'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת... נִגְאֲלוּ!'

מאמר נפלא! מהספר 'תורת חסד' מהרב אליהו אילן חנן שליט"א

'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת... נִגְאֲלוּ!'

[א] מהו העומק בדברי חז"ל שאמרו: 'שבזכות נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת - נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם'? (סוטה יא:)

[ב] מדוע בהגדה של פסח אומרים: 'שהקב"ה חִשַּׁב אֶת־הַקֵּץ'?

[ג] מפני מה החליף פרעה את מלאכת האנשים עם מלאכת הנשים?

[ד] יפלא הדבר מפני מה עשה הקב"ה מחד גיסא נס על טבעי שנולדו ששה (6) בכרס אחד (1) ועל ידי כך נולדו מיליוני תינוקות! ומאידך גיסא מתו מילוני תינוקות ביאור ובכתלים הלא זהו דבר והיפוכו?

[ה] ומדוע מתו דווקא ביאור ודוקא בכתלים?

[ו] 'תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה' מה המיוחד בזה? הניחא כל שאר הדברים שבפזמון: 'אֶחָד מִי יוֹדֵעַ?' קשורים רק לעם ישראל אבל לענין זה הרי כל נשות העולם יולדות לתשעה (9) חודשים?

'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת... נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!'

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ" (שמות א, יג) במסכת סוטה (דף יא עמוד ב) דרשו שתי (2) דרשות:

[1] 'בעבודת פרך - שמפרכת את הגוף ומשברתו [2] ובפתוי - בְּפֶה רַךְ'.

כמו שאמרו חז"ל (מדרש רבה במדבר ט): 'בתחילה קיבץ פרעה את כל ישראל וביקש מהם: 'עשו עימי טובה בחינם! ותעבדו עבורי יום אחד (1)!' ואף פרעה עצמו נטל סל ומי היה רואה את המלך עושה והוא אינו עושה?! וכך החלו כולם בעבודת עמל כפיים בזריזות ובכל הכוח והגבורה וכשהחשיך העמיד פרעה נוגשים וספרו את הלבנים שהספיקו כל אחד ואחד.

וכתוב במדרש (רבה א, יא): 'שמאז בכל יום ויום הוכרחו בני ישראל לעשות כמתכונת הַלְּבֵנִים שהצליחו בשיא כוחם ביום הראשון!' אם כן השעבוד החל בפה רך בפיתוי ונמשך בעבודת פרך.

ובהמשך הגמרא הביאו דוגמא אחת (1) לעבודת פרך; אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין מְלֶאכֶת אֲנָשִׁים לְנָשִׁים וּמְלֶאכֶת נָשִׁים לַאֲנָשִׁים!' 

וההסבר הפשוט לכך: שכיון שהנשים אינן מורגלות במלאכת גברים והגברים אינם מורגלים במלאכת נשים הרי זו עבודת פרך.

ואז גילו חז"ל: בזכות מה נגאלו ישראל?

שהנה: 'דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא: 'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן' 

וביאר המהרש"א: 'שהסיבה לכך היא שדגים הם סימן לפריה ורביה!' 

וכך לאחר יום מפרך של עבודה היו הנשים מרחיצות בעליהן במים ומאכילות אותם דגים ואמרו לבעליהן: 'אני נאה ממך!' ואז היו נזקקות להם.

וכשהגיע זמן הלידה הלכו לשדה משום הגזרה: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב) והיו יולדות בשדה התפוח שנאמר: "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ" (שיר השירים ח, ה) ושלח הקב"ה מלאכים לטפל בילדים הללו והאכילם והשקם! כמו שנאמר: "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג) וכשגילו אותם המצרים רצו להורגם אך נעשה נס! ונבלעו התינוקות בקרקע הביאו המצרים שוורים כמו שנאמר: "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים" (תהלים קכט, ג) ולא הצליחו להורגם.

ואחר שגדלו בצבצו אותם תינוקות ויצאו כעשב השדה! שנאמר: "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ" (יחזקאל טז, ז) וכשגדלו באו עדרים-עדרים לבתיהם ובשעה שנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחילה! שהרי בנס נולדו ובנס הקב"ה גידלם ומיד הצביעו ואמרו: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב).

הנשים גרמו לריבוי ילדים ועל ידי זה הקדימו את הקץ!

מפורשים הדברים: שבזכות כל הנשים נגאלו ישראל ולא רק בזכות שלושת (3) הנשים; יוכבד, מרים ובתיה שמפורשים במקרא.

ונשאלת השאלה: מדוע בזכות מעשה זה של הולדת הילדים מתוך מסירות נפש נגאלו כלל עם ישראל ממצרים?

להבנת הענין יש להקדים קושיה נוספת, בברית בין הבתרים נגזרו על בני ישראל: "אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג) של עבדות! ומאידך היו במצרים בפועל רק רד"ו (210) שנה ומתוכם רק שמונים ושש (86) שנים של עבודת פרך כיצד מיישבים סתירה זו?

הבן איש חי זיע"א (אדרת אליהו) מסביר: שאפשר לבאר את יציאתם ממצרים מוקדם יותר באחד משני (2) האופנים:

האופן הראשון (1): על ידי עבודת פרך וקושי העבודה יצאו מוקדם יותר.

האופן השני (2): על ידי ריבוי האנשים שעבדו כי כיון שנולדו 'ששה בכרס אחד!' היו מיליונים רבים שעבדו הרבה מעבר למספר האנשים הממוצע ודבר זה זירז את הקץ וגרם לכך שהספיקו שמונים ושש שנות עבדות במקום ארבע מאות (400).

אם כן היה זירוז על ידי קושי והיה זירוז על ידי כמות. 

ומבאר הבן איש חי: שזו הסיבה שרצה פרעה: 'להרוג את כל הילדים ולזרקם ליאור!' מדוע?

כיון שלא רצה בריבוי עם ישראל אלא שאם יצאו מוקדם יהיה זה בגלל עבודת הפרך!

אולם למעשה היה צריך את שני (2) הזירוזים גם יחד; כיון שבני ישראל התדרדרו למ"ט (49) שערי טומאה! והיה צריך לקצר את שהותם ומשום כך גם: "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד" (שמות א, ז) – 'ששה בכרס אחד!' וגם עבדו עבודת פרך! 

לכן אומרים בהגדה של פסח: 'בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת־הַקֵּץ!' 

ויש להבין: מה היה צריך לחשב? 

אלא הקב"ה היה צריך לאמוד קושי וכמות כדי לדעת בדיוק עד כמה אפשר לקצר את השהות במצרים.

על כן מובן היטב! מדוע דוקא: 'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!' שכן לולי שהיו מתאמצות בחירוף נפש להוליד עוד ועוד ילדים עם ישראל לא היו מתרבים ואז הגלות לא היתה מתקצרת והיו עלולים לשקוע ח"ו בשער ה-נ' (50) של טומאה ולא היו נגאלים! לכן רק בזכות הנשים נִגְאֲלוּ. 

כמו שכתוב במדרש: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" (שיר השירים ב, ח) – 'הקב"ה מדלג ומקפץ על מנין ארבע מאות (400) שנה ותוך כמה עשרות שנים בלבד! נִגְאֲלוּ בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת.

פרעה הרג את ילדי ישראל ביאור ובכתלים כיון שבאו בגלגול;

ובל נחשוב שהיה זה מעשה קל ללדת ילדים במצרים.

שהרי פרעה הרשע איבד מיליוני ילדים ביאור! ועוד הוסיף רשע על רשעתו כשגזר: 'לתת תינוק יהודי חי תחת כל לבנה שהחסירו!!' אם כן מתוך מסירות נפש אמיתית השתדלו נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת להרבות ילדי ישראל אפילו שפעמים רבות ראו בעיניהן כיצד משליכים את ילדיהן ליאור והורגים אותם בתוך הכתלים ועיניהן כלות!!

ובאמת יש לתמוה מאוד! מדוע ההנהגה בענין הילודה היתה באופן של תרתי דסתרי:

מצד אחד (1) נולדו 'ששה בכרס אחת' עד כדי כך שיוכבד ילדה בגיל מאה ושלושים (130) ולא נחשב הדבר לנס בדור הזה!

ומצד שני (2) הקב"ה אפשר לפרעה להרוג מיליונים מעם ישראל ביאור ובכתלים! ממש דבר והיפוכו? ועוד יפלא הדבר: מדוע נענשו דווקא בטביעה ובהנחת התינוקות בכתלים?

מבאר הרב חיד"א (ראש דוד, סוף פרשת בא, בשם האריז"ל): 'שכל עינויי עם ישראל במצרים וכן הריגת תינוקיהם סיבתם נעוצה בכך שרוב רובם היו גלגולים של אנשי דור המבול סדום ודור ההפלגה!'

ולפי דברי האריז"ל יובן היטב! מדוע מתו דווקא ביאור ודווקא בחומות פיתום ורעמסס כפי שמרומז בפסוק: "וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנּוּ" (שמות ה, יח) בנים במקום לְבֵנִים!

משום שדור המבול חטאו במים (רש"י בראשית ז, יא) וכן אנשי סדום כפי שהתבאר בפרשת וירא מלבד "גָּפְרִית וָאֵשׁ" ירדו עליהם גם מים (רש"י בראשית יט, כד) ומזה נשאר ים המלח! ועל כן אותם שנפלו ליאור תיקנו את נפשותיהם בגלגולם דווקא במים!

מאידך, דור הפלגה חטאו בענין אחר לגמרי! בכך שבנו מגדל וחומות ענקיות על מנת להילחם בקב"ה (בראשית יא, ד) ולכן התיקון המתאים להם הוא דווקא הכנסתם לחומות!

ארבע (4) גזירות שתיקנו ארבעה דורות;

ובספר שם משמואל הוסיף נופך נפלא!

בספר בראשית מתוארים ארבעה דורות שחטאו כלפי הקב"ה בעבירות החמורות ביותר!

[א] דור אנוש חטאו בעבודה זרה.

[ב] דור המבול חטאו בגילוי עריות.

[ג] דור ההפלגה חטאו בשפיכות דמים.

[ד] אנשי סדום חטאו גם בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ובנוסף התאכזרו האחד כלפי השני.

וכל הדורות הללו באו כעת על תיקונם:

[א] על חטאם של דור אנוש שעבדו עבודה זרה באו על תיקונם כעת במצרים בזה שעבדו עבודת פרך.

[ב] על חטאם של דור המבול שחטאו בגילוי עריות נענשו הילדים דווקא במים כמו בדור המבול.

[ג] על חטאם של דור ההפלגה שחטאו בשפיכות דמים נשפך דמם של הילדים דווקא בכתלים.

[ד] ועל חטאם של אנשי סדום שחטאו בכל אלו וגם בבין אדם לחבירו נאמר: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד).

ובספר מגלה עמוקות (ואתחנן רל, ו): הוסיף לבאר; שארבעה דורות הללו: אנוש, מבול, הפלגה וסדום פגמו בד' אותיות שם הוי"ה ב"ה ובאו כולם לתיקונם במצרים ונרמז בפסוק בראשי תיבות: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם"! (שמות ו, ו).

על כל פנים הוסיף האריז"ל עוד ענין עצום! שעל ידו מבאר על פי הסוד: מדוע עם ישראל נגאלו בזכות הנשים?

רוב הנשים בדרך כלל אינן בגלגול ועל כן עבודת הנשים לא היתה לכפרה כלל! ומשום כך עצם השעבוד של הנשים היה זירוז עצום לגאול את עם ישראל ממצרים.

פרעה זמם שבנות ישראל יחטאו עם המצרים;

ויש להוסיף בעזרת השי"ת רובד עמוק יותר!

שהנה בספר עיר בנימין כתב: 'שבשעה שפרעה החליף מְלֶאכֶת אֲנָשִׁים לְנָשִׁים היתה לו מטרה אחת: להכשילן בזימה! וכן מפורש במדרש: 'שעם ישראל נגאלו בזכות ארבעה (4) דברים; ואחד מהם הוא: ששמרו את עצמם מן העריות!' וכן פירש רש"י: 'שהטיל הקב"ה שתי אותיות משמו; הָרֻאוּבֵנִי, הַשִּׁמְעֹנִי וכו' כראיה לכך: שעם ישראל נשארו בקדושתם!' (רש"י במדבר כו, ה).

יוצא שפרעה זמם שהנשים תעבודנה מלאכה גברית על מנת שתטמאנה בגברים המצריים על כן ציווה: "וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א, כב) למען תהינה להם לנשים!

תשעה ירחי לידה שונה משאר הגויים בגלל הקדושה!

ועל פי הדברים הנפלאים הללו מבאר הרב יוסף נחמיה קורניצר זצ"ל קושיא עצומה!

בליל הסדר בפזמון: 'אֶחָד מִי יוֹדֵעַ?' מאזכרים את הדברים המיוחדים לעם ישראל; אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה' וכו'.

ולפתע! 'תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה' מה המיוחד בזה הרי כל הנשים בעולם יולדות לאחר תשעה חודשים?

ועומק הענין יתבאר על פי דברי האור החיים הקדוש! שכאשר פרעה ציווה על המילדות: 'להרוג כל בן זכר!' עצתו הזדונית היתה בדיוק מטעם זה שכן פרעה זמם בסתר ליבו שכאשר לא יהיו זכרים בישראל תצטרכנה הבנות לישא מצריים שהרי מבואר (מסכת קידושין דף מא עמוד א): 'טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ' ועדיף לאשה בעל גרוע מאשר כלום! או אז ידע פרעה שכאשר יטמאו ויפגמו את הנשמות הקדושות לא תיתכן מציאות שיוכלו לעלות ממצרים!

אולם מפורש במדרש (שיר השירים ד, יב): "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" – 'נעלו פתחיהן מהמצרים הטמאים ובזכות ששמרו עצמם מעריות נגאלו!'.

ומבאר הגאון הרב נחמיה קורניצר: שפרעה בא למילדות עם טיעון שישכנע אותן להרוג את הזכרים שכן לא יכל לבקש: 'שתהרוגנה!' סתם ללא סיבה וכך אמר להן: 'ראו כיצד גברי ישראל עובדים עבודת פרך ובכלל אינם רוצים לחיות! והנשים שנתעברו מכח התאוה נתעברו ולכן עדיף לאמהות שיולד ילד מת ולא יתענה כל ימי חייו!!'

אולם שפרה ופועה ידעו את האמת: "כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה!" (שמות א, יט)

לא נתעברו הנשים בשביל תאוה אלא הן חיות בשביל הילדים! כל החיים שלהן למען מטרה אחת: להעמיד דורות ישרים מבורכים!

וזהו העומק! אומנם כל הנשים סופרות 'תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה' אבל רק לנשים היהודיות יש מטרה אחרת: קדושה! להרבות את צבא ה'!! ובזכות מסירות הנפש שילדו ילדים בדור קשה כל כך נגאלו ישראל!

עם ישראל פרו ורבו בזכות יוכבד;

ובגמרא (מסכת סוטה יא:) שם מבואר: שנקראה "שִׁפְרָה״ משום 'שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ'.

מסביר העין אליהו: אין הכוונה סתם 'שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ בתקופתה אלא הכוונה בזכותה!

וכן דקדק הבן איש חי את הפסוק: "וַיֵּיטֶב אֱ-לֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" (שמות א, כ) 

ויש להבין: מה קשור שכרן של המילדות לריבוי העם? ועוד קשה: כיצד טענו המילדות טענה כל כך לא מציאותית שהעבריות יולדות עוד לפני שהמילדות מספיקות להגיע?

אלא שבזכותן התחילו ללדת 'ששה בכרס אחד!'

כי כאשר היו מוכנות למסור את נפשן ולהסתכן במרידה במלכות אז החל הריבוי העל טבעי בעם ישראל וממילא באמת טענו נכונה: שהנשים יולדות הרבה ומהר עוד קודם שהמיילדות מספיקות להגיע!!

ואם כן נפלאים הדברים! שהקב"ה נתן להן שכר כפול; האחד (1) בתי כהונה לויה ומלכות והשני (2) ריבוי העם ומשכך התברר להפליא העומק! ש: 'בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!'

[א] מתוך שהתאמצו לילד במסירות נפש בדור שרבים מהילדים נהרגים.

[ב] ועל ידי שנתרבו ישראל זירז הקב"ה את הקץ וכך יכלו לצאת מהר קודם שנפלו ח"ו לשער ה-נ'.

[ג] הנשים ברובן לא היו גלגול ולכן לא היו צריכות לתקן כלום ועצם שעבודן היה זירוז עצום לגאולה.

[ד] ובעיקר שלא חטאו עם המצרים ואפילו כשהחליפו את עבודתן עם הגברים שמרו על קדושתן שכן מטרה עצומה היתה להן: "לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה" האמא היהודיה חיה רק בשביל בנה למען יקדש שם ה' בעולם! כפי המבואר בהגדה של פסח: "וְאֶת עֲמָלֵנוּ" (דברים כו, ז) - אֵלּוּ הַבָּנִים!'

'ששה בכרס אחד!'

ולסיום תובא פנינה נפלאה! מספר אזנים לתורה:

אף על פי שלא כתוב במפורש בתורה 'שילדו ששה בכרס אחד' ודרשו זאת חז"ל מהמילים: "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד" (שמות א, ז) מכל מקום ישנה הוכחה לזה! מפסוקים בספר במדבר:

כתוב בתורה: שכשמנו את עם ישראל נמצא שבכורי ישראל היו עשרים ושנים אלף (22,000) והנה אם נחשב נגלה שמנין בני ישראל היה שש מאות אלף (600,000) והם הגברים בלבד ללא הילדים שהרי מנו רק מגיל עשרים (20) ואם כן ודאי שאם נכלול גם את הילדים נמצא שהיו למעלה ממיליון איש (1,000,000)!

ואם מתוך מיליון אנשים היו רק עשרים ושנים אלף בכורים הרי שלכל בכור היו יותר מחמישים (50+) אחים! וכיון שאשה אינה מסוגלת בדרך כלל ללדת יותר מעשר (10) לידות או אולי מעט יותר ואם כן ודאי שבכל לידה ילדו 'ששה בכרס אחד!'.

[קרדיט: גם מאמר זה על פרשת שמות מתוך הספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!
למאמר הקודם: 'דתן ואבירם (כפויי הטובה)' - לחץ כאן].