הרב הקדוש רבי יחזקאל מכוזמיר זכותו יגן עלינו אומר, בעקבתא דמשיחא יתוקנו אותן הנשמות שהתחצפו נגד ירמיה הנביא, על ידי שיסבלו עניות ודחקות ולא יהנו מן השר. ועוד אמר אדוני אבי זקני זצוק"ל, שעיקר הנסיונות שיהיו בעקבתא דמשיחא יהיו רק בממון. עיקר התיקון יהיה על אותם האנשים הנאמר בירמיה, שאמרו שרוצים להקטיר למלכות שמים, שעל ידי זה נשבע לחם ונהיה עשירים, ומן אז חדלנו לקטר למלכות שמים חסרנו כל.

מסתמא כך היה שמאז שחדלו לקטר למלכות שמים חסרו כי בודאי לא אמרו שקר גלוי ומפורסם לפני הנביא, והענין הוא כך, בתחילה היו מושכים השפע מצד הקדושה מה' יתברך בעצמו, שהוא על פי רוב העבודה שעבדו את ה' יתברך בשלמות, אך לאחר כן, שקלקלו לא היה בהם כח למשוך השפעה מצד הקדושה, ועל כן כתרו למערכת השמים והמשיכו השפעתם מן השרים, וכשהוכיח להם הנביא על זה והיו חוזרים בתשובה, השליכו את הסתרא אחרא, אבל הקדושה עדין לא באו, והיו נשרים קרחים מכאן וקרחים מכאן. וזה שאמרו, מאז חדלנו חסרנו כל, ורצו לחזור לסורם להמשיך השפעה מהסתרא אחא חלילה, אמנם הנביא רצה שיקבלו עלהם איסורי עוני, ועל ידי ה יהיו חוזרים למשוך השפעה מן הקדושה, כמו שכתוב המקיים את התוה מעוני סופו לקיימה מעושר, כי מקודם צרי לגרש הרע על ידי העוני ואח"כ לבוא אל הקדושה. כמו שנאמר, כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, אז כתוב גיטין מקודם ואח"כ להתקדש קידושין. אז קודם כל גט לסתרא אחרא, ואח"כ להתקדש בקדושה. ואותן הנשמות יתוקנו בעקבתא דמשיחא, שיסבלו עניות ודחקות ולא ירצו ליהנות מן הסר לילך במלבושיו.

מה שמענו? עיקר הנסיונות עכשיו בעקבו של משיח, זה יהיה בעניני ממון, ויהיה כנגד אותם אנשים שחיו בזמן ירמיה המלך, והיו מקטרים למלכות שמים דהיינו לשרים של מעלה הממונים מכל אומה ולשון, ואמרו שעל ידי זה הם ישבעו לחם ויהיו עשירים, ואחרי שהם הפסיקו כי ירמיה הנביא אמר להם לחזור מדרכם הרעה, הם אמרו שמאז שהפסיקו לקטר למלכות שמים הם חסרו כל, גם מצד הקדושה וגם מהצד השני, וזאת למה? משום שבהתחלה הם היו בסדר, והיו עובדים את ה' כראוי, והיה נמשך להם שפע מצד הקדושה, מצד ה' יתברך בעצמו, כי הם עבדו את ה' בשלמות, אבל לאט לאט קלקלו, וכבר לא היה להם כח למשוך השפעה מצד הקדושה, מתפללים לה', מבקשים מה', עובדים את ה' ולא רואים שנמשך להם שפע, על כן הם כיתרו למלכות שמים, והמשיכו השפעה מן השרים, והנביא הוכיח אותם על זה והם חזרו בתשובה והשליכו את הסתרא אחרא, אבל לא חזרו למדרגה הקודמת של הקדושה, אז גם מפה לא נמשך שפע וגם מפה לא נמשך, וזה מה שהם אמרו, חסרנו כל. ורצו לחזור לסורם, למשוך מהסתרא אחרא שאין דרישות גדולות בשביל לקבל מהסתרא אחרא, היא מוכנה לתת בשפע העיקר שתהיה שם, אבל הנביא רצה שיקבלו עליהם יסורי עוני, ועל ידי זה יחזרו למשוך השפעה מן הקדושה. כמו שכתוב "המקיים תורה מעוני סופו לקיימה מעושר" וצריך קודם לגרש את הרע על ידי העוני ואח"כ לבוא ל ידי קדושה. וזה מה שאמר, קודם גיטין ואח"כ קידושין. אותם הנשמות שהיו בזמן ירמיה הנביא מתגלגלות בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, והם אלה שסובלים עניות ודחקות, ולא רוצים ליהנות מן השר לילך במלבושיו, דהיינו לא זונחים את עבודת ה' יתברך ונדבקים בקדושה למרות הקשיים והעוני, ולא חלילה פונים לכל דרך אחרת. זה דברי הרב הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר זכותו יגן עלינו בשם אבי אדונו זקנו.

ועוד הוא אומר בשמו, שבעקבתא דמשיחא שאין בנו כח לתוה ועבודה כראוי, עיקר קיום העולם על ידי עמוד גמילות חסדים, והוא פירש ככה: כתוב "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", אבל כתוב בך חותמין, והיה ברכה בך חותמים, מה זה והיה ברכה? איך מסיימים את הברכה? "ברוך אתה ה' מגן אברהם" אז רק אתה תהיה ברכה ובך חותמים ולא בכולם, ברוך אתה ה' מגן אברהם יצחק ויעקב, אלא מגן אברהם. על זה שכתוב בך חותמים, הוא פירש את זה כך: אמרו רבותינו ז"ל על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, וזהו הענין שאנו אומרים "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב", ז"א אנחנו רוצים למשוך עלינו את העבדות שלהם, שזה השלשה עמודים שהעולם עומד עליהם. אלהי אברהם זה עמוד של גמילות חסדים, עמוד החסד, אלהי יצחק זה עמוד העבודה, ואלהי יעקב זה עמוד התורה כידוע. ואמר, שעד הבעל שם טוב זללה"ה, היה העולם עומד על עמוד התורה, ומן הבעל שם טוב ז"ל התחיל עמוד העבודה, ועכשיו בעקבתא דמשיחא קיום העולם הוא על עמוד של גמילות חסדים.

והענין הוא כי באמת צריך האדם להיות עובד את ה' בשלשתן, אך כל זה היה מקודם שהדורות היו שלמים בכוחם שלא יתגבר עליהם עול הגלות כל כך, אבל היום הדוחק והצרות והיסורים, הגלות בחו"ל והגלות בארץ, אז קשה מאד לאדם להיות שלם בשלשת דרכי העבודה, ובעוונות הרבים מחמת אריכות הגלות נתמעט לבבנו עד שאין בנו כח לתורה ולעבודה כראוי, על כן עכשיו עיקר קיום העולם הכל תלוי בגמילות חסדים, ועל ידי זה נותן קיום לכל, כי ענין גמילות חסד הוא שנותן אף שאין מגיע לו מצד הדין, כיון שאדם גומל חסדים, אז זה לפנים משירות הדין, ממילא הוא מקבל שלא על פי דין אלא לפנים משורת הדין.

וכן יתעורר למעלה גם כן להשפיע אלינו במידת טובו בלבד, לא כנגד מה שאתה עובד את ה' באמת, כי לפי זה לא היה מגיע, כי אין אנשים שעובדים את ה' בשלמות, לא בתורה ולא בעבודה. אז מה נשאר? גמילות חסדים, וגמילות חסדים זה לא הולך לפי הדין אלא לפנים משורת הדין, אז לכן מתעורר מלמעלה גם להשפיע עלינו במידת טובו בלבד.

וזה מה שאומר הכתוב, "וזכרתי את בריתי יעקב" זה עמוד התורה. "ואף את בריתי יצחק" זה עמוד העבודה, "ואף את בריתי אברהם אזכור" זה עמוד של גמילות חסדים, היינו בעקבתא דמשיחא שאין בנו כח לתורה ועבודה כראוי, אף את בריתי אברהם לבד אזכור, הינו העמוד של גמילות חסדים כמו שלמדנו. וזה שאומר רש"י ז"ל, יכול יהיו חותמים בכולם? פירוש, מה הפירוש חותמים, חותמים הכוונה האם יתכן שהחתימה והסוף בקץ הגלויות האם זה יהיה חתימה בכולם שיהיה גם תורה גם עבודה וגם גמילות חסדים? תלמוד לומר "והיה ברכה", בך חותמים, עיקר החתימה בקץ הגלויות יהיה בסוג העבודה של אברהם אבינו. רוצה לומר החתימה והקץ של הגלות בעקבתא דמשיחא, כשיתמעט הלבבות יהיה עיקר קיום העמדת העולם בך, בעמוד של גמילות חסדים על ידימידת אברהם אבינו ע"ה בלבד. ויש בספרים הקדושים שאומרים בך חותמים, שיגאלו ישראל בזכות התשובה, אין ישראל נגאלים אלא בתשובה, שזו היתה עבודתו של אברהם אבינו בתחילת העולם וככה מסתיימת העבודה בסוף העולם, על ידי התשובה שיעשו ישראל, כמידתו של אברהם לגייר גרים ולהחזיר בתשובה, לכן אומר לא עמוד העבודה ולא עמוד התורה, אלא גאולה תבוא על ידי בעלי התשובה, וזה מה שאומר "בך חותמים".

לכך זה נקרא עקבתא דמשיחא, כידוע שהעקב זה סופו של הגוף, ובעקב את שכל בכלל, ז"א הדור האחרון של עקבתא דמשיחא אם היה להם שכל גדול אז היו עובדים את השכל כמו בדורו של הבעל שם, והיו עוסקים בתורה כך וכו', אבל בדור הזה אין שכל, וחכמים בלא דעת אנחנו אומרים, אז לכן הקיום והעמדה לרגל איך מה מעמיד את האדם על רגליו, בעקבו של משיח, מה מעמיד את האדם? מה שמעמיד את האדם זה הממון, כמו שכתוב "ואת היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו, וכיון שראינו שבדור האחרון תהיה עניות גדולה, חכמים אמרו לנו עד שתכלה פרוטה מן הכיס, אפשר להסביר גם שתכלה פרוטה מן הכיס, כיס זה מקום שאוצרים בו את הכסף, לא יהיה חסכונות, הכל יתפזר יהיה יותר הוצאות מהכנסות, עד שתכלה פרוטה מן הכיס, איך אומרים היום, תנער אותי, לא תמצא שקל, הכל זה רק חובות. אפשר להגיד גם לא יהיה פרוטה בכיס, כי כולם מגהצים בכרטיסים, ויש אוברדרפט וסומכים עליו וכו', יש הרבה מה להגיד. אבל היקום שברגליהם זה בממונו של אדם שמעמידו על רגליו, וכן יהיה בעקבתא דמשיחא קטני הדעת, עיקר הקיום עולם, איך יתקיים העולם? על עמוד של גמילות חסדים שהוא בממונו, אנחנו פרשת תרומה, "ויקחו לי תרומה מאת איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי", אז אומר שעיקר הקיום של העולם זה עמוד של גמילות חסדים שהוא בממונו, כי עיקר גמילות חסדים הוא בממון ועל כן נקרא עקבתא דמשיחא על שם העקב, שהעקב מעמיד את האדם ומה מעמיד את העקב את האדם, זה ממונו, שנאמר "בעת היקום אשר ברגליהם".

אז בעקבתא דמשיחא הוא אומר, כשאין לנו כח לתורה ועבודה כראוי, עיקר קיום העולם על ידי עמוד גמילות חסדים, והיה ברכה בך חותמים, כמו שאברהם נתעסק בגמילות חסדים כל הזמן והעמיד את כל העולם של האמונה, כך בדור האחרון, ובאמת זה הזכות שנותרה לנו שזה כל אחד יכול לקיים במה שהוא יכול, אז כל אחד כפי כוחו יכול לקיים מצווה זו ויתחשבו איתו מן השמים להשפיע עליו, אבל אם היו דנים אותנו לפי סוג העבודה שלנו, התורה שלנו, המצב היה חמור לפחות כמו בדורות של ירמיה שהם לא עשו את רצון הבורא כראוי נסתם להם השפע, עד שפנו לסתרא אחרא. אבל אנחנו נשאר לנו שארית שבעקבתא דמשיחא הקב"ה יתחשב בקטנות מוחין שיהיה בדור הזה, עד שהשאיר לנו לפליטה את עבודתו של אברהם אבינו גמילות חסדים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו  יגדיל תורה ויאדיר.