רחובות - מיהו הנקרא מאמין?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה כהכרת תודה לבורא עולם על כל הטוב והחסד שעושה איתנו בכל יום ויום

ולעילוי נשמת שמחה בת זוהרה וסלם

ולעילוי

נשמת הוריי וחמים נוחתם עדן

בסיפור נס חנוכה

ועל הניסים מוזכרים ארבעה פלאים

רבים ביד מעטים טמאים ביד טהורים

רשעים ביד צדיקים

וזדים ביד עוסקי תורתך

ארבעת הפלאים האלה הם הוראות

בשבילנו

רבים ביד מעטים

טבעו של אדם שהוא מתפעל ממציאות של רבים

כשהוא נוכח שרבים נוהגים בהנהגה מסוימת

הוא מדמה כי האמת חייבת להימצא שם

אם הרוב עושים כך

אז הרוב צודק

ככה טבעו של אדם שהוא מתפעל ממציאות של רבים

אבל ידוע כי מאחורי כל מהומה או הפגנה שרבים משתתפים בה עומד אדם יחיד שמעולל את הכול

כמו אלדד יניב שמארגן את ההפגנות נגד ראש הממשלה במוצאי שבת

אחד עומד

אבל זה לא אומר

שהרבים צודקים בזה או כן צודקים או לא צודקים זה לא משנה כרגע אבל הכלל

מאחורי כל מהומה או הפגנה שרבים משתתפים בה עומד אדם יחיד שמעולל את הכול

ואף על פי כן נוטים להתפעל כשרואים רבים

אמת גם התורה מחשיבה את הרבים ואומרת אחרי רבים להטות

אבל כל זה כשהרבים באים מכוח התורה

אבל כשמקור נביעתם של הרבים לא מן התורה אין לכמות שלרבים שום חשיבות

רוב העולם הוא טועה, ההמון טועה

אז מה זה ההמון צודק? לא, כולם יודעים שההמון טועה

אין שום חשיבות לרבים אם זה לא על פי התורה רק אם זה על פי התורה ויש רבים

אז יש לזה חשיבות.

יתרה מזו,

כלל הוא שכל דבר שהוא יותר חשוב,

פחות הוא בכמות.

דבר שהוא יותר חשוב

הוא פחות בכמות.

זהב הוא פחות

מנחושת.

עם ישראל כלפי אומות העולם הם המעט,

13.5 מיליון לכאורה.

לעומת 7-8 מיליארד.

וכך כתוב בפסוק, כי אתם המעט מכל העמים.

נו, ומי יותר חשוב?

וגם בזמננו,

שומרי התורה הם מעט ביחס לפורקי עול תורה.

יש יותר חילונים מאשר יש דתיים.

וגם בין שומרי התורה עצמם,

בני התורה הם מיעוט כלפי השאר הדתיים.

וגם בין בני התורה עצמם,

יחידים הם המופלאים בחוכמה,

וכל אחד מבין היחידים האלה שקול כנגד העולם כולו.

זאת אומרת,

כל מה שהוא יותר חשוב הוא פחות בכמות.

מצוי פחות.

לכן, יחידים הם המופלאים בחוכמה,

וכל אחד מבין היחידים האלה שקול כנגד העולם כולו.

הינה, רואים, לדוגמה, נפטר

הרב שטיינמן, מנוחתו עדן.

מאות אלפים נהרו תוך שעות ספורות.

נפטר ב-8-2008, עד 14-200 קברו אותו.

במאות אלפים הגיעו, זורמים, הולכים, הולכים, הולכים,

ועוד הגיעו עשרות אלפים שהיו תקועים באוטובוסים, בדרכים, מירושלים,

תקועים עוד בשדה התעופה, לא יכולים לזוז, אי אפשר לזוז.

איך זה?

וכששמו את שרון, או כששמו את רבין,

נתנו להם כמה ימים שיבקרו את הארון, בקושי הגיעו לעשרות אלפים.

ופה,

יהודי מבוגר, בן 104,

נפטר,

ותראו, עולם ומלואו.

באים לחלוק לו כבוד אחרון.

רואים שכבוד התורה זה דבר אמיתי, זה לא צחוק.

כמה יש אנשים כאלה

שהגיעו להיקפים כאלה?

יש הקדמה של הרמב״ם למשניות,

ושם תשמעו מה הוא אומר.

הוא אומר, רוב בני האדם ערומים מן העורמה.

וריקים מן החוכמה מבקשים התאווה.

זאת אומרת, רוב בני האדם בעולם

הם ערומים מן העורמה, אין להם חוכמה.

למה? כי הם מבקשים תאווה.

הם מעדיפים לבקש תאווה, למלא את רצונותם,

ופחות, פחות, פחות משקיעים בחוכמה.

והאיש החכם,

המואס בעולם,

הוא יחיד בין רבים.

לא יימצא אלא אחד בדור מהדורות.

זאת אומרת, למצוא אדם אחד

שמואס בעולם,

אי אפשר למצוא אלא אחד,

אחד בדורי דורות.

מי שראה את הבית של הרב שטיינמן מבין על מה מדבר פה הרמב״ם.

תקרה מקולפת.

לא היה לו מסעט כמו שאני נשען עליו. היה לו איזה כיסא מלפני חמישים שנה שהוא עשה אותו פעם, הוא היה נשען עליו, על הכיסא.

נשען עד לקיר.

עד לפני כמה שנים הוא לא נשען גם.

הוא היה מקפיד לא להישען על שום דבר.

שום הנאה.

שום הנאה.

אוכל, הוא אוכל חמישים גרם

לחם טחון.

איזה הנאה הזאת?

אין הנאות.

שום הנאות הוא לא נהנה מהעולם הזה.

אז כמה יש אנשים כאלה?

האיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים, לא יימצא אלא אחד בדור מן הדורות, אומר הרמב״ם.

התשובה על זה שהאנשים ההם נמצאו לשתי סיבות.

הרמב״ם אומר, אם יש רק אחד

בדור מן הדורות

שהוא מכוון את כל חייו רק להשיג את החוכמה ולבטל את העולם הזה,

אז מה נמצאים כל המיליארדים?

בשביל מה נמצאים כל המיליארדים?

אז הוא אומר, הם נמצאים לשתי סיבות.

האחת,

להיות משמשים לאחד ההוא,

זאת אומרת, האחד הזה נקרא צדיק יסוד עולם,

עליו כל העולם עומד ובזכותו,

וכל העולם שנברא זה רק לשמש אותו.

למה צריך לשמש אותו?

מפני שהאדם חסר מאוד

והוא יצטרך לדברים הרבה.

והיה נצטרך ללמוד חרישה, קצירה, לדוש, לטחון, לאפות, לתקן כלים.

בן אדם לא יכול להספיק ללמוד את כל המלאכות כל ימי חייו בשביל שזה ועד שילמד מה יעשה בינתיים.

אם הוא צריך לעשות כל המלאכות, הכל, הכל, הכל לבד.

אדם לא יכול.

על כן נמצאו שאר בני אדם לתקן המעשים האלו הצריכים במדינה,

כדי שימצא החכם צורכו מזומן,

ותתיישב הארץ,

ותהיה החוכמה המצויה.

אז הקדוש ברוך הוא מרבה מיליארדים בעולם שיכינו את כל הצרכים שצריך אותו חכם

כדי שהוא יוכל לשבת לעסוק בחוכמה.

ומה טוב אמר האומר,

לולא המשתגעים נשאר העולם חרב.

הרמב״ם משבח את זה שאמר

שלולא המשתגעים האלה שעובדים כל הזמן,

היה העולם נשאר חרב.

למה?

למה הם נקראים משתגעים?

אומר הרמב״ם שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם,

שהוא חלוש הנפש

ודל ההרכבה.

זאת אומרת, האדם הוא ראוי לפגעים,

למחלות,

הוא לא חזק כמו פיל,

הוא לא כמו צב.

הוא חלוש הנפש ודל הרכבה.

וירוס קטן, הוא כבר בשפעת שבוע-שבועיים.

לפעמים זה ויראלי,

לפעמים זה

חונג'רי.

בקיצור,

והנה הוא נוסע, עובר ימים,

נוסע לחו״ל, הוא אומר פה אין פרנסה, זה נוסע לחו״ל.

עובר ימים,

וכשיקבץ מן הזהובים, עשה קצת דולרים,

יתחיל לחלק אותם על אומנים,

לבנות לו יסוד על טבור הארץ בשיד ואבנים. הוא רוצה דירה

שתהיה לו מרווחת,

אבל הוא רוצה לבנות אותה כמו שצריך,

יציקות ובלוקים.

כל זה כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות,

והוא יודע שלא נשאר משנות חייו מה שיוכל לבלות

בניין עשוי מן הגומה.

היש שטות ושיגעון כזה?

איפה תמצא שיגעון של בן אדם הולך לעבוד 30-40 שנה משכנתה

על דירה שהוא יודע שהוא,

אם יבנה בית מגומה,

מקנה סוף,

זה יחזיק מעמד הרבה יותר מאורך חייו.

אז מה אתה הולך עם יציקות ובטון והכול וכולי וכולי, בשביל מה?

ותבזבז מיליון וחצי,

שתי מיליון במשכנתה, בשביל שתגיד שיש לך בית, תשים פתק משפחת עדני.

יובי.

נו,

אז מה עכשיו?

אומר הרמב״ם, אין לך שיגעון יותר מהשיגעון הזה.

ועל זה ביארו חכמים זיכרונם לברכה במסכת ברכות נח.

בן זומא היה עומד על הר הבית

והיה רואה ישראל העולים לחוג ואומר ברוך שברא כל אלה לשרתני

כי היה עליו השלום יחיד בדורו.

בן זומא היה צדיק יסוד עולם,

הוא ידע את מעלתו

והוא שיבח וברך את השם יתברך

כשהוא ראה הרבה אוכלוסין עולים לירושלים לחוג,

ברגל.

מה הוא אמר?

ברוך שברא כל אלה לשרתני.

זה אופה וזה טבח וזה אורג וזה ספר וזה

מוכר נעליים חוץ מכבודכם וזה ככה וזה נגר וזה פה.

כל אלה נבראו לשרתני.

וככה אני מוצא את כל מה שאני צריך כדי שאני אוכל להתקיים ולעסוק בחוכמה.

אז זו סיבה אחת למה המציא הקדוש ברוך הוא מיליארדים

שהם נקראים משתגעים בשביל האדם היחיד השלם

שעוסק בחוכמת התורה ומבטל את עניין העולם הזה.

הסיבה השנייה

זה המציאות.

המציאות היא מי שאין בו חוכמה,

כי אנשי החוכמה הם מעטים מאוד,

כמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי

על אנשי דורו, תנאים בדורו,

אף על פי שהיו נכבדים רובם,

אמר ככה

ראיתי בני עלייה והם מועטים.

אם שניים הם,

אני ובני הם.

מכל התנאים שיש בעולם באותה שעה,

הוא אומר אבל בני עלייה היחידים שביחידים הם מועטים.

אם אלף הם,

אני ובני מהם.

אם מאה הם,

אני ובני מהם.

אם שניים הם, אני ובנייהם.

ועל כן נבראו ההמון

לעשות חברה לחכמים שלא יישארו שוממים.

זאת אומרת,

כל הברואים נבראו להיות צוותא,

צוותא לחכמים.

שלא יהיו שוממים. תארו לכם שהיינו נוסעים להרצאה, כל הכבישים ריקים,

אף אחד לא עובר,

אין אורות בבתים,

שום דבר.

עולם משועמם, אין.

אז עושים לך,

שיהיו אנשים, שיהיו בתים, שיהיו דולקים, עולים, יורדים, נכנסים, קונים, חוזרים, סלים, בלאגן, זה.

כל זה בשביל שיהיה חברותא,

שלא יהיה עולם שמם.

שתי סיבות למה הקדוש ברוך הוא ברא את שאר הברואים, שהם לא מכוונים לאמת,

למה שהוא ברא אותם, הקדוש ברוך הוא.

עכשיו, מי שאינו חכם,

הוא לא חכם כמו אלה שדיברנו, החכמים האמיתיים שעוסקים בחוכמה תדיר,

אבל הוא מבין.

הוא מבין שהתכלית שלו לשמש כלי לחוכמה.

טוב, אני לא חכם,

אבל אני יכול לשמש את החכם.

אני יכול לעזור לחכם.

אני יכול להמציא לו צרכיו.

ועל כן הוא מבקש להתדבק בתלמיד חכם,

אז הוא נעשה באמת כלי לתכלית העולם.

אבל מי שאינו מבין זאת,

הוא נשאר משתגע, כמו שאמרנו, ללא תכלית.

אז למדנו שרבים ביד מעטים, זאת אומרת אנחנו לומדים מהנס הגדול שהיה שהמעטים ניצחו את הרבים היוונים.

משפחה אחת ניצחה את כל יוון

ואת כל התרבות של יוון

זה נס גדול.

זה ההוראה בשבילנו שנדע שהמעטים בעלי האיכות האמיתית

הם-הם הקובעים בעולם ולא הרבים.

אז ההוראה של רבים ביד מעטים היא

הפקעה מהטבע של הסכמה עם רבים.

כולם רגילים להסכים עם הרבים, תשמע, כולם ככה, מה אתה רוצה ממני? כולם ככה, תסתכל, כולם ככה, כולם אוכלים, כולם שותים, כולם עושים.

הטבע הזה שהוא משמש כיסוד להלכה,

לא לדור

בין רבים שאינם נוהגים לפי חובתם.

אדם צריך להיות חכם, וכך פוסק הרמב״ם,

שאדם לא ידור בעיר שאין בה יראת שמיים,

כי אדם בטבעו הוא מושפע

מהנהגה של הסובבים אותו.

אז ממילא אם הוא ידור במקום שאין בו יראת שמיים,

הוא ירד ברוחניות.

אם הוא יעבור למקום שיש בו יראת שמיים, הוא יעלה ברוחניות.

הולך את חכמים, יחכם. ורועה כסילים, יהיה רוע.

מי שמתרועע עם הכסילים, יהיה כמותם.

מי שהולך עם החכמים, יהיה חכם כמותם.

זאת אומרת,

אז אנחנו לומדים להפקיע מהטבע של הסכמה עם הרבים.

לא מסכימים עם הרבים כשהם לא הולכים על פי התורה.

לכן לא דרים בין רבים שאינם נוהגים כפי חובתם,

ובכוח מסירות נפש

ניתן למעטים לגבור על הרבים.

כמו שהיה עם בית חשמונאי.

מתתיהו

ובניו

ניצחו את יוון בגלל מסירות נפש.

היה להם סיכוי? אין סיכוי.

אין סיכוי. משפחה אחת נגד אומה שלמה.

אם תצא משפחה מרחובות ותגידו אני הולכת לחסל עכשיו

את כל ארצות הברית.

נו, התעלפו מצחוק.

מה אתה, חבל לך על הכרטיס טיסה אפילו.

אבל הם לא עשו שום חשבון.

הם הלכו על דעת למות.

הם הלכו על דעת להרג.

הם אמרו אבל אנחנו מחויבים למסור את הנפש לכבוד השם יתברך. עד כאן.

יוון הגזימה,

נגמר.

מעכשיו אנחנו מוסרים את הנפש.

לזה חיכה הקדוש ברוך הוא.

מסרתם את הנפש?

יופי, מספיק. מפה אני ממשיך.

אתם רק התחלתם? אני ממשיך.

אין בעיה, אני אפרק אותו.

לכן כתוב מסרת רבים ביד מעטים.

אז רואים

שמעטים יכולים על הרבים בתנאי

שהם מחוברים לקדוש ברוך הוא והולכים על פי התורה.

אחר כך נאמר וטמאים ביד טהורים.

בשביל להיות טהור, טהרה דורשת יגיעה.

זאת אומרת שוב פעם שבן אדם יכוון את מחשבותיו לתורה וליראה

ולסלק מעליו את כל פיתויי יצר הרע.

טהרה היא דורשת יגיעה.

לעומת זאת הטומאה לא דורשת כלום.

אדם מניח את עצמו ללא עבודת השם,

אז הוא בהמי וטמא.

לא צריך לעשות שום דבר, לא צריך שום פעולה.

עצם זה שאתה מניח את עצמך ביד טבעך,

ביד יצרך,

ביד תאוותיך, אתה בהמי

כמו בהמה.

בהמה, אימה היא עושה מה שהטבע שלה.

אין לה משהו אחר.

גם אדם שהולך לפי טבעו הוא בהמי

והוא טמא.

כי בשביל לצאת מטומאה צריך טהרה,

ובשביל להיות טהור צריך לעבוד.

אם לא תעבוד

עוד להיטהר אז בעצם היותו עייר פרא אדם ייוולד

יש רמז לזה בשולחן ערוך ביורה דעה בלכות טרפות

שם כתוב בסימן נח על החזן

עוף שנחבט על המים

אם שת מלוא קומתו

ממתה

למעלה נגד הזרם

לעומת המים

אין חוששים לו

אבל אם שת מלמעלה למטה

עם הילוך המים

חוששים לו וצריך בדיקה

מה הכוונה

עוף נחבט על פני המים

זאת אומרת או שהוא נפל לבד ונפל לתוך המים

מעל מטר

או שחבטו אותו מישהו זרק אותו לתוך המים

אפילו פחות ממטר

חוששים לריסוק איברים שלו ואז הוא טרפה

אבל אם רואים שהוא שת

מלוא קומתו

מלמטה למעלה זאת אומרת הנהר או הנחל הם הולכים ככה בשיפוח והוא שת מלמטה למעלה לעומת המים

הרי זה כאילו הוא הולך

ולא צריך בדיקה זה סימן שלא נתרספו האיברים

והוא חי ולא טרף והכל בסדר

אבל אם הוא שת רק מלמעלה למטה זה כבר לא כמו הילוך

כי המים מורידים אותו דרך ירידתו

אין לו את הכוח להיות נגד הזרם

כל זמן שהאדם הולך נגד הילוך המים דהיינו נגד הזרם של האנשים

זה סימן טהרה

אבל אם הוא שת עם הילוך המים הוא רק הולך מה שכולם עושים גם הוא

עושה

שמע מילא שאין בו כוח מחמת עצמו ואין לו סימן טהרה

סימן טהרה זה שאתה יכול לצאת נגד הזרם

אבל אם הכל אתה אומר כן כן כן כן כן כן כן מסכים עם כולם הכל הכל זה סימן טומאה

למה אתה רק עם הזרם לך אין כוח עצמי

אבל אם הוא מסוגל לעמוד נגד הזרם להגיד זה לא זה אסור זה הלא מוכן

זה כתוב שלא.

זה נקרא שהאדם הזה חי

והוא לא טמא.

אבל יש פטנט.

אומנם נכון שההליכה בעלמא במהלך של איפקא מסתברא, יש כאלה, הם נוכלים.

אז כל דבר הם אומרים הפוך.

למה להגיד כאילו הוא נגד הזרם?

זה ממקור של גאווה וכבוד,

כדי שידברו עליו לטובה.

ראית זה?

הוא עומד על שלו, מה עומד על זה? אם זה לא לפי התורה משהו עומד על שלו, מה שאנחנו אומרים,

אז זה לא כלום.

זה שהוא אומר הפוך, זה לא אומר שהוא נגד הזרם.

זה אומר שהוא מחפש כבוד.

פשוט שיחשבו שהוא מאן דה עומר.

ועל זה אמרו בכתובות י' זן, לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת

עם הבריות.

אבל במקום שהילוך המים הוא נגד התורה אין זה כלל.

מתי אנחנו אומרים שלעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות?

זאת אומרת, הוא צריך להיות עם הכלל.

מתי?

שזה לא נגד התורה.

אבל אם זה נגד התורה, מה שהכלל הולכים,

אין הכלל הזה חל

לומר שתהיה דעתך מעורבת. לא מעורבת,

נגד כל הכלל הזה.

עכשיו אם יאמר לך אדם לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות,

תענה לו כמו שתמונים אומרים.

במה דבורים אמורים?

בבני אדום שעושים מעשה אדום,

אך לא בני אדום שעושים מעשה בהמו.

מתי תהיה דעתו מעורבת עם הבריות? כשהן בריות ולא בריון משתנה.

זה כן, על זה דיברו חכמים.

כשאדם נקלע בסביבה שאינם נוהגים כפי חובתם,

שלא ירתע

פן יראו אותו שוטה,

כשהוא נמנע להשתתף

בשיחתם או במסיבתם.

יש אנשים פוחדים, הוא יודע מה האמת, הוא יודע שהרוב טועה,

אבל הוא פוחד

לעמוד מולם

אולי יגידו עליו, תראה, זה קיצוני וזה מגזים וכבר זה והשתבש,

כבר שיגעו אותו, תראה איך הוא נראה,

מה הוא מדבר.

לא לפחד,

לא נפחד. מוטב להיקרא שוטה

כל ימיו ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום.

זאת אומרת, אז מה יכול להיות?

שיקראו לך שוטה.

טיפש,

כסיל,

כל הביטויים החביבים

יקראו לך, אז מה?

אז כתוב פה, מוטב להיקרא שוטה כל ימיו.

ימיו.

זאת אומרת, אין רגע

שלא קוראים לו שוטה.

כל רגע בימי חייו, כל מי שהוא פוגש, אהלן חובלי,

מה נשמע הטמבל?

כל מקום שהוא הולך, כולם קוראים לו שוטה.

מוטב, תחייך,

תהיה מבסוט,

רק אל תהיה פעם אחת רשע לפני המקום,

אפילו שועה קלה.

שווה לך.

אם קיבלת כל כך הרבה ביזיונות על זה שאתה הולך בדרך אמת,

על כל אחת מהן אתה תקבל מדליות.

הבורא יגיד, מה, היית מוכן לספוג כל כך הרבה עלבונות בשבילי,

לכבודי, שלא להמרות את פי?

מה מגיע לך שכר? אין לך מושג.

פי מאה, פי מאה על כל דבר,

כי כפום צערא אגרא.

ואדרבה, בכוח מסירות נפש של זה,

גם ימסרו לו את הטמאים בידו והוא ינצח את הטמאים,

כמו שלמדנו.

טהורים,

טמאים, ביד טהורים.

מסירת הטומאה תהיה בידי הטהרה.

ועל זה אמרו לנו בספרים הקדושים.

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

בזה שאתה מעלה מעט אור בעצמך,

מסתלק ממך חושך.

כי נר מצווה ותורה אור.

מצוות זה נרות,

התורה זה אור.

כשאתה מעלה בך אור על ידי תורה ומצוות,

מסתלק חושך הגוף,

החומריות והגשמיות.

בעלי המוסר הוסיפו גם אחרי שהסתלק האור.

זאת אומרת, הדלקת אור.

ואחר כך הסתלק האור. עסקת במצווה והפסקת במצווה, נגמרה המצווה, עכשיו אתה בלי מצווה.

אין אור.

אין נר.

והסתלק

הסתלק האור.

עדיין יש תועלת.

למשל,

למה הדבר דומה?

אדם הולך בחדר חשוך, לא רואה מאומה.

בא אחת,

הדליק את האור וכיבה.

אין הבדל בין החושך לפני שהיה אור

לחושך שאחרי האור.

אבל יש הבדל אחר.

עכשיו הוא כבר לא יטעה וייכשל כמו קודם,

לפני שרעת האור.

למה?

כי אחרי שהדליקו את האור לרגע,

הוא הבחין בכל הרהיטים איפה נמצאים בתוך החדר.

ועכשיו שכיבור,

הוא יודע פחות או יותר לאן ללכת ולא להתקל.

קודם,

לפני שהדליקו בכלל,

הוא היה בחושך וצל מוות. לא יודע בכלל מה יש, מה אין, לאן הולכים.

אבל ברגע שהדליקו אפילו פעם אחת

בכיבור,

יש לו לפחות את המהלך לאן ללכת וממה להיזהר.

כמה זמן ששרר האור בחדר,

כך הוא מספיק לקלוט את צורת החדר.

במידה שגם בחושך הוא כבר יוכל להמשיך להלך

בתוך החדר.

אחרי שהאדם זוכה להתעלות בטהרה,

מסתלקים ממנו הסתיקות שהטרידו אותו קודם.

זאת אומרת,

אפילו אם נטהרת לפרק זמן,

ואחר כך כבר לא היית באותו מצב,

אבל את הספקות שהיו לך עד שהגעת לטהרה,

החושך שהיה לך קודם

כבר הסתלק ממך, כי כבר אתה יודע מה יש ומה לא, מה נכון ומה לא.

הספקות, המקור שלהם זה בחושך.

איזה ספקות?

יש לאנשים ספקות, תשמע מה,

אתה רוצה שאני אהיה בעל תשובה?

יש לי ספק, איך אני יכול לסבול חיים של תשובה? זה יהיה אסור, וזה יהיה אסור, וזה ככה,

ואחר כך יהיה בעיות, יש משפחה, יש פה, יש חברים, יש עבודה.

מתחילים ספקות, הוא בחושך, הוא לא יודע כלום.

אבל אם הוא יושב בתורה ועוסק בתורה,

התורה אור.

היא מאירה לו את הספקות,

ובכך הוא מסלק אותם.

ובפרט אם הוא נפגש עם אנשים שיושבים באור,

וכבר עברו את התהליך,

וכבר הם נמצאים בזה שנים רבות,

הם יכולים לספר לו בדיוק מה היו הספקות שלהם, בדיוק כמו שלא.

ואיך הם עברו וצלחו אותם.

ואז יותר קל לו,

מאירים לו גם האחרים את הדרך.

אם כן,

טמאים ביד טהורים.

אם אתה עובד על טהרה על ידי תורה ומצוות,

אתה מסלק ממך את הטומאה.

דבר שלישי,

ורשעים ביד צדיקים.

השם מסר את הרשעים, את היוונים, ביד הצדיקים, החשמונאים.

אבל אנחנו במציאות שלנו היום יומית,

לפעמים נדמה שנגד חוצפתו ורשעותו של הרשע

אין תקנה.

ובכוח הרשעות שלו הגדולה הוא מעורר רושם

שהוא הולך וכובש את כל העולם כולו.

אומרים, תראה, תראה הרשעים, איך מצניחים.

תראה, יש להם הכול, כל טוב יש להם.

מה חסר להם?

תראה איך הם מצניחים.

אבל אליבא דאמת,

כל הרשעות הזאת נשמרת, נשברת,

כשעומדים לפני צדיק אמיתי.

אדם שהוא צדיק רק בבית המדרש,

אבל מחוץ לכותלי בית המדרש, בעסקים שלו הוא נוהג בסתירה לצדקות שלו בבית מדרש,

אדם כזה אין במהותו כוח לשבור את הרשע.

לא, זה יתרפס לפניו ולא יוכל עליו כלל.

אבל אחד שהוא צדיק באמת,

שהוא תדיר, צדק צדק,

ירדוף.

גם אם הוא לא חכם מופלג בתורה,

הרשע בטל כלפיו

כפי שניתן לראות בחוש.

זאת אומרת,

יכולים לעמוד אנשים בעלי שכנוע, בעלי ממון, בעלי הכול,

אבל כשהם יעמדו מול צדיק אמיתי,

הוא מקרכס אותם.

הם לא יכולים להשפיע עליו בגרם.

לא בכסף, לא בשוחד, לא בהבטחות, לא בשום דבר.

כלום לא יזיז.

איך אמר אורי זוהר בזמנו?

הוא אמר,

אם יבואו היום, אחרי שהוא חזר בתשובה,

וייתנו לי מיליון דולר,

מיליון דולר אם ייתנו לי,

בשביל שאני לא אניח תפילין פעם אחת בחיים,

פעם אחת.

מתוך עשרות שנים, פעם אחת לא.

אני צוחק עליו, צוחק לו בפנים.

אני לא יודע כמה דתיים יעמדו בזה,

אבל הוא כבר היה בטוח בעצמו שגם אם ייתנו לו מיליון דולר, הוא לא יוותר על מצוות הנחת פינין פעם אחת.

לעומת זאת, תראו הרבה חילונים,

חילונים אפילו כופרים,

אפילו כופרים,

ויגידו להם, צריכים להשלים מניין.

אז הם יצחקו,

תעזב, תלך מפה.

הוא אומר, אני משלם חמש מאות שקל, מי מכם בא?

כולם נכנסים לבית כנסת.

אז זאת אומרת, בחמש מאות שקלים הם ויתרו על כל הכפירה,

מכרו את כל האמונה שלהם,

הכל על החפיפן בחמש מאות שקלים.

והרב אורי זוהר אומר, תנו לי מיליון דולר.

תבקשו ממני שאני... שימו אותם לפניי.

תלכו, שאני לא ניח תפילין.

נראה אם תצליחו.

לא אצליח.

אז זאת אומרת,

רשעים ביד צדיקים.

זה צריך להיות ההוראה שאנחנו צריכים ללמוד.

לא להיבהל מזה שיש רשעים.

אם אתה צדיק,

אל תדאג.

הם יכרעו לפניך, ולא הפוך.

דבר נוסף, זדים

ביד עוסקי תורתך.

יש כאלה שעוברים עבירות בזדון,

לא בשגגה.

לא רק בגויים נאמר, גם יהודי.

יש יהודים שעוברים עבירות להכעיס, דווקא.

אבל יש בכוח עסק התורה לשבר את היצר הרע הזה של ההכעיס,

ככתוב המאור שבא מחזירו למותר.

אדם שלומד תורה, כוח התורה להחזיר אותו למותר. עובדה, כל אלה שחזרו בתשובה,

בזכות התורה הקדושה חזרו בתשובה.

אבל כדי לזכות לזה,

לבטל את הלהכעיס הזה,

זקוקים לתורה שלומדים אותה בדרך אמת.

ונשאלת שאלה, איך אנחנו מוצאים אנשים שלומדים גדולים,

והתורה לא שינתה אותם במאומה.

אם אתה אומר שהאדם שהוא עושה עבירות במזיד להכעיס,

המאור שבתורה מחזיר אותו בתשובה,

איך רואים אנשים גדולים שלא שינו את הטבעים שלהם, את האופי שלהם, את המידות שלהם?

איך זה? לא שינתה אותם מאומה, נשארו אותו דבר עצבנים,

וכעסנים, ומדברים דברי נבלות וכו' וכו'. איך זה?

התשובה לזה היא,

סגולה של התורה להחזיר למוטב זה רק אם לומדים אותה בתורת תורה,

אבל לא כשלומדים אותה בתורת חוכמה.

אם אתה לומד תלמוד באוניברסיטה,

אתה תישאר בדיוק אותו דבר עם תוספת גאווה.

אם אתה לומד את זה בכולל או בישיבה על מנת ללמוד את התורה, לא את החוכמה,

את התורה ומצוותיה כדי לקיים,

אז התורה מסוגלת

לשנות את האדם.

לכן מצינו שחכמים אומרים,

חוכמה בגויים האמן,

תורה בגויים אל תאמן.

למה?

הגויים לומדים את חוכמת התורה ויכולים אפילו להתפלפל בה,

אבל אין לזה שום קדושה של תורה,

ואין בזה שום מסוגלות להחזיר למוטב.

כי כדאי לקבל את קדושת התורה,

צריכים ללמוד אותה כמציאות מחייבת,

לא כדבר מופשט,

כאילו איזה מין חוכמה.

רק אז יש בכוחה של התורה לסלק את הזדים,

את הזדון,

את הלהכעיס.

אבל אם לא,

אז חוכמה אתה יכול לראות שיש בה גויים,

אבל תורה לא,

כי הם לא לומדים על מנת להשתנות.

הרי כשהקדוש ברוך הוא בא ואמר לאומות העולם,

רצונכם לקבל את התורה? מה הם אמרו לו? מה כתוב בה?

אמר לא תרצח, אמרו לא מעוניינים,

לא תגנוב, לא מעוניינים, לא תנף, לא מעוניינים. למה?

אני צריך לשנות את המידות שלי, אני לא מעוניין.

חוכמה אנחנו מוכנים.

ללמוד חוכמה, פילוסופיה, כמו יוון,

זה אין בעיה.

לקיים?

לא, בשום אופן לא.

אנחנו בזמננו זה זקוקים לחיזוק עצום

כדי לדחות את הרע השורר בעולם. אתם יודעים, הרע היום פרס טלפיו והגיע לכל בן אדם.

לכל בן אדם בכיס יש את כל היצר הרע של כל מה שעשה יצר רע בעולם.

מהבריאה עד עכשיו הכל הוא הכניס בכיס.

פלאפונים, פייסבוק, כל זה,

הכל יהיה סורר על כל גווניו,

הכל נמצא אצל כל בן אדם.

אז כדי לדחות את הרע השורר בעולם צריכים אנחנו חיזוק עצום.

ועלינו לדעת אבל שאפילו עם מעט רוחניות,

מעט אור דוחה הרבה מן החושך.

גם אם אנחנו מעטים אבל טהורים ועוסקי תורתיך,

אנחנו יכולים לנצח את כל הרע בעולם.

אם משפחה אחת

הצליחה נגד כל יוון,

אנחנו הרבה יותר דתיים ממה שהיו אז.

ואם אנחנו עם הרוחניות שיש בנו,

אפילו שאנחנו מעטים ביחס לרבים,

אבל אם אנחנו טהורים ומתכוונים באמת לעשות את רצון הבורא,

מעוסקי תורתיך,

אנחנו יכולים לנצח את כל הרע שבעולם.

היוונים ביקשו להחדיר בישראל את התרבות שלהם.

ואומנם הם הצליחו להכשיל רבים מישראל שהלכו אחריהם ונקראו מתייוונים.

עד שהיה להם בעצמם טעם בתרבות הזו.

מספרים על אחד האדמו״רים

כשהוא היה ילד.

אבא שלו הפציר בו לקום מהשינה.

עד שגער בו באביב ואמר לו,

תראה, בני, כל הגויים כבר הולכים ברחוב כדי לעבוד, ואתה עדיין ישן?

מיד השיב הילד לאבא,

זה שמעיר אותם

מונע ממני לקום.

הסוטון הוא מעיר אותם לעבוד,

אבל לי הוא לא נותן לקום.

גם בזמננו לוקח השטן

את העניינים ה...

מכוערים ביותר שיש, וקורא לזה יופי.

כל התוכניות בטמבלוויזיה,

כל הגיאול נפש, נקרא יופי.

תוכניות, תל-הנובלות,

חריג.

וההמון מקבל את זה ויושב ומבזבז שעות על גבי שעות

כדי לקבל את תרבות יוון.

היום זה נקרא תרבות המערב.

אבל זה אותו דבר, זה אותו מקור.

תרבות העולם היום זה הספורט.

זו תכלית העולם. מיליארדים בני אדם צופים בכדורגל, בכדורסל,

ברוגבי,

ומה לא.

מיליארדים.

אם יכולים לקנות שחקן

ב-500 מיליון, 600 מיליון, שחקן, שייתן כמה בעיטות.

שמעתם דבר כזה?

ראש ממשלה יכול להיות גאון הגאונים,

טראמפ יכול להיות,

שולט בכיפת העולם.

הוא יכול לקבל 600 מיליון על בעיטות?

זה נקרא תרבות יוון, ספורט, ספרטה.

תראו איך זה חדר.

חדר לכל העולם, כל העולם, כל העולם, כל העולם.

אז זאת אומרת,

ביורה דעה נפסק כך,

סימן קע', חטא.

אין הולכים בחוקות הגויים,

ולא ילבש מלבוש המיוחד להם,

ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם,

אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו.

מה המטרה בהלכה הזו?

להבדיל בין ישראל לעובדי עבודה זרה.

מה כתוב כאן?

אסור לנו ללבוש מלבושים המיוחדים להם.

אם יש להם בגד שהוא מיוחד להם, אסור לנו ללכת עם הבגד הזה.

אם זה בגד פרווה, מותר. אבל אם זה מיוחד, אסור.

אסור לגדל ציצית ראשם,

ציצית ראשנו כמו ראשם. זה בדיוק מה שעושים היום.

כל מי שאתם רואים היום בטלוויזיה עושה קרחת בצדעים

ומשאיר פה למעלה קרבולת,

כל מיני דברים.

בכל הכיוונים

קוראים לזה פטריה, יש לזה כל מיני שמות. מדרגות,

יש פסים.

ג'ינאן, בקיצור.

אסור לעשות כדבר הזה. מי שעושה את זה, הוא הולך בחוקות הגויים כמו עובדי עבודה זרה.

דרך אגב, זו תסרוקת של היטלר.

וגם זה, קינג קונג קונג קונג קונג, מצפון קוריאה.

גם כן, החובלי הזה חייב את כולם לעשות תסרוקת כמו שלא.

גם הוא.

אלא מה?

יהיה מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו.

והמטרה היא

להבדיל בין ישראל לעובדי עבודה זרה.

הגם שההלכה הזו נאמרה על המלבוש של עובדי עבודה זרה ממש,

אבל זה כולל כל לבוש

שמתייחס לרעיון של כפירה.

כל דבר שמחבר את ישראל לכפירתם של הגויים,

זה בדיוק אותו דבר.

כדי להתגבר על עבודה זרה לא מספיק ללעוג לה.

זה לא מספיק.

חייבים להיאבק בה.

אסור להניח לרוח זו של היפוך

לחדור אלינו.

אפילו שמצד ההלכה אין איסור אם אדם השאיר שערות,

אבל הכוזרי שאל את החבר,

בספר הכוזרי הוא שואל את החבר, לבי יהודה הלוי,

למה מספרים את שיער הראש

ומניחים את שיער הזקן? אתם יודעים שהיהודים

יש פה הרבה תימנים, אתם יודעים, בתימן יחלוגו ורס

ומניחים את הזקן.

הפוך, מי שמוריד את הזקן נקרא מחלוגת דיגן.

זה גוי, זה כמו הרל.

אפילו הגויים שם לא היו מורידים את הזקן.

אז הוא שואל הכוזרי ומתפלא,

למה אתם היהודים מספרים את שיער הראש

ומניחים את שיער הזקן?

אמר לו,

כשתמצא למה תינוק נולד

עם שיער הראש

ולא עם שיער הזקן, אני אענה לך על השאלה.

מה הביאור? מה הוא ענה לו?

הביאור הוא, תקשיבו טוב,

שיער הראש בא מפסולת המוח

ולפיכך מספרים אותו.

שיער הזקן בא מחוכמת המוח,

לפיכך מניחים אותו.

לא ידעתם את זה.

על פי הסוד,

אזקן זה רחמים והשיער של הראש זה דינים.

לכן מורידים את הדינים

שלא יהיה דין על האדם

ומגדלים את הרחמים, שיהיה רחמים מן השמיים על האדם.

יש גם ימין ושמאל.

ימין זה רחמים, שמאל זה דין.

לכן צריך לשים תמיד יד ימין על גבי יד שמאל.

אותו דבר.

חוץ מכבודכם, נועלים נעל ימין

ואחר כך נעל שמאל.

מסירים קודם שמאל

ואחר כך ימין.

אז צריך לדעת, זה יש בזה עניינים גבוהים

שלא כולם מבינים בהם,

אבל על פי הסוד יש בזה עניינים גבוהים.

עכשיו,

כשאדם זוכה ללמוד בישיבה,

בכולל, בבית מדרש,

חייב שכל הזמן שהוא נמצא שם יהיה כולו קודש לשם.

מי שזוכה ללמוד באחד מן המקומות האלה

חייב לנשום אל תוכו שנים שנים שכולם קודש.

כי גם אם אחר כך, מסיבה כלשהי יצטרך לצאת לפרנסתו,

להתעסק באיזה מלאכה או באיזה חוכמה,

אבל בזמן שהוא זוכה ללמוד,

שישקיע את כל-כולו רק בלימוד ולא חוצה לו.

למה?

כי הטהרה הזאת והקדושה שהוא מכניס בעצמו,

תלווה אותו גם בהמשך.

בלכתך בדרך,

בשבטך, במקומיך, בשוכבך וכו'.

עכשיו, כשנסתיימו ימי החנוכה,

שהם זמן ההתעלות,

ימים שכולם ניסים,

והזמן הזה חוזר כל פעם מחדש,

אז למדנו כמה הוראות בדרשות האחרונות שנתתי,

או כמו שלמדנו אתמול בכפר זיתים,

ובזה אנחנו יכולים להודות ולהלל לקדוש ברוך הוא באמת על כל מה שהקדוש ברוך הוא הרעיף עלינו באותם ימים, בזמן הזה.

כי גם היום אנחנו חיים בניסים.

כל האויבים מסביב רוצים לכלות אותנו, מכריזים שיכלו אותנו,

מתכוונים לכלות אותנו, בונים מנהרות מתחתנו,

מכינים טילים מעלינו.

הכל הם רוצים רק כדי לכלות את ישראל.

בכל דור ודור, כולל הדור הזה,

עומדים עלינו לכלותנו,

ורק,

רק הקדוש ברוך הוא מצילנו מידיו.

מה למדנו באמת?

מה למדנו באמת מחנוכה? אלה שלמדו.

אז נחזור ונאמר, היו ניסים גדולים כמו שמנינו,

מסרת גיבורים, יד חלשים, רבים יד מעטים,

טמאים ויד טהורים, רשעים ויד צדיקים,

זדים ויד עוסקי תורתך.

נר שדלק שמונה ימים.

הקדוש ברוך הוא הראה לנו איך הוא מנהיג אותנו מעל הטבע,

ועל ידי זה באים לאמונה גדולה בשם ידבריו.

אבל מה זה אמונה?

מישהו מכם יכול להגיד לי מה זה אמונה?

מה זה אמונה?

לא יודעים מה זה אמונה?

יש פה מישהו מאמין?

אתה מאמין?

מה זה נקרא שאתה מאמין? מה אתה מאמין?

מאמין בקדוש ברוך הוא. מה זה אומר שאתה מאמין?

מה זה מאמין?

הכל מאת השם. מה זה מאמין?

שאתה יודע שיש השם. מה זה מאמין?

איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה, אתה אומר.

אז בואו נלמד אתכם מה שלא ידעתם.

אמונה זה לא כמו שהרגילים לפרש,

שבלעדי ההבנה

הוא מאמין שכך הוא הדבר.

זאת אומרת, דבר שאני לא יכול להבין בשכל,

משמה מתחילה האמונה.

זה לא אמונה.

מקום שאני לא מבין על פי שכל, לא מבין,

לא מבין.

אז מה לעשות עכשיו?

אומרים לי אבל שזה ככה.

אני לא יכול להבין את זה.

אז מה אומרים? אז תאמין!

לא, זה לא אמונה.

לא, לא, לא.

אלא כמו שפירש מרן הגאון הצדיק רבי אליהו דסלר, זכר צדיק וברכה. מה זה אמונה?

אמונה נגזרת מלשון אמון.

כלומר,

אני סומך על הנאמנות של הקדוש ברוך הוא.

מה זה אמונה?

אני בטוח במאה אחוז שהקדוש ברוך הוא נאמן.

למלא את דברו.

אין לי ספק בזה.

אם השם אמר, זה מה שיהיה, הוא נאמן. זו אמונה.

אמונה, יש לי אמון מלא.

מה זה אמן?

יאמנו דברי האומר.

מה זה אמן?

כשאני אומר אומן, מה זה אמן?

שיאמנו דברי האומר.

מה שהוא אומר זה אני מאמין באמונה שלמה שזה נאמן הקדוש ברוך הוא לקיים.

אני באמונה שלמה מאמין בנאמנותו של הקדוש ברוך הוא. נאמן לשלם שכר.

האמונה בפירוש הרגיל,

כשאנשים מפרשים מה זה אמונה,

זה תירוץ לכל הקושיות.

מה פירוש?

יש לי קושייה על משהו.

לא יודע איך לתרץ את זה.

אז אני מאמין.

מה אני מאמין?

זה תירוץ לקושייה שהייתה לי.

אין לי על זה תירוץ.

לא יכול להסביר את זה. אז מה אני אומר? אני מאמין.

לא.

אמונה אבל לפי הפירוש שעכשיו אמרנו,

שהשם הוא נאמן, ואני מאמין שהוא נאמן,

זה עוקר את הקושייה בכלל. אין קושייה.

אין שום קושייה.

שום דבר לא קשה.

הבורא יתברך הכל יכול לעשות.

הכל.

אין ספק.

זה לא מעניין אותי. יש רבים.

לא מעניין אותי. יש זדים.

לא מעניין אותי. מה יש?

מעניין אותי רק דבר אחד. מה השם אמר?

השם אמר, ביהי הוא ציווה ביעמוד.

מה שהוא אומר, עצה את השם לעולם תעמוד.

מחשבות ליבו לדור ודור.

החפץ חיים אמר פעם, עם אמונה אין קושיות בכלל.

אין שום קושייה. אה, אז איך יהיה? אז מה יהיה?

אז איך יקרה? אז מה זה?

אז איך אני אעבוד? אז אם אני לא אעבוד, אז מה יהיה?

אז מאיפה התפרנס?

אז מאיפה אתה מתפרנס?

אין שום דבר כזה.

אין קושיות.

מי שמאמין,

אין לו שום קושייה.

משל למה?

אחד בא לבקש מחברו הלוואה.

אם הסכום לא גדול,

אז הוא מאמין.

תן לי עשרה שקלים. נותן לו.

אבל אם הסכום גדול, 2,500 שקל,

אז הוא כבר מתחיל לווסווס.

לתת לו, לא לתת לו.

ואם הסכום הוא גדול, 50,000 דולר,

הוא כבר שואל אותו, למה אתה זקוק?

מאיך אתה מתכוון לפרוע?

מאיפה יש לך לפרוע?

מה ההבטחה שתוכל לפרוע?

מה לומדים מכאן?

שכן האמונה שיש לו באדם הזה היא מוגבלת עד סכום של עשרה שקלים.

אבל משם הוא כבר לא סומך עליו.

ככה יש מדרגות גם באמונה.

ככה יש גם מדרגות באמונה.

כמה אנשים מאמינים באמת בשם.

הנה, כולם נתקעים באמונה

בעניין העבודה.

כולם הולכים לעבוד. למה אתם הולכים לעבוד?

לא מאמינים שהקדוש ברוך הוא נאמן

לתת לנו את הפרנסה עד הבית. לא מאמינים.

מה, אז מאיפה יבוא לימה? תקרע.

הוא לא מאמין.

אז רואים שמדרגת האמונה נעצרת אצלו ברמה מסוימת.

אבל גם זיק של אמונה זה גם מדרגה באמונה.

כמה שאתה יותר סמוך ובטוח על השם,

זה מראה שיש לך שלמות נוספת באמונה.

אבל תקשיבו טוב.

לא על ידי הוכחות אדם קונה בעצמו את האמונה.

אחד אומר לשני, אתה רוצה להאמין?

בוא אני אראה לך מקרה שקרה לפלוני.

בוא אני אראה לך מקרה. לא.

על ידי הוכחות לא קונים אמונה.

לא, לא קונים.

אדרבה, מי שבא לסייע את האמונה שלו על ידי הוכחות,

הוא כבר פגום באמונה.

והדבר הזה מבואר בגמרא בסנהדרין קוף.

תשמעו,

מעשה מדהים.

כי הד יתיב רבי יוחנן וכדריש.

היה יושב רבי יוחנן ודורש לבני הישיבה.

וככה הוא אמר.

עתיד הקדוש ברוך הוא

להביא אבנים טובות ומרגליות

שהן 30 על 30 אמות.

15 מטר

על 15 מטר כל אבן טובה. בקיצור, גודל האולם הזה בערך.

כל אבן טובה.

כל אבן טובה.

וחוקק בהם 10 ברום 20,

ומעמידן בשערי ירושלים.

הקדוש ברוך הוא עתיד להעמיד אותן

בשערי ירושלים.

לגלג עליו אותו תלמיד ואמר,

אשתא כביעתא דצלצלה לא משכיחנן.

היום לא מוצאים אבן טובה בגודל של ביצה של ציפור קטנה.

איזה יהלום אתה יכול למצוא? כזה קטן. אם תמצא כזה,

היי!

אפילו כמו ביצה של ציפור קטנה לא מוצאים.

ואתה אומר שעתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות בגודל של 30 על 30 אמות.

לגלג.

לימים

הפליגה ספינה בים

וראה מלאכי השרת שהיו מנסרים

אבנים טובות ומרגליות.

אמר להם, הנלמן,

למי אלה אבנים?

אמרו לו, עתיד הקדוש ברוך הוא לעמידן משערי ירושלים.

אז הוא ראה מלאכים ממש שמנסרים את הגודל שאמר רבי יוחנן.

חזר,

מצא את רבי יוחנן שיושב ודורש.

אמר לו,

רבי,

דרוש,

מלכן האלה דרוש.

כשם שאמרת, כך ראיתי.

אמר לו רבי יוחנן, רקע,

יא טמבל,

אם לא ראית לא האמנת.

מלגלג על דברי חכמים אתה.

נתן בו עינו ועשה אותו גלע עצמות.

מת.

אותו תלמיד מלגלג.

אתם שומעים מה כתוב פה?

אדם,

אם הוא מאמין על פי הוכחות,

חס ושלום, הוא לא מאמין.

התלמיד הזה לא האמין, רק על פי ההוכחה שהוא ראה במו עיניו.

עכשיו תקשיבו.

התלמיד הזה ראה מלאכים מנסרים את האבנים.

זכה לראות מלאכים

ולא התרגש.

ורק שאל אותם, מה אתם עושים? כאילו הוא רגיל במלאכים, כל יום הוא פוגש אותם.

מה אתם עושים?

אומרים לו, זה מה שעתיד הקדוש.

מה אתם אומרים?

וואו.

עכשיו אני אחזור, אגיד לרבי יוחנן.

עוזר רבי יוחנן, וואלה, אתה צודק, ראיתי בעיניים, ראיתי.

אמר לו טמבל,

עד עכשיו לא האמנת לי? אתה מלגלג על דברי חכמים?

חכמים אומרים משהו ואתה מלגלג?

חייב מיתה.

הפך אותו לגל עצמות.

מה ראינו מפה?

שמי שצריך הוכחות בשביל האמונה,

השם ירחם, ראוי מיתה.

עוד מעשה,

למדנו מסכת גלטין נ״ו.

כשהגיע רבי יוחנן בן זכאי אל מחוץ לירושלים בזמן החורבן, הוא ביקש שיבריחו אותו,

כי צרו על ירושלים שלוש שנים.

ואספסיאנוס היה בחוץ,

והוא ביקש לצאת החוצה, והוא יצא החוצה בתרגיל.

והוא הגיע ואמר לו לאספסיאנוס, שהוא לא היה קיסר,

הוא היה מצביא צבא,

אמר לו, שלום עליך, מלך.

שלום עליך, מלך.

אמר לו, אתה חייב מיתה פעמיים.

למה?

אחד, אני לא מלך, וקראת לי מלך.

מי שקורא למי שאינו מלך, מלך, חייב מיתה.

דבר שני,

אם אני מלך,

עד עכשיו למה לא באת לפניי?

אני שלוש שנים, צר עליכם.

למה נתת לי להיות פה שלוש שנים? למה לא באת?

אם אני מלך, למה לא באת עד עכשיו? אז אתה חייב מיתה גם על זה.

אמר לו, תשמע, על זה שאתה אומר שאתה לא מלך,

אז אני אומר לך שאתה כן מלך.

כי אם אתה לא מלך,

ירושלים.

ירושלים לא הייתה נמסרת בידך.

מאיפה אני יודע?

יש לי פסוק.

הפסוק אומר והלבנון,

זה בית המקדש, ירושלים,

שמלבינים את העוונות של ישראל,

והלבנון באדיר ייפול.

אדיר זה מלך.

זאת אומרת, אתה לא יכול לכבוש את ירושלים אם אתה לא מלך.

ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון.

ואכן באותה שעה באו והודיעו לו שהקיסר מת והמליכו אותו.

ובאותו רגע הוא הפך להיות מלך.

הרי

שרבן יוחנן בן זכאי

לא הביט בכלל למה שהוא רואה בעיניים,

שאספסיאנוס הוא לא מלך,

כי הוא היה בטוח בכוח הפסוקים.

הוא מאמין גדול.

מה זה מאמין?

השם נאמן,

אם הוא אמר שהלבנון ייפול רק באדיר, רק על ידי מלך,

אז לא יכול להיות שאספסיאנוס הוא לא מלך, כי אחרת איך הוא יכבוש את ירושלים?

אז הוא היה בטוח מכוח הפסוקים שאספסיאנוס הוא מלך,

ועל סמך זה קרא לו מלך, אפילו שהוא לא,

הוא ידע שהוא עלול חלילה להרוג אותו.

עכשיו,

יש שאלה.

מה שמותר לעיין ולהבין בדרכי השם, הרי מותר לנו ללמוד ולעיין בדרכים

של השם ולהבין אותן.

אינו אלא לאחר האמונה.

זאת אומרת, אנחנו קודם כל צריכים להיות מאמינים שכל מה שכתוב זה אמת לאמיתה,

ולא יזוז שום דבר.

ומה שאנחנו מעיינים כדי להבין בדרכי השם,

זה אחרי שאנחנו מאמינים,

לא בעקבות מה שנלמד נהיה מאמינים.

בנוסף לזה, שחיון הזה גם

לא ישנה כלום אצלנו באמונה.

כי אם נעיין ולא נבין כלום,

ולא נבין איך זה יכול להיות,

אנחנו צריכים להמשיך לקרוא לו מלך.

כי הפסוק קרא לו מלך,

והחיון זה רק חיון בלבד.

אבל מה שהתורה אמרה, זה יישאר על מתכונתו.

אתה מבין? לא מבין? הבנת? לא הבנת?

הוא אומר לך שהוא לא מלך. לא יעזור.

השם נאמן.

נקיים מה שהוא אמר,

ואנחנו בתור מאמינים,

מאמינים במה שכתוב בתורה ומה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.

מי שלא מאמין לחכמים חייב מאיתה כמו שראינו.

ופה רבי יוחנן מראה לנו שכוחו של הפסוק,

אפילו שבמציאות עומד לפניך מצביא ולא קיסר,

אתה יכול לקרוא לו קיסר

ולא לפחד, כי זאת האמת לאמיתה.

אתם שומעים?

היה שם עוד מעשה נפלא.

היה שם עוד מעשה נפלא.

באותה שעה שהוא בא אליו,

אז חוץ מכבודכם,

הוא נעל את הנעל, הספסיאנוס.

ופתאום הוא רוצה להוריד את הנעל, הוא לא יכול להוריד את הנעל.

אז הוא שאל את רבי יוחנן, אמר לו, אתה חכם אתה, אני רואה שאתה חכם.

תגיד לי עכשיו מה קרה, כשהכנסתי את הנעל, נכנסה.

עכשיו אני רוצה להוציא אותה? לא יוצא.

מה קרה?

אמר לו, כתוב בפסוק,

שמועה טובה תדשן עצם.

אתה שמעת בשורה טובה, שאתה הפכת להיות מלך.

אז העצמות מתרחבות.

אז עכשיו אתה לא יכול להוציא את הנעל.

אמר לו, אז מה אני עושה עכשיו?

אמר לו, תעביר מישהו שאתה לא סובל אותו,

וכשתראה אותו אתה תצטער, זה יצטמק ותוציא את הנעל.

חוכמת התורה.

מי שמאמין,

מאמין שהשם נאמן במה שהוא אומר.

אומנם, אין עניין האמונה ניכר ובולט באדם,

אלא אם לפי ראות העיניים אין רואים אמונה,

כמו שכתוב, ואמונתך בלילות,

כשהחושך שולט.

זה החוכמה, להיות מאמין בלילות.

כשהחושך שולט

וכוח הראייה פוסק מלשמש,

בכל זאת ממשיכה האמונה לפעול גם אז.

זו החוכמה.

מה זה אמונתך בלילות?

הגלות זה נקרא לילה.

הגאולה זה נקרא אור.

נס חנוכה בא בזמן החושך, בזמן

שחושך על פני תהום זה היוונים שרצו להחשיך עיניהם של ישראל מחוכמת התורה ולשיאים את תרבות יוון.

באנו חושך לגרש.

בידינו

אור ואש.

זאת אומרת,

אנחנו גם בזמן החושך,

בזמן הגלות.

הנס של חנוכה היה בזמן הגלות להורות באמונתך בלילות.

ממשיכים להאמין בשם למרות שרואים הפוך, שיוון משתלטת והופכים את כולם מתייוונים בגזרות שמד ועושים דברים איומים ונוראים.

אתה לא מפסיק מהאמונה בשם ידברך.

מזה לומדים לכל עת,

בכל שעה.

עושה הקדוש ברוך הוא ניסים עמנו על ניסיך שבכל יום עמנו.

בוקר, בערב, בצהריים.

והוא מנהיג אותנו למעלה מדרך הטבע.

עם ששורד למעלה מאלפיים שנה, שלושת אלפים שנה,

כל הזמן בגלות, צרות, רדיפות,

טילים, מה לא?

מבית ומחוץ.

ובכל אופן הוא שורד

רק בגלל שהשם מקיים אותנו מעל הטבע,

אז עם ישראל עדיין חי וקיים.

על ידי אמונה שלמה מבטל האדם את כל-כולו כלפי השמיים,

והוא יודע שאין בו שום כוח כלל,

וזה אחד מהלימודים הגדולים שבנס חנוכה.

לכן פרסום הנס הוא כל כך חשוב,

שמחויב אפילו אדם עני, שאין לו מה לאכול, למכור את הבגדים שלו לקנות נר חנוכה, לפרסם את הנס.

באתי לגני,

אחותי חלה.

למה הדבר דומה?

מלך אמר לבני המדינה שיבנו לו פלטר,

ובנו לו.

ועמדו בני המדינה בפתח, וצעקו, ייכנס המלך לפלטר.

מה עשה המלך?

נכנס בפשפש ושלח לה עם הכרוז.

אל תצעקו, כי כבר באתי לפלטר.

על מה זה המשל?

עם ישראל העמידו את המשכן במדבר עם משה רבנו.

והיו אומרים, זהו, סיימו.

ביקשו, יבוא דודי לגנו.

תשרה את השכינה שלך, בוא נראה את השכינה.

מלאכת המשכן נגמרה בכף ד' בכסלו,

ועמד המשכן מקופל עד ראש חודש ניסן,

ולא ירדה שכינה.

והיו ישראל אומרים, הרי עשינו את המשכן, מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו?

כשהגיע ראש חודש ניסן,

ציווה הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן,

ושלח להם על ידי משה,

כבר באתי לגני, אחותי חלף.

מה למדנו מכאן?

שביום כה בכסלו

היה כבר המשכן מוכן במלאכתו,

אבל מאז שהיו ישראל במדבר,

והמפרשים ביארו למה לא הוקם המשכן בכה בכסלו כשסיימו אותו במדבר,

כי עדיין היו זקוקים לזכות של יצחק אבינו שמסר את נפשו בעקדה.

ולכן, עוכבה חנוכת המשכן עד ראש חודש ניסן.

אבל פה,

בחשמונאים,

לא המתינו עד ראש חודש ניסן כמו המשכן,

כי הרי הם טימאו את כל המקדש,

והם טיהרו את המקדש, החשמונאים.

אבל חנוכת הבית בימי החשמונאים חזרה להיות בכה בכסלו.

למה?

למה לא חיכו כמו בראש חודש ניסן, כמו שהיה לזכותו של יצחק?

מה הייתה זכותו של יצחק?

שהוא הקריב את נפשו לפני ה'?

זו התבטלות גמורה בפני הקדוש ברוך הוא.

אבל החשמונאים עשו את המעשה של יצחק.

גם הם מסרו את נפשם לפני הקדוש ברוך הוא כשיצאו למלחמה מעטים נגד רבים,

משפחה נגד אומה.

מלחמה שאם לא היה עושה השם נס,

הרי זה ממש מסירות נפש להריגה, כמו יצחק.

מצב כזה כשלעצמו זוהי זכות של יצחק.

ולכן לא היו זקוקים בחנוכה זו

להמתין עד ראש חודש ניסן, הזכות של יצחק אבינו.

רואים?

שמסירות נפש זה כמו עקדה בדיוק.

לומדים מכאן שעבודת היום

של ימי החנוכה

זה שאנחנו...

היינו צריכים להתחזק באמונה ובביטחון

שמה שהקדוש ברוך הוא בלבד מנהיג את העולם.

וכל מה שנעשה אינו אלא לטובתנו.

גם מה שרואים גזרות רעות,

גם מה שרואים כל מיני מלחמות, הכל לטובתנו.

גם כשבאים עלינו איסורים וצער, בין בפרטי בין בכללי.

אין זה.

אלא שהקדוש ברוך הוא מתאבה לתפילות של צדיקים.

ואם לא היינו בצער,

אי אפשר להגיע להתעלות כזו שהתפילה מעניקה.

כי רק בן אדם שהוא בצער גדול והוא מתפלל, הוא מתפלל מעומק הלב.

זה מה שרוצה השם.

השמיעיני את קולך.

אבל אחר כך, מיד באה ישועת השם כהרף עין.

כל מה שנראה בעולם הזה כאילו פלוני

יש בכוחו לסייע או להזיק,

אין זה אלא דרך

בהנהגת הקדוש ברוך הוא את העולם.

אתם רואים?

עד לפני כמה זמן, לפני שנה,

היה מיסטר אובמבה שכל מה שהוא עשה,

הוא עשה נגד ישראל.

מכר אותנו פשוט.

מכר אותנו לאיראנים,

נתן להם להיות ההגמוניה השולטת במזרח התיכון,

שילב ידיים עם האסלאם הרדיקלי,

לא קרא להם טרוריסטים,

אלא לוחמי חופש ושחרור.

בן אדם מפגר לחלוטין.

והנה פתאום קם בדיוק בן אדם נגדו, הפוך. כל מה שהוא התיר הוא אוסר, כל מה שהוא אסר הוא מתיר.

הכל הפוך על הפוך.

מבטל את כל מה שעשה.

כמו שהימין

עלה וביטל את כל מה שעשה לפיד

כשהיה בממשלה.

זאת אומרת, רואים שזה לא תלוי באדם או במה.

ועכשיו הוא הכריז

על ירושלים בירת ישראל.

מחי מחי כפיים ניסע לירושלים.

אז זאת אומרת, עכשיו אפשר לנסוע לירושלים כי טראמפ אמר שירושלים זה שלנו.

יפה.

ועכשיו הוא יותר מזה.

מחר יש הצבעה באו״ם,

יחליטו באו״ם לבטל את מה שהוא אמר.

אז מה הוא אמר?

אמר, מי שיצביע נגדנו,

אני חוסך כסף. יותר אני לא תומך בו.

אני אעניש אותו.

כל מדינה שלא תתמוך במה שאני אמרתי,

אני משוחרר ופטור מלתחזק אותם.

יותר אני לא נותן להם כסף.

נו, מה אתם אומרים? הוא בעדנו או נגדנו?

לא בעדנו ולא נגדנו.

זה הכל הקדוש ברוך הוא, זה תיאטרון בובות.

והקדוש ברוך הוא עם החוטים מלמעלה מחליט. תגיד ככה.

אז הוא אומר, תגיד ככה.

מה זה תיאטרון בובות?

תדעו לכם,

כל מה שאתם רואים בעולם,

כאילו יש ביד פלוני הכוח לסייע לנו, להזיק לנו.

הכל זה בהנהגת הקדוש ברוך הוא את העולם.

כמו שאומר רשי על הפסוק בדברים כ״ב,

כי יפול הנופל ממנו.

אדם הולך על גבי גג

ופתאום נפל.

והתורה קוראה לזה כי יפול הנופל ממנו.

לא כי יפול, כי יפול הנופל.

זה שצריך ליפול,

הוא יפול ממנו.

זאת אומרת, אומר רשי, ראוי הוא ליפול.

אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאי

וחומה על ידי חייו.

השם מחליט מי יפול,

אבל הקדוש ברוך הוא עושה את זה בדרך סיבה ומסובב, על ידי טבע.

בא בן אדם והפיל אותו.

או הפיל עליו לבנה,

או נפלה לו לבנה.

לא משנה.

הקדוש ברוך הוא מסובב. ואיך הוא מסובב?

הוא לוקח זכאי, מגלגל זכויות על ידי זכאי.

הוא לוקח חייו ומגלגל חובות על ידי חייו.

לא הם עשו את זה.

השם מגלגל על ידם.

למה על ידי זכאי? להרבות את זכויותיו כי הוא זכאי.

למה על ידי חייו? להרבות חובותיו כי הוא חייב.

אבל הקדוש ברוך הוא מגלגל את זה והוא עושה את הכול.

העבודה שלנו הרוחנית רבותיי

היא לגרום שהבריות כולם יכירו שיש השראת שכינה עלינו תמיד.

אם אנחנו עושים את רצון הבורא

תשרה שכינה,

אם אנחנו לא עושים מסתלקת השכינה, זה נקרא הסתר פנים.

או שאנחנו זוכים לגילוי פנים,

יישא השם פניו אליך ויחונק,

או שחלילה אסתר אסתיר פניי מכם.

אז תלוי מה אנחנו רוצים.

אבל מחנוכה הזה יש הרבה מה ללמוד.

אנחנו אמרנו רק מעט מן המקצת,

אבל זה מספיק די והותר בשביל שנתחזק באמונה,

שנדע מה כוחנו,

מה יכולתנו לא להתפעל לא מרבים,

לא מזדים,

לא מאנשים כאלה ואחרים, לא מאומות, לא פצצות אטום,

שום דבר.

גם אם נהיה בודדים,

אם נהיה גם עשרה אנשים כשרים,

אבל באמת כשרים.

חבורה אחת אמיתית,

זה פי שתיים ממשפחת מתתיהו שיצאו נגד יוון.

אז זאת אומרת, אין לנו שום בעיה לנצח מעטים את הרבים,

בתנאי שאנחנו שומעים בקולו של הקדוש ברוך הוא,

ומאמינים באמונה שלמה שהוא נאמן בכל דברו,

ואז ממילא אם מוסרים אנחנו עצמנו תחת כנפיו,

אז הקדוש ברוך הוא,

הוא ישוחח עלינו, יגן עלינו, יפרוס עלינו סוכת שלומו.

אמן ואמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תן לגברת למעלה, בבקשה.

הרב, לפני חודשיים,

ב-28.08 היינו בהרצאה שלך בקריית מלאכי,

ואתה בירכת אותי,

ופשוט אני לא מגיעה למה שאני ביקשתי,

כאילו לקרוא תהילים,

כמו שהייתי קורא פעם.

את כל הספר תהילים כל יום? כן, אתמול ניסיתי בלילה לקרוא את הספר. ולפני אתמול?

קראתי פעם, יצא לי פעם אחת לקרוא את הספר, פעמיים שלם.

אבל הייתי רגילה, כאילו... מה אמרתי לך לעשות?

לא זוכרת. לא זוכרת זה בעיה?

תסתכלי שידור חוזר.

אולי את גם לא זוכרת לקרוא את הספר. אני הפסקתי לעבוד משק בית, ואני גם,

כואב לי כל הגוף.

כן.

ואני רוצה שהרב יברך אותי עוד פעם.

אבל אם את לא תזכירי מה אני אומר, אז מה יהיה?

מה?

מה עם חצי שעה ספר שערי תשובה? לא, אתה אמרת לי לא צריך.

לא צריך?

לא, אז אם צריך, אז אני אקרא את זה.

אז בואי נתחיל. יש פה ספר, הנה אני אביא לך,

ספר שערי תשובה, חצי שעה כל יום תלמדי.

עכשיו אני מציע לך גם שיהיה לך קל לקרוא את הספר תהילים, אם יש הקלטות

של כל הספר תהילים.

את רוצה בתימנית או בספר? אני לקחתי את של הרב, אבל לא יוצא לי. כל הזמן אני עסוקה, כל הזמן...

איך עסוקה? אמרת שאת לא עושה כלום.

לא, אני לא עובד במשק בית כבר, אבל יש לי... אז מה את עושה בבית?

עושה לילדים ספוג, עושה להם אוכלים. כמה ספוג? ג'ונון עושה... מה?

אני כל הזמן עסוקה.

לא, לא, לא, לא. הם כל הזמן מעסיקים אותי. הבן שלי גר אצלי, עכשיו הבת שלי צריכה ללדת בעזרת השם, אז גם תהיה אצלי.

אז כל הזמן אני רק עסוקה. אז אני אגיד לך מה את עשית.

תקומי בבוקר,

בוא תתפללי שחרית.

אני אוהבת להתפלל שחרית, כי היה לי... תודה. ואחר כך תאכלי ארוחת בוקר,

ואחרי זה תתפני לסלון,

ותשבי ותקשיבי לתהילים, ותחזיקי את הספר, ותקראי ביחד.

בעזרת השם. רגע, תקשיבי.

וזה ייקח לך שעתיים-שלוש.

אני אוהבת את זה. רגע!

אז זה כאילו קמת בשעה 11. מהיום מתחיל מ-11?

עכשיו תעשי זחוג, וג'חנון, וכו'נה.

עד השעה שמונה בערב אל תפסידי.

מה הבעיה?

בעזרת השם.

יופי, שיהיה בהצלחה.

אמן. הרב, אני רוצה, אתה היית סנדק של הנכד שלי, של אחד התומים, שהיה לו שד בראש.

אז זה גם עובר.

אמראי, אמראי, צילום

אז אני חושבת שתברך את הנכדים, שכאילו, ש... לא כאילו, שיהיו בריאים. שיהיו בריאים בעזרת השם.

השם יברך את כל הנכדים שלך והילדים שיזכו ללכת בדרך התורה והמצוות, בריאים ושלמים. שיהיה לילדה שעה טובה בעזרת השם. ויהיה לביתך שעה טובה בלידה.

אמן.

והיא גם רוצה, היא לא מרגישה טוב.

כן.

אז השם ישלח לה רפואה שלמה. מיכל ואת רינה. תודה רבה, רבה. אני אוהבת אתכם. תהיי בריאה.

תן לגברת לידה.

תן לגברת לידה.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב. נכון לבקש ברכה מהרב לחברה שיושבת פה לידי.

אין לה מספיק אומץ, אז אני...

גם אני,

בכל זאת אומץ. משתדל.

היא ילדה בניתוח קיסרי, ומאז לא חשה בטוב.

הרופאים רוצים לבצע כריתת רחם בעקבות המיומה שיש לה.

היא רוצה ברכה שהמיומה תעלם ולא תצטרך ניתוח.

שתלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים, בלי הפסקה אבל.

וקודם כל שתפסיק

עם העצב בפנים.

תתחיל לשמוח במה שהקדוש ברוך הוא נתן לה, מלוא חופניים, נתן לה ילד, לחולם. לא כולם זוכים, יש כאלה מתפללים, מייחלים ולא זוכים. נכון. אז היא זכתה קודם כל להודות ולהלל ולשבח לשם על זה, ולשמוח בכל מצב.

וכנראה שהוא רוצה שהיא תתפלל אליו יותר מתוך הלב ותדבר איתו.

אבא רוצה לשמוע את הבת מדברת אליו.

לא לפחד.

בעזרת השם, כמו שבא, כך ילך.

אפשר ברכה, תחייה בת יהודית? תחייה בת יהודית.

כשם שבא, כך ילך. אמן. אמן. המיומא, מיומא. תודה רבה. תהיי בריאה.

כן, הנה פה יש בן אדם רוצה לשאול.

רגע, רגע, רגע, לא לחתוב.

תן לו.

תן לו.

כן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני אפתח בתודה.

בזכות הרב אני לא אוכל בשר כבר למעלה משנה.

עשריך.

למעשה, מאז שהרב התחיל את כל הנושא,

למעשה כל דבר שהרב אומר,

אני ממש רואה בחוש איך דברי הגמרא,

כל אדם שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים.

מי אני הקטן וההדיוט שייתן גושפנקה?

אבל אני רואה את זה בחוש על עצמי, שכל דבר שהרב אומר, אני ממש

חודר בי כלב,

כחץ בלב, וממש תודה לרב על כל

האזהרות וכל המסירות נפש.

רציתי לשאול, הרב, לגבי הכשרות. אני לא חשוף לאינטרנט, אז אין לי כל כך מידע לגבי כל העדכונים האחרונים, אבל שמעתי לגבי עניין עם אתונה,

מה שאולי הרב דיבר על זה כבר בהרצאות, אז סליחה אם אני טוחן מים כחונים.

לא להתעסק עם טונה בכלל, כי יש בזה בלבול גדול.

יש טונה שהיא טמעה, ויש טונה שהיא כשרה,

והייתה תקופה שהפסיקו בגלל שהיו גילויים שמערבבים.

בקופסאות?

בקופסאות גם.

אז לכן הפסיקו עם זה, וזהו. עכשיו התחילו לחזור עוד פעם, אומרים שיש השגחה יותר טובה.

אני כבר מפקפק בזה,

לא כדאי.

אם אתה קונה דגים מחנות,

שהיא בהשגחה טובה של בדץ או הרב לנדה,

ויש שם משגיח,

ואתה קונה דגים חיים,

זה הדבר הכי טוב,

שניתן לראות סנפיר וקסקסת,

וגם שניתן לבדוק את התולעים, שלא חלילה להיכשל בזה, כי יש גם תולעים בתוך דגים.

לא, אני אישית קונה... אל תתעסק עם טונה יותר, מספיק.

די.

לא, אנחנו אישית קונים דגים בשקיות?

בשקיות, זה כבר מגיע... אני יודע, כפול, נו. ויש השגחה של בדץ, סידה חרדית. לא יודע, זה מה שאמרתי, אל תיגע בטונה.

בטונה אל תיגע. לא טונה, לא טונה. דגים רגילים לשבת, נגיד סלמון.

כן, אז תבדוק אותו אחר כך לבד, אל תסמוך על ה... אין בדיקות בזה. מה לבדוק? זו השאלה.

מול אור כזה, אתה רואה?

או שולחן שיקוף. תולעים, הקוונה.

תולעים, כן. תולעים, בעיקר תולעים לחפש.

אוקיי. יש באותו צבע של הבשר, בדיוק.

יש ארוכים, משהו מפחיד.

תרצה לראות?

תראה. אני אשמח אם הרב יוכל לערות. הנה, הוא יראה לך.

כן, זה, מה לעשות? זה... יש לי עוד שאלה, הרב, לגבי ביצים.

אני יודע שהרב אומר לגבי תרנגולים.

אם תרנגולת היא טרפה או ספק טרפה, אז אני עכשיו קונה ביצים. איך אני יודע... בתשובות והנהגות של הרב שטרנבורג,

הוא נותן תשובה שהביצים והחלב לא נפסלים אפילו שרוב מהימות הם כך.

יש לו על זה נימוקים ומקורות, תסתכל שם. זאת אומרת, ביצים אין שום בעיה? אין בעיה.

וטונה... אין בעיה. בפרט שהם ספנה דארעה.

אז גם אין בזה כמעט דם.

כן. תודה רבה.

בבקשה.

למה זה לוקח הרבה זמן?

כן, מי בינתיים רוצה לשאול? תן לבחור שמה.

אל תקבע לי, אני מנהל את זה די טוב.

ראיתי אותך, ראיתי, ראיתי.

חכה רגע, חכה.

מצאת?

טוב, דבר בינתיים.

כן?

זה עובד.

ערב טוב.

ערב טוב.

רציתי לשאול את הרב שאלה באמונה.

נדמה לי, שמעתי בהרצאה קודמת של הרב,

ששאלו את הרב

למה בעצם באנו לעולם.

והרב ענה שבאנו כבורא עולם, ברא אותנו כדי להיטיב איתנו.

ולמה בעצם אנחנו לא מקבלים הכל בחינם?

כי אנחנו צריכים לעמול.

כדי שלא נתבייש,

אז אנחנו צריכים בעצם, הקדוש ברוך הוא רוצה שנעמול,

וזה יהיה השכר.

אז אני שואל למה שנתבייש?

הרי אם הקדוש ברוך הוא לא היה בורא את הבושה,

היינו מעריכים אותו יותר.

טוב.

קודם כל, הקדוש ברוך הוא טוב.

והטוב, שהוא טוב גמור, טוב שלם,

הוא רוצה להעניק את המירב.

זאת אומרת, את הכי טוב שהוא יכול לתת טוב.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא הוא נותן ולא מקבל.

נותן ולא מקבל.

אז אם הוא יברא אותך מקבל, אז אתה תהיה הכי רחוק ממנו.

ואם אתה תהיה כמוהו נותן, אז אתה תהיה הכי קרוב לו.

למה? כמו שהוא נותן,

הרי לא היה אף אחד בעולם, אז אין לו ממי לקבל,

כי הוא לבדו.

אז הוא רק נותן.

אם הוא יברא אותך בדומה לו,

בצלמו, כדמותו,

אז אם הוא טוב,

אז הוא ייתן לך להיות טוב, הכי קרוב אליו.

מה הכי קרוב אליו? שגם אתה תהיה נותן ולא מקבל.

עד פה ברור?

טוב. עכשיו,

אם אתה תקבל את מה שאתה ביקשת בחינם,

ישר גן עדן, בלי בושה, בלי כלום, תאכל בחינם,

אז אתה נהיה מקבל כמו כלב.

כלב מקבל.

הא הא, ומקבל.

זהו.

אז הוא יכול לתת לך, ואין בעיה, אתה תהיה כמו כלב.

אבל מה המעלה של אדם?

המעלה של אדם שברא אותו הקדוש ברוך הוא בצלמו, להיות נותן.

להיות משפיע.

לא להיות מקבל.

לכן... זאת אומרת שייתן בחינם הכל.

לא הבנת. אז אם הוא ייתן בחינם אתה מקבל.

נו, מה הבעיה? ואני גם נותן למישהו אחר. אבל לא הבנת מה אני מסביר?

איך תהיה הכי דומה לו?

שאני אהיה כמוהו.

נותן בלבד, לא מקבל.

נותן ולא מקבל.

מה אתה אומר?

קודם תן לי, ואחר כך אני אתן.

אז איך אתה דומה לו?

אז אתה רחוק ממנו.

הוא רצה אותך הכי קרוב אליו.

דומה לו.

שזה הטוב הגמור.

להיות נותן ולא מקבל.

עכשיו,

נתת עצה שיברה אותך בלי בושה.

אם היה בורא אותך בלי בושה,

אז לא היה לך בושה גם לעשות עבירות,

וגם למרוד בו.

וגם לעשות דברים שהבושה היום עוצרת אותך.

בלי הבושה, אוי ואבוי, מה היו עושים אנשים ברחובות

אם לא הייתה בושה?

אז לכן הבושה היא נדרשת.

בהפוך, היא המגן שלך.

היא המגן שלך שלא תגיע למה שאתה עלול להגיע אם לא תהיה הבושה.

אז גם זו העצה לא טובה שנתת.

אז תאמין לי שהוא בורא טוב ומבין ויודע בדיוק מה לבחור לנו.

אחסאן מנאק.

תודה רב. עוד שאלה? כן. אם אפשר? כן. מקודם הרב אמר, קודם כל שאלה, מותר לגלח את הראש עם סכין? כן.

פה.

פה. חוץ מפה.

חוץ מפה המפרץ. יש

מפרץ,

מהמפרץ עד אמצע האוזן

זה נקרא פאת הראש.

פאת הראש, לא נוגעים.

אם אתה רוצה להוריד,

רק במספר 3. זאת אומרת, כדי שתוכל לקחת את הסערה ולאכוף אותה לשורשה.

זה יהיה ההיתר.

אבל אם לא, לא. כל השאר אתה יכול לגלח עם תער, אין בעיה.

כך היו עושים בתימן,

כל יום שישי מגלחים עם תער.

ומה עדיף?

מה עדיף מה?

עדיף לגדל פאות? לא, לגבי הראש למעלה. הרי הרב אמר שהתינוק נולד, שזה כביכול הפסולת.

סבתי, נכון.

אז למה הוא נולד אם זה בכלל?

מה זה? זה שיריים. גם הציפורניים שלך זה ממותרי הגוף.

גם הציפורניים שלך הם ממותרי הגוף.

אותו דבר זה הסערות.

כשאדם בקבר הכל מתחיל להתפרק.

רק שני דברים ממשיכים לגדול אצלו.

הציפורניים והסערות.

הם עוד ממשיכים תקופה,

ואחר כך מפסיקים.

זה מותרי הגוף, זה הפסולת שיש בגוף.

מזה זה נוצר.

הבנתיוך?

הבנתיוך.

אפשר ברכה לפרנסה טובה? נתנאל בן עדנה.

תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף, והשם ישראה

ברכה במעשה ידיך.

אמן. תודה רבה.

תהיה בריא. מצאת תוליים?

תוליים. רגע. תוליים.

תראה, אין פוקוס בכלל בתמונות שאתה מראה.

אתה רואה איזו תולעת גדולה?

הייתם איפה הוא מוציא? לא מבחינים בכלל.

אוקיי. תראה, הוא מגרד את זה קצת.

רגע. רגע. רגע. רגע. אתה רואה איך הוא מגרד אותם?

נכון. תראה דוגמא. אבל יש בעוד דגים. יש מקרפיונים, איפה שהאוזניים שלהם.

יש במרכז. יש בכמה דגים בכמה מקומות. את הנגיעות, אם אתה רוצה ללמוד ולדעת, יש ספר של הרב ויה.

שם מתואר ומצולם איך בודקים ומה עושים.

ויש גם ספר של הבדץ, העדה החרדית,

שמוציאים כל שנה.

קונים בחנויות של ספרי קודש,

ושם אפשר לראות, הם מסבירים איזה לא מנוגעים ואיזה כן מנוגעים.

כן.

סלומון. מה?

לא הבנתי.

סלומון. הנה, בסלומון. אתה רוצה לראות מה יש בסלומון?

זה סלומון.

תראה, זה

באולטרה סגול. רואים את התולעים. תראה.

אם מכבים את האולטרה סגול, אתה לא רואה את זה בכלל.

ראית?

בסדר?

תודה, תודה.

יש לך את הסרטון שהזבוב מטיל תולעים?

באחרונה תראה להם גם כן, שיראו מה זה.

יש זבוב

שהוא בא לפירות

ומטיל שם תולעים.

זבוב.

זבוב הפירות, הוא נקרא.

הוא בא, מתיישב על פרי עוד שהוא על העץ,

וטוס עושה דגירה. הזבוב קטן,

כמחצית מגודלו של זבוב הבית,

והוא אינו מצוי בבתים, אלא רק היכן שיש עצי פרי,

כמו פרדסים,

מטעים,

כרמים וחצרות.

הזבוב תוקף את הפרי הבשל.

הזבובה נעמדת על הפרי בעודו מחובר לעץ,

שולפת מקצה בטנה צינור הטלה טלסקופי דמוי מחט,

נועצת אותו ומטילה מספר ביצים מתחת לקליפה.

מקום העקיצה כמעט אינו ניכר.

כעבור כמה ימים בוקעות הרימות.

זבובה נעמדת על הפרי הטרי, ועל ראשן כתם שחור קטן.

בהתחלה גודלן של הרימות קטן מאוד, כמילימטר אחד.

בשלב זה הפרי עדיין נראה מבחוץ רגיל לגמרי,

ולא ניכר שיש בתוכו הפתעות.

רק הנקודה השחורה שזזה לה בראש הרימה מסגירה את העובדה שיש אורחים בתוך הפרי הטרי.

הרימות אינן נחות לרקע.

הן אוכלות את סיפת הפרי מבפנים,

מתפתחות וגדלות עד שבתוך כמה ימים הן מגיעות לאורך סנטימטר.

בשלב זה סימני הריקבון בפרי ברורים.

על פנם מופיעים כתמים ואזורים רכים למגע.

הרימות המפותחות יוצאות מהפרי, מתגלמות,

וכעבור כמה ימים מגיח מכל גולם זבוב פירות צעיר.

ממדי הנגיעות של זבוב הפירות הים-תיכוני עלולים להיות עצומים.

הוא תוקף יותר מ-200 מיני פירות.

בראש המערכה נגד הזבוב בפרדסים נמצא המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

שם נלחמים בזבוב בכל מיני דרכים.

הפרדסים עצמם ברובם מרוססים מהאוויר על ידי מטוסים.

למרבה הצער,

בבוססנים שאינם מטופלים ובגינות פרטיות אחוזי הנגיעות עצומים ממש.

יש פירות שהזבוב אוהב יותר לתקוף, כמו גוי אבות,

אפרסקים, משמשים, קלמנטינות וטעינים.

יש פירות שהזבוב פחות נמשך עליהם והם בחזקת נקיים שאינם טעונים בדיקה,

כמו למשל פומלה בעונה.

עיקר הבעיה היא בגינות פרטיות, שם אין טיפול מונע,

ואחוזי הנגיעות יכולים להיות עצומים ממש.

תודה.

כן, של מה?

יש לך את הזבוב, הנה עוד אחד, תראו משהו מפחיד.

תראו, תראו, זבוב, מה הוא עושה? תסתכלו.

תראו איך הוא משריץ תולעים, לא יאומן ויסופר. תראו, תראו, תראו.

תראו איזה כמות הוא משריץ תולעים.

איזה כמות הוא משריץ.

נו, הייתם מאמינים?

אם לא רואים, לא יודעים.

כן, תודה.

כן, תן לגברת פה.

תדליק פה את האורות, תודה.

כבוד הרב, אני רציתי לשאול על כל התולעים האלה, איך מנקים את כל הפירות. יש ספר של הרב ואיה שהוא מסביר בדיוק מה עושים עם כל דבר. אוקיי, תודה.

אני רוצה שתברך אותי לרפואה שלמה, יש לי ניתוח.

תצליחי בניתוח במאה אחוז. ושני חולים במחלה, מה לעשות, מה הם צריכים לקרוא? הם דתיים או לא?

הם חוזרים בתשובה, פחות או יותר.

פחות זה לא טוב.

אז מה עושים? יותר זה הכי טוב.

מה עושים?

הם יחזרו בתשובה שלמה ויתפללו לשם יתברך שבזכות התשובה הוא ימחן להם, הוא ימחן להם. אז בבקשה רק תברך אותם שיתחילו בתשובה בעזרת השם. בבקשה.

משה בן שרה וחיים מיכאל בן ליליאן. השם יזכה אותם לתשובה שלמה ולרפואה שלמה. אמן. אמן. תן ליהודי פה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתברך אותי רפואה שלמה.

מה השם?

אני סובל דבר ראשון מניבול שירים ברדליים.

ואני דבר ראשון

יש לי

‫כדורים שכל חודש אני שותה אותם, ‫שהוציאו לי חדשים ‫שהם לא בסל התרופות.

‫אתה שומר תורה ומצוות? ‫-אני שומר תורה ומצוות. ‫-ממתי?

‫וכבר... ‫-ממתי?

‫מגיל 20, כשחזרתי בתשובה.

‫כן.

‫ועשיתי בדיקת אם, הרי הבדיקה ‫לא יצאה טובה, גם

בדיקה של המוח.

‫אתה תהיה מוכן לעשות מה שאני אומר? ‫-כן. ודבר ראשון,

‫אני רוצה גם לבקש עזרה, ‫שאני רוצה לקנות את התרופות שלי ‫בכל חודש,

‫שאני מוציא אלף שקל על התרופות שלי, ‫ואין לי את הכסף ‫לממן את זה גם.

‫אתה מוכן לעשות מה שאני אומר? ‫-כן.

‫אתה מוכן לגדל זקן?

‫-ברצון.

‫ברצון. זה אחד. ‫שתיים, אתה מוכן ללמוד שעתיים ‫בתעני דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף?

‫-ברצון.

כן. מה תלמד?

‫אני אלמד שאני הולך ‫לשיעורים מדי שבוע.

‫אני מדבר על כל יום, ‫כולל שבת, כולל חגים.

‫כל יום.

‫-כל יום.

‫כן. איך תלמד? מה תלמד?

‫ללמד כל השערי תשובה, הכול.

‫-מה זה הכול עוד?

‫מוסר.

‫מה עוד?

‫פלא יועץ.

‫מה עוד?

‫גמרה.

‫הלכות אתה יכול ללמד? ‫-הלכות.

‫של מי תלמד?

‫הרב עובדיה יוסף.

‫כן.

ומה עוד?

‫מה שהרב יוקש.

טוב.

‫תלמד מה שאמרת והשם יעזור. ‫תגיד לי,

מה השם שלך ושם האימא? ‫-יובל בן אנת.

‫-יובל בן אנת, השם יזכה אותך ‫בעזרת השם יתברך, בזכות לימוד התורה,

‫ובזכות החזרה בתשובה וגידול זקן,

‫לרפואה שלמה. ‫-הרב, אם אני רוצה שהקהל יעזור לי, ‫שאני אוכל לקנות את התרופות כל חודש. ‫-בהחלמה מהירה, אמן. ‫ומי שמעוניין לסייע לאדון,

‫אני אוכל לגשת אליו ולעזור. ‫-תודה רבה, הרב. ‫-תהיה בריא.

‫כן, תן לגברת שם למעלה.

‫-שערי שמים, תח שרי שמים, תח שרי שמים ‫לפילתנו, תח שרי שמים,

‫שערי שמים, תח שרי שמים,

‫לפילתנו.

‫-ערב טוב, הרב. ‫-ערב טוב.

‫ההרצאה הייתה,

‫המודעות היו רשומות, ‫על הזמן קצר והמלחמה קרובה.

‫-נכון. ‫-והרב לא דיבר על זה בכלל. ‫-כששואלים, אני עונה.

‫אז עכשיו, הזמן קצר והמלחמה קרובה.

‫מיום ליום הזמן מתקצר,

‫וכל המלחמות שמסביבנו ‫מתחילות להתכנס לעברנו.

‫שש שנים הסורים לחמו אלו באלו, ‫הביאו כוחות מבחוץ, נלחמו.

‫עכשיו, לכאורה, אם לפני סיום,

‫נשארו דאעש עם קצת,

‫אבל עכשיו הם אומרים שאת כל הכוחות ‫הם הולכים להפנות אלינו.

‫חיזבאללה אומר,

‫אני לא אוכל להכריע אתכם לבד,

‫לכן אני אביא מכל מיני מדינות,

‫אני אביא לוחמים, כמו שהבאנו לסוריה,

‫והם גם יעזרו לנו להילחם בכם.

‫דאעש בסיני גם כן אומרים,

‫שמעבר למלחמה שלהם בצבא המצרי,

‫הם מכוונים להתחזק ולהילחם בישראל.

‫חמאס אומרים,

‫אנחנו רק מתארגנים יותר טוב,

‫ואנחנו כמובן נלך להכרעה נגד ישראל.

‫וכן, כל מי שמסביבנו, ‫וגם מי שרחוק מאיתנו, האיראנים אומרים,

‫שהם מתכוונים להפציץ את ישראל ‫במידה שתהיה מלחמה נגד חיזבאללה.

‫וצפון קוריאה גם כן קצת כועסת עלינו ‫ואומרת לליברמן, תשתוק ואל תדבר שטויות, ‫כי הוא דיבר קצת שטויות לפי הבנתיו,

‫ולכן

הם גם כן משגרים טילים

ונשק גרעיני וסודות גרעיניים ‫לסובבים אותנו.

הם נתנו לסורים את הכור

של הפלוטוניום,

‫שישראל,

חודש לפני שעמד כבר להיות מופעל,

‫הצליחה לחסל אותו.

הם גם נותנים למדינות נוספות בסביבה, ‫הם נותנים לתימנים טילים מיוחדים.

‫תימן גם כן אומרת שהם יילחמו בישראל. ‫החות'ים אומרים שמייד כשהם מסיימים שם, ‫הם יפנו את הכוחות שלהם אלינו.

‫בקיצור, מכל המרחב,

‫כולם מכוונים להילחם נגד ישראל.

‫וכתוב לנו שבאחרית הימים,

‫ואספתי את כל הגויים ‫אל ירושלים למלחמה.

‫והנה את רואה שכל העולם, חוץ מארצות הברית,

‫מתנגדים להכרזה שירושלים ‫זו עיר הבירה של ישראל,

‫והם אומרים שהם לא ייתנו להחלטה ‫לעבור והם לא מקבלים את זה,

‫וזה נגד כל ההחלטות הבינלאומיות ‫וכו' וכו'.

‫אז זאת אומרת,

‫המלחמה היא על ירושלים. ‫וארדואן,

הסולטן הטורקי,

גם הוא אומר שצריכים לעלות ‫בכוח טורקים,

‫גם כן נהר הבית וכו' וכו'. ‫בקיצור, הכול מכוון למקום אחד,

‫למלחמה שצריכה להיפתח כבר מזמן.

‫אבל הקדוש ברוך הוא עדיין מעכב ‫ומעכב ומעכב.

‫אני מקווה שבמעט הזכויות ‫שכולנו פועלים או עושים,

‫זה מעכב, ובזכות אלה שעוד עתידים ‫לחזור בתשובה,

‫אז הקדוש ברוך הוא מעכב.

‫אבל זה לא יכול להימשך הרבה זמן, ‫כי אנחנו נמצאים כבר

‫קרוב מאוד לזמן הגאולה. ‫זה דור הגאולה.

‫אז ממילא זה חייב להיות תהליך ‫שיכול להתפוצץ ברגע אחד קטן.

‫לדוגמה, אתם זוכרים?

‫חטפו לנו שלושה חיילים,

‫אז זה גרם למלחמת לבנון.

‫אתם ראיתם שרצחו שלושה בני ישיבה,

‫אז נהיה המבצע בעזה.

‫אז יכול להיות שיקרה מקרה כלשהו ‫שאני לא רוצה לפתוח את הפה,

‫אפילו כזה בשיעור קטן של היזק לישראל,

‫שמפה מתגלגלים מייד למלחמה.

‫ישראל עורכת בשנים האחרונות ‫תמרונים ואימונים,

מה שלא היה קודם, ‫גם לא היה תקציב קודם.

‫הרמטכ״ל הנוכחי ביקש תקציב מוגבר,

‫ועושה כל הזמן תרגילים ואזעקות

‫וכל מיני ניסיונות כאלה ואחרים, ‫מה יקרה אם כך ומה יקרה אם כך,

‫ומחכים בעצם בנרות,

‫מתי זה ייפתח. ‫יש תוכנית מסודרת בדיוק

איפה להפציץ, כמה להפציץ,

‫וזה הולך להיות הרבה יותר מהר. ‫מה שלקח שבועיים,

במלחמת לבנון,

‫אמרו שזה יכול לקחת עכשיו ‫אולי כמה דקות.

‫בכמה דקות יפרקו את לבנון ‫ויפרקו קצת בסוריה וקצת בעזה.

‫מוכנים בקיצור, כולם מוכנים, כולם מוכנים,

‫ורק מתי שהשם יחליט ‫שהגפרור יידלג,

אז זה יקרה.

אבל הכול מוכן.

‫לא תהיה שום הפתעה ולא יהיה שום היסוס.

‫הכול יהיה בבת אחת בכמויות אדירות.

‫לכן ישראל עושה כל מיני ניסיונות,

‫במראה לרוסים גם, לא רק לסורים,

‫שהרדאר שלהם לא מצליח לבלום ‫את הטילים שנורים מהמטוסים וכו'.

‫וכמובן שהכתובת הראשונה תהיה ה-S400 ‫וה-S300 ושאר הדברים,

‫כדי שיוכלו לחסל אחר כך את כל הנשק ‫שמעוטד לפגוע בישראל.

‫כמובן שלא יספיקו לחסל את הכול, ‫כי הם יספיקו ודאי לשגר אלפים ‫או עשרות אלפי טילים,

‫והנזק יהיה גדול והאובדן גם.

‫אבל מה לעשות, מלחמה כבמלחמה זה לא פיקניק.

‫לכן,

מי שרוצה להינצל מהמלחמות בכלל,

‫אז כתוב שאפילו מגוג ומגוג,

‫העוסק בתורה ובגמילות חסדים,

‫מובטח לו שלא ייפגע.

‫אז אם אנחנו נעסוק כעסק בתורה ‫ובגמילות חסדים,

‫אז אנחנו לא ניפגע. ‫ייפול מצידך אלף ורבבה מימיניך,

‫אליך לא ייגש.

‫אז תהיי מוכנה, זה קרוב מאוד.

‫-הלו?

‫אני אומרת שבזמנו אתה אמרת ‫ששתי שליש ילכו.

‫לא אני אמרתי, זה אמר זכריה הנביא.

‫אבל לא מ...

אצלנו מהגויים בעזרת השם, לא?

אין שני שליש מהם. כמה אנחנו? שלוש עשרה וחצי מיליון.

מדובר על שני שליש מהעולם.

שני שליש מהעולם ודאי זה מהגויים.

אבל יהיו גם כמה ענבים

מעם ישראל.

חס וחלילה.

מה לעשות? זה מה שכתוב.

רגע, ואנחנו עדיין לא נמצאים במלחמת גוג ומגוג?

אנחנו נמצאים בפתח שלה, כן.

כבר כמה זמן אנחנו כבר בפתח.

היא כבר מתחילה להתגלגל.

תראי, מסביב אין מי שלא נלחם.

מסביב

אין מי שלא נלחם. כולם נלחמים.

טורקים, בסורים, בכורדים,

עיראקים,

איראנים,

סורים, לבנונים, ירדנים, כולם נלחמים.

ערב הסעודית מאיימת עכשיו על החיזבאללה,

במדינות שמה, חוד וכולי, וקטאר, חבית חבית, בתימן, בלוב.

וכל מי שאת מכירה כמעט,

כולם נלחמים אלו באלו.

אז זה לא שייך אלינו.

זה בסדר. שיאכלו אחד את השני.

נכון.

את יודעת אם את נמצאת בעיירה וכל הבתים מסביב נשרפים, ורק הבית שלך לא נשרף,

אבל האש מתקרבת,

את אומרת העיקר, אנחנו בינתיים יושבים בשקט,

לא קורה כלום.

אבל כמה זמן ייקח עד שהאש תקלוט את העצים?

כמה זמן?

הרי כל זה בא להזהיר אותנו.

כל המלחמות מסביבנו מכוונות אלינו להזהיר אותנו ממה שעלול לקרות לנו אם לא נחזור אל השם באמת.

רק זה.

אין שום סיבה אחרת.

אבל יש באמת הרבה חזרה בתשובה.

זה עדיין לא מספיק. יהי רצון, אמן. ודבר שני,

גם תלוי באיכות התשובה.

לא מספיק תשובה, הכוונה לעשות רק מצוות באופן סתמי,

צריך לעשות אותן עם כל הלב.

צריך לעשות אותן ברגש.

צריך לעשות אותן לשמה.

וזה חלק יותר קשה בתשובה.

אבל בסדר, הקדוש ברוך הוא מרחם מן העובדה שבינתיים לא קרה.

בינתיים.

אבל הבינתיים הזה הוא רק בינתיים.

כי כתוב בפסוקים.

ואמרנו שפסוקים הם חזקים.

מה שכתוב בפסוק התקיים.

אז לכן חייב לקרות מה שכתוב.

אז למה חב״ד חולקים על זה? הם אומרים חב״ד שכבר עברנו את כל המלחמות. הם לא חולקים על זה. הם רוצים לראות ורוד.

מותר להם לראות ורוד.

אבל מה לעשות?

הרקע הוא שחור.

הם אומרים שהשואה הייתה מלחמת גוג ומגוג.

כן, הם לא קראו אלה שאומרים את כל מה שכתוב.

במלבים כתוב שיש שלוש מלחמות גוג ומגוג.

החפץ חיים אמר שהראשונה זו הייתה מלחמת העולם הראשונה.

השנייה זו הייתה מלחמת העולם השנייה.

והשלישית זו זאת שעומדת לפנינו.

אלה שלושת המלחמות שהמלבים כתב במפורש.

וכן החפץ חיים

אמר במפורש.

אז שתיים היו,

והשלישית לפנינו.

מקווה שהמשיח יבוא ברחמים וכל עם ישראל יראו תגאו לאמן. הוא לא יכול לבוא ברחמים

רק אם אנחנו נעשה תשובה ונביא אותו,

אבל גם אז זה לא יהיה ברחמים גמורים,

אלא זה יהיה בדין רפה.

אם הוא יבוא לא בדין רפה,

אז זה יהיה בדין קשה, זה יהיה בעיטה.

אם לא נהיה חכמים לעשות לבד,

אז זה יבוא לנו בצורה כזאת.

ואלה הדברים שתדעי לך שחייבים לקרות.

אין מה לעשות.

המהר״ל מפראג אומר שמלחמת גוג ומגוג

חייבת להיות.

הרב, יש לי שאלה אז.

אז איך זה כל מיני רבנים אמרו שבכל מיני תאריכים תבוא הגאולה וזה לא היה?

אם היית שומעת את ההרצאה שלי אתמול בכפר זתים, ולא מאוחר את יכולה לשמוע בשידור חוזר,

אז התאריכים שהם אמרו היו אכן נכונים,

אבל עם ישראל לא היו מוכנים.

זאת אומרת,

כדי לקבל את הגאולה צריך להיות כלי שמוכן לקבל את הגאולה.

לדוגמה,

השם מוריד גשם.

אם תצאי החוצה עם פיילה,

תמלא את הפיילה במי גשמים.

אם לא תצאי עם פיילה,

תצאי רק עם הידיים, אז תוכלי למלא את הידיים.

אם עם ישראל היו מוכנים לגאולה בתאריכים שנקבו החכמים האמיתיים,

אכן היה זמן ראוי.

בכל הזמנים שהם אמרו שהם ראויים,

בגלל שישראל לא היו מוכנים, היו גזרות שמד ורצח נגד היהודים.

אז המקטרג קטרג ואמר לפני הבורא, אתה רואה?

אתה מביא להם זמן מיועד לגאולה והם בכלל לא מביטים אליך.

והיו גזרות כמו בשנת ת' ותת,

שהיה זמן שאמרו עליו חכמים שהוא ראוי.

גם בשנת תשן אמרו חכמים שזה זמן ראוי.

אבל מה לעשות שאנחנו לא השכלנו

ולא עשינו תשובה כמו שצריך.

יש אותו דבר לגבי מנהיגים.

יש מנהיגים שהם ראויים להיות משיח,

אבל בגלל שהדור לא ראוי,

אז הם לא הופכים להיות משיח.

זאת אומרת,

תלוי גם בעם, אם העם מוכן לקבל את הגאולה.

אם הוא מוכן,

אז לכן שואלים אותו, ציפית לישועה?

זאת אומרת, אנחנו אמורים לצפות. לצפות פירושו שאנחנו מכוונים בכל מעשינו,

שיגיע הרגע שיתגלה משיח, ואנחנו מוכנים לקבל אותו.

לא מופתעים.

אבל אם לא, רק אומרים טקסטים ולא מתכוונים,

אז זה לא נקרא שאנחנו מוכנים.

לכן,

הוא מחכה לנו,

ולא אנחנו מחכים לו, לצערנו.

תודה רבה, הרב. תהיי בריאה.

כן. רק עוד, אני מבקשת ברכה, אם אתה יכול. יש לי צפצופים באוזן כבר איזה שמונה חודשים.

אם הרב יגיד לי מה לעשות, או שיברך אותי. תשמעי שעתיים תורה שאני אומר כל יום במשך חודש,

ובעזרת השם, לא, תשמעי צפצופים.

תשמעי אותי עדיף.

תברך אותי, יריד בת ברטה.

רפואה שלמה.

תודה.

הרב, תברך שיהיו גשמים, אין לנו גשם. אתמול עשיתי את זה בטבריה.

לא בטבריה, בכפר זיתיץ.

כבוד הרב,

האם זה נכון שהאסלאם יגבור על הנוצרים?

משהו כזה? יש מישהו,

שמעתי ושמוע שזה נכון. האם זה נכון? ישראל תנצח את אדום זה נכון.

משיח בן יוסף זה התפקיד שלו לנצח את אדום.

מתי זה יקרה? בזמן הקרוב? אני מחכה בדיוק כמוך.

יפה.

עכשיו עוד דבר אחד.

אומרים שיש שמועה שדאעש עובד בשביל עם ישראל, אם זה נכון.

יש האשמה כזאת ויש בה מן האמת קצת.

אוקיי, תודה. תהיה בריא.

כן, יש פה שורה ראשונה, רגע.

חודש אמרתי.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

בתחילת הדרשה הרב אמר שבן אדם רשע גם אם הוא רק מביט בצדיק זה כבר יש בזה יכולת להשפיע ליישר אותו או משהו כזה, נכון? לא אמרתי כזאת. סליחה.

אמרתי שגם אם בן אדם הוא לא חכם

והוא ישמש כלי לחכם אז הוא מכוון לתכלית של הבריאה.

אוקיי.

בכל מקרה זה יתחבר אליי משהו אחר.

אני חשבתי אחרת. לא משנה.

אני רוצה להגיד משהו אחר.

בתור חילוני כל החיים, מה שעניין אותי זה החיצוניות.

ומהרגע שפגשתי את הרב בפעם הראשונה בחיים שלי, ששמעתי,

פשוט באיזשהו סרטון,

באופן אוטומטי נדבקתי, ומאז התחלתי יותר להתעניין

ברוחניות יותר. בקטע ניסיתי להביט פנימה

באופן אוטומטי, להקשיב לרב,

התחלתי יותר להביט פנימה והבנתי בעצם ש...

כי אני מביט בראי,

הראי, הרב אמנון יצחק, נו, טריקון,

זה הראי הרוחני.

ככה אני מרגיש.

כשאתה הראי שלנו,

מי שמביט בך יכול להסתכל פנימה ולעשות את התיקון האמיתי,

ותודה רבה לרב.

תהיה בריא.

תודה.

כן.

תן לה פה שאלה.

הרב,

ערב טוב. ערב טוב.

אני באוסטר,

אני רוצה לצאת כל יום שישי-שבת.

לאן?

לא משנה.

מה זה לא משנה?

אני ואשתי.

לאן אתה רוצה לצאת, אבל?

איזה מקום, לא משנה.

אחים שלי קשה להם להזמין אותנו.

גם אחים שלי קשה לה.

יש להם הרבה ילדים.

לא כל שבת שבת, בהוסטל. בהוסטל אתה יכול לקיים שבת?

אני בחדר, לבד.

לבד.

תגיד את הטלפון שלך.

054-80-42-448

מי שרוצה להזמין אותו לשבת ותשטוף,

הרי הטלפון לפניכם.

תודה.

תהיה בריא.

אמן.

כן, שאלה נוספת.

תן לבחור באמצע.

ערב טוב.

גם לך?

אבא שלי נפטר לפני חודשיים וחצי

מסרטן, לצערי.

אמרתי, אמן, תודה רבה.

אני רואה הרבה הרצאות שלך ביוטיוב,

וזה נורא מחזק אותי להתמודדות.

אמרתי, אני אשאל אותך איך,

תן לי עוד כלים ככה ל...

תקים שיעור פעם בשבוע לפחות. אני עושה, עילול נשמט אני עושה.

יופי. פעם בשבועיים.

יופי. אני גר בניצן, יש לנו בית חב״ת שם. אתה עובד ביום?

כמה שעות? שמונה? כן. ומה אחר כך אתה עושה?

מנחה ערבית.

וזהו.

זהו. נעימים הבאים.

בדרך כלל. שעתיים תלמד תורה כל יום.

כל יום תלמד שעתיים תורה בתענית דיבור.

לומד טאג' בדרך כלל.

טאג' זה לא מספיק.

צריך הלכות.

צריך ללמוד משניות.

צריך להכיר את התורה על כל מצוותיה.

יש ספר החינוך.

ששם כתובות כל התרי״ג מצוות.

תלמד אותם כדי שתדע.

ותתחזק. תמשיך לשמוע שיחות.

ובעזרת השם עד שתבנה בית נאמן בישראל.

אחר כך תמשיך הלאה.

אבל בינתיים כשאתה מזכיר את אבא המנוח תמיד תגיד הרני כפרת משכבו.

בסדר? בסדר גמור. תהיה בריא ובהצלחה.

כן.

עוד שאלה אחרונה בבקשה. כן ידו. בבקשה.

טוב כבוד הרב. גם לך.

שמעתי באחד מההצעות של הרב חיים אלוש שהוא אמר שהמלחמה האחרונה שהרב דיבר זה יהיה על בעצם המלחמה תהיה בגלל הרוחניות בגלל האינטרנט וכל הסכנה האם זה נכון מה זה משנה המלחמה יש לה מספיק סיבות לבוא

אבל זה גם כן יכול להיות סיבות אבל זה לא רק זה כל העבירות

ושלא מתקרבים אל הבורא אז מה לעשות הקדוש ברוך הוא צריך לעורר אותנו כדי שנצעק אליו.

עם ישראל התרגלו להיות במצרים התרגלו בשעבוד והכל

רק כשהם צעקו כבר שלא יכלו מקוצר רוח ומעבודה קשה רק כשהם צעקו ממש אז הקדוש ברוך הוא שמע אה עכשיו אני שומע מה אתם אומרים

מה אז הוא שחרר אותם

אבל כל זמן שמסתדרים עם המצב ולא נורא כל כך והכל בסדר והכל דבש כמו שאומרים היום

אז זה בעיה

אז הקדוש ברוך הוא לוחץ אותנו בשביל שנבין זה לא כל כך בסדר

ואז הם צועקים אליו באמת

הנה אתה רואה אין גשמים

כמה אנשים מטענים

כמה אנשים בוכים

כמה אנשים מתפללים על זה

מן השפה ולחוץ

אבל פעם לדוגמה בתימן לא היה גשם

היו יוצאים עם תיבה לרחובה של העיר מוציאים ספר תורה הולכים אפילו לבית קברות

עומדים לוקחים את התינוקות ובוכים לפני הבורא וכו'

הנה מלך מרוקו

לא היה אצלו גשם ושמה איזה ארץ שכונה

לא ירד גשמים פנה ליהודים ביקש מהם עכשיו לפני שבוע

ביקש מהם תתפללו

התפללו תוך 24 שעות ירדו גשמים בא לבית הכנסת שלהם בירך אותם

שיבח אותם הוא אוהב יהודים והוא מאמין גדול

אתה רואה אבל זה צריך להיות מרוקאי

אבל אם יש לך אשכנזי אז זה לא עובד אתה מבין הוא חושב על פצצות

לפוצץ עננים

הבנת?

טוב אז למסקנה מה אני צריך לחשוב?

האם אני צריך לחשוב מהמלחמה או צריך לחשוב בגלל פגיע הטכנולוגיה? אתה צריך לא לחשוב כלום אתה צריך פשוט מאוד לשמור תורה ומצוות ביראת שמיים

וזה החיסיון שלך

מאיזה סיבות זה בא מה זה עניינך? מעניין אותך מה אתה

ומה לא יפגע בך אתה צריך להישמר

תשמור על עצמך נקי וטהור והכל יהיה בסדר

תודה כבוד הרב תהיו בריאים אני מודה לכם

ובעזרת השם יתברך נתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות