דימונה - מאמין אמיתי - לא מתפעל ממציאות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נא לסיים!

מוחמד וחזבוהא, גם איראן, נצרא ונדן, אבו עמאר, פרסטין, כל השאר.

חזק וחזבוה, גם איראן, נצרא ונדן, אבו עמאר, פרסטין, כל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

השלום בוא יבוא רק לאחר נגוג ומגוג טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע

נרבת תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

מבצע מיליון חוזרים לתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגבע מול הצועקים

שמע ישראל השם אחד התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

שמע ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד.

שמע ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד.

התכלית של הידיעה היא שנדע שלא נדע.

מקום שאני לא יכול לדעת,

זה צריך להאמין.

ידיעה היא סופית.

לא, אתה אומר מה שאני אמרתי גם.

אחי, בשבוע שעבר התאבד. זה לא דבר פשוט.

זה טעות של דקה.

אתה רב גדול, אתה יודע. כי מי שמתאבד מצבו לא טוב בעולם העניון.

למה רשום,

אל תשלח ידך אל הנער?

זה לא דווקא כמו שאתה מכיר. יצר הרע משתלט עליי, אני לא יכול עליו. בתחבולות תעשה לך מלחמה.

הבנת? שכפץ אפשר? ואני שם שתי ציציות.

תפעיל אותו, תראה שהוא עובד.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשך אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשכם ויקדש אותם.

בצלאל וההוליאב

וכל חכם לב

עשו את המשכן.

ותלה כתוב במשה את כל המשכן

לפי שמסר את נפשו עליו

לראות תבנית כל דבר ודבר

כמו שהראה הוא בהר

להורות לעושי המלאכה.

ולא טעה בתבנית אחת.

אז נקרא המשכן על שמו של משה,

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן,

אף על פי שבצלאל וההולייה וכל חכם לב עשו.

תלה כתוב את זה במשה רבנו,

בגלל שהוא מסר את נפשו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראה הוא השם בהר,

להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתוכנית אחת.

השאלה, מהי מסירות הנפש שהייתה כאן?

מסירות נפש

שייכת בדרך כלל במקום שיש בו סכנת הגוף.

כשהוא מסכן את עצמו כדי להציל אדם ממוות,

או שקופץ לתוך האש

כדי להציל את רכושו של חברו,

או שהוא מחרף את נפשו להציל דבר מקודש מתוך לשונות של אש,

אבל מה שייך

להגיד מסירות נפש

על מעשה המשכן

שלא טעה בתבנית אחת?

מה זה שייך?

אלא משמע שמדובר כאן

במסירות נפש מסוג אחר ועדין מאוד.

כי למסור את תבנית המשכן לכל הפרטים,

ולאו דווקא התבנית החיצונית של המשכן, איך שהוא נראה,

אל התבנית הפנימית,

כמו שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בהר,

ההשראה,

האיכות,

הצורה והתוכנית,

כפי שנמסרו לו במקור העילאי, במשכן השמימי,

שמשכן שלמטה

יהיה מכוון כנגד המשכן שלמעלה,

כדי למסור ולהעביר בדרגה כזו, דרושה מסירות יתרה.

להעביר את כל האורות וההארות

שהיו מאירות שם בהר,

ולהמשיך את כל זה גם לאחר הירידה מן ההר,

דרושה מסירות נפש.

כתוב בזוהר הקדוש, כי המן שירד במדבר,

הרי אותו הזיו והזוהר שהיה מבריק ומאיר בשמים,

לא היה לו אותו הזיו כשירד לעולם הזה.

ואילו משה רבנו מסר את התבנית

כפי שראה בהר.

זאת אומרת,

המן, כשהיה זיוו למעלה לעומת למטה, הוא ירד והתגשם.

לא היה כבר אותו דבר, נשתנה ממהותו למעלה ללמטה.

ומשה רבנו העביר את המראה שראה למעלה-למטה בדיוק,

בלי שום שינוי.

וצריך היה לעמול הרבה כדי שלא ישכח את הצורה של אז,

אלא ימסור לישראל בדיוק כמו שראה בהר.

ולא מדובר על המבנה החיצוני,

אלא על הפנימיות של הדברים והרמזים של זה.

וירד משה מנהר אל העם

פירש רש״י מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו

אלא ישר מנהר אל העם.

אחרי ארבעים יום שהוא לא אכל ולא שתה

במקום ללכת לנוח

לישון כמה ימים כמו שאומרים ולאכול טוב

ירד ישר מנהר אל העם.

הוא לא הלך לעסקיו אפילו הרוחניים

אלא עדיין כשהוא במלוא עוצמת ההשראה העליונה,

בעוד שכל הרגשות של החיים עמו ברעננותם,

הלך למסור באותה צורה לעם,

בצורה ששמע אלוהים מדבר מתוך האש.

וכך כתוב בפרשת תישא.

ואתה תדבר אל בני ישראל, אך את שבתותי תשמורו.

הוא מובא במחילתא, ואתה תדבר לא על ידי שליח ולא על ידי מתורגמן.

משה רבנו שמע בשמים את כל ציווי השם יתברך,

את כל עלקות התורה,

אבל לא רק על ידי לימוד,

אלא הוא גם התבשם מהאוויר הקדוש של מעלה,

מלא השגות, נעלות ונפלאות.

משה זכה שם שהשכינה מלטפת את פניו,

בהשגות קדושות מנשבות עליו,

ספג טעמים ערבים ומגוונים של רוחניות,

האזין לקולות ולצלילים מאלפי ריבבות

מלאכי השרת וחיות הקודש.

כל גופו

רבה מרינת המלאכים,

אותם מלאכים קדושים שרפי מעלה,

ראה את כל השולחנות הערוכים לפני פמלייה של מעלה,

ועם כל העושר הזה הוא ירד למטה כדי למסור

לעם ישראל את טעם השבת.

וזהו שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא, ואתה דבר לא על ידי שליח ולא על ידי מתורגמן.

כלי שני ושלישי, לא,

אלא אתה בעצמך.

ולזה צריך היה משה רבנו לעשות מאמץ נפשי מיוחד

כדי לכוון לאותם הרגעים שעמד בהר.

שם שמע וראה את צורת הבית,

את צורת המשכן

בכל תבניתו,

כדי שיוכל למסור כאן בעולם התחתון את אותה הדוגמה ואת אווירת הרגע העליון

שבו היה מצוי שם למעלה.

וכן כתוב גם על אהרן הכהן,

ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה.

ופירש רש״י, זיכרונו לברכה,

להגיד שבחו של אהרן שלא שינה.

בדבר זה מטמיע לכאורה,

וכי איזה חידוש הוא

שהוא לא שינה?

ברור שהוא לא ישנה, אם מצווים אותו לעשות כך, יעשה כך.

ומה בעצם משמע לאהרן שלא שינה?

וכי יעשה דבר נגד רצון השם?

אלא כנזכר לעיל, ציווי השם

הוא התגלות השכינה והארת פנים.

ובשעה שיוצא דבר השם,

מתמלא כל העולם אור עליון,

והכול מתבשם מן העונג השמימי.

הדיבור מלווה בהשגת אורות וטעמים מתוקים,

ומסירות נפש היא לדייק עד כדי כך שלא רק את ההלכות והדברים שנאמרו לא ישכח,

אלא שגם לא ישכח את טעם ההשראה וההשגות העליונות

של השעה ההיא, ולא ישנה.

ואהרן קדוש השם לא שינה.

הוא לא שכח את המעמד של השעה העליונה ההיא,

שבה נמסר לו הציווי

הוא המשיך את האור ההוא,

אחז ולא הרפא ממנו.

אהרן, כמו משה,

היו מכוונים לעשות

כפי הרגע הראשון והמקורי,

שבו נמסרו להם ציוויי השם.

ולזה אומרים להם לישראל, לזכור את יום אשר עמדת לפני אדוני אלוהיך.

אנחנו מצווים

לזכור את אותו יום בדיוק כמו שעמדנו

בהר-סיני לפני השם.

לא לזכור רק את הדינים,

אלא את יום הנעלה והנשגב,

את הדבקות וההשראה העליונה שהיו בהר,

וכן לזכור את יום צאתך מארץ מצרים,

אותו דבר.

לא לזכור באיזה יום זה היה,

אלא את היום של יציאת מצרים צריך לזכור,

את אותה התרגשות לחבוט

והרוח הנשגבה בעת היציאה ממצרים,

הביטחון והאמונה ששררו אז.

כדי לעמוד בזיכרון הזה,

כדי לאמת את כל כלי הרגש והמחשבה,

דרושה מסירות נפש מיוחדת במינה.

דהיינו, אדם מעביר את הדברים,

אבל בלי להוריד כהוא זה מאותם רגשות נעלים,

העתק-הדבק,

להעביר את זה באותה צורה שהוא ראה בעולמות העליונים, ולהוריד למטה

את אותם ריגושים

להשפיע ולהעביר לעם ישראל,

צריך מסירות נפש כדי לא לשנות כלום.

אבל צריך עוד דבר אחד לדעת.

כל דבר שנמצא בעולם,

יש לו עניין רוחני.

עניין רוחני, פירושו של דבר שהמקור של כל הדברים הגשמיים בעולם הזה הוא דברים רוחניים שיורדים מלמעלה למטה, והם מתגשמים פה בתוך הגשם.

אם כן,

גם מה שלימדו את משה רבנו, את כל תבנית המשכן וכל כליו,

לא שיראו לו רק

את הדברים הגשמיים, איך עושים את המנורה,

איך עושים את הארון, איך עושים את המשכן,

אלא את כל הסודות הנעלמים הרוחניים שמרכיבים את עצם הדברים הגשמיים,

כמו שאנחנו,

בני-האדם.

זה לא הגוף הזה שעומד פה לפנינו,

אלא מדובר ברוחניות

שנמצאת בתוכנו,

והיא המחיה ומקיימת

את האדם.

שהרי ברגע שהרוחניות מסתלקת, הנשמה מסתלקת,

גוף האדם מתפורר לאבריו

ונמוג

כי מה מחזיק אותו? חי

ורק החלק הרוחני.

אותו דבר הרמב״ם אומר שכל הגלגלים העליונים וכל הכוכבים,

יש להם נפש.

אז יש שחושבים שהכוונה שיש להם נפש,

הכוונה זה כאילו כמו שלנו יש נפש, גם הם יש להם.

לא.

מדובר שיש להם עניין רוחני שהוא מקיים אותם.

בעצם זה שהם נעים

בסיבוב מסוים

שחוזר על עצמו זה מורה שיש רוחניות בהם

שהיא החיות, החוכמה.

השם בחוכמה יסד ארץ.

זאת אומרת, המקור של כל הארץ, כל הכדור,

כל הגלקסיות, זה הכול עניין רוחני שנקרא חוכמה,

שבזה יסד השם את הארץ.

בתרגום הירושלמי על בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, בראשית הוא מתרגם בחוכמתה.

זאת אומרת, הכול נברא בעניין רוחני שהוא נקרא חוכמה.

כל עשב ועשב שיש בעולם יש לו מלאך שאומר לו גדל.

פירושו של דבר שהחלק הרוחני

הוא שאומר לעשב גדל,

וכל עשב יש לו מלאך ממונה עליו שאומר לו גדל.

פירושו זה הכוח הרוחני שלו.

את כל זה הוריד משה רבנו במסירות נפש שאין כדוגמתה.

דהיינו, לא לשנות כי הוא זה, ולא טעה בתבנית המשכן בכל הפרטים הרוחניים של זה.

הנביא ירמיה נאמר לו, מה אתה רואה? אמר, מקל שקד אני רואה.

אם היינו חולמים על מקל שקד,

בלילה היינו מתפעלים כשקמים בבוקר,

היינו שוכחים בכלל שחלמנו.

אז מה ההתפעלות שהוא יפה ראה

שהוא ראה מקל שקד, מה העניין?

אלא הוא ראה את כל הסודות ואת כל הכוחות הרוחניים ששייכים למקל שקד, ומה זה רומז.

כי כל דבר,

כל אדם, כל שינוי בין בני-האדם,

מוצאו ומקורו ברוחניות העליונה שלו למעלה.

הפילוסופים תמיד נתחבטו לדעת

איך יכול להיות שיש קשר בין הנשמה,

שהיא רוחנית,

לבין הגוף.

מה הפירוש?

הם רואים שבהסתלק הנשמה הגוף דועך ומתפורר.

אם אדם אוכל, הוא חי,

אם הוא מפסיק לאכול, הוא מת.

מה הקשר בין אכילה ליציאת הנשמה?

נתחבטו הפילוסופים ולא ידעו

איך לצאת ואיך לבוא.

הארי הקדוש וגילת הסוד

אמר הארי הקדוש

כל דבר שנמצא בעולם גשמי

יש בו כוח רוחני, כמו שאמרנו, שמחיה אותו

לולא הכוח הרוחני

אי אפשר שיתקיים שום דבר בעולם, לא יהיה קיים כלל וכלל

גם האטום, החלקיק הקטן שבחומר

מונע, יש בו פרוטונים, נטרונים, אלקטרונים

והם נעים בתוך האטום.

הכוח המניע שלהם זה הרוחניות

שהיא מניעה אותם.

אין כוח נע, אלא אם כן יש לו כוח מניע.

ומה המניע של מה שנע?

כוח רוחני,

כי החלק הגשמי נע,

מי מניע אותו?

רוחני.

אז כך אמר הארי הקדוש,

גם הלחם שאנחנו אוכלים

בלחם הזה יש חלק רוחני.

כשאדם אוכל לחם,

הגוף אוכל את

הלחם הגשמי,

והרוחניות שבלחם, שמקיים את הלחם,

הנשמה ניזונה ממנו.

אז הנשמה לוקחת את הרוחני שבלחם,

הגוף לוקח את הגשמי שבלחם,

וככה הם מתקיימים יחדיו, הנשמה והגוף.

אבל אם אדם לא אוכל,

אז הנשמה לא מקבלת את החלק הרוחני שהיא צריכה מהאוכל,

ממילא גם היא לא ניזונה ואין לה קיום.

ועל זה אומר, אמר הכתוב,

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם,

כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.

הפסוק אומר,

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. אם אתה חושב שהאדם חי על הלחם לבד כשהוא קונה במכולת,

על הקמח הזה,

אז תדע לך

שהלחם הזה, אתה לא חי עליו,

כי על כל מוצא פי ה' מוצא פי ה' שנמצא בלחם

יחיה האדם.

שני אדם אנחנו שומעים בפסוק.

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם,

כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. איזה אדם? שני אדם.

האדם הגוף

והאדם הנשמה.

אחד לוקח את החלק הגשמי ואחד את הרוחני. זה סוד שגילה הארי הקדוש,

כדי שאנחנו נדע אותו.

אם כן, הכול הולך

אחר הרוחניות,

ועל זה הייתה מסירות נפשו של משה רבנו להוריד הכול.

פעם אחת הגעתי לארצות-הברית עם איזה יהודי אינטליגנט

שהיה אקדמאי,

ויצאנו ככה בשליחות

לחוץ-לארץ.

התכוננו מאוד לשליחות,

והבאנו איתנו,

בשביל שלא יהיו טעויות, וידאו חדש,

והכנו סרט חדש על פעילות שופר,

וקבענו מראש

פגישה עם אחד העשירים בארצות-הברית

בשביל לשכנע אותו שהפעילות שאנחנו עושים

היא ברוכה ושיעזור ויתרום מה שהוא יכול.

הגענו לארצות-הברית לפגישה,

הבאנו את הווידאו החדש,

את הקלטת החדשה, אחרי שבדקנו כמובן הכול בארץ טרם צאתנו.

לא שמחנו שנקנה אפילו וידאו שם, הבאנו מפה חדש,

בדוק ומנוסה.

הגענו אליו, הוא אומר, כן, מה יש לכם להראות לי?

מכניס האינטליגנט את הקלטת וידאו לוידאו,

לוחץ פליי,

לא עובד.

עוד פעם לוחץ, לא עובד.

בודק את החיבורים,

הכול בסדר.

בודק אם יש חשמל, יש חשמל.

מנסה עוד פעם, לא עובד.

נותן מכות, לא עובד.

הבן-אדם מסתכל עלינו, איזה שלומיאלים הגיעו. אלה רוצים כסף?

על מה הם רוצים תרומה, להפעיל?

בדיוק הם לא יודעים.

בקיצור, ישבנו כמו טיפשים שם חמש דקות, מנסים, מנסים.

בסוף אמר לנו, טוב,

בפעם הבאה תתארגנו יותר טוב, תבואו. שלום.

נסענו במיוחד לארצות-הברית בשביל זה.

חזרנו למקום שאנחנו מתאכסנים.

והאינטליגנט הזה פתאום אומר לי, תשמע,

לא יודע, הוא היה עצבני כנראה עוד מאתמול.

אמר לי,

תשמע, יש לך לפעמים טיעונים כאלה שאם תגיד אותם

באוניברסיטה יזרקו עליך עגבניות.

אמרתי לו, למה?

אמר שיש טיעונים שצריכים להיות אקדמיים.

אי אפשר להגיד כל דבר, זה השם, השם, השם, השם.

שם לא מקבלים טיעונים כאלה.

אמרתי לו, תשמע, מתוק.

חוץ מהשם

ורצון השם,

אין שום דבר בעולם.

העולם נברא ברצונו של הקדוש ברוך הוא.

השם אמר ויהי,

הוא ציווה ויעמוד.

בעשרה מאמרות הקדוש ברוך הוא ברא את העולם.

ויאמר השם יהי, ויאמר השם יהי, יהי, יהי.

אם כן,

מה אנחנו עושים?

זה הכול ברצון השם. אם השם לא רוצה, לא יעזור שום דבר.

אמרתי לו, ומה אתה חושב?

אתמול,

כשאתה הצלחת, ניסית להפעיל ולא הצלחת את הווידאו, מה אתה חושב?

שזה תקלה טכנית?

זה לא תקלה טכנית.

אלא מה?

זה פשוט מאוד.

פשוט מאוד.

רצון השם.

הוא לא רצה שאנחנו נצליח להפעיל את הווידאו.

מאיזה סיבה? שתי סיבות.

או שאנחנו לא זכאים לקבל תרומה,

או שאין זכות לעשיר לתת לנו תרומה.

אחת משתיים.

הוא אומר לי, מה אתה מקשקש?

זה תקלה, זה דפקט בייצור של הווידאו.

אמרתי לו, אבל שכחת שניסינו את זה בארץ וזה עבד.

אז הוא אומר, יכול להיות שבטלטולים בטיסה, זה מה שיצא.

טוב,

קיצורו של דבר,

אמרתי לו, אתה יודע,

אין לך עשב אחד בעולם שאין לו מלאך שאומר לו גדל.

מה פירוש?

יש חלק רוחני שהוא מקיים את הדבר.

אמרתי לו, חנינא בן דוסא אמר לביתו,

מי שאמר לה, שמן וידלוק, הוא יאמר לה, חומץ וידלוק.

אין לך שמן להדליק נר של שבת?

אז מי שאמר לשמן וידלוק,

יאמר לה, חומץ וידלוק.

והיא הלכה והדליקה ונדלק.

מה הוא אמר לה, אתה יודע?

הוא אמר לה, תשמעי, מי שאמר לשמן וידלוק, פירושו של דבר,

לשמן אין כוח מצד עצמו לדלוק,

אלא מי שאמר לו שידלוק.

הקדוש ברוך הוא החליט

ששמן ידלוק, אז הוא אמר לשמן,

תדלוק.

יכול היה להגיד הקדוש ברוך הוא לברזל, ברזל תדלוק.

הוא אמר לשמן שידלוק.

אז מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק.

אם השם רוצה שאנחנו נדליק נרות לשבת,

אז גם החומץ ידלוק.

וזה דלק.

אז אמרתי לו, תבין, הכול זה רצון השם יתברך.

אם השם עכשיו

מחליט שהוא לא רוצה את העולם,

הוא גונז את רצונו, גונז, גונז את רצונו,

העולם כולו עם הגלקסיות

נעלם

כאילו לא היה.

אין מציאות כזאת בכלל.

אלא מה?

זה רק רצונו יתברך ששופיע כל הזמן לעולמות למטה,

המאיר לארץ ולדרים עליה,

המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.

לא כתוב שהוא האיר פעם בבריאה.

המאיר עכשיו,

המחדש בכל יום תמיד עכשיו מעשה בראשית.

הקב'-ברוך-הוא בכל רגע משפיע למטה רוחניות, בכל רגע הוא משפיע על רוחניות.

אמרתי לו, עכשיו אתה רוצה לשמוע משהו?

אני אומר לך,

כל כך רתחתי מהטיעונים שלו, האינטליגנטים,

האקדמאים, שהיו כמו כדה מים,

שאמרתי לו, אתה יודע מה?

אתה חושב שהוידאו לא עובד?

תפעיל אותו, תראה שהוא עובד.

אמר לי, מה, אתה צוחק עליי?

אתה רוצה שאני אשים אותו עכשיו, אני אחבר ותגיד לי, סתם אמרתי לך?

אמרתי לו, תפעיל ותראה שהוא עובד.

הוא אומר, אני אפעיל אותו.

אמרתי, תפעיל.

היה איתנו שם הרב מלכה,

ראש ישיבה מבני ברק.

הוא ניגש לסלון,

מפעיל,

מכניס את הקלטת של אתמול,

פליי, עובד.

חנינא מנדוסה, חנינא מנדוסה.

תעיל את זה.

אמרתי לו, אתה רואה?

זה רצונו.

השם רצה שלא נראה,

לא הראינו.

עכשיו הוא רצה שנראה,

ראינו.

אין בעולם אלא רצונו יתברך.

מי שמאמין במאה אחוז בזה,

ככה זה עובד.

אבל מה לעשות, יש אנשים גשמיים,

שמבינים שהכול זה גשמי,

ורק מה שהם רואים מול העיניים זה קיים,

ומה שלא מול העיניים זה לא קיים.

אתה אומר לבן אדם,

הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את כל העולם כולו. אתה מאמין בזה? הוא אומר כן.

אתה מאמין שם זונות קצובים?

הוא אומר כן.

אתה מאמין שאתה נושם בזכות השם? כן.

אתה חי בזכות השם? כן.

זה שאתה חי זה סימן שהשם רוצה שתחיה?

כן.

אז למה אתה הולך לעבודה?

אם המזונות קצובים, והוא זן ומפרנס את הכול, גם נמלים וגם ג'וקים וגם פילים וג'ירפות,

למה אותך הוא לא יזון?

הוא אומר, לא, אבל אם אני לא אלך לעבודה, מה יהיה?

אז מאיפה יהיה כסף?

רגע, אבל עכשיו אתה נתת את הדרשה איתי ביחד,

שהשם זן ומפרנס,

ומראש השנה ועד אחרית שנה,

ואתה מאמין שאתה חי בזכותו,

וכולי וכולי, אז למה זה לא?

כי אדם מאמין למראה עיניו

ולא למה שהוא חושב באמת.

בין ההכרה למציאות יש לנו מרחק גדול.

אנחנו מאמינים עד שהמציאות עומדת מולנו.

כשהמציאות עומדת מולנו היא יותר חזקה ממה שאנחנו מאמינים.

אבל המאמין האמיתי לא מתפעל ממציאות.

מישהו מאמין אמיתי לא מתפעל ממציאות.

את זה צריך להאמין.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין דבר אחד,

החיים שלנו פה זה חיים רוחניים שנכנסו בתוך גוף.

את הגוף נשאיר יום אחד פה והנשמה תצא החוצה.

מה שמילנינו אותה והטענו אותה,

זה מה שיישאר.

אם אתה רץ כל היום להשיג כסף

ולעבוד

ולמלא את הארנק והבנק,

אם אתה חושב שתעביר את זה אתך לעולם העליון,

לא תעביר.

יש אנשים שעוסקים בנכסא דלא ניידה, קוראים לזה נדלן.

נכסא דלא ניידה. מה הפירוש? נכסים

שהם לא זזים.

קבועים כמו בתים, קרקעות. נכסא דלא ניידה.

שאלתי פעם כמה אנשים שמתעסקים בזה. איך אתם, אנשים פקחים,

מתעסקים בנכסא דלא ניידה?

הרי יום אחד אתם תהיו ניידה והם יישארו פה.

אז בשביל מה השקעתם בהם?

מילא תתעסקו בנכסא דניידה,

שאתם יכולים לקחת אתכם.

מה אתם משקיעים?

במה שלא לוקחים?

תשקיעו במה שלוקחים.

הקדוש ברוך הוא נתן לבן אדם חיים,

יום אחד הוא עוזב פה, הוא לא לוקח כלום, רק רוחניות.

מה מילאת בנשמה? זה מה שאתה לוקח. אז מה אתה משקיע במה שאתה לא לוקח?

איזה מין השקעה זאת?

מה, אתה קובר את המאמצים שלך באדמה?

זו הבעיה, כי בן אדם רואה את הדברים גשמיים.

משה רבנו עלה למרום,

ראה את הצורה של המנורה,

את המשכן, את התבנית של כל הכלים.

אבל מה הוא למד?

את הרוחניות שלהם.

והמסירות נפש שלו הייתה שלא לשנות

ולהוריד את הדברים כהווייתם.

משכן שלמטה כנגד בית מקדש של מעלה, עם כל הסודות.

לכן נקרא משכן על שמו.

ויהי ביום כלות משה את המשכן.

מי עשה את המשכן?

בצלאל ואוהל יאב וכל חכם לב.

למה נקרא על שמו?

מסירות נפש.

לא לשנות כהוא זה.

לא מהרשמים שהוא ראה ולא מהתכנים שהוא שמע.

נו,

אנחנו יום אחד נצטרך לעזוב פה ונראה.

מה יהיו הרשמים שלנו?

ממקום העבודה?

מהשכונה?

מהשכנים והשכנות?

עם זה נעלה למעלה?

מזה יתפעל הקדוש ברוך הוא?

מה אתה בא לספר לי? מה היה בשכונה?

מה היה בעיתון?

מה אתה בא לספר לי?

אני הורדתי אותך למטה, שתתרשם מהדברים שיש בעולם,

שתבין את העניינים הרוחניים שבהם ולמה נוצרו,

ותחזור אליי, תמסור לי בדיוק את הידיעות שיש לך.

אני גם אבחן אותך.

מה אתה יודע? מה הבנת?

עם מה תחזור? אוי ואבוי.

אז אם אדם לא בא לעולם הזה ומוסר את נפשו בשביל לחזור לשם יתברך

ולהגיד לו דברים כמתכונתם,

מה תהיה התוחלת שלו?

לכן, יהודים יקרים, כל אחד מאיתנו צריך להבין, יש משימה.

שלחו אותנו ל-70-80 שנה,

שנגיע לפה בשביל לעשות את רצון השם.

אם אנחנו חכמים,

אז אנחנו באים לפה על מנת

להכין צידה לדרך.

אם נכין צידה לדרך ונצא מפה, לא משנה באיזה גיל,

אבל נצא מפה טעונים ומלאים במה ששלחו,

היה כדאי לבוא.

אבל אם לא,

חבל.

חבל על כל רגע שמשקיעים בעולם הזה,

כי דנים את האדם

דין וחשבון. מה זה דין וחשבון?

דין על העבירות

וחשבון

על הזמן שהוא עשה עבירות ולא ניצל את זה למצוות.

אתם שומעים?

נתנו לך זמן, ויכולת לנצל ולא ניצלת.

כמה עולה

העוגה הכי קרה שאתם מכירים במלון חמש כוכבים?

כמה עולה עוגה כזאת?

ברוך תוה אדוני אלוהינו מלכו ענום שהכל נהיו ודבורו.

אמן.

כמה עולה, אתם יודעים?

יש אומרים

עשר יורו.

שישים שקל פרוסה, זה טוב?

מאה שקל פרוסת עוגה.

זה הרבה או קצת?

הרבה, נכון?

אתם במאה שקל קונים כמה עוגות, לא?

רבי ישראל מסלן, זכר צדיק לברכה, אמר

שהעולם הזה הוא בית מלון יקר.

אתם חושבים שמשלמים מאה שקל על פרוסה הכי קרה? לא.

הוא אומר, משלמים בחיי העולם הבא על פרוסה.

בן אדם יושב,

אוכל פרוסה

חמש דקות.

כפית,

ומתפנק, עוגת גבינה,

משהו לאט-לאט עם נס קפה הפוך.

פששש.

ביס שלוק.

ביס שלוק.

חמש דקות.

ואם יש לו עוד סיגריה באמצע,

פשש.

איזה יופי.

חמש דקות האלה הוא היה יכול לקנות עולם הבא אם היה קורא ספר.

היה לומד פרשת השבוע.

היה אומר תהילים.

היה עושה מצווה.

היה קונה עולם הבא. עולם הבא.

מה הוא שילם על העוגה?

עולם הבא.

חמש דקות שאפשר לקנות עולם הבא הוא שילם עבור העוגה, חוץ מהמאה שקל.

החיים,

העולם הזה זה מלון יקר.

אם אתה מבזבז זמן,

זה עולה לך בחיי עולם הבא שאתה מפסיד.

אתם מבינים?

עכשיו אדם צריך להיות חכם

איך לנצל את החיים בשביל לעשות יותר זכויות.

אז לכן אנחנו, שמשתדלים מאוד לנצל את הזמן ואף

להכפיל ולשלש אותו בריבוע דה ריבוע עד בלי סוף,

החלטנו שבשנה הקרובה, בלי נדר ובעזרת השם,

אנחנו רוצים להחזיר בתשובה מיליון יהודים

בתוך שנה.

איך עושים מיליון יהודים בתוך שנה?

יש מיליון בעלי תשובה.

יש עוד כמה מאות אלפים דתיים.

אם כל אחד ייקח על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה במשך שנה,

כל אחד מכם יקבל על עצמו פרויקט

להחזיר יהודי אחד בתשובה במשך שנה.

יתלבש על אחד.

ייתן לו, כלתו, דיסקים, DVD,

יפנה אותו לאתר שופר.net,

יעשה כל פעולה, ישלח אותו להרצאה, לסמינר, לכל מקום.

יתלבש על אחד אפילו.

אם יעשה אחד בשנה, כל אחד יעשה, יהיה לנו מיליון, חוזרים בתשובה, שנה הבאה.

אם יהיה לנו מיליון...

בתוך שנה אנחנו נגאלים.

לא צריך פצצה איראנית

אטומית עלינו שתעורר אותנו. לא צריך.

אתם רוצים שאנחנו נפוצץ אותם?

בואו נעשה בעלי תשובה,

והם יתפוצצו, לא אנחנו.

אבל אם אנחנו לא נעשה,

זה במצב שהאיומים רק הולכים וגוברים,

והצנטריפוגות עובדות,

ננס-טאפ,

והעולם עדיין לא עצר אותנו.

והסורים קרובים כמה שבועות כבר יכלו לייצר פצצות

ולתת לנו מכה חבל על הזמן.

אבל עדיין הקב'-ברוך-הוא, בעין חמלתו, חמל עלינו.

אבל צריך זכויות.

צריך זכויות.

אנחנו צריכים לייצר זכויות.

מה שיציל אותנו זה זכויות.

מה עמד לנו בזמן המן ואחשוורוש?

זכויות.

מי ייצר זכויות?

מרדכי ואסתר.

עם ישראל חזרו בתשובה, נהפכה הגזירה

על האויבים.

עד שחזרו בתשובה הייתה עליהם גזירת קליה שכולם ימותו ביום אחד.

חזרו בתשובה,

התהפך הכול. נהיה לנו חג פורים שמח.

אתם מתכננים עלינו פצצה למחוק אותנו, השמדה טוטאלית.

אחמדי, אין לו בעיה בכלל.

הוא מוכן לשים את הראש שלו גם בשביל שהוא יוכל להרוג כמה מאות אלפים יהודים בפצצה אחת.

מוכן.

מהשנאה שלו.

אתם רוצים לתת לו את התענוג הזה?

מה תעשו בשביל שלא יהיה לו תענוג כזה?

לא.

רק תשובה.

אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.

אם עם ישראל יעשו תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא יגאל אותנו, הוא יטפל בכולם. הוא יטפל לבד, הוא יוציא את כלי זעמו והוא יביא אותם מארץ מרחק

והוא יקום בגויים והוא יטפל בהם לבד.

השם יילחם לכם ואתם תחרישו.

אש וגופרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים אשר איתו.

הקדוש ברוך הוא מכין להם, חביבי,

הופעה הופעה.

אבל אם ניתן לקדוש ברוך הוא את ההצדקה,

אם נסתום את פי המקטרגים למעלה,

שלא יקטרגו על עם ישראל, יגידו,

תראה,

אלה מזכירים את שם ה' צועקים אללה הוא אכבר,

ועם ישראל,

לא כולם אומרים, שמע ישראל, השם אחד.

אז אנחנו צריכים תשובת המשקל.

אנחנו צריכים להראות שאנחנו, הבנים של הקדוש ברוך הוא,

מזכירים את שם ה',

מאמינים בשם ועושים רצונו. בנים אתם לשם אלוקיכם.

אם נעשה כן,

אז הקדוש ברוך הוא יצילנו.

לכן, מה עשיתי?

הבאתי לפה הערב ארגזים מלאים וידאו,

בשביל שאתם תוכלו לקחת

ולחלק בעזרת השם יתברך

לשכנים, חברים, ידידים, מכרים, משפחה,

ועל ידי זה תשתדלו שיהודי אחד, כל אחד מכם יחזיר לפחות,

תוך שנה.

אם נצליח,

ובכל מקום עושים זאת,

בעזרת השם יתברך, תבוא הגאולה לעם ישראל. לא צרות, לא מלחמות, לא מיתה,

גואל צדק, מעדנים מצויים כעפר,

חיים טובים ומאושרים. אתם רוצים לחיות בגן עדן?

לא שם, פה.

רוצים?

זה תלוי בכם. תעבדו.

מה צריך לעבוד?

עוד יהודי אחד להביא, לאבא שבשמים.

אז יש לכם פה ארגזים,

שקיות גם יש.

תמלאו את השקיות בווידאו,

ובעזרת השם יתברך יש לכם שתי דקות הפסקה,

תיקחו לכם כמה שאתם רוצים,

ונעבור לשאלות ותשובות.

כן.

ברוך הבא, הרב.

ברוך הנמצא.

יש לי בעצם שתי שאלות

בבקשה אחת, קטנה וגדולה.

בבקשה.

שאלה ראשונה, יותר פשוטה, בירוחם גם השתתפנו בשבוע שעבר,

ולא היה ברור גם לי ולגם עוד כמה חברים שהרב נשאל שאלה על גודל האמונה, כלומר תכלית

הקיום שלנו,

והרב אמר משהו שהיה משתמע כאילו שהידיעה היא העיקר,

ולא האמונה,

ולא הבנו את זה בדיוק, משום שאנחנו למדנו שהאמונה היא התכלית,

כמו ורסתיך לי באמונה וידעת את השם.

כלומר, כל התכלית של הידיעה היא שנדע שלא נדע.

שלא נדע זו האמונה וזה החיבור לאינסוף,

כך שלא הבנו בדיוק את התשובה של הרב.

שאלה שנייה, אם אפשר כבר, לפני שהרב יענה. כן, כן, אפשר.

זו כבר שאלה של דימונה.

השאלה היא כזו שויצר השם אלוקים את האדם

ברא אותו בשני צרים,

היצר, יצר הטוב, יצר הרע.

אנחנו יודעים שהיצר שלנו פועל להבחן בין טוב לרע.

למה הוא נקרא רע? משום שאנחנו נמצאים בעולם מעשייה שרובו רע,

אבל הוא הולך ומתעדן.

אם הרמח״ל אומר שלעתיד לבוא,

תהיה שלילת הרע,

אז בעצם אין נברא יותר,

משום שכל מהות הנברא זה עץ הדעת,

טוב או רע.

אז איפה נמצא הנברא אחר כך,

כשאין שלילת הרע?

זה אותו דבר שאנחנו שואלים גם אם יימחה זכר עמלק

מתחת השמים, הרי התורה לא תשתנה חד ושלום.

עמלק נמצא בתורה

ומעל השמים, אז מה המשמעות הזו של עמלק שימחה,

עמלק שנשאר נצחי?

אלה הן שתי השאלות.

בבקשה,

אם הרב יתייחס אחר כך, אני כבר אומר את הכול,

קטנה וגדולה. אני אומר, יש לידי יהודי יקר מאוד,

יקר לי, יקר כאן לכמה אנשים,

שהוא חלה לא עלינו במחלה של ניוון שרירים,

והוא נמצא בנקודת מעבר מאוד מעניינת.

בכל הרבנים שהוא הלך,

הם אמרו שאין לו את המחלה.

הוא הלך לרבנים גדולים וידועים.

בכל הרופאים שהוא הלך, אמרו שיש לו את המחלה.

נראה כאילו שהוא נמצא בין שני סעיפים,

אם הוא ייקח את דרך הרבנים או שייקח את דרך הרופאים.

היהודי בדרך של חזרה בתשובה. אשתו פחדה לבוא

שמא הרב יאלץ אותה לשים כיסוי ראש,

אז היא איננה נמצאת פה.

הייתי מבקש מהרב ברכה בכל נוכחות הקהל,

מאמן.

היא קטנה בשבילי הבקשה, אבל היא גדולה מאוד בשבילו.

אז זה שמעתי בקשה קטנה וגדולה.

כל דבר.

תודה.

אמונה וידיעה.

אמרנו שמי שמאמין

שאין בסיס בעצם למה שהוא מאמין,

אפשר להוריד אותו בקלות

מהאמונה.

זאת אומרת,

וידעת היום והשבות אל לבביך

כי השם הוא האלוקים.

ודע את אלוקי אביך ועובדיהו,

אמר דוד המלך לשלמה.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע,

שיש שם מצוי ראשון,

ועוד הרבה פסוקים.

לדעת את השם.

אז אדם צריך להשיג את הכול בידיעה.

יש מצבים שאדם לא יכול להגיע לידיעה בדברים מסוימים,

שם נזקקים לאמונה.

אבל כשהבסיס יושב על ידיעה.

אבל אם אדם מאמין ואין לו בסיס של ידיעה,

אז אפשר להסיט אותו מאמונה לאמונה, אפילו לאמונות טפלות. אין לו בסיס.

הבסיס זה ידיעה.

אתה חונן לאדם דעת

ומלמד לאנוש בינה.

חוננו מאתך חוכמה, בינה ודעת.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת את הדברים.

אומנם גם מה שאנחנו יודעים צריכים להאמין בידיעתנו.

ואומנם תכלית הידיעה שלא נדע, זה לא הכוונה שלא נדע,

שהמטרה שלא נדע,

אלא תכלית הידיעה שלא נדע,

פירושו של דבר שכמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, עדיין איננו יודעים את תכלית הדברים על מתכונתם.

ידיעה שתספיק לנו היא מספיקה, אבל התכלית היא שלא נדע. כי אם אתה חושב שהגעת לתכלית הידיעה,

אז אתה כבר, השם יתברך.

כאילו ידעתיו,

הייתיו.

אז לכן תכלית הידיעה שלא נדע,

אבל לא התכלית של הידיעה שלא נדע. בוא לא נדע,

והגענו לתכלית, זה לא הכוונה.

ואז נישאר באמונה.

לא.

אלא צריך שהאדם

ידע את הדברים שלפי הכרתו וידיעתו של האדם, דנים אותו.

זאת אומרת, ככל שידיעתו יוסיף דעת, יוסיף מחור.

זאת אומרת, הידיעה

היא הערך של האדם.

אמונה זה דבר חשוב מאוד וגדול מאוד והיא צריכה להתלוות לכל הדברים כי גם אם אדם משיג ידיעה

לפעמים הוא לא רואה שהידיעה שלו מסתדרת עם המציאות כמו שאמרתי לדוגמה כן אדם מאמין שהמזונות קצובים

אבל בידיעה מה הוא יודע?

בידיעה הוא יודע שמה?

שבעצם אם לא עובדים לא אוכלים

בידיעה

עכשיו יש לו אמונה ויש לו ידיעה

לכאורה הידיעה הזאת היא לא ידיעה אמיתית כי היא סותרת לאמונה

כי האמונה אומרת שזה לא תלוי בעבודה

אם השם גזר שתאכל, תאכל, כמו שהוא גוזר שתחיה, תחיה

אבל אם הוא גוזר שלא תחיה, גם אם יש לך אוכל הוא ייקח אותך

אבל אם זו ידיעה, כמו שאני אומר,

לדעת

וידעת היום בשבות האלה לבביך שהאמונה שלי שקדמה לידיעה תהפוך להיות ידיעה ממש תתיישב על הלב, זו דרגה גדולה מאוד.

מקום שאני לא יכול לדעת אז אני צריך להאמין.

אז אם זה להאמין באמונת חכמים או מה שאמרה התורה וכו' וכו' אני צריך להאמין, חייב להאמין.

אבל התכלית שלנו באמת

זה לדעת

אחרי שאנחנו יודעים

אנחנו צריכים להגיע למצב שלא נסמוך על השכל, כי גם השכל יכול לבלבל. הרי אריסטו היה בעל שכל גדול והוא טעה בגדול,

אז השכל הוא לא מספיק,

כי אסור שהידיעה תסתור את האמונה.

האמונה האמיתית צריכה להישאר.

והגאון מווילנה אמר שאחרי כל הידיעה שלו הוא רוצה להגיע לאמונה הפשוטה.

זו מדרגה כבר אחרת.

זאת אומרת,

טוב לנו שנדע,

וחשוב שנלמד לדעת,

כי אדם שיודע, יש לו בסיס מוצק שאיתו הוא יכול לעמוד מול כל דבר ודבר.

אבל אם הוא יגיד, אני מאמין, אני מאמין, יכולים לנפנף אותו בקלות.

יגידו לו, הנה המציאות הייתה ככה, והמציאות הייתה ככה, מה תגיד עכשיו?

קשה לו להגיד, אני מאמין למרות המציאות, כי הוא ייראה לא טוב.

אז לכן אמרתי שם, בדווקא, לפי השואל ששאל,

שצריך לחזק את עניין הידיעה.

הידיעה היא סופית.

האמונה היא אינסופית.

כל היהדות מתבססת על חיי הנצח.

אז מה? אדם שיגיע לאמונה, זה יהיה כמו אריסטו.

אם הוא יגיע לתכלית הדת, לתכלית הדת, אז אריסטו. אריסטו היה סופי.

מסכים.

אני לא מדבר בבחינה הזאת.

אני כן מדבר, אני שואל על הבחינה הזאת. לא, אתה לא שואל, כי אני לא דיברתי על זה.

אולי בזה לא הבנו. לא, אתה אומר מה שאני אמרתי גם.

אני אמרתי ככה, תכלית הידיעה שלא נדע,

כיוון שלעולם אין ידיעתנו תגיע לתכלית.

נו. אמרתי את זה או לא? יפה. אמרתי.

אמרתי שאילו ידעתי, והייטיב, נכון? נכון. אז לכן, מה אמרתי?

כן. שחובתנו לדעת,

אבל אף על פי כן אנחנו צריכים לדעת שלעולם לא נדע עד תכלית.

אבל זה בדיוק. לעומת זאת, אמרתי, כן. שבמקום שאיננו יכולים לדעת, שם מתחילה האמונה.

אמת.

אז אמרתי. זאת אומרת, האמונה היא יותר מתמשכת מהידיעה.

בלי להגיד סופית ולא סופית.

כמו שאומר הרמב״ן. הרמב״ן אומר על בראשית ברא, ברא יש מאין. נכון, אבל... האין זה האמונה.

יופי, אבל לא אמר הרמב״ם מצווה להאמין שיש

ממציא לכל הנמצאים.

לא אמר דוד לשלמה האמן שיש אלוקי השמיים. נכון, נכון. דע, דע, דע.

אבל זו התכלית.

עוד פעם, אז צריך לדעת.

אמת, אבל כדי להגיע לאינסופיות.

עוד פעם, מי דיבר על מה צריך? אמרתי שחשוב שאדם ידע,

כי אם אדם יבסס עצמו על אמונה בלבד,

לא יעמוד הרוח, תנופף אותו.

אין לי ספק. זה מה שעניתי לה, הוא בירועם.

בסדר.

די בורר. שאלה שנייה. שתיים.

שאלה שנייה, אמרת?

העניין של עמלק, זה יימחץ זכר עמלק בדוגמה. מה עם יצר הרע שימות בסוף, ומה עם עמלק?

שכמו שאומר הרמח״ן,

שיש שלילת הרע. הבנתי, הבנתי. שלילת הרע.

שלילת הרע.

אם אדם הראשון

לא היה נכשל בחטא הראשון,

מה היה קורה איתו? זו לא הייתה התורה שלנו.

לא.

הוא היה פשוט עולה מיד.

הוא היה עולה מיד

למדרגת עולם הבא,

והיה מגיע למה שאנחנו צריכים להגיע אליו אחרי ששת אלפים שנה וחמישה עולמות.

אז הוא היה כבר משיג את התכלית בהתחלה.

ואז ממילא היה מתבטל היצר הרע,

כי היצר הרע הוא רק כלי שמאפשר את ההגעה לתכלית לעולם הבא.

אז ממילא אם התכלית הושגה,

לא צריך אותו.

אני עכשיו אכלתי, נכון?

היה תפוח,

הייתה בננה,

היה לחם.

בשביל מה היה את זה?

שאני אוכל.

אכלתי?

מה קרה עם זה?

נפסד ממצבו הקודם,

אבל מה עשה?

נתן לי קיום.

מצב משופח יותר.

זה מה שיהיה.

שלילת הרע,

כבר לא נצטרך הרע, כי הגענו למצב הכי משובח.

אם הגענו להכי משובח,

כבר לא צריך את הכלי שמביא אותנו לשם.

אז לא צריך עמלק,

ולא צריך יצר הרע, כי השגנו את התכלית.

איך תסתדר עם מה שאומרים חז״ל, שאם אדם הראשון לא היה חוטא,

היה לנו רק ספר אחד,

נו. ולא 24 ספרים?

אז אם כן, היה חסר בשבח. לא היה חסר שום דבר.

צריך להבין דבר אחד.

זה שאנחנו קיבלנו יותר נביאים וכתובים,

זה בגלל העוונות שהרבינו.

לכן צריכים היו לתת לנו יותר ויותר ציוויים,

כדי שנעשה אותם.

אחד מהפירושים

על

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

אחד מההסברים שמביא החפץ חיים,

זה כדי שנהיה עסוקים כל הזמן בזה ולא נתפנה לענייני הבל.

משל, הוא אומר לאחד שהגיע לעיר

והלך אצל דודו ואמר שהביא סחורה,

והוא רוצה להתפרנס.

אמר לו, אל תדאג, אני אשלח לך לקוחות.

הלך, הודיע לכל סוחרי העיר שבא מישהו למכור והוא נמצא במלון פלוני.

לא הניחו לו רגע אחד, כל רגע דפקו בדלת, רוצים לקנות סחורה, למכור סחורה, לקנות לסחורה.

אחרי שבוע ימים שהוא שהה במקום,

חזר לדודו, אמר, גמרתי את כל הסחורה ועשיתי כל כך הרבה כסף, תודה רבה ששלחת, אבל לא נחתי רגע.

הוא אומר לו, אתה יודע למה?

אני ידעתי שאם לא יהיה לך הרבה מה למכור וזה,

בערב תצא לבלות,

תבזבז את הכסף,

וכל מה שבאת לפה, הגיעך יהיה לריק.

אז דאגתי שלא ייתנו לך מנוחה,

שתוכל לעשות ביזנס גדול,

אבל לא תבזבז את הכול ולא תחטא בהבלים.

אותו דבר אומר החפץ חיים. רצה הקב'ה לזכות את ישראל,

לא נותן לנו מנוחה.

עוד מצוות, עוד מצוות, שחרית, ערבית, מנחה, טק, טק, טק, טק, ברכת המזון, אוכל, תהילים, טק, טק, טק, טק, כל היום, הבוקר, עד הערב.

עשו,

שלא תהיה תקוע בדברים של הבל ועם יצר הרע.

זה אחד מההסברים, יש הסברים רבים.

זאת אומרת, הקב'ה באמת לא היינו צריכים הרבה.

יותר מזה, לא ספר אחד.

מצווה אחת רק אמרו לו, לא תעשה אחד.

לא לאכול מהעץ.

הים קיים אותה,

ניצח.

נכשל.

נצטרכנו לכל זאת.

אבל הרי כתוב,

שאדם, ואדם אין לעבוד את האדמה.

במה כשאדם חטא, מה הוא כאילו נענש?

שהוא ירד לעבוד את האדמה.

אבל התורה מעידה שאדם אין לעבוד את האדמה.

כלומר, שבעלילה באת אליי.

אם הוא לא היה חוטא, לא היה אדם עדיין שיעבוד את האדמה.

מה שלח אותו לעבוד את האדמה?

שלח אותו משום שאדם אין לעבוד את האדמה. לא, משום שיש הכנה.

העולם היה מוכן גם למצב שאם יחטא האדם,

יצטרך לעבוד את האדמה.

הקדוש ברוך הוא הכין גם מלאך המוות.

הכל היה מוכן לכל המצבים.

אדם בחר את המצב,

ומהמצב הזה הכל התגלגל.

הבחירה הייתה של אדם, והוא בחר במה שבחר.

אז התורה היא לא מחויב המציאות?

מחויבת.

על ידי מה?

על ידי הבחירה של האדם.

אבל התורה לפני שניתנה בהר סיני הייתה מחויבת המציאות גם בלי לתת לעם ישראל, נכון?

איך... היא קדמה, התורה קדמה. לא רק קדמה, היא התקיימה.

איך היא התקיימה?

אצל המלאכים.

ואיך היא תתקיים באחרית הימים?

הרי כתוב שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו ברית חדשה.

באחרית הימים, כשלא יהיה יצר הרע,

אז איך נקיים את אותה תורה? בדיוק אותה תורה, אותם פסוקים עם אברהם, יצחק ויעקב ועשיו וישמעאל הכל.

איך היא תתקיים?

אלא המושגים יהיו...

מושגים רוחניים כמו מלאכים

כשהמלאכים קוראים אברהם יש אברהם למעלה?

כשהם קוראים יצחק יש יצחק?

כשהם קוראים שרה ועשו יש שרה ועשו שמה למעלה?

אין.

מה יש?

זה מושגים רוחניים.

אין המקרא יוצא מידי פשוטו.

מאה אחוז. לנו פה.

שמה למעלה פשוטו הוא אחר.

כשאומרים תיקון רחל ולאה אז הם מתקנים רחל ולאה זה בחינות למעלה שנקראים רחל ולאה

יש בחינות רוחניות בעולמות העליונים,

וכפי שמשתלשלת התורה,

ככה זה.

מה מחדש להם משה רבנו למלאכים?

כלום יש בכם כיבוד אב ואם?

כלום יש בכם לא תרצח?

מה החידוש?

אז מה היה עד עכשיו? הם לא ידעו איך הם קיימו לא תרצח?

איך הם קיימו כבד את אביך?

בבחינות שלהם.

אבל הוא אמר להם, בבחינה שלי אתם יכולים לקיים.

אתם לא יכולים לקיים בבחינה שלי, זה רק אני,

בן אנוש יכול.

לכן צריך שתרד התורה למטה,

שעיקר תאוותו של הקדוש ברוך הוא בתחתונים ולא בעליונים.

אז יש בחינות.

אז זהו, שפינה בתחתונים זה צורך גדול בעליונים.

משמע שאי-אפשר בלי החטא.

אי-אפשר בלי החטא. מאה אחוז, אבל כשהעולם יגיע לתיקונו, לא צריך.

החטא

הוא כרגע,

אבל לא המטרה החטא, המטרה שלא יהיה חטא. ובזה הרב מסביר גם את עמלק מתחת השמיים.

כן.

שלא צריך אותו. בסופו של דבר, הוא רק ההכד תמצא שעל ידו אנחנו נגיע לתכלית.

לעניין הברכה. לעניין הברכה, זה יותר חשוב.

לעניין, לא, גם זה חשוב.

לעניין הברכה נחכה עוד קצת בשביל שניתן אפשרות לשואלים.

תודה.

כן, עוד שאלה.

אחי

בשבוע שעבר התאבד,

ולפני זה הוא היה חזק בדת.

והוא היה חזק בדת ואז הוא נכנס לדיכאון נפשי.

ואם אפשר לדעת למה זה קרה.

אתה שואל אותי בתור מה?

בתור רב גדול.

כן, אבל איך אני יכול לדעת מה עבר במחשבתו ומה יהיה הרקע שלו?

אי אפשר לדעת דבר כזה. זה דברים שמסורים ללב של כל אדם ואדם.

אבל יש פה הרבה אנשים ששואלים,

הוא נכנס לדת,

התחיל להתחזק חזק,

ובסוף התאבד. למה?

ומה קורה עם האנשים שלא נכנסו לדת והתאבדו?

אדם שמתאבד זה לא דבר פשוט, זה איזה מין מעבר פנימי

שעובר עליו

עם רקע מוקדם. אדם לא מתאבד סתם, זה רקע שלילי שמתמשך לאורך הרבה זמן,

וברקע של חולשה אדם עושה את הטעות הזאת.

אבל זה לא דבר שנוצר בן רגע. אדם בריא בנפשו לא הולך ומתאבד.

זאת אומרת, יש איזה רקע מקדים שהיה לו,

שגרם לו.

אתה מן הסתם מכיר את ההיסטוריה שלו, אז אתה צריך לראות איפה שם היו הפספוסים

שהוא טען טענות, והיו לו טרוניות בטח, כל מיני דברים,

דברים שלא היה מרוצה,

וכן הלאה. וזה מצטבר לפעמים אצל אנשים,

ובסוף הם עושים טעות.

זה טעות של דקה.

אבל אני רוצה, אם אתה יכול,

לתת חיזוק שהוא לא סתם מתאבד.

איך אני יכול לתת חיזוק שהוא לא סתם מתאבד?

אתה רב גדול, אתה יודע.

אני לא יכול לדעת דבר כזה מתוק.

אני יכול רק להגיד לך דבר אחד,

שאם יהיו יהודים

שיחזרו בתשובה לעילוי נשמתו,

יכולים להוציא אותו ממקום שבו הוא נמצא ולהעלותו.

אבל אם יהיו כמה יהודים שיחזרו בתשובה

לעילוי נשמתו,

כי מי שמתאבד, מצבו לא טוב בעולם העליון.

אז לכן, אם בזכות המקרה הזה, אי אפשר להגיד לזה זכות, אבל אם בזכות המקרה הזה אנשים יתעוררו לשוב בתשובה, אז הוא היה הגורם שבגללו הם חזרו בתשובה, זה יהיה לזכותו.

זו זכות כזאת.

זה כאילו הוא הציל אנשים בתשובה, כאילו הוא הציל אותם, ממילא תהיה לו זכות

שיצילו את נפשו.

תודה. תודה, כבוד הרב. ערב טוב. תהיה בריא.

כן, עוד שאלה.

אנחנו שומעים מה שקורה בשדרות ובאשקלון,

וכל הזמן עם הקסמים, אין הצקת אש.

אז אנשים נהרגים כל יום,

ושום דבר לא קורה.

איך אפשר לעצור את זה?

אמרתי, אם נעשה תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא יהפוך את המצב שהאויבים שלנו יסבלו.

אם לא נעשה תשובה,

אז עדיין ימשיכו לעורר אותנו עם טילים, כי אנחנו לא הבנו את זה כשהיה עם תת-מקלעים,

ולפני כן כשזה היה עם אקדחים, ולפני כן כשזה היה עם אבנים. לא הבנו, אז זה הלך והתפתח.

ועכשיו בדרך יש פצצת אטום כבר. כנראה אנחנו לא מבינים טוב,

אז אנחנו בדרך לפצצת אטום.

אבל מכל מקום,

זה בחלק הרוחני האמיתי.

בחלק הלא-אמיתי,

אז את רואה שיש לך ממשלה שלא אכפת לה כל כך.

אין אכפת לה עם טיסות, טיולים, דיבורים, קשקושים וזה, מטבחון, קבינט, ארוחת צהריים, בורקס.

כן.

שומעים, מבטיחים, אומרים, ימגנו, ישלמו, ייתנו, יפצו.

זה קשקושים.

הכול קשקושים.

זו מדינת קשקשתא.

כל אחד מקשקש.

פעם היה ברק מזגזג, עכשיו יש מקשקש.

כל פעם משתנים.

שום דבר לא אמיתי, שום דבר לא יציב.

הכול חרית ברית.

מי יישב על הכיסא בקדנציה הזאת ומי בקדנציה הבאה. זה מה שמעניין אותם.

פעם היו 16 חברי כנסת ו-16 שרים, היום כבר כמה יש? 300. 300. אני חושב שבקדנציה הבאה יכול להיות שיוסיפו לא 120 חברי כנסת, אולי 160, שיהיו יותר שרים.

אין גבול לשיגעון פה.

כן.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

אני חברה של המשפחה ואני עדה למאמצים שלהם לעשות תיקון הנשמה.

אני רוצה לדעת מה התיקון המהיר ו... את מה את מדברת? על המתאבד? כן.

אמרתי,

אם כמה יהודים יחליטו לחזור בתשובה, את באמת רוצה לעזור לו?

כן. את נשואה? כן. מוכנה לכסות את ראשך וללכת בצניעות קבוע?

לא עכשיו.

לא עכשיו. אני הולכת בצניעות? אני עדיין לא מכסה את הראש. הבנתי, טוב, אז בסדר. בינתיים המצב יישאר ככה.

טוב, אוקיי.

כן.

יש לי שתי שאלות.

אחד, בסיפור העקדה.

ידוע שיצחק היה בן 37, נכון?

כן.

אז למה רשום, אל תשלח ידך אל הנער?

כתוב על יהושע בן נון,

נער לא ימיש מן האוהל והוא היה בן 60. למה?

משום שנער זה מי שננער מצרו הרע.

אה, זה לא מישהו שמגיע עד גיל 13 או משהו כזה? לא.

נער בתורה זה לא דווקא כמו שאתה מכיר.

הבנתי.

השאלה השנייה... זקן, לדוגמה בתורה,

אתה יודע מה זה זקן?

לא.

זה קנה חוכמה.

אפילו אברך צעיר

בן עשרים וכמה,

קוראים לו זקן,

ועליו נאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן.

זקן זה אפילו אדם צעיר שהוא לומד תורה והוא תלמיד חכם.

זקן זה קנה חוכמה.

השאלה השנייה,

זה משהו קצת יותר אישי.

אני שבע שנים

עובר ייסורים נוראים.

נוראים.

בשנה וחצי האחרונות התחברתי לדרך התורה,

והדת,

והחלטתי לקבל עלי מצוות של

שמירת שבת מלאה,

ותפילות שלוש פעמים ביום, ולימוד תורה, וכמוני גם אשתי.

יותר נכון קודם אשתי.

עכשיו,

מה שקורה, כל הייסורים שבאו לי בשבע השנים האחרונות, וזה ייסורים נוראים, בוא נגיד שנולדה לי ילדה 100% נכות ודברים איומים.

אני מוכן

אני יודע למה קיבלתי את הייסורים האלה.

באמת אני יודע למה.

היום התעוררתי, אני יודע למה. השאלה שלי היא לא למה קיבלתי את הייסורים האלה.

השאלה שלי היא שאני כל פעם נופל מהדת.

כל פעם אני מתחזק, מתחזק, מתחזק,

נופל, מתרסק. יצר הרע משתלט עלי, אני לא יכול עליו.

כל פעם אני מנסה לשכנע את עצמי שיצר הרע הוא כחוט השערה,

ואני לא מצליח.

איך אני משתלט על יצר הרע?

קודם כול, הוא לא רק כחוט השערה, אלא הוא גם רע.

הוא לא רק רע,

הוא הרע.

ומי מעיד עליו שהוא הרע?

הקדוש ברוך הוא בעצמו.

והקדוש ברוך הוא אומר, בראתי יצר הרע,

אבל בראתי תורת תבלין לו.

אם אתה תשב ותלמד תורה כל יום שעתיים,

כל יום אתה תתגבר עליו בעזרת השם.

כבוד הרב, סליחה.

אני רואה באינטרנט בחודשיים האחרונים כל יום בממוצע שלוש דרשות שלך, שכל דרשה זה שעתיים.

זה נחשב ללימוד תורה. אני רואה שאתה נותן לכולם ללמוד שעתיים תורה ביום בתענית דיבור וכל הדברים האלה, ולאנשים ללמוד חצי שעה מוסר של רבנו יונה וכל הדברים האלה. אנחנו מיישמים.

עוד פעם, אני מקבל עליי, אני עושה את כל הדברים. איפה אתה נופל, ברחוב כשאתה מסתובב?

לא.

איפה?

אני נופל בימים שמגיעים לי ימים קשים. אז מה אתה עושה?

מה אני עושה? פתאום אני לא שם את הציצית,

פתאום אני מפסיק להתפלל. בוא תגיד לי מה הרווחת נגיד, החלטת לא לשים היום ציצית, מה הרווחת? לא הרווחתי, אני יודע שהפסדתי. לא, אז תסביר לי למה עשית, דווקא? לא, לא עשיתי דווקא. לא, אז תסביר לי למה.

אני קורא לזה עצלות.

לא, אין דבר כזה, תסביר למה. ככה אני קורא לזה. לא הבנתי.

למה כשיש לך יסורים אתה לא מחליט לא לאכול יומיים?

עוד פעם, אני לא יודע. למה אתה מחליט לא לאכול יומיים?

לא יודע, אני מרגיש ששד משתלט עלייך. אז אני אגיד לך, אתה תגיד, אם באים עם יסורים, אני לא אוכל יומיים.

אני שם שתי ציציות.

אתה יכול להעניש את היצר ככה?

אני מנסה להתגבר עליו. עוד פעם, תענה למה שאני אומר.

אני יכול לנסות.

אני יכול לנסות, כי ניסיתי כמה וכמה פעמים. אני באמת אומר את הדברים האלה, אני ממש מתכוון אליהם. בוא אני אלמד אותך פטנט,

ואת כולם.

כשיצר הרע בא אליך בעצה להתעצל,

תעשה דווקא.

מה הוא אמר?

שלא תלך עם פציצית,

תלך עם שתיים.

היה אחד,

שעה שתיים בלילה,

התעורר, בא לו לעשן מקטרת.

איפה המקטרת?

בסלון.

הוא בא לקום,

הוא אומר, אה,

יצר הרע עבד עליי,

בשתיים בלילה מעיר אותי לעשן מקטרת, זה תאווה.

תאווה.

אמר, אני לא קם.

התכסה בשמיכה.

בא אליו יצר הרע,

אמר לו, זו לא תאווה,

זו עצלות.

אתה עצלן.

עצלן זה יותר גרוע מתאווה, אומר לו יצר הרע.

מה יעשה עכשיו?

מצד אחד, תאווה.

עכשיו, אם הוא יקום, הוא יקיים את התאווה.

ואם הוא לא יקום, זו עצלות.

אז כאילו סידר אותו יצר הרע משני הכיוונים.

מה יעשה?

אתה יודע מה הוא עשה?

מה תורה?

לא.

הוא קם למקטרת,

אז הוא לא עצלן,

נכון?

והוא לא לקח אותה וחזר לישון, אז הוא גם לא בעל תאווה.

הבנת?

בתחבולות תעשה לך מלחמה.

אתה תבחן תמיד

מה יצר הרע אומר לך,

תוכיח לו שלא משתלם לתת לך עצות לא טובות.

אני, כשיצר הרע רוצה להחליש אותי,

מחלק עוד עשר אלף קלטות.

אומר לי ככה, עוד מאה אלף.

עושה ככה, מיליון.

זה מיליון בעלי תשובה.

כל פעם אני מוסיף עוד יותר. אל תבוא אליי. אם תבוא אליי, תפסיד. עוד פעם תבוא עוד יותר.

אתה מבין?

זה החוכמה.

כבוד הרב, אני באמת אנסה ליישם את הדברים האלה. אבל תמיד בהפוכה תלך.

אפשר לבקש בקשה?

כן. שכפץ, אפשר?

יאללה, בוא.

ארוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

סוגי נפשנו וסוגי נפשנו.

בישורו סחור ביימץ. סעי ביימץ.

אי בישורו סחור ביימץ.

כבוד הרב, אני עובד במקום

שאנשים כל הזמן שואלים שאלה,

ברגע שהרב אמנון יצחק מגיע לאיזשהו עיר,

תשמע, אולי לא כדאי לדבר. למה? אני שואל למה.

מפחית.

מפחית. אמרתי, תגיד לי, אני שואל.

איך אתה מבין מילה זאת מפחית?

אני חושב שהבן-אדם הזה עושה דבר שמי שמגיע לו,

הוא נותן כמו שצריך.

מי שלא מגיע לו, כנראה הוא נכנס לאולם וחוזר.

השאלה שלי,

מה השאלות האלה ש...

הרב אמוני משחק, באמת, שעושה עבודת השם?

אני רק רוצה להבין את הנקודה הזאת. למה?

מה זאת אומרת שזה פחד?

נגיד, אני בתור בן-אדם, לא רואה שכבודו מפחית.

אני רואה שדווקא, דווקא אני, נגיד,

אני מתחזק.

אני מתחזק באמת,

כי יש מלים שבאמת פוגע בוורדים שאני יכול עוד יותר להתחזק.

יש אנשים, נגיד, כמו הרב

זמיר כהן-שיח,

אומרים שיש לו אהבת ישראל.

הוא מדבר שפה עדינה, רכה. בסדר.

כמו שאומר לנו הרב עדיוסף,

צריך לדבר באמת עם אנשים, מישהו רוצה לחזור בתשובה.

לא בבום,

שפה בן-עדינה ורקה.

אז זאת שאלה,

כבודו יכול לענות לי.

אני פשוט רק, באמת, בשביל הקהל, לא בשבילי את זה, כי אני מאוד אהבתי את דימונה, חזרתי בשואה לפני ארבע שנים,

הייתי שחקן כדורגל,

ועשיתי קידוש השם.

אז אני רוצה שהם יבינו שהרב עמוניציה בא, לא פעם ראשונה,

שימשיך לבוא,

שהוא לא מפחיד,

שהוא באמת עושה עבודת השם,

שהוא רוצה לתת לאנשים שיבינו מה זה העולם הזה,

ובעולם הבא.

תודה רבה.

תהיה בריא.

אולי תסביר לי מה אני מפחיד?

זה לא שאלה שלי, זה אנשים נותנים. כן? זה מה שאני שואל את עצמי. לא הבנתי, מה אני מפחיד?

עולמות, זה מה שאומרים, כאילו, כאילו, עולמות? עולמות, עולם עליון, אני לא רוצה להגיד, גיהינום, לא להגיד. אה, לא להגיד, לא להגיד.

אני רוצה שזה כמו דבר יגיד, אבל הם חושבים ככה. לא הבנתי.

אם שואלים אותי מה יש בעולם העליון, מה לא להגיד? כי הוא אומר, בעולם הזה לא צריך את זה.

נעשה מצוות, נעשה דברים, באמת מה שראוי לבן אדם.

ככה הם אומרים. אני דווקא עם כבודו, אני נגיד הולך. הבנתי.

תגיד לי, אמא, כשהילד שלה יורד לשחק,

מה היא מזהירה אותו?

תיזהר בכביש.

תיזהר בכביש.

למה היא מפחידה?

שלא ידרוס. מה פתאום? שתגיד לו, תלך במדרכה רק.

למה היא צריכה להזכיר לו שיש כביש? למה אין לו תוכנית ללכת בכביש?

למה היא צריכה בכלל להזכיר לו שיש כביש?

תגיד לו, במדרכה תלך.

תלך בשתי מדרכות.

למה היא אומרת לו את זה?

היא אומרת לו, בשביל להפחיד, או שהיא דואגת לו שלא יידרס?

באמת היא דואגת שלא יידרס.

אה, ומי שלא אומר שיש כביש,

הוא נקרא אחראי?

אימא שאומרת לילד

תלך רק במדרכה, היא אוהבת אותו?

אימא שאומרת לו יש כביש, תיזהר, היא שונאת אותו?

מה אתה אומר?

זה מה שאני שואל. אני גם שואל. עכשיו תגיד לי,

אימא אומרת לילד

תיזהר להכניס את האצבע לשקע, נכון?

למה היא צריכה להגיד לו דבר כזה?

שתגיד לו, תיגע בכל הקיר, רק לא פה.

למה היא צריכה להגיד לו שקע וחשמל ודברים? בשביל מה?

למה היא אומרת לו, תיזהר שלא תיפול, תיזהר שלא תסתובב עם חברים רעים,

תיזהר, תיזהר, תיזהר?

ילד קטן,

מה אומרים לו יותר, כן או לא?

לא. מה אומרים לו?

לא, אסור,

לא, לא, אסור, אסור.

לא אומרים לו, כן, כן, כן.

שמעת ההורים אומרים כן?

לא אומרים כן. למה לא אומרים כן?

כי הוא ילד קטן.

אבל אם הוא גדול, אומרים לו, אסור,

לא, לא אומרים לו, נכון?

למה? כי הוא גדול.

אם אתה בא לקהל

שהוא עוד קטן,

קטן בידיעות,

הוא לא יודע הרבה.

צריך להזהיר אותו מהכביש,

צריך להזהיר אותו מהחשמל,

צריך להגיד לו מה אסור.

למה? כי דואגים

שהוא לא יידרס.

זה נקרא אהבת ישראל. הבנת?

יש כאלה שאוהבים את עצמם.

אתה יודע מה אומרת הגמרא?

הַיְא צֻרְבָּה מֶרַבָנָאן

דִמְרַחַמֵי לֶה בְּנֵי מַטָה

מִשּׁוֹם דֶּלֹא מֹכָּחּלֵה בִמִילֶה דִשְמָיָא.

זה התלמיד החכם שכולם אוהבים אותו בעיר. אתה יודע למה?

בגלל שהוא לא מוכיח אותם בדברי שמיים.

בשביל זה אוהבים אותו.

למה?

הוא אומר, אה, שֶׁרֵיחָ, אתה גן עדן.

אתה גן עדן.

אתה פרסט קלאס.

אתה מה זה VIP?

אתה

גיהנום אין,

אין בכלל.

האמנת?

כן, תודה רבה. זהו, תהיה בריא.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב.

בשבוע שעבר הייתי אצלך בירוחם

וביקשתי בקשה

עבור אשתי

שהרופאים גזרו עליה גזר דין מוות.

ברוך השם, יש קצת התאוששות,

יש תקוות.

הערב הזה כולו נתרם

לכבוד האשה.

תושבי העיר,

כולם תרמו מה שיכלו,

כל אחד תרם כמה שביכולתו למען האשה.

וגם לכבוד הבחור הצעיר שהתאבד,

מה שיקרה פה הערב, מי שיקבל עליו,

עול נחות שמים,

לזכות הילד הזה גם כן שיתאבד.

השם שלו, הרב אמר ויגיד.

ויהיה זכות גם לאשה,

בעזרת השם, בעזרת בורא עולם,

שכל אחד ברגע הזה יקבל עליו משניות,

תהילים, לקרוא כמה דברים,

להתחזק, מי שכבר יש לו עשר זקנים ופאות וציציות,

יקבל עליו לא לאחר לתפילה,

ילמד עוד שעה,

ייקח עליו עוד דברים,

שמירה את העיניים, הלשון, הפה וכו' וכו'.

כל זה יכול לעזור, בעזרת השם,

לאישה שיש הגזר דין מול העיניים שלה.

היא ביקשה מהקדוש ברוך הוא, אומרת לו שתי מילים.

כל מי שמתקשר ושואל אותה, מה שלומך?

ברוך השם,

ברוך השם, תודה השם, יהיה בסדר, הכול טוב.

היא מנחמת את האחרים, היא מרגיעה את האחרים.

זה לא ייתכן.

אשה שאף אחד לא מכיר אותה, כל עיר הומה עליה.

ותהום העיר על נעמי,

ותהום העיר על עליזה חיה בצוליקה. על מה?

אדם שלומד תורה במסתרים, הקדוש ברוך הוא מפרסם אותו אחר כך.

האשה הזאת

צדיקה בארבע אמות של הבית שלה.

אני השתגעתי, היום הייתי במקרה בעיר, בבוקר, סידורים.

שיגעו אותי אנשים, כל אחד תופס אותי, אבל כל אחד מברך, מברך.

מאיפה כל זה?

זה הצדקות של הקדוש ברוך הוא שתהיה.

לכן אני רוצה להגיד איזו ברכה קצרה, כבוד הרב.

כבוד האשה,

ריבונו של העולם,

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתתמלא רחמים עלינו, ובכן, ברוב רחמיך תזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו,

עליהם השלום,

כי לא אפרו צבור ומונח על גבי המזבח,

ותביט באפרו לרחם עלינו,

ולבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות,

ותזכנו לחזור בתשובה שלמה לפניך,

ותצילנו מעצר הרע ומכל חטא ועוון,

ותאריך ימינו בתום הנעימים,

ותרחם על כל חולי עמך ישראל,

ובכללם תרחם

על האישה שנמצאת ברגע זה במשבר קשה מאוד.

אתה בורא עולם שבשמים,

כשם שירי חמצא

על מרים הנביאה ועברת אותה,

על חזקיה המלך,

על דוד המלך,

על בנה שלושה נמית שהחייה אותו,

אלישע הנביא,

כך הקדוש ברוך הוא תעזור לאישה הזאת.

כשמחכים לה בבית,

ילדה בת חמש ואחת עשרה,

וילד בן שמונה עשרה וחצי בישיבה בירושלים, באור תורה,

זוהרת תורה.

אתם רואים

אדם חרדי,

אתם רואים

אשה צדיקת,

הכול, בנות

בבית-ספר חרדי, גרביונים, הכול, צנועות, הכול. ילד,

תלמיד חכם עצום, גדול,

עוד בעזרת השם הרבנים שלו אמרו שיהיה גדול בתורה.

הרב טולדנו מאזור התורה התקשר ואמר, בעזרת השם הוא יהיה גדול.

אז הנה, אתם רואים, הוכחה מוכחת לנו,

שחור על גבי לבן, מה שהרב מבקש לחזור בתשובה ולקיים. הנה, אנחנו קיימנו הכול.

הנה, אנחנו רואים מה שעובר עלינו.

נעצרו לנו החיים.

אני לא רואה את הילדים,

לא רואה את הבנות, הבנות פה, הבנות שמה, הבנות פה, הבנות שמה, הבן פה, הילדה פה, אני פה, היא שם.

הכול מבולבר, אין לנו לא חגים, לא קדומים.

וזה מהר-מהר,

שלושה חודשים זה רץ כמו סרט.

אז הנה הוכחה מוכחת

שהקדוש-ברוך-הוא קיים,

והחיים והמוות קיימים מול עינינו.

לכן כל אחד ייקח על עצמו קבלה,

כל מה שאפשר ואפשר.

ואני אומר לכם,

וראינו, כבוד הרב, יש לו כוחות אדירים, כי הקדוש-ברוך-הוא,

יש להם למחזרת בתשובה כוח אדיר.

שהקדוש-ברוך-הוא ישמע את תפילותינו, ומי שיקבל את הקבלות,

בעזרת השם, נראה ניסים.

בעזרת השם, זכות האשה הזאת,

יהיה נס גדול בעולם, בעזרת השם.

אני נעצרתי, לא סיימתי את הברכה.

ריבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן, יכבשו רחמיך את כעסיך,

ויגולו רחמיך על מידותיך,

ותתנהג עמנו במידת הרחמים והסלחות.

אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב-חסד ומת.

אתה בורא רפואות,

אתה תרחם על כל חולי עמך ישראל,

ועל האשה עליזה חיה בצוליקה, אמן, כן, רצון.

בבקשה, כל אחד יקבל עליו עוד מלכות שמים עכשיו, ברגע זה. עם כבוד הרב, בבקשה. תודה רבה לכם.

שיהיה בריא.

כן, אז אני רוצה להמליץ רק רגע,

דבר אחד.

כל הגברים שיכולים לקבוע לימוד תורה,

מי שיכול שעה ומי שיכול שעתיים ביום,

בתענית דיבור

לרפואתה של החולה

ולשאר החולים שנמצאים כאן,

בכלל חולי עמו ישראל,

והנשים שיכולות לקבל על עצמן בעיקר את נושא הצניעות,

שזו התקלה הכי גדולה שיש בעם ישראל,

וגורמת נזק גדול מאוד של החטאת הרבים,

ועל זה נופלים המון מבחורי ישראל ונגרמים הרבה צרות

בגלל הדבר הזה.

והקדוש-ברוך-הוא

רוצה בקדושתן של בנות ישראל ובצניעותן,

וזו הצלחה של הבית היהודי.

אז, לכן, כל מי שיכול לקבל על עצמו את הדברים האלה,

עושה דבר גדול מאוד לעם ישראל בכלל, ובפרט

לחולה הזאת שדיברנו.

עכשיו,

מי מהגברים רוצה לשים ציצית, בעזרת השם, לרפואתה?

ומי מהנשים שרוצות לכסות את ראשן ולקבל עליהן

עול מלכות שמיים ולרפואתה של האישה.

אני אתן לכם את זה עכשיו בחינם.

אז מי שרוצה, בבקשה לבוא.

או, הנה יהודייה שמקבלת על עצמה להפסיק לראות את הטלוויזיה בשבת.

לשמור שבת, אשרייך.

אולי גם כיסוי ראש יעזור גם כן.

הנה, קחי, תביאי לה.

בבקשה, שיסית. בבקשה, אשריך.

שים ציצית. מי עוד מהגברים רוצה ציצית?

קדימה, בזריזות.

קח, מותק.

הנה, הוא מקבל על עצמו ארבע שעות תענית דיבור בכולן.

יפה מאוד.

כיסוי ראש, בבקשה.

בבקשה, כיסוי ראש.

כיסוי ראש.

בבקשה.

בבקשה.

בסוגי לב שלנו, בסוגי לב שידור בורות.

בשיעורו זכו בימץ,

בשיעורו זכו בימץ.

הישר במלך השם אבו בלוך.

השם אם לא יכלה ילמוד שעתיים ותעמיד כיבוד.

הישר מלך השם אבו בלוך.

השם אם לא יכלה ילם ומורד.

די יושב מלך השם אוהבונו,

השם לא יכבה אלום לא גורם, די יושב מלך השם אוהבונו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו לזמן הזה

לעילוי נשמת

חיים בן אסתר

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו

לעילוי נשמת

חיים בן אסתר

בזכות כל הבעלי תשובה ואלה שקיבלו על עצמם תורה ומצוות

השם יצילהו מהעונש ויביאהו בעזרת השם יתברך

למקומו בגן עדן הראוי לו אמן אמן ועוד יברך

את האישה עליזה חיה בת סוליקה שהשם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה לכל האיברים והגידים אמן ויעתיק את המחלה ממנה ויתקע אותה בליבו של אחמדינג'אד אמן

בעלי אבא שלה נפטר

רוצה לקבל על עצמו שבת ופוחד שלא יעמוד בזה יעמוד ויעמוד

יעמוד מאוד יעמוד קשה לו לא יהיה קשה לו שום קשה בעזרת השם יתברך לא קשה כלום

פיצוחים אכילה ושתייה שירה בית כנסת תפילה תענוג מנוחה

ומנוחה לבן בעולם העליון אמן בעזרת השם שהשם

יזכה אותך לשמור שבת אמן ברוך תהיה כבוד הרב שלום רב באנו מתל אביב

אמא שלי מאוד חולה

מאוד והיא נמצאת פה בקהל

היא הייתה אצלך לפני כמה חודשים

קיבלה על עצמה תשובה מלאה

היא בתשובה מלאה כרגע

אבל אין לה כוחות

לעמוד על הרגליים

היא באה מתל אביב במצב מאוד לא טוב

היא פה בקהל, אינס אלצה בת מרים

במצב שלה לא טוב, אני מבקשת שתברך אותה ושתיתן לה כוח

להמשיך

ושתעמוד על הרגליים ושתהיה בתשובה כל החיים

אינס אלצה

לביא בת מרים אינס אלצה לביא בת מרים השם יזכה אותה בעזרת השם לרפואת הנפש והגוף אמן

אבל היא צריכה לתרום סכום גדול שאני אמרתי לה

והיא לא עשתה את זה

היא עשתה כל מה שביקשת לא

צריך לתקן את מה שהיא הייתה צריכה לתקן אני אמרתי לה מה היא צריכה לעשות, היא לא עשתה

היא באה במצב קשה והיא התרפאה הגיעה למצב שהיא יכולה לעשות כבר ספורט

אבל היא לא עשתה מה שצריך עד הסוף

אמרתי לה שצריך לעשות משהו לזיכוי הרבים

כדי להסיר את המקטרגים

וזה הקטע החסר

צריכה להשלים והשם יעזור. כבוד הרב עימי, תשלים את הקטע. כתוב צדקה ותשובה ותפילה מעבירים את רוע הגזרה יש אדם שעשה בימי חייו עבירות

ועבירות גדולות.

אישה שלא הלכה בצניעות והחטיאה את הרבים צריכה זכויות לזכות את הרבים.

אבל לזכות את הרבים צריך לפעמים

להוציא דמים בשביל להציל מדמים.

אז כבוד הרב, אני לא אגיד מה,

אני דיברתי אז, היא יודעת במה מדובר,

אבל ההחלטה היא שלה.

אני מקבל על עצמי, בעזרת השם,

אם היא תבריא במשך חודש, לא אם היא תבריא,

לא להגיד אם היא תבריא, אל תעשה תנאים.

בעזרת השם, כדי שתבריא כל חודש, חצי שעה כל יום עם תענית דיבור ולימוד תורה, לא מספיק. יהיה לדבר.

לא.

שעתיים בתענית דיבור כל יום לימוד תורה, שלושה חודשים רצוף.

אין בעיות.

בעזרת השם, שיש לישועה ולרפואה.

אמן.

קבוצי שבת,

ה' בסיוון, 12 שנות נשואים.

אני מקווה שבאמת נחגוג את זה ביחד.

עם בשורות אומות. יש כל המצוות כולכם, כל מי שמברך,

מתפלל לגברת הצדקת,

תמר,

שתהיי בריאה, אמן, עד כני רצון.

השם ממלא כל מי שירות לביך טובה וכל התושבים.

רואים פה אהבת ישראל, כל אחד ערב זה לשני.

השתבח שמו של בורא עולם, אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הבנים שלך הקדוש ברוך הוא, אנחנו הבנים שלך הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא, אנחנו הרבה נלמוד לך.

מי שברך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן,

דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה.

יהיה עם אנשיהם ובניהם ותלמידיהם.

הקדוש ברוך הוא יתמלא עליכם ברחמים.

אמן. נשלח בריאות שלמה ואיתנה.

ותזכו כולם לשוב בתשובה שלמה.

אמן. ותזכו לזרע חי וקיים. אמן. וזיווגים הגונים. אמן. ופרנסה טובה. אמן. וביטחון בהשם.

וישועה קרובה. אמן. ושכינה בעזרת השם תשכון בעוליכם תמיד. אמן.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו-10, בני ברק.

או לטלפן ל-03-677779. וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.shofar.net.

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת.

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.