לולי המשתגעים נשאר העולם חרב
- - - לא מוגה! - - -
ומה טוב אמר האומר,
לולא המשתגעים נשאר העולם חרב.
הרמב״ם משבח את זה שאמר
שלולא המשתגעים האלה שעובדים כל הזמן,
היה העולם נשאר חרב.
למה?
למה הם נקראים משתגעים?
אומר הרמב״ם שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם.
שהוא חלוש הנפש
ודל ההרכבה.
זאת אומרת, האדם הוא ראוי לפגעים, למחלות.
הוא לא חזק כמו פיל.
הוא לא כמו צב.
הוא חלוש הנפש ודל ההרכבה.
בירוס קטן הוא כבר בשפעת שבוע-שבועיים.
לפעמים זה ויראלי,
לפעמים זה
חונג'רי.
בקיצור,
והנה הוא נוסע, עובר ימים,
נוסע לחו״ל. הוא אומר, פה אין פרנסה, אז הוא נוסע לחו״ל.
עובר ימים,
וכשיקבץ מן הזהובים, עשה קצת דולרים,
יתחיל לחלק אותם על אומנים,
לבנות לו יסוד על טבור הארץ בסיד ואבנים. הוא רוצה דירה
שתהיה לו מרווחת,
אבל הוא רוצה לבנות אותה כמו שצריך,
יציקות ובלוקים,
כל זה כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות,
והוא יודע שלא נשאר משנות חייו
מה שיוכל לבלות בניין עשוי מן הגומה.
היש שטות ושיגעון כזה.
איפה תמצא שיגעון של בן אדם הולך לעבוד 30-40 שנה משכנתה
על דירה שהוא יודע שהוא אם יבנה בית מגומה,
מקנה סוף,
זה יחזיק מעמד הרבה יותר מאורך חייו.
אז מה אתה הולך עם יציקות ובטון והכול וכולי וכולי, בשביל מה?
מתבזבז מיליון וחצי, שתי מיליון,
במשכנתה בשביל שתגיד שיש לך בית, תשים פתק, משפחת עדני.
יובי.
נו,
אז מה עכשיו?
אומר הרמב״ם, אין לך שיגעון יותר מהשיגעון הזה.
תודה רבה.