להכיר טובה | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אלעזר בן פנינה הצלחה גדולה בכל יזכה לקיים את מצוות התורה

השם מסיר מעליו את התאוות החומריות יזכה למדרגה רוחנית גבוהה בזכות עמל ויגיעת התורה מאוצר מתנות חינם

אמן

להכיר בטובה

אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיעניק לנו כל טוב

אבינו מלכנו, אבינו מלכנו, כמה דיברנו, כמה ביקשנו

מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיעניק לנו כל טוב

לפיכך חובה עלינו לדעת מה התנאי

בשביל שהשם יעשה עימנו טובה

לדעת למי מוכן הקדוש ברוך הוא לגמול טובה חינם

ולמי הוא אינו מוכן

איפה זה מבואר?

פרשת בראשית

בכל שיח השדה

טרם יהיה בארץ

בכל עשב השדה

טרם יצמח

כי לא המטיר אדוני אלוהים על הארץ

ואדם אין

לעבוד את האדמה

פרש רשי

למה לא צמחו?

כתוב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח

למה לא צמחו? כי לא המטיר אדוני אלוהים על הארץ

למה לא המטיר?

לפי שאדם אין לעבוד את האדמה

אין מכיר בטובתם של גשמים

וכשבא אדם

וידע שהם צורך לעולם

שהגשמים הם צורך לעולם התפלל עליהם

וירדו

וצמחו האילנות והדשאים

ההבנה השגורה ברשי שהגשמים תלויים בתפילה

אתה רוצה גשמים? תתפלל, זו ההבנה השגורה

ואם תהנו שיבוא האדם ויתפלל עליהם

אבל לא זה מה שכתוב ברשי

כתוב ברשי והאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר

בטובתם של גשמים

פירש המהר״ל

בגור אריה

ואסור לעשות טובה למי שאינו מכיר בטובה

וכשבא אדם

וידע שהם צורך לעולם

התפלל עליהם וירדו

שאם לא היה מתפלל עליהם מכל שכן שלא היה נותן המטר

שהרי האדם מכיר בטובתם

ובכל זאת אינו מתפלל עליהם

אם כן הוא כפוי טובה

והוא יותר גרוע ממי שאינו מכיר

בטובת המטר

מצינו שמי שאינו מבקש

כדי שלא יצטרך להודות כשיקבל

הוא כפוי טובה

למה הוא לא מבקש?

הוא נצרך ורוצה, למה הוא לא מבקש?

אחר כך אני אצטרך להכיר לו טובה

הוא לא רוצה

זה נקרא כפוי טובה

בינינו לבין הקדוש ברוך הוא יש כעין הסכם

חלוקת עבודה

הפסוק בתהילים ג'

ט' אומר כך

לאדוני הישועה

על עמך ברכתך סלע

אז מה חלוקת העבודה?

השם משפיע כל טוב

לאדוני הישועה

הוא משפיע טובות, ישועות, נחמות, הכול

מה עלינו לעשות?

על עמך ברכתך סלע, עלינו לברך ולהודות להכיר בטובה

אומר האל שייח' זו חלוקת העבודה

השם נותן ישועה ואתה מברך על הישועה שקיבלת, על הטובה, על כל טובה שאתה מקבל אתה מברך את השם ומודה לו

זו חלוקת העבודה

אשלה הקדוש במסכת פסחים באות קסא'

מפרש

כאשר יודעים שלשם הישועה

ומכירים בטובתו

יוצרים נכונות במרום להמשיך ולהעניק ולהשפיע

זה קטליזטור מאיץ

להוריד עוד שפע

על עמך ברכתך סלע

אם מכירים בטובתו של הקדוש ברוך הוא

עוד ברכה יורדת על עמך

וזה לעולם

וכך ברשת הכתוב יודו לאדוני חסדו

כשמודים על חסד אחד

באה התעוררות להשפיע השפעות רבות

מה ממשיך הפסוק?

ונפלאותיו לבני אדם

יודו לאדוני חסדו

מודים על חסד אחד מה מקבלים? ונפלאותיו, כמויות

של נפלאות

שיורדות לבני אדם

זה השלע הקדוש

בעחידה פירש בכך

הודו לאדוני כי טוב כשמודים לו על טובו

על ידי כך ממשיכים כי לעולם חסדו

זאת אומרת תמיד תקבל

חסד מהשם לעולם תקבל

מתי?

אם הודו לשם חסדו

כי לעולם חסדו

אם אתה מודה לשם כי טוב אז אתה מקבל לעולם חסדו

ועל ידי שירו לאדוני ברכו שמו

מושפעת טובה תמידית

ובשרו מיום ליום ישועתו

בזכות ששרים להשם

מברכים את השם

מה זוכים?

לבשר יום יום את הישועות שהשם עושה איתנו

נו יש פה עסקה טובה משתלמת לא?

אתה מקבל כל כך הרבה

תתחיל להכיר טובה תתחיל להודות לשבח להלל לזמר הכל

רבנו יונה בשערי תשובה בשער ג' באות י' ז'

מנה את זכירת חסדי הבורא יתברך עלינו במצוות עשה

זאת אומרת אנחנו צריכים לזכור את החסדים שהשם עשה עמנו עלינו

והוא אומר שזה מצוות עשה

מאיפה הוא לומד?

מהפסוק

וזכרת את כל הדרך

אשר הוליכך אדוני אלוהיך זה ארבעים שנה במדבר

צריך לזכור את זה

ויאכילך את המן

שמלתך לא בלטה מעליך

ורגלך לא בצקה

ודוד המלך אמר ויתבוננו חסדי אדוני

ונאמר כי חסדך לנגד עיניי

אז מביאו פה כמה פסוקים

שמוכיחים שזה מצוות עשה לזכור את החסדים של השם

אחד וזכרת את כל מה שהיה במדבר

שתיים הוא מביא והתבוננו חסדי השם תמיד לחיות בהתבוננות על החסדים של כל רגע מרגע

וחסדך לנגד עיניי

אין שום דבר טבעי, אין שום דבר שהוא רגיל

אדם לא יכול לחיות ככה ולהמשיך לזרום כאילו הכל בסדר, כאילו הכל טבעי, אין טבעי

כתב בעל ספר חרדים

ומזה

נלמד קל וחומר, ממה?

אומר מהמצווה הזאת וזכרת את כל הדרך

אשר הוליכך אדוני אלוהיך במדבר

צריך ללמוד קל וחומר

אם אנחנו מצווים לזכור את הדורות

שעברו

החסדים שעשה עם אבותינו

כל שכן שכל אחד מישראל חייב לזכור החסדים שהשם עושה עימנו תמיד

הן באופן הכללי לכלל ישראל

כמו שאנחנו אומרים לולי אדוני שהיה לנו

בקום עלינו אדם

אזי חיים בלעונו

על מי מדובר? על ישמעאל

ולא אדוני שהיה לנו בקום עלינו אדם, אדם זה ישמעאל שנאמר והוא יהיה פרא אדם

אז הם היו אוכלים אותנו חיים, אזי חיים בלעונו

רק השם שומר עלינו

שטחים פתוחים כל הזמן

וכן חייב כל אדם לזכור את החסדים שגומל השם יתברך

עמו מעט שיצא מבטן עמו

ואז ייכנע לפניו

ויבוש

וישוב בתשובה שלמה.

יש תינוקות

שהם רחם שלא יוצאים בריאים,

יש כאלה בנפשם, יש כאלה בגופם,

יש בעלי מומים,

יש שלא קיבלו חמצן זמן מה, יש כל מיני בעיות.

וכמה זה חסד השם שאדם נברא שלם באיבריו וכו'.

לא מדבר על הילדים שלנו, מדבר עלינו בעצמנו.

איפה ההודעה?

אם כך, מקיימים בזה מצוות עשה.

כשאדם זוכר את חסדי השם ואת נפלאותיו וכל מה שהוא עושה איתו, מקיימים מצוות עשה

ומשיגים בכך תוספת טובה וברכה.

ובנוסף,

הרי התפילה מקובלת ביותר בשעת מצווה,

כמו שאומר רבנו בחייה.

וכשאנו זוכרים את החסדים

שנעשו עמנו עד כה,

אז תקובל התפילה שלנו והם ימשיכו ויגברו.

ספר בי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא,

באנטוורפן

מתגורר יהודי ששהיתי איתו בסיביר

בזמנים הקשים.

כל פעם שאני עולה לפקוד את מעונו ומקדם את פניי בבקשה, רבי יעקב,

אל תדבר על סיביר.

טוב,

רצונו של אדם כבודו,

מה שאומר לך בעל הבית, עשה.

אבל האמת, אני לא מבין אותו.

אדרבא, וזכרת את כל הדרך.

כמה חסדים ליוו אותנו?

איך נחלצנו בסוף מהתופת?

איך יצאנו מהצהרה לרווחה?

למה לא להזכיר ולהודות בלי הרף?

יש אנשים מבקשים ברכה ונושעים.

אני אומר להם, תפרסמו את הנס, תודו לה' לא, פוחדים מעין רעה.

איזה שטויות.

בורא עולם עשה לכם נס.

יש מצווה של פרסום מניסה.

לפרסם את הנס.

זו ההגנה הכי גדולה שאתה מפרסם את הנס.

איזה עין הרע. על מה אתה מבלבל את המוח?

אגואיסטים.

קיבלו את מה שרצו ולהכיר תודה לבורא?

לא.

ועל מה יש להודות?

על מה לא?

אנשים מודים רק על דברים גדולים.

על ההצלחות ברוחניות

ובגשמיות.

ושוכחים

שהדברים הגדולים באמת

הם הנראים כפשוטים.

הדברים הגדולים באמת הם נראים כפשוטים, כאילו.

הכליות פועלות.

אתה מודה על הכליות כל יום?

לא.

הלב פועם.

אתה מודה על הלב שהוא פועם? לא.

הריאות.

עובדות טוב.

אתה מודה על זה?

לא.

למה לא?

עכשיו ניגש אליי יהודי פה מהכנישתא,

ומספר שהוא עבר פה משרשרת

שלמה של כיסאות.

הייתה אמורה ליפול לו על הראש ועל הגב.

מי יודע איך היה יוצא מזה, אם בכלל?

רגע לפני, הוא לא מבין למה פתאום, הוא החליט לדלג.

הוא לא ראה כלום.

זה היה מאחוריו.

איכשהו דילג, טראח, הכל נפל.

אז הוא מתפעל.

כן, אבל צריך לעשות בשביל זה דברים יותר קצת מההתפעלות הזאת.

אתמול סיפר לי יהודי

שבערב, בליל, בערב,

הלך לחפש,

בערב סוכות, הלך לחפש

הדסים

הדס שוטה,

בשביל לעבות

את המצווה, התימנים

מרבים בהדס שוטה לשיטת הרמב״ם.

והלך לאיזשהו מקום, בקיצור,

נתקל בניילון,

נפל על הפנים,

היבט ההכרה,

הצולה, אמבולנס, בית חולים, הכל, נפתח לו פה הפה.

חמישה תפרים בפנים.

יא חביבי, איזה דברים עשו לו סיטי ולא ידעו, לא רצו לשחרר אותו.

ליל סוכות, יא באביי, הכין את הסוכה, הכין את הכל.

שקית ניילון, שקית ניילון בדרך, דרך עליה, פתח, נתקל, בום.

זהו.

למזלו,

השם היטיב עימו

חמישה תפרים,

ובעשר וחצי הבדיקה יצאה בסדר. אמרו לו, לא נפגעת בראש,

אין שטף דם, אין בעיה, אין זעזוע מוח,

תלך הביתה. התחיל בעשר וחצי,

ואת הכל מחדש, וזה וזה וזה.

מכה יותר קלה היה יכול לגמור.

איך נפטר דוקטור רוטשילד עכשיו,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

מי שהקים את מעייני הישועה.

הוא קם

מהשינה במהירות,

וכשקמים, בפרט שמבוגרים, במהירות, אדם לא מגיע, והוא דוקטור, הוא בעצמו דוקטור,

אדם לא מגיע מספיק, יש ערפול,

ובגלל זה כשהוא קם במהירות הוא נפל,

קיבל מכה בראש, מכה פגיעת ראש קשה, שלושה ימים, ונפטר.

כמה חסדים שאדם קם כל פעם,

וכל מיני דברים. הוא לא יודע בכלל מה יכול להיות, איזה חסדים, איזה... זה שאתה חי, נושם, שהכל עובד, אתה מבין בכלל מה זה?

הגמרא אומרת,

בשבת יא,

כל חולי

ולא חולי מעין,

כל כאב

ולא כאב לב,

כל מחוש

ולא מחוש ראש,

כל רעה

ולא אישה רעה.

אנשים לא יודעים,

לא יודעים מה הם ניצלים.

יעקב אבינו, באחרית ימיו מוקף בבנים, שבטי יא,

בכבוד, בהערצה,

נושא תודה לשם. על מה?

האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה.

מה זה הרועה? דואג למרעה.

זן אותי.

הוא מודה לשם על כל פיתה, על כל לחם,

על כל חובז.

על כל מה שהוא אכל, על כל דבר ודבר.

בראש ובראשונה תודה על האוכל.

לא רק אוכל, שאפשר לבלוע שהקנא והבשט, הכול עובד.

שכוח המושך

לוקח את האוכל לתוך האצטומחה,

לתוך הקיבה. פלא פלאות, מה זה הדבר הזה?

אם היה נתקע לו שם זה, יא חביבי, סתימה ונגמר.

אפילו גייזי לא יכול לשחרר לו את הסתימה.

מי חושב על כך? תגידו, מי חושב על כך?

כמה יגיעות יגע האדם הראשון?

האדם הראשון,

עד שמצא פת לאכול.

האדם הראשון חרש,

זרע,

קצר,

עמר,

דש, זרע,

ברר, טחן,

הרקיד,

לה, שעפה.

ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפניי.

וכבר חישבו ומצאו,

אומר רבי ינקל'ה,

ש-42 אנשים עבדו עבור שאני אוכל לחם בבוקר.

42 איש,

כמו 42 מסעות במדבר.

הלא הכל בכלל, חייב אדם לומר בשבילי, נברא העולם.

הכל בכלל אורח טוב,

מה הוא אומר?

כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי,

כמה בשר הביא לפניי,

כמה יין הביא לפניי,

כמה גלוסקאות הביא לפניי.

וכל מה שטרח, לא טרח, אלא בשבילי.

ככה צריך אדם להכיר ולראות את הטובות.

הלא כן,

תקנו לנו לברך יוצר אור,

להרגיש שהשמש זורחת עבורי,

ועלינו להודות.

על השמש.

רוקה הארץ על המים.

איך אני עומד על קרקע מוצקה כשמתחתיה תהום?

לפעמים רואים שנפחרת האדמה ובניין שלם נעלם.

אחרי זה שאנחנו הולכים על הקרקע.

שלחתי בקבוצות עכשיו באינדונזיה.

היה עכשיו צונאמי.

מה זה מפחיד?

מה זה מפחיד?

איזה דברים?

לא יאומן כי יסופר.

אדם קם בבוקר,

אז שבו עליך לעבודה.

אתה רואה מכוניות נוסעות פתאום הצונאמי, בא ממול.

עושים סיבוב ובורחים. יש כאלה לא מספיקים וזה שוטף אותם.

שוטף בניינים, שוטף הכול.

יואו, עד גובה הקומה הרביעית בבית מלון.

מצלמים

והם בורחים מהקומה הרביעית לגג.

למה הם לא?

‫אף אחד לוקח אותם גם. ‫מי יודע אם בסוף זה לא שטף אותם.

‫כל מה שטרח בעל הבית,

‫לא טרח אלא בשבילי, זה נקרא אורח טוב.

‫אורח רע אומר, מה עשה לי? ‫מה זה מכלו? זה נשאיר לי? מה זה נתן לי? ככה זה אומר.

‫אורח טוב, כל מה שטרח בעל הבית ‫לא טרח אלא בשבילי. אז בורא עולם,

‫כל העולם ברא בשבילי.

מישהו שאל את רבי ינקאלה

מה זה שנוהגים בחוץ לארץ לומר לכהנים, שכיח, שכיח,

יישר כוחך, כשהם יורדים מן הדוכן.

הלוא הם קיימו את המצווה,

מה פתאום אומרים להם, שכיח, שכיח.

והשאלה קוממה אותי.

ואם זו מצוותם, מה זה העסק שלך?

קיבלת ברכה, אתה יודע.

למה שלא תודה, לא?

אז אנחנו מודים

לקדוש ברוך הוא.

הא דורנאי, זי בעולם.

איי, איי, איי.

אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא

על החיים, על הבריאות, על המזון, על הלבוש, על קורת הגג, על המשפחה,

על החברה,

על מוסדות הלימוד, על האפשרות ללמוד,

על אין-ספור פרטים שבכל אלו ועוד ועוד. תראו כמה ספרים, כמה אנשים ישבו וכתבו והכינו לנו את הכול,

שנוכל לפתוח את הספר ולמצוא מהר את מה שצריך וללמוד ולקרוא.

על אין-ספור פרטים ועוד ועוד ועוד ועוד.

צריך להודות לשם יתברך.

אם לא מודים לשם, תשמעו את הפסק.

אסור לעשות טובה למי שאינו מכיר בטובה.

אז אם אדם שואל למה הוא לא מקבל, למה? תבדוק אם אתה בכלל מכיר טובה לבורא על כל דבר.

אם לא, אתה סותם בעצמך את האפשרות.

כל זמן שאתה לא תודה, לא תקבל.

לא תקבל.

תודה, תשבח,

תפרסם

על ניסיך ונפלאותיך שבכל עת, ערב, הבוקר וצהריים.

מה זה מודים דה רבנן? על שאנחנו מודים לך.

אנחנו צריכים להודות לבורא שאנחנו יכולים להודות לו.

גם על זה אנחנו צריכים להודות. אחרי שגמרנו להודות לו, להודות לו על מה שאנחנו מודים לו.

ואם אנחנו כן נודה לו,

מוכן עבורנו אוצר גדוש של מתנת חינם

שמצפה לאלה שמכירים בטובה.

השם רוצה להשפיע.

השם רוצה להשפיע.

אבל יש מי שמכיר בטובתם של גשמים או אין?

בכל שיח השדה טרם יהיה בארץ.

למה?

בכל עשב השדה טרם יצמח.

למה?

כי לא המטיר השם אלוהים. למה הוא לא המטיר?

אין לעבוד את האדמה אומר רשי ואין מכיר בטובתם של גשמים

אבל כשאדם התפלל ירדו גשמים וצמחו האילנות והדשאים

צריך להכיר בטובתו של הקדוש ברוך הוא

ואז העסק מתחיל לעבוד

אבל אם אתה סותם את הפה סותמים לך גם מלמעלה את כל השפע

אסור לעשות טובה למי שלא מכיר בטובה

רבי חנניהו בן אנשי אומר

עושה הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל לפי כך

הרבו לעם תורם ובשמוד שנעמור אדם עובד למען סדגו ירדיל את הראויה