אם מדברים אלינו לא יפה, אנחנו מתהפכים לחלוטין! איפה הכרת הטוב?
בן אדם צריך להבין: יש לנו מידות גרועות ופחותות של חוסר הכרת הטוב לאין שיעור! אם מדברים אלינו לא יפה, אפילו שאנחנו חייבים הכרת הטוב לאדם שמדבר אלינו, אנחנו מתהפכים לחלוטין! מתהפכים לחלוטין.
היה פעם בן שהיה בחוץ לארץ ושלח מכתב לאבא שלו, וכתב לו מכתב, ואבא שלו לא יודע לקרוא, אז שׂם את המכתב בכיס ויום אחד ברחוב עצר מישהו ברחוב
ואמר: "עשה טובה! אני לא יודע לקרוא הבן שלי שלח לי מחוץ לארץ מכתב אם אתה יכול לקרוא?"
הוא היה ממהר אז הוא הקריא לו את זה במהירות: "אבא! אני תקוע! אין לי כסף! שלח לי כסף!"
אמר לו: "תביא תביא תביא אם הוא מדבר ככה – חבל על הזמן! לא אשלח לו שום דבר..."
לקח את המכתב שׂם בכיס, אחרי כמה זמן חשב ואמר: "לא יכול להיות שהבן שלי מדבר ככה! כמו שאני מכיר אותו הוא לא כזה..."
בהזדמנות אחרת ישבו ככה בישיבה עם המדעת וגת ככה, נתן למישהו לקרוא, אמר לו: "תעשה טובה! תקרא".
קורא לו: "אבא! אני תקוע, המצב קשה...!"
- "או! אם ככה הוא מדבר - נשלח לו!"
אותם מילים, אותם מילים השאלה: איך אומרים? באיזה טון. אומרים דבר איתם בלשון פיוס, אם לא תדבר בלשון פיוס הכל מתהפך. אבא טוב! אתם יודעים שאבא טוב? אבא טוב, עד מתי? שהוא מרים את הקול... ברגע שהוא מרים את הקול הילדים מתהפכים, פתאום הם נהיים ככה, מורידים את הראש אומרים ביידיש ברתמים עושים ככה, הולכים בורחים לחדר השני ופה ושם 'ברוגז'. איפה הכרת הטוב? אבא מגדל! מחנך, מלביש, נותן, מעניק, אוווו... כמה עושה אבא! כמה עושה אמא, אבל מילה אחת ככה פגעו לו קצת בכבוד בגאווה – פישששששש... שוכח הכל. מקבלים תשעים חמורים לובים! כסף הכל מקבלים מה...
אומרים להם: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל,
אומר: "דבר אלי יפה! אתה שומע? דבר אלי יפה, תפייס אותי, אם לא תפייס אותי - אז יש לך בעיה! אני לא אתן את זה מנדבת הלב..."