ירהב הנער בזקן בצוק איתן 28/07/2014

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זה יסוד גדול מאוד להבין את מה שאנחנו עוברים כרגע

עם כל מה שהקדוש ברוך הוא מביא עלינו

פחד מוות.

זה לא נגמר.

זה הולך

וצובר תאוצה.

הוא גם מקשה את ליבם ועורפם של החמאסניקים

שלא יסכימו לשום דבר, שום תנאי הם לא רוצים, להמשיך.

וזה הקדוש ברוך הוא נותן פתח שיכתשו אותם שם.

אבל הממשלה הזאת היא ממשלה של נחנכים.

הם מספרים לנו כוחי ועוצם ידי, כוחי ועוצם ידי,

מעצמת על, ולא יכולים נגד כנופיה ומאפיה קטנטנה של כמה לוחמים וכולי,

וחוששים, כל הזמן מחפשים הפסקות אש וקוראים לזה,

שזה תחכום לקבל לגיטימציה מהעולם,

להמשיך את המבצע.

איזה לגיטימציה צריך,

אם יורים עליך טילים, לבקש ממישהו, תעשה טוב, אתה מרשה לי להסיר מעלי את האיום?

הוא מבקש לגיטימציה מאלה שנמצאים מעבר לים,

שלא חשים ולא יודעים מה זה בכלל,

והוא מחכה שירשו לו,

ביניהם כמובן מדינות עוינות

וכאלה שלא אוהבות אותנו בכלל.

נו, אז מחפשים לגיטימציה.

אבל יש עת לשנוא, ויש עת להרוג.

יש עת לאהוב, כן, יש עת מלחמה, ויש עת שלום, תלוי.

עכשיו הם כפו עלינו את המצב.

אז אנחנו במלחמת מצווה עכשיו, להגן על חיינו.

הרי הבא להורגך השכם להורגו זה אפילו אם יהודי קם עליך להרוג אותך,

אתה לא צריך לחכות שהוא יהרוג אותך.

אתה יכול להקדים ולהרוג אותו אם הוא בא במחתרת ורוצה להרוג אותך.

אתה יכול לעמוד על זכותך, דם שלך לא פחות אדום מהדם שלו.

וחי אחיך עמך, פירושו של דבר שחייך קודמים

לחיי חברך.

אז כל שכן אם יש אויב שאומר שאני מתכוון להרוג אתכם כולכם,

אתם לא תישהו פה בארץ ישראל.

אנחנו עד שלא נגמור את כולכם, לא נפסיק.

אז מה שייך לבקש לגיטימציה?

להתגונן מפני אדם שמכריז במפורש כזה דבר ופועל

בלא הפוגה להפציץ.

רק השם שומר שאלפי טילים לא פוגעים בנפש אדם,

חסד הבורא יתברך,

והם בעצמם מודים שהאלוקים של היהודים מתעתע את הטילים שלנו.

אבל פה עדיין

הולכים קדימה וחוזרים שתיים אחורה,

אחת קדימה, שתיים אחורה.

מחפשים כל הזמן שקט יענה בשקט.

אבל תשמעו עכשיו מה יוצא לנו ממה שאנחנו לומדים.

ובהבחנה זו

היינו בהתעמקותנו בנפשו של המעונה והניתן לייסורים,

אף שלפעמים הייסורים אינם מבוצעים,

אלא שבהרהורי ייסורים,

במועמדות לעינויים אנחנו מדברים,

נבין גם כן את הקללה של ישעיה הנביא.

לפי מה שראינו עכשיו, בואו נבין את הקללה של ישעיה הנביא.

הנביא, בתיאור שלו,

הוא מתאר את העינויים בייסורים העלולים לבוא על עם ישראל באחרית הימים.

והוא מדגיש שבאותם הימים אף הנער

בגיל צעיר מאוד יהיה כל כך

ספוג רוגז וצער

מהניסיונות ומאורעות הימים שיהיו,

חרדות ופחדים,

שהוא ירהב בנפשו להתייחס לזקן,

לאדם שעברו עליו רוב השנים כתיקונן,

ולומר לו,

אני בחיי הצעירים

ראיתי והתנסיתי בהרבה יותר זעם וסבל ממה שאתה בכל רוב ימיך עד זקנה ושיבה.

זאת אומרת,

נוער בן 13 בשדרות יכול להגיד לזקן מופלג

בבני ברק או באשדוד או במקום אחר, אשדוד זה בעצם כבר כמו שדרות,

אבל להגיד אני חוויתי פחדים מטילים במשך

כל שנות חיי, מאז שאני בעריסה אני שומע את האזעקות ואת הטילים.

אני לא נולדתי נורמלי,

אני נולדתי לתוך המלחמה.

מה שאני עברתי בניסיון שלי אתה שמה בצפון בכלל לא מבין

מה שאני מנוסה

ובזה ירהב

הנער בזקן.

ואין הכוונה להדגיש כאן את החוצפה של הנער,

אלא בעיקר את האימה שבדברי ישעיה הנביא,

שהימים והתקופות יהיו כל כך מלאי אכזבות ומרירות,

אבל גם ניסים ונפלאות.

מה שהם חווים שמה והם רואים איפה נופל ואיך, מה ומו,

אין לך גילוי שכינה יותר גדול מזה שרואים בעיניים כמה יכולים לשחרר

אלפי ואלפי ואלפי טילים ולא פוגע.

וגם הבלוף הזה שקוראים לו כיפת ברזל,

בלוף.

למה בלוף?

כי תולים ש-90% מכל הטילים

הם מיורטים על ידי כיפת ברזל.

וזה בלוף.

למה זה בלוף?

זה רק ניסיון למען נסותך ולמען ענותך,

לראות אם אתה מאמין באלוקים או אתה מאמין בכוחי ועוצם ידי.

שהרי לפני כיפת ברזל

היו עשרות אלפי טילים שעוד לא הייתה.

וגם הם לא פגעו.

ואם כן, בעשרה יהודים לצערנו הרב.

אז מה החידוש של כיפת ברזל? זה הניסיון.

אתה תאמין בכוחי ועוצם ידי או שאתה תאמין באלוקים שהוא מנווט.

ועכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור שהרגע הוא רק מתחדש.

בביתר עלית

תפסו רכב

עם בלונים של גז ממולכד שהיה צריך להתפוצץ בתוך אוכלוסייה.

עכשיו,

היה שם איזה חייל שהיה חשוד לא נהג, ראה אותו קצת ככה רועד, מתרגש,

ביקש ממנו לצאת מהרכב, לא רצה לצאת,

הכניס את ראשו להוציא לו את המפתח,

ההוא התחיל לנסוע כשחצי הפלג העליון נמצא בתוך הרכב

והוא הצליח לשלוף בינתיים את האקדח

ואיים עליו ככה אתה עוצר או לא,

שחרר אותו ואחר כך מצאו את כל זה.

עכשיו מתברר שהיה שם גם פצצות כימיות.

ואם הוא היה נכנס לאוכלוסייה ויש אומרים שהוא הסתובב כבר בכמה מקומות

ופחד וחזר בחזרה.

זאת אומרת, אם היה מתפוצץ עם כימי במרכז בירושלים,

רחמנא ליצלן, יכול להיות שאלפים היו מתים.

נו, זה לא חסדי השם יתברך?

היה יכול בעצמו באותו מקום לפוצץ את העניין גם כן.

אבל תיפול עליהם אימתא ופחד,

והקדוש ברוך הוא רוצה, אבל הוא מזהיר אותנו.

כל זה אזהרות.

כבר הסברנו במשך שנים רבות.

קול דודי דופק.

פיתחי לי אחותי רעייתי, יונתי תמתי.

לא שומעים את הדפיקות

ומגביר אותן יותר חזק.

לא שומעים עוד יותר חזק.

לא שומעים חזק מאוד.

לא שומעים, הוא יפרוץ את הדלת וייכנס.

בהתחלה זה היה אקדחים.

אינתיפאדה ראשונה.

היו יורים באקדחים.

אחר כך זה היה תת-מקלעים.

אחר כך זה היה כבר מוקשי נעל, אם אתם זוכרים, וכו'.

אחר כך זה היה כבר מתאבדים.

אחרי זה זה נהיה מרגמות ופצמרים.

אחר כך זה היה טילים.

אחר כך זה נהיה גראדים.

עכשיו זה נהיה מנהרות מתחת לבתים.

מה מחכים? שיהיה פצצת אטום כדי שנבין,

שיהיה רעש גדול שנבין.

כמה יכול לדפוק על הלבבות בורא עולם?

פתחי לי, שובו אליי ואשובה אליכם.

לא רוצים לשמוע. הנביא אומר,

קללה אחרונה, ירהב הנער בזקן.

יהיו ימים שהקטנצ'יק

ירהיב ויאמר לפני הזקן. מה אתה מבין בכלל?

אתה יודע מי זה הקדוש ברוך הוא?

אתה יודע בכלל מה זה פחד?

אתה יודע מה אני עברתי בחיי הקצרים?

ככה ירהיב הנער בזקן.

אלא זה יהיה בעיקר האימה ב...

אחרית הימים

שבדברי ישעיה הנביא

והימים והתקופות יהיו כל כך מלאי אכזבות ומרירות

וגם ניסים נפלאות

עד שהקטנים והצעירים בדור הזה יהיו נעלים בניסיונותיהם על הזקנים

עוד דבר שקיבלתי מידע ברגעים האלה

שמאות מחבלים צצו בשג'עיה, בשג'עיה, יצאו

מהמנהרות במרחק 40 מטר

מחיילי צה״ל, נאמר להם להיכנס לתוך הכלים להיות מסוטרים בתוכם

וחיל האוויר מפציץ שם, יש כבר עשרות הרוגים מבין המחבלים

ונקווה שזה ייגמר בצורה טובה וכו'.

כנראה שהם הבינו,

הם מנצלים את הפסקת אש, הרמאים, החמאסניקים,

כאילו הפסקת אש,

מרדימים

את החיילים, כאילו הפסקת אש, אז אפשר כאילו

להינפש, כמו שאומרים, לקחת אוויר מהלחימה, ואז פתאום מוציאים להם מאות

בבת אחת וכו'. אין להאמין להם במילה וחצי מילה.

אז לכן, אם נכנסים, צריכים להיכנס עד הסוף.

מחר, בלי נדר, לקראת הערב, אני אתן פה דרשה על חוקי המלחמה על פי התורה הקדושה.

איך צריך להיכנס למלחמת רשות? איך מלחמת מצווה?

מה עושים? מה מותר? מה אסור?

וכו' וכו' וכו'. אבל אנשים לא מבינים בכלל.

אפילו במלחמת הרשות יכול המלך להחליט שיוצאים למלחמה, ואף לסכן חיי אדם, אפילו לסכן

חיי אדם על מלחמת הרשות.

כל שקט שתמגונן על חייך.

ואין לחזור עד שמשיגים את התוצאה.

אין לחזור

עד שמשיגים את התוצאה.

ואם היא לא השלימה איתך,

אתה הולך עד הסוף. ואם לא טענך שלום, עד הסוף.

אבל פה, מה אכפת להם?

הם מחכים ללגיטימציה של מאן דהוא שיגיד לו,

כן, מותר לך.

אתה, מותר לך. מי אומר לו, האמריקאי,

שהאמריקאי פיצץ בתי ספר, פיצץ אנשים, פיצץ נשים, פיצץ הכול,

בלי שום שאלות, במרחק אלפי קילומטרים ממנו בכלל,

כשלא נשקפת שום סכנה לשום אזרח שלו.

וככה עשה פוטין.

ואף אחד לא נכנס אליו ולא ירה עליו. הוא החליט, יש שם אזרחים שאומרים לי שהם לא מבסוטים

מהממשל באוקראינה ואני צריך לעזור להם, וכובש את האי קרי.

מישהו אומר לו משהו?

הוא חיפש לגיטימציה? הוא שואל מישהו בכלל?

לא שואל אף אחד.

דאעש, דוהרים, דוהרים, דוהרים, ואומרים, יכבשו את כל העולם. נו, מישהו עוצר אותם? מישהו אומר להם, נו, נו, נו?

בסוריה אמרו בהתחלה, סוריה, אם אתם לא תפסיקו להרוג את המורדים וכו' וכו',

אתם צריכים לעשות בחירות כמו שצריך וזה, ואם לא, אנחנו ניכנס ובבפה, ובסוף ירדו מהכול וכו' וכו'.

למה כל העולם פונה אלינו, תעשו הפסקת אש,

ולא פונה לחמאס ואומר להם, תפסיקו לירות. אם לא,

אנחנו העולם נעשה מערכה.

למה?

הרי אתם דואגים כאילו למיליון ושמונה מאות עזתים,

שהם חפים מפשע כאילו, נכון?

בכל בית שלהם נמצא הכול ממולכד,

ונשק והכול, והם גרו שם.

אז למה אתם

לא אומרים, אנחנו קואליציה עולמית,

אנחנו קואליציה עולמית,

נכפה על החמאס,

שהם יצאו מהמאורות שלהם,

יניחו את הנשק ויסתלקו מעזה

לאלף טיולים.

ואם הם לא יעשו זאת,

לא רק שניתן לגיטימציה לישראל להרוג ולזנב אותם עד תום, גם אנחנו ניכנס לשם.

כי הרי אנחנו דואגים למיליון ושמונה מאות.

זה ארגון טרור שהוכרז בכל העולם כולו.

למה צריך עוד?

למה פונים אלינו? אני המותקף, אתה פונה אליי?

מה אתה פונה אליי? אל תחזיר?

מה אתה אומר לי?

תפקיר את חייך? מה אתה מבקש?

חיי ישראלים עדיפים על מיליון ושמונה מאות?

פה יש שבע מיליון.

אלה מופקרים יותר מהם?

מה?

למה?

אף אחד לא פונה אליי. וממשלת ישראל לא אומרת את זה. דבר יותר ברור?

מה אתה רוצה?

מי או ראיהם?

תפסיקו אותם.

נו, תראה אתכם, תעשו משהו נגדם.

לא מדברים איתם.

אומרים לא, קודם הפסקת אש, אחר כך משא ומתן עם מי? עם אלה הם הרוצחים.

לתת להם חלק מהדרישות, רוב הדרישות,

לבנות להם נמל ימי, שיוכלו להביא הרבה נשק,

לבנות להם עוד נמל כאן ונמל פה ופתח שם.

מה זה?

מה הולך פה? העולם עקום.

אבל מי הכי עקום? הישראלים.

מה אתה מקשיב לשטויות של אנשים שבכלל לא עניינם?

מישהו נכנס לך לדירה, לוקח לך את החפצים,

לוקח לך חדרים, לוקח הכל,

ונכנסים לשכנים ואומרים, אין דבר, תשלים איתו, זה, תעשו הפסק, אל תריבו, זה, תחלוק איתו, מה אכפת לך? תן לו חצי, נו, מהצעקות.

אנחנו סובלים מהצעקות, יש רעש לשכנים.

אז תתחלקו, תתחלקו.

זה מטריד את האמריקאים, למה?

כי אם אתה לא תסתדר עם חמאס הם עלולים להפסיד את קטאר, ובקטאר הם עושים עסקאות ועסקאות נשק וכסף וגז

ודלק והכול.

ישראל אתם מפריעים לנו לעסקים.

נכון שאנחנו ידידים, אבל עד הכסף?

הכסף יותר חשוב.

קטאר, מה אנחנו מקלקל את היחסים עם קטאר? נו, בחייאת.

אבל קטאר מממן את הטרור שיורה עלינו, למה אתה בתור ידיד לא אומר לו תפסיק?

כי מה אכפת לו מדם יהודי? אכפת לו מכסף.

יש ריח של דלק.

אה, זהו, זה האמריקאים מבינים.

כשאמרתי בנאסאו קוליסאום אין ידיד אמריקאי, זה עשיו, זה אדום.

אדום זה צביעות, זה צבוע.

איך יכול להיות אדום ידיד שלנו?

איך יכול להיות?

איך הרגיע יעקב אבינו את עשיו?

עם ג'ובות, עם כסף.

נתן לו עדרים, עוד עדר, עוד עדר. וואו, חיבק אותו.

זה הוא שם.

עם כסף, עם כסף.

זה האמריקאים הידידים שלנו.

השכנים לא רוצים צעקות בשכונה, הבנתם?

רוצים מזרח תיכון שקט,

אבל הם מבינים שהבן אדם הנורמלי היחידי במזרח התיכון זה ישראלי שאפשר לדבר איתו.

הוא לא רק נורמלי, הוא גם מפגר.

כי הוא שומע.

הם מי ידברו? הם אלה שהם רוצחים, שברור שהם לא שומעים לאף אחד, אין להם חוק,

ואין להם דין, ואין להם כלום.

הם רוצחים את האחים שלהם, מי שמדבר נגדם, הורגים אותו.

מאפיה קטנה של כמה אנשים השתלטה על עזה ועושה מה שהיא רוצה.

והעולם לא יכול נגדה, גם לא מדבר איתה.

לא מדבר איתה בכלל.

הם פרטנר שווה לישראל.

זאת אומרת, הפסקת אש,

ואחר כך נעשה משא ומתן שתסתדרו.

אתם מבינים?

הנחש נכנס,

והאדם צריך לעשות איתו משא ומתן,

שישכנו יחדיו הנחש

והאדם בחדר אחד,

מתוך הסכמה שיחזיק כמה זמן,

עד שיום אחד בלילה יעקוץ אותו עוד פעם, יקיש אותו הנחש,

ואז יתחיל סבב חדש של משא ומתן של כל האומות וכו'.

מה זה, עולם מפגר.

זה מה שכתוב.

כתוב, וירהב הנער בזקן, מה שיעבור הנער,

הזקן לא חלם בימי חייו שהוא יראה

בדברים כאלה.

אז לכן

אנחנו צריכים לראות שקרוב לימות המשיח,

לימות הגאולה,

הניסיונות וההרפתקאות יהיו כל כך מרובים,

עד שהילד הקטן יוכל להתייהר

בנידון של ההתנשאות

והכרת הבורא אפילו על הזקן.

שנה אחת מימות הנער,

אפילו חודש או יום אחד,

יהיו שקולים ועוד מכריעים על חיים שלמים כתיקונן של זקן.

ואם כן,

בוודאי שמצב כזה הוא יותר קשה משמונה עשר הקללות שקילל אותם ישעיה הנביא מקודם.

נו,

אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יחון את עם ישראל וייתן דעת למנהיגים שהם כאילו,

כאילו, כאילו מובילים אותנו בדרך בטוחה ככה לפלס בין כל האומות וכו' וכו' וכו'.

בדבר הכי לגיטימי, שלא צריך שום לגיטימציה מאף אחד,

אם על זה אני צריך לבקש רשות,

אתם מרשים לי להמשיך לחיות או לא,

זה פיגור,

פיגור שכלי.

זה לא מתינות ולא סבלנות ולא סובלנות ולא כל מיני מילים כאלה ואחרות.

זה פיגור שכלי,

זה להפקיר את עם ישראל.

69% עכשיו היה סקר אמרו למוטט מכלל הציבור.

הישראלי למוטט את החמאס.

אתם שומעים?

צה״ל אומר והמדינאים אומרים שאי אפשר למוטט את החמאס. אי אפשר למוטט את החמאס.

מה זה אי אפשר? כולה חמישה אנשים.

מה זה אי אפשר למוטט את החמאס? מה זה?

טנקים אפשר נגדם, מטוסים אפשר נגדם, מדינות אפשר נגדם, צבאות אפשר נגדם.

חמישה מאפיה קטנה שיושבת באיזה מרתף,

זה בעיה למוטט את החמאס?

הרי ברגע שאתה ממוטט את החמאס,

אז אם יש אבו מאזן על נמלה, אתם זוכרים מההרצאות הקודמות,

אז הוא יקבל את השלטון. הרי הוא בלאו הכי ראש הממשלה בפועל.

תראו איזה ראש ממשלה רוצים לכרות איתו ברית אחר כך, כן? ראש ממשלת החמאס

ולא עושה כלום.

אבל בוא, הנה, תוריד את החמישה האלה,

תן לו בבקשה את המנהיגות, ובואו נראה מה יהיה.

לשיטתכם, לשיטתכם,

מה הבעיה?

אבל ככה זה.

הקדוש ברוך הוא

חונן לאדם דעת, ויש כאלה שהוא סותם להם את הדעת.

ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.

לא נאמר על חכמים כאלה ונבונים כאלה, אבל בהשאלה אפשר לקחת את הפסוק גם לכאן.

אז זאת אומרת,

רואים שהקדוש ברוך הוא מביא אותנו לאיזה מצב

שבו אנחנו צריכים להבין שיש גזירה.

השם לא רוצה חס ושלום שניפגע,

לכן הוא עושה ניסים בסדר גודל לא יאומן כי יסופר.

כל נס זה גילוי שכינה.

כל טיל,

כל טיל זה גילוי שכינה.

דור כזה שרואה כל כך הרבה ניסים,

גילוי, גילוי, רואים, כבוד השם בגלוי, אומות העולם אומרים, האויב אומר, כולם אומרים, מה נשאר?

נו, אז בואו נשוב אל השם. בואו נשוב. שובו אליי ושוב אליכם.

ונגמור את הסיפור. אם לא, זה יכול להתגלגל.

זה יכול להתגלגל עוד ועוד, והיום אמרתי בדרשה בבוקר שזה רק ההתחלה.

המשך יבוא.