מעלת הסיפור במעשה הגדולים | הרב אמנון יצחק שליט"א

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'אל תדחנו' מאת הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן) ואח"כ התמלול אך לא מוגה...

גדולי ישראל בגודל החשיבות החשיבות החשיבות לספר עובדות

בסוף כל מאמר מספרנו הבאנו עובדות והנהגות וסיפורים על גדולי ישראל בענין המדובר באותו מאמר. וראינו לנכון לעשות כן כי חוץ מעצם הלימוד וההדרכה שיש לשאוב ממעשיהם, עוד נוכל להשכיל ולהבין את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ועל חשיבות הענין הזה יש לציין מה שכתבו רבותינו גדולי ישראל:

רבנו יונה רבנו יונה (בשערי תשובה ש"ג קמז, קמח) כתב: לדבר בשבח מעשים טובים של הצדיקים הוא מעלה גדולה. ובפירושו על משלי (כה, כו) כתב: חייב אדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעשיהם. 

במסילת ישרים במסילת ישרים (פ' כא) בדרכי קנית החסידות כתב וז"ל: הנה ממה שיועיל הרבה לקנות החסידות הוא גודל ההסתכלות ורוב ההתבוננות וכו' וכן תועיל הקריאה בסיפור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם, כי כל אלה מעוררים את השכל להתייעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים. 

ובדרך עץ חיים להרמח"ל כתב וז"ל: זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר והיא קלה ופעולתה גדולה ופריה רב, שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על ענין הזה שאמרתי, ויבקש בלבבו מה עשו הראשונים אבות העולם, שכך חשק ה' בהם, מה עשה משה רבנו ע"ה מה עשה דוד משיח ה' וכל הגדולים אשר היו לפנינו. שיעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו. אז יתורו מחשבותיו לדעת באיזה מצב הוא נמצא ועומד לפי הנרצה בדרך אשר דרכו אנשי השם אלה אשר מעולם המה עכ ד."

ובגמ' במסכת כתובות (ה.) דרש בר קפרא: גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ.

ובילקוט ובילקוט מעם לועז מעם לועז (אבות ג, ז) כתב: כשיושבים ומספרים במעשה הצדיקים במעלותיהם ובמדותם ועד היכן הגיע חשיבותם וצדקותם, אזי השומע ישתוקק ללמוד ולעשות כמעשיהם. הרי הדבר חשוב כלימוד ספרי מוסר ושכינה שרויה ביניהם.

ובשו"ת חתם סופר חתם סופר (ח"ו סי' נט) כתב: לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה.

והחזון איש בפאר הדור בפאר הדור (ב' קמח) כתב: תולדות חייהם של גדולי ישראל הם ספרי מוסר הטובים ביותר. ואף הוא ז"ל נהג לעיין בספרים אלה.

ובדגל מחנה אפרים מחנה אפרים פרשת לך לך כתב: סיפורי מעשה אבות והליכותיהם תורה היא להורות לנו הדרך בה נלך והמעשה אשר נעשה, כי כל אחד חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי.

והמשגיח הגה"צ רב יחזקאל לוינשטיין יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כתב באור יחזקאל (מכתב כ"א): העולם הזה הוא עולם המעשה, וא"א לאדם לבוא להשלמתו אלא על ידי מעשה, וכח הציור הוא חלק מהמעשה. וכאשר האדם רואה או מזכיר לעצמו מעשה צדיקים ומצייר לעצמו למעשה את הנהגת הצדיק, הנה עי"ז יתגבר השכל על החומר ואז ינצח את היצר, וזהו הביאור בדברי חז"ל (מס' סוטה לז:) לגבי יוסף שנראית לו דמות דיוקנו של אביו והיינו שיוסף צייר לעצמו איך היה יעקב אביו מתגבר על יצרו וזה נתן לו כח ואומץ לעמוד בנסיון גדול כזה. 

ובמשנת רבי אהרן רבי אהרן (ח"ג דף ריא) בהספדו על מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל הביא הגמ' בברכות (ז.) שכתוב: גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה. והסביר שיש שני ענינים יסודיים בשימוש ת"ח אשר מהם נובעת עדיפותו על הלימוד. האחד הוא בגוף הלימוד וידיעת ההלכות על בוריין. והשני הוא בהשפעת הידיעה על היודע.

דהנה אפילו בלמדו את ההלכות על בוריין, הרי עדין חסרה לו הידיעה בצורת ההוצאה לפועל. ולזה צריך שימוש ת"ח כפשוטו מתוך התבוננות במעשיהם (חוץ מלימוד הגמרא ע' ברכות מז: ורש"י שם) ובפרט בדורנו דור תהפוכות אשר צריכים הכרעה על כל צעד ושעל, מובן שהשימוש של ת"ח שחי בדורנו, יש בו הרבה מן הלימוד ההכרחי לדעת את המעשה אשר יעשון. אך יש בזה עוד ענין שני, והיינו שע"י ההתקרבות וההתבוננות בת"ח הרי אנו מושפעים ומודרכים על ידם ללכת בדרכי התורה. כי האדם נמשך אחרי סביבתו, ורק ע"י שימוש ת"ח יוכל להחזיק מעמד נוכח גלי המים הזידונים. וכמו שכתב הרמב"ם (ה' דעות פ"ו ה"א) דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחביריו ונוהג כאנשי מדינתו. לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים עכת ד."

ובספר מרביצי תורה ומוסר תורה ומוסר (ח"ג עמוד רע"ח) כתב: התענינותו של "הג ר אהרן קוטלר בהליכותיהם של גדולי הדורות היתה בבחינת תורה שלימה. כל אימת שנתקל בישישים שהכירו גדולים מלפני דור, חקר ודרש מפיהם, שמא ילמד משהו חדש.

בקלעצק התגורר יהודי שהכיר את רבי ישראל סלנטר ואת רב נחומק'ה מהורודנא, מפעם לפעם היה הג"ר אהרן יושב ומבלה עמו שעות ארוכות, מקשיב בהתענינות יתירה לכל פרט שנזכר האיש, ממה שראה ושמע אצלם. גם ידוע שהג"ר אהרן נהג ביום טוב לספר סיפורים מגדולי ישראל.

וראיתי בספר דרכי החיים דרכי החיים (ח"ב פ"א) ששאלו את הגאון ר' מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל האם בימי נעוריו נהגו גם לספר מדרכיהם של גדולי התורה. והשיב: בוודאי ובוודאי, אבי מורי ז"ל נהג לספר לי על הנצי ב" מוואלאז'ין ועל רבי רפאל שפירא זצ"ל כמו גם מזיכרונותיו מהנהגות גדולי התורה השונים. הדברים נועדו כדי לדרבן אותי להידבק בדרכיהם וללמוד ממעשיהם.

ובדברי ברכה לספר מעשה איש (תולדות חייו והנהגותיו של מרן החזו"א זצ"ל) כתב בן השאר: "הוא ספר שמביא תועלת לכל אחד ואחד אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל, לגדולים לגדולים לגדולים, לת"ח, זקנים, ומבוגרים ומבוגרים ומבוגרים וצעירי הצאן ולכל הצאן ולכל אחד ואחד יש לו מה ללמוד מספרים אלו ובמה להתחזק ובמה להתחזק ."

ובספר המדות להמגיד מדובנא להמגיד מדובנא כתב: בפתחך ספרים אשר שם נאמרו נימוסי עבודת ה' איך עבדוהו הצדיקים, סדר הנהגתם, יראתם, וקדושתם, אז ירף ממך היצר...

וברבנו בחיי וברבנו בחיי (בהקדמה לפ' וישלח) כתב: יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם, והרבות לחקור בכבודם הוא טוב, וכבוד אצל המחשבה.

ובספר תפארת שלמה תפארת שלמה (חנוכה) כתב: סיפור מעשה הצדיקים זהו תורה, לכן אמרו: יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים.

בספר חסידים בספר חסידים (אות תקכג) כתב: אדם מגיד לבניו או לתלמידיו, כך אני עושה, כך היה אבי עושה כך היה רבי עושה, כדי שהם יעשו כך. 

ובחתם סופר עה"ת בהקדמה כתוב: אבותינו ספרו לנו שלמרות שכל רגעיו של רבנו החתם סופר היו מוקדשים להנהגת קהילתו, הנהלת ישיבתו, והארת פני תבל בתשובותיו, הקדיש מזמנו היקר בכל הזדמנות לספר לבניו ולתלמידיו מרבותיו ומשאר גדולי ישראל. ופעם אחת אירע, שהיה מושך כ"כ בספוריו בשבת קודש בחורף, עד שבאו ואמרו, רבותינו הגיע זמן מנחה.

ובהקדמה ובהקדמה לספר תולדות יצחק תולדות יצחק כתוב: מעין תועלת אשר תצא משמושה של תורה נוכל להוציא מתולדות חייהם של הצדיקים שרי התורה.

ובספר תורת המוסר תורת המוסר מהגאון ר' יצחק מלצן כתוב: השומע או קורא בספרים ממעשי הגדולים והנהגותיהם, הגם כי גבהה דרכם מדרכיו, ירגיש בנפשו כי היא מתקדשת מטומאתה, ונטהרת מחטאתה, וכי היא הולכת ומתקרבת למקור האמת, הוא הבורא יתברך. 

הגאון ר' מרדכי גיפטר זצ"ל היה אומר היה אומר: רבנו הק' מרן בעל החזון איש "זצ ל היה רגיל לומר שעובדא אחת מגדולי ישראל שווה להתעוררות של כמה שיחות מוסר.

ומרן הרב מבריסק זצ"ל היה אומר היה אומר: חינכתי את ילדי ליראת שמים עם סיפורים מהנהגותיהם של גדולי ישראל. ואצלו תפסו מקום חשוב הסיפורים מאבותיו ומגדולי התורה, והקדיש הרבה משעותיו להנחיל תורה שלימה זו לבניו ותלמידיו.

על הגאון מטשעבין מטשעבין מטשעבין זצ"ל בעל הדובב משרים אמרו משרים אמרו, שהיה מעיין נובע של ספורי צדיקים, וייחס חשיבות עליונה ממש לספורים על גדולי ישראל. פעם גם אמר שתענוג העולם הזה שלו הוא לספר נפלאות צדיקים.

ביומנו של הגה"צ ר' בן ציון ברוק זצ"ל היה כתוב: שמעתי שהיו אומרים בסלבודקה שר' איצלה פטרבורגר היה חוזר בעל פה סיפורי מעשיות ששמע מרבו הגה"צ ר' ישראל סלנטר זצ"ל, ששמע מרבו הגה צ" ר' יוסף זונדל ששמע מרבו הגר"ח מוולוז'ין, וכשנולד לר' ישראל בן, בלילה שלפני הברית מילה ישב כל הלילה וסיפר מעשיות ששמע מרבו. 

ובספר מעדני שלמה מעדני שלמה (בהקדמה) כתב: וכבר שמעתי מרבנו הגרשז א" "זצ ל שתמה בלהבת אש קודשו על בני דורנו שאינם משתוקקים כל כך לדעת כיצד נהגו גדולי הדור הקודם. וכי הוא עצמו בצעירותו השתוקק מאד להבין דרכי גדולי ומאורי ישראל בדורות הקודמים.

ובהספד על הגרשז"א זצ"ל אמר בנו הגאון רב שמואל שליט"א: לאבא "ז ל היו ידיעות נוראות מהתנהגותם של גדולי ישראל, ותמיד הייתי מתפלא מנין יש לו כאלו ידיעות וכאלו סיפורים על גדולי ישראל. הוא היה אומר: "אני אוהב לשמוע מהגדולים שיש לנו ספרים מהם, שיש לנו את תורתם, רוצה אני להכיר את רבותינו" . ואבא ז"ל היה מחנך הרבה ממעשים של גדולי ישראל.

בספר רבי משה פיינשטיין משה פיינשטיין (עמוד 188) כתב: בערב יום כפור, ראו את רבי משה פיינשטיין לומד מתוך הספר "המאורות המאורות המאורות הגדולים הגדולים" הגדולים", אוסף מהנהגותיהם של גדולי תנועת המוסר. כהכנה ליום הקדוש, חיפש נתיבות ושבילים לשיפור עצמי מתוך התבוננות בדרכי הצדיקים. 

ובספר שאל אביך ויגדך אביך ויגדך (ח"א) כתב: תלמידו של החפץ חיים סיפר, שכל ימות השבוע היה הח"ח לומד עם תלמידיו המקורבים עד לשעה שתים עשרה בצהרים. אבל ביום שישי לימדם רק עד השעה אחת עשרה, ומאחת עשרה עד שתים עשרה נהג לספר סיפורי מעשיות.

בספר שמושה של תורה של תורה (בהקדמה) הביא מה שהעיד מרן הרב שך "זצ ל על עצמו וכה היו דבריו: ומבשרי אחזה שזכיתי בנעורי להתאבק אצל דודי הגראז"מ זצ"ל בעל "אבן האזל" שהיה מלבד גאונותו גם איש המעלה במידות נאצלות, וכל מה שראיתי אצלו אז, נחקק בלבי ונבלע בדמי. עד היום כל סיפור ועובדא עשו עלי רושם, ועמדו לי להבין ולהשכיל מהן, בכל תקופות החיים.

בישיבת קמניץ בישיבת קמניץ נהוג היה שאחרי סעודה שלישית נכנסו התלמידים לשוחח עם רבי ברוך בער ליבוביץ בלימוד, ואז כשרוחו היתה טובה עליו, היה מספר סיפורים על רבו, רב חיים מבריסק. בחג השבועות נהגו התלמידים להתכנס אצל רב ברוך בער, אשר סיפר להם על שחרית ימיו בוולאזין, והלהיב לבותיהם בסיפוריו אודות רבותיו וזקני וגאוני הדור שעבר, רב ברוך בער אמר, שגם רב חיים מבריסק הקדיש שעות לזה. (מובא בספר דרכה של תורה).

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת נחום בן אסתר מנוחתו עדן לעילוי נשמת אבי מורי חי זכריה בן עוד ורומיה בן סלם להכרת הטוב ולהצלחת הקהילה ולעילוי נשמת נתנאל מאיר בן עוזי אל ורדה אמן להצלחת בחורי הישיבות והלוחמים ולהצלחת יונה כהן בן ונרה יזכה לעליה רוחנית חוכמה בינה ודעת אמן

מעלת הסיפור במעשה הגדולים

רבנו יונה בשערי תשובה שער ג קמז קמח כתב לדבר בשבח מעשים טובים של הצדיקים ומעלה גדולה ובפירוש על משלי כפ כו כתב חייב אדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעשיהם במסילת ישרים פרק כא אומר בדרכי קניית החסידות הנה ממה יועיל הרבה לקנות החסידות וגודל ההסתכלות ורוב ההתבוננות וכן תועיל הקריאה בסיפור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם ככל אלה מעוררים את השכל להתייעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים בדרך עץ חיים לרמח כתב זאת היא התרופה יותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר והיא קלה ופעולתה גדולה ו פריה רב שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על עניין הזה שאמרתי מבקש בלבבו י עשו הראשונים אבות העולם ש כך חשק אדוני בהם מה עשה משה רבנו עליו השלום מה עשה דוד משיח השם בכל הגדולים אשר היו לפנינו שייעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו אז יתורו מחשבותיו לדעת באיזה מצב הוא נמצא ועומד לפי הנרצה בדרך אשר דרכו אנשי השם אלה אשר מעולם המה הגמרא בכתובות ה דרש בר כפרה גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמיים וארץ בילקו מעם לועז אבות גז כשיושבים ומספרים במעשה הצדיקים במעלות ובמידות ועד היכן הגיעה חשיבותם וצדקתם אזי השומע השתוקק ללמוד ולעשות כמעשיהם הרי הדבר חשוב כי לימוד ספרי מוסר ושכינה שרוייה ביניהם בשוט חתם סופר חלק ו סימן נט לספר בשבח צדיקים ומצווה גדולה החזון איש בפאר הדור בית קמח תולדות חיים של גדולי ישראל הם ספרי מוסר הטובים ביותר ואף הוא זכרונו לברכה נהג לעיין בספרים האלה בדגל מחנה אפריים פרשת לך לך סיפורי מעשה אבות והליכות הם תורה היא להורות לנו הדרך בה נלך והמעשה אשר נעשה כי כל אחד חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי הגאון הצדיק רבי יחזקל לוונשטיין זכל צדיק לברכה באור יחזקאל מכתב כא העולם הזה הוא עולם המעשה ואי אפשר לאדם לבוא להשלמתו אלא על ידי מעשה כוח הציור הוא חלק מהמעשה וכאשר האדם רואה או מזכיר לעצמו מעשה צדיקים ומצייר לעצמו למעשה את הנהגת הצדיק הנה על ידי זה יתגבר השכל על החומר ואז ינצח את היצר וזהו הביאור בדברי חכמים זכרונם לברכה בסוטה לז גבי יוסף שנראית לו דמות דיוקנו של אביו היינו שיוסף צייר לעצמו איך היה יעקב אביו מתגבר על יצרו וזה נתן לו כוח ואומץ לעמוד בניסיון גדול כזה במשנת רבי אהרון חלק ג' דף ריא בהספד על מרן הגאון הרב מלצר הביא את הגמרא בברכות גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה והסביר שיש שני עניינים יסודיים בשימוש תלמידי חכמים אשר מהם נובעת עדיפותו על הלימוד האחד הוא בגוף הלימוד וידיעת ההלכות על בוריין בזה שהוא משמש תלמיד חכם והשני הו בהשפעת הידיעה על היודע כי הנה אפילו בלומדה את ההלכות על בוריין עדיין חסרה לו ידועה בצורת ההוצאה לפועל ולזה צריך שימוש תלמיד חכם כפשוטו מתוך התבוננות במעשיהם ובפרט בדורינו דור תהפוכות אשר צריכים הכרעה על כל צעד ושעל מובן שהשימוש של תלמיד חכם שחי בדורנו יש בו הרבה מן הלימוד ההכרחי לדעת את המעשה אשר יעשו אך יש בזה עוד עניין שני שעל ידי התקרבות בהתבוננות בתלמיד חכם אנו מושפעים ומודרכים על ידם ללכת בדרכי התורה כי אדם נמשך אחר סביבתו ועל ידי שימוש תלמיד חכם יוכל להחזיק מעמד נוכח גלי המים הזדונים כפי שכתב הרמבם הלכות דעות פרק ו' הלכה ראשונה דרך בריאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כאנ שם מדינתו לפיכך צריך האדם להתחבר לצדיקים בספר מרביצי תורה ומוסר חלק ג' עמוד רעח התעניינותו של הגאון רבי אהרון קוטלר בהליכותיו של גדולי הדורות היייתה בבחינת תורה שלמה כל אמת שנתקל ב60 שהכירו גדולים מלפני דור חקר ודרש מפיהם שמה ילמד משהו חדש בקלו ק התגורר יהודי שהכיר את רבי ישראל סלנטר ואת רב נחומקה ורדנה מפעם לפעם היה הגאון רבי אהרון יושב ומבלה עמו שעות ארוכות מקשים בהתעניינות ייתרה לכל פרט שנזכר האיש ממה שראה ששמה אצלה ידוע שהגאון רבי אהרון קוטלר נהג ביום טוב לספר סיפורים מגדולי ישראל בספר דרכי חיים חלק ב' שאלו את הגאון רבי מיכל יודה לבקוביץ זכר צדיק לברכה האם בימי נעוריו נהגו גם לספר מדרכם של גדולי תורה והשיב בוודאי ובוודאי אבי מורי זכרונו לברכה נהג לספר לי על הנציב מוולוז'ין בעל רבי רפוא שפירה זכרונם לחיי העולם הבא כמו גם מזכרונותיו מהנהג גדולי התורה שונים הדברים נועדו לדרבן אותי להדבק בדרכיהם ללמוד ממעשיהם בדברי ברכה לספר מעשה איש מתולדות חייו והנהגותיו של החזון איש זכר צדיק לברכה כתב בן השאר הוא ספר שמביא תועלת לכל אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל לגדולים לתלמידי חכמים זקנים ומבוגרים וצעירי הצון ולכל אחד ואחד יש לו מה ללמוד מספרים אלו ובמ להתחזק כל זה על החזון איש זכר צדיק ברכ בספר המידות למגיד מדובנה כתב בפתח ספרים אשר שם נאמרו נימוסי עבודת השם איך עבדו הצדיקים סדר הנהגתם יראתם וקדושתם אז ירף ממך היצר זאת אומרת בקריאת הספרים האלה לא יוכל עליך יצר הרע רבנו בחיה בהקדמה לפרשת וישלח יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם בערבות לחקור בכבודם וטוב בכבוד אצל המחשבה בספר תפארת שלמה חנוכה כתב סיפור מעשה הצדיקים זהו תורה לכן אמרו יפה יחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים בספר חסידים אות תק חג כתב אדם מגיד לבניו או לתלמידיו כך אני עושה כך היה אבי עושה כך היה רבי עושה כדי שהם יעשו כך בחתם סופר על התורה בהקדמה כתוב אבותינו סיפרו לנו שלמרות שכל רגעיו שרבנו החתם סופר היו מוקדשים להנהגת קהילתו הנהלת ישיבתו והארת פני תבל בתשובותיו הקדיש מזמנו היקר בכל הזדמנות לספר לבניו לתלמידיו מרבותיו ומשאר גדולי ישראל ופעם אחת הרע שהיה מושך כל כך בסיפוריו בשבת קודש בחורף עד שבאו ואמרו רבותינו הגיע זמן מנחה בהקדמה לספר תולדות יצחק כתוב מעין תועלת אשר תצא משימוש של תורה נוכל להוציא מתולדות חייהם של הצדיקים שרי התורה אז כמו שיוצא לנו משימוש תורה כך יוצא לנו גם מזה שלומדים את תולדות חייהם של הצדיקים בספר תורת המוסר מהגאון רבי יצחק מלצ כתוב השומע וקורא ספרים ממעשה הגדולים והנהגותיהם הגם כי גבהה דרכם מדרכיו ירגיש בנפשו כי היא מתקדשת מטומאתה נטהר מחאתה ונטה מחטטה וכן היא הולכת ומתקרבת למכור האמת הוא הבורא יתברך הגאון רבי מרדכי גיפטר זכר צדיק לברכה היה אומר רבנו הקדוש מרן בעל החזון איש זכר צדיק לברכה היה רגיל לומר שעובדה אחת מגדולי ישראל שווה להתעוררות של כמה שיחות מוסר מעשה אחד שלומדים מגדולי ישראל שווה להתעוררות של כמה שיחות מוסר הרב מבריס זכר צדיק לברכה היה אומר חינכתי את ילדיי ליראת שמיים עם סיפורים מנהגיהם של גדולי ישראל ואצלו תפסו מקום חשוב הסיפורים מאבותיו ומגדולי התורה והקדיש הרבה מ שעותיו להחי תורה שלמה זו לבניו ולתלמידי הגאון מצ'י בין זכר צדיק ברכה בעל דובה משרים אמרו עליו שהיה מעיין נובע של סיפורי צדיקים יחס חשיבות עליונה ממש לסיפורים על גדולי ישראל פעם גם אמר שתענוג העולם הזה שלו לספר נפלאות של צדיקים מהתענוג שיש לו בעולם הזה בימנו של הגאון הצדיק רבי בן ציון ברוק זכר צדיק ברכה כתוב שמעתי שהיו אומרים בלובק שרבי איצלה פטר בורגר היה חוזר בעל פה סיפורי מעשיות ששמע מריבו הגאון הצדיק רבי ישראל סלנטר זכר צדיק ברכה ששמע מרבו הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל זכר צדיק לברכה ששמע מריבו הגאון רבי חי מוולוז'ין זכר צדיק לברכה וכ שנולד לרבי ישראל בן בלילה שלפני הברית מילה ישב כל הלילה וסיפר מעשיות ששמע מריבו בספר מעדני שלמה בהקדמה כתב וכבר שמעתי מרבנו הגר שזה זכר צדיק לברכה הגאון רבי שלמה זלמן ארבל שתמה בלהבת אש קודשו על בני דורנו שאינם משתוקקים כל כך לדעת כיצד נהגו גדולי הדור הקודם וכי הוא עצמו בצעירותו אשתו וקק מאוד להבין דרכי גדולי ומאורי ישראל בדורות הקודמים ו בהספד על הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זכר צדיק לברכה אמר בנו הגאון רבי שמואל שמואל זלמה רבי שמואל אוירבך זכר צדיק ברכה לאבא היו ידיעות נוראות מהתנהגות של גדולי ישראל ותמיד הייתי מתפלא מנין יש לו כאלו ידיעות וכאלו סיפורים על גדולי ישראל והוא היה אומר אני אוהב לשמוע מהגדולים שיש לנו ספרים מהם שיש לנו את תורתם רוצה אני להכיר את רבותינו האבא היה מחנך הרבה ממעשים של גדולי ישראל בספר רבי משה פיינשטיין עמוד 188 כתב בערב יום כיפור ראו את רבי משה פיינשטיין לומד מתוך הספר המאורות הגדולים אוסף מהנהגה של גדולי תנועת המוסר כהכנה ליום הקדוש חיפש נתיבות ושבילים לשיפור עצמי מתוך התבוננות בדרכי הצדיקים בספר שאל אביך ויגדך חלק א' כתב תלמידו של החפץ חיים סיפר שכל ימות השבוע היה חפץ חיים לומד עם תלמידיו המקורבים עד לשעה 12 בצהריים אבל ביום שישי למדם רק עד השעה 11 ו1 עד 12 נהג לספר סיפורי מעשיות חפץ חיים לא מבזבז את הזמן בספר שימושה של תורה בהקדמה הביא מה שהעיד הרב שך זכר צדיק לברכה על עצמו בכה היו דבריו ומבשרי אחזה שזכיתי בן עורי להתאבק אצל דודי בעל אבן האזל שהיה מלבד גאונותו גם איש המעלה במידות נאצלות וכל מה שראיתי אצלו אז נחקק בלבי ונבלע בדמי עד היום כל סיפור ומעשה עשו עלי רושם ועמדו לי להבין ולהשכיל מהן בכל תקופות החיים בישיבת קמניץ נהוג היה שאחרי סעודה שלישית נכנסו התלמידים לשוחח עם רבי ברוך בר ליבוביץ' בלימוד ואז כשרוח היייתה טובה עליו היה מספר סיפורים על ריבו רבי חיים מבריסק בחג השבועות נהגו התלמידים להתכנס אצל רב ברוך בר שסיפר להם על שחרית ימיו בוולוז'ין והלהב ליבותיהם בסיפוריו עודות רבותיו וזקני וגאוני הדור שעבר והוא העיד ואמר שגם הרב חיים ריסק הקדיש שעות לזה מובא מתוך ספר דרכה של תורה מכאן רואים עד כמה חשוב לעיין לראות ללמוד ממעשה הגדולים מאורחות חייהם דרכיהם ויש בזה שימוש של תורה והמעשה אחד שלהם שווה יותר מהרבה שיחות מוסר אבל אדם צריך לאמץ אל ליבו ממעשיהם כמו שאומר הרמחל לראות במעשה הראשונים למה חשק הקדוש ברוך הוא באברהם יצחק יעקב משה דוד ושלמה למה הוא חשק בהם מה היו מעשיהם שהקדוש ברוך הוא חשק בהם וקירב אותם אליו ומזה ילמד האדם מה הוא צריך לעשות אז זה פתיח לספר שאנחנו נלמד בעזרת השם מעטה ספר אל תדיח יש בו דברים נפלאים שאנחנו נלמד מיום ראשון והלאה גם בשבת מחצות נתחיל ללמוד גם כן בעניין זה ויש בזה דברים גדולים מאוד וזה נסוב כל הספר על שבעה דברים שבועת שו אחת דוחה 100 זכויות אם לאדם יש 100 זכויות והוא ישבע שבועת שו אחת היא דוחה אותם חילול אחד חילול השם אחד דוחה 100 תפילות ביזוי תורה אחד דוחה 100 שמחות זה מתאים למה שהיה אסון בזוי הדת שהוא דחד שמחת תורה ובשמחת תורה קרה מה שקרה אז בזוי תורה אחד לא כמו שעשו שמאלנים בלי סוף דוחה 100 שמחות לא שמחת תורה נבלות הפה אחת דוחה 100 הבטחות גם אם הבטיחו לך מן השמיים 100 אבטחות אם תנבל את הפה שלך פעם אחת זה דוחה גזל אחד דוחה 100 ברכות ומחלוקת אחת דוחה 100 פרנסות ולשון הרע אחד דוחה 100 תשובות וזה שבע דחיות שמנו רבותינו זכרונם לברכה ומזה נלמד אני רוצה לפרסם לאור בקשת הנחשונים שעלו לירושלים להתגורר שם נפתח מניין חדש בירושלים כשנגיע לשם בקרוב ייש כבר מניין ברחוב עוזיאל בבית גן רחוב עוזיאל 111 כניסה א' קומה אחת משפחת עובדיה הרוצים לטאם ולברר 054 921 68 6 6 ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת עם מקדשה מקדש מקדש שמי ש עם מקדשם מקדשם מקדש שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו מלכותך שמר שמר שומר שבת קור עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת ם מקדש מקדש מקדש השביעי שבת שבת של