טוען...

חוניו ודא רעי | הרב אמנון יצחק

הורדת MP4 הורדת MP3

 בית כנסת 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 17.10.2013, שעה: 17:54


"ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון", רש"י אומר הרימותי ידי - לשון שבועה. ובהרמב"ן וכן בספרי, מצינו בכל הצדיקים שמשביעים את יצרם שלא לעשות, שדרכן של צדיקים להשביע יצרם. אחרי כל החשבונות שהיו אברהם אבינו ע"ה שלא לקחת מאומה מסדום, לא סמך על עצמו כי אם על ידי שבועה. 
אז הפסוק הזה מלמד אותנו שאברהם אבינו לא רצה לקחת מחוט ועד שרוך נעל, והחשבונות שלו היו ברורים אצלו ונהירים לו שהוא לא רוצה לקחת, למרות שזה היה מגיע לו בדין, אבל הוא לא סמך על עצמו למרות שהוא היה אדם החלטי ביותר, ונשבע - הרימותי ידי אל ה' אל עליון אם אקח מחוט ועד שרוך נעל, שהצדיקים משביעים את יצרם לא לעשות דבר שהם לא רוצים לעשות, לא נותנים לו פתחון, נשבע גמרנו, נשבעתי, שלום, אין לך עם מי לדבר, חבל על הדיבורים, נשבעתי, גמרנו, סגרנו את הדלת שלום. 
איתא במנחות ק"ט. כשמת שמעון הצדיק אמר חוני או בני ישמש תחתי, שמעון הצדיק הרגיש שהוא הולך למות, אז דאג שיהיה לו מחליף, ואמר שחוני או בנו ישמש תחתיו, ולא קיבל עליו חניו, חניו לא הסכים, כיון שהיה שמעי אחיו גדול ממנו. הרי זה מעשה של רחל אמנו, לא לנגוע בכבוד אחיו, שרחל ויתרה לאחותה הבכירה ללאה וויתרה על יעקב אבינו, שלא לנגוע בכבודה שלא תבוש. אז זה המעשה שלו, מעשה גבורה מאין כמוהו, כי לא בנמצא פה מישהו שיהיה מוכן לוותר בגלל שיש מישהו יותר חכם ממנו, יותר גדול ממנו, יותר ראוי ממנו, אין דבר כזה, הרי כל אחד צועק, אני אמלוך, אני אמלוך, אני אמלוך, אני אמלוך. ובכן מסר לו את הכהונה הגדולה, מסר לו את הכהונה הגדולה שהוא יהיה כהן גדול, התפקיד הכי רם שיש בעם ישראל. ואעפ"כ שהוא נתן וויתר מעצמו וברצונו, נתקנא בו חניו בשמעי אחיו. אחרי שראה את אחיו בלבוש מלכות, כהן גדול, נתקנא בו, גלימה לי. אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה, הלבישו באונקלי, זה בגד מעור של נשים, וחגרו בצלצול, שם לו חגורה באזור מתניו שיהיה מהודק, והעמידו אצלו המזבח, כמו גברת. אמר להם לאחיו הכהנים, ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו, הוא נדר נדר והבטיח לאשתו, אותו יום שישתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שלייכי ואחגור בצלול שליכי. קיצורו של דבר הוא נדר נדר שביום שהוא יתכהן בכהונה גדולה הוא ילבש את הבגד עור שלה ואת החגורה שלה, וקיים את הנדר. כששמעו חכמים בדבר אמרו, ומה זה שברח ממנה כך המבקש לירד לה על אחת כמה וכמה. ומה זה שברח ממנה - מהשררה, מהכבוד, מהכהונה, ברח, לא רצה חניו, אבא שלו אמר אתה תשמש אחרי, לא רצה, אמר לא יפה, שמעי אחי הוא הגדול, הוא ישמש, אבל אחרי שראה את הכבוד שהוא מקבל ואיך הוא נראה וכו', נתקנא בו, רצה להפיל אותו, עשה ממנו פדיחה, שם אותו ליד המזבח, בצורה כזאת ה' ירחם. אז כשהוא קרא לחכמים שיראו אז הם הבינו מה קרה פה, אז אמרו ומה זה שברח ממנה, חניו שברח מהכהונה מהכבוד ומהשררה כך עשה לאחיו, ביזה אותו לפני כולם והעמיד אותו ליד המזבח ככה לעיני כולם, המבקש לירד לה, מי שרוצה את ה ממלכה ואת המלוכה ואת השררה ואת הכבוד על אחת כמה וכמה, עיין ערך דור-רעי, מה מוכן לעשות בשביל להשיג את מה שהוא רוצה. אייייי. אתם רואים מעשה זוועה, זוועה. נו, כיצד נבין זאת? אחרי מעשה כזה למסור את הכהונה הגדולה לא לפגוע בכבוד אחיו, יכול להפוך את הכל ולעשות מאחיו היתול ולעג, מעמיד אותו אצל המזבח, מלבין את פניו בפני אחיו הכהנים. 
בלעם הרשע, היה לו רצון לקלל את ישראל, אבל היתה לו נבואה שאמרה לו, לא תלך עמהם, לא תאור את העם, כי ברוך הוא. והדבר מובן, כי אחרי שקיבל הנבואה "לא תאור כי ברוך הוא" החליט כי לא יתכן לאור את העם, וכי ודאי לא ילך. בכל זאת הלך, וגם אחרי "וייחר אף אלהים כי הולך הוא", ואחרי כל המעשה שבא המלאך לשטן לו, ואחרי כל הניסים והנפלאות שראה את מי שם פה לאדם ונתן לאתון לדבר, וגם החליט ואמר "ועתה אם רע בעיניך אשובה לי", בכל זאת לא חזר. וכל הזמן עמד עם פניו להמשיך בדרכו הלאה, ואחרי הכל ניסה כמה וכמה פעמים לקלל, עד כי לא היתה לו ברירה אחרת, וירא כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. נו, ואיך אפשר להבין דבר כזה? נביא שבגויים, הקב"ה מדבר איתו, אומר לו אני לא רוצה והוא הולך. רואה שחורה אף ה' וממשיך. ה' שולח לו מלאך שיעמוד לו לשטן והוא ממשיך. אומר אם לא נח לך אני אשוב - וממשיך. הוא רואה שהוא מקלל וזה לא עוזר וממשיך. מה זה, איך אפשר להסביר את זה? 
אלא זה סוד הדברים, סוד הדברים זה להמית את היצר, זה להמית את הרצון, צריך להמית את הרצון עד שלא יקום לתחיה. אבל זה מן הנמנעות, קשה מאד לעשות דבר כזה. לכאורה אחרי קבלת נבואה או אחרי מעשה רב כזה למסור את הכהונה הגדולה כדי לא לפגוע בכבוד אחיו, נדמה לכאורה כי היצר כבר מת ממש, מה עוד יש? ומתגלה כאן סוד שהיצר לא מת בכלל, ועוד כוחו עמו להפוך את הכל באותו ענין ממש, להפוך את הכל באותו ענין ממש, עד שהלביש אותו והעמיד אותו אצל המזבח ואמר לאחיו הכהנים, ראו זה נדר לאהובתו וקיים. מעליל עליו עלילה, מלבין את פניו, עושה הכל, מי שבעצם נתן לו מרצון. 
פרעה הרשע, סילקו אותו מהכסא שלשה חדשים, למה הוא לא רצה להרע לישראל, הוא אמר איך אני ארע לישראל, הרי יוסף הציל את מצרים בשנות הרעב, איך אני אעשה דבר כזה? איך אני אעשה כזה דבר? אני יכול להרע לעם של יוסף שאנחנו חייבים לו את כל הכלכלה המצרית העולמית? איך אני יכול? שמונים שנה הוא שימש פה בנאמנות, לא לקח שקל, איך אני יכול? אז אמרו לו שיקחו לו את הכסא ועושה בחירות מחדש, אמר טוב טוב טוב וגזר להרוג את כל הילדים. איך אפשר להבין דבר כזה? בגלל הכרת הטוב היה מוכן שידיחו אותו, אבל כשאמרו לו שעכשיו הולכים לסלק אותו סופית, אמר רק רגע, רק רגע, אני חוזר. כמו קריספל ואלעד, שהרב עובדיה יצא נגדו והוא יצא נגד הרב עובדיה וזרקו אותו מהתפקיד, עכשיו החזירו אותו בחזרה והוא כבר מספר סיפורים שהכתיר אותו הרב וכו', חרית ברית. איך אפשר להבין דבר כזה? זה דור רעי, זה מח של דור רעי, זה לא סתם. זה חוניו בריבוע. 
זהו סוד הדברים, להמית את היצר, להמית את הרצון עד כדי כך שלא יקום לתחיה, זה מן הנמנעות. לכאורה אחרי קבלת נבואה או אחרי מעשה רב כזה למסור כהונה גדולה כדי שלא לפגוע בכבוד אחיו, נראה לכאורה שהיצר כבר מת ממש, אבל מתגלה לנו סוד שהיצר לא מת בכלל, ועוד כוחו עמו להפוך את הכל באותו ענין ממש, עד שהלביש את אחיו והעמיד אותו אצל המזבח וביזה אותו ליד אחיו הכהנים. 
הפתגם אומר, נחש אי אפשר להמית. גם אם תחתוך אותו לעשרה חתיכות הוא עדיין חי. אולי בגלל זה נקרא היצר נחש, אתה חושב שאתה חותך אותו והוא עוד יכיש אותך. 
בעל חובת הלבבות אומר ביחוד המעשה פרק ה', ומן התימה אחי כי כל אויב שתנצח אותו פעם ושתיים, יירף ממך, ירפה ממך, יעזוב אותך, ולא יעלה על ליבו להלחם בך, למה - לדעתו יתרון כוחך על כוחו, הוא כבר מבין, אין מה לעשות, הוא יותר חזק ממנו. והוא מתייאש מנצוח אותך ומגבור עליך, אבל היצר אינו מספיק לו ממך ניצוח פעם ומאה פעמים, כי אם ניצח אותך פעם אחת ימית אותך. ואם תנצחהו פעם אחת יארוב לך כל ימיך לנצח אותך. כמו שאמרו רבותינו ז"ל ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, כי סוף סוף ייתכן ויצר הרע יעמוד בתחיה. על כן לא סמכו הצדיקים לעולם על עצמם ודרכם היה להשביע את יצרם, כי על ידי השבועה היצר לא יקום לתחיה יותר. כח השבועה הוא כל כך גדול וכל כך חמור, שהצדיקים בכל מחיר לא יעברו על השבועה וממילא פה הם נעלו אותו ברב בריח, שהנחש לא יצא יותר. אז הם לא סמכו על עצמתם וכוחם ואמיצותם וכו', הם עוד השביעו את יצרם. 
מה יוצא לנו מזה, אדם יכול לעשות מעשה של צדקות גדול מאד, ואפילו יעשה מעשה של שבירת הרצון הכי גדול, אבל אם אך אינו עושה באופן של דרכם של צדיקים להשביע את יצרם עדיין אינו בטוח כלל וכלל מה שיוכל לעשות עוד באמצע הדרך. אדם יכול לעמוד על יסוד זה מהרגעים הטובים שלו, בהתחלה הוא מסכים כבר בהסכמה גמורה לעשות איזה דבר טוב, ואחרי רגע הוא רק מגיע לפה תופס בלטה כבר הוא חולה רוצה ללכת, ואחרי רגע כבר הוא נשכח ממנו הכל, ואת התרגיל הזה כבר עשה לו יצר הרע לפני יומיים, ועוד פעם הוא חזור. אולם אם אדם לא יתנהג בענין הזה לפי היסוד של דרכם של צדיקים להשביע את יצרם, יתכן עוד שיוכל להפוך קערה על פיה. זה כוחו של יצר הרע, אלוף האלופים נחש הנחשים. הוא שהביא מיתה לעולם, בעצה אחת שנתן לוה, "והייתם כאלקים יודעי טוב ורע", פששש איזה הבטחות, והרג את כולם, עצה אחת. ראיתם איזה יועץ? זה יועץ סתרים. 
אז רואים מאברהם אבינו שאברהם אבינו התורה מעידה עליו שהוא לא סמך, לא סמך. "ויאמר אברהם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון", נגמר, אני לא לוקח כלום, זהו, נגמרה הזכות, יש זכות עד תאריך מסויים, ברגע שהיא נגמרה היא לא חוזרת, נגמר. ככה צריך אדם לדעת, אם אברהם אבינו היה צריך להשביע את יצרו, ככה נקטו הצדיקים, אז אנחנו צריכים לדעת ששום החלטה שלנו, אמיצה ככל שתהיה, לא תועיל אם לא נשביע את יצרנו, אבל אצלנו יכול להיות חשש שנעבור גם על השבועה, אצל הצדיקים הם לא עוברים על השבועה. לכן כתוב במשנה, נדרים סייג לפרישות, שאם אדם רוצה לפרוש מדבר עבירה הוא נודר נדר. 
אמרתי לאחד, אתה רוצה להיות בטוח שתקום בנץ? תנדור נדר שאם אתה לא קם אתה מתחייב בנדר מאה שקלים לצדקה. אני מבטיח לך שזה יקפיץ אותך מהמיטה, כי אם לא תקום שלשים יום זה שלשת אלפים שקל, ואם לא תקום עשרים יום זה אלפיים שקל, ולא חבל על אלף שקל? אז אתה תקום או לא תישן, ועם מאה שקל אתה יכול לנצח את יצר הרע, עם מאה שקל אפשר לנצח אותו, אבל כשזה בנדר, כי נדרים סייג לפרישות. צריך תכסיסים נגד יצר הרע, למה הוא מתכסס עלינו כל היום. לכן כל אדם צריך לראות איך הוא מנצח את יצרו לפני שהוא ישכיב אותו, כי הוא צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ולא פחות. לא פחות. איייי. 
יש אנשים מעשנים סיגריות, ואומרים להם אבל זה מביא מחלה בלב, מחלה בראות, מחלה פה מחלה שם, אומרים נכון, מה לעשות, כאילו מתאבד בסבבה, כאילו מה לעשות, נכון, מה לעשות. תכתוב מתאבד, תעשן, אז כולם יבינו למה אתה מעשן, כי אתה מתאבד. יש אחד קופץ קפיצה אחת, יש אחד לאט לאט מתאבד. יצר הרע אומר לא כולם מתים, לא כולם מתים. ומספיק שיש לו איזה טיעון קטן אז נתלים בטיעון הזה וזהו. איייי. אבל אם היו אומרים לבן אדם שיש עכשיו ברחוב הזה משתולל רוטוויילר, כלב גדול, והוא עכשיו נשך ילדה ושבר לה את העצם, ואתמול הוא תפס אשה ואכל לה את האצבעות, ושלשום הוא התנפל על גבר ונגס לו בצוואר, נו, לך תעבור, מי יעבור ברחוב כזה? מקיף את העיר. וזה כלב רוטוויילר, וכל יום הוא תפס רק אחד, אז בטח שאתה סטטיסטית יכול לעבור פה, ומלאך המוות הוא יצר הרע, הוא השטן, להרוג אותך לאט שלא תרגיש בבת אחת, מכניס לך את הרעל לאט לאט לאט לאט זה כיף נכון, תעשה עוד פעם, תעשה טבעות, תעשה, טבעת חנק, תעשה. ככה הורג את הבן אדם בכיף, ונותן לו לשלם 25, 32, 48 שקל על קופסא, קופסת מוות, מחזיק קופסת מוות, מוציא סיגרית מוות ומעשן, וגם ממית את הסביבה, פפפפפפ זורק עליהם סם מרעיל פפפפפ כימי, כימי, ולא קוראים לו אסאד, לא קוראים לו אסאד, איייי. 
בקיצור, צריך להשביע את יצרו ולנדור נדר, אם לא - חבל על הזמן, אבל צריך לפחד שלא לעבור עליהם, אם עוברים עליהם עוד יותר גרוע. 
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת