בושה וחרפה | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי
אמרו ריבותינו זיכרונם לברכה
הפליט זה עוג
ולא נתכוון לשם שמיים
אלא כדי שיהרג אברהם וייקח את שרה
עוג זה הפליט שבא להודיעו את אברהם שנשבע לוט
הוא ידע שאברהם
ילך להצילו והסיכוי שלו מול ארבעה מלכים אפס
ממילא הוא ימות במלחמה
ואז הוא ייקח את אשתו את שרה שהייתה יפהפייה
שכל בנות האדם כקוף לידה
והנה עוג עשה מעשה טוב
לגמול חסד עם אברהם אבינו
וזכות גדולה היא לו
מה החסד עם אברהם אבינו? שיציל את בן אחים
אצולס נפושס
זכות גדולה הוא לו
ועל ידי מעשה גמילות חסדים זה
חי חמש מאות שנה
מלך ומושל
ומשה
רבן של ישראל
ושישים ריבו יוצאי מצרים
עומדים
ויראים ממנו
מחמת זכותו זה שהייתה בידו
ולבסוף באים חכמים זיכרונם לברכה ומהפכים קערה על פיה ואומרים
לא נתכוון זה
אלא לרציחה וניאוף
שיהרג אברהם במלחמה ויקח את שרה לאישה
יש להתפלא
מאחד טייסל אמר כן
מהיכן יבוא לנו להגיד ככה?
אבל איך שנתבונן פשוט הוא
שהרי אדם מורכב מעפר מן האדמה
כוח חומרי גס וחשוך
המושך אותו לכל מיני תאוות מגונות
ומידות מושחתות
והוא קשור אליו
מתחילת תולדתו
כמו שאמר איוב
ועיר פרא אדם ייוולד
וכל מה שמתגדל
משתרש בו כוח זה
ופועל בחוק טבעו בלא הפסק
לא ייעף ולא ייגע
ואין בכל מחשבה דיבור ומעשה של האדם
שלא יניע אותו כוח זה
כי הוא מושל בכל אשר לו
אני חוזר
אם נתבונן
איך קבעו חכמים דבר כזה לומר שכוונתו הייתה לרציחה וניאוף
אז זה דבר פשוט
אדם מורכב מעפר מן האדמה
הכוח הזה של עפר מן האדמה
הכוח הזה של החומר הגס והחשוך
מושך אותו לתאוות העולם הזה ואפילו לתאוות מגונות
ולמידות מושחתות
והוא קשור אליו מתחילת תולדתו
על מי מדובר?
עליי,
עליכם,
על כל אדם,
כל מי שנולד
והוא עשוי מחומר.
כמו שאמר איוב, עייר פרא אדם ייוולד, איך הוא נולד? כמו עייר
שהוא פרא.
הוא לא ביתי, הוא לא מחונך,
הוא בועט בכל מה שהוא רוצה ועושה מה שהוא רוצה.
וחייב האדם
להוליד מתוך העייר פרא את האדם.
אדם ייוולד.
הוא מתחיל כעייר פרא.
וצריך שאדם ייוולד.
להוליד מתוכו את האדם.
אבל כל מה שמתגדל האדם, והוא לא עובד על זה,
משתרש בו הכוח הזה.
כמו שאתה שם נטיעה זריעה
אז השורש קטן בהתחלה וברבות הימים השורש נהיה חזק ועבה עד שיוכל לבקוע כבישים.
אז ככל שאדם מתגדל משתרש בו עוד יותר הכוח הזה
ופועל בחוק טבעו בלא הפסק.
הכוח הזה לא מתעייף, לא מתייאש, לא מפסיק.
ללא הפסק לא ייעף ולא ייגע.
ואין בכל מחשבה, דיבור ומעשה של אדם
שאדם תמיד הוא פועל או במחשבה או בדיבור או במעשה.
אין בכל מחשבה, דיבור ומעשה של האדם
שלא יניע אותו הכוח הזה
כי הוא מושל בכל אשר לו. איזה כוח?
הכוח הגס, החומרי, החשוך,
המושך למיני תאוות מגונות
ומידות מושחתות.
אתם לא מרגישים את זה כאילו, נכון?
מה פתאום? אנחנו?
חס ושלום.
אדם קרוב אצל עצמו.
ממילא,
אם תימצא איזו הנאה בפינה נידחת בקצה העולם,
בהכרח הוא שכל פעולותיו תהיינה רק להשיג את ההנאה האי אשר יחפוץ בה.
קצת מוגזם, לא?
אם בן אדם רואה אפילו איזו הנאה שמונחת בקצה העולם,
הוא יעשה כל מה שיכול להשיגה?
זה לא מוגזם?
אתם כאלה שאם תראו איזו הנאה בקצה העולם,
אתם, כן,
אתם כאלה?
כן או לא?
אם כתוב כן.
אתם רוצים דוגמה?
אחד שמע שעכשיו הסינים הוציאו משהו,
הוא ישר באיביי,
הוא ישר מבקש שיקנו לו והוא ממתין בציפייה.
עכשיו סידרו אייפון 6,
אנשים עמדו 24 שעות לפני לקנות הראשונים.
ואם תקנה בעוד שלושה ימים מה יקרה?
לא!
את הענן אני רוצה גם הראשון, לא רק להיענות,
הראשון אני רוצה להיות בענן.
עולם שלם ככה.
מוצאים ג'ינס קרוע חדש,
כולם צובעים על החנויות,
עוד לפני,
כי הוא יגיע היום לחנויות,
היום הוא יגיע לחנויות,
ומודיעים מראש ביום פלוני יהיה בחנויות,
צ'י,
לא ישנים.
יהיה להם ג'ינס קרוע בבוקר.
זה אנשים מפגרים.
אבל זה לא רק הם, זה גם אנחנו.
זה כל בן אדם.
רק כל אחד זה סוג הנאה אחרת. לא כולם יש להם את אותו שגעון של הנאה. כל אחד עם ההנאה שלו.
אבל תשמעו עכשיו כמה דוגמאות מזעזעות.
מזעזעות.
רק מי
שיהיה יגע לשרש, לעקור מן השורש,
את מידותיו הרעות,
ויכניע את חומר גופו
תחת ממשלת נשמתו,
שהוא יהיה בבחינת צדיק, שליבו יהיה מסור בידו,
שהוא ישלוט בשכלו ובנשמתו על גופו וחומרו,
מידותיו ורצונותיו.
רק מי שיעמוד על זה במוסר
יום-יום
יש לו סיכוי, זה לא בטוח, יש לו סיכוי.
ומי הוא הממשיל רוח
עלי עפר אדמתו?
מי יכול לעשות את זה?
שהוא ימשיל
את הרוח שלו על העפר,
על עפר אדמתו, על החומר הגס שבו? מי עושה את זה?
אין זה אלא הירא בשר מרח.
רק מי שיש לו יראת שמיים אמיתית,
והוא ירא אמיתי,
לא ירא בגלל שהוא יקבל עונש, רק
ירא את השם.
וסר מרע בפועל,
אדם כזה יכול,
שמייסר ומלמד את עצמו להועיל בתורה ובמוסר.
רק אחד כזה. מי שלא מתעסק בזה כל יום,
הוא בדיוק כמו מה שאמרנו,
רק הוא עייר גדול כבר.
פעם הוא היה עייר קטן, עכשיו הוא עייר גדול.
עלינו לדעת שהתורה הקדושה נקראת תורה כיוון שהיא מורה ומלמדת לאדם לכוון
דרכיו והליכותיו.
להראות לו באצבע
על כל מידותיו המגונות
ועל תאוותיו המשונות.
היכן הם?
אם גלה לו היכן הם?
כדי שיוכל לעקור אותם
ולשרש אחריהם.
לפיכך,
אם חכמים זיכרונם לברכה
בארו לנו דבר זה במעשה של עוג,
ללמד אותנו הם באים.
ללמד אותנו הם באים.
מה אתה מתפעל?
שהעוג הערך 500 שנה
והוא נהיה מלך במשה?
אז מה הראייה? שהוא צדיק,
הוא עשה חסד עם אברהם,
הוא בא וסיכן את עצמו וגילה לו שהוא זה, זה יכול לעלות לו ביוקר.
יכולים לתפוס אותו המלכים אחר כך ולשלוח אנשים שיחסלו אותו.
מסירוס נפש כזאת לבוא ולהודיע לאברהם?
ובגין זאת הוא מקבל 500 שנה ומלך ומושל?
אנחנו היינו שופטים
שזה רק בשביל הצדקה והחסד שלו.
ולא עוד.
משה רבנו
פוחד
מעוג בגלל הזכות הזאת.
משה,
עם כל הזכויות שלו שאין דומה לו, שאוריד תורה, שנלחם עם המלאכים,
ועשה את הכל.
הוא פוחד מעוג.
למה?
בגלל הזכות של הפליט, ויבוא הפליט.
מזה הוא פוחד?
ובאמת חכמים צדקו?
חכמים צדקו?
הם אמרו שהוא בא להרוג, לרצוח.
הוא רצה לרצוח את אברהם אבינו.
והניאוף לקחת את אשתו, זה היה בדעתו.
ובאמת, למה השם האריך את ימיו של עוג?
לא מתנה פרס, עונש.
עונש.
עונש.
כי הוא זלזל באברהם, ביצחק ויעקב. המדרש אומר, נתנו דרשה שלמה על זאת.
הוא זלזל.
אז השם אמר לו, אני אתן אותך ביד זרעם. אתה מזלזל בהם? באבות?
אני אתן אותך ביד זרעם.
לכן הוא אמר למשה, נתתי אותו.
לא אתן אותו,
אלא נתתי אותו כבר בידך.
אל תפחד ממנו. אל תירא.
כבר נתתי מאז, מאז, מאצל אברהם, יצחק ויעקב.
הוא האריך 500 שנה, אבל אני כבר נתתי אותו. אל תדאג. כל זה הארכתי בשביל שהוא ייפול ביד זרעם.
אל תדאג.
אבל חכמים, חכמים,
אמרו, זאת הייתה כוונתו של עוג.
אז הם באו ללמד אותנו את הדבר הזה,
שלא נרמה את עצמנו, לא עוג, עכשיו מדברים עלינו.
לא נרמה את עצמנו לומר שאנחנו טהורים ואנחנו נקיים מהחלאה וזוהמה זו,
שאנחנו רוצחים ונואפים.
מישהו חושב פה שהוא רוצח ונואף?
מה זה, ככה חכמים מפילים עלינו את התיק?
מה זה?
למה לחשוד את כולם שהם כאלה?
חכמים קבעו
שגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן, זאת אומרת זה טבעו.
אתה לא צריך אפילו להיכנס לזה ולהתחיל לחשוב, זה אוטומט עובד.
גזל ועריות זה הנפש לבד מחמדת.
החומר הגס והעכור והחשוך, כמו שאמרנו,
הוא מלא תאוות נמבזות.
אז שלא נרמה את עצמנו לומר שאנחנו טהורים ונקיים מהחלאה והזוהמה הזו,
ולב יודע המרת נפשו,
עד כמה יגע ועמל על מידותיו,
אם בכלל.
אם אדם רואה בפועל שהוא איננו רוצח,
ברוך השם, היום אני בין כך וכך, ועדיין לא רצחתי,
למה אומרים שאני רוצח?
עד היום, ברוך השם,
לא נאבתי, או לא תפסו אותי שנאבתי.
אז למה שאני אגיד על עצמי שאני נואף?
אם בפועל אדם רואה שאיננו רוצח ולא גזלן,
אין בזה עדיין בכדי הוכחה על טובו ויושרו,
כי יודע הוא שאם הוא יחמוס ויגזול וירצח ויאנוס,
שפטים נכונו לו, ובבית האסורים ישב,
אבל למרר את חייו המתוקים הוא אינו רוצה.
גואל רצון.
מילאת אבותיו הנמבזות.
וקיבל עכשיו שלושים שנה.
הוא לא יצא משם חי.
אז מה יצא לו?
זה עוד לפני הגיהנום.
אז אדם בר דעת אומר, מה, אני רוצה להיות כמו אנשים כאלה בשביל איזה תאווה וכולי, מה, נסתכן?
אם זה לא היה עם סיכון ואף אחד לא היה יודע וזה היה במקום אחר,
יש כאלה נוסעים לתאילנד,
נוסעים לכל מיני מקומות, כאילו לקניות.
וכן, יש כאלה אפילו נוסעים לאומן.
ועל הדרך הם ככה
מקדשים קידושים כאלה ואחרים.
אז אם זה לא ככה,
אז יכול להיות שכל בן אדם היה עושה את המעשים הנבזים האלה.
תכף אני אביא לכם ראיות.
אבל כיוון שהוא לא רוצה שפטים,
ולא רוצה להיות בית האסורים,
ולא רוצה למרר את חייו המתוקים,
אז לכן הוא לא עושה את זה.
לכן הוא נמנע מלהוציא את מחשבותיו אל הפועל.
ותדע,
כי במוחו ובלבו של אדם
אשר טמונים ונסתרים
מעיני מפקחים, אף אחד לא יכול לפקח על הלב
של הבן אדם ועל המוח שלו, אף אחד לא רואה מה הוא חושב שם,
מופיעים כל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים
לאלפים ולרבבות ברגע אחד.
אדם שהולך ברחוב,
ורואה מה שרואה.
כמה מחשבות יש לו כאלה ואחרות שאני לא רוצה לפרט.
הוא לא מגיע לידי מעשה.
הוא יודע מה יקרה,
הוא לא רוצה שיקרה לו מה שקורה לאחרים שנתפסים.
גם אני מתפלא על אנשים, כשאנשים שומעים שרב נתפס שעשה מעשים מגונים, או שעשה כך וכך.
יואו אתה יודע, פשיט, אתה יודע את מי תפסו,
מה אתה מתפלא,
אין אפוטרופוס לעריות,
כתוב,
אין אפוטרופוס לעריות, לאף אחד, לאף אחד אין הגנה,
אף אחד, כי כל אחד מסוגל לכל.
אם הוא לא יישמר,
אם הוא לא יעבוד על עצמו,
אם הוא לא יעקור את השורשים של תאוות שיש בכל אדם,
אז ודאי.
ברגע אחד של חולשה קוראים לזה.
רגע אחד של חולשה איבד את עולמו.
לא צריך יותר.
לא צריך יותר.
איי איי איי.
תדע לך כי במוחו ולבו של אדם שטמונים ונסתרים מעיני מפקחים מופיעים כל מיני מחשבות זרות והרגורים רעים לאלפים ולרבבות ברגע אחד,
ומטיילים שם להנאתם באין מפריע,
כי אף אחד לא רואה מה הוא חושב ומה הוא זה.
ואדם כזה, הלא נקרא לו,
שפל ונבזה.
יא שפל, יא נבזה.
אתה כלפי חוץ מראה פני, צדיקוני.
צדיק.
אבל תוך תוכך אתה רקוב שברכובים, אתה שפל ונבזה.
מחשבותיך, מחשבות זימה,
מחשבותיך, גזלנות.
נצייר עוד ציור.
אם יש לאדם קרוב,
קרוב,
שאר בשרו ועצמו,
שעתיד להורישו הון רב לאחר מותו,
האם יימלט מלעביר במוחו על העתיד לבוא לו בירושתו?
יש ילדים
שכל הזמן חושבים מתי אבא ימות, שהם ייקחו את הירושה, את כל מה שיש לו.
הרבה הרבה שנים לפני שהוא מתכוון למות.
אבל הם כבר טוחנים את זה, ואיך יעשו, ואיך הם, יש כאלה כבר חושבים איך יסנדלו את האחים האחרים, ואיך יוציאו
צוואה כתובה שרק לו הוא יקבל את הכסף ושום אח לא יקבל.
זאת אומרת שגם עשרה אחים אחרים לא יקבלו. זאת אומרת, רק הוא יקבל והצוואה תעשה כל שנה, שנתיים מחדש, מחשש שמא אבא לא גילה לו ועשה צוואה עם מישהו אחר.
האם יימלט מלעביר במוחו על העתיד לבוא לו בירושתו?
ודאי נופל בדעתו ומתענג בצעירו איך הוא חוזר מהלווייתו של זה,
וכל עושרו וטובו בידו.
מישהו מכם ראה אחרי רצח רבין איך נראה פרס?
מחייך ושמח.
במקום להתאבל, ראש ממשלת ישראל נרצח?
כי הוא זוכה בתפקיד.
איי, אני זוכר את התמונות האלה. וואי, וואי, וואי.
לא יאומן כי יסופר.
איך אפשר להיות שמח? לפחות תסתיר את זה.
לפחות שלא יראו.
איי, איי, איי, איי.
כמה אנשים נקיים וחפים מזה שהם יעשו מחשבות כאלה מאיפה יבוא לי כסף, ואיך אני זה, ואני זה, וזה, וזה, וזה.
אני מכיר רשע,
בן משפחה
של אישה
שעמדה להתגרש
ושהוא יעץ לה להתגרש
כי בעלה,
פסססססססססססססור לחיות עם אחד כזה,
והיה מנשק אותה לעודד אותה.
והבטיח לה אחר כך שהוא יעזור.
והייתה לו אפילו כוונה לעזוב את אשתו ולהתחתן איתה.
כזה אוהב ומסייע בשעת שרה וצוקה.
מלאך.
אתם יודעים כמה מלאכים כאלה יש?
אם חכמים אומרים שאחד שלח שליח לקדש לו אישה, בסוף הלך וקידש אותה לעצמו,
יש לך ציור יותר טוב מזה?
איי איי איי
הרי הוא כאומר לעצמו מתי ימות קרובו ויירשנו
ואיזה שם ניתן למחשבה כזאת?
מחשבה של רוצח וגזלן.
נכון שאתה לא חיסלת אותו ושמת לו רעל ואמרת לו כדאי לו לטפס על האלפים
וכדאי לו נכון לא אמרת לו דברים כאלה.
אבל ציפית.
ציירת כבר את הסיור של אחרי.
אז מה אתה רוצח וגזלן?
הפוטנציאל, בכוח, זה לא יצא לפועל,
אבל בכוח אתה רוצח וגזלן.
והרי כל רוצח אינו הורג נפשות אלא משום מנת עצמו.
והנה גם כאן נאיכלו במיטת חברו.
אפילו שהוא מטיבו חברו.
הוא בלבד שישיג את רצונו וחפצו.
לקחת ולהשתמש בממון שאינו שלו ולא עמל בו.
וכבר אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, הרהורי עבירה
קשים מעבירה.
הוא הדבר אשר אמרנו.
כי במקום אשר אין האדם ירא לנפשו
מעונש גופו ובאין מי שיגרס בחצץ שיניו,
הרי הוא רוצח וחמסן
ולא יבוש ולא ייקלב.
אתם רוצים דוגמה לזה? קשה להאמין דברים כאלה, נכון? קשה.
מה זה דאעש היום?
זה חבורת רוצחים ואנסים
וחמסנים וגזלנים וכל המידות הרעות והנשחטות,
שהחליטו תחת כותרת שנקראת מדינה אסלאמית,
ללכת, להרוג, לרצוח, לבזוז ולאנוס כל מי שעומד בדרכם,
אפילו מי שאיתם.
ומי מצטרף אליהם?
אירופאי.
מה לך ולהם?
חיות אדם
איך אתה הולך להצטרף
כי מה שאמרנו עכשיו שהיה לכל אדם בפוטנציאל
הוא החליט שהוא יוצא עכשיו מוציא את זה לפה כי שמה אין דין אין דיין אין חוק
אפשר להרוג כמה שיותר
ואף אחד לא יעניש אותך הפוך עוד תעלה דרגה תוכל לבזוז ולסוע ולעשות הכל
אז מכל העולם זורמים
סוף סוף
אפשר לעשות כל מה שרצינו ולא יכולנו לעשות במדינותינו
אחד בקנדה היום אמר
שהוא התאסלם
שמותר להרוג את כל משפחתו הנוצרית
זה הבן אדם זה הבן אדם
אתם לא תאמינו יש משנה
שהחכמים גזרו טומאה על עור של אדם
למה
כי הוא עלול לקחת את העור של אבא ואימא שלו אחרי שימות
ויעשה מהם מצעים
למיטה
או יפרוס אותם שטיח
את הפרצוף של אימא שלו ואבא שלו את העור שלהם הוא ייבש
כמו שמייבשים עור של פרה או של אריה או ברדלס
והוא ישים אותם שטיחים או מיטות אז גזרו על זה טומאה כדי שאדם לא יוכל ליהנות מזה אז ממילא
המחשבות האלה ירדו ממנו כי אין תועלת בהם
אתם שומעים מה זה בן אדם?
מדובר על יהודי לא מדובר על גוי
שהאדם בטבעו ובאופיו מסוגל לדברים כאלה
אתם רואים איזה סוגי מיטות ורציחות שונות ומשונות ששומעים בדור הזה?
חותכים את האימהות, אוכלים אותן,
שמים במקרן, כל מיני דברים כאלה, שמעתם דברים כאלה?
מה זה?
מה זה?
אחד לא רוצה, אשתו הוא יצטרך בכעס, לוקח את שני הילדים, עולים לבניין גבוה, טורח, עם הילדים, קופץ למטה,
שלא יהיה לילדים.
מה זה?
זה בן אדם.
זה עייר פרא.
אם הוא לא הוליד את האדם מתוכו ועבד, רק התורה יכולה לשנות בני אדם.
רק התורה.
מי שלא מסוגל לכול.
מי שלא מאמין בזה, הוא פעם אחת ייפגע מזה.
בואנה, אני האמנתי לו, אתה יודע מה זה? אני האמנתי לו במאה אחוז.
איך הוא עשה לי את זה?
פאתי יאמין לכל דבר. אתה מאמין לאנשים?
אתה מאמין לאנשים?
אמרו חכמים, הנותן
בלא שמע, צועק לשמיים ולא נענה.
מי שנותן הלוואה לחברו,
נותן בלי שמע, שמע זה שטר,
משכון, עדים,
יצעק לשמיים, לא יענו לו.
אפילו שהוא צודק, לא יענו לו.
אתה היית צריך לעשות או שטר,
או לקחת משכון, או שיהיו עדים, שיחתמו.
אם סמכת עליו והאמנת,
תצעק כמה שאתה רוצה, אף אחד לא יענה לך.
אני האמנתי לו,
אני האמנתי לו.
הן בקדושיו לא יאמין.
הקדוש ברוך הוא אפילו בקדושים שלו, שהוא יודע שהם קדושים לא יאמין.
לא יאמין.
כל זמן שאדם חי,
אין אמונה.
הן בקדושיו לא יאמין.
הכל בעירבון מוגבל.
לא להתפעל, לא הבטחות, לא ניסיון, לא בטיח, לא שום דבר.
שום דבר. הרי אמרו חכמים, אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
מה פירוש? אני מכיר את עצמי.
אני מכיר את עצמי, למה אני לא אאמין בעצמי?
מילא, בוא, אני לא אאמין, לא מכיר אותו, אבל אני מכיר את עצמי.
אומרים, אל תאמין בעצמך עד יום מותך,
כי יש בך מידות שעוד לא הגיעו להבשלה או לא נפגשו בניסיון.
ממילא עוד לא הייתה התקוטטות
בין הניסיון לבין המידה,
ועוד לא בטוח שאתה תעמוד.
כמה גדולים נפלו ברגע האחרון?
יוחנן כהן גדול בן 110 שנים לפחות
הופך להיות סדוקי אחרי שנכנס 80 שנה לקודש הקודשים,
נכנס ויוצא חי.
מה זה?
אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
יש לנו דרשה שלמה רק להוכיח שהאדם זה בית כיסא.
כל זמן שזה סגור לא מריחים,
אבל ברגע שנפתח המכסה כל הג'יפה יוצאת.
הבן אדם, למה לא מריחים?
כי הוא הולך מכוסה, הוא מכסה את עצמו, כן?
מתנהג בנימוס כמו שעברו לו וזה, עד שהוא מקבל את הסעיף,
בבית שימוש נפתח,
ואז אתה מריח בדיוק מה יש שם.
אמנם אין לך רפואה ותעלה,
אלא בחוכמה, יראה ומוסר.
כמו שאמרו,
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה המושלים ביצרם.
כלומר, המושלים על עיקרו של האדם.
מה עיקרו של האדם? זה המחשבה, הרצון וחמדת הלב.
אין עצה,
אלא ביראת אלוקים.
כי היראה זה השוטר והמקל שחובט ביצר הרע שלא יפרוץ פרץ.
כמו שכתוב, חכם ירא בשר מרע.
אז אתמול למדנו
הוא שר מרע ואף על פי כן כיוון שהוא חכם הוא עדיין ירא.
לא רע היה מה שאני שר מרע שאני כבר לא צריך להתיירא מן הרע כי אני שר מן הרע.
אני מואס ברע, אני נגעל מהרע.
זה לא מספיק.
חכם ירא אפילו שהוא כבר שר מרע.
כי קרבה לרע יכולה לגרום לו נזק.
למדנו אתמול
שאברהם היה דבוק לרשע, לוט.
כי גם לוט,
פתאום הוא הולך עם אברהם אבינו לך לך מארצך. מי קיבל ציווי?
אברהם, לא לוט.
אז מה אתה הולך איתו למקום, לארץ לא נודעת?
למה אתה עוזב? בשביל אברהם זה ניסיון גדול. גם אתה פתאום צדיק, אתה הולך גם כן איתו.
לא, לא תאמר רגע, יש פה ירושה. הוא בן שבעים וחמש, אין לו ילדים.
מי היורש? אני.
אז צריך להיות דבוק איתו, לא לאבד קשר. צריך לדעת איפה הוא ימות, שאני אקח את הכסף.
אז זאת אומרת, כולם, כולם, כולם יש להם את זה. כולם.
רק מי שעובד לשרש את זה באמת,
ורק השם יודע, רק השם יודע,
מי באמת נקי וחף כבר מן הדברים האלה? רק השם יודע.
אבל יש לו כיסוי,
יש לו כיסוי, לכל בית שימוש
יש כיסוי.
אנשים מורידים את זה ולא יוצא ריח.
אבל אם זה נפתח,
יא חביבי,
כל הצחנה עולה.
מה לעשות רבויסאי?
ככה נבראנו, עם חומר גס, עכור וחשוך,
מלא תאוות.
מלא מידות נשחטות.
אם לא נתקן על פי התורה ונדע שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה יראת שמיים,
כי מה השם שואל מעמך, כי אם ליראה, כי אם ליראה. אם יהיה לך את זה, יהיה לך הכל.
כי אם ליראה, אז תוכל לאהוב אותו, לעבוד אותו, הכל אתה תוכל.
אבל הכל מתחיל עם היראה.
בדחילו ורחימו.
קודם דחילו,
ואחר כך רחימו. קודם יראה, ואחר כך אהבה.
חייבים
שתהיה יראת שמיים.
ומי שלא לומד מוסר, מאיפה יהיה לו בכלל?
מישהו חשב על עצמו לפני הדרשה הזאת שהוא כזה?
תעיין בעצמך באמת. עכשיו, כמה פעמים חשבת מחשבות איסור תוך כדי הליכה או דברים כאלה?
והתענקת עליהן, כמובן,
אז שלום, אתה לא תגיע לידי מעשה.
אבל אתה יודע מה? ציור כזה פה ושם מדי פעם, ככה נחמד.
נחמד.
נו,
מי יכול להגיד אני חף מזה? מעולם לא היה לי דבר כזה. מעולם!
מאז שחזרתי בתשובה?
מעולם!
זה הבן אדם.
ואם הוא לא יעמוד על יראת שמיים,
לא יעזור שום דבר.
אבל רואים גם שמשה רבנו ידע מה זה גודל של זכות אפילו של רשע כזה כמו עוג.
הוא ידע מה זה זכות.
אפילו שהוא התכוון. וזה רק אחוז קטן. אחוז קטן בכל אופן בתוך כל המשימה שהוא בא להודיע. זה רק אחוז קטן של אמת
שבאמת נשבע לוט. אבל המטרה העיקרית זה ניאוף ורצח.
אבל גם זכות כזאת פוחד ממנה משה רבנו וצריך את הקב' ברוך הוא שירגיע אותו שכבר נתתי אותו בידך.
אתם שומעים?
אז מי זה האדם?
ומה מעלת הזכויות שאדם עושה אם עושה אותן בשלמות?
עד שהרמב״ם אומר שאם יעשה אחת בימיו בשלמות,
קנה בה את העולם הבא.
רבי חנניהו בן אגשיוא אומר, עושה...