הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק ח | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.10.2021, שעה: 08:45
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
נציב יום: ביסט בן פלגוש יזכה בס"ד בבריאות איתנה שהמחלה תסתלק ותעבור לביל גייטס יש"ו ולא תחזור יותר אף פעם בזכות עשרה נציבי יום - אמן ואמן!
הכרת הטוב וכפיות טובה חלק ח' | עד היכן יש להכיר טובה? דבר ברור הוא: שכל שאינו מכיר טובה נוח לו שלא נברא ולית דין בר נש, אין לו דין של אדם זה בהמה! בהמה לא יודעת להכיר טובה גם הוא לא יודע להכיר טובה, רק מי שיש בו דעת מכיר טובה. ובשם הסבא מקלם זצ"ל שמענו: הרגשה דקה מן הדקה עד כמה דורשת התורה מן האדם הכרת טובה, פסוק מלא: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים כג ח) ורש"י אומר: "אכסניא היו לך בשעת הדחק!" הללו שהיו לנו כפויי טובה, ושכחו את יוסף, ולא זכרו את טובותיו, אלו שהשליכו את ילדינו ליאור, ושפכו את דמינו כמים, אסור לנו לתעב אותם, כי סוף סוף אכסניא שימשו לנו בהיותינו במצרים.
אמור מעתה: מה גדולה צריכה להיות הכרת טובה לפי השגת התורה! איפה יש דרישות כאלה אצל העמים? איפה יש הבנות כאלה? רק התורה יכולה לבקש דברים כאלה! מכאן רואים: עד כמה מעולים ישראל על אומות העולם! ומכאן אמר הסבא מקלם: רואים אנו בחוש שזו תורה מן השמים! כי לפי השגת תכונותיהם של בני אדם, ואפילו אם תהינה גדושות בטוב עד קצה הגבול, אי אפשר לעולם לעלות לרום פסגת הכרה זו.
והנה יקרה לפעמים שאדם משיב טובה לחבירו וחושב הוא שמשלם טובה תחת טובתו, וכסבור שיצא בהכרת טובה. אולם לא כן אמר החכם: "אם קדמך אדם בעדשים - ואתה שילמת לו פטומים - עדיין אתה חייב לו!" ועוד אמרו (ילקוט משלי רמז תתקנו, בשינוי לשון): "אם קדמך חברך בעדשים - קדמנו בבשר! למה? שקדם עליך תחילה!" הוא עשה לך חסד גמור. וכן מבאר הגאון את האמור בספר יהושע (ב יב) אצל רחב: "כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת" למה שינתה רחב את לשונה ביחס לבית אביה ביקשה חֶסֶד ולגבי עצמה ביקשה אֱמֶת?
משום שהמעשה אשר יֵעשה עם בית אביה הוא חסד בלבד; היא עשתה חסד הם מחזירים חסד, אולם את אשר יֵעשה לה אינו חסד אלא אמת כי בדין היא נוטלת; היא הצילה את חייהם ממש! והם צריכים להוסיף על מה שהיא עשתה עמהם. ואמרו חז"ל: "מי שפותח פתח לחבירו - נפשו הוא חייב לו!" ואם הדברים אמורים בטובה חומרית, על אחת כמה וכמה כשמקבלים טובה רוחנית! מי שהאיר לפניו את הדרך הנכונה, והראה לו את האור המאיר לארץ ולדרים עליה, אז על אחת כמה וכמה שצריך להחזיר.
ומכאן מסילה ישרה לתוכחה, זאת אומרת וכמה אתה צריך להכיר תודה לאלה שמוכיחים אותך, וכמו שאמרו (באבות דר' נתן ריש פרק כט', ובתנחומא משפטים סימן ז' ועוד): "אהוב את המוכיחים!" והסמ"ק אומר: שזה מצות עשה לאהוב את המוכיח! מצות עשה לאהוב את המוכיח! שהרי המוכיח מציל אותו מרדת שחת ומעניק לו חיי נצח! עד כאן ה'אמרי דעת' (דף קפב).
מפירוש הגר"א במשלי (יד כג): צריך לשלם טובה יותר מכדי חיובו! לכן העושה לחבירו טובה, הוא צריך לעשות לו טובה יותר ממה שעשה לו, מפני שחבירו עשה לו חסד, כי לא היה מחוייב לו לעשות, אבל הוא אם יעשה לו כמו כן, הרי אינו עושה לו רק אמת, והוא מחוייב לשלם לו גמולו, ואם כן אינו עושה כמו שחבירו עשה. חבירו עשה חסד שהוא לא חייב, אם אתה מחזיר לו אותו דבר – לא יצאת ידי חובה, לא עשית כמוהו, לכן צריך לעשות טובה יותר גדולה ממה שחבירו עשה לו, וזה המותר שהוא יעשה יותר ממה שעשה לו חבירו - זה יהיה חסד!
וזה מה שאמרו חז"ל: "המאכיל את חבירו עדשים - אל יאכיל אותו עדשים", כי אם יאכיל אותו עדשים אז הוא רק החזיר לו, והוא לא עשה לו שום חסד בזה, "אלא קטניות!" שהוא יותר טוב מעדשים וזהו חסד ואמת לחורשי טוב, לאותם שדורשים טוב תמיד, והקב"ה ישלם שכרם חסד ואמת תגמול. וגם עוד יותר שהוא חסד כנ"ל, תוספת על מה שעושים.
יש להקשות: במלכים (ב ד) למה לו לאלישע לחוש כל כך לגמול טובה לשונמית? שהרי בודאי נתייקרה במה שאכל אצלה! היה לה כבוד ויקר הרי הנביא בא לאכול אצלה בבית באופן קבוע, אז נהיה לה כבוד מלכים אז למה הוא צריך לחוש כל כך לגמול לה טובה? כתוב: "מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם" (מלכים-ב ד ח). ואם כן כבר יצא ידי חובתו בזה שהיא מתכבדת במה שהוא נמצא אצלה, זה לא החזרה טובה? זה אין טובה כמוה! כמה אנשים היו מוכנים לשלם שהרב שטיינמן יהיה אצלהם בבית בשבת? חצי מליון דולר! ככה שילם מישהו שהוא יהיה אצלו בבית בחו"ל!!
וצריך לומר: דאע"ג שלא נתחייב אלישע לעשות יותר, מכל מקום בודאי מה טובה ומשובחת היא לעשות גם בתשלומי טובה, יותר מכדי חיובו, בפרט שגם היא חששה וטרחה לטובתו ולכבדו ביותר, ועשתה לו לצרכו עֲלִיַּת קִיר, ושמה לו שמה מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה (מלכים-ב ד י) כל הצרכים שצריך, ולכן הוא השתדל בהצלת בנה והחיה אותו. כל זה מופיע ב'אורח משרים' (פרק יח' ביאור ו').
הרלב"ג אומר: "ראוי להשתדל בכל עוז ולהציל מי שגמלך חסד באופן שלא יגיעהו נזק" את אומרת צריך להשתדל גם בכל מאמץ האפשרי להציל את מי שגמל לך חסד ולדאוג שלא יגיע לו נזק. ולכן סיפר הנביא (שמואל-א טו ו): שהשתדל שאול שירד הקני שהיה מבני חותן משה מתוך עמלק פן בעת המלחמה יוזקו במקרה עם העמלקים, זאת אומרת היתה מלחמה, שאול יצא למלחמה נגד עמלק והם ישבו בשכנות הקני שהם מזרע יתרו, והוא ביקש מהם לסור משמה כדי שלא יפגעו במלחמה, זאת אומרת הוא הכיר טובה ליתרו שגמל חסד עם ישראל! וכי הוא גמל עם ישראל? יתרו גמל חסד עם משה רבינו! אבל זה מי שגומל חסד עם הצדיקים - כאילו גומל עם כל ישראל! וזה אמרנו הרלב"ג.
עכשיו 'מאיר עיני ישראל': הפסד גאולת ישראל - עבור הכרת טובה! חז"ל (שמות רבה פד): "בשעה שאמר הקב"ה למשה: ללכת לפרעה להוציא את בני ישראל ממצרים, כתוב: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" (שמות ד יח) הלך להמלך בדעת יתרו וליטול ממנו ליטול רשות וללכת למצרים מפני 'שהפותח פתח לחבירו - נפשו חייב לו' והענין מבהיל! הלא היתה עליו שליחות של הקב"ה, וגאולת כל ישראל תלויה בכך, וקיום כל העולם תלוי בגאולת ישראל, כי אח"כ הם יקבלו את התורה! ככתוב: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג יב), והקב"ה התנה תנאי במעשה בראשית: "אם יקבלו ישראל את התורה – מוטב! ואם לאו - אחזיר את העולם לתוהו ובוהו!"
זה שנאמר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית א לא - ב א); אם ישראל יקבלו את התורה ביוֹם הַשִּׁשִּׁי בסיון - אני אקיים את העולם! ואם לא? וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם אני אכלה את השמים ואת הארץ ואחזיר אותם לתוהו ובוהו! נמצא שכל קיום העולמות היה תלוי בשליחותו של משה רבינו; להוציא את ישראל ממצרים! ואעפ"כ הלך לשאול רשות מיתרו חותנו, למה? כי הוא חייב לו תשלומי טובה שהכניסו לביתו, ואם יתרו לא יסכים - לא ילך! על ידי כך יתבטל יֵעוד כל ישראל וכל קיום העולם יתמוטט! הנה רואים: עד היכן מגיעה הכרת הטובה בחיובה על האדם לפי המושגים של התורה! לא יאומן כי יסופר.
צריך גם להסתכן עבור הכרת הטוב; יוסף הצדיק עמד בניסיון כביר! כתוב: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט יב) וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ משום כך העלילה עליו המרשעת עלילה שפלה! ואיך היא תמכה את דבריה? בבגד! ולכן הושלך יוסף לבית האסורים עשר שנים!! מדוע איפה הותיר בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ? למה הוא לא נאבק בה ולקח ממנה? היא תפסה אותו בבגד והוא הניח את זה בידה, מה, לא היה לו כוח למשוך את זה ממנה? אומר הרמב"ן: משום שהיתה אשת אדוניו, ורחש כלפיה חובה של הכרת הטוב ולא מלאו ליבו לחטוף את הבגד מידה! זה לא דרך ארץ, מרשעת, רוצה להפליל אותו, אבל יש דרך ארץ; למשוך בכוח מידה? אין פה הכרת הטוב! אתם שומעים? להסתכן בעבור הכרת הטוב! יש מישהו שמוכן בשביל דרך לארץ מוכן 'להכנס עשר שנים בפנים'?...!
הכרת הטוב עד כדי מסירות נפש! גם במקום ובזמן שקשה לאדם עד מאוד, חייב בהנהגת כבוד כלפי מי שגמל חסד עמו, וק"ו בן בנו של ק"ו, שצריך לטרוח ולהוציא הוצאות, ולהתגבר על מידת העצלות והקמצנות כדי להחזיק טובה, ולא להיות חלילה כפוי טובה, שמידה זו רעה ומאוסה בתכלית! כלשון החינוך (במצוה לג'). לכאורה צריך ביאור: מה ראו חז"ל להפליג בשיעור גדול עד מסירות נפש? בשלמא להשיב לו כגמולו זה מובן שהוא חייב, וכמו לווה ונהנה ומשתרש שחייב להחזיר מה שקיבל, אבל למה עד כדי מסירות נפש לחבירו בגלל שגמל לו חסד?!
יש לומר: לעולם חייב אדם באהבת חבירו מהפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט יח) וזה גם אם הוא לא נהנה ממנו מעולם! אלא שבזה, בוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תמיד "חייך קודמין!" זאת אומרת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ זה לא יותר ממך זה כָּמוֹךָ, ואם זה שאלה של חיים? חייך קודמין, וכן בכל חיוב לחבירו הוא פטור באופן שהוא מפסיד משלו, כמו שלומדים בבא מציעא לג' מהפסוק: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן" (דברים טו ד) - שלך קודם לשל כל אדם!" וגם בזה הורו לנו חז"ל: שלא להיות רגיל להשתמש בהיתר הזה.
ובאופן שחייב לחבירו הכרת טובה, הרי ראוי להוסיף עוד ולוותר משלו בהכרת הטוב בין בממונו, וגם בענין דחייך קודמין, הורו לנו: שאם פתח לך פתח הכנסת אורחים, בזה ראוי גם במסירות נפש לחבירו! ואע"פ שחבירו קיים בו מצוה של הכנסת אורחים, והיה ראוי לעשות כן מצד מצוותו, כי הוא חייב בהכנסת אורחים, והוא קיים מצוה, מכל מקום זה לא גורע בחיוב שלך להכיר לו טובה, ואפילו אם הוא מכוין לטובת עצמו כמו השונמית שהיא נתייקרה ונתכבדה - חייבים הכרת הטוב, וכל שכן אם הוא כיון לשם מצות גמילות חסדים? עוד יותר!
הכרת הטוב מחייבת מסירות נפש ללא חשבונות! נצייר דוגמא; כמו שמצינו מעשה ללא חשבונות: כאשר אברהם אבינו שמע כִּי נִשְׁבָּה לוט כתוב: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית יד יד) מביא רש"י (מחז"ל נדרים לב): שאליעזר לבדו היה! שלוש מאות ושמונה עשרה זה גימטריא של אליעזר, אז אברהם ואליעזר לבדם הלכו למלחמה נגד ארבעה מלכים גיבורים!! ונצח אברהם בנס! אבל יש להבין: איך העיז אברהם אבינו לכתחילה לגשת עם אדם אחד להלחם נגד מליונים!?
אלא, כשם שהלך לעקוד את יצחק בנו על פי ציווי ה' מבלי לעשות שום חשבונות, כך כששמע שלוט נשבה ויש לו מצות הכרת טובה ללוט, כמו שמבואר ברמב"ן (בראשית יט כט) היה חייב לו מסירות נפש! מה היתה טובה? אומר הרמב"ן שהוא עשה לו: שלוט הלך עמו את כל הדרך, עשה לו צוותא, כאילו שלא ילך בדרכים לבד, הצטרף אליו להיות לו צוותא - זה נקרא חסד! זה חסד שהוא עשה עם אברהם, אז חייב לו מסירות נפש! שומעים? הולך להציל אותו נגד מליונים, שני אנשים בגלל הכרת הטוב, איזה הכרת הטוב? שהוא ליוה אותו בדרך.
אבל חכמים אומרים שגם היו ללוט תוכניות בליוי הזה; הוא היה היורש היחידי של אברהם, ואם יקרה משהו לאברהם, הוא יקבל את כל הכסף! אברהם אבינו היה עשיר גדול!! עם כל זה, הוא הבין: שהא חייב למסור נפשו! ולכן, על אף שלכאורה אי אפשר ששני אנשים יוכלו לנצח כל כך הרבה, למרות זאת הלך להלחם בלי חשבונות כמו בעקידה. אם הכרת הטוב מחייבת מסירות נפש? אז הוא עושה את זה! בדיוק כמו שהוא מקיים את הציוי של העקידה. זה אומר בספר 'מחשבת מוסר' (חלק ב' עמ' שלד).
ה'פלא יועץ' בערך 'כפוי טובה' אומר: "חיוב מוטל על האדם שקיבל טובה כל שהיא מחבירו שתהיה חקוקה בליבו תמיד כל הימים, שלא לגמול עמו שום רעה! ולשלם לעושה הטובה בכל הבא מידו!" – יה בה בי! למי אנחנו לא חייבים? מישהו מרגיש ככה הולך חושב כל היום: למי אני חייב? מה אני צריך לעשות? למי לעזור? מה לעשות? - יה בה בי...!
ב'קובץ על התורה' מובא: ענין הבאת הביכורים הוא הכרת טובה לקב"ה, ולכאורה יש לשאול: מדוע אדם המביא את ראשית ביכורי שדהו מודה לקב"ה גם על הטובה שעשה הקב"ה ליעקב אבינו כשהציל אותו מיד לבן? כי כך הוא מתחיל להגיד: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" (דברים כו ה) אלא למדים אנו: שהכרת הטוב הנדרשת מאיתנו היא כל כך גדולה! עד כדי כך שיש חוב על האדם להכיר טובה גם לאחר שנים רבות!! מה זה 'שנים רבות'? אלף, אלפים שנה, מי שהקריב בבית המקדש זה אחרי אלף-אלפים שנה מאז.
וגם על טובות הוא צריך להודות שנעשו לאבותיו, כמו שנידונו עמון ומואב "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כג ד) שלא הכירו טובה על ארבע מאות שנה קודם שאברהם הציל את לוט אביהם, והם נולדו מלוט שהציל אותו אברהם, אם לא? הם לא היו בעולם! אז הם היו חייבים להכיר טובה לזרעו!!...
הכרת הטוב אינה מוגבלת בזמן; גם לאחר שנים צריך להכיר טובה ולהשתדל להטיב בהתאם, ר' שמחה זיסל ברוידא זצ"ל ראש ישיבת 'חברון' היה רגיל לומר: שעל כל אדם לחוש הכרת הטוב כלפי רעהו; שמא הסבא שלו ושלפניו קיבל טובה מהסבא של רעהו ושקדמו לו! כך מובא ב'חובת האדם בעולמו'.
אפילו הבנים אחריו של המקבל צריכים להכיר טובה לנותן; "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לאבותיו – מברך: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה!" שלחן ערוך (אורח חיים סימן רי). וכן אנו מוזהרים: לֹא לתַעֵב המִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ דהיינו; שכיון שאבותינו היו במצרים אנו חייבים הכרת הטוב לנותנים וגם לבנים של הנותנים; למצרים שיבואו אח"כ.
'בית קלם': להכיר טובה לכל אדם שעושה טוב! בלי קשר אליך; אם אתה יודע שמישהו עושה טוב, לא עשה לך אף פעם טוב, אתה יודע שהוא עושה טוב לאחרים - אתה צריך להכיר לו טובה על זה! כל אחד מישראל שעושה איזה דבר טוב, כל ישראל חייבים להודות לו ולשבחו! למה? כי הוא עשה טוב עם כל העולם כולו! וצריכים גם לברך אותו, כמו שמצינו בבועז שאמר לרות: "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה" (רות ב יב) ולכן גם אדם צריך לברך את עושה הטוב, ואף אם לא היה מביא השפעה, מכל מקום חייבים אנחנו לתומכו ולחזק את ידי עושה המצוה בכל מה שנוכל; אם בגוף אם בממון אם בנפש. אם בגוף אם בממון, בנפש.
אם בגוף - לעזור לו בגופנו, אם בממון, ואם בנפש אפילו במסירות נפש! להודות לו על כל הטוב שעשה, כי אנחנו מחויבים ללכת בדרך ה' יתברך; לאהוב, לחבב, לחזק את העושים דברים טובים, לשלם להם שכר טוב אם יש ביכולתנו, כמו שהקב"ה עושה עם מי שעושה צדק, שהקב"ה מחבבו ונותן לו שכר כאילו עשה צדקה עמו - עם הקב"ה!
בקונטרס 'הכרת הטוב' כתוב: כתב הרמב"ן: "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט" (בראשית יט יב) שהמלאכים הצילו את לוט ואת משפחתו, כיון שזה הכרת הטוב על דרך המוסר גם לבני ביתו של המטיב. זאת אומרת הם היו צריכים בעצם להציל את לוט בלבד, אבל הם הצילו גם את בנותיו וביקשו גם את חתניו - הטמבלים שלא האמינו שהחיסונים זה חיסולים...! וכיון שעשה חסד עם המלאכים, אז ראוי להם שידאגו גם להציל את משפחתו, רואים שמי שצריך להכיר טובה... איזה טובה? הוא ארח אותם! הם באים להציל אותו, מי חייב למי? הוא חייב להם! כן, אבל אתם סעדתם אצלו, הוא הכניס אותכם, הוא עשה לכם מצות, ארח אותכם, סגר הדלת מפני כל אנשי סדום! אז הם מכירים לו טובה, לא רק לו אלא גם לבני משפחתו ומצילים אותם!
וגם בפירוש הגר"א שלמדנו קודם: המרגלים הצילו את רחב שהחביאה אותם, מדין הכרת הטוב, וגם הוסיפו ואמרו שיעשו חסד עם בית אביה ויצילו את כל משפחתה! למה? כי צריך להחזיק טובה, לא רק לאדם שעשה לך טובה, אלא לכל בני ביתו!
עשיר צריך להכיר טובה למפרסמים את טוב לבו לבריות; רשאי לומר: 'שפלוני הוא נדיב לב!' ויפנו אליו לקבל צדקה, כך מביא ב'שו"ת אגרות משה' ועשיר אין לו להקפיד כלל על זה שהוא פרסם אותו, אלא אדרבה! יכיר לו טובה כי הוא גורם לו לתת צדקה יותר! ומי שאומר לעשיר: 'להקפיד על זה!' - הוא מסית לעבור על מצות הצדקה, והוא גם מונע ברכה מהעשיר, והוא עובר בלאו של "לִפְנֵי עִוֵּר" (ויקרא יט יד) כי מונע ממנו מצוה ויועץ לו עצה רעה! אם יבוא אחד לעשיר יגיד לו: 'בוא הנה! מה זה הוא שולח לך כל פעם אנשים?! תקפיד עליו! מה זה?'
תשמעו מה כתוב פה: האדם הזה שיועץ לו עצה כזאת הוא נקרא 'מסית לעבור על מצות צדקה' שלא יקיים מצות צדקה, וזה בטח חנף בן חנף! שרוצה שיתן לו ושישאר לו כל הכסף... וגם מונע ברכה מהעשיר, הרי הוא מתברך בזה! וגם הוא עובר בלאו של "לִפְנֵי עִוֵּר" הוא מכשיל אותו, וגם נותן לו עצה רעה! אז לכן: אם יודעים על עשיר שהוא נדיב, הוא צריך להכיר טובה לאלה שמפרסמים אותו לבריות!!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
ישר כח! רבנו על כל הלימוד, המוסר, החסד והנתינה במסירות נפש עילאית! לעם ישראל ללא תנאי וגבול אשרינו שזכינו שבורא העולם ברחמיו הרבים שתל בדורנו את כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א.
רבנו הקדוש בוקר טוב. ב"ה אני מורה בצהרון חב"ד, בשעת צהרים הילדות לקחו את האוכל שלהם וילדה אחת שלא לקחה, שאלתי אותה: 'אם היא לא רעבה?' ענתה: 'שכן, אבל אסור לה לאכול את האוכל הזה בגלל הכשרות!' כל כך שמחתי ואמרתי לה בשקט: 'איזה יופי! איזה ילדה צדיקה את!!' (ילדה בכיתה א) הבאתי לה את הפירות שלי והתקשרתי לאמא לראות: איך זה קרה? כי זה נדיר בבית ספר חב"ד נתיבות והאמא אמרה: 'אנחנו אוכלים שחיטה פרטית בלבד!' שאלתי: 'של כבוד הרב אמנון יצחק?' ענתה: שכן ,:) יה"ר שיפוצו מעיינותיך אמן! ברוך השם. (הרב מרדכי גלאי - "השחיטה של הרב אמנון יצחק מפוארת, הכי טובה שאני מכיר!" shofar.tv/videos/11139).
מתפללי קפז בכותל המערבי על מאור בן משה גוזי בדרך לכתל מבני ברק🚍 אין על קפ"ז🥰😍 עם ישראל חי איזה מרגש בהתראה של רגע לעזוב הכל וללכת להתפלל על יהודי יה"ר שיהיו בשורות טובות אכי"ר הנשים הצדקניות בכותל לרפואת מאור בן משה (shofar.tv/videos/17470).
© 2024 כל הזכויות שמורות