http://live.shofar-tv.com/videos/4617

17-1-15

"וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'". זהו שאמר הכתוב כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה.

שלמה המלך ע"ה אומר, העושק יהולל חכם, ויאבד את לב מתנה, אמר בר סיימון, כי העושק זה משה, שעשקו אותו דתן ואבירם, יהולל חכם - ערבבו אותם, ויאבד את לב מתנה, וכי תעלה על דעת שהיה משה מתאבד? אלא הם שהקניטוהו ואמרו, ירא ה' עליכם וישפוט, ואף הוא מקפיד ואומר, ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה, אמר לו הקב"ה, אני כתבתי עליך שאתה עניו, ואתה מקפיד על דברי? באותה שעה ביקשה מידת הדין לפגוע בו, אמר לו הקב"ה, וכי בשר ודם אני במידותי שאיני מרחם? הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה'".

מה כתוב כאן? העושק, מי הנעשק פה? משה רבינו, מי עשקו אותו? דתן ואבירם, מה זה גרם? יהולל חכם, מה זה יהולל חכם? ערבבו אותו, יש מושג היום, מה אתה מערבב אותי, תגיד מה אתה מערבב אותי? זה כבר כתוב במדרש מזמן, אלפי שנים. יהולל חכם -  ערבבו אותו, מה זה ערבבו אותו? הכניסו בו הרס דבריהם ונתערבב עם מה ששמע מהם ומה שרצה להגיד לה' יתברך, ויאבד את לב מתנה? בזה הוא איבד את ליבו, שליבו היה קדוש, ועל ידי זה הוא אמר דברים שלא כהוגן כלפי ה'. שואל המדרש, וכי תעלה על דעת שהיה משה מתאבד, ויאבד את לב מתנה? אלא הם שהקניטוהו ואמרו, ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה, אתם הגורמים ואז שנכנסתם לפרעה הוא הכביד עלינו את העבודה, ואתם הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה, אז הם הקניטו אותו, ואף הוא מקפיד ואומר, לאור מה שהוא שמע, הקפיד בדבריו ואמר לקב"ה, ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה והצל לא הצלת, אז הוא בא בטענה, אמנם לטובתם של ישראל, לעורר עליהם רחמים, אבל הוא הקפיד בדבריו כלפי שמיא, באותה שעה ביקשה מידת הדין לפגוע בו, אמר הקב"ה וכי בשר ודם אני במידותי ואיני מרחם? בשר ודם אם פוגעים בו אז הוא לא מרחם, אבל אני מה, לא ארחם? לכן כתוב "ויאמר אליו אני ה'", מידת הרחמים. עד כאן זה המדרש. אייי. לא יאומן כי יסופר.

חז"ל מספרים לנו ומגלים לנו שבעצם דבריו של משה רבינו שאמר למה הרעות לעם הזה, לא היה כל חטא, אלא תפילה ובקשה, וכל התביעה היתה, ששמע דברי העושק של דתן ואבירם, שאמרו ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו, והם שערבבו אותו ופגמו את דבריו. לא יתכן שמשה רבינו הושפע במשהו מדבריהם, שהלא הוא ידע את רשעתם של דתן ואבירם, כמו שכתוב "ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים ניצים, ויאמר אכן נודע הדבר". ואמרו חז"ל במדרש שמות רבה א' ל"ה, היה משה מהרהר בליבו ואומר, מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות, מה זה שהם משועבדים מכל האומות, למה? זה לא הולך עם חשבון סתם, לא מתנפלים על עם שלם ועושים איתם מה שרוצים סתם, יש סיבה שרשית צריך למצוא מה היא, והוא בתור אדם שחשוב ומתבונן בבריאה בכל דבר, אז הוא שואל את עצמו בליבו, מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות, שהם משועבדים באומות. כיון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהם, היאך יהיו ראויים לגאולה אם דתן ואבירם הם מלשינים, אם הם מספרים לשון הרע עכשיו אני מבין על מה נשתעבדו כל ישראל. שמעתם? שניים דיברו לשון הרע, פעם אחת זה כבר סיבה שכל ישראל השתעבדו. אכן נודע הדבר, עתה ידעתי באיזה דבר משתעבדים, ראה בהם את המקור של השחיתות, עד שתלה בשני רשעים אלה את כל שעבודם של ישראל, אלא שמשה היטה אוזן לדבריהם, כדי להיוודע על סבלם של ישראל ולהשתתף בצערם, למה הוא הקשיב להם בכלל? שהם אמרו לו ירא ה' וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו? בשביל לדעת מה מתלוננים ישראל, מה כואב להם.

אני עושה הפסקה קלה ומגלה לכם סוד, כשמשה רבינו שמע על הגזרה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אז היתה לו תמיהה, איך זה יכול להיות שהקב"ה מניח שהמצרים יקחו ילדים חפים מפשע וישליכו אותם באלפיהם ליאור להטביע אותם, אז ה' אמר לו, שאלה שמושלכים ליאור הם רשעים גמורים, ואמר לו אם אתה רוצה לבחון את הדברים אז תציל אחד או שתיים ותראה, והוא הציל שניים, ומי הם? דתן ואבירם. והם עמדו כנגדו לאורך כל הדרך. מביא את זה רבינו אפרים מבעלי התוספות.

אז ז"א, גם אחר כך היתה בעיה, משה רבינו הציל, הוציא את הערב רב ממצרים, בלי שה' אמר לו, ה' אמר לו להציל את בני ישראל, והוא את הערב רב לקח איתם, אלה שכאילו נספחו לישראל, ואח"כ הם שהחטיאו את ישראל בעגל, ואמר לו ה' רד כי שיחת עמך, זה העם שלך, לא שלי. עשו עגל מסכה, בקיצור רואים עוד פעם שמשה רבינו ניסה כמה שיותר לקרב כמה שיותר לעשות ויצא בסוף בהיפוך. יש עוד מעשה עוד שניים בענין הזה.

בכל אופן רואים, שניים מדברים לשון הרע זה יכול לגרום לאומה שלמה לסבול, לא יאומן כי יסופר. במקום שיכירו לו טובה שני הרשעים האלה דתן ואבירם עומדים כנגדו כל הזמן, יוצאים ניצבים בפניו, חצופים עזי פנים, אבל אתה חיים שלכם אתם חייבים לו, אם הוא לא היה מוציא אתכם מהיאור הייתם מתים, רשעים זה רשעים, זה לא משנה, תחזיר אותם בתשובה, לא תחזיר אותם, תציל אותם לא, זה לא משנה, רשע נשאר רשע, המהות שלו נשארת רשע. כל זמן שהוא לא יתקן את מידותיו הוא לא יעלם מרשעתו.

אז ז"א, הדברים הם ברורים, ופה יש טענה, מה הטענה? זו היתה גדולתו של משה רבינו, התורה מציינת "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", משה רבינו נסיך מצרי והוא אחראי על משק ביתו של פרעה, ועל פיו יישק דבר, בהרבה דברים ותחומים, ובמקום להתעסק בעסקיו הוא יוצא לראות מה סבלות אחיו, ונושא בעול איתם, הקב"ה רואה את גדולתו של משה ומציין בתורה "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", אמרו חז"ל שבזכות זה אמר לו הקב"ה, אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערם של ישראל, אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואני מדבר עמך, מידה כנגד מידה, אם אתה שאתה נמצא ברום המדרגה, ואתה נסיך מצרי, אתה עוזב את הכל מניח את כל עסקיך, ואתה יוצא לראות בצערם של ישראל גם אני אומר ה' מניח את המלאכים, מניח את התחתונים ואני בא לדבר עמך. ולא עוד, אלא שגם נדתן ואבירם לא נחשב להם עוון על דבר זה שאמרו למשה ירא אלקים וישפוט כיון שהם באו מתוך צער של השעבוד שהיה להם באותה העת לאחר כניסתו של משה ואהרן אל פרעה.

אבל תשמעו דבר מדהים. מכיון שסוף סוף קלטו אזניו של משה את דבריהם ואת הניסוח שלהם שלא היה כראוי, ואף שלא היה אותו מקרה אלא פעם אחת בלבד, פגמו דבריהם בבקשות ובתפילות על ישראל שיצאו ממקור החסד והרחמים, וגרמו ערבוב בחכמתו ובתורתו. הרי לנו כמה גדול כוחה של שמיעה שאף החכמים הגדולים ביותר כל חכמתם התערבבה ונפגמה על ידי זה, שלאזנם הגיעו דברים לא הגונים, ואף שהיו חייבים להקשיב להם לשם מטרות נשגבות.

מה שומעים מפה? אזניים טהורות כמו של משה רבינו, שומעים ניסוח לא נאה, זה כבר השפיע עליו שבתפילה ובקשה שלו שנבעה ממקור החסד והרחמים, נתערבבה השמיעה הזאת עם חכמתו ותורתו, ומכאן רואים עד כמה גדול כח של שמיעה שאפילו החכמים הגדולים ביותר כל חכמתם התערבבה ונפגמה על ידי שלאזנם הגיעו דברים לא הגונים, ואף כשהיו חייבים להקשיב להם לשם מטרות נשגבות.

עכשיו צאו וחשבו מה גודל העונש של אלה ששומעים רדיו, הרי מי יושבים שמה, רשעים, רשעים שמשמיעים דברי לשון הרע והוצאת דיבה, לדוגמא, היום קול בערמה מצדד באלי ישי, וקול חי מצדד בדורעי, אז אין פה אמת, שכירי חרב, אלה נהנים מזה ואלה נהנים מזה, עכשיו יש דין, הדין אומר שאסור להקדים לבוא לדיין להשמיע דברים טרם יהיו נוכחים שני בעלי הדין בפניו, אבל אם אחד אפילו הקדים בדקה אחת ואמר לו את הסיפור במהירות, ואחרי זה מיד נכנס השני וניתנה לו הזדמנות לטעון טענות, הדין פסול הוא דין של שקר וזה עיוות הדין והדיין רשע. איך? התורה אוסרת, שמוע בין אחיכם, בין, שהם נמצאים שני בעלי הדין, עכשיו, יש אג'נדה לרדיו והוא מצדד במישהו, אז הוא מעלה אחד שידבר נגד השני, מה זה? זה שחיטה. נגיד שהיית מביא שניים אחד מול השני ואומר כרגע אנחנו נמצאים בראיון לפנינו נמצאים פלוני ואלמוני ושואל שאלה לזה ושאלה לזה ואפשרות תגובה לזה ולזה נגיד, נגיד, אבל זה לא כך, וגם אחרי ששוחטים את הבן אדם אומרים אם הוא ירצה להגיב נשמח להעלותו, ולא מעלים, אתם יודעים כמה פעמים בבחירות הקודמות אני ביקשתי לעלות ולהגיב ולא נתנו לי מסיבות כאלה ואחרות, לא, כבר נגמרה התכנית, אז רק מחר, הי ום כבר אי אפשר כי זה נגמר וכל מיני קשקושים, והתלוננו לרשות השניה וגערו בהם וכו', אבל מה זה עוזר? מה שנעשה אין להשיב. ועוד, שהביאו את הרב בעדני, שהרב בעדני אומר שהוא שמע מישהו סיפר לו ואמרו לו ואם זה נכון אז זה חמור ועל סמך זה שחיטה. איך מותר דבר כזה? הנה כתוב פה מפורש, פעם אחת הוא כבר שמע משה רבינו שמע טענה שהטענה היתה אמיתית, שבאמת נהיה יותר קשה, כי ה' עשה שעם ישראל יסבלו יותר כדי לצמצם את הזמן להוציא אותם יותר מוקדם, זה עובדה נכונה. אבל שמע משה את זה באופן זה ששמע וטען אח"כ בתפילה והבקשה טענה למה, למה. אז מידת הדין כבר רצתה להרוג אותו, אתה פותח על הקב"ה ואומר ככה, למה הרעות לעם הזה והצל לא הצלת, אתה יודע חשבון שמים? בורא עולם רוצה לשחרר אותם, הכפיל את השעבוד כאילו בשביל שיצאו יותר מהר, לקצר את הזמן.

אז רואים שאם משה בשמיעה אחת צודקת נגרם כזה דבר ערבוב אז מה בא אדם ששומע לשון הרע בגלל המפלגה שלו, בגלל המפלגה, לא בגלל שהיה איזה דבר תורה או משהו או הרס וחורבן בדת, לא, יש עוד אחד שהחליט לפתוח מפלגה על פי רבותיו, מה יש? לא, אוי ואבוי, מה פתאום, שמעתי, אמרו לי, סיפרו לי זה מספיק לשחוט אנשים. ככה מתנהגים גדולי עולם? איזה מן דבר זה.

ולא עוד, הרב שלום כהן אומר שקול בערמה, מסיבותיו כמובן, הוא פסול, ואז הרב בעדני מהמועצת אומר שצריכים להשאיר את קול בערמה, עכשיו הוא מתחרט על זה כי הם יוצאים נגדם, אבל קודם הוא אמר ההיפך, מזה, ואיך אפשר להתיר לשמוע רדיו, הרי זה ביטול תורה קודם כל ודברי ליצנות וזמרים פסולים, וגם מה שמביאים כאילו צדדים ורבנים הרי זה חד צדדי וזה דין בלא דין, אז איך אפשר להתיר כזה דבר בכלל? ויצאו מקדמת דינא גדולי הדור ופסקו שאסור להחזיק רדיו, אסור לשמוע רדיו, זה נהיה הפקרות שכאילו מתירים רדיו. הרב לפקוביץ זצ"ל יצא הרב שטינמן יבדל לחיים ארוכים יצא נגד, מכתבים שיצאו גדולי ישראל, שום דבר, יש אינטרס - כדאי לקיים את האינטרס, אבל עוברים איסורים, מה זה משנה, העיקר נשיג מה שאנחנו רוצים, למה לא. והיום הגולם קם על יוצרו, שאלה מהרדיו לא שומעים להם בכלל ועושים, מי שמשלם, מי שנותן, מי שכדאי. נו, אם היו קוראים את המאמר הזה, אם יש להם יראת שמים היו צריכים מחר לבטל ישר את כל הרדיוס, שלא יהיה מפלגות שלא יהיה כלום שלא יהיה שום דבר, שיהיה תורה, שיהיה אמת, אמת התורה זה מה שצריך לקיים, לא מפלגות שהרוסות את התורה מהבוקר עד הערב בלשון הרע דיבה ומחלוקות, זה לא צריך, מי צריך את זה? אם בשביל זה נוסדו המפלגות זה הסתרא אחרא בהתגלמותו, ככה הוא מפריד בין כולם בין כל הדבקים וכל עולם התורה במלחמות סביב מפלגה שעומדים בראשיה עבריינים. לא יאומן כי יסופר.

אבל אמרנו, מכל מקום מכיון שסוף סוף קלטו אזניו של משה דבריהם, ושהניסוח שלהם לא היה כראוי, ואף שלא היה אותו מקרה אלא פעם אחת, פגמו דבריהם בבקשות ובתפילות על ישראל שיצאו ממקור החסד והרחמים, וגרמו ערבוב בחכמתו ובתורתו, רואים מכאן כמה גדול כוחה של שמיעה שאפילו החכמים הגדולים ביותר, אין יותר גדולים ממשה רבינו, כל חכמתם התערבבה ונפגמה על ידי זה שלאזנם הגיעו דברים לא הגונים. מה לא הגון? הם אמרו עובדות? אבל הם אמרו את זה בצורה לא הגונה. ואף כשהיו חייבים להקשיב להם לשם מטרות נשגבות. מי ששמע פעם את מומר איך הוא מדליק את הנשאלים בראיונות, איך הוא מחמם אותם, נותן להם הגשה ככה בא בא תגיד עליו ככה, מה אתה רוצה להגיד שזה יעבור בשתיקה כאילו? לא, בטח לא יעבור בשתיקה, ומה יוותרו לו ולא יוצאיו נגדו מכתבים? בטח יוציאו מכתבים, ומה לא וזה, הא בתליה ודאי... אה יופי אז אם ככה אפשר להודיע לרבים שככה וככה וככה, ככה זה עובד.

את הכלל הזה אנו למדים גם מדיני התורה, מה שלמדנו עכשיו אנ חנו לומדים  מדיני התורה, התורה מזהירה להתרחק מאיש המנוגע כדי שלא יטמא אותו, אדם שנמצא בו נגע, נגע צרעת, אז זה לא בכל הגוף, יש לו נגע בינתיים, אז צריך להתרחק ממנו, למה כדי שלא יטמא אותו, ואפילו שהוא לא נוגע בנגע, הנגע נגיד נמצא בבטן והוא נגע לו בראש, בכל זאת עוברת ממנו הטומאה אליו, ולא עוד אלא אפילו אם לא נוגע בו, רק נכנס לאוהל שנמצא בו המנוגע הרי הוא נטמא על ידו, וטומאה זו משפיעה גם על הנפש, לא רק על גופו שנהיה טמא גם על נפשו, עד כדי כך שאם הוא יצא משם ונגע אח"כ בקודש הוא פוסל אותו, ואם הוא אוכל תרומה או קדשים, או נכנס למקדש, הרי הוא גורם טומאה. וחייב על זה מיתה בידי שמים, הרי עד כמה התקרבות לטומאה שאינה אלא בגוף פוגמת בנפש, טומאה בגוף פוגמת בנפש. אז אפילו אם הוא היה בחלל האהל שנמצא בו הנגע, זה כבר מטמא אותו. אז אם התקרבות של הגוף לנגע של הגוף יש בה פגיעה חמורה כזאת בנפש האדם, בחלק הרוחני של האדם, אז על אחת כמה וכמה חמורה הפגיעה כשמתקרבים לנפש, ולא למנוגע בגוף אלא למי שמנוגע בנפש, כל אלה יש להם דעות אפיקורסיות, כל אלה יש להם דעות זרות, לא על פי התורה, יש להם דעות ונגיעות של אינטרסנטים, הם מקבלים כסף בשביל העבודה. אז מי שמתקרב אליהם בשמיעה משום זה הקפידו חכמים שלא לדור בשכנות רעה ואמרו אוי לרשע ואוי לשכנו, מה שיבוא על הרשע יבוא לשכנו, לא דיברו, מאז שהוא נהיה שכן שלו לא דיבר איתו אף פעם, שום דבר הוא רק שכן שלו, מה שעלול לחול על הרשע יחול גם עליו.

ותקנו חכמים להתפלל בכל יום "ותצילנו משכן רע" כי אין לשער כמה יש בכך מקליטת הרע, אפילו שהוא אינו מתחבר עם השכן, כי על חבר רע מדברים חכמים ז"ל בנפרד, אלא גר בקרבתו וקולט לפעמים את קולו, שומע שהם צועקים שמה או שומע משהו, גם קליטת האוזן גורמת בזה מגע בנפש, ולא עוד, אלא אף אם יש כוונה להשפיע על השכן הרע ולהוכיח אותו, בכל זאת אגב חילופי דברים יש לחשוש בערבוב כי גדול פגם השמיעה.

ז"א, גם כששומעים את הרשעים צריך לדעת, אפילו אם אתה דוחה את דבריהם כאילו ואתה מגחך, חחחח, אז מה, אתה חושב שנעלמו ופרחו כל הדברים ששמעת? הם נמצאים אצלך בדאטא בייס, הם נמצאים בפנים, הם שמורים בארכיון, יום אחד כשתתהפך לך הקופסא הם יעלו מנבכי העבר ואלה יהיו הטענות שלך כנגד מי שהחזקת בו, כי שמיעה לא הולכת לאיבוד, קשה למחוק שמיעה שנשמעה כבר, לכן ברית כרותה ללשון, הלשון פועלת, וממידת פורענו תזו שאנחנו רואים כמה כח השמיעה גורם לנזק לשומע, אבל אפשר לשמוע גם את ההיפוך, מידה טובה, כשם ששמיעה רעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה ולהפוך חכמה להוללות וסכלות, כמו שראינו את הפסוק שאמר שלמה המלך כי העושק יהולל חכם, יערבב אפילו את משה רבינו, ויאבד לב מתנה, אז גם בכוחה של השמיעה הטובה להביא ברכה לנפש, ולהפוך את ההוללות לסכלות מסכלות לחכמה, כמו שאמרו חכמים ז"ל אוי לרשע ואוי לשכנו, הם גם אמרו טוב לצדיק טוב לשכנו, ויש שראו במשנה את הדרך הטובה שידבק בה האדם שכן טוב, כי אפילו אם אינו מתחבר איתו, עצם שמיעת קולו יש בה מן התועלת.

חסידים אומרים, "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", ומסבירים שמשה רבינו אמר לעם ישראל, עצם זה שאתם רואים אותי זה כבר נותן ברכה, ראה אנכי - זה נותן ברכה. ראית הצדיק היא כבר נותנת ברכה, שמיעת קולו על אחת כמה וכמה. אילו ה ייתי לומד מלפניו כמה הייתי מחכים, אלא שלמדתי מאחוריו. ז"א והיו עיניך רואות את מוריך, אז בראיה בעלמא כמה אדם זוכה, בשמיעה בכפלי כפליים, כי השמיעה יותר משובחת מן הראיה. שהרי אם נפגע בעינו לא יוצא לחופשי, אבל אם פגע באזנו חרשו נותן לו דמי כולו, הוא יוצא לחופשי. אז ז"א, שאדם צריך לדעת שאפשר גם בשמיעה טובה להתהפך מרע לטוב.

מצינו בתורה שהיא מצווה על יסודות האמונה בלשון שמיעה, איך מגיעים לאמונה? איך מקיימים אמונה? על ידי שמיעה, כגון "שמע ישראל" לא אומר תאמן ישראל, שמע ישראל - קבל והבן, והיה אם שמוע תשמעו בקול ה' אלהיכם, ולגבי המצוות, והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי, הרי שיש גורם עיקרי בעצם השמיעה, וכבר עמדנו על כך שעיקר גדולתו של האדם זה בצלם האלהים שבו, ניתן בו כח להבין ולהשכיל, ובזה הוא עולה על המלאכים שהקב"ה אמר להם, חכמתו מרובה משלכם, ומנין באה לו החכמה הזו? מהשמיעה, שיש לה מגע עם הנפש, השמיעה זה כח רוחני, ואם כן יש בכוחה של שמיעה טובה אחת אפילו ואפילו במצוה אחת להביא חיות בנפשו של אדם, כדברי הכתוב שמעו ותחי נפשכם. אני זכיתי לפגוש בימי חיי יותר מכל אחד בישראל יהודים, פנים אל פנים, בהרצאות שעשיתי ברחבי העולם למעלה מחמשת אלפים הרצאות גדולות, ראיתי כמויות אדירות של אנשים, כמויות אדירות של אנשים, והם שמעו, שמעו את מה שאמרתי וחזרו בתשובה, שמעו ותחי נפשכם, אותו רגע שהם שמעו הם קיבלו עליהם עול מצוות ונתהפכו מאנשים רשעים לאנשים צדיקים. זה כוחה של שמיעה. אבל יש כאלה שהם לא באים לשמוע, הם באים לראות הופעה, הם לא באים לשמוע, וגם אם הם שומעים אז הם מחפשים לשמוע בשמיעה משהו שיתאים להם, הם לא מתכוון לשמוע הכל לספוג את כל הדברים, אז מי שיש לו אוזן שומעת, כמו שאמרו חכמים, אשרי אדם מדבר על אוזן שומעת, בטח שאדם לא מדבר על אוזן של חרש, הוא לא שומע, אז מה זה אוזן שומעת? לא, יש הרבה אוזניים, אפילו שתיים לכל אחד, הן שומעות, הן שומעות, אבל לא שומעות, לא שומעות. שמע ישראל - שמע זה קבל והבן, שמיעה שיש בה קבלה, הבנה, זה נקרא שמיעה. "וישמע יתרו זה שמיעה, כתוב שמעו עמים אבל במקום להבין - ירגזון, במקום להבין את המופת הגדול שעשה הקב"ה לעם ישראל במקום זה ירגזון, ראית? הוא חיסל את המצרים, מה זה, מה זה? במקום שישמעו. יש כאלה שומעים מה שהיה עם רובי בשבוע שעבר ומתרגזים, מה זה, שמעו ירגזון, במקום להבין מה ששמעו, וישמע יתרו, מה שמועה שמע ובא? הוא שמע את האמת, תשמע יציאת מצרים מלחמת עמלק, הקב"ה משלם מידה כנגד מידה, בא הנה, בדבר אשר זדו עליהם, אם ככה יש אלקים, שנותן מידה כנגד מידה, זה סיבה לקום ולהצטרף לצד הנכון והאמיתי. זה וישמע יתרו, אבל אין הרבה יתרו, יש הרבה יושבי כנען, נמוגו כל יושבי כנען, ז"א הפוך, הם לא נכנעים, ארץ כנען נקראת כנען משום שקל להכנע בפני ה', אבל אלה לא כנענים, מה זה פלשתינים? שומעים ולא מבינים לא מעכלים.

שמיעה אחת במצוה אחת בכוחה להביא אור בכל מחשבותיו ולהפוך את הכל לחכמה ודעת. וראוי הוא להגיע לידי כך למדרגה עליונה של האדם שחכמתו גדולה מן המלאכים, עד שכדאי הוא שיאמרו לפניו שירה.

אם כן ראינו פה במאמר הזה דברים נכוחים ברורים חד משמעיים, שבגלל שמיעה אחת שהיתה לצורך כדי לדעת את סבלם של ישראל, וכיון שהיא נתערבבה בחכמתו של משה רבינו וגרמה לו לומר דברים שהם דברי הקפדה כלפי שמיא, למה הרעות לעם הזה, היה ראוי למות על זה, ומידת הדין דרשה להרוג אותו. רק ה' שהוא אל הרחמים מנע זאת, שמעתם? שמיעה אחת לא טובה ושממנה נבעו דברים לא טובים. כמה אנשים שמעו שמועות רעות בלי בלדוק בלי לברר בלי כלום, ומוציאים מסכנות וממשיכים לחבל בעם ישראל, מה יהיה דינם אם לא כאן שם, מה יעשו להם. שהם ממשיכים להפיץ ארס ופשע וכו'. הרצאה בכרמיאל, קוראים ותולשים מודעות מחר, מחר צריכה להיות הרצאה, עומדים ותולשים את המודעות, למה שלא יהיה טוב. איך זה יכול להיות? כי הם הולכים בעקבות החכמים שאמרו להם כך, והכל נובע מפלגנות של מפלגה שרוצה רק היא להתקיים לצרכים האישיים שלה. אין מקום לעוד יהודים בגלקסיה, רק לש"ס, אף אחד לא יכול להתקיים בגלקסיה. איזה מן דברים אלה, איפה נשמע כדבר הזה, במקום יגדיל תורה ויאדיר, בואו נראה איך מאחדים כוחות ועושים אפילו כל אחד בנפרד, כמו שיש אשכנזים יש ספרדים אבל יש גם תימנים, יש גם הודים, יש אתיופים, מה זה, נהיה בעלות שכל אחד לוקח בעלות על כל הציבור ויכול לקלל את כולם אם לא שומעים לו, באיזה רשות? מאיזה דין זה? מאיפה זה יצא? לא נשמע כדבר הזה מימות עולם, אבל אנחנו יכולים להתנחם בדבר אחד, זהו הדור האחרון והביאור הוא לעינינו, כל מה שכתוב בספר הדור האחרון שנמצא פה, כל מי שקרא את זה יבין בדיוק את כל ההתרחשויות. זה הספר שאומר מתחילה ועד סוף, מהתורה דרך הגמרא ודרך ראשונים ואחרונים את כל מה שיהיה לנגד עינינו, מי שיקרא את זה לא יאמין, כי בדיוק מה שאנחנו רואים היום, בדיוק כל זה נאמר מראש וגם נאמר איך לזהות, מי אמיתי מי שקרן, מי מצוה לשמוע לו מי אסור לשמוע לו, מבלי להבהל מה גודלו וערכו בעיני הבריות. מומלץ להשיג את הספר וללמוד אותו היטב היטב, ואז יתבררו הדברים על פי גדולי עולם והתורה הקדושה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר...