באחרית הימים מעטים ישכילו | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן.

בספר דניאל, פרק י״ב,

בדברו אודות אחרית הימים, נאמר

ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך.

והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מיות גוי עד העת ההיא.

ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר.

אז דניאל מגלה לנו מה יהיה באחרית הימים.

תהיה עת צרה גדולה מאוד.

שלא נהייתה מעולם.

ובעת ההיא מי ימלט?

עם ישראל, כל מי שנמצא כתוב בספר.

איזה ספר?

אז נדברו אי של רעהו.

ויקשב השם וישמע ויכתב ספר לפניו.

ליראי השם ולחושבי שמו.

היראים שידברו ביניהם מה לעשות להגדיל כבוד שמיים ולמנוע חילול השם,

אלה ידברו אחד אל השני.

הקדוש ברוך הוא ישמע ויכתוב ספר

לאלה הניצולים שיהיו,

שהם

היו יראי השם וחושבי שמו.

חשבו על שמו ולא חשבו על שמם.

אלה ייכתבו וימלטו הכתובים בספר.

כשאנחנו מתבוננים עתה במהלך מאורעות חיי העולם,

רואים ממש את דברי הנביא מתאימים לזמננו.

אין לך יום אשר צרתו אינה גדולה מחברו.

בעל חובת הלבבות רבנו בכי, בשער עבודת האלוהים ט',

כתב

אחד מן הבחינות שצריך אדם לראות טובות הבורא הוא

הסכמת בני אדם והתחברות ליבותם עם רוב התחלקות מידותם למנות עליהם איש מהם.

ומקבלים עבודתו ושומעים בקולו ויראים אותו.

והוא שומר אותם ודן בצדק ביניהם ומנהיגם על מה שיש בו תקנת כולם.

זה נקרא תקנת העולם.

זאת אומרת שבקול עם ובכל לשון החברה מתכנסת ובוחרת מה שקרוי היום בחירות

והם מסכימים למרות שהם חלוקים בליבותם ובמידותם,

אבל הם מתחברים בלב כי צריך מישהו מנהיג עליהם למנות עליהם.

ואז הם מקבלים עבודתו ושומעים בקולו ויראים אותו,

והוא ישמור אותם וידון אותם בצדק וינהיג אותם על מה שיש בו תקנה לכולם.

זה נקרא תקנת העולם.

אבל היום בזמננו רואים שהכול להפך.

אין מלך ואין מנהיג, וכל אחד הישר בעיניו יעשה.

לכן התרבו המחלוקות והמלחמות רבות בעולם. בכל כת וכת ממנה עליה שולט ומנהיג.

הוא מדיחין אותו אחר כך ואחר כך מתמנה למלך.

וכל זה בכלל כוונת הנביא, והייתה עת צרה ליעקב.

עת צרה אשר לא נהייתה, מהיות גוי עד העת ההיא.

זה מלבד צרות הפרט,

כגון מחלות וייסורים וכדומה, שרבו רחמנא ליצלן באחרונה על אף המלחמות והמהומות ששולטים בעולם.

מדויק הכול.

רואים את המלחמות מסביבנו, כל העמים הורגים אחד את השני.

במצרים, תוך שנים ספורות, החליפו את מובארק

על המורסי, העיפו את מורסי, על הסיסי,

סיסו את ירושלים.

אה, סאדה.

ועכשיו הוא יהיה נשיא, ועכשיו יעיף אותו בבעיטה, וככה זה הולך.

בקיצור,

המהומות שולטות בעולם, המלחמות.

אין קבוצות שמתאחדות, הכול זה קבוצות-קבוצות, עדרים-עדרים.

האמת לא ניכרת ונעדרת,

ויש גם בפרט צרות, מחלות, איסורים, חובות, מה לא?

אבל כתוב, ובעת ההיא מלאת עמך כל הנמצא, כתוב בספר.

כמה אנשים הצליחו לשרוד את המצב הזה, ולא להתערבב עם כולם.

מה פסוק בדניאל אומר? יתבררו ויצורפו רבים.

והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים.

והמשכילים יבינו.

זאת אומרת, באחרית הימים, בשעה שנראה את כל הדברים האלה, יתבררו יהיה ברור. הקב' ברוך הוא יעשה ברור בעולם.

ויצרף את הרבים.

והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים.

והמשכילים יבינו.

אז מלבד העת צרה שתהיה בעולם בנוגע למשפט הכלל,

כך תהיה עת צרה שתהיה למשפט היחיד.

וזה מחלות ופגעים שיהיו בעולם.

כך תהיה עת צרה בעולם גם בנוגע לרוחניות,

ולא רבים יזכו להגיע לאמת.

היינו שאמר הנביא, יתבררו ויתלבנו ויצורפו רבים.

יהיה ברור אחר ברור, וצירוף וליבון,

ולא הכל יזכו.

רק יחידי סגולה יהיו מכלל הזוכים

להשיג רוחניות ושלמות.

זה מה שאנחנו רואים היום בדיוק.

וכן, יש לראות בזמננו

שמדי יום ויום יורדים אנשים ממדרגתם,

ואפילו לאחר שהשיגו איזה מעלה ומדרגה,

לא יכולים להתמיד בכך, אלא נופלים יורדים ממעלתם.

וכל זה הוא הצירוף והליבון שנאמר בכתוב, ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

אנשים ישיגו הרבה חוכמה, הרבה תורה, הרבה הרבה.

ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

ונתבונן עכשיו במצבנו.

בני תורה עצמם,

יחידים מהם אחד מעיר ושניים ממשפחה.

רוב העם רחוקים מקיום התורה והמצוות.

ואפילו בקרב בני התורה רובם מסתפקים במעט לימוד תורה, וסבורים כי בכך הגיעו לתכליתם.

ואילו העיקרים הנדרשים,

כמו אמונה ויראה, השגחה,

ביטחון,

נעלמו מאיתם לגמרי, ואין שמים ליבם לזאת כלל.

מי לומד היום יראת שמיים, ללמוד ספר ראשית חוכמה?

מי לומד את זה?

מי לומד השגחה וביטחון? רבנו בכי יחובת הלבבות.

בעיון כמו שצריך ולהשתנות.

מי לומד אמונה? אני צריך ללמוד ספרי אמונה? מה, אני לא מאמין?

מי לומד אמונה?

והרי דרגות האמונה הן אינסופיות.

כל זה נעלם מאיתם לגמרי, ואין שמים ליבם לזאת כלל.

ובאמת הדברים מפליאים.

איך עולה על הדעת כי במעט תורה השיגו שלמות?

והלא תורה שלמה לפנינו ואנחנו לא מכירים אותה בכלל?

כמה ספרים סיימנו מההתחלה עד הסוף?

שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו כבר שלמים בחוכמה.

אם החופץ חיים שהקיף כל כך הרבה היה עומד ליד הספרייה ואומר, ישראל מאיר, ישראל מאיר, מה אתה חושב את עצמך?

אתה כבר יודע את כל הספרים פה בעל פה?

נו,

אז אנחנו לא גמרנו חמישה ספרים?

אז מה אנחנו מתפעלים מעצמנו?

אז זאת אומרת, באמת הדברים מפליאים. איך עולה על הדעת כי במעט תורה השיגו שלמות?

מה לא תורה שלמה לפנינו ואין אנו מכירים אותה כלל?

וכבר הזכרנו את דברי רבנו יונה בשער ג', קמ״ו,

המבזה מצווה אחת,

כגון המבזה את המועדות,

אין לו חלק לעולם הבא.

שמעתם?

מצווה אחת היא ביד האדם את כל העולם הבא.

המבזה את המועדות.

זהו.

איזה מצווה זאת?

מה זה מבזה את המועדות?

שהוא לא מתלבש

לכבוד המועד.

זהו.

וואלה, עם ג'ינס.

חולצת טריקו.

זהו.

ככה בא לו.

חופש.

חול המועד.

אתה לא לובש בגדי חג?

בגדי יום טוב?

אתה לא לובש.

אתה מבזה את המועדות. זה לא יום חשוב בעיניך.

אין לך חלק לעולם הבא.

כי הדבר הכי גרוע זה ביזוי.

מי שמבזה

לא שווה כלום.

אדם יכול לטעון בהלכה, יכול לטעון פה לעשות פה, אבל מבזה?

מבזה?

כתוב המזלזל בנטילת ידיים נעקר מן העולם.

אם אדם לא יניח תפילין כמו שצריך, לא כתוב שהוא נעקר מן העולם.

לא התעטף בטלית כראוי, לא כתוב נעקר מן העולם.

המזלזל בנטילת ידיים. הוא נטל, אבל לא כראוי. הוא לא הקפיד שזה יהיה על כל המקומות.

המזלזל נעקר.

זלזול וביזוי זה שחיתות בנפש. זה אדם מושחת.

אתה יכול לזלזל במצוות שהשם קבע?

אתה מזלזל?

אתה מזלזל? אתה מבזה?

אין לך חלק לעולם הבא.

מצווה אחת.

מי יוכל להעיד על עצמו שאינו מכלל המבזים את המצוות?

אדם שאומר הבדלה בניגון,

מקפיד על הניגון ולא מקפיד

על הברכה בכוונה.

זה מזלזל.

מזלזל.

כתוב במפורש שכל ברכה צריכה להיות אדון הכל היה ויהיה תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

עדו ואלוקי.

צריך להיות, מה לעשות?

זה הלכה בשולחן ערוץ, סימן ה', הלכה אחת בלבד, פרק שלם, סימן שלם.

הלכה אחת. נו,

מה הבעיה? אז ככה כל התפילות וככה כל הברכות וככה הכול.

זה מזלזל.

כתוב במפורש שצריך לעשות ככה, אז למה אתה מזלזל?

למה אתה מזלזל?

אז אתה לא מתכוון,

כתוב במפורש שזה כעוף המצפצף ואינו יודע מה מצפצף.

ציפור ועתה זה בדיוק אותו דבר.

רק ציפור לא ייתנו לה עונש, כי זה התפקיד של הציף-ציף-ציף.

אבל כשבן אדם עושה ציף-ציף-ציף,

מגיע לו עונש.

אסור לזלזל במצוות. מי יכול להגיד שהוא לא מזלזל במצוות?

מי יכול להעיד על עצמו שהוא לא בכלל המבזים את המצוות?

דוגמה, כל שאינו שם תפילתו לעיקר ואינו מקפיד עליה,

הרי הוא בוודאי מכלל המבזים את התפילה העיקרית. הרי עד שנותנים לנו זכות לבוא לפני ה' ולבקש מלפניו והכול,

ובן אדם מעביר אותה בחפיף דליל.

אז אתה עושה בושות. אתה עומד מול המלך ואומר לו, גמגום שלא ברור מה אתה רוצה בכלל.

לא מבינים מה אתה רוצה, מה רצית, מה אמרת לו, מה ביקשת?

עומד ומדבר אליו וחושב על משהו אחר, מתכוון במקום אחר בכלל.

הוא בכלל בשוק, ברחובות, הוא מטייל, נוסע, הולך, חוזר, קונה קניות,

בודק מה חסר בבית, מה שמה פה ושם, פתאום עושה שלום במרומיו, וזהו, גמר.

אז לדוגמה, כל שאינו שם תפילתו לעיקר ואינו מקפיד עליה, הרי בוודאי מכלל המבזים את התפילה ייקרא.

וכן כל שאינו טורח כלל בתיקון מידותיו הרעות,

לא מתקן את המידות שלו.

הלוואי שכולם יהיו כמוהם, כולם יהיו כמוהם, המשיח יבוא.

ככה הוא אומר.

וכולו ספוג בגאווה, בשנאת הבריות,

והוא לא מכיר בזה חטא.

והוא לא חושב שזה חטא.

גם הוא מאלה שאין להם חלק לעולם הבא.

הוא מה שאמר הנביא, והמשכילים יבינו.

רק יחידי סגולה יהיו אלה אשר יבינו וידעו את האמת.

אני רוצה לפתוח את הסוגיה שוב בשביל לבדוק איזה נקודה.

בזמן הבחירות אמרו שאני דיברתי נגד הרב עובדיה יוסף.

שאלתי, מה דיברתי? אמרו, אמרת שאתה תרוץ יותר מהר.

אז אני אמרתי שכן, אני ארוץ יותר מהר למצוות, אני תמיד רץ ואני ארוץ יותר מהר.

מה העוון בזה שאמרתי שאני ארוץ יותר מהר?

לא, זה זלזול.

טוב,

אז הם החליטו שזה זלזול וזהו.

אסור לרוץ יותר מהר,

כי זה נקרא זלזול.

אם אתה רץ למצוות מהר, זה זלזול. אתה צריך ללכת לאט,

לא למהר.

וממני בעצם ביקשו לא לעשות מצוות בכלל.

למה אני מזלזל? כי אני רוצה לעשות מצוות. ולא עוד, אלא מהר.

אז מה הם רצו? שאני לא אעשה כלום.

שאני לא אעשה כמוהם. מה פתאום שאני אזכה את הרבים ואני אציל את הרבים?

מה פתאום שאני אחזיר עטרה ליושנה? מה פתאום? רק הם. התורה שלהם, הקול שלהם.

אז מה פתאום שאני אעשה כזה דבר? איך אתה מעז לעשות מצוות בלי רשות? אנחנו הרשינו לך?

לא הרשינו לך.

אז אתה לא יכול לעשות מצוות.

יש מצוות שהם שייכים רק למשפחה. אתה לא יכול לעשות דברים כאלה.

בשום אופן אתה לא יכול לעשות.

טוב, ואז דנו אותי ברותחין,

והחליטו שזה האדם הכי משוקץ והכי מתועב שיש בעולם.

אין יותר, לא עמדו בכל הדורות אנשים כאלה רעים כמוני.

לא היה דבר כזה.

אז אני רוצה רק לבשר את אלה שדנו אותי ככה, שלפי אותו קריטריון ידונו אותם.

כל המצוות שלהם יהיו גיהנאי גיהינום.

על כל מצווה, מצווה שהם יעשו, יקבלו גיהינום. למה עשית מצווה? מה פתאום עשית מצווה? מגיע לך גיהינום.

מגיע לך שחמשת אלפים רבנים יצאו נגדך ויכתבו השמצות ויוציאו מכתבים בהכול,

כי קיימת מצווה.

אמר לך הרב שלך לקיים מצווה ואתה רצית לקיים, ואפילו אם לא אמר לך הרב שלך ורצית לקיים ולא שאלת אותנו ואתה מחליט לעשות מצוות מעצמך,

בפרט שזה יעלה לנו בממון ובכבוד ובכל הדברים,

אנחנו נשמיץ אותך לעולם ולעולמי העולמי.

זה הקריטריון בדיוק על כל מצווה, לא על עבירה.

על עבירות לחוד הם יקבלו, אבל על המצוות שלהם ככה הם יקבלו.

מה פתאום אתם הלכתם לעשות מצוות בלי לשאול אותי?

באיזה רשות?

מה, ממתי אתה קובע בכלל מה לעשות? ממתי אתם קובעים מה לעשות?

מה, התורה ניתנה לכם בסיני? לא ניתנה לכל ישראלי? היא לא מורשה לכל ישראל?

זה היה הבירור.

רבים יתבררו ויצורפו לעת קץ.

והרשעים ירשיעו.

ורק המשכילים יבינו, יהיו כמה שיבינו.

רק כמה יבינו.

אתם יודעים, כתוב שיתרו,

וישמע יתרו.

מה שמועה שמעה ובאה?

הוא שמע יציאת מצרים

ומלחמת עמלק.

פשששש What הקשר, למה צריך את שניהם אחד לא מספיק? וגם מה זה שמע מלחמת עמלק, מה יש פה לשמוע?

מה, אם הם ניצחו בסוף את עמלק זה מה ש... זה דומה ליציאת מצרים, ששמה קיבלו המצרים מכות על מכות, מכות על מכות וראו נפלאות ואותות ומופתים והכול,

אז מה אתה מתפעל מעמלק? מה יש בעמלק?

ישראל ניצחו את עמלק בסוף?

והרי הוא הצליח לזנב גם את הנחשלים וכולי.

זו לא הייתה מלחמה כל כך מובהקת שאפשר להגיד, פששש,

הם יודעים להילחם, אני בא לשם. לא זו הסיבה.

מה הסיבה שהוא בא?

אלא עמלק בא ממרחק 1,300 מיל,

1,300 קילומטר להילחם אחרי יציאת מצרים, אחרי שיודעים שעם ישראל,

הקדוש ברוך הוא משגיח עליו ושומר עליו, מוציא גוי מקרב גוי,

ועושה להם ניסים, באותות ומופתים, לעיני כל העולם, כל העולם שומע ויודע.

וכל מכה ומכה מתפרסמת בכל העולם, ורואים בדיוק את המכות בכל מקום ומקום.

כולם שומעים וכולם רועדים ונמוגו ופחדו ורעשו, והכול והכול והכול והכול והכול.

ובסוף בא עמלק ואומר, אין דבר כזה. מי זה עמלק?

קרוב משפחה.

קרוב משפחה של ישראל.

מי זה עמלק?

זה הבן של אליפז.

אליפז זה הבן של עשו. זה אח של יעקב.

והוא בא מהמשפחה.

מהמשפחה.

הוא היה ספרדי.

אה, לא, הוא היה עמלק.

הוא בא משמה.

והוא בא להילחם.

מה אתה בא להילחם?

מה קרה? מה הם עשו?

אין דבר כזה. לא יכול להיות שיהיה העם הנבחר ופה ושם. אין דבר כזה.

מה פתאום? צריך להילחם בהם.

אין דבר כזה.

יתרו שומע איזה ישועות ואיזה נפלאות.

אומר, אבל אם יכול לבוא עם כזה שקוראים לו עמלק ולהילחם בישראל,

פששש. אז החשיבות של העם הזה כל כך גדולה,

שיכול לקום כזה רשע ולרדוף אותם למרות כל האותות והמופתים שנעשו,

ולצאת ולהילחם?

אני חייב ללכת לבדוק שם מה קורה.

מה זה העם הזה? זה לא עם פשוט, זה עם מיוחד זה.

לפני שנים, עשרים שנה בערך,

הייתי בארצות הברית,

והודיעו לי שיש איזה זוג שרוצה להיפגש איתי לפני ההרצאה.

אז אמרתי שכרגע אני טרוד ולא אוכל להיפגש איתם,

אבל אולי הם אמרו שהם צריכים לטוס והם רוצים להיפגש איתי עוד היום,

לפני ההרצאה.

מי זה האנשים האלה וזה פה ושם? אמרו לי, זה אנשים שהם נחשבים שיש להם כסף וכל מיני דברים כאלה.

זה נתן לי דווקא סיבה לא לפגש איתם,

אבל בסוף הם עוד פעם צלצלו.

חשבתי להתעלם, לא לענות, ונגמר, אבל עוד פעם צלצלו.

עוד פעם צלצלו. אמרתי, טוב, אם הם טרודים מדי,

בבקשה.

הם באו,

סוכם שהם ישבו עשר דקות, הם נשארו ארבעים דקות.

טוב,

שאלתי אותם איך הגעתם אליי ומה אתם רוצים.

אז הם אמרו, אנחנו רוצים לתרום לך.

ואיך הגענו לפה?

אז האישה מספרת,

אני קראתי עיתון במחנה,

וראיתי שבעיתון במחנה כתוב, זה עיתון של הצבא,

כביכול.

כתוב שם שהצבא אוסר עליך להיכנס למחנות צה״ל.

אמרתי, אם הצבא מפחד מהרב הזה, אני חייבת להיפגש איתו.

איך יכול להיות צבא שלם מפחד מבן אדם? מה הוא יכול לעשות?

מה הוא יכול לעשות?

אני חייבת להיפגש איתו.

ולכן,

הלכנו ובדקנו באינטרנט וראינו את פעולותיך הנפלאות והחלטנו שזה המקום שאנחנו רוצים לתרום.

מנון להון, טוב,

מה אתם רוצים לתרום? אמרו, תשמע, אנחנו ניפגש עוד בישראל,

משם אנחנו נחליט,

אבל תדע לך, אנחנו רוצים לעזור לך בגדול. אתה עושה דברים גדולים וצריך לעזור לך בגדול.

טוב, אחר כך היינו בארץ והם הזמינו אותי לאיזשהו מקום בירושלים שם, מקום שמור וזה, משהו מיוחד.

ונכנסתי לשם, ולעשיר הזה יש עוזר מזרוחניק

שלא אהב אותי כל כך.

למה?

כי הוא טען שאני אנטי-ציוני.

אז הוא ניסה להוריד אותו, את העשיר, לגמרי, והוא הנאמן שלו. ניסה להוריד אותו לגמרי, שלא יתרום לי בכלל.

אז הגשו לי קושיות, אתה אומר ככה, אתה אומר ככה. אמרתי, אני אומר, ממשיך להגיד, וככה...

בקיצור, אז ההוא מרגיע אותו ואומר לו, בקיצור, העשיר רצה לתרום. אפילו שהוא לא רוצה, הוא רצה לתרום. אז הוא אומר, תשמע, אנחנו ניתן לך עשר אלף דולר בחודש,

וככה נראה את שנה, ואחרי זה אני אוסיף לך עוד.

רק תשתדל אם אפשר פחות וזה, כי אמרתי לו,

כבודו ידע, אני זה אני, ואני לא אשתנה.

מה שאני אומר זו האמת לאמיתה.

קיצור של דבר יצאתי, שלום עליכם, זה, זה, זה, והלכתי.

לא משנה, אחרי חודש קיבלתי פעם ראשונה עשר,

ואחרי זה הוא כבר הוריד לתשע ומשהו, ואחר כך ככה, ואחרי כמה זמן הוריד בכלל, ונעלם.

לא רדפתי אחריהם ולא חיפשתי אותם, לא שום דבר, נגמר הסיפור.

אבל הסיפור הוא

שהיא הבינה,

אם צבא שלם מפחד

יש פה משהו נבחר, זה עם נבחר, זה לא צחוק,

לא צחוק.

אם שומע

עמלק שיש כזה עם והוא הולך להתנגח איתם, לקרר את העם בתי,

איי איי איי איי, יש פה משהו, זה כבר

זה כבר

זה כבר נגד ההנהגה הטבעית ההגיונית, זה לא נורמלי,

זה כוחות רוחניים שנלחמים נגד העם הזה, זה לא אנושי,

זה לא אנושי, זה לא ייתכן דבר כזה.

מי הולך להסתבך עם עם כזה?

בשביל מה אתה צריך ומה תשיג גם? מה תעשה? מה הצלחת? מה הרווחת?

מה תרוויח?

אם 5,000 איש צריכים, 5,000 רבנים מינימום,

חוץ מעם הארץ, כולם,

כולם צריכים להילחם נגד בן אדם אחד שרק עשה

דברים טובים וראו סייעתא דשמיא שיש לו שלא הייתה מעולם.

רואים דברים כאלה בגלוי ומחזיר אלפים וערבבות מעם ישראל,

וכל ערב אנשים מקבלים עול מלכות שמיים והכול, זה לא טבעי, זה לא טבעי,

זה לא נורמלי,

זה לא הגיוני, איך זה יכול להיות?

זה רק סייעתא דשמיא, ויוצאים להילחם נגדו, על מה?

על עוד מצפה שהוא רצה לעשות,

על עוד מצפה שהוא רצה לעשות.

זה לא הגיוני, זה לא טבעי, זה לא נורמלי.

זה רק מה סטרא אחרא יכול להיות,

זה לא יכול להיות דבר כזה.

אבל ככה ידונו אותם

על המצוות שלהם, לא על העבירות.

איך אתם באים למנוע אדם שיעשה מצווה?

איך אתם מונעים בן אדם שיעשה מצווה? באיזה רשות?

מה פירוש למנוע מצווה?

אם מה שאתם עושים זה מצווה, גם הוא רוצה לעשות מצווה.

מה?

אסור לרוץ מהר לעשות מצוות?

לא כתוב אחרי מצוותיך תרדוף נפשי?

מה, פסוקים לא קיימים?

זה מה שכתוב, שיהיה באחרית הימים.

רבים יתבררו ויצורפו לעת קץ.

ורק המשכילים יבינו, מתי מעט יבינו.

כל השאר ירשיעו.

הגאון,

רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק לברכה, בכוכבי אור

מביא את דברי הגמרא בסנהדרין קא.

כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו.

אמר להם,

חמה עזה יש בעולם,

או חימה עזה יש בעולם.

התחילו הם בוכין, בוכין,

ורבי עקיבא צוחק.

רבי עקיבא מצחק.

אמרו לו, מפני מה אתה צוחק?

אמר להם, מפני מה אתם מוכים?

אמרו לו, אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה?

אמר להם, לקח, אני משחק.

כל זמן שאני רואה רבי שאין ינו מחמיץ,

ואין פשתנו לוקה,

ואין שמנו מבאיש.

אמרתי,

שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו בחייו.

אתם שומעים?

שיא פסגת ההצלחה.

שום דבר של תקלה לא קורה לרבי אליעזר.

לא היין מחמיץ, ולא הפשתן לוקה, והשמן לא מבאיש.

שום תקלה, שום נזק, שום שבירת כלי.

כלום, הכל הולך חלק, חלק, חלק,

כמו הבית יוסף.

חלק, הכל חלק.

אוי, אוי, אוי, אוי, אז עכשיו כשאני רואה שריבי שרוי בצער,

אני שמח.

למה אתה שמח?

אמר לו עקיבא, כלום. חיסרתי מן התורה? כלום.

אתה אומר שחלילה אני חיסרתי משהו מן התורה, שמגיע לי איזה עונש

על עבירה, חס ושלום, מי מדבר? עבירה?

אולי חיסרתי, אבל אתה טוען שאני חיסרתי משהו מן התורה?

אמר לו, למתנו רבנו, אני למדתי ממך, אני, אין לי תורה משלי, אני רק ממך למדתי.

למתנו רבנו, כי אין אדם,

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

במילים אחרות זה גם עליך.

במילים אחרות הוא לא אמר לא.

אבל זה פירוש שאין אדם.

אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

זה אתה לימדת אותי.

וזה נוראות הדברים.

מאחר שאין צדיק שלא יחטא.

אם כן, בהכרע שאפילו רבי אליעזר נכשל בחטא.

לא בחיסור בתורה.

בחטא.

ולכן ייתכן

שיקבל רבי עולמו בחייו ולא ינחל כלום בעולם הבא.

אז רבי עקיבא חשש איך יכול להיות שרבי אליעזר ריבו,

שום תקלה אין לו.

זה עולם הבא כבר.

זה עולם הבא.

אין שום תקלה, שום נזק, שום מחלה, שום כאב,

שום איסורים, שום דבר.

איך זה יכול להיות?

זה עולם הבא. אז אני חשבתי שאתה כבר קיבלת עולם הבא בחייך.

כי על כל מצוותיו ומעשיו הטובים כבר קיבל שכרו בעולם הזה.

ועבור החטא שחטא, אחד,

יירש גיהינום.

ככה סובר רבי עקיבא.

עד שהוא ראה אותו חולה.

כשראה אותו חולה שחק, היה מבסוט.

הרבי שלי לא אכל את העולם הבא.

אז בכוכבי אור צריך לראות שם איך הוא מפרש את הדברים.

רבי יצחק בלאזם,

זכר צדיק לברכה.

כי הכלל הוא שהאדם יראה לעיניים,

וה' יראה ללבב.

כל מעשה אדם מהשקפותיו

הם רק לפי ראות העיניים.

כל מעשה אדם מהשקפותיו

הם רק לפי ראות עינם.

וזו אינה העיקר, כי העיקר הנדרש מהאדם זה הלבב.

דהיינו המחשבות וצפוני הלב.

לכן אפשר שאפילו רבי אלי עזר הגדול ייטול עולמו בחייו.

כי אפילו שאנחנו מעידים ורואים שהוא לא חיסר מן התורה כולה,

מכל מקום זה רק ראיית עיניים.

אבל מה במצפוני הלב שלו שמה?

מה במצפוני הלב שלו שמה?

אנחנו לא רואים.

לא רואים אפילו האדם הגדול השלם הזה, לא רואים.

לא רואים, מה לעשות?

שמואל הנביא היה נביא,

קראו לו הרועה,

והרועה הזה, כשבא למשוח

את בן ישי,

אז הוא חשב שאליאב הוא הראוי.

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא?

אל תבט אל מראהו ואל גבוה קומתו, כי מאסתיהו.

כי אדם יראה אל העיניים, והשם יראה ללבב.

זאת אומרת, גם הנביא במדרגתו עדיין ראייתו היא נקראת ראיית עיניים.

והשם יראה ללבב,

כי מאסתיהו.

למה הוא מאסתו?

בגלל שהייתה לאליאב גאווה.

גאווה.

על מי נטשת צאן? הוא צעק על דוד שירד לרוד במלחמת גוליית, מה הולך שם, מה הולך להיות שם.

בגלל גאווה הוא איבד הכול.

אתם שומעים?

אז זאת אומרת,

אנחנו רואים רק ראיית עיניים. השם רואה ללבב, וגם האנשים הגדולים והעצומים, לא של דורנו,

של התנאים הקדושים,

השם מסתכל בלבב, ואנחנו לא יכולים לראות שום דבר שם.

שום דבר אחר.

איך רבי יוחנן יכול להפוך צדוקי,

אחרי 80 שנה שהוא שימש בכהונה גדולה,

ועוד 30 שנה שהוא חי לפני שהוא קיבל את התפקיד?

אז הוא היה בן 110. מי יכול להיות צדוקי?

מה הוא הרוויח מזה שנהיה צדוקי?

מה, תורת שקר פתאום? הוא עוזב את תורת האמת?

הרי הוא יודע בדיוק מה הוא פעל ומה עשה בכניסתו לקודש הקודשים.

איך אתה יכול להחליף את זה בשקר, בתורה של צדוקי אתה?

ספרים חיצוניים?

מה מצאת שם? מה התפעלת? מה קרה?

מה קרה?

טיפה גאווה.

טיפה גאווה יכולה להנחית את הבן אדם, להפסיד הכול.

ורבנו בחייא אומר, שאדם יכול להגיע לדרגה השלמה ביותר בעבודת האלוקים,

והאסון שממתין לו בצד, בלשוני אני אומר, זה הגאווה.

והיא תוריד לו את הקול לשאול תחתית.

הקול.

איי, איי, איי, איי, איי.

אז אם כן, מה אנחנו רואים?

הנביא אמר, יתלבנו ויתבררו ויצורפו רבים.

ברור עמוק כל כך,

כמו שאנחנו רואים בדברי החכמים, זיכרונם לברכה, אלה,

שאין אנחנו יכולים להבחין כלל במהות הבירור.

רק הקדוש ברוך הוא הבוחן לב וחוקר כליות יברר לנו שאינו מכלל הזוכים.

מתי יתברר לבן אדם? יעמדו עשרות אלפי חרדים עם כל התלבושת

ויצפו שהקדוש ברוך הוא יגיד,

בכבוד, תעבור, כן, אתה מכובד.

פססס, לא פונים כמעט לאנשים, שום דבר.

עומדים בצד אנשים רמי מעלה,

חשובים בעיני עצמם,

חכמים בעיניהם,

והמשיח לא קורא להם.

שום דבר בכלל, לא מתייחס אליהם, לא קיימים בכלל.

הם בכלל לא מן הזוכים.

בכלל לא מן הזוכים.

אנחנו לא יכולים להבחין במהות הבירור. רק הקדוש ברוך הוא בוחן לב וחוקר כליות.

יברר לנו שאינו מכלל הזוכים.

ברור זה ייעשה לאחר שהכיר הקדוש ברוך הוא בלב האדם שאינו כשר.

ולכן, יברר ויצרף על ידי מעשים ודרכים להורות

האח מצבו הרוחני האמיתי.

ומעתה,

כאשר נתברר שימים אלו הם ימי אחרית הימים,

חייב כל אחד ואחד לבחון ולברר את דרכיו, כדי שיוכל לעמוד

בימי הבירור והליבון.

והרשיעו רשעים ולא יבינו והמשכילים יבינו.

אפילו בימי החרית ועת הצרה לא יזכו הכל להבין ולראות דרכי שמיים.

והרשעים יוסיפו להרשיע.

רק המשכילים ידעו להבין ולהכיר הנהגות שמיים ודרכיו.

אתם יודעים,

אחרי שאני דיברתי בריאיון

עם הליצן מכל בעורמה.

אז מיד אחרי זה הוא העלה את הרב בעדני.

ואני חשבתי שעבדו עליו או משהו כזה, והלכתי אליו אחרי זה לשאול איך הוא דיבר נגדי.

מה הייתה הטענה?

הטענה שאני אמרתי שש״ס לא עשתה כלום.

אמרתי לו, כבוד הרב, איפה שמע כבודו ש... אמרו לי.

אמרתי, אמרו לי, זה מספיק לעלות לרדיו, לדבר?

על מי?

על בן אדם שעושה כל כך הרבה בשביל עם ישראל, מזכה את הרבים.

מה זה הדבר הזה? איפה נשמע? ממתי הגדול בישראל דיבר ברדיו?

ועוד לדבר כך ובלי לבדוק, בלי לברר?

זה לא היה שהסיבה, כאילו,

הוא אמר שהוא ירוץ מהר.

זו הייתה המצאה אחר כך. לא התאים להם הטעם הראשון, אז הם חיפשו טעם שני.

אז אמרתי לו, כבוד הרב, אני מתפלא, הרי אני שלחתי לכבודו,

אחרי שחתמו 25 גדולי ישראל נגד הזמרים הפסולים,

שכבודו יצרף את החתימה שלו גם כן,

וכבודו לא הסכים.

אמר, איך אפשר לכתוב נגד אנשים בלי בית דין?

אמרתי לו, כבוד הרב,

אז איך אתה מדבר נגדי ברדיו בלי בית דין?

אני יותר גרוע מהזמרים שמחטיאים את הרבים ללא ספק?

הרי הם מצולמים.

הם מצולמים, הם מוקלטים.

והתריעו בהם, ויתרו בהם, וכבר חתמו 25 גדולים נגדם בלי בית דין,

כי מעשיהם מפורסמים,

והם אותרו לא מעכשיו.

מזמן ומזמן כבר יצאו נגדם אזהרות.

אז זה לא חדש.

מתי יוצא נגדי

הפך ממה שאתה

נגד הזמרים הפסולים?

נו,

מה יש להגיד?

ואחרי זה הוא ביקש ממני שאני אוציא מכתב,

שבמכתב יהיה כתוב שאני לא אפנה לאברכים שיצביעו כוח להשפיע.

אמרתי לו, אני כותב מכתב.

כתבתי מכתב.

מסרתי בידו.

והוא הבטיח שאם יהיה מכתב, הוא נכנס לרב

וידבר איתו, ובזה תיגמר הפרשה.

נתתי לו את המכתב

והוא לא נכנס.

למה הוא לא נכנס? הוא אמר, לא הכניסו אותי.

חבר מועצת החכמים לא נכנס כי לא הכניסו אותו,

אבל יכולה להיגמר כל המלחמה,

כל המחלוקת,

כל הדברים, כל הבדיות התבררו שלא חיפשתי להפיל אותם, אלא הפוך לסייע.

אבל בבית יש מי שמנהיגים לפני הרב,

והרב לא יזכה לדעת את האמת.

והרב בעדני לא ביצע את השליחות,

והמשיכו לדבר עליי,

למרות שהמכתב בידו.

נו,

אתם מבינים מה אמר דניאל?

זה מה שאמר דניאל.

יש לי הקלטות מכל זה וגם הסרטות.

איי, איי, איי, איי, בימי אחרית הימים

ועת הצרה לא יזכו הכול להבין ולראות דרכי שמיים.

והרשעים יוסיפו להרשיע,

הם יהיו בטוחים בעצמם שהם צודקים,

ורק המשכילים ידעו להבין ולהכיר הנגות שמיים ודרכיו.

בפרשיות האלה העוסקות בענייני הנגעים

יש לראות הנהגת דרכי שמיים,

וזה באמת להפך מהבנת האדם ומחשבותיו.

כי בטבע העולם,

בשעה שאדם רואה שמעשי אדם מצליחים בעולם הזה,

ומזומנת לו הפרנסה ברצון ובנקל,

והוא סבור כי ראוי ומוכשר בעיני הקדוש ברוך הוא.

אבל מחשבות הצדיקים הם להפך.

כן, ראינו במעשה דרבי עזר ורבי עקיבא,

כי אם אין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש,

לא היה בטוח רבי עקיבא שהרב שלו יזכה לעולם הבא,

אלא שמא הוא נוטל עולמו בחייו.

ורק הייסורים והצער שסבל,

הם ראיה לזכותו לעולם הבא.

כמה טועים עמי הארצות שחושבים שאין דבר כזה, מה פתאום הרב לא יכול לטעות, הרב לא יכול ככה, מה פתאום... רגע, מה, הרבנים של היום יותר מרבי אליעזר?

לא מבין.

הם יותר גדולים מאלישע?

הם יותר גדולים מיוחנן כהן גדול?

וגם אם נאמר שהם מאה אחוז בסדר,

אלה שעומדים בשער אצלם הם לא גחזים?

הרי הם מפורסמים לשמצה.

הרי ידוע שאם משחילים להם סכום הגון במעטפה חומה ולבנה,

אז הכול משתנה.

אז מה השאלה בכלל?

והרי הבנים דיברו נגד הבית.

באתם בפלוויזיה הישראלית?

והרב יעקב שאירא שמיים יותר מכולם,

הוא בעצמו אמר בדיוק, אני מכיר אותם,

ופירט שזה סנהדרין של אסד.

אז מה נשאר עוד?

מה נשאר? מה התמימות הזאת?

על מה ולמה?

ואם בא אדם שהורשע,

עבריין מורשע, ושם אותו ראש על כולם,

מה עוד צריך?

לא יאומן כי יסופר.

השבוע הוא היה בתוכנית הכי נאלחת שיש בטלוויזיה הישראלית.

במקום שמבזים את הרב עובדיה יוסף ועשו ממנו חוכא ואטלולא.

בחילול השם שאין כמוהו,

הוא יושב שם, השר רוח הזה,

ושומע דברי כפירה,

דברי כפירה על השם ועל תורתו, והוא צוחק איתם ביחד.

דברים שלא ייאמנו.

הכל בשביל רייטינג, להראות שהוא עוד קיים, למרות שהוא באופוזיציה.

אז הוא הולך לתוכנית הכי נאלחת שכולה בידור,

וצחוק על אלוקים ועל תורתו.

אני לא רוצה לחזור אפילו על הדברים שהושמעו שם.

והוא מחייך ועושה להם ככה,

כאילו הבאת אותה, הצלחת, איזה יופי.

רק פעם אחת הוא שמר על זכות השתיקה.

זה שאישה אחת, שאני לא רוצה להגיד מה היא ומי היא,

אמרה לו שהיא רוצה לזה עם, לא משנה.

מה שנקרא ברמב״ם, נשים המסוללות.

אז הוא אמר, פה אני שומר על זכות השתיקה,

שלא לענות על מה שהיא שאלה אותו.

אבל כשצחקו על אלוקים ועל התורה ועל הדתיים ועל החרדים ועל הכל,

אין לו שום בעיה.

הוא מחייך ועושה ככה וככה וככה.

באותה תוכנית,

באותה תוכנית

שביזו את הרב עובדיה יוסף לאין שאול.

נו,

זה המנהיג

של המפלגה המפורסמת.

בעת שאדם רואה כי זוכה להתקרב לקדוש ברוך הוא

ומזמן לו תורה ומצוות

בדרכים ואופנים להגיע לאמת,

זה הסימן האמיתי כי ראוי בעיני הקדוש ברוך הוא.

אתם שומעים?

בעת שאדם רואה כי זוכה להתקרב לקדוש ברוך הוא

ומזמן לו הקדוש ברוך הוא תורה ומצוות ודרכים ואופנים להגיע לאמת,

זה הסימן האמיתי כי ראוי בעיני הקדוש ברוך הוא.

כי הם מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייו.

נו, אם הייתה מחלוקת ביני לבין החבר'ה האלה,

אז אחרי מחלוקת,

מה צריך להיות?

צריך לבחון.

מה לבחון?

יש מחלוקת לשם שמיים, יש מחלוקת שאינה לשם שמיים, נכון?

מחלוקת לשם שמיים, מחלוקת הלל ושמיים, נכון?

זה מחלוקת לשם שמיים.

שניהם אחרי המחלוקת, מה עשו? המשיכו לעשות תורה ומצוות ושמם נשאר לעד ולעולמי העולמי.

ויש מחלוקת קורח ועדתו, מה קרה אחרי המחלוקת של קורח ועדתו?

קורח נבלע באדמה.

מי שהיה קורח נבלע באדמה.

זאת אומרת,

חלקו על משה, משה לא אמר כלום, לא עשה כלום, חשדו אותו בחינם, הוא לא עשה שום דבר.

בא קורח ואומר, לא אתה מתכוון נתנשא עלינו ואתה פה ושם, אתה ככה וככה, ואתה רוצה ללכת לפוליטיקה ולחלק תפקידים,

והחליטו לחלוק עליו.

וחלקו עליו, ומה קרה?

כולם שקעו באדמה,

נכנסו לאופוזיציה ונכנסו לשם והידרדרו ואין להם כלום ולא שום דבר.

ואז מי קורח ומי עדתו? מי חלקו?

אלה שבאו והעלילו עלילות סתם, אף אחד לא דיבר איתם ולא עליהם.

איי, איי, איי, איי, ומה אנחנו זכינו מיד אחרי זה?

להקים בית כנסת ובית מדרש נפלא לזיכוי הרבים.

יש כולל של עובדים ולומדים.

מה זה? וזה מתפתח נפלא, איזה יופי. איפה יש דבר כזה עוד בעולם?

שמישהו יכול להגיד לאנשים,

בוא, תשב, תלמד,

במקום לעבוד.

שם מסדרים ג'ובים. במקום שתלמד, בוא לעבוד.

סדר לך ג'וב.

אם אתה מהמשפחה שלי,

עזוב את הלימודים, תן לך ג'וב.

תן לך ככה, תן לך ככה.

מחלקים ג'ובים.

מוציאים מהלימודים ומחלקים ג'ובים.

אבל רק למשפחה כמובן.

ואת האחרים מוציאים ומתהדרים שכבר שמונת אלפים עקרנו מן התורה,

והם לומדים באקדמיה של אשתו של.

זה, זה מה ש... זה להחזיר עטרה ליושנה.

באיזה עטרה עבדים היינו לפרעה במצרים?

חוזרים עטרה ליושנה.

וכמובן שהם לא מפסיקים עם השיטה הידועה.

ובשבוע שעבר הורשע עוד אחד מש״ס, קוראים לו שמחיוף.

אלי שמחיוף, זה שהביא ציון גולן,

שהביא, סליחה, את שווקה,

הביא את שווקה נגד רצונו של הרב עובדיה ועבד עליו.

ואמר שהוא בסדר, הוא חזר בתשובה.

ואני גוננתי על הרב עובדיה שלא יפול בתרמית שלו,

אבל זה היה תמורת רווח של שלוש מאות אלף שקל, כמו שנאמר על ידי האחד מאלה ש...

שמבינים בעניין שזה הסכום שהוציאו בשביל להביא מהעירייה בירושלים וכולי.

אז

הקדוש ברוך הוא משלם בסוף לכל אלה.

אף אחד לא נמלט מן הדין.

אף אחד.

והזהרתי אותו, אל תשקר את הרב.

אל תשקר את הרב.

אבל זה לא עזר.

לא עזר. מה לעשות?

מה לעשות?

אז הקדוש ברוך הוא דאג שבסוף תאוות הבצע תביא אותו למקום הראוי לו.

בעת שאדם רואה כי הוא זוכה להתקרב לקדוש ברוך הוא, מזמן לו תורה ומצוות ודרכים ואופנים להגיע לאמת.

זה הסימן האמיתי כי ראוי בעיני הקדוש ברוך הוא.

מגלגלים זכות על ידי זכאי,

וחובה על ידי חייו.

בשעה שרואה שמתגלגלים זכויות על ידיו,

ראיה והוכחה לקרבתו אל הקדוש ברוך הוא. מה יש יותר קרוב לקדוש ברוך הוא אם זוכה בן אדם להקים לו בית מקדש מעט

ולהשרות שכינתו לידו?

יש דבר יותר מזה?

אין דבר יותר מזה.

בשעה שרואה שמתגלגלים זכויות על ידיו,

ראיה והוכחה לקרבתו אל הקדוש ברוך הוא. באמת,

לכולם מראים דרכי שמיים.

אבל כאשר אדם ראוי בעיני הקדוש ברוך הוא,

הוא יוכל להתעורר מהסימנים האלו.

ואילו אחרים אינם מתעוררים ולא מרגישים מאומה.

כתב הרמב״ן ואספורנו

בענייני הנגעים,

שהם אינם מחלות כשאר מחלות הגוף,

אלא הם עניינים רוחניים שבאים לעורר את האדם לשוב ממעשיו הרעים.

ומדרגות שונות יש בנגעים, נגעי בתים, בגדים.

כי נגעי בתים ובגדים אין מטמאים אלא בארץ ישראל.

למה? שם השמן הנכבד שוכן בתוכה.

וכן אין עכו מטמאים בנגעים כיוון שאינם

ראויים לפני הקדוש ברוך הוא להיות במדרגה שיראה להם השם יתברך הנהגתו בגלוי.

ועיין שם בספונו ברמב״ן שכאשר לא מתעוררים בנגעי בגדים מראה להם נגעי בתים.

אז כך יש להבין גם בזמננו.

אומנם אין לנו היום את הנגעים שכתוב בפרשיות,

אבל הביאור זה שהם לא בטלו הסימנים מהשם יתברך,

רק אנחנו לא ראויים שיראה לנו נגעים שהם סימנים גלויים על הקירות או בבגדים,

ושיהיה לנו דרך קלה להגיע לתשובה.

אלא מראה לנו השם יתברך את ההנהגה בדרך נסתרת שקשה מאוד להשיגה.

והסימנים אלה הם מחלות הגוף שמטרתם לעורר אדם לתשובה.

סרטן זה נגעים על מוציא

שם רע,

לשון הרע,

משאירים את שערותיו,

וכל הסימנים שיש במצורע יש גם בחולה מהסוג הזה.

ורק צריך להיות מכלל המשכילים יבינו,

להבין שאלו הם דרכים לתשובה.

הנה המחלה הפתאומית שנפוצה השתא בעולם,

ודאי שמטרתה להראות דרך לתשובה,

אבל איננו כשרים להבחין בזאת.

ואז פורנו כותב שם,

וכאשר לא עלו הדורות למדרגה ראויה לחמלה זו, זה חמלה,

שהשם מעורר את האדם בדרך זו,

אין זיכרון לראשונים שנמצאו לעולם

נגעי בתים.

זאת אומרת, אין זיכרון לראשונים שנמצאו לעולם,

דהיינו נגעי בתים,

עד שאמרו קצתם זיכרונם רוחה שלא היו לעולם.

זאת אומרת,

הדבר הזה לא מצוי נדיר ביותר בתקופה מסוימת בארץ ישראל, בלבד כשהיו ישראל בשלמות מעלתם.

לכן נברא האדם יחידי, שבשביל יחידי נברא העולם.

יש באדם מדרגות

שהוא יכול להגיע להיות בדמותו של הקדוש ברוך הוא,

כי נפש אדם מעולה וחשובה עד אין קץ,

עד שכל הבריאה כולה כדאי בשבילה,

כל הבריאה כולה כדאית בשביל אדם יחידי.

לעומת זאת, ייתכן שעבור מעשה אחד תלך לאיבוד נפש חשובה נקרה כזו,

כמו שראינו במעשה דרבי אליעזר ורבי עקימא.

שעבור מעשה אחד שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא,

סבר רבי עקיבא שאפשר שייטול ריבו עולמו בחייו.

היינו דאמרינן,

אין בין גן עדן לגיהנום אלא חוט הסערה.

ולכן,

כל שלא יתחזק בראותו עונשי שמיים והנהגתו בעת הזו,

קשה מאוד שיוכל להגיע לשלמות האמיתית.

וביותר בזמננו,

שהם ימי אחרית הימים,

שהם עת צרה,

שאין אדם בטוח בחייו,

ייתכן שאדם חי, בריא ושלם היום,

ולמחר נופל, כורע תחת המחלה האיומה,

ודאי שהוא חייב לברר את מעשיו.

ובפרט לנתבאר לעיל,

שלאנשים שאינם ראויים לא נותן השם יתברך עזר,

ודרכים גלויים להראותו את דרך האמת.

אם כן, העזר של הקדוש ברוך הוא גם נסתר מאיתנו.

לכן חייבים להתחזק ביתר שאת,

ואז יוכל לזכות נסיעתא דשמיא.

עכשיו שאנחנו נמצאים בימי בין הזמנים,

צריכים להתחזק לא ליפול,

שהרי במעשה אחד נתברר שאפשר ליטול עולם הבא בחייו.

ואם כן, בימי רפיון יוכל לאבד את כל מה שרכש בכל ימי חייו.

לכן חייב כל אחד ואחד לחשוש מרחובה של עיר,

ולהטמין עצמו בבית המדרש מתוך שמירה על תורה ותפילה.

לכן הכולל של העובדים

ממשיך גם בכל המועד.

והם באים, העובדים, ללמוד בחול המועד.

לא הולכים לטייל,

באים ללמוד בחול המועד.

ואז יש תקווה לאחריתו.

אז יש תקווה לאחריתו.

אם כן, זכינו להבין קצת מדרכי השם

בעניין הנגעים ואת מה שאמר דניאל

באחרית הימים,

בעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך.

והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מיות גוי עד העת ההיא.

ובעת ההיא מלאת עמך,

מי כל הנמצא כתוב בספר.

אז נדברו איש על רעהו ויקשב אדוני וישמע,

ויכתב ספר לפניו,

ליראה אדוני ולחושבי שמו ולא שמם.

אמן.

רבי יחנן יום בן אגשי אומר,