים נוספים לפיהם אני הולך ונוהג,

אומרים כי הלכתית אסור להופיע במקום כזה.

שקר וכזב.

מה שהוא עלה ואמר בסוף דבריו,

זה הוא אמר, זה הוראה של הרב עובדיה יוסף.

בלבד.

ומה הוא אומר פה? הוא מנסה ליצור שמולי עומדים רבים. אז איך הוא מצייר?

דעתם של הרב עובדיה יוסף ורבנים נוספים,

כאילו אמר ציון גולן, לפיהם אני הולך ונוהג.

זה המצאה, זה עורבא פרח, אין לזה שום בסיס.

אתה מחריד, צריך לזרוק אותך מרדיו בעורמה.

אסור להחזיק אדם כזה.

אתה מוציא עליי קלון, שאתה בודה את זה מלבך?

אתה לא מתבייש?

זה אפיקורוס.

אך אם היה נדמה כי כאן זה נגמר, טעות.

אמנון יצחק ממשיך.

אם חשבתם שזה נגמר, מה שאמנון יצחק עושה לציון גולן,

זה לא נגמר.

הרב אמנון יצחק ממשיך לחבור מעיר לעיר ומצטט פסיקות הלכה נגד זמרים כמו ליפה שמלצר,

מרדכי בן דוד וזמרים נוספים, השורה הראשונה במוזיקה החסידית. אתם שומעים?

יש שורה ראשונה בגיהינום,

לא במוזיקה החסידית,

אלא בשורה הראשונה בתחתית.

מה לא טוב?

מה לא טוב? לא הבנתי.

מה לא טוב שאם אני מראה שקליפה שמלצר מביא כושי לשיר בחתונה חסידית,

ואני מראה עוד כמה הדור הידרדר? זה לא טוב מה שאני עושה להראות שאסור לשמוע אחת כזה?

לא טוב.

אז מה הוא אומר? תשמעו מה הוא אומר.

אני לא אקרא לכם את הכול כי יש פה הרבה דברים שאין לי כוח בשבילם.

אבל בסוף

הוא אומר ככה.

אמש התקיימה הרצאה נוספת באחת מהערים החרדיות בארץ,

שם פתח הרב אמנון את הרצאתו בהבאת ציטוטים ופסיקות הלכתיות.

לאחר מכן הקרין הרב לקהל קליפ וידאו בו נראה זמר ליפשמלצר

מופיע על גבי במה אחת עם בחור שחור שיודע לחקות את שיריו.

שמעת?

מאיפה הוא לפלף אותו והכניס אותו לחתונה?

הם ישבו ולמדו ולימדו את השירים ביחד והוא שר כמו ליפה קליפה בדיוק אותו דבר.

אז איך הוא עושה את זה? הוא לא כושי,

הוא גם שחור וגם הוא יודע לחקות. כאילו הכושי זה לא זמר זה חקיין.

בושה וחרפה.

עכשיו אני אראה לכם את מה שהוא מנסה לעדן.

אתם תגידו לי אם זה עדין,

ואם היה ראוי להראות את זה ולהגיד לליפה קליפה אחרי ש-80 גדולי עולם בארצות הברית יצאו כנגדו,

וקוראים לו היום אחד העם שמקלקל את היהודים כמו אחד העם שקלקל את המשכילים.

אז זה, תוכלו לראות באתר שופר את כל הפסקים.

אבל בואו נראה את הקטע של קליפה עם האדם שחור החקיין,

ואחרי זה,

אם יש לנו את דברי הרב רצבי,

יש לך אותם מוכנים?

כן. טוב מאוד.

אז בבקשה נראה את שני הקטעים ותבינו קצת

למה כואב לי על מה שעושים כל הזמרים האלה,

שהם נמצאים בהרבה בתים, שהם עוד משתנים,

שווקה, ורדיגר, גדלבאז, יידל, מינדל, מנדיג'רופי, כל אלה.

יש הרבה גם להקות כאלה של נערים,

וזה שמופיעים בתערובת אנשים ונשים,

וכולם פסולים לבוא בקהל בפסיקה של כל הגדולים בישראל.

כן, אז בבקשה, בינתיים נראה את הרב רצבי, כי זה מוכן לו קודם. הרב רצבי זה פוסק תימני שפסק נגד ציון גולן.

לפני שבועיים, אחרי שהוא המתין לו שלושה שבועות, והוא הונה, אותו ציון גולן התחייב שהוא יהיה מורו וריבו ויקבל את כל פסיקותיו.

אחרי שהכניסו אותו לאצטדיון הוא צלצל ואמר, תודה רבה,

אני לא צריך אותך לבד, אני רוצה גם את הרב ברדה, ואני גם לא מוכן לקבל את כל התנאים.

אני לא מוכן לקבל את זה שתוריד לי שירים ואני אחליט איזה שירים אני מעוניין להוריד ואיזה לא וכולי וכולי וכולי.

אז הרב יצא כנגדו בפסק שאסור לשומעו ואסור להזמינו וצריך לשבור את כל הדיסקים שלו לחלוטין.

בבקשה, זה היה בשיעור האחרון, פרסת ראה, דקה 57. הוא מדבר קצת בתימנית, אז יהיה קשה קצת מהציבור, חלק בעברית,

אבל הוא מדבר כרגע על חוברת שמופצת אצל שגיב מחפוד בבני ברק,

חוברת שיש בה שירים של ציון גולן שעשוי לפרסמם בכלל.

לפי התמונה זה ברור שיש.

טוב, תראו, אני אגיד לכם, אני דיברתי על זה איפה ולרשיבתי בבית-הכנסת ואני רואה שאולי הדברים לא מבודדים ולא כל כך ברורים, אז צריכים להבהיר את זה, באמת מה קורה פה,

מה קורה עם הנושא הזה.

אנשים לא כל כך הבינו מה בעצם איפה החוד של הבעיה.

צריכים לדעת

הוא עשה צעד אחד והצעד הזה הוא מתוך סיבה,

זה לא, הצעד הזה לא נעשה כל כך מתוך עיר השמיים או מתוך זה.

הוא מדבר על ציון גולן שהוא עשה צעד אחד,

מתכוון כאילו לחזור בו וכולי וכולי, אלא מתוך סיבה מסוימת שיכול להיות שהיא לא תהיה קיימת.

ואז הוא יחזור לזורו, אבל גם את מה שהוא מקבל עליו. הוא רומז על משהו שהוא יודע, הרב, שאנשים לא יודעים, ידעו את זה בהמשך.

לא, קשה לי לדבר פה מהעניין.

אבל לגופו של עניין,

יש הרי את הדיסקים שעברו השירי האגבים הקיימים, הקודמים,

והשירים של להבא.

אז בקשר לשירים הקיימים,

הוא מפורש כותב לנו שאת השירים הקודמים אנחנו קטמנו בהסכם,

נעשה ועדת רבנים, ועדת ביקורת, שצריך לקרוא איזה שירים שרים,

איזה שירים שרים, איזה שירים גדולים.

הוא כותב לנו שהוא יחליף,

הוא יחליף מה הכשר באמת לעשות. הוא מנוע, לא הוועדת רבנית, הוא יחליף.

וגם בקשר לעתיד,

אז שירי אגבים, הוא מסכים לו לשיר, הוא יודע, כמה ימים יש אנשים לא מבינים את השירים, אבל הוא מבין את השירים, הוא יודע מה הממשל,

כן, לצערנו.

אבל שירים שחיברו אותם אנשים, זה,

אולי צריכים לדעת, איש שיר ממורתם, החי בנדימאנה, אתם יודעים מי עיבר את השיר הזה?

כן, בסידור שלו, מה כתוב שם?

מה כתוב בסידור? המלחין קוראים לו יצהר.

אתה מדהים שבסידור שלו זה מלחוק המילה הזאת?

בסידור של המלחין הזה הוא מחק ברכה מסדר התפילות.

בסידור שלו, האיש ברכה של לא עושה לוואי,

זה גזעני הברכה הזאת, צריך להשמיד אותו מהסידור.

זה אחד ששרים, שכל העם רוצה להשאיר את השירים שלו.

חכה רגע, לא משנה איך יש שום דבר לאנשים.

כן, אתה צודק מי הוא זה ואיזה הוא, אשר מלואי לבך, אבל תמשיך הלאה. ברוך אתה השם, ברוך אתה השם, רופא חולה אבנו ישראל, ברוך אתה השם, רופא חולה אבנו ישראל, מה חוק? ברוך אתה השם, רופא חולים. מה? שמונה עשרה, שינו בסידור, הדפיסו סידור, מעגו וכתבו שזה פסק של הרעת הרבנים, הרפורמים, כבר זאת אומרת. לצערנו זה אחד משלנו,

וזה השירים שרוצים שהלעידו כבר את הציבור שלנו עם השירים האלה, וזה האנשים שמומן, זה הכי קורה לעשות את כל הדברים האלה.

במילים אחרות, תראו, אם היינו יכולים, היינו צריכים לעשות פה ניתוי וערב על החנויות, אם הקיצין את הסברים האלה.

אם היה לנו כוח היינו צריכים למדוד אותם, אבל לצערנו אנחנו לא יכולים, אין לנו את הכוח. אנחנו יכולים למחות. במחות לפחות, חס ושלום, אם אנחנו יכולים למחות, צריכים למחות.

אז מי שיכול למחות, צריך למחות בחנויות שמוכרים את זה, ולא לשתוק על זה.

גם בחתונות, אם מפרסמים את הדברים האלה, אם מישהו שומע את השירים האלה, צריך למחות.

ואם הזמר לא שומע ואין אפשרות, אז שייצא, שייצא, עוד יעבור לזה.

זה מה שאנחנו יכולים.

אמרתי לכם, השירים שהם שרים, גם שירים שהם נראים שירים טובים, המקור שלהם הוא פסול. זה מהאנשים יפה גרוסים, שהם למחזור לשיש ולמביאה. חצי יהודים, מובן.

וזה או שירים של נשים, או שחלק מהשירים גם של גויים או גויות,

ואנשים לא ראויים, מובן. זה השירים שרוצים להכניס למחנה שלנו,

זה חמור מאוד. אז עובדי התירוץ, צריכים לדעת ככה.

איך אומרים? יש היום בדור שלנו פינוחוס, אחד, זה הרבה ממוצע, השם ישמרו ובחיו, צריכים לדעת. הוא הפנחס של הדור שלנו.

שמעתי, לא האמנתי למשמע אוזניי. תלמידי חכמים אומרים לי, לא, הרבה ממוצע כזה, הוא לוחמני.

הוא לוחמני.

נכון, הוא הפיל נחס ואי כחרון מחביא אותו. זה הפיל נחס, זה פנחס, הוא הציל אותנו. הוא לקח את הרומא, הוא הציל, זה אמת לאמיצה של תורה, הוא לא עשה חשבון לאף אחד.

אני לא מכיר את כל הדברים, זה לא רק בעניין הזה. בהרבה נושאים אחרים, לפי מיטב ידיעתי, כל מה שהוא אומר זה אמת וצדק. רק מהאנשים, לצערנו, התקררו. האנשים, הצניעות, הקדושה, אל השמים. יש אנשים, יש גדר של בליער, שקרר על העם בודק. יש אנשים שמביאים כל מיני צדדים, וזה ככה, וזה ככה,

ומורחים דברים, ומקררים את המקררים,

ועל ידי זה מורידים את כל החמימות ואת כל ירי שמים. זה חמור מאוד. צריכים לדעת, יש אנשים, זה, הוא אמר. נו, לצערנו, גם ככה היה בזמן פינחון.

מה אמרו? התחילו השבות עם הבזבים הזה. כן, כתוב.

הרי איזה מנפוט איזה אשר פתאום אביב עברין לעבודת ארווה ארום נשישה ונראה, הוא מדבר, זה התחיל את זה, ימצאו עליו ערילות.

אז אנחנו צריכים להודות לה כזו ברוך הוא שיש מישהו בזמננו.

לנו זה מסוכן, לנשים שהתערבו בנושאים האלה, היום יש בעיה, היום למחות בכל מיני דברים מבחינת השלטונות.

אבל ברוך השם, הוא אדם חכם, הוא יודע איך ללכת ולטיפות ואיך הוא זהיר,

ויש לו את הכלים,

והוא, ברוך השם, אז צריכים להגיד לו, יישר כוח,

שהוא הצליח לעשות את הדברים האלה,

שהוא מוציא אותנו אל ידי חב חס ושלום, הוא השיב את חב השם יתרע. הפוך, צריכים לעזור לו ולתמוך בו,

ולדעת שמה שהוא אומר זה לא כחל,

לא כחל ולא סרק ולא פרקודי ואומר דברים ממש לגופו של הנא.

אז כמו שאמרתי, תראו, יש הלכה בשולחן הרוב.

הלכה בשולחן הרוב בסימן ש״ז, ס״ט״ז.

ולנסות ומשולים של השיח״ז, בדברי חשוק. מה זה דברי חשוק? זה דברי אגבים.

שאתה אומר בשולחן הרוב.

בדברי חשוק יקוטו מישהו מאחורי השרות. מי שחיברון ומי שהעטיגון ואין צורך לומר מדפיסון,

מחטיאים ומחטיאים רבים.

וכן מוכרי ספרים, הוא כותב במשנה ברורה.

אז סוחרים וחניונים כאלה מנשיאים, ובגנים וכל זה,

אז מובן. לצערנו כולם נלכדים בנושא הזה, וזה חמור מאוד.

לכן כל אחד, מי שיכול לעשות, מכל מה שאפשר למחות, לא אסור לשתוק כי הדברים האלה פוגעים ממש ביסודות של הקדושה והצניעות והאמונה,

ואי אפשר לדעת כאילו איפה הדברים מתפתחו. צריכים ל... איך אומרים? לצערנו זה כבר לא שאנחנו... זה כבר נכנס,

כבר בתוכנו, צריך לדחוף את זה מתוכנו.

אז לכן כל אחד יעשה כמיטב יכולתו.

השם ברוך הוא יעזרנו על מעשה רצון. אם אני אוכל עוד להרחיב את הנושא הזה, או שיש דברים בעניין,

אתם רוצים לשאול, לברר את זה, כי אני רואה שהסיבור לצערנו לא מבין.

לא מבין, הוא הפוך, נראה להם בתוך הפרסומים בגנזי המלך, שהוא מתרפס שם, וכאילו הוא כביכול מוכן לקבל. צריכים לדעת, הוא לא מוכן לקבל.

הוא אומר שהוא ימיין את השירים, הוא יחליט מה כשר ומה פסול,

ועדת רבנים ואף אחד, זה נמצא אצלי בכתב מפורש, לא פרסמו את זה משום מה, פרסמו משהו אחר,

אבל הוא בכתב ידו, במכתב שהוא שלח,

לא ועדת רבנים התחליט, הוא יחליט, הוא יחליט לנו מה כשר ומה פסול, הרבנים לא יתאהבו,

אז אם כן זה חמור מאוד.

חמור. תודה.

אז זה תשובה של פוסק, איך צריך להתנהג ואיך לא.

אז מי שמרגיש לא נוח עם הדברים,

שידע שיש לו קרירות בעבודת השם, ולכן קשה לו לשמוע דברים כאלה.

מי שיש לו יראת שמיים היה צריך להתעורר לבד ולזעוק מראה,

איך הטעו אותו במשך השנים והכניסו לו הביתה,

באצטלה של קדושה בשירי קודש, דברי תועבה.

אז זה מה שצריך לזכור ולהבין. בינתיים יורידו את הקטע עם השיר שאמרנו,

ושאלה הבאה למי שיש.

כן, תן לו פה שורה ראשונה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

נוריאל כהן.

איזה רדיו אפשר לשמוע? איזה שירים אחרי כל מה שאמרת?

הרב מוצפי כותב שאין לשמוע שום רדיו.

מה יש לך ברדיו?

דברי תורה אתה רוצה?

יש בית-המדרש, יש בית-הכנסת ויש ספרייה. שירים?

אסור ליהודים לשמוע שירים סתם, מאז שחרב הבית.

אין היתר לשמוע שירים רק בדרך של מצווה,

או בחתונות, או בריתות, או בר-מצווה,

פדיון הבן,

בימים טובים,

בחול המועד,

בדברים כאלה ובאירועים כאלה מותר.

סתם לשמוע רק אם אתה חולה בדיכאון או שאתה צריך לשאת מסעות.

אני לא צוחק, אני אומר לך את הדין וההלכה.

כי אסור לנו מהשכרה בית-המקדש

לשיר שירים סתם.

אם זה יעזור לך בעבודת הבורא, כמו הלוויים בבית-המקדש,

או כמו הנביאים שהיו צריכים לנגן,

שיהיו בשעת שמחה כשהם עובדים את ה' ומקבלים נבואה,

מילא אם אתה בדרגה כזאת.

אם אתה צריך את זה במקרה נדיר,

להכניס שמחה בלבך בלימוד התורה,

יכול להיות שיש מקרה כזה אי-פעם.

אבל תמידין כסדרה, לשמוע רדיו באופן שוטף

בשביל לשמוע שירים,

אז אין היתר. דבר שני,

הם לא משמיעים שירים מותרים בכלל,

אז ממילא אין לך מה לחפש שם.

את מי אפשר לשמוע בחתונות?

בעיה.

כרגע אנחנו ממיינים את מי שאפשר.

ועוד אחת מהחרטות שהוא כתב פה, חרטטן,

הוא כתב פה, שאני אמרתי,

איפה הוא כתב את זה? רק שנייה.

הרב אמנון יצחק, מוזיקה רק ממאה שערים.

הוא כתב שכאילו אני אמרתי שיש איזה זמר אחד במאה שערים שאותו צריך לשמוע. אני לא אמרתי דבר כזה מימי.

אני אמרתי,

הוא אמר ככה, יש במאה שערים זמר שמשתייך לשומרי אמונים.

המוזיקה שלו היא על טהרת הקודש והצניעות, ממנו אפשר שלא לחשוש. חרטטן שאין כדוגמתו.

שימציא לי את המקור הזה וישמיע אותו בבקשה ברדיו, בקול בעורמה.

אני אמרתי שיש להקות חסידיות

או תזמורות חסידיות,

כמו שאני הלכתי לשומר אמונים,

או מי שהולך לשומר אמונים בשמחת בית השואבה,

ויודע ששם רוקדים שעות על גבי שעות בלי הפסקות.

ויש תזמורת ששרה בחילונים שנכנסים לשם לרקוד, לראות מה זה שמחת בית השואבה,

לא יכולים להפסיק לרקוד רגע.

מי שראה דבר כזה,

הם רוקדים במעגלים בלי הפסקה, רצים, רצים, רצים, רצים, רצים, בלי הפסקה שעות.

ממה?

מתזמורת חסידית.

תזמורות כאלה שרות ניגונים יהודיים,

וכאלה ניתן להזמין.

יש גם זמרים מיוחדים. אני מכיר אחד, דוגמה, עביש ברוט מארצות הברית.

כשאני עשיתי אצטדיון בטדי,

הבאתי אותו בטיסה במיוחד לאצטדיון לשיר שיר אחד,

בגלל שהוא יהודי חשוב והשירים שלו מהלב,

מוזיקה יהודית אמיתית.

אבל יש עוד כאלה. אני לא מכיר, אני ברוך השם לא מתמצא בכל הזה,

אבל ממה שאני בדקתי וביררתי

והבאתי את הסרטים וראיתי במו-עיני את אלה שאני מפרסם,

שהם חוטאים ומחטיאים את הרבים,

אותם אני מפרסם, אלה שעוד לא ראיתי במו-עיני,

אני לא אומר.

מה שאני ראיתי, אני גם יכול להביא לך לראות.

אלה שטובים, עוד לא קיבלתי רשימה. אומנם יש לי רשימה שלא כולם מכירים,

היא נמצאת על שולחני ועוד לא הספקתי לשים אותה באתר, אבל אני מקווה שמחר יכניסו אותה,

ואז תוכל לראות שמות של זמרים או תזמורות או להקות.

אבל יש, ויש דברים טובים ויפים שאתם לא מודעים,

כי הרדיואים דואגים לקדם את הזמרים שיש להם נפקא מינא מיניהם,

אז לכן אתם לא מכירים את האחרים.

הבנת?

זה הבעיה.

כן, הנה הבחורצ'יק פה.

תן לו בבקשה בחולצה בוורוד.

ערב טוב. ערב טוב. שמך?

יעקב.

יפה. ומשפחה?

רובין.

יפה. עוד?

מספיק בינתיים.

יש לי שאלה בקשר למוזיקה.

אני רוקד

ואני צריך את המוזיקה כדי לרקוד. אני עכשיו ישירה,

והזמן שבערב ככה אני רוקד למוזיקה,

וגם בחתונות אני נכנס למעגלים.

אתה רוקד כתחביב או כמקצוע?

כתחביב.

כן.

ו?

עכשיו,

אייל גולן וכל זה, זה יהודי שיש לו איסור במבחינת המעורב. אבל אם גוי, דוגמה,

אין לו את העניין של האיסור הזה של המעורב.

אז האם מותר לשמוע את זה, או שגם על זה צריך חשש?

תראה,

גויים מותר לשמוע אם הגויים האלה הם גויים הגונים והשירים שלהם לא פסולים. זאת אומרת, אם המוזיקה היא מוזיקה כמו רוק אנד לול, ג'אז,

רגאי,

ראפ,

דנץ וכאלה,

אתה בבעיה, וזה מה שאתה רוקד.

למה? כי זו מוזיקה שנעשתה באפריקה, המקור שלה,

והיא נעשתה בשביל למשוך את הנשים לעבוד עבודה זרה ולכישופים.

ויש חוברת שהכנסנו היום לאתר, קוראים לה דבר השם בזה.

תקרא שם את האיסורים ואת המקורות של המוזיקות האלה, ואז תבין.

עכשיו, אני מציע לך,

במקום לרקוד בערב כדי לשמח חתן וכלה,

תלמד חידושי תורה,

ובכל חתונה תזכה להגיד דבר תורה,

ותהיה מזכה רבים.

במקום להניע את כל הגוף, תניע את השפתיים,

ותזכה לקבל שכר בכפלי כפליים.

מה אתה אומר על הרעיון?

באמצע חתונה דרשה לא מתאים. אותי מזמינים בכל חתונה לתת דרשה,

לא לרקוד.

לתת דרשה.

ובפרט שאתה תבוא ותגיד דרשה, זו תהיה אטרקציה,

כי אתה בלי זקן ולא נראה רבי.

אז יגידו, מה יש לו למכור? מעניין. ואם זה יהיה מתוק מדבש, ירדפו אחריך.

לך תדע מה יצא מזה.

עצה טובה כמה שמעלן, קח אותה,

ואולי מן השמים זכית.

ואמרת עוד דבר, שאם זה נותן לך כוח לעבודת השם, אז זה בסדר.

כן, אם אתה תלמד את החידושי תורה האלה מתוך מוזיקה מותרת,

ובאמת זה יביא לך את ההשראה להגיד חידושים גדולים,

אני חושב שיצדדו בזה הפוסקים.

תודה.

יהיה בריא מאמי.

אבל מרוב שאתה עושה חזרות,

אני מבין שאתה לא רוצה לשמח רק את החתן והכלה.

כי הם לא יודעים אם אתה חזרת או לא חזרת.

אם אתה רוקד איתו, או יפה,

השמחים,

זה לא מעניין אותם, אתה מכוון את הצעדים בדיוק. אתה ראית פעם איך רוקדים אצל החרדים?

יש כזה כמו ליצן שקופץ ככה כל הזמן, לא משנה איך,

וכולם מבסוטים ממנו יותר.

למה? זה מצחיק.

וזה משמח.

הבנת?

נקרא ריקוד טאבש.

כן.

תן לו שמה בחור.

ערב טוב. ערב טוב ומבורך.

קוראים לי צבי גרינאי. רציתי לשאול,

מה זה נקרא זמן כשר?

כאילו,

זה לא יכול להיות שעכשיו, כאילו, לא... אני אגיד לך מה זה זמר כשר.

זמר כשר זה זמר, כמובן, שהוא דתי, שומר תורה ומצוות,

שהוא שר שירים

שהם הגונים וראויים להישמע,

עם ניגונים הגונים וראויים להישמע,

עם מלחינים ומעבדים ואמנים שהם ראויים לנגן ולהישמע,

והוא שר מילות

שהן מילות מותרות,

הגיוניות במשמעותן,

והן מכוונות לעבודת הבורא.

אבל לא כאלה שהם כמו שירי עגבים,

בינו לבינה,

או ברמזים כאלה או אחרים, תוך כדי המלים בלי שידברו בפירוש.

ויש כאלה שירים.

חיים ישראל, לדוגמה,

אמרו שהוציא שיר חדש שנקרא בת מלך. יש כזה דבר?

יש כזה דבר?

הבנות יודעות, לא?

בת מלך.

ואפילו כל בעורמה אמרו שהם פסלו את השיר הזה והתקליט הזה בגלל השיר הזה,

שזה שיר שנקרא שיר פסול לחלוטין.

לא שמעתי אותו מימי,

אבל ראיתי שהם העירו על הדבר הזה בעצמם בראיון.

אבל ליעקב שווקי יש שום בעיה עם השירים שלו.

ליעקב שווקי יש הרבה בעיות, כיוון שהוא שר

פופ, ג'אז ורוק אנד רול,

ויותר מזה,

הוא שר בפני אנשים ונשים בתערובת מה שפוסל אותו והופך אותו להיות רשע במזיד ומורד בגדולי הדור באופן קבוע.

הוא אמר בריאיון בערוץ 2 לפני כמה ימים שהוא עושה מה שבראש שלו. ככה הוא קיבל על עצמו לעשות מה שבראש שלו.

ויש לנו את זה פה, נוכל להראות לכם. יש לך את הקליפים?

יש לך את הקליפים.

יש לך את הקליפים?

תראה להם.

רגע, ואיזה מוזיקה עוד יש חוץ מהמוזיקה שאת אמרת שאסור לשמוע? אמרתי שיש רשימה שאני אפרסם מחר אם אני ארצה. לא, אתה אומר שאסור לשמוע ג'אז ורוק וזה. אז איזה מוזיקה יש?

מה זה מוזיקה יהודית?

או, או, מוזיקה יהודית. דוגמה, בבית-המקדש

היה צריך לפחות להיות תשעה כינורות

וצלצל אחד מצלתיים.

זאת אומרת, הניגונים היו יותר כאלה שהיו כמו של כינורות. כינור, אתה יודע, מאוד רגשי, כלי מאוד רגשי.

הגיטרות, באס והגיטרות החשמניות והסקסופון וכל אלה,

זה שייך לג'אז, זה שייך, אתה מבין, לרוק אנד רול,

זה שייך יותר למוזיקות המתכתיות שיוצרות מקצבים ולא ניגונים.

וזה לא משנה כבר מה המילים שאתה אומר,

כי המוזיקה עצמה עושה אותך, אתה מבין,

משועבד לה.

אתה קם לרקוד בגלל המוזיקה, המלים לא מעניינות אותך בכלל.

זה אסור את זה? שיר יהודי זה שיר שיש לו משמעות,

הוא גורם לך לעלייה כלשהו,

והניגון הוא ניגון יהודי. פירושו לא ברוטלי ולא קשה ולא כמו אלה של הגויים שבאו ממקומות לא טובים.

רגע, אז איזה כלי מותר לשמוע? הוא רק,

היום קוראים. יש חוברת, החוברת הזאת שנקראת,

בדור שבן דוד בא,

אנחנו נעלה אותה גם לאתר, אני מקווה, מחר-מחרתיים,

תוכל לקרוא על כל כלי וכלי מה מטרתו,

למה הוא נועד, ומומחים מוזיקליים שמסבירים את זה.

יש אפילו דוקטורים שמסבירים

שאם בחתונות דופקים לכם את האוזניים יותר מ-90 דציבלים,

פוגעים לכם בשמיעה לכמה שעות,

ואם זה תכוף הרבה פעמים,

תוך חצי שנה אתם יכולים לקבל חירשות באוזן אחת.

לכן הם מענים אתכם בשביל שהמוזיקה...

תהיה רעשנית ויוצרת עוצמה אבל הם עם פקקים באוזניים הם לא שומעים אתם תתפוצצו והם ייקחו את הכסף וילכו הביתה

do you understand?

תודה. תהיה בריא.

כן תראה להם את הקליפים.

מה אפשר?

לפני, תן לו שאלה לפני הקליפים

נעים מאוד שמי משה פלג.

הרב אמר שהיום הבעיה במוזיקה זה גם במקצב שמתלווה אליו, זה היפ-הופ, זה ג'אס, זה רוק.

כן. הרב אמר שזה מגיע מתרבויות של עבודה זרה וכדומה.

כן.

אבל היום שאנשים משמיעים את זה, לא משנה איפה, לא מתכוונים לעבודה זרה עצמה, אלא זה מה שנכנס היום, זה מה שאנשים היום שומעים.

נכון,

אבל השלע הקדוש מביא אותו החפץ חיים ואומר, לדוגמה,

שתינוק שמשמיעים לו דברי עגבים, שירי עגבים,

זה משפיע על הנפש של התינוק לרעה.

והילד לא מבין אפילו את המילים, רק הוא שומע את המקצב.

ואם המקצב הוא של שיר עגבים,

רק המקצב, כי הוא לא מבין את המילים תינוק,

זה משפיע על נפשו לרעה.

עכשיו, זה לא רק הוא אומר,

זה אריסטו אומר, זה אפלטון, זה קונפוציוס הסיני,

וזה עוד הרבה מומחים.

יש לי חוברת, אני אמרתי לך, תיכנס לאתר ואתה תראה. אני למדתי את החומר הזה בשבועיים האחרונים טוב-טוב,

ואני אומר לך שזו בעיה חמורה,

לא סתם.

ומה הרב אומר לשירים התימניים שהם מקצב?

הנה, לדוגמה, כשמתחילים, תקה תומבע, תק תקה תומבע, כולם קמים והתנבאו.

למה הם קמים מייד ורוקדים? כי המקצב עושה את זה.

אבל שם המקצב הוא לא פסול,

הוא לא בא ממקורות לו, זה מקצב יהודי,

שאם אתה לא יודע, סיפרו לי זקני תימן,

שהמקצב, הצעד התימני, הוא כנגד שם הוויה.

יו-קו, יו-קו.

אתם ראיתם איך רוקדים?

1, 2, 3, 4. 1, 2, 3, 4, נכון?

ואיך היו רוקדים התימנים הזקנים?

אתה זוכר או ראית? גם היום רואים.

עם תנועות כלפי שמיים, עם מבטים לשמיים, והיו עושים ככה וככה,

וכל הזמן התנועות כלפי שמאיה, לא כמו שהיום מודרני רוקדים.

התימנים האסלים, כמו שאומרים, היו רוקדים רק ריקודים כאלה,

שמשתפכות הנפש והגוף בתנועות היו רק בשביל,

כאילו שבח לקדוש ברוך הוא.

ובתימן היו מורידים גשמים עם הדיוואן כשלא היה יורד גשם.

אתה יודע,

היו שרים שירי שלום שבזי,

זכר צדיק וברכה,

לא היה גשמים.

לוקחים את התינוקות של בית רבן ויוצאים ומורידים גשמים.

שאל את זקני תימן.

זה נקרא מוזיקה יהודית.

ומה זה השירים של רבי שלום שבזי?

הכל קודש

וכולו קבלה.

ומי שר את זה?

ציון גולן.

ומרקיד ריקודים מעורבים או בערבים-מעורבים

או בדיסקוטקים, כמו שהיה במחלות תימן.

ומשתמש בשירי קודש לעשות עבירות,

וחוזר הביתה וכואב לו הלב.

שלושים שנה.

יפה?

הבנתי אותך? הבנתי, תודה. תהיה בריא.

איכון צא.

אני לא אחראי למה שאתם רואים.

רבותי,

היום יש מחטיאה רבים גדולים ביותר בעם ישראל,

ואין גדולים מהם אלא זמרים שמרכיבים מעורבים כל ערב.

כשהקהל הדתי מעורב גם עם חילונים, מתיישב,

כל ההפרדה כבר מיותרת. גברים ונשים מתיישבים יחד.

תגיד, אתה יודע מה המצב בקהל בחוץ?

לא שאלת?

לא שאלתי. אני יודע שזה לא מזהיר, אבל בסדר, אז תקשיבו לך מה שאני אעשה ככה.

והיום שמים אותו באיצטדיון תדוי שהוא ייחרט את הקהל עוד פעם והוא עוד פעם חוזר בתשובה. הוא כל כמה ימים חוזר בתשובה.

כל אירוע שהוא נמצא, הוא חוזר בתשובה.

הוא חוזר בתשובה מפעם לפעם.

כל פעם שזה מניף אותו למעלה ונותן לו אפשרות לחדור לקהל חדש,

אין לו בעיה להגיד שהוא חוזר עוד פעם בתשובה.

אם זה מביא הזמנות, נפלא מאוד. למה לא?

הרי מה המטרה בסוף? כסף.

השקר כל כך בולט,

ואף אחד כמעט לא רואה אותו, זה לא יאומן.

השקר בולט.

זה פאטה מורגנה.

אנשים רצים, חושבים שיש מים ואין מים. אין כלום.

אין כלום, זה רק עבירות.

אין מצוות בזה. אין שמחה.

כלום.

שמחה, מה זו עושה? איזו שמחה זאת?

קודם הרב דיבר על זמר ציון גולן, שעכשיו ממש ברגעים אלה משתתף באירוע בטדי. איך הרב מסביר שהרב עובדיה יוסף משתתף באירוע כזה?

הזמרים מתנועים כמו נחשים, ועושים תנועות, וככה, ומזיזים את האיברים, ומרימים את הראש בעיניים לקדוש-ברוך-הוא,

תן תמונה, תן תמונה,

וממשיכים ומסתובבים, ויש להם גם עשת.

כאילו הם יצאו מגיהנום.

זה אופף אותם, ויש עכשיו זיקוקי דינות. לכבודה של תורה קוראים לזה. כאילו זמר פופ מגיע ותופס את המיקרופון,

ושולחים אורות עם צבעי, אדום, כחול, ירוק, ומעירים אותו.

מה זה? זה אלילות.

אל תפנו אל האלילים, וחוקותיהם לא תלכו.

נושב לצי, עשוני בניך ככינור.

עשרות ייסורים יש בזה, וזה פסע נגע.

איך אנחנו יודעים מה שהבן-אדם משתמש את הכלי מוזיקה בסגנון גוי או לא, אם זה כשר או לא?

איך אנחנו יודעים את זה? רבי נחמן אומר, צריך לשמוח, צריך לבכות. הוא אמר כמה כלים, הוא אמר כמה כלים. מה זה משנה כמה כלים, כמה יותר? אז הפוסקים אמרו שבשקט. כמה יותר טוב, יותר שמח.

תשמע, אני שמח לתת לך דפיקות על הראש. אז מה? אז מותר בגלל שאני שמח.

אנחנו שומעים רק אברהם פריד ומרדכי בן דוד באידיאל. זאת אומרת, זה הזמרים שגדלנו שהם הצדיקים.

היו, היו.

הוא אמר באצטדיון שמעתה הוא רק על טהרת הקודש. הופסקתי לשורר, אך ורק אתה בטהרת הקודש.

מי הוא אמר?

באצטדיון אלפים אנשים צופים באינטרנט, שידור חוזר,

שמעו אותו ברדיו,

במעמד של הרב עובדיה יוסף לידו,

אפשר שמישהו יעיז לשקר ליד גדול הדור ולומר דברי שקר?

מה עוד?

כשגברים רואים את הנשים רוקדות, מאיפה נהיה יותר כזה?

לך או אלי? זה וילון של האמבטיה.

מה זה? זה חמישה ימים אחרי שהוא הבטיח לרב עובדיה.

לפני גברים ונשים שר שיר של יום הכיפורים ומתקרב לאישה מכר ואומר לה, רחל, באמצע השיעים של יום כיפור, רחל!

סליחה, אתמול אני הופסתי בטבריה ולא רצו בכלל, והם כתבו היום שכן, הרקידו מהעולם,

לא רגעו בכלל, הוא אומר.

בכל הגאות, טובה?

והוא כתב שם שהוא אומר, ועוד פעם הוא משקר, ועוד פעם הוא משקר. מה זה הכפשה הזאת?

מחיצה שמו בילון, היו שמים קופסת סיגריות, גם מחיצה.

זה אחרי הבטחה לרב עובדיה יוסף.

יש יותר שקרן מזה בעולם?

אתה מקבל כיבויים מהרבני תימן לנושא? כן, את כולם דרך רועזית. התקשרתי לכולם, לעבוד המשחק. לכל הרבנים התקשרתי וביקשתי וחתם להם. מאוד שמחוי לשמוע על התפנית הזאת.

מסופרים לי אנשים, הבן אדם אומר שאתה...

נתת לו ברכה, הוא צמצם אליך ואתה בירכת אותו!

אמרתי, מה, אני נותן גיבוי למחטיא הרבים שמלכיד מעורב?

לציון גולן אני אומר שהוא צריך לחשוב על דבריו וסוף מעשה מחשבה תחילה, וייתכן שהוא היה צריך להגיד פחות, להכריז ברבים ולעשות תשובה בשקט ולא להתחייב ולא לכאורה לעורר עליו נאומות. אני לא, לא מכיר, מי זה ציון?

אתה לא מכיר, ציון, ציון, ציון.

ערב טוב.

ערב טוב, קיסריה!

ציון גולן לא חזר בתשובה מעולם.

האדם הזה הוא אדם שקרן.

הוא תמיד יציע לסיים, בוא נלך לקיסריה, בוא נלך לקיסריה.

אני לא מבין אלה שלי, אני, אתה יודע, אדם צנוע, לא מחפש את הגדולות.

אחרי שבועות הוא הופיע בקיסריה והוא הרקיד שם מעורב,

שלושה שבועות אחרי שהוא התחייב שהוא לא ירדוק בקיסריה.

זה חוזר בתשובה.

אה, עכשיו נהיית שחקן, עברת מקצוע, עכשיו אתה מסיק.

הוא גם מביא שחקנים ושחקניות שירקדו בפני הקהל.

זה מותר?

הצגה שלו, יש לו הצגה.

הוא הופיע באונייה ריו בבין המצרים,

ושם הוא שר ורקדו גברים לחוד,

נשים לחוד אחת לפני השני,

בבין המצרים. שמי שוני, אני מוזיקאי במקצוע שלי.

כבוד הרב הסביר על מוזיקה של אמנים שמחטיאים את הרבים, שאסור לשמוע אותם.

מה לגבי אמנים שהם גויים?

מותר לאדם לבצע בחדרי חדרים נגינה בכביש זמן?

באלון של השבוע,

הרב נעשה גם נגד חיים ישראל בשווקי.

נכון, הנה הספקת לראות, יפה. הספקתי. אני רוצה לדעת איפה, קודם כל, האומץ לצאת נגד דבר כזה,

הם זמרים חריבים לכל דבר.

כן, יהודים יקרים,

אסור להשתתף בחתונות כאלה שהם נמצאים הזמרים האלה,

או משוררים את שיריהם.

צריך למחות באנשים שנמצאים שם,

ואם אין ברירה, כמו שאמר הרב רצבי, לצאת משם.

אסור להישאר במקום כזה.

כמובן שבבית אסור להחזיק דיסקים שלהם, קבצים שלהם והכול,

וצריך לשברם

עד שיחזרו בתשובה ויקבלו עליהם את ההלכה.

כן, עוד שאלה, ואם לא, אני מחלק לכם כבר מתנות.

מגיע לכם,

אחרי ששמעתם כל כך הרבה חומר דחוס,

וגם תקבלו מתנה, אנציקלופדיה חינם, 400 שעות של דברי תורה בסרטים

עם מנוע חיפוש בתוך המחשב.

שואלים אותי שאלה, ואני עונה תשובה בסרט.

תן לו, תן לו. הנה, זה היהודי שלנו לסיום.

הוא שואל שאלה רציונלית.

קוראים לי יצחקי, יום גייס ממורשם ומבחרון.

כן. אולי זה הציבור שלא יכול לעמוד בזה. הרבה באמת אומרים דברים נכונים,

דברים באמת אמיתיים.

אבל אנשים לא יכולים לעמוד בדבר הזה. איך עושים את זה?

קודם כול,

תמיד כולם נטפלים לבעיה הזאת להגיד שזו גזירה שאין הציבור.

הרב מוצפי אמרו לו, תשמע, זו אולי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד. הוא אומר, יש עוד הרבה גזירות שלציבור שקשה להם לעמוד.

תשאל את כל החילונים, קשה להם לעמוד בשמירת שבת?

קשה להם במאכלות מותרים ואסורים?

קשה להם הרבה. עריות? אתה יודע כמה אנשים קשה להם?

קשה להם מאוד. אז מה זה, מותר?

אסור.

עכשיו צריך להבין,

אני אשאל אותך בתור יהודי שומר מצוות.

אם היה מתברר, לדוגמה,

שחלילה יתברר שהכשילו את כל הכשרויות

בחומרים מסוימים,

שהם היו חומרים מעמידים,

כמו שהתברר ששטראוס מאוס

במילקי שלה, במילקי מאוס,

מצאו לפני שנים שהיה שם מן החי,

ועכשיו הם חויבו לפצות את החרדים ב-2 מיליון שקל.

אם היה מתברר שכל הכשרויות נפגמו עכשיו

ואי-אפשר לאכול בשר ועופות ודגים,

בעיה.

מה אתה עושה?

גזירה שהציבור יכול לעמוד בה, כי הרגילים לאכול בשר ועופות, ולפחות בשבת.

ואומרים לך שזה יתוכר רק בעוד שלושה חודשים.

מה תעשה?

האם תאכל חזיר?

לא.

זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

נכון, אבל אין ברירה.

כשהודיעו שהפאות

שהגיעו מהמזרח הרחוק

הם היו עם חשש עבודה זרה,

נשים בכל המקומות שרפו את הפאות.

זו גזירה שאי-אפשר לעמוד בה,

כי אם היו צריכות להיות לשים על הראש מטפחת ראש,

וזה לא היה עולה על הדעת.

מטפחת ראש על הדעת, זה לא עולה על הדעת.

והם שמו אשכנזיות.

למה? כי הם הבינו, עבודה זרה אסור.

אם תבין שזה כמו עבודה זרה שאסור,

אז למה זו גזירה שאי-אפשר לעמוד בה?

בשמחה נעמוד בה.

נתנו לנו ניסיון לשמים,

מעלה עכשיו על שולחננו,

ואנחנו צריכים לטפל בסוגיה,

ונצליח ונעמוד בה.

יפה כוח. כמו שכל הבעלי תשובה, אתה יודע, כשאנחנו התחלנו בעלי תשובה,

אז היה אסור לנו פתאום, התברר על-פי ההלכה,

שאסור לנו ללכת לחתונה של דודה,

וגם לחתונה של אחותי.

למה?

כי זה בתערובת וריקודים מעורבים.

היה שערורייה.

אמרו שכולם חוזרים בתשובה פנאטיים.

אי-אפשר דבר כזה. מה זה, מנתקים את המשפחות?

והיום יש מישהו שבכלל מעז להעלות על הדעת שיכול להזמין בעל תשובה לאירוע כזה?

כולם מבינים?

הגזירה שאי-אפשר לעמוד בה, עומדים בה כולם.

לוקח קצת זמן ועומדים.

וכמה שנתמיד יותר, ככה נצליח.

ואתה לפני חתונה תצלצל, שלום.

מי הזמר?

איזה שירים משמיעים? תודה, לא אוכל לבוא.

מה, אתה לא בא?

איך אני יכול לבוא?

יש איסור של כל גדולי התורה.

אם אתם תחליפו ותעשו מה שצריך, אני אבוא בשמחה,

אני אשאר אפילו עוד חצי שעה.

אבל אם לא, לא.

וככה אתה ועוד עשר לכל חתונה,

ותראה שככה, אני יודע השבוע שיש כמה חתונות ששינו הכול בגלל מה שאמרתי.

לגבי אוכל.

לא אוכלים.

באמת תזמורת?

לא למה אני שמח את החבר?

קודם כול, אם אתה זוכר,

לפני 20 שנה היו תזמורות בלי זמרים.

היו תזמורות רק, ואנחנו היינו שרים.

הציבור היה שר.

הציבור היה שר.

אבל מה קרה?

הכניסו זמר, אתה מבין?

הכניסו זמר, לאט-לאט, למדו מהגויים,

התחילו להכניס לבפנים,

הכניסו, ולאט-לאט ככה זה נהיה,

והזמר למד מעוד זמר, והוא קינא בזמר ההוא,

והסתכלו איך הזמרים בחו״ל עושים את ההופעות.

למדו את ההופעות שלהם, והיום זו הופעה של גויים.

תחבר רגע את ה-voice,

תראה רק את התנועות ואת המעמד, הופעה של גוי.

אני אומר שוב, מחר אני הולך לחתונה של חבר שמחתן.

כן.

התזמורת תזמורת, גם אם היא לא מקובלת.

אז אני יודע איך ש... לא יוכל.

תזמורת,

לשים את התמים באוזניים,

אבל אני לא מבין לשמח אותו. תלך הכשר, אותו דבר.

בסדר.

כתוב לא תלך. אז אני לא אוכל.

אז לא נשים הטמים באוזניים?

אני לא מבין בכלל לשמח את החבר?

לא, אתה לא תלך לשם.

מקום שעושים בו עבירות בפרהסיה, לא הולכים.

כמו שאם יש ישיבה מעורבת, לא הולכים.

למה לא הולכים?

מה, לשמח את העתן?

אני אשם שם עבריינים?

אני בעל שמח את העתן?

כן, אבל זה לא יכול להיות במקום שיש תערובת אנשים ונשים. אתה לא רוקד, אתה לא אוכל. כי זה מקום של איסור.

ואוכל זה גם, ותזמורת זה גם,

מה לעשות.

גם זה אסור. לא תשקצו את נפשותיכם,

זה איסור לא רק בבטן,

גם בדעת.

האוזניים מותר לטמא אותם?

אסור. העיניים מותר לטמא אותם?

אסור.

מותר להריח ריח אסור? אסור.

מותר לאכול משהו אסור? אסור.

קייטרינג שעושה אוכל,

ובדרך כלל מה שמזמינים ממנו זה מה שהוא עושה, אבל אם הוא לא עושה איך שקוראים כמו שצריך אז לא נזמין אותו בכלל.

אני מזמין ממנו עכשיו הכול בדץ, הוא יעשה, רק כשמזמינו אותו רק זה מי שאני בדרך כלל לא אוכל, אז הוא לא יזמין את הקייטרינג הזה?

הדוגמה לא טובה.

הקייטרינג,

מה שאתה מזמין הוא מביא, השאלה מה שהוא מביא, מותר לאכול או אסור, אם מותר אוכלים, אם אסור אסור.

אתה יודע תזמורת, אני עכשיו הולך לחתונה של חבר, שם הוא מנגן כל מה שצריך. אם התזמורת היא מותרת...

אז ברגע זה בחתונה של אותו חבר, עושה כל מה שצריך,

כל מי, לפי איכשהו, כמו שצריך.

אז אני אמור לשמח את החבר?

מישהו עשה אתמול, מה שהוא לא עשה בסדר?

אז באמת זה לא בסדר.

אבל אני ברגע זה בא לשמח את החבר. לא, לא. מי שנקרר רשע, אסור לשמוע אותו.

אם אתמול הוא עשה דברים אסורים, ושלשום... אבל הוא טוב בקייטרינג, נגיד.

לא, זה לא דומה.

כי זה האיש שר לך, זה האיש שמנגן לך,

זה האיש שעושה את זה.

את האוכל אתה אוכל בלי קשר לבן אדם.

פה זה הבן אדם שמאכיל אותך את המוזיקה.

המוזיקה לא עוברת אליך בלעדיו, היא באה ממנו אליך.

אני בא לחתונה של החבר,

וזו הייתה תזמורת.

שמעתי.

אז זה טוב, ברגע זה.

אם הוא רשע... אני לא אזמין אותו. אתה אל תזמין אותו, אל תביא אותו.

אני בא לשמח את החבר הזה, זו התזמורת שקיימת.

אני רוצה לשמח את החתן. אני שואל אותך שאלה עכשיו.

אייל גולן הוא רשע.

הוא עובר עבירות למכביר.

הוא מחלל שבת.

עכשיו הוא בא והוא רוצה לקרוא בספר תורה.

עכשיו, עכשיו הוא לא רשע. עכשיו הוא עולה לקיים מצווה לקרוא בספר תורה.

מותר לו או אסור לו?

לא נותנים לו לעלות על ספר תורה משבעה גוברי.

אבל עכשיו, עכשיו הוא אומר דברי תורה,

והוא יודע להגיד את זה בעל פה אפילו.

הוא רוצה להשאיר לנו עכשיו מזמור תהילים.

מותר לשמוע אותו, אסור לשמוע אותו.

אבל עכשיו, עכשיו הוא בבית כנסת אומר מזמורטינים.

אסור לשמוע אותו.

לא רק הוא, כל אחד שהוא נקרא רשע.

כל מי שעובר על דברי חכמים במזיד,

הוא נקרא רשע.

אי אפשר לשמוע אותו, מה לעשות?

קראנו.

ויאמר לרשע,

מה לך לספר חוקיי בטיסה בריתי על אפיך?

הבנת?

אז זה לא נוגע לרגע, זה נוגע למהותו ומציאותו של האיש.

ואפילו אם זה איש כשר כמוך, נגיד,

ואתה רוצה להשאיר שירים של האנשים הפסולים,

זה גם אסור.

כי השירים שלהם פסולים. צריך גם האיש כשר וגם הניגונים כשרים.

הבנת?

לא נורא, אתה תתרגל

ותראה שהציבור שלנו יעמוד בזה וככה נביא את הגאולה.

אמן.

תהיה בריא.

טוב, אני מחלק לכם מתנות. הייתם ציבור נפלא, החזקתם מעמד יפה.

שיעור הלשון הרע הזה קשה להחזיק מעמד.

אפילו התלמיד של החפץ חיים אמר שזה קשה.

אבל אתם הייתם יותר טובים אפילו.

השתתפתם,

ואני מאמין.

מי הולך לשבור דיסקים בבית שירים את היד?

הנה הבחורצ'יק שלנו הרקדן, מהראשונים. מי עוד? תרימו את היד.

צלם אותם, צלם, צלם, צלם.

צלם. מי שלא מרים את היד, מצלמים אותו בשמיים ורואים שבחודש אלול הוא לא מתכוון לשבור.

כן, אני מחלק לכם מתנות. תודה.

לנשים כיסוי ראש לגברים, ציציות וכיפות וספרים ואנציקלופדיות. לא להתפזר.

כדאי.

תשארו במקום, תשארו במקום.

רד, רד, רד, רד.

רד, רד, רד, רד.

הנשים יוצאות משם ומקבלות שם אנציקלופדיה.

רפואה שלמה, וחזרה בתשובה לשלמה בן-אסתר, אשתו נזיעה,

בת מזל, ישועה,

מזל בת נזיעה לשידוך הגון, אסתר בת נזיעה, משה בן רינה, שלום בית, לורן לאה, בת מזל, רפואה שלמה,

גמליאל בן-באי, הרפואה שלמה, שרון בת מזל, רפואה ציון בן-לורן,

לתנא, חזרה בתשובה, שרה שמחה בת שושנה, רפואה שלמה, מהרה. תאסוף את הכול, תן לי.