פנחס ראובן הסוחר וחבורתו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

טבעו של אדם כמו ערן בן עזרא לטשטש ולהרחיק מעל זיכרונו

את סימני השעבוד והביזוי שבעבר.

הרי הוא היה נוכל גדול שהונה אנשים בחברה שנקרא דולפין.

הוא כותב בפייסבוק שלו שהוא לא היה לו חלק בזה,

הוא רק היה נאמן, הוא בכלל לא היה בחברה שקרן רמאי.

הוא היה שותף 50 אחוז, זה מופיע בחברות,

זה גם מופיע בפסק דין עם סמי לוי,

שהוא לקח ממנו 100 אלף דולר בעוונטה וחילק את זה עם השותף השני שלו ולא רצה להחזיר.

השופט פסק שהוא צריך להחזיר

וגם אמר עליו דברים קשים ואיומים שכל כולו נוכל.

חברה שלא הייתה שווה אפילו את הנייר שנכתב עליו ההסכם, הוא כותב השופט.

והוא בבית משפט ממשיך להגיד שהחברה שווה מיליונים והשופט צוחק עליו,

היא לא שווה אפילו את הנייר.

והוא עשה תרגילים של סטודנט

לעריכת דין על חשבון מישהו שרצה לקחת לו את הכסף.

דברים קשים ואיומים, אני אצטט אותם.

אבל הוא לא רוצה לזכור את זה,

אז לכן הוא מטיל דופי באחרים שהם משקרים.

אבל מה לעשות ששופט פסק,

וזה כתוב, זה פרוטוקול של בית משפט,

וזה יעלה בדקות הקרובות לאתר שופר.

תקראו בעיון שמה.

בדיוק איך מכנה אותו השופט שמה?

הוא אומר שכל החברה שהוא פתח זה היה עורבא פרח,

כמו העורף של נוח.

עורבא פרח.

הכל חריט נוכל מאלף עד תו.

הוא גם מספר שהוא ויתר על מיליון,

מיליון דולר בארצות הברית, כי הוא גילה את האמת,

בעשרת אלפים שעות של בירור.

הוא חזר בתשובה דרכי משמיעת קלטות,

והגיע לארץ. לא בגלל זה.

היו לו בעיות שמה,

שבגללן היה צריך לבוא לפה.

אני לא אגיד לכם בדיוק, אתם תבדקו ותחקרו,

אבל משהו שנוגע לכרטיסי אשראי,

עוד ידובר בעניין.

אבל מכל מקום, האיש הזה נוכל,

שהונה רבים,

וחייב המון כספים,

והיו לו המון משפטים,

משפטים בלידעו.

אדם שכל יום נפגש עם בחורה אחרת, לפעמים קמה,

כפי שמעידים חבריו וסובבים אותו,

רוצה רק יפות במיוחד,

כבר הרבה זמן הוא מחפש והוא לא מוצא.

בחודשים האחרונים הייתה לו נהגת,

חודשיים-שלושה בערך נהגת.

אין דין ייחוד ואין כלום, אין חשש

ממראות אסורות,

ואין לו פחד של גס לבובה.

הרבה מהאנשים שדיברתי בינתיים

אומרות שהוא זרק אותם ממש, זאת אומרת,

בא לפגישה ופתאום הוא קם והלך,

בלי כלום. אחת סיפרה שהיא הייתה בפגישה באיזה בית קפה,

והוא בא,

ישב איתה פחות מעשר דקות, רק הוא דיבר,

כי היא לא מצאה חן בעיניו כנראה,

ורק הוא דיבר, והביא את הספרים כמובן של המחבר,

של הספרים אחד ושתיים,

וישב איתה שם, וקבע פגישה, מישהו, באמצע הפגישה שלה,

הוא בא לבית הקפה,

לקח אותו והלך, ואמר לה, תקראי בספרים, אני הולך.

והלך, השאיר אותה ככה, בזקנה אומללה.

טראומה היא קיבלה מזה.

וכך מעשיו כל הזמן, הוא מבקש, שטחו לי ואני אתן לכם עשר אלף דולר,

חמש עשרה אלף דולר,

מה אכפת לי לנסות עוד פעם?

יש פראיירים בלי סוף.

רחמנא ליצלן, מה זה האיש הזה?

והוא,

הוא,

אה,

מאחורי כל זה, שתדעו, יושב אחד שקוראים לו פנחס רובין,

ויתלקטו אנשים ריקים ופוחזים סביבו,

הלא הם ערן בן עזרא ויוסף מצרחי,

ועוד כמה כאלה שהם עושים כסף

מהפצת דיסקים וספרים

של כל מיני מחריטים.

יש להם פעם אחת אישה שקוראים לה סעדה,

ככה אמרו לי,

שהיא כבר רואה דברים.

ויש כל מיני כאלה שהם מוצאים בני חמש עשרה,

שזה הכול מתוכנן,

ויש עוד כמה כאלה, והם לוקחים כל מיני אנשים כאלה, שזה מיסטיקה,

ויודעים שהתמימים והתמימות באים לכנסים,

עושים עליהם את הקופה, כמו שאומרים,

לכאורה מחלקים הרבה בחינם,

אבל מתרימים

כסף מאחרים בשביל לחלק בחינם,

וככה מתרבה הכסף, והחבר'ה מרוויחים, והכול בחינם,

זיכוי הרבים.

כן, אבל את התרומות לקחתם מאנשים שמאמינים

שאתם צדיקים ומתכוונים לזכות את הרבים.

אבל הרי אני מכיר את פנחס ראובן, אני גידלתי אותו.

כשהוא בא אליי בפעם הראשונה הוא היה בריון,

בריון עם 12 תיקים על בריונות במשטרה.

הוא בא לבקש ממני לעשות הרצאה, והוא חייב אותי.

מה הפירוש? אתה חייב לעשות הרצאה.

אמרתי לו, אני לא עושה

בכל מקום שאתה חושב.

וזרקתי אותו מהמשרד, ואחרי זה הוא בא,

וחילצתי אותו מכמה בעיות שהוא פשט רגל המתפוס,

ועוד סיפור ארוך שלא נספר אותו היום. מכל מקום,

אני הייתי קשור לרב שפירא, זכר צדיק ברכה, והוא כביכול היה בעל תשובה שלי,

והיה נשמע לי,

ותמונתי בשביל הביזנס

הייתה מאחוריו,

איפה שהוא נמצא וחושב שהוא גלגול של דוד המלך,

מלכות בית דוד, מלכות דוד,

כל היום אומר תהילים,

איי איי איי, כמה הוא מטריד את דוד המלך,

יא בה ביי.

מכל מקום,

וכל דבר היה רק כסף.

כך אמר לי הרב שפירא, זכר צדיק ברכה,

ראובן פנחס זה כסף.

ואני לימדתי אותו בשביל זיכוי הרבים,

אחרי שהדפסתי מאה אלף, מאה עשרים בסופו של דבר,

ספרים של הרב לוגסי.

אחרי שהדפסתי את זה,

אמרתי לו, תשמע, תעשה ככה,

תרוויח רק שקל על ספר,

בסוף תהיה משביר לכל.

מאז הוא גלגל מאות מיליונים,

מאות מיליונים, אוניות של נייר,

מגיעות לפה והוא מדפיס ספרים לכולם, לכולם, לכולם, לכולם.

אז גם קיבל עצה, גם קיבל ברכה, הוא עוד היה אומר את זה עד לפני כמה שנים, שזה הכל בזכות, בזכות, בזכות.

ברוך השם, הוא לא תרם לשופר שקל אחד.

ואמרתי לו, אני אין לי פנאי להתעסק בזה, לעשות ספרים כל הזמן, כל הזמן,

אז תעשה אתה.

בהתחלה הוא התחיל ככה, עם שקל-שקל, היום הוא כבר מרוויח הרבה יותר,

לא מסתפק בשקל.

אבל זה הפטנט. מה הוא הביא?

את ברי סימון,

שירדה בינתיים, אבל הוא עשה עליה מיליונים.

הביא את גליה, שזה חרטא, כל הילדה האוטיסטית.

הביא את הרבנית קוק,

שיש מי שלא הסכימו שהיא תדבר

מסיבות שלא אפרט.

הביא כל מיני כאלה,

הדיבוק, שזה היה בלוף רק לעשות כסף

בהפצת הדיסקים והכול.

כל אלה שבעצם דעת גדולים לא הסכימו, והרב שפירא אמר לו

לא להביא אותם,

זה לא דרך להביא אישה שהייתה חשפנית,

שהיא תלמד את בנות

ציון, כמו שאומרים, חרדיות מבני ברק,

ותספר סיפור אישי.

לא צריכים ילדה אוטיסטית, שהכול בלוף בספר,

שאחרי זה היא אמרה שבתאריך כך וכך היא תמות, ואם לא כך וכך, וקשקוש,

הכול לא קרה.

בינתיים מכרו כל כך הרבה.

אז הוא עשה את הכסף, מה אכפת לו? העיקר שיש סיפור.

והדיבוק, אפילו שהוכח שהדיבוק זה בלוף,

הוא עשה עוד כנס דווקא באצטדיון

ביד אליהו,

והביא עוד פעם את המדובקת שהייתה בטמפלוויזיה,

והשמיעה קולות עוד פעם, ואמרה שהיא קיבלה כסף

בעבור זה.

וכן על זה, זו השיטה שלו מאז ומתמיד.

האיש מחטיא הרבים,

לא מזכה הרבים.

הוא לא מחפש להגיד לא דברי תורה אמיתיים ולא כלום.

העיקר סיפורי בדים.

ולוקח סביבו אנשים,

יש אנשים שחייבים לו, כי הוא מדפיס את הספרים לרב בניהו,

והוא מדפיס את הדיסקים לזמיר,

והוא מדפיס לזה ומדפיס לזה ומקליט לזה ועושה לזה, וכולם, זה הברנצ'ה שלו.

לכן כשהוא עושה אצטדיון הוא מביא את אותם אנשים כל הזמן והם אומרים מה שהוא רוצה שהם יגידו.

ותמיד הוא תופס את המיקרופון וצועק כמו האדם הקדמון

וואלה וואלה וואלה וואלה וואלה וואלה וואלה וואלה, זהו.

וזה והתלקטו אנשים ריקים ופוחזים סביבו,

והם כולם יד אחת נגדי.

עכשיו הם גם משקרים.

מה הם משקרים?

אומרים שהרב יוסף שני,

הוא אומר כך וכך, ואומרים שהרב הזה אומר כך וכך,

ואם תשאלו את הרבנים, לא שמעו בכלל את כל הדברים,

והוציאו מהם דברים כך וכך, ומפרסמים בשמם,

ואני אפרסם בהמשך את אלה שבינתיים שמעתי

מה באמת היה שם.

אבל זה החבורה,

ותדעו שכל מה שמתרחש מסביב, זה הכל מניעים,

אותם אנשים שפועלים בשביל כסף.

כסף,

כסף,

ועוד כסף.

אז לכן

צריך לדעת, הם לא יכולים לשמוע

את הביזוי

ואת הזלזול של מה שמגיע להם על עברם.

הרי הם יפשפשו בעברם,

מי הם היו,

זה אנשים איומים לחברה.

והיום הם פתאום ניאמן דה עומר להגיד מי צדיק, מי לא.

תסתכלו כמה הם כללים.

רשעים, רשעים, ארורים.

זה עין בין עין.

שלחו לי

כמה כיתובים שהוא כתב

לבחורה בת 22 שהוא נפגש איתה.

היא חשבה שהוא בסביבות 30. והיא גילתה שהוא בן 41. אבא שלה בגיל הזה

עשר דקות הם היו, וזהו, הוא שחרר אותה.

אז הוא כותב לה,

היא כתבה שזה בלוף, כל הילד בן 15. והיא מספרת

שאישה אחת כמעט הפילה מהפחד ממה שהיא שמעה מהילד בן 15 על כל מה שיהיה וכו'.

אז היא דיברה נגד, והוא התחיל לקלל אותה. הלוואי שתמותי היא,

ואני אדאג שתמותי היא,

ואת צריכה לחזור בתשובה, ואם לא, את עושה ככה.

איזה דברים? מי מדבר ככה?

מי מדבר ככה? דברים כאלה מדברים דברים איומים ונוראים.

וככה דרכו. עוד אחד סיפר לי היום,

שאת כל מי שלא מוצא חן בעיניו רשע, מחטיא רבים,

אלף איש ימות וכו' וכו'.

מה זה הדבר הזה?

ואלה המנדאומרים הטריים היום. איך הוא קורא לעצמו?

הוא נמצא בחבורה של גדולי הדור, המסרחי

והזמיר

ורמי

וג'דתי, וגם הוא, וגם אני חותם, וגם אני, וגם אני.

לא יאומן כי יסופר לאיזה דור הגענו.

זה מה שנאמר, חוצפה יזגן.

נערים פני זקנים ילבינו.

ירהב הנער בזקן.

מנוערים

מיראת שמיים,

מתורה,

ממצוות,

ומעיזים פניהם נגד זקנים.

זקנים בחוכמה וזקנים בגיל,

אין להם שום בעיה.

יש להם פייסבוק.

איך אתה מחזיק פייסבוק?

הרי כל גדולי ישראל יצאו.

גם אני יכולתי לעשות פייסבוק,

ולא עשיתי.

למה לא עשיתי?

כי גדולי ישראל אמרו לא לעשות.

גם אתר אינטרנט לא רציתי לעשות.

רק הרב שלי אמר לי לעשות.

גם וידאו לא רציתי להפיץ.

הרב שלי אמר לי לעשות.

אם לא, לא הייתי עושה.

אבל זה ההבדל.

אני עשיתי על פי גדול דור.

אני מחזיק גם אייפון על פי גדול דור, הרב שטיינמן.

אבל אתם לא.

אתם צדיקים, אתם צדיקים.

כן, אתם מחזיקים את זה בשביל לקלל יהודים,

לקלל נשים,

להזמין אותם לפגישות, לראות את מראיהם ולסלקן מעל פניכם.

כן, זה מה שמשמש אתכם.

רחמנא ליצלן.

אבל הגר לא הייתה כך.

אפילו שהיא הייתה שפחה ומצרית,

הייתה פי אלף אלפים יותר טובה מהם.

פי אלף אלפים.

היא אמרה

ששריי גברתי

חזרה בה מיד.