"ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ". פירש רש"י, על פי המדרש לפי שהיו רועי צאן של לוט רשעים, ומרעים בהמתם בשדה אחרים, דהיינו גזלנים, ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברהם ואין לו יורש, ולוט יורשו, ואין זו גזלה. והכתוב אומר "והכנעני אז יושב בארץ" ולא זכה באברהם עדיין, אז זה גזלנים,. לכן אומר הפסוק ויהי ריב, מה היה הריב? על זה, ומציין, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ.
גם רואים איפה הרשעים שכלם מונח, הוא עוד חי וכבר אומרים כבר הם יורשים.
לוט היה דומה לאברהם בקלסתר ובמעשים, שהרי סיכן את עצמו לקיים מצות הכנסת אורחים, כשבאו המלאכים אליו לסדום. גם היה נאמן לאברהם שלא גילה ששרה אשת אברהם והיא לא אחותו, כי ככה יכול לדאוג שיחסלו, כמו שאומרים, את אברהם אבינו, והוא היה יורש מיד. בהיותו ממקורביו של אברהם ודאי ספג בקרבו מתורת רבו על אחדות הבורא, ועל אף הכל פרש לוט מאברהם וזלזל בשיטתו. כמו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק, "ויסע לוט מקדם" שהסיע את עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלקיו.
מה גרם לו לזרוק הכל ולעזוב את אברהם ואת אלקיו? ולמה הרחיקו אברהם כל כך? כאן הגענו לנקודת התורפה של האדם שעלולה להפר כל ההשגות השכליות, לוט סבל מחמדת הממון, מחלה זו בכוחה לקלקל כל מה שהשיג, וברגע שהבחין אברהם במידה הזו בלוט הבין שאין מה לעשות, אלא להרחיקו מעל פניו. מי שנגוע בחמדת הממון צריך לזרוק אותו לכל הרוחות. כי הוא ימכור אותך בגרוש ברגע שהוא ירויח יותר, כל זמן שאתה מעני קלו או הוא מוענק על ידך או מסביבתך הוא יישאר אצלך, כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה - הוא יעשה ההיפך. עיין ערך דור-רעי, המורד הראשון ברב עובדיה יוסף זצ"ל, שהקים מפלגה כנגדו, נגד מרן שהוא מדבר בשמו כל היום, ויש לו דמעות של תנין כאילו. אבל מי הקים מפלגה לאיים על הרב עובדיה יוסף, לאיים עליו, אם לא תתן לי את המנהיגות אני אהיה מנהיג לעצמי, מי עשה זאת? כי אם אני לא נמצא ליד השמנת מה אני אוכל?! וכמוהו זה אלה הסובבים אותו והנשמעים והסרים למשמעות וכו' וכו', והמצדדים בו, והתומכים בו, והקוראים לו הרב הגאון דור-רעי וכן הלאה, והסנג'רים שלו גם כן כמו ישי כהן שעולה לרדיו ומשמש אותו, וכן הלאה.
בכל אופן, נקודת התורפה של האדם עלולה להפר כל השגה שכלית, לוט סבל מחמדת הממון, המחלה הזאת, זאת מחלה שהיא קשה מאד שהרמב"ם אומר שהיא יותר קשה מגזל וזנות, כי ברגע שאדם נדבק בה קשה לו מאד לפרוש ועליה צריך לעשות תשובה יותר מגזל וזנות. מחלה זו בכוחה לקלקל כל מה שהשיג, ברגע שהבחין אברהם במידה הזו בלוט, הבין שאין מה לעשות אלא להרחיקו מעל פניו. בכל זאת אם היה לוט מכיר בחולשתו ומנסה לעקרה, היה יכול, בפרט אם היה שוקל שכר עבירה כנגד הפסדה, לא בעיה לעשות חשבון למה לא משתלם לעזוב את אברהם. אייי, יש לוטים הרבה, לוט זה לשון ארור, יש הרבה כאלה.
אתם יודעים, מישהו שולח לי קטע, היה פעם אתר שנקרא אתר האוהדים, עכשיו שמעתי שמכנים אותו אתר הבוגדים, למה? כי הבן אדם משמש את ש"ס, הוא כביכול הקים את האתר בשביל שיש אוהדים כאילו לרב אמנון יצחק, ובמשך הזמן הוא התהפך, והוא כותב שהוא מארגן אוטובוס לאנשי כח להשפיע שרוצים לבקש מחילה ממרן, בדרכי תרמית בשקר ודואגים שזה יתפרסם בככר השבב כאילו יש אנשים שמתחרטים וכו' וכו'. זה מעשה לוט, כזה היה לוט, בהתחלה עם אברהם, אח"כ יש לו תאוה של ממון, ואח"כ יש לו תאוה של זנות, ולוט עוזב את אברהם והולך לסדום, ונהיה בסוף שופט בסדום ועמורה. המוציא והמביא, אוי כמה מן הבושה יהיה לו בזה ובבא, כמה בושה יהיה לו בעולם הזה ובבא. אנשים שוכחים שהקב"ה חופש כל מטמוני לב, שוכחים את זה. אבל הקב"ה זוכר כל הנשכחות, כל מה ששוכחים - הוא זוכר.
כמה מן הבושה יהיה לו בזה ובבא בעזבו את רבו ואת דרך ה', בשביל מה בכך, בשביל מה בכך. אבל לוט לא עמד בנסיון הזה להודות על חולשתו, ולא עוד אלא שעוד התעורר אצלו גם מידת התאוה בראותו את כל ככר הירדן כי כולה משקה. ואמרו חכמים ז"ל שכל הפסוק אינו אלא לשון ערווה, אמרנו את זה באחת ההרצאות, והחליט לשבת בין אנשי סדום לרוב חמדתו. אתם מבינים בכלל מה מדברים? אדם נמצא עם האמת הצרופה, אברהם יחיד יש אחד כזה בעולם, נכון, האמת היא קשה, קשה לחיות עם האמת, נכון. וכל השאר שקר ועבודה זרה, ואתה היית צמוד אליו ועזבת את הארץ אור כשדים והלכת איתו לאורך כל הדרך, אבל ברגע שאתה הרחת שיש פה קצת יותר ממון, וראית אריות, אז אי אפשי באברהם ואי אפשי באלקיו, די, הוא מגזים, זה יותר מידי, הוא אומר את האמת בכל מקום, זה בלתי נסבל, אי אפשר, אי אפשר. מה אנחנו בסה"כ שניים שלשה אנשים נגד כל העולם, כמה אני יכול להלחם, כל העולם מדבר מדבר, אני צריך להגן על אברהם כל היום? עזוב אותך, אני הולך לסדום וזה, צריך קצת שקט, לקחת קצת פסק זמן, צריך קצת פסק זמן. כמה לוטים כאלה יש בלי עין הרע, מלא בש"ס, מלא. מלא.
ואמרו חכמים ז"ל, החמדה של לוט טשטשה את מבט האמת שלו, הוא לא עזב את עשיית המצוות, מה פתאום, מה פתאום, אבל הוא התחיל להתנגד לדרך של אברהם, הוא התחיל להתנגד, להתנגד, אתם שומעים? הזאטוט התחיל להתנגד, כאילו הוא מאן דאמר מול אברהם אבינו, הוא מתנגד לו. הוא לא עזב את המצוות, הוא לא עזב, אבל הוא התנגד לדרך של אברהם בהרחקת החמדה והתאוה, אברהם יותר מידי הרחיק את החמדה והתאוה. הרחיק. איך הרחיק? כתוב "ואברהם כבד במקנה בכסף ובזהב", בטח דיברו על אברהם בזמנו על הבי אם וי שלו, אמרו איך הוא מרחיק את התאוה והחמדה ומדבר והוא בעצמו נוסע על חמור הודי, איך זה? ויש לו עדרים ויש לו זה, איך זה? זה לא סתירה בכלל, אם ה' מעשיר מישהו ונותן לו אפשרויות, אז מה, הוא צריך ללכת ברגל? לקנות קורקינט חשמלי? הא? זה יפה עם קורקינט חשמלי, רק שכחו שאמנון יצחק נסע על אופניים מתקפלות להרצאות, אופניים מתקפלות, שיוכל לקחת אותם גם ביד. איפה הייתם כשאברהם התחיל את הדרך? איפה הייתם? איפה הייתם כשהוא נלחם נגד כל העולם? איפה הייתם? אתם מסתכלים רק שיש לו חמור הודי, הא, ראית? כל מה שהוא עשה זה בשביל החמור. איזה אנשים שוטים, איזה אנשים טיפשים. הרי אם אברהם אבינו היה מחפש כסף, היה עושה כל מיני דילים עם ש"ס, לא? היה דואג שיקבל נציגויות ויקבל זה ויקבל זה, כל הזמן כל הזמן כל הזמן, לא? היה מקבל מהמדינה, מגיע לו, יש תקציבים לאברהם אבינו, מה הבעיה? אבל אומר הבן איש חי שהיה מבין קצת יותר מלוט, אפילו שהוא היה במרחק גדול ממנו, במרחק של זמן, כן? הוא אמר שהוא היה כבד מאד במקנה, מה זה כבד? כבד פירושו של דבר, לא זז בעניני ממון, לא זז. תשמע, אני רוצה שתמכור לי עדר, לא עכשיו, תבוא בראש חודש, אני אין לי זמן עכשיו, עכשיו יש מצוות אורחים באים וזה, לא יכול עכשיו, אבל אתן לך מחיר טוב, לא לא, כבד, במצוות - ואל הבקר רץ אברהם, מהרי לושי, הכל בזריזות, מריץ את כולם, מצוות, מה זה, וישכם, הכל מהר, אבל בכסף במקנה בזהב, כבד, ואברהם כבד מאד, מאד כבד, לא מדבר אליו בכלל, אבל אם ה' מעשיר אותו למה לא? מה, שתי שולחנות מי שזוכה זה רע? גם גדולה וגם עשירות, למה לא? רבי זרק את הכסף? הוא השתמש בו על פי התורה, הוא אמר שהוא לא נהנה אפילו באצבע קטנה, אז מה, בטוח שהיה לו איזה חמור הודי, לא? אז מה אמרו עליו? אבל זה ידוע הרי על משה רבינו מה אמרו, משה רבינו, משה רבינו שה' הסמיך אותו ברור ומדבר איתו כל יום, כל יום, כל יום מדבר איתו, מה אמרו, תראה תראה איזה צוואר יש לו, זה הכל מהכסף שלנו, זה הכל על חשבוננו, תראה איזה שוקיים, תראה איזה שוקיים. משה רבינו היה חמש מ טר, אתה מבין, כל חתיכה חתיכה, תראה, ראית למה? "ויביטו אחרי משה, ויביטו אחרי משה, מה הם רואים, חלק אומרים אשרי יולדתו, אשרי אמו, אשרי וזה, ויש אומרים, כאלה ש"סניקים כאלה, אומר תראה תראה, תראה תראה תראה, ומאיפה הם יונקים? מהעטינים של הציבור, הם זה מותר אתה מבין, כל זאטוט שמה אם יש לו אתה מבין בי אם וי או מרצדס זה כלום, זה פשוט, זה לצורך העבודה, אבל שאברהם אבינו - ילך ברגל להרצאות, מה פתאום? מה פתאום? חמור הודי? בושה וחרפה. זה דוגמא? איפה הצניעות? איפה הצניעות? שיסתכלו על הרבנים שלהם, כמה יש להם ומה יש להם, וכמה הם מקבלים כל הזמן. אייי. לוטים, לוטים, מלא לוטים, לכן הם הולכים גם ללוטו, אולי יהיה להם עוד, אולי הם לוטו, הלוטו על שם לוט - חמדת הממון, לוטו. ווי ווי ווי.
אבל הוא התנגד, לוט התנגד לאברהם אבינו, חוצפה, התנגד לאברהם אבינו, חצוף. לא היה מוכן לנקיון כפיים שדרש אברהם ולא היה מוכן לעבוד אלקים שדורש להתרחק מן הרע, בשבילו היה מספיק אלקים שמסתפק במעשים טובים ולא מדקדק אחרי נטיות רעות, סה"כ אנחנו בני אדם, לא? אנחנו בסה"כ בני אדם, מה זה, יצר הרע הוא גדול, הוא חזק, מה אני יכול לעשות? אבל אברהם אבינו הבין שאורח חיים למעלה למשכיל זה לא רק מטרה, אלא למען סור משאול מטה, אם אתה לא עולה כמו שצריך אתה תרד לשאול מטה, אין דבר כזה, ברגע שאתה לא עולה אתה כבר בדרך למטה. אין מצב אני עכשיו בהמתנה, אין דבר כזה, או למעלה או למטה, עלה ורד, רד עלה, זה המצב.
אמרו חכמים ז"ל על הפסוק "וחתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף" זה אברהם אבינו, אמר רבי אבא בר יודן, אה, משל לליסטים שפוף, כזה שפל וחלוש שודד כזה אתה יודע כזה רזה כזה, שהיה יושב על פרשת דרכים, דל דהווה אזיל הווה הב מאן דהלך, כל מי שעובר - תן מה שיש עליך, אנשים היו משחררים טוב טוב טוב, טוב טוב טוב בבקשה, מביאים לו את הכל. עבר פיקח אחד וראה שאין בו תועלת, ראה זה דחליל זה, מה אנשים מפחדים ממנו? חבט בו חביט, כיתת אותו, אייי. כך כמה דורות איבד יצר הרע, איבד את דוראנוש, איבד את דור המבול, איבד את דור הפלגה, כיון שבא אברהם וראה שאין בו תועלת התחיל לחבוטו חביט חביט, פירק אותו אברהם אבינו עד שנהיה חבר שלו. ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו, ועליו נאמר "וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף" הקב"ה מסייע לאברהם אבינו.
איך הבין הפקח הזה אברהם שאין שום ממשות לליסטים הזה ליצר הרע, איך הוא הבין את זה? היה לו מבט חודר, אברהם הבין את הטפשות של עובדי עבודה זרה משום שהוא לא היה משוחד מחמדת הממון והתאוות, אי אפשר לקנות אותו, כשאי אפשר לקנות אותו אז יש לך כח יצר הרע, אבל אם אתה נקנה אפילו בקצת כאילו, קצת, זה התחלה טובה בשביל שאח"כ אתה תרוץ אחרי יצר הרע, עוד עוד, תביא עוד, תביא עוד.
אתם יודעים, בקדנציה הראשונה של ש"ס פנו אלי, וביקשו ממנו, ידעו שאני לא בוחר וזה וזה, ביקשו ממני אם אני אהיה מוכן להגיד רק שיבחרו ש"ס, אבל איך אני אגיד? שישמעו לחכמי הספרדים. אז אמרתי שאני לא שייך לדברים האלה ואני לא בוחר ולא אומר שום דבר ולא. מאתיים אלף דולר אתה מקבל, צחקתי להם בטלפון, זה היה מזמן זה, עשרים שנה לפחות, מאתיים אלף דולר הייתי יכול להיות עשיר, אמרתי להם אתם רוצים לדחוף לי את הכסף לפה שאני לא אוכל לדבר אח"כ? אתם תכניסו לי הרבה שטרות, אה, מאתיים אלף שאני לא אה אה אה ככה אני לא אוכל לדבר, לא יכול לדבר, איך אני אדבר? אז לכן אמרתי להם לא לא, אני רוצה להגיד מה שאני רוצה מתי שאני רוצה כל הזמן. זה לא הפה שלי, זה הפה של הקב"ה. אני רוצה להגיד מה שהוא אומר, לא מה שאתם אומרים. בשביל זה אתם רואים אנשים שכל פעם משנים מדיבורם, או כל מיני כאלה שחותמים מכתב ואח"כ אומרים חתמתי באונס, עכשיו אני אחותם ככה, עכשיו אני חותם ככה ואח"כ חותם ככה וככה, חתימה אחרונה זו ואין בלתה ואין זולתה. אייי. יש כאלה עושים הצגות, ממש הצגות, הוא שומע והוא משמיע, הוא שומע והוא משמיע, נגד ההגיון, נגד האמת, נגד המציאות. נו, מי שמקבל אז הוא שומע והוא משמיע, הפה מלא כסף פפפפם.
אז אברהם הבין את הטפשות של עובדי עבודה זרה משום שלא היה משוחד מחמדת הממון והתאוות. לכן בראותו שלוט נמשך אחרי מידות רעות, הבין שאינו מסוגל להשגת המעלות משום שחיתות המידות. לכן בראותו שלוט נמשך אחרי מידות רעות הבין שאינו מסוגל להשגת המעלות משום שחיתות המידות. למה אדם לא מסוגל לעלות במעלות? כי הוא מושחת במידות, אז לאן יעלה? אז הוא יצטרך להפטר מהשחיתות, אבל זה הכר הנרחב שיש לו, זה מה שהוא אוהב, והוא רוצה להתבוסס במדמנת התאוות. זה מה שאמרו חכמים ז"ל, אם יאמר לך אדם חכמה בגויים תאמין, אם יאמר לך אדם חכמה בגויים תאמין. תורה בגויים - אל תאמין. אפילו חכמיהם שהתאמצו להבין ולהשכיל ויגעו הרבה לעמוד על סוד הבריאה וסוד הנפש, הם התאמצו רק למעלה למשכיל, אבל לא למען סור משאול מטה, זה לא, לעלות להיות ככה פילוסוף זה כן, אבל תעזוב את התאוות, למען סור משאול מטה, זה לא. כמו אריסטו היווני שהודה שהוא דו פרצופי, כי כשקופץ עליו בולמוס של תאוה הוא אומר עכשיו אני לא אריסטו, עכשיו הוא חמר. זרמת סוסים זרמתם כתוב, בשר חמורים בשרם. ולכן לא יכול להשיג את האמת ולכוון אליה, כמו לוט, כמו לוט. לוט שכב עם הבת שלו, עם הראשונה הוא לא ידע, הוא לא הרגיש, והוא היה שיכור, שיכור כמו לוט, יש לו פרסומת בכל העולם - שיכור כמו לוט. אבל בשניה הוא כן הרגיש, בשניה הוא כן הרגיש. הם התכוונו לשם שמים, הוא לא.
מצינו אצל חכמים ז"ל שההיקף של הלימוד שלהם היה נורא מאד, נורא מאד, חכמים ז"ל לא הניחו דבר שלא עסקו בו, לא רק שלא עסקו וקיימו כמובן, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, שנתיים וחצי נחלקו אם נח לאדם אם נברא או לא נברא, שנתיים וחצי, באים לבית המדרש כל היום לומדים, מה אתה אומר, מה אתם אומרים, טוב לאדם שנברא לא טוב שנברא, מסכמים פחות או יותר, למחרת אז איפה היינו אתמול, אז מה עכשיו, מה אתה אומר, זה אומר עוד סברה זה אומר ככה, זה מביא תירוץ, זה מקשה זה... כל יום, כל יום, שנתיים וחצי, שנתיים וחצי! כמעט אלף יום! אתם שומעים? כמה אפשר לטחון דבר כזה? תשאל היום בן אדם, נח לו או שלא נח לו? צ'יק צ'ק הוא מביא לך תשובה, תגיד לו אבל חכמי ישראל במשך שנתיים וחצי לא הגיעו לתשובה, איך הגעת כל כך מהר? הוא אין לו בעיה, מה הבעיה, צ'ינג צ'נג צ'ונג, לא מבין מה הבעיה, לא מבין מה הבעיה, מה היה להם לשבת שנתיים וחצי, היו שואלים אותי אני הייתי אומר לו. אייי איזה עולם. כמה מן העומק יש במושגים האלה, עד שקשה לנו לנגוע אפילו באפס קצהו. אבל אחרי כל גדלותם הם לא הסיחו את דעתם מהכלל, הם לא הסיחו את דעתם מהכלל. עכשיו שנברא, יפשפש במעשיו. עכשיו שנברא יפשפש במעשיו, הן במה שנוגע לסור מרע והן במה שנוגע לעשה טוב. אז אמרו חכמים יפשפש וימשמש, יפשפש זה לברור בין טוב לרע בכלל, אח"כ אחרי שאתה יודע מה טוב - תמשמש. כמו בד, אחרי שבחרת אומר זה צבע לא טוב, זה לא זה לא, תן לי בד אמריקאי, תן לי בד אנגלי, תן לי זה זה שם לו, טוב שם בצד אח"כ הולך נוגע בבד איזה טיב זה, עכשיו צריך לבדוק את הטוב, כמה הטוב טוב, כמה יש בו מן הטוב, זה כותנה מאה אחוז או שיש פה עוד חומרים נוספים?
הסבא ז"ל היה אומר, כי אין הונאה ברוחניות, אין הונאה ברוחניות, בקניני העולם המחיר מוגבל, אסור לקחת יותר משער שבשוק, אבל לא כן ברוחניות, אותו תלמיד חכם שאם היו נותנים לו כל חלל העולם לא היה משקר. לא היה משקר, תשלם לו מאה מיליארד עכשיו בשניה, בשבילך חרטה קטנה, רמז של חרטה, לא אמירה, צוחק לך בפנים. כל חללו של עולם תתן לו, והוא לא הפריז על המחיר, מפני שזה הערך של דובר אמת בלבבו, מי שדובר אמת בלבבו, לא בפיו, מה אתה לא מאמין לי? מה אתה לא מאמין לי? בטח, משה רבינו, מה אתה לא מאמין לי? הקב"ה אומר הן בקדושיו לא יאמין, ואתה אומר אתה לא מאמין לי? כאילו ברור שהקב"ה מאמין לי, אז איך אתה לא מאמין לי? אבל הקב"ה אמר, הן בקדושיו לא יאמין. לא הפריז, כי זה הערך של דובר אמת בלבו שווה יותר מכל חלל העולם שלא יוציא דבר שקר מפיו ושכרו צפון לו בזה ובבא. כל שכרו צפון לו בעולם הזה ובבא.
בנות צלפחד תבעו גשמיות, והתורה מהללת אותם ומשבחת אותם, הם ביקשו נחלה, והקב"ה הסכים להם והם זכו שפרשת נחלות תנתן על פיהם. לא על שמו של משה רבינו, על שמן. קרח תבע רוחניות, והביא פורענות חמורה על עצמו ועל עדתו, נו, אז בנות צלפחד מבקשות גשמיות והתורה מהללת אותם ומשבחת וקרח שמבקש רוחניות כי כל העדה כולם קדושים, והם רוצים להיות כהנים והם רוצים דברים ברוחניות הם תובעים, למה הם צריכים להיעקר מן העולם? מה, גשמיות יותר חשוב מרוחניות? הכל תלוי בפנימיות נפשו, אם הוא מסור לדרך ה' וכוונתו למען כבוד שמים או שהוא בא למלאות את רצון עצמו. הוא דאג לעצמו, לא כבוד התורה ולא בטיח ולא שום דבר, הרבה אנשים מבקשים כבוד ושררה ודוחקים את השני, דורכים על השלישי ועל כולם ורומסים את כבודם והכל, בשביל להשיג מטרה כאילו לשמו יתברך. הוא לא צריך אותך, הוא לא צריך, מה אתה נדחף, אם ה' רוצה להכתיר אותך למשהו הוא יכתיר אותך, בשביל מה אתה נדחף? למה אתה נדחף? ולמה דוחף אחרים? ולמה משמיץ אותם? ולמה ולמה ולמה ולמה? למה? למה? כי אתה דואג רק לעצמך. אתה דואג לכלל ישראל? היה לך תפקיד, מה עשית בשביל כלל ישראל? קיבלת כסף מהמדינה, מה עשית בשביל כלל ישראל? מה עשית, נו בא תגיד מה עשית?
אתם יודעים, בש"ס לימדו אותם עכשיו, יש להם שמה יוצא להם הוראות מה להגיד כולם ביחד, אז לימדו אותם להגיד שאמנון יצחק הוא עם הארץ, אז קודם כל אני מודה שאני עם הארץ. אני באמת לא למדתי שום דבר אף פעם, נתתי אמנם למעלה מחמשת אלפים - עשרת אלפים דרשות, אבל זה סתם עיתונים, זה לא, אני סיפרתי מה כתוב בעיתון מה כתוב זה, אבל לא אמרתי שום דבר של תורה כי לא למדתי כלום. אבל לא משנה, אני אוחז בתואר הזה בכבוד ובגאון, אבל עם התואר הזה אני אתבע את כולם, שאם עם הארץ כזה שלא למד ולא עשה כלום בחייו ולא גדל בעולם הישיבות והחזיר מיליון יהודים בתשובה, איפה אתם עם כל התורה והחכמה שלמדתם, מה עשיתם? אני אתבע אתכם. נכון, אתם צודקים, אבל אם עם הארץ מסוגל לעשות כזה דבר, יבבי, מה החיוב של תלמיד חכם, ואני אומר על קצה המזלג, וזה תביעה שאף אחד לא ייפטר ממנה, אף אחד לא ייפטר ממנה, אף אחד, אף אחד. מה יגיד? מה יגיד? מה יגיד? מה יגיד? אברהם אבינו הסתובב, הוא היה פוסק הלכות? אברהם אבינו לא היה פוסק הלכות, היה שם ועבר, אלה היו ראשי ישיבה, אברהם אבינו היה מאכיל אנשים, נותן להם זה וכו', פוסק הלכות? היה אומר תברכו תזה תאכלו תזה יש ה', תברכו זה חוזר על אותו דבר פחות או יותר וזה ומקרב את האנשים ופה ושם. ואת מי התורה משבחת? מה אומר עליו יהושע בינון? האדם הגדול בענקים. אין תואר יותר גדול מזה. אם הוא היה בדורנו, מה היו אומרים עליו? עם הארץ, הוא לא פוסק הלכות, איזה ספר הוא כתב? הוא חיבר ספרים? כל הזמן מדבר עם אנשים אותו דבר, תאכל, תאכל מותק, מה אתה רוצה לשון עם חרדל, אתה רוצה ויסקי, מה אתה רוצה? וזה פה ושם היה נותן להם לאכול, ובטוח שלא היו מקבלים את הילדים שלו גם למוסדות, עירקי מסתובב מארח אנשים והכל. הוא לא מאנ"ש, הוא לא מאנשי שלומנו. אוי כמה עמי ארצות יש שלומדים תורה, איך למדנו אתמול? יש גם ראשי ישיבות חנוונים. לא יודעים מה זה תורה, לא יודעים מה זה קיומה, לא יודעים ערך של מצוה ולא יודעים ערך של עושי מצוה, גדול המעשה יותר מן העושה הרי, מי שמעשה אחרים לעשות מצוות הוא יותר גדול מכל העושים. רבינו בחיי אומר שאם אדם יגיע בתיקון נפשו למדרגה של מלאך, ויש גרסה של נביא, אם יגיע בתיקון נפשו למדרגה של נביא, בא נגיד נביא ישעיה, ירמיה, לא נגיד משה רבינו, כי משה רבינו היה מזכה הרבים, אבל נגיד ירמיה וישעיה וזה וזה וזה, אם יגיע למדרגה בתיקון נפשו באהבתו את ה', בעבודתו התמה וכו' וכו' וכו', לא יגיעו זכויותיו לזכויות מי שמקרב את הרחוקים. באשר זכויותיו נכפלות בכפלי כפליים בכל הזמנים ובכל הדורות. ולמי נאמר הבטחה אחת ואין זולתו, שהוא כמו הפה של הקב"ה? מוציא יקר מזולל, לא פוסק הלכות. מוציא יקר מזולל - כפי תהיה, מי שמוציא יקר מזולל - מחזיר אנשים בתשובה, הוא כמו הפה של הקב"ה, זה לא נאמר על פוסק הלכות הכי גדול.
ורבי, רבינו הקדוש, גמרא בבבא מציעא פ"ה. הוא בעצמו הלך להחזיר בתשובה, את הנכד של רבי שמעון בר יוחאי, ואת הנכד של רבי טרפון. שאלו אותו חכמים, שאלו אותו תלמידים, רבינו, מה אתה צריך את זה? רבינו הקדוש, כל המשניות, כל התורה שבעל פה שלנו, אתה הולך להחזיר בתשובה, מחפש אנשים להחזיר אותם בתשובה? אמר להם כן, כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, וכל המלמד בן עם הארץ תורה אפילו הקב"ה גוזר גזרה מבטלה בשבילו, שנאמר "מוציא יקר מזולל כפי תהיה". אתם שומעים? אז פעם אחת פגש אותי רבה של אנטוורפן, הרב חיים קרייזוירט זצ"ל, תלמיד חכם עצום שהיה בקיא בכל הש"ס, כל דבריו זה רק ש"ס, כל פעם שהיה פוגש אותי רק ש"ס ש"ס ש"ס מדבר מדבר מדבר מדבר, הוא ביקש ממני פעם ברכה, אמרתי לו כבוד הרב צוחק עלי? רוצה ממני ברכה? אמר לי את הגמרא הזאת ואמר לי רבי ביקש את המעלה שיש לך, רבי, תלמידיו שאלו אותו אז הוא אמר להם מוציא יקר מזולל כפי תהיה, לכן אני רוצה ברכה מפיו של הקב"ה. אבל מטעים את האנשים, כי יש אינטרסים של כסף, כבוד, כח, עצמה וכו' וכו', ומשקרים אותם ועובדים עליהם. יש ודאי מקום לכל אחד, צריך פוסקי הלכות וצריך למדנים וצריך זה וצריך מחזירים בתשובה. ומה העולם צריך ביותר? מחזירים בתשובה, כי אין הרבה. מחזירים בתשובה באמת עם האמת, לא בדרך של ככה מריחת שוקולד, שאומרים את האמת, כמו אברהם אבינו. למה כי פוסקים יש הרבה, יש הרבה ספרי פוסקים, ואם לא יהיה עוד אחד, לא נורא, יש מספיק, אפשר לחיות. חי העולם גם בלי הדור הזה, נכון? וקיימו הלכות, אז אפשר לחיות עם הלכות שהיו גם קודם, אין שום בעיה. אבל בלי חזרה בתשובה לא תבוא גאולה, כי כל הגאולה של כל ישראל כולל הפוסקים לא תהיה אלא בגלל החזרה בתשובה, לכן הקב"ה לא ברא את אברהם אבינו אדם הראשון, כי אם היה בורא אותו אדם הראשון והיה חוטא חלילה - לא היה מי שיתקן, אז הקב"ה ברא את אדם הראשון שאם יחטא יהיה אברהם שיתקן, נמצא שכל העולם עומד על התיקון, שיש מי שיתקן, אם אין מי שיתקן - אין העולם יכול להגיע לתיקונו. אז מה המעלה היותר גדולה? וצריך לקרוא פרשת תרומה בזוהר הקדוש ולהיבן, שכל יום בנפילת אפיים הקב"ה והשכינה שם מזמנים את דיוקנו של מי שמחזיר בתשובה ושמים עליו כתר מלכות ומברכים אותו בשבע ברכות שברך הקב"ה את אברהם אבינו, מה שלמדנו בפרשה בלך לך, ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה וכו' וכו', זה מברך אותו הקב"ה בכל יום בנפילת אפיים, ונותנים לו שבעים מפתחות ששום בריה בעולם לא יכולה להכנס ורואה את כל גנזי המלך שיש. כל גנזי המלך שקרעו ש"ס, כל גנזי המלך. תקראו שמה תבינו קצת את ההבדלים, מצא את ההבדלים. אבל מה לעשות, אנשים עמי ארצות, כמוני. רק אני למדתי שני דברים יותר ואני מקיים שלשה דברים יותר, זה הכל, אבל אני אחייב את כולם. תתכוננו.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.