מסילת ישרים - פרק י"א - חלק ב
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א)
וכבר היה רבי יהודה אוסר לחנוני שלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילן שיבואו אצלו ולא התירו חכמים אלא מפני שגם חברו יכול לעשות כן בבא מציעא ס ואמרו זכרונם לברכה בבא בתרא פח: 'קשה גזל הדיוט מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה וזה הקדים מעילה לחטא':
וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות דברכת המזון ואפילו בקריאת שמע לא חיבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד קל וחמר בן בנו של קל וחמר לדברי הרשות שכל שכיר יום אסור בהן שלא לבטל מלאכתו של בעל הבית ואם עבר הרי זה גזלן! הנה אבא חלקיא אפילו 'שלום' לא השיב לתלמידי חכמים שנתנו לו 'שלום' שלא לבטל ממלאכת רעהו תענית כג ויעקב אבינו עליו השלום מבאר בפיו ואומר בראשית לא, מ: "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני" מה יענו אפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה או כי יעסקו בחפציהם איש לבצעו?!:
כללו של דבר: השכור אצל חברו לאיזה מלאכה שתהיה הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו כענין שאמרו זכרונם לברכה: 'שכירות מכירה ליומיה' בבא מציעא נו, וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו באיזה אפן שיהיה אינו אלא גזל גמור ואם לא מחלו אינו מחול שכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה יומא פה: 'עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו':
ולא עוד אלא שאפילו אם עשה מצוה בזמן מלאכתו לא לצדקה תחשב לו אלא עברה היא בידו שאין עברה מצוה! וקרא כתיב ישעיה סא, ח: "שנא גזל בעולה" וכענין זה אמרו זכרונם לברכה בבא קמא צד: 'הרי שגזל סאה חטים וטחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה ומברך אין זה מברך אלא מנאץ! דכתיב תהלים י, ג: "ובוצע ברך נאץ ה'" ועל כיוצא בזה נאמר: 'אוי לו לזה שנעשה סנגורו קטגורו!' וכמאמרם זכרונם לברכה ירושלמי סוכה פ"ג בענין לולב הגזול והדין נותן כי הרי גזל חפץ גזל וגזל זמן גזל מה גוזל את החפץ ועושה בו מצוה נעשה סנגורו קטגורו אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה נעשה סנגורו קטגורו:
ואין הקדוש ברוך הוא חפץ אלא באמונה וכן הוא אומר תהלים לא, כד: "אמונים נצר ה'" ואומר ישעיה כו, ב: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמנים" ואומר (תהלים קא, ו): "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי" ואומר (ירמיה ה, ג) "עיניך הלוא לאמונה":