הרב שמעון רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

אז בשיעור הקודם

דיברנו לגבי

חמישה דמויות

שרואה בחלום, דניאל.

נחזור על זה בתחילת פרק ז'. בשנת חדל לבלשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוה ראשה על משכבה.

בעדיין חלמה כתב ראשה מילין אמר.

אז דניאל כמובן שבשנת אחת למלכות בלשצר הוא חולם חלום.

ומהחלום הזה הוא קם עם כאב ראש מאוד מאוד גדול.

למה, אנחנו נראה תכף את החלום, אנחנו נבין למה

הוא צריך לקבל כאב ראש.

ענה דניאל ואמר חזה אבית בכזוה עם לילה.

ומה הוא ראה שם? הוא ראה ארבעה רוחי שמיים מגיחין לימה רבה.

מארבע רוחות השמיים מגיעים רוחות.

לאן? לים הגדול.

ימה רבה.

וארבעה חייבן רב רבן סלקן מן ימה שנין דה מנדה.

וארבע סוגים של חיות שונים לחלוטין מגיעים מאותם ארבע רוחות.

קדמאיתא הראשונה,

החיה הראשונה דומה כאריה.

וגפינדי נשר לב ויש לה כנפיים של נשר.

חזה אבית עד דמריתו גפה ונטילת מנערה ועל רגלין כאנש הכמעט ולבב אנש יאיב לה.

אז הוא ראה את אותו אריה עם אותן כנפיים של נשר עד שנמרטים הכנפיים והחיה הזו מתרוממת.

זה הפוך מהמציאות. בדרך כלל כשלעוף יש לו כנפיים, הוא יכול להתרומם מעל האדמה.

תיקחו את התרנגול,

יש לו כנפיים לא גדולות. אם היו לו טיפה כנפיים יותר גדולות ממה שיש לו,

הוא יכל לעוף כמו היונים והציפורים באוויר, כמו הנשר.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא אותו עם כנפיים קצרות.

אז הוא ככה מדדה מה שנקרא ועוד פעם נופל, מדדה ונופל מהקובץ של המשקל שלו.

פה דניאל רואה ההפך, הוא רואה את האריה הזה שיש לו כנפיים של נשר. הכנפיים נושרים וממשיך האריה להתרומם ופתאום הרגליים שלו מתקפלות והוא עולה למעלה ובלי כנפיים, מה קורה פה?

ועל רגליים הוא קם כאדם וניתן לו לאחר מכן,

אחרי שהוא נהפך ליצור חי, מה שנקרא ברנש בן אדם,

נותנים לו גם לב של בן אדם.

זאת אומרת, מדמות של אריה הוא נהיה נשר, ומנשר הוא נהפך להיות אדם לכל דבר.

וערוך היבי

אחרי תנינה דמיה לדוב ולסתר חדה כמעט ותלת עילין בפומה בין שיני, וכן אמרין לה קומה אכלי בשר שגיא.

והדמות השנייה שורה, החיה השנייה, למה היא דומה? היא דומה לדוב.

אבל יש לו קצת שינוי במראה שלו. מצד אחד יש לו שלוש צלעות שמחוברות לתוך הפה שלו

ולשיניים,

ובצד השני שום דבר.

כרגיל, כמו דוב.

ומה אומרים לחיה הזאת? יש קול שיוצא ואומר לחיה, קום מתאכלי בשר הרבה.

באתר דנא חזה אבית והרוח ארי כנמר,

ולה גפין ארבע די עוף על גבי וארבעה ראשים לחיבתה ושולתן יעיב לה.

לאחר מכן הוא רואה את החיה השלישית שהיא דומה לנמר,

ויש לה ארבע כנפיים של עוף

על הגב שלה, ויש לה ארבע ראשים.

ולחיה הזאת נותנים כוח למשול ולמלוך.

באתר דנא חזה אבית בכזווי לילה, וערוך איבה רביעה,

דחילה ועמתנה ותקיפה יתרה,

ושנין די פרזלה רברבה נחלה ומדקה,

ושערה ברגלה רפסה,

והיא משניה מן כל חיבתה די קדמה,

וקרינן וקרניאן עשר לאר.

ואז הוא רואה את החיה הרביעית, שזו החיה הכי מוזרה,

שהוא ראה אותה גם בחזיון הלילה,

והיא נראית נוראה ואיומה יותר מכל החיות.

יש לה שיניים גדולות שהיא אוכלת ומחטטת אפילו ברזל.

כל דבר נאחז ונאכל בפיה בקלות.

והדבר שהיא לא מצליחה לאכול אותו, איך היא מחטטת אותו, איך היא שוברת אותו,

רומסת אותו, על ידי הרגליים שלה.

ומה השוני בה משאר החיות? שאר החיות אולי היה להן כנפיים, היו דומים, ירדו להן הכנפיים, אבל החיה הזו יש לה עשר קרניים על הפנים שלה.

ומסתכל הביט בקרניה, ואילו קרן אחרי זעירה הסלקת בנהון, ותלת מן קרניה קדמיתה התעקרה מן קדמה,

ואילו עינין כעיני ענשה בקרנה דעופו מלל רברבת.

וכשהתבוננתי, הוא אומר בקרניים שלה, בעשר קרניים, ראיתי שמתוך העשר הקרניים יש איזה קרן ככה קטנה שמציצה החוצה.

מאיפה הקרן הזו עלתה? זאת אומרת, יש שלושה קרניים קדמיות, יש עשרה קרניים,

שלושה קרניים קדמיות הן סטנדרטיות, הקרן הרביעית היא קטנה,

ופתאום היא מתחילה לצוץ.

ואותן השלושה קרניים שהיו עד עכשיו,

לפני הקרן הרביעית הקטנה, הן נעקרות משם, במקומן צומחים שני עיניים.

כמו עיניים של בן אדם, והעיניים של בן אדם האלה הן צמודות לקרן הרביעית.

ונפתח, יש לה פה, ויפתח השם את פי האתון, החיה הזו מתחילה לדבר.

קול גדול.

חזה הביט עדי קרסבן רמי ועתיק יומין יתה לבושי קטלג חיבר ושיער השקע אמר נקה קרסה שביבין דינור גלגלוהי נור דליק.

ומה הייתי רואה? הייתי רואה כיסאות שהוטלו ועתיק ימים ישב. הכוונה לקדוש ברוך הוא,

ועתיק ימים ישב.

לבושו כשלג לבן ושיער ראשו כצמר נקי,

וכיסאו ולשונות אש גלגליו ובוערים תחתיו.

זאת אומרת, הוא היה רואה כמראה האלוקים מה שראה דניאל בתחילה

ומה שראו שאר אבותינו הקדושים כמראה של אש סביבו של הקדוש ברוך הוא.

נהר דינור,

אז הסברנו בשיעור הקודם מה זה נהר דינור, נהר שכל צדיק וצדיק

עתיד לזכך את נפשו בו.

כי צדיק לא נכנס ישירות לגן עדן, אין לו VIP ישיר.

נשמתו, הרי הוא גם עשה איזה עוון, הוא גם עשה איזה חטא, אז מה עושים?

לוקחים את הנשמה שלו וטובלים אותה בתוך נהר הדינור. זה נהר של אש, מים של אש

שיוצא מגיהנום.

שם מזככים את הנפש שלו מכל אותן ניצוצות וקליפות הטומאה הקטנות ביותר שנדבקו לתוך הנשמה של הצדיק, ואז הצדיק רשאי,

הנשמה של הצדיק רשאית להיכנס לגן עדן.

מאיפה הנהר הזה יוצא? הנהר הזה יוצא מתחת לכיסא הכבוד.

יש לו מגיהנום עד חיבור עד כיסא הכבוד.

שם זה יוצא.

חיות הקודש, נכון.

החיות הקודש איפה נמצאות? מסביב לכיסא.

אז הא בהא תאליא, הכל אחד קשור לשני.

מה זה?

אולי רבי יהושע בן לוי,

היחיד שהגמרא מספרת עליו שהוא לקח את החרב וקפץ אל בפנים,

קפץ שהוא בחיים לגן עדן.

היו עשרה צדיקים.

נכון.

לא, היו עשרה שלא חטאו, אבל במספר של רוחניות.

ארבעה.

שמעתי מהרב באחד ההרצאות שגם אליהו הנביא

זכה לזכך את גופו, והגוף נהפך להיות רוחני.

מגשמין הפך להיות רוחני.

דרך אגב, במאמר מוסגר, יצאנו מחג השבועות

עם הרבה רשמים טובים.

אז מישהו שלח לי משהו יפה,

ככה באיזו הודעה כתובה.

הוא אומר, כשמגיעים לחתונה, כולם יודעים מי זה הכלה.

למה יודעים מי זה הכלה?

כי היא לבושה בשמלה,

מה שאף אחד לא לבושה,

ברוך השם.

אבל איך יודעים מי זה החתן?

אה, מה אתם אומרים?

אתה הולך לחתונה של חרדים, כולם עם שחור לבן, ועניבה, ומצוחצחים, ונעליים צוחצחות, וכובע יפה, ו...

אז איך יודעים מי זה החתן?

זה שרון דור חיוור.

לא, אז התשובה היא, מי שלוקח את הכלה הביתה

בסוף הלילה, זה החתן.

התשובה היא,

התשובה היא, כולם נשארו ערים בחג השבועות.

השאלה מי לקח את התורה,

שזה הכלה, לכל השנה כולה הביתה, ללמוד בה.

אם לקחת, אז אתה החתן האמיתי, אם לא לקחת,

אז אתה אחד מהאורחים.

זה ככה רעיון יפה.

כן,

אז ברוך השם,

לקחנו וצריך להשתמש.

אז בעזרת השם, נשתמש בתורה כמו שצריך.

ואז הוא רואה שיוצא נהר שלש. נהר דינור נגד ונפיק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשונה,

וריבו רבבן קדמוהי יקומון. יש שם עשרות

אלף אלפים משמשים אותו, וריבי רבבות עומדים לפניו.

ומה קורה שם? דינה יטיב וספרין פתיחו. יש משפט.

מה המשפט? עכשיו הקדוש ברוך הוא עושה משפט. למי? לאותם הנשמות.

כל אותם הנשמות באים לפניו. כתוב שגבריאל הוא ממונה על הנשמות ויש מזבח.

כשם שיש מזבח תחתון, ככה יש מזבח עליון.

בית מקדש של מעלה ובית מקדש של מטה. דרך אגב, מאמר מוסגר,

אחד מהטעמים שעושים השכבות

לנפטרים במועדים. שמעתם על זה פעם?

אם אדם שנפטר לו אבא או אימא,

בדרך כלל עושים את ההשכבה מתי? ביורצייט, בתאריך של הפטירה.

חוץ מהמועדים. במועדים אפשר גם להזכיר אותם.

אם אדם עולה לתורה, הוא יכול להזכיר את אותם נשמות של אבא ואימא שנפטרו, קרובי משפחה וכו'.

מה הטעם?

מה צריך להזכיר אותם? הרי זה לא יום הפטירה. וכתוב שכל פעם שמזכירים את הנשמה,

כביכול מורידים את אותה נשמה ל...

משפט, ודנים אותה מחדש.

הנה, יש לה עכשיו יותר זכויות, פחות זכויות לצורך העניין.

אז בשביל מה לשחק עם הנשמות, להפריע להם במנוחה שלהם?

וזה אחת הסיבות גם שלא הולכים לבית עלמין סתם,

רק בזמנים של הפטירה,

אלא אם כן אדם חלם חלום או משהו, הוא מציק לו משהו, הוא רוצה לבקש וכולי, אז הוא הולך.

יש זמנים, שבעה שלושים חודש ושנה.

שבעה שלושים ושנה.

זה הזמנים שהולכים, יש כאלה ב-11 חודש, יש כאלה ב-12 חודש.

אם הולכים ללכת לבית עלמין בתוך השנה של הפטירה, לא הולכים.

סתם, תאריך שהוא רוצה ללכת, כן, הוא יכול, אלא אם כן יש לו סיבה ללכת, לא סתם הוא הולך.

סתם אתה הולך, אתה מפריע לנפטר.

הנשמה יורדת.

לא יצא לך לפני, אם זה משום מועד שהיה, או חג, או שבת, או זה, אין בעיה.

אבל אם אתה הולך סתם, מה הטעם שאתה הולך סתם?

יש, ראיתי באחד מהספרים שכותב,

שאם אדם, אבא שלו נפטר, או אמא שלו נפטרה, והוא מתחתן,

מן הראוי שילך לבית העלמין להזמין את האבא והאימא לחתונה.

וצריך לעשות, צריך לעשות את זה.

לא הזמנה, אומרים לו,

אבא או אמא, ככה וככה העניין, אני מזמין אותך. וכתוב שהנפטר מגיע לשמוח איתו,

בשמחתו. ואם הוא לא מזמין אותו, זה גם בעיה.

הוא אמר, אתה לא מזמין אותי.

יש כאלה שגם מחמירים, עושים את כל המשפחה.

אנחנו מדברים על הקרבה הראשונה, מה שנקרא.

קבור בחו״ל, אז תדליק נר לעילוי נשמע. אתה רוצה לנסוע, תשקיע כרטיס, אבל תזמין אותו.

תדליק נר, תגיד, פרק תהילים, קדיש, משנה.

בכל אופן, אז כתוב שבמועדים,

למה מזכירים את הנפטרים? סתם מדהים, כתבנו את זה,

אם אני לא טועה, או בספר של שבועות או בספר של פסח.

אחת מהסיבות שמזכירים, שכתוב שכשם שיש בית מקדש של מעלה, ככה יש בית מקדש של מטה.

וכתוב שעם ישראל היה עולה שלוש פעמים בשנה לרגל.

חג השבועות, חג הסוכות וחג הפסח היו עולים.

ומה היה? שם היה נס.

היו באים הרבה מעם ישראל לשם, עולים בית המקדש. מקום קטן זה, זה לא מקום גדול.

היו עומדים צפופים ומשתחווים ורווחים. איך זה יכול להיות?

זה ההפך מהדעת. אם עומדים צפופים, אז למה שישתחווי יהיה רווח?

אז הגמרא מונה שזה אחד מהעשרה ניסים שנעשו לאבותינו, נכון.

אבל התשובה היא טמונה בזה, שיורד בית המקדש העליון למטה,

ומי יורד איתו? יורדים איתו אברהם, יצחק ויעקב.

ממילא בית המקדש של מעלה הוא כולו

מעל הטבע, נכון? זה בית מקדש של מעלה, מעל הניסים שאנחנו מכירים.

ממילא הכל מתרחב שם, אז זה המקום.

אז לכן מהסיבה הזאת שהצדיקים, אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב יורדים,

ממילא, מה לא ירדו איתם כל הנשמות? אם גדולי עולם יורדים, לא ירדו איתם כל הנשמות של הנפטרים?

יורדים איתם גם הנשמות של הנפטרים. לכן זה אחת הסיבות שמזכירים ועושים להם השכבה ולעילוי נשמת.

למה? כי אותם הנשמות יורדים. אז איך תכבה אותם? על ידי שתזכך את הנשמה שלהם על ידי קדיש ומשניות והשכבה.

אשכבה, ממילא כשהם יעלו, הם יעלו לדרגה יותר גבוהה, בסדר?

זה בית מקדש שלישי, נכון? שכתוב שהוא ירד באש מן השמיים.

יהפך מרוחני לגשמי.

זו הסיבה שזה לא, יש לך חנין רוחני.

מצוין.

אז,

כי אחרת לא היה בכלל מקום.

תאר לך, גם יורדים הנפטרים,

גם אנחנו, ואיך יש מקום.

אז זאת אומרת, שיורד בית המקדש הרוחני,

ממילא זה נהפך הכל לגדול,

ואז עומדים צפופים, משתחווים רווחים.

כל הנשמות, גם במטר הזה שהאדם יש לו מקום,

גם בזה עומדים אותן נשמות ונמצאים הקרובים שלו,

וגם עדיין יש מקום, זה משהו פלאי.

כן.

אז הוא רואה, דניאל, את אותו נהר של אש שנמשך ויוצא מלפני כיסא הכבוד, ואלף אלפים משמשים אותו, ורבה רבבות לפניו יעמודו.

והמשפט יושב וספרים נפתחים, דנים את אותם האנשים.

חזה אבית בעדיין מנקל מליה רברבתה די קרנה ממללה, חזה אבית עד די קטילת חייבתה, ועובד גשמה וייבת ליקדת השער. מה היה רואה? הוא אומר, ראיתי מכל הדברים הגדולים,

מי מדבר? במקום שהחיה הזו, הפה שלה יפתח והיא תדבר, הקרן מדברת. אותה קרן שנכנס בעיניים,

ונתבטלו שלושת הקרניים שלפניה,

נותרו שבעה קרניים, זאת אומרת, והקרן הזו היא נהייתה בולטת גדולה עם העיניים, הקרן הזו מתחילה לדבר.

ומה הוא אומר? אני רואה את החיה שמחוברת לאותה קרן, שהיא נאבדת, הגוף שלה ניתן לשרפה.

זאת אומרת, הקרן נשארת בודדה כשהיא עם עיניים והיא מדברת.

ושאר חיבתה הדיב שלטנון וערכה בחיינו היא איבת להון עד זמן ועידן, ושאר החיות העבירו את ממשלתם, העבירו את מלוכתם, כי אמרנו, החיה השלישית,

שהיא דומה לנמר עם ארבע כנפיים של יונה,

היא הייתה השולטת.

אז היא מעבירה עם עוד שני החיות הנוספות את המלכות שלה לאן לחיה הרביעית הזאת, זאת אומרת, לקרן,

והיא, נותנים לה ארכה בחיים,

וגם להם בזכותה, בזכות העברת הממשלה,

עד זמן ועט.

חזה עביד בכזבי לילה והרואים ענני שמאיה,

כבר ענש שתה אבה ועדתי, כי יומיה מתה וקדמוהי הקריבוהי.

הוא אומר, וכל זה הייתי רואה בחזיונות הלילה,

אבל פתאום נגלה דמות של בן אדם,

העננים זזו הצידה מאותו מראה שראיתי, והגיע האדם,

ועד עתיק הימים הגיע ולפניו הקריבוהו, זאת אומרת, הגיעה לשם נשמה של איזה בן אדם מיוחד,

והנשמה הזו הוקרבה לפני ולפנים, לפני המזבח שעליו מקריב גבריאל את הנשמות, לפני קודשא בריחו, עד עתיק יומין.

ולא יאהיב שולטן ויכר ומלכו וכל עמם מיה ומיה ולשניה,

לה יפלחון שולטני ושולטן עלם,

די לא יעדי ומלכותי די לא תתחבל.

ונתנו לאותו נשמה כל כך הרבה כבוד, ממשלה ומלכות,

שכל העמים והלשונות היו עובדים אותו ואף אחד לא יכל לעקור את ממשלתו. מי זה היה?

נבוכדנצר.

נבוכדנצר זכה למה שאף אחד לא זכה,

לכבוד כזה גדול שכל אומות העולם כולם היו כפופים לו ומתחבים לו.

אתם יודעים, פעם אלכסנדר מוקדון,

הוא הגיע לאיזה עיירה באחד מהערים שהוא כבש,

אז הייתה שם שרפה.

וכשהייתה שרפה, הבתים אז היו מעץ וקש.

היה גגות של רעפים וכל מיני, היום, כמו שיש היום, כל מיני פינוקים.

אז היה בבתים ככה פשוטים, שרפה אחת נכלה חצי מהעיירה.

אם לא מצילים, את כל העיירה גם.

ואז פרצה שרפה באיזה בית, מה עשו?

החיילים של אלכסנדר מוקדון עשו שרשרת מהבאר עד לאותו בית שעולה באש, כל אחד ממלא חצי דלי מים ושופך.

כל אחד ממלא חצי דלי מים ושופך, ככה בשרשרת,

זאת אומרת שזה לא נפסק.

תמיד עד שהם משתלטים על האש.

בעיירה הזו היה גר איזה צדיק, לא זוכר את השם שלו.

ואז הוא שמע שיש שרפה, הוא אמר לתלמידים שלו, רק כבר קשה לו ללכת. הוא אמר לתלמידים, תקשיבו, תיקחו אותי עם הכיסא לאיפה שיש שם את השרפה,

הכול יהיה בסדר.

התלמידים שמעו בקולו, הרימו אותו, לקחו אותו לאותו מקום, הוא אמר כמה פסוקים,

האש

דעכה וכבתה.

אלה ראו את זה, החיילים, אמרו,

מי זה הבן אדם הזה? אנחנו פה שעה כבר מנסים לכבות, והוא אומר משהו והאש כבתה? חייבים לעדכן את המלך, יש פה בן אדם מיוחד.

סיפרו את זה לאלכסנדר מוקדון.

אלכסנדר מוקדון מגיע, חכה, ראה, מדובר בצדיק גדול.

יפה, כל הכבוד, כזו זכות לכבות את האש.

מעכשיו, אם יש שרפה, כל כתובת למי פונים? פונים לרב המקומי.

כשהוא הגיע לעיירה אחרת, גם פרצה שרפה

כתוצאה מההשתלטות שם על העיירה, המלחמה,

ולמי הוא פונה?

הוא פנה לחפש את הרב, אז אמרו לו, הנה, הרב של העיירה גר פה.

הוא ניגש לרב של העיירה, אמרו,

אני יודע שיש פה שרפה. עכשיו, במקום שהחיילים יתאמצו, יביאו מים,

כבודו יגיע לפה, אני רוצה שהוא יגיד את הפסוקים ויכבה את האש.

הוא לא מבין בכלל מה הוא רוצה ממנו.

הוא הגיע לשם, הוא מסתכל,

והוא שירה מעלות, אין קול ואין עונה.

שום דבר. אמר לו, והבית התחיל, ועוד בית, ועוד בית, ועוד בית, הכל התחיל לעלות באש. אמר לו, אלכסנדר מוקדון, אתה רב אתה? אתה רמאי אתה?

תראה, הנה, רב פלוני של העיירה פלונית, כנראה זה צדיק גמור.

רב של אמת, הוא זכה לכבות את האש, אבל אתה

לא רק שלא זכית לכבות את האש, אלא גרמת נזק כשכל העיירה כמעט

גלתה באש.

אז זה מעלתם של גדולי עולם,

שהיו באמת עובדים את השם יתברך,

אפילו על הדברים שהקדוש ברוך הוא הטביע בטבע,

שרק מים יכולים לכבות אש.

הם היו משנים את התווים, עוקרים את התווים,

על מנת לעשות את רצון השם יתברך, והיו משתלטים על מה שהקדוש ברוך הוא הטביע בעולם.

על התווים החמורים והחזקים, היו מהפכים אותם לטובה.

ולעומת זה, אדם שלא עושה את רצון השם יתברך,

אז לא רק שהוא לא יכול לעצמו,

אלא גם לאחרים הוא לא יכול,

כדוגמת אותו אחד.

וזה מי הגיע למסקנה הזאת? אלכסנדר מוקדון.

ובזכותו אנחנו יכולים ללמוד הרבה מוסר השכל,

מי זה אמיתי ומי זה לא.

כן.

אז ניתנה לאותו מלך הממשלה, אז בואו נראה. התקריית רוחי ענה דניאל בגו נדנא וכזווה ראשי ועלוניני.

ואז הוא אומר דניאל, אחרי שראיתי את החלום הזה נעקרה רוחי, לא יכלתי כבר לנשום, לא יכלתי, התעוררתי מהשינה בבהלה.

מה זה החלום המוזר הזה?

ארבע חיות ופתאום מעבירים את הממשלה להם וקרן ועיניים ופה וצעק, מה קורה פה?

וחזיונות ראשו הבהילו אותו.

קרבת על חד מין קמיה ויציבה אבאה מיניה

על כל דנא, ואמר לי ופשאר מליה יעודינני.

הוא אומר ולכן קרבתי אל אחד מן העומדים וביקשתי פתרון אמת.

פה דניאל כבר מנסה לבקש מאותם החרטומים והאשפים הידועים,

האם הם יכולים לנסות לתרץ לו את החלום שהוא חלם.

ועל כל זאת ואמר לי והודיעני פתרון הדברים.

כן, זה פה כבר רומז על אחרית הימים, תכף אנחנו נראה.

הילן חיבתה רב רבתה דיאנין ארבעה ארבעה מלחין יקומון מן הרעה.

ופה הוא כבר מקבל את פשר הדברים, לא מאותם נביאי השקר,

אלא ממי הוא מקבל? הוא מקבל את זה ממתנת שמיים, מקוד שבריכו.

ומה אומרים לו?

אומר לו הקדוש ברוך הוא, ארבע החיות הגדולות שראית זה ארבע מלחים

בזמנים שונים שיקומו.

ויקבלון מלכותה קדישי עליונים ויחסנון מלכותה עד עלמה ועד עלם עלמיה.

המלכות שלהם יהיה לה תוקף וחוסן כל כך גדול שהם ירשו את המלכות עד עולם

ועד עולמי עולמים.

עדיין צבית ליצבה על חיבתה רביעתה דהבת שניה מן כלהן,

די חילה יתרה שניה די פרזל ותפרה דינך שחלה מדכה ושערה ברגלה רפסה.

הוא אומר אבל רציתי לדעת מה זה החיה הרביעית.

למה דווקא החיה הרביעית זכתה למלוך ולהמליך

את כל שלושה החיות תחתיה?

מי זו המלכות הזו שהיא כל כך נוראה, יש לה כל כך תוקף וחוזן חזק,

שהייתה שונה מכולם כמו שאמרנו שהיה לה שיניים מברזל,

ציפורניים מנחושת ומה שהיא לא הייתה מצליחה לאכול

מהפה הייתה מחטטת ברגליים שלה ורומסת.

ועל קרניה עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלה מן קדמיה תלת וקרנה דיכן ועינין לה ופום מלל רברבן וחזבן רב מן חברתה.

ולמה היו לה את אותם עשר קרניים ששלושה מהם נפלו והקרן הרביעית צמחה ונהיה לה עיניים ופה והיא דיברה ומראה גדול מכל חברותיה.

חזה אבית וקרנה דיכן עבדה קריו עם קדישין והיא יכלה להון.

ולכן הייתי רואה את הקרן הזאת עושה מלחמה עם קדושים ומנצחת אותם.

זאת אומרת זה לא סתם קרן, זה מלכות הרשעה אומנם,

זה גוי שמולך בראש המלכות הזאת, אבל המלכות הזאת מנצחת אפילו גדולי עולם,

מנצחת אפילו צדיקים.

זו המיוחדות שבמלכות הזאת בשונה משלושת המלכויות הקודמות לה.

עדי עתה עתיק יומה ודינה יהיב לקדישי עליונין וזמנם אתה ומלכותה, איך ישנו קדישין?

עד אשר בא עתיק הימים. מי זה עתיק הימים? הקדוש ברוך הוא.

והמשפט ניתן לקדושי עליונין והזמן הגיע ואת המלכות ירשו הקדושים.

זאת אומרת, פה מדבר כבר לעתיד לבוא,

שבסופו של דבר עתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר

את אותה מלכות מאותו רשע,

מאותו זרעו של רשע, לקחת את אותה מלכות.

וצדיקי העליונים, קדושי העולם, הם אלו שיעשו לו את המשפט

והם אלו שישלטו בעולם.

כן אמר חיבתה רבייה מלכו רבייה תהווה בהרעה די תשנה מכל מלכותה.

וכך היא, המלכות הרביעית תהיה מלכות מאוד חזקה ושונה משאר המלכויות.

ותאכל כל הרעה, היא תשתלט על כל הארץ,

ותדושנה ותדקנה.

והמלכות הזאת תהיה מדשנת ומחטטת את כל שאר המלכויות. היא לא תשאיר זכר לעומת הרוע שהיא תעשה בעולם, לעומת השמד,

לעומת ההרס שהיא תעשה בעולם בשונה משלושת המלכויות שהיו לפניה.

וקרניה עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקומון.

ואותם הקרניים, עשר הקרניים, מה זה עשר הקרניים? זה עשר קרניים, עשר מלכויות

שהם יהיו,

שהם יקומו.

ואחריהן

יקום אחריהן והוא ישנה מן קדמיהו ותלת מלכין יאשפיל.

והמלכות הרביעית היא תהיה שונה מעשר המלכויות,

ומשלושת המלכויות הקודמות לה, דהיינו משלושת הקרניים,

והיא תפיל עצמה את שלושת המלכים שלפניה.

כמו שראינו פה, שלושה חיות,

שלושה חיות ייפלו, הקרן הרביעית, שזו החיה הרביעית המוזרה ביותר,

היא המלכות הרביעית החזקה, היא תנצח את שלושת המלכויות הקודמות לה ותפיל אותן.

הוא מלין לצד הילאה,

ודבריהם כלפי העליון ידבר, כלפי קודשא בריחו.

ימלל ולקדישי עליוני נובלה ויסבר להשנייה זמנין ודת

ויתאהבון בידי עד עידן וידנין ופלג עידן. ומה יהיה שם?

ואת קדושי העליונים ישחית ויחשוב לשנות את המועדים ואת הזמנים שהקדוש ברוך הוא הטביע בעולם.

תארו לכם מה זה לבטל את השבת, לבטל את ראש חודש, לבטל את כל המועדים והזמנים של עם ישראל.

המלכות הרביעית.

מי שבאמת דבק בבורא, ידבק בבורא.

ודאי, מי שידבק בבורא ויהיה

קשור לקדוש ברוך הוא ברמה חברים של שגידים, לא תצליח עליו המלכות הרביעית.

הוא זה שיינצל.

אבל שני שליש

יעבדו חס ושלום.

שני שליש מהעולם.

כן, מהעולם, ודאי, מהעולם.

אבל זה גם משהו.

רגע, אם ילכו שני שליש, מי יעבוד את ה... איך אמר הרב? אתה יודע כמה דתיים ילכו?

שבע מיליארדים. שני שלישים ושבע מיליארדים.

זה משהו וזה משהו.

אל תשכח שגם האומה שקוראים לה מצרים היא תישאר.

כולה. כולה.

גם היא תישאר האומה הזאת. ואם הם לא יעלו לראות את פני השם שלוש פעמים בשנה, אז לא יהיה להם גשם.

אבל הם לא חשובים בעיני הקדוש ברוך הוא כמונו.

למרות שהם לומדים גמרא היום.

אבל הם לא חשובים בעיני הקדוש ברוך הוא.

אני אמרתי לתושבי תל אביב, אצלנו בשיעור,

אתם רואים, יהיו סודנים, סודנים, אתם מתלוננים. מה אתם מתלוננים?

תתרגלו, תתחילו להכיר אותם. זה אחמד, זה, זה, זה, זה. למה? עומת אלה, אלף עבדים, זה, אלף משמאל.

איך תזכרו מי זה כל עבד?

אתם עכשיו צריכים להתרגל, עד שיבוא משיח.

עד שיגיע משיח, זה המחראים כמו כל אחד בתל אביב.

2400. כן,

2800. כן.

אחד רצה כפול, אז הוא אומר, אני לא רוצה

לציין. לא יודע.

נראה שהכל יהיה דאורייתא.

כן, הוא מלין לצד הילה ויחשוב לשנות מועדים וזמנים.

ויסבר להשמיה זמנין ודת והתאהבון בידי עדינן, וידנין ופלג עדן.

וינתנו בידו, שימו לב, מן השמיים יתנו לו את הכוח לשנות עד מועד ומועדים וחצי מועד.

הוא יוכל לשנות את הסדרים של עם ישראל עד כדי כך.

כן, המלך? כן, לאותו מלך שישלוט

על עם ישראל באחרית הימים.

זה משהו בסגנון שאנחנו רואים היום, אה? כמו שהבנתי, לא תהיה עם ישראל. נכון.

אבל זה מה שאנחנו רואים שמתחיל קצת היום, אה?

כל מיני שליטות על הדת ופה, ואין תקציב פה, ואין תקציב שם. נו, בואו נראה אתכם.

אבל השאננים נשארים שאננים, הערניים ממשיכים להתעורר.

השם ירחם. ודינא יטיב ושולטני יעדון להשמדה ולעבודה עד סופה.

ואז קודשא בריך הוא יושב במשפט,

וממשלתו תעביר אותו,

להשמידו ולהביאו עד הסוף.

ייתנו לו את הכוח, מה שנקרא,

להעלות אותו מעלה, מעלה, מעלה, ואז בום אחד,

מורידים אותו למטה.

כי ברגע שנותנים לאדם עלייה קטנה ומורידים אותו, הוא לא מרגיש את הכאב.

אה, טוב, נו, לא קרה כלום.

ונותנים לבן אדם עלייה גבוהה, או-הו,

איך זה חזק.

ומלכותה בשולטנה ורעבותה די מלכות תיכות כל שמיה, היא איבת לעם קדישי עליונים, מלכותי מלכות עלם, וכל שולטניה עלי פלחון וישתמעון.

והמלכות והממשלה הגדולה הזאת,

שכל המלכויות שתחת השמיים יהיו תחתיה,

תינתן למי? לעם קדושי עליון. מי? לעם ישראל.

ואז, זאת אומרת, מלכותו של מלך המשיח תהיה מלכות מאוד מאוד מאוד חזקה,

שאף אחד לא יאכל עליה.

וקדושי עליונים יסייעו בעד מלכותו,

כי מלכותו מלכות עלם, וכל הממשלות לא יעבדו וישמעו. פעם אמרנו ככה במאמר מוסגר,

למה המשיח לא מגיע כל כך מהר?

מה, עד עכשיו עם ישראל לא כל כך התחזק?

לא כל כך קיבל על עצמו קבלות? תראו, במלחמה האחרונה שהיה בלבנון, כמה קבלות עם ישראל קיבל על עצמו לבען חיילי צבא ההגנה לישראל, ופה ושם.

אז למה המשיח לא הגיע? מה, לא הייתה הזדמנות טובה שהוא יגיע, שהוא יתגלה?

או,

פשוט שצריך את כולם.

אבל אמרנו ככה, כדי לסבר את האוזן, תראו, יש אשכנזים, תימני,

ספרדי, וחסידי, וליטאי, ו...

עכשיו כל אחד יש לו מה? את הדעה שלו, נכון? את הרב שלו, את הדעה שלו, את השיטה שלו.

המלך המשיח צריך להיות מקובל על כולם.

לקחת את כולם, לקבץ את חמו ישראל,

ולתת לכולם דעה אחת. אתם יודעים איזה קשה זה?

זה לא פשוט.

פתאום זה יגיד לו, לא, אני לא מקבל את הדעה שלך. אני אומר ככה, ימרדו בו.

יגידו אתה שקרן, יבזו אותו.

יצאו גם שיצאו נגדו. כן.

יצאו נגדו באחרית הימים, יגידו לו, מה פתאום? אתה זה, אתה, אתה, הנה, אנחנו רוב, ואתה מעט, ופה...

משהו בסגנון שעשו לרב.

כן, אבל, לא, אני אומר לך, גם אם הוא, גם אם הוא מתגלה,

תתאר לך איזה רוע יהיה בעולם שהם יהפכו את הטוב לרע.

הם יגידו, מה פתאום? הוא לא צודק, אנחנו צודקים.

כמו שהיה עם הרב.

מה פתאום? אתה לא צודק.

הנה, אחד, אחד.

התקשר אליי, אני לא יודע אם הרב...

אני אספר את זה ככה בראשי פרקים.

אתה זוכר את ההרצאה בתל אביב, מיכאל?

על אותו ראש כולל שהרב סיפר, מבת ים.

מתי ההרצאה האחרונה או... שהיה בתל אביב, אצלנו בתל אביב, ההרצאה האחרונה.

כן, זה עם החיידק חודשיים בקיבה.

יום חמישי אני מקבל טלפון בשעה...

לא, לא. יום חמישי אני מקבל טלפון ב-11 בלילה, פונה אליי בן של

רב אצלנו שם, חתן של אחד מהרבני השכונות בתל אביב.

הוא אומר לי, יש איזה ראש כולל חולה.

הוא חייב זחוף להיפגש עם הרב. אמרתי, מבת ים? הוא אומר לי, כן, כן. אמרתי, הבנתי, בסדר. חכה, אני אשאל את הרב.

אז שלחתי הודעה לרב, הרב חזר אליי.

אמרתי לו, כבוד הרב, הוא רוצה לפגש איתכם, אפשר זה?

הוא אומר לו, רק ברבים.

הוא לא עשה לי שום דבר.

והרב לא עשה שום דבר.

לעם ישראל הוא עשה, לעולם התשובה, לתורה הקדושה,

רק ברבים.

אז אחר כך חזרתי לאותו חתן שהתקשר ואמרתי לו כך וכך.

הוא אמר, בסדר. אמרתי, רק כשהראש כולל יתקשר, שאנחנו נדבר איתו.

אז בעזרת השם, היום בלילה הוא יבוא

להרצה בעמנואל, בעזרת השם,

ומבקש מחילה ברבים.

אמרתי לרב,

תראו, מה זה, מגלגלים זכות על ידי זכאי.

מה שהרב דיבר זה היה בתל אביב.

אז סידרו את זה מן השמיים,

שאותו ראש כולל יגיע דרכנו מתל אביב להרצאה בעמנואל הערב, בעזרת השם.

מפחיד זה, אה?

כן.

הוא תושב אשדוד, זה מה שאני יכול להגיד לך. שם, אני לא יכול להגיד לך, אבל הוא תושב אשדוד.

לא יודע, אין לי מושג.

אמרו שזה תלמיד חכם, כן. הלאה.

השם יעזור, כן.

זה רק מראה לנו בן אדם שלא מכיר את השני וחס ושלום מדבר עליו. אוי ואבוי.

אוי ואבוי.

אוי ואבוי. אתה לא מכיר אותו, מה אתה מדבר עליו?

אמרתי לו, איך דיברת על הרב? ככה נתתי לו קצת.

איך דיברת עליו?

הוא אומר, את האמת עשיתי טעות. ראיתי כולם מדברים, גם אני דיבר עליו.

למה? מה הסיבה?

עשה לך משהו, הכיר אותך?

עשה לך פעם משהו רע? דיבר עליך?

כלום. מה אתה רוצה?

מה המסכן עשה לך?

אתה ככה מדבר עליו.

יש אלפים כאלה, אלפים כאלה.

זה מחוסר ידף האנשים לא לומדים, זה לא לומדים.

וישר שופטים, לפי תנועה.

באמת.

אם אתם תדעו כמה אנשים יש להם רק בגלל הדבר הזה שהם ככה דיברו נגד הרב בעיות בשלום בית,

מפחיד, מפחיד.

אני מכיר מלא משפחות בתל אביב, ככה, שדיברו וזלזלו, ועד היום מזלזלים, יש להם בלאגן בבית.

היה גם הרצאה איפה שהוא נראה לי ביחד,

על אחד כהרבה זמן,

הוא בא והקרא על הרב,

אמרתי, מי פגע את היד, לא אמר, תדלג, תדלג, תדלג, תדלג, תדלג, תדלג. בזמן קצר הוא אמרתי,

נכון, זה,

זה אחד המשפטים, זה אחד המשפטים, נכון?

פששש.

השם ירחם.

נפקה לו היד,

כל השבוע,

הרופאים לא ידעו מה קורה עם זה,

בסוף הוא אמר, אני יודע מה זה.

זה אמרתי, הרב חמד כה,

התשובה,

יש לך מהמקשר לרב,

לא קוראים את היד,

ובאותה הרצאה היו עוד ארבעה, אה, נכון, שגם, כאילו אמרו לרב, כאילו הצביקו טעות של מימוש היד,

כל שבוע,

בחמישי,

לא, שבוע רגע.

וואי, וואי.

היי, השם ירחם.

כל השבוע, ביום חמישי, ארבע שבועות לחברצת, כל חמישי בשבוע רגע.

באותו מושב, באותה עשרה.

אתם רואים מה זה?

ואם תשאלו אותם, הם לא יגידו, מה פתאום?

זה במקרה, נו.

השם ירחם.

אנחנו צריכים לחזור בתשובה, לא הם?

אנחנו צריכים לחזור בתשובה, כי אנחנו נמצאים בקודש פנימה.

והמשפט ישב...

זה הבעיה, שמי שקרוב...

NVAP, גם אלה שהיו קרובים למרן זכר צדיק וקדוש לרוחה.

ולא למדת, ולא תיקן בתי עצמך,

ואם תגדל כאור מעניין או תשאירו את זה,

רק תסתכל ואת הנושא הזה.

אגבו איתנו כחוט התאה,

כל מיני תמיכה לדבר כאילו בשבוע האחרונות האלה, אנחנו אומרים לך, בואו נתקרב לעשות. אם עוד לא, זה נראה שזה אמיתי.

אלוקים מבקש עוד נרדף.

לא, אבל יש לך מתקרב,

אבל אתה מתקרב למוזק ושמעת שזה אמיתי.

היינו ב...

זה לא אמיתי, זה רק מגידת הרחמנה. זה בשעה שאתם רוצים אותו.

אנחנו היינו...

כשאנחנו היינו בתל אביב, בתקופה של הבחירות, היינו רק שניים.

אני והראש כולל שלנו, של כולל ערב. יש לנו גם כולל יום, גם כולל ערב.

הראש כולל שלנו, של כולל ערב, החברותו שלי, אז הוא...

לא, לא צחי, הרב רמי.

אז הוא היה איתי, ואמרתי לו,

תראה, כולם יוצאים נגדנו.

אולי נחזור בנו, מה אתה אומר?

אז הוא אמר, יש פסוק אחד, האלוקים מבקש את נרדף.

הוא אומר, רדפו אותי גם, הוא...

גם יצאו נגדו, אז הוא, עשו לו הרבה בלאגן.

הוא אומר, אני מרגיש מה הרב מרגיש.

כל כך כואב לי ואני משתתף, וכמו בזה, אני חייב לעזור לו.

אז אמרתי, טוב, אני לא בא, לא רדפו אותי עדיין.

אני מקווה גם שלא ירדפו אותי, אמרתי.

ואני עושה את זה מרחמנות, כי ממש, מה שעשו זה עוול.

אז ביחד, והיינו עושים, וואו, וואו, וואו, מה עשו לנו כל לילה? אתם לא יודעים

איזה ייסורים עברנו. אבל היה שווה לעבור את הייסורים הללו, העיקר לראות את האמת עכשיו בוקעת ויוצאת החוצה.

כל זה, אני אומר לכם, אנשים רואים ברחוב, מורידים את הראש.

הם צדקתם, צדקתם, צדקתם, צדקתם, צדקתם, צדקתם.

ממש ככה.

כבר יש אברכים שאפילו לא מסתכלים לכיוון מרוב בושה,

שהם עכשיו שומעים ורואים את האמת.

הלשון שלהם נכנסה בפנים.

לא יודעים מה להגיד.

למלכות הרביעית החזקה.

זה שלושת המלכויות שקדמו לה.

מדי הוא פרס.

כן, אז בואו נמשיך.

פרס הוא מדי.

אחד לפני האחרונה.

אדום תתחיל, ואז ימשיכו את המלכות אחרת.

ומלכותה ושולטנה וערבותה דמלכות איכות כל שמיה איבת לעם קדישי עליונין.

אז המלכות הרביעית תיכנע בפני מי? בפני מלכותו של מלך המשיח.

וכל שולטניה עלי יפלחום וישתמעום. כל אומות העולם ייכנעו כלפי מלך המשיח.

אז זה אמרנו, צריך להיות מלך המשיח, זה לא פשוט.

זה לא אותו ועוד איזה מישהו שבא ומדבר וזה. שכל האומות, כל העדות ישמעו לבן אדם אחד, זה מאוד קשה.

להכניע ולקרב את כולם לאחד, זה מאוד מאוד מאוד קשה. לכן לוקח זמן למשיח לבוא.

יש לו הרבה עבודה להכין את הקרקע, מה שנקרא.

אבל זה תלוי בנו.

אם אנחנו נהיה כלי קיבול להיות מוכנים,

אנחנו נקבל. ראינו פרשה על מרים.

מרים לכאורה באה בתלונה טובה.

היא אמרה לאהרון, רגע, רגע, אנחנו נביאים.

משה רבנו גם נביא. מה ההבדל בינינו לבין משה?

הרק במשה דיבר השם, גם בנו דיבר השם. גם אנחנו נביאים, גם אלינו הוא מתגלה.

אז למה משה עוזב את אשתו, עוזב את הילדים, עוזב את הכול, מתנתק מהבית לשמור על הקדושה?

כי הקדוש ברוך הוא בכל רגע מדבר איתו כל רגע, נמצא איתו כל רגע, משרה את שכינתו עליו. למה? מה ההבדל בינינו לבינו? למה אנחנו פחות

והוא יותר?

מי אמר?

גם אנחנו בדרגה שהקדוש ברוך הוא מתגלה אלינו. מה הקדוש ברוך הוא עונה להם?

הוא אומר להם,

אתם בדרגת נביאים רגילים.

זאת אומרת, אני יכול להתגלות אליכם או בחלום או במה?

או במחזה.

יש שני דרגות.

של נבואה, נבואה ראשונה, אדם חולם חלום,

ועל פי החלום הזה הוא מנבא את נבואתו,

מה שהוא ראה בחלום.

ויש דרגה שהוא רואה מראה עכשיו, הוא רואה איזה, לא יודע, תאונת דרכים לצורך העניין, מזה הוא מסיק את המסקנה ככה וככה וככה, ומורה לעם ישראל מה לעשות.

אצל משה רבנו מה כתוב? פה אל פה אדבר בור, במראה ולא בחידות, ותמונת השם יביט.

משה רבנו היה לו VIP, מה שנקרא, לבורא עולם, הוא היה רואה את בורא עולם, ובורא עולם היה רואה אותו.

בשונה מכל שאר הנביאים. לכן, דרגתו של משה הייתה דרגה מאוד גבוהה, שהוא היה צריך להיות תמיד

במצב של קדושה ולהתרחק תמיד מדברים שמסירים,

אפילו במינון הכי קטן, את הקדושה, כי הוא צריך להיות תמיד מחובר לקדוש ברוך הוא.

אז לכאורה הם באו בטענה צודקת.

מה ההבדל בין לבינו? רק הם לא ידעו שהם בדרגה פחותה ממשה רבנו.

ולכן, מה עושה הקדוש ברוך הוא?

הקדוש ברוך הוא אומר להם, בואו תיכנסו לאוהל,

ואז הוא מסיר את ה...

אומר לאהרון ומרים, תצאו מתוך האוהל.

זאת אומרת, הוא מראה להם בהתחלה שהם באותה רמה של קדושה, אבל תצאו מתוך האוהל,

עכשיו יורד את הקדושה ממכם, ואז,

והנה מרים מצורעת קשה ל...

מה קרה?

רגע, מה עם אהרון? למה אהרון לא חטף?

מה, הוא לא שמע?

הרי כתוב שמי ששמע, מי שמדברים עליו,

ומי שדיבר הם נענשים בלשון הרע.

אז למה אהרון לא נענש?

למה משה רבנו לא נענש?

אז אפשר לתער את שמשה רבנו היה צריך להישאר בטהרה.

לכן משה רבנו לא נענש,

כי הקדוש ברוך הוא עתיד לדבר איתו, אז איך הוא עכשיו יצטרך לחכות שבועיים מחוץ למחנה וכולי,

לעכב את השכינה, לכן משה רבנו לא נענש. אבל מה עם אהרון?

אהרון שמע,

הוא שמע ולא מיכה, הוא צריך גם להיענש.

למה אהרון לא נלש? למה רק מרים נענשה?

אז גם את זה אפשר לתרץ, כי אהרון היה כהן. אם אהרון עכשיו יהיה טמא, מי יהיה כהן במקומו?

הילדים שלו, מי אמר שהם בקיאים בכל סדר העבודה מאה אחוז?

לכן הקדוש ברוך הוא מעניש רק את מרים.

ומה משה צועק? ויצעק משה אל השם אל נערף הנה לה.

חמש מילים הוא צעק.

סליחה, למה אתה לא

קורא לה בשם?

כתוב, אמנם שאדם שעושה משברך לחולה והחולה נמצא לידו,

לא יגיד את השם של החולה.

אלא יגיד,

המשברך שנגיד, או הדברים שנגיד, הוא לרפואת חולה זה.

ככה אומרים, המשברך עבור חולה זה, לא אומרים את השם של החולה.

מה?

יש, ראיתי, ככה כתוב בספרים, שלא טוב להגיד את השם של החולה.

שהמקטרג, הוא שומת השם שלך, הוא מקטרג יותר.

ככה שאתה לא אומר את השם של החולה, לחולה זה.

זה מכוון עליו. מצוין, מכוון עליו. זה, איך אומרים? זה משפיע כללי.

ואחת הסיבות שבאים גם לביקור חולים כדי ליטול. כמו שכבר אומרת, אחד מ-60 אדם נוטל מחולי של אותו חולה.

אז ככל שבאים יותר אנשים לבקר אותו, ככה נוטלים ממנו את כל המחלה עד שהוא מבריא בסופו של דבר.

ופה משה רבנו, לא רק שהוא לא בא לבקר אותה,

אבל הוא צועק להשם. אבל למה אתה צריך לצעוק?

כתוב במצרים, בפרשת בו, אצל הצפרדעים, ויצעק משה אל השם על דבר הצפרדעים.

אז מביאים בשם אחד המפרשים, למה שמה משה רבנו היה צריך לצעוק?

מה, הוא הלך לדבר בשקט?

מה, הקדוש ברוך הוא אפילו בוחן ליבות וכליות.

מה שאתה חושב הוא יודע, אז מה אתה צריך לצעוק?

מה, משה רבנו חס ושלום אתה בדרגת אמונה פחותה שאתה צריך לצעוק?

לא מתאים.

התשובה היא,

שמה היה כל כך הרבה רעש אצל הצפרדעים,

שמשה לא שמע את עצמו.

אז הוא אומר, אם אני אדבר בשקט,

בכלל הרגש ברוך הוא לא ישמע. אם אני לא שומע את עצמי, אז הרגש ברוך הוא ישמע אותי.

אז הוא היה צריך לצעוק. ויצעק משה אל השם על דבר הצפרדעים.

שם הוא צעק. אבל פה מה משה צריך לצעוק?

פה הוא נמצא לבד באוהל, על מה הוא יצעק?

אין לו על מה לצעוק.

בשביל מה זה צריך לצעוק?

התשובה היא, משה רבנו כאב לו.

זה אחותו.

הוא אומר, למה היא צריכה לסבול?

בסדר, נו, אני מוחה על כבודי. אבל תלמיד חכם שמחל על כבודו,

אין כבודו מחול.

אתה רוצה למחול על כבודך? משמיים לא מסכימים עם זה שתמחל על כבודך.

איך אתה רוצה למחול?

כבוד התורה. מצוין, כבוד התורה זה לא הכבוד הפנימי של משה רבנו.

משה רבנו,

התורה מעידה עליו, ומושענה מכל האדם אשר על פני האדמה.

אז איך אתה רוצה למחול על כזה דבר?

לכן משה רבנו היה צריך לצעוק לקדוש ברוך הוא אומר, ריבונו של עולה,

גם אם זה בשבילך,

עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך,

תרפא את בריים. ומה הוא אומר? הוא לא מזכיר את השם שלו. הוא אומר, אל נא רפא, נא לה.

תרפא אותה.

למה? היא לא הגיעה לשורש ההבנה של דרגת הנביאות האמיתית.

היא לא הגיעה לדרגה אמיתית לדעת

מה הקדוש ברוך הוא רוצה מכל אחד מאיתנו.

לכן, אם היא לא הגיעה לדרגה זו, מה אתה דורש ממנה?

למה אתה מעניש אותה?

מצוין, היא שגגה, היא לא התכוונה.

ומה היא אמרה שם?

ותדבר מרים ואהרון במושל אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח. היא לא אמרה, הוא לקח איזה סודני.

היא לא אמרה, הוא לקח איזה אישה מכוערת.

היא אמרה, כושית מלשון יפה.

הוא לקח אישה יפה, איך הוא ככה פורש ממנה, עוזב אותה?

מה, אנחנו לא נביאים?

גם אנחנו לא פרשנו לא מהבעלים ולא מהנשים, לא היא ולא אהרון,

אז למה הוא פורש?

איזה גנאי הוא מצא בשביל פורש?

בגלל שהיא לא הגיעה לשורש הנקודה האמיתית שנביא,

בדרגה של משה רבנו צריך להיות מחובר תמיד לקדוש ברוך הוא,

אז היא הרגישה שמשה רבנו כמוה.

היא הרגישה שמשה רבנו כמוה, הקדוש ברוך הוא כעס על זה והעניש אותה.

אבל בשכר זה שהיא נענישה, בשכר זה שעם ישראל המתין, היא זכתה לשתי דברים, קודם כל לבעירה של מרים.

שבזכותה לעם ישראל היה

את בעירה של מרים כל הזמן שהם היו במדבר,

וגם עם ישראל חיכה וכיבד אותה שבע ימים, המתין לה עד שהיא נתרפאה.

ועם ישראל גם קיבל על זה שכר,

שגם אחרי שהיא נפטרה, שבע ימים, היה עדיין בעירה של מרים נותר.

זה לא הלך מיד המתנה.

את עשית לכבוד השם, את קיבלת על עצמך תשובה,

משה רבנו התפלל עלייך בשוני,

והקדוש ברוך הוא קיבל את התפילה הזאת, אף על פי שהוא לא הזכיר את שמך במפורש.

פה אפשר להסביר גם עוד נקודה, למה הוא לא הזכיר את השם במפורש?

להראות שאין לו נגיעה אישית.

זאת אומרת, אין לי פה איזה יצר של נקמנות.

אה, מי שברך אבותינו יברך את מרים בת, אה, אה, שרה.

יש פה איזה נגיעה אישית. אה, הנה, עכשיו את חולה? עכשיו אני אברך אותך. הנה, תראי שכוח הברכה שלי עוזר.

אין לה רפנה לריבונו של עולם, זה אתה המרפא,

זה אתה השולח, זה אתה הכול. אני שום דבר, היא לא עשתה לי שום דבר.

מה שהיא עשתה זה חס שלום טרוניה כלפי קודשא בריחו, והנה,

אני זה שמבקש בשבילה ללא נגיעה אישית, ואתה זה שתרפא אותה.

זו הייתה דרגה של משה רבנו, דרגה אמיתית. לכן התורה מעידה עליו, ומשה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. בפרשת קורח

גם כתוב את הפסוק הזה.

ומשה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה.

שם למה זה מגיע.

קורח מה ראה לשטות זאת אינו איתתו. בפרשה שנקרא השבוע, פרשת המרגלים, קורח ראה את המרגלים של אינשי, הוא לא הסיק מסקנות. המרגלים ראו את מרים של אינשי, לא הסיקו מסקנות.

אף אחד לא מסיק מתוך השני.

מסבירי המפרשים,

אז למה שם עוד פעם הפסוק חוזר, ומשה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה? מה לא מספיק מה שקורח ראה בפרשת בעלותך,

שמשה ענו? מה צריך להסביר?

אז כתוב שקורח, הוא היה בדרגה של מה? בדרגה גבוהה.

והוא רצה באמת, ברמה חברה ראשית שסקדים, להיות בתפקיד חשוב כדי לקיים את המצווה, לעבוד הבורא בשלמות.

אבל זה לא היה מושלם.

למה? כי קורח פגם כשהוא היה במצרים כבר.

מה הפגם כשהוא היה במצרים?

זה מה שאומר רש״י, אינו יתעתו.

כתוב ששבט לוי ובהם קורח היו יושבים ועוסקים בתורה.

ואף על פי שהם היו יושבים ועוסקים בתורה,

והם מקבלים את השכר מן השמיים, הם לא היו צריכים לקחת מביזת מצרים.

וקורח מה עשה? ראה, כולו, אה?

ושאלה אישה משכנתה ומגרד בדק לכסף וכו', זהב כולם לוקחים?

סגר את הגמרא, אמר, רגע, רגע, גם אני רוצה לקחת.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

אמר לו, רשע,

אתה רוצה לקחת ממה שאני הבטחתי לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שרק מי שיעבוד ייקח?

איך אתה יכול לקחת כזה דבר? זה מובטח למי שעבד והשתעבד.

אתה לא יכול לקחת ממשהו שאני לא הבטחתי לך. אתה משבט לוי, השכר שלך לעולם הבא.

ובכל אופן, קורח לקח. מה עשה הקדוש ברוך הוא? ריחם על קורח, שימו לב.

ריחם על קורח,

גילה לו את אחד מהשלוש מטמוניות שהטמין יוסף הצדיק,

כדי שהוא לא ייכשל חס ושלום, ואז הקדוש ברוך הוא כביכול יצא שהוא הבטיח משהו לאברהם אבינו, והוא לא קיים את זה בשלמות.

כי לוקח מישהו משבט לוי שהוא לא השתעבד רכוש שלא מגיע לו.

איך זה יכול להיות?

מי? הקדוש ברוך הוא?

עדיין ריחם עליו.

מה להרוג אותו שם? אולי זה מה שישפר אותו. נתן לו אחד מהשלוש מאות מוניות, עושר כזה גדול.

ואתה יהיה הרשע המרושע. קיבלת עושר כזה גדול ועוד אתה מחפש כבוד?

הרי למי שיש כסף, יש לו כבוד.

אז מה אתה צריך? עוד אתה מחפש כבוד?

פה הקדוש ברוך הוא כבר נפרע ממנו. אמר, גם אתה,

וגם העושר שהיד טמון, תטמנו מתחת לאדמה.

וזה אומר קורח.

מה אומר קורח?

קורח אומר, אני יותר עניו ממשה רבנו. אמר הקדוש ברוך הוא, כתוב, אני כתבתי בתורתי ומשה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה. האם זה פני האדמה ומשה עניו מכל האדם, מכל מי שמונח על פני האדמה?

אז אם אתה טוען שאתה עניו, איפה אתה צריך להיות יותר ממשה?

מתחת לאדמה.

כי אתה בדרגה יותר ממשה רבנו, אז איפה המקום שלך? מתחת לאדמה.

לכן הכניס אותו עם כל הרכוש, עם כל הבית, עם כל המשפחה, עם כל החברים מתחת לאדמה.

כי הוא בדרגה יותר ממשה.

מה שגזרת זה מה שאתה קבל, זה העונש שלך.

אז זה דבר מאוד מאוד מזעזע, תראו מה זה.

התורה מעידה על משה רבנו, הוא קורח,

חושב שהוא בדרגה יותר גבוהה, נכנס מתחת לאדמה.

אדם גוזר בשפתיים שלו, בפה שלו, ברית כורתה על השפתיים,

את העונש שלו.

גזרת, אמרת שאתה יותר עניו, קיבלת את המקום הנכון שלך.

פרק ח',

כן, אז בואו נסיים.

עדקה סופה די מילתה ענה דניאל, סגי רעיוני ואלנוני וזיוי השתנואין עליי ומילתה בלבי נטרעת.

אז אומר דניאל, עד כאן סוף רעיונותיי,

סוף חלומותיי, שהם הבהילו אותי מאוד,

מראה פניי השתנה והדבר בלבי נשמר.

מה זה הדבר בלבי נשמר? דהיינו, פה דניאל כבר רומז לנו את אותו דבר שאמור להיות לעתיד לבוא,

שהדבר הזה שמור וסתום מעיני עם ישראל, מעיני העולם.

בשנת שלוש למלכות בלשצר המלך חזון נראה אליי אני דניאל, אחריה נראה אליי בתחילה. אחרי החלום שהוא ראה עם ארבע החיות, הוא ראה עוד חזון.

מתי זה היה? שנתיים לאחר מכן,

שמלכות בלשצר כבר שלוש שנים אוחזת.

וארא בחזון ויהי בירותי ואני בשושן הבירה. פה כבר אנחנו מעריכים את אחשוורוש בתמונה.

וארא בחזון ויהי בירותי ואני בשושן הבירה, אשר באלם המדינה. וארא בחזון ואני הייתי על עובל אולי.

מה זה הובל אולי? זה נהר ששמו אולי.

זה השם של הנהר, אולי.

וְאַשָּה אָנַָּי וַאֵרֶה וְהְאְנֶה אָּה אָאֵלְעֵד עָמֶד לְפְנֵי הָוָבָל

וְאַלֹא קַרְנָּיִם וְהַקַרְנָּיִם גְוֹהֹת וְהַאחד גְוֹהָה מִן הַשְׁנִיּת וְהַקְרָה עָלָה בָּעָּהָה אַאָהְהָהָהָהָהָהְהְהְהָהָהְהְהְהָהְהְהְהְהְהָהְהְהָהְהָהְהָהְה�

ּהְה־הָהֶהֶה אַהַה לֵאֶהֶהָהֶהָהָהָ שְׂאוֹהָהּ יַא֣הְהְהְהָהָהָהַהְהָהָה֤ הָאִָהּהָהָהָהָהְהָהְהָיוּנְהֶהְהָ״הֹּהַה־הְהָהְהֶהְהָהֵהְאָהֶהָהְהֵיְהֶהָהֲָish�

באוויר.

והצפיר קרן חזות בין עיניו. לצפיר, לשעיר הזה, יש לו קרן שיוצאת מבין שני עיניו.

ויבוא עד העיל בעל הקרניים אשר הייתי עומד לפני ההובל, וירוץ אליו בחמת כוחו. השעיר הזה רץ,

עכשיו לנגוח במי?

באותו עיל,

עם הקרן הגדולה והקטנה שנגח בכולם,

עכשיו מגיע השעיר לנגוח בו.

וראיתיו מגיע אצל העיל ויתמרמר אליו.

וייך את העיל וישבר את שתי קרניו, ולא היה כוח בעיל לעמוד לפניו, וישליחהו ארצה וירמסהו,

ולא היה מציל העיל מידו.

אז אותו שעיר מגיע, נגח בעיל הזה,

והעיל הזה, מרוב הפחד של הנגיחה, התמרמר כולו, התחיל לרעוד,

ונפל, ואין שום מציל מידו, ככה הוא מת.

וצפיר העזים הגדיל עד מאוד.

העז הזה עם הקרן באמצע העיניים שנגחה באותו עיל מפחיד,

שהבהיל וסילק את כולם עד עכשיו,

גדלה וגדלה, ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמיים.

היא קיבלה מראה של דמות של ארבע חיות,

והיא כיסתה את כל ארבע רוחות השמיים.

ומן האחת מהם יצאה קרן אחת מצעירה,

ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי.

הקרן הזו כל כך הייתה גדולה, שכיסתה שלוש כיוונים, נגב, מזרח וצבי.

ותגדל עצבה השמיים וטפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם.

אם הקרן שלה היא הייתה נוגעת אפילו בכוכבים של השמיים, עד כדי כך היה גודלה.

וגם את צבא השמיים היא הפילה לארץ והיא הייתה רומסת, דורכת אותו.

ועד שר הצבא הגדילו ממנו הורם התמיד והושלך מכון מקדשו.

והיא הגיעה עד כדי כך

לעם ישראל, שהם נמשלים לצבא השמיים,

והגיעה לשר הצבא, שזה הכוונה לבית המקדש,

שהוא ביתו של הקדוש ברוך הוא,

והושלך מכון מקדשו והשליכה, זאת אומרת השמידה את בית המקדש.

וצבה תינתן על התמיד בפשע ותושלך אמת ארצה ועשתה והצליחה.

ואותה קרן הצליחה להשתלט

על

התמיד בפשע.

מי זה אותה קרן? אותה קרן זה נירון קיסר, שר צבאו.

שהוא היה שליח של אותו מלך.

הלכה ונלחמה והשמידה את כל עם ישראל.

מה זה את כל עם ישראל? את כל יושבי ירושלים. והחריבה את בית המקדש.

וכילתה וביזתה ודרסה ורמסה.

והשליכה את האמת,

שזה בית המקדש, השליכה אותו לאן לארץ. ועשתה והצליחה.

ונהיה לה כוח מן השמיים,

נתנו לה אישור מן השמיים להצליח בכל מה שהיא עושה.

והשמעה אחד קדוש מדבר,

ואני שומע פתאום את אחד מהמלאכים שהוא מדבר.

ויאמר אחד קדוש לפלמוני.

מי זה פלמוני? מה אתם אומרים?

יפה מאוד.

אז בואו נראה פה מה אומר רשי. הרי זאת תיבה כשתיים לפלוני אלמוני.

איפה ראינו פלוני אלמוני לפני שבוע?

מי זוכר?

הייתם עייפים בטח.

במגילת רות.

ראינו שהיה שם אחד שקראו לו פלוני אלמוני,

שהיה ממשפחתו של אבימלך, והוא היה זה שמצווה ליבם.

את רות.

ובסופו של דבר בא בועז וייבם את רות.

להתחתן עם אותה אישה,

עם אותה אלמנה, מה שנקרא,

ולהקים שם לאחיו. הרי אין לה ילדים, יש מצווה על הקרוב, להתחתן איתה ולהביא ילדים. לא תמיד רוצים, היום גם לא עושים את זה,

את הייבום. היום עושים חליצה ולא ייבום.

ויאמר אחד קדוש לפלמוני.

אז הוא אמר לאותו פלוני אלמוני, ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל, כסיף ותמיר, כמו יפלא ממך דבר, אלמוני אלמון, מבלי שם.

למה הוא נקרא פלוני אלמוני? כי אין לו שם.

אותו דבר במגילת רות משהו, פלוני אלמוני, אין לו שם, משהו נסתר.

שלא פירש לו מהו ומה שמו.

אין לו שם.

אז איך קוראים לו? פלוני אלמוני, זה השם שלו.

ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד מתי החזון התמיד והפשע שומם, תת וקודש וצבא מרמס?

עד מתי הקדוש ברוך הוא, ביתו רמוס ככה,

מלכותו רמוסה, עמו רמוס?

עד מתי זה? מתי זה ישתנה?

ויאמר אלי עד ערב בוקר 2300 ונצדה קודש.

אז מה יהיה?

עד ערב בוקר 2300, אומר רש״י, ראיתי פטר בשם רבנו סעדיה לדבר,

וכבר עבר ופטר עוד עד ערב בוקר, עד שיבוא אותו ערב שנאמר בו,

והיה לעת ערב ייאור,

זאת אומרת בימות המשיח, ובטוחים אנו כי דבר אלוקנו יקום לעולם,

לא יופר, ואני אומר כי הערב והבוקר אמור כאן בגימטריהו,

ויש סמך לדבר משני טעמים. האחד, שיהיה חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר.

הרי בסוף ספר דניאל יש את החשבון מתי יבוא המשיח,

ולא יוצלח למי שינסה להתעמק מזה ולדעת,

כי רצונו של השם שלא ידעו,

האדם יחיה בתמימות בכל יום,

אחא כאילו שיבוא, נכון, אז זה נסתר ונעלם מעיני בני האדם,

מהבנתם, משכלם וכו'.

והשני שאמר גבריאל לדניאל למטה בעניין ומראה הערב והבוקר אשר נאמר אמתי,

ואם לא,

רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו, לומר אמתו. והחוזה נצטווה לסתום ולחתום הדבר, ואף הוא לא נגלה בלשון סתום וחתום.

ואנו נוכיל להבטחת מלכנו קץ אחר, קץ ובעבור קץ הדורש,

נודע קטעה במדרשיו.

הבא אחריו יטור וידרוש דרך אחרת, יש לפתור ארבע בוקר בגימטריה ה'-174 ועוד

אלפים ושלוש מאות, הרי

אלפיים ושמונה מאות ועיין דלת.

אז,

פה הוא אומר לו, עד מתי? הוא אומר, עד

הזמן המיוחל שהקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל במתנה לדעת אותו, מתי יבוא משיח. אבל עם ישראל עדיין אין לו את הזכות לדעת.

לכן אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא כל יום ויום, אנחנו אומרים, אני מאמין באמונה שלמה,

וביד המשיח אני מאמין, ואף על פי שהתמהמה, אם כל זה החגה לו.

אבל אולי צריך כבר להתייאש, אבל הוא לא הגיע עד עכשיו.

אולי פה, אולי, עדיין אני מאמין.

אדם אסור לו להתייאש, עדיין צריך לחכות, עדיין צריך לבקש מהקדוש ברוך הוא,

תשלח לנו את משיח צדקנו. הוא אחד מהעיקרים שאדם

אומר בכל יום, מאמין.

מאמין בביאת המשיח, ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו,

עוד היום בעזרת השם,

לזכות להיגאל על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.