דרשת שבת הגדול - התשפ"ה | הרב שמעון משה חי רחמים

 - - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בסיעתא דשמיא בדרשת שבת הגדול כל העניינים הקשורים לליל הסדר התשפה

כרגע נעסוק בעזרת השם בכל המידות והשיעורים מה שצריכים כהכנה לקראת ליל הסדר אדם רוצה לדעת איזה מתאימה איזה יין מתאים כמה זה כזית לאכילת מצה וכן על זה הדרך לאחר מכן נרחיב בעניין של ליל הסדר השיעור הזה בעצם הוא המשך לשיעור הראשון שהאלנו בנושא של מה נוהגים השנה ואיך מתנהלים היות ופסח חל בעזרת השם במוצאי שבת אז כידוע יש לנו מצוות ארבעה כוסות של שתיית יין דווקא לשיעור הזה בעצם אנחנו יכולים לנקוט בשיעור של כפי ש פסקו לנו רבותינו שזה 86 סמק נקרא לזה 86 מל מל וסמק זה אותו דבר דעת החזון איש למחמירים זה 150 מלכן אנשים שקשה להם לשתות הם צריכים לדעת איך לשלב מתי היא לשלב את היין וכן על זה הדרך אנשים שרוצים להדר כל ארבעת הכוסות שותים ביין יין רגיל יין פטישים נקרא לזה יין יבש כל אחד לפי הרגלו וכוחו בעיקר העיקרים זה לא השתייה והאכילה אלא לקיים את המצוות כדי נשים לעומת זאת קשה להם הם תשתה אישה תשתה יין יבש אחד היא כבר תרגיש שכרחורת תרגיש חולשה וזה נוסף לכל מה שהיא עשתה כל ערב החג והכל את כל ההכנות בערב שבת לכן אצלהם אפשר להקל לתת להם מיץ ענבים כמובן שברכתו בורא פרי הגפן כן וזה הם ישתו יש אנשים שקשה להם לשתות יין יבש הם יכולים לשלב בעצם בין יין יבש למיץ ענבים דהיינו יעשו רוב לצורך העניין א יין ולאחר מכן ישבו להם את המיץ ענבים אבל השתדלו לפחות בכוס הראשונה ובכוס ה שלישית שזה הכוסות שעליהם אנחנו מברכים בעצם את שניהם שיעשו אותם דווקא ביין ולכן למי שקשה גם 86 לשתות מה יעשה יש אנשים חולים יש אנשים שושים אני לא מדבר על ילדים ילדים לא צריך לנהוג איתם מישהו מגיל מצוות ומעלה תנהג איתו כפי ההלכה כפי מה שצריך מתחת לזה אפשר להנהיג אותם לשתות פחות מזה תן לו קטנה או כוסית קטנה כל ילד או ילדה לפי זה תיתן להם וכך הגענו מה שנקרא שכל אחד מקבל את מבוקשו גם הם מקבלים ארבע כוסות כמובן במידה שלהם לכן אנשים שמאוד קשה להם לשתות ארבע כוסות לכל הפחות יכולים לשתות 76 סמק 76 שש סמק זה לכל הפחות אם הוא לא יכול לשתות שהיא בשיעור של 86 זה נקרא בעצם השיעור הקטן ביותר שהם יכולים א לשתות ככה מובא בדברי רבותינו וככה מופיע גם בשם החזון איש שהורא שלא להחמיר כן סליחה במקום אחד הוא הורה להחמיר עם הקטנים לתת להם אפילו 150 צמק אבל זה בתנאי שהם יכולים לשתות בתחילה יכול להיות שכן יכולים לשתות אבל לפעמים לאחר מכן בהמשך הערב מתחיל להם כאבי בטן אדם שותה על בטן ריקה כן נשים לב אנחנו אוכלים השבת בערך עד שעה רב ל4 שלוש 3 וחצי פלוס מינוס זה הזמן שמותר לאכול את סעודה שלישית איך נוהגים אותה כפי שאמרנו בשיעור הקודם ולאחר מכן כביכול הוא שותה על בשונה משנה רגילה הוא שותה על בטן ריקה את היין איזה יין מתוק על בטן ריקה זה סגולה לגולו גולו זה נקרא כמין כאבי בטן אז ראשונה סבלנו שנייה סבלנו שלישית כבר הוא יחפש את הכתובת של בית הכיסא וללכת לשם ומה שנקרא או לחלופין למחורת הוא יחוש בכאבי בטן והמתיקות והכל זה משפיע לכן מי שיכול להחמיר על עצמו ולעשות שיעור חזון איש תבוא עליו ברכת טוב מצוין ביותר מראש אנחנו צריכים לדעת לקחת את שלנו שתהיה בשיעור שיש לה מ-86 וילך או מי שנוהג כשתת החזון איש 150 והלך זאת אומרת ויותר זה לא הכוסות הענקיים של אליהו הנביא אלה מגיעים גם ל-200 200 ו300 סמק צריכים לדעת בשיעור מי שכשלו קח את בדיוק בשיעור הנכון ואת זה אתה תשתה יש דעה שאומרת אפילו 44 סמק זה מספיק לאותם חולים ושאנשים שקשה להם לשתות וכולי תכף נראה איך אנחנו שותים באיזה צורה והכל עד כאן זה לגבי השיעורים והמידות בעצם לשתיית יין כמובן סוג היין כמו שאמרנו צריך שיהיה בקשרות מעודרת טובה יש כאלה מקפידים לקחת יין שהוא יין בעצם לא מעורב בו כל מיני דברים אחרים ורק עליו בעצם הם סומכים לגבי שיעור של אכילת כזית כן מצה יש לנו עוד מצווה בעצם שאיתה אנחנו נוהגים בלילה הזה מלבד שאני עשיתי סיכום היום ישבתי יש קרוב לבין 17 ל-19 ברכות שמברכים בלילה בשנה יש לנו תוספת של כמה ברכות בגלל סדר יקנהז אבל בשנה רגילה יש לנו יז ברכות שמברכים בליל הסדר סידרתי אותם ככה בעזרת השם נפיץ את זה גם כדי שכולם יראו את הדברים דברים נפלאים שיש שם ועוד כל מיני הנהגות וסגולות וכוונות מה שצריך לכוון בכל אופן לגבי אכילת מצה זה עוד מצווה שיש לנו זכר לאבותינו הקדושים שלא הספיק בצקם להחמיץ וכולי איך אנחנו צריכים לנהוג לגבי אכילתה ישנם הרבה הרבה הרבה סוגים של מצות אנחנו רושים מצות של הקהילה רק שהמצות הללו בעצם הם פחות או יותר אותו א א נו כמות מגיעים בערך בקופסה בערך בין 15 ל-17 יחידות פלוס מינוס אולי טיפה פחות הם טיפה אבות מהסטנדרט שמשווקים בקשרויות האחרות והיא קל יותר לחלופין יש לנו גם את המצות הרכות שאיתם רוב האנשים אוהבים להשתמש כי הם יותר קלים מבחינת הכזיתות אתה מכין לך מה שנקרא את הכזית שלך אתה יודע בדיוק מה זה הכזית שלך אתה לא צריך להוסיף בעקבות הפירורים שנפלו ובכך פתרת את הבעיה נגמר הסיפור גם הקורך הוא יותר יפה יותר קלאסי אתה עוטף אותו כמו שצריך זה מזכיר לנו דברי חמץ חס ושלום אז אתה עוטף אותו כמו שצריך שם טובל מעט בחרוסת ואוכל ובאמת מצוין שיטה טובה מצוינת איכותית הכי טובה אנחנו צריכים לדעת את השיעורים שלה אז עיקר הדין המשקל צריך להיות לאנשים שקשה להם כגון קטנים זקנים תשושי כוח חולים בין 15 ל-22 גרם זה מה ש זה הכזית שלהם בעצם לכתחילה אנחנו צריכים לאכול 33 גרם שזה בעצם שני כזיתים קטנים ולמה אני אומר 33 גרם כי למי שמשתמש במצות הדקות ביס הראשון מה קורה מתפרורים להם ככל מיני פירורים אז גם אם שקלת 27 גרם שזה בעצם הכזית לא נשאר לך כזית בפועל נפל פה נפל שם הפסדת מאכילת כזית לכן עדיף להוסיף טיפה יותר דהיינו 33 גרם ובכך פתרת מה שנקרא גם את אותם פירורים שנופלים יש כאלה ממש מקפידים לאכול את זה מתוך שקית להבדיל כמו שאוכלים האשכנזים בערב שבת בעזרת השם וביום שבת למי שנוהג לאכול לחם כפי שכותב השולחן ערוך בסימן תמד סע סעיף א' משאירים מזון שתי סעודות וכולי נוהגים לאכול את זה בתוך שקית ולמה שאם הפירורים נופלים נופלים לתוך שקית וככה מה שנקרא הם יכולים איך אומרים לאסוף בחזרה אותם ולאכול אותם הכל כמו שצריך ישנם אנשים עוד יותר קשה להם לאכול אומר "תקשיב אין לי שיניים ללעוס כבודו מה עושים איתם?" אז אלו מצאנו להם פתרון יש כמה פתרונות אחד מהפתרונות זה לטחון את זה בצורה לא ממש ממש שתכנת אותו לקמח אלא אתה תוכן אותו איך אומרים שכמו פלפל גרוס נקרא לזה שקצת אפשר ללעוס אותו אבל לא צריך להשקיע לעיסה חזקה גם קל יהיה יותר להם עם הזמן תכף אנחנו נראה יהיה להם קל יותר לילוס לכן אותם אנשים יכולים בין 9 גרם ל-13 גרם כך גם מובא ברמבם את ה נו את השיעור הזה יפה מאוד לגבי קורך לכתחילה אנחנו צריכים בכורך לקחת שיעור של 15 גרם למה הדין של קורח הוא מדרבנן כן זכר לבית המקדש הלל הזקן שהיה כורחן ואוכלן וכולי וכולי מה שאנחנו מזכירים בהגדה זה מופיע בדברי המשנה ברורה בסימן תפו מי שירצה יוכל לעיין שמה בדיעבד למי שמה שקשה לו שוב פעם יכול לנהוג כשיטת הרמבם כפי שהזכרנו שהוא יאכל בן ת ל-13 גרם גם בכורך פתר את הבעיה להפיק אומן אנחנו צריכים לכתחילה לאכול 33 גרם כמו שאנחנו אוכלים בכזית של מוציא מצה דהיינו שזה הכזית הראשון צר למה עיקרו כך כותב הרשב"ם כן שעיקרו של האפיקומן הוא מדאורייתא זה מובא בשער הציון בסימן תעז סע סעיף קטן ד ולכן יקח את השיעור הגדול יש כאלו שהם מחמירים גם בכזית הראשון וגם בכזית האחרון הם נוהגים לאכול תוספת זאת אומרת יוצא שהם אוכלים חמישה כזיתות במקום נו ארבעה כזיתות בדיעבד אדם שקשה לו יכול לאכול בשיעור של בין 15 ל-22 גרם עוד יותר קשה לו שוב פעם דעת הרמבם 13 גרם יכול לאכול לסיכום העניין אנחנו אוכלים בעצם מצה במהלך ליל הסדר בעצם בשלושה פעמים חיוב ראשון מוציא מצה יש לנו החיוב השני זה בקורך והחיוב השלישי זה באפיקומן במוציא מצא 33 גרם בכורך 15 גרם באפיקומן 33 גרם קשה לך או שמי שקשה לו בעצם הוא לא יכול יכול לאכול בכולם כמו שאמרנו בשיעור של 15 גרם מצות רכות לעומת זאת הם בעצם יותר קטנות יכולות להיות בגודל יש היום משווקים כבר כמה שנים לא היום משווקים בעצם את הכזיתות בשיעור כזה קטן לוקחים כמין חישוק כזה מנרוסטה במהלך ה פתיחה של הבצק שסיימו ואז נותנים בעצם מה שנקרא לחיצה עם החישוק הזה הוא יוצר בעצם כמין צורה עגולה של מצה סימטרית כמו שצריך צריך להקפיד ולראות שהשיעור שלה באמת הוא נכון שהוא בעצם מתאים בעצם לשיעור של א נו אכילת מצה לכזיתות כדי שבאמת לא יצא שהוא יאכל יותר מאחד הוא יעשה קטן אבל השיעור הוא לא עשה כמו שצריך אז הוא לא לא יוכל לצאת ידי חובת אכילת הדבר הזה באמת פגשתי אנשים מהלך השבוע בכל השיעורים שמסרנו אנשים אומרים לי כבוד הרב אני לא יכול לאכול לא יכול לאכול אחד אומר לי אני מעולם לא הצלחתי לאכול רק אתה מוציא מצה זהו אחר כך כבר עברתי לשולחן עורך השם ישמור הכנת טרכת עמלת קנית השקעת הגעת כבר לליל הסדר התלבשת יפה התפללת הכל ואת עיקר היקרים פספסת מה זה שווה אם תראו מה כותבים רבותינו על ליל הסדר מה זה הלילה הזה כמה ההשפעות שלו הם גדולות ועצומות איך זה מסדר את האדם בגשמיות וברוחניות וכל השנה כולה דברים מבהילים בעזרת השם נפיץ את זה כדי שישמעו בכל אופן מצות רכות המצה היא לא יבשה ולכן כמו שאמרתי יכול להיות משחק בנושא של השיעורים לכן לכזית ראשון ולאפיקומן אנחנו לוקחים את ה את השיעור שיהיה 50 גרם בסדר זה דעת החזון איש כותב שזה כשיעור של חצי ביצה לקורך כנגד זה אנחנו לוקחים שיעור של 27 גרם שזה חצי ביצה לדעת רב חיים נהה ומעיקר הדין גם לכזית הראשון מספיק לנו וגם לאפיקומן 27 גרם מי שקשה לו גם שהוא לוקח כזה דבר שהוא קטן יחסית למצה סטנדרטית שהיא בעצם חצי או שלוש רבי מצה שזה כזית שמה לעומת המצות הרכות שהם ממש יכולות להיות קטנות ובמשקל גדול אז יכול לקחת בדיעבד מה שנקרא כדעת הרמבם שיעור של 19 גרם ולצאת ידי חובה נעבור בסיעתא דשמיא למשקל של מרור יש לנו גם מצווה לאכול מרור זה זכר יש זה הרבה טעמים אחד מהטעמים זכר למה שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים אחד מהמפרשים כותב כי מדומן זה אוור חזקוני על התורה או מפרש אחר הוא כותב אחד הלשך אולי כותב שאחד הסיבות שאכלו את המרור עם ישראל כי היו לקוים בקושי העבודה וגופם היה משתבר ושהגוף משתבר חיצונית זאת אומרת שכבר מבפנים הוא שבור זאת אומרת זה שהם עבדו עבודת פרך והם נראים שרירנים והכל כי הם ירימו כל הזמן א אדליים וכולי וכולי זה לא אומר שמבפנים הגוף שלהם לא מפורק תקו אדם שהיה עובד בבנייה או אדם שעובד סבל בגיל מסוים פתאום צעיר יחסית לכולם פתאום הגוף שלו ממש מפורק הוא מרגיש קשה והכל ככה מיררו להבדיל לפי הבדלות כן שם היה מרור יותר קשה מיררו את חיי אבותינו ככה במצרים והכל אז אחד מהמפרשים שהזכרתי כותב שלמה נהגו לאכול מרור הסיבה לכך הייתה כיוון שהמרור יש לו תכונה שהוא מרפא בעצם את כל האיברים הפנימיים ואז זה מה שהיה נותן להם מה שנקרא כוח בעצם להמשיך הלאה לפעול במלאכות כי מתכונתו של המרור בעצם לרפות לרכך כל הדברים שיש להם כאבים וכולי וכולי וכל סוג של ירק לדוגמה סתם אומרים ככה חכמי הרפואה הטבעית שאדם שיש לו כאבים בברכיים יש אנשים ישר יוצאים לרופא לצילום יש אנשים לוקחים תרופות סבתא אחד מהתרופות סבתא זה אתה לוקח על קרוב לא צריך לבדוק אותם מתולים כן ואתה מניח אותו מה שנקרא על גבי המקום הכאב ועוטף אותו זה גם עוזר לכביות עוטף אותו ואחרי ממה הוא שואב כבר בבוקר את הקם חדש הוא שואב מה שנקרא את הדלקת הוא שואב את הכאבים והכל גם קם חדש לא נזקק לא לרופאים ולא לתרופות זה מצבים מסוימים כן פועל יש מצבים שזה גם לא יפעל אם החולי או הכאב הוא יותר גדול לכן זה אחד הטעמים למה נהגו והשתמשו במרור ולמה אנחנו אוכלים את המרור זכר למה שהוו סבלו אבותינו במצרים אז שיעור כזית מרור כמו שהזכרנו שיעור של חצי ביצה בשיעור קטן שזה 27 גרם זה מה שאנחנו נוהגים הנפח לעומת זאת של עלי חסה הוא שווה בקירוב למשקלה ולכן לכתחילה אנחנו אוכלים 30 גרם חסה שהוא כזית שלנו של המרור כך פוסק עסק המשנה ברורה בסימן תפו סעיף קטן א' הוא מוסיף שיש לנו מה שנקרא עוד גרם כי יכול להיות שגרם אחד נותר לנו בין השיניים לפעמים יש כל מיני חריצים וכולי לכן מה שנקרא איך אומרים אתה תיתן תוספת תוספת ותיקח ככה עלה מכובד תשקול אותו את כל הדברים האלו אנחנו צריכים לדעת אפשר לשקול אותם במשקל מכני באותו לילה אבל זה לא מתאים לסדר בפרט שיושבים הרבה אנשים אנשים או משפחה מרובת ילדים או משפחה גדולה או כמה משפחות ביחד כפי שנוהגים עכשיו תשכול לכל הסועדים זה מוסיף נכון לכן צריך לנער אותו לכן הכל מראש עדיף להכין כבר ביום שישי או ביום חמישי בלילה אחרי בדיקת חמץ יש זמן כבר רוב הבתים נקיים מכינים בכלים של פסח את האוכל לשבת וכולי וכולי וגם ליום טוב שב תתפוס זמן תיקח את הילדים איתך או בחור עם עוד כמה חברים ושוקלים ומכינים את הכל מראש ככה אנחנו נוהגים כל שנה עוד היה בשנים עברו הייתי הולך עוזר לרב שכונה לעשות את הדבר הזה היה לו 18 בלי עין הרע 18 ילדים יש לו אני עכשיו תשקול 18 א נו כפול ארבע כזה איתות ותשקול את הזה את החסה ואת הכרפס והכל זה לילה שלם כמעט רק לשקול את זה ועושים שם לכתחילה אז הכל מה שנקרא מכינים מראש מסדרים לכל אחד את הכזיתות שלו בשקית כל אחד מגיע חג שמח הנה זה השקית שלך חביבי יאללה יש לך היום עבודה קשה לאכול זה נקרא יפה מאוד כן מי שקשה לו לאכול את החסה יש אנשים שקשה להם עוד פעם א שיניים תותבות וכולי לכן הם יכולים להקל ולאכול 19 גרם בלבד גם את זה מוזכר בדברי המשנה ברורה הרמב"ם גם מביא את זה שהשיעור הזה הוא שיעור של שליש ביצה איך אומרים תתנחמו אנו בני אשכנז נוהגים לקחת חרין כן בוא נראה אותך אוכל חרין ככה חריף כמו שצריך מכניס את כל זה לפה בבת אחת כן ובלי לשתות כן אתה יכול לעשות את זה אז תתנחם יש לך חסה משהו קצת מתקתק דרך אגב צריך לדעת הגידול ההידרופוני שהוא ברכתו שהכל נהיה בדברו צריך לשים לב אנשים יכולים לקנות את זה בטעות ברכתו שהכל נהיה בדברו ומה אתה מכוון עכשיו באכילת כרפס בורא פרי אדמה לפתור גם את המרור וכולי אז זה גם שאלה בפני עצמה אם יוצאים בה ידי חובה או לא יוצאים בזה ידי חובה לכן חסה רגילה כמו שצריך בדוקה יפה מאוד סטנדרט עלה של חסה בדרך כלל יש לו 27 גרם זה עלה גדול נדבר על עלה גדול כך כותב בעל אוהל יעקב במדריך של הקשרות שלו שיעור הזה בדרך כלל הוא סטנדרטי 27 כנראה גם כשמגדלים אותם מגדלים אותם לשיעורים זה משהו נפלא כן שיש ב כשרויות כן אדם לא רק חולה סטנדרטי בעצם יש חולים שהם עשו קיצור קיבה כל מיני אנשים שהיו שמינים להפלי והם החליטו לעשות קיצור קיבה אחד כזה תן לו לאכול ארבע כסיתות הוא יכול לאכול תן לו לאכול כרפס הוא יכול לאכול אולי אולי אתם לאכול מרור זה כבר זהו נגמר חנקת אותו מה הוא יעשה הוא יתחיל להקי לך לכן הוא יכול לאכול כל שיעור מה שנקרא כן אבל הוא הוא צריך לבדוק את עצמו לפני כן עכשיו בימים האלו שעדיין אוכלים חמץ יקח קרקרים ויבדוק ישקול אותם לפני שהוא מכניס לפה ומברך ויאכל כמה קריקרים הצלחת לאכול 1 2 7 10 לפי זה השיעור שלו ולפי זה כמו שאמרנו יכול לחלק לשיטת המקלים את מה את כל האכילה שיש לו ובכך פתר את הבעיה אם יגיע לשולחן עורך ויוכל לאכול אני לא יודע אם יוכל לאכול בשולחן עורך אבל זה מה שהוא יכול באמת לעשות הגאונים כותבים שכל שיעור שהוא יצליח לאכול מעל 10 גרם במצה קשה הוא יצא ידי חובת הרבה פוסקים לכן איך אומרים ינסה ויבדוק את עצמו עם הקריקרים וזה יהיה לו מה שנקרא אה נו מדד לעצמו למה כי אם הוא לא יכול לאכול והוא מכניס ומכניס ומכניס ואחר כך הוא מקי אז מה הועלת בזה אתה מסכן את עצמך עכשיו ומי התיר לך לעשות מה שנקרא מצווה הבעה בעבירה שעכשיו אתה יכול לסכן את עצמך חס ושלום ולהזיק לכן במצב כזה אם אין לו ברירה אין לו ברירה זה השיעור שהוא יכול לעשות אבל כמו שאמרנו הפתרון הוא לבדוק את עצמו קודם רק הפסח יש מרבותינו שכתבו שאחד כזה שהוא חולה אז מאוד מאוד קשה לו ללעוס לצורך העניין אולי יכה לו מה שנקרא שתיית מים האם יכול לשתות מים או לא יכול לשתות מים אז באמת בסדר העדיפויות שלנו לחולה אנחנו מקלים לו שיכול לשתות מים זה אופציה ראשונה אחרי שמשהו אכל את המצה אופציה שנייה שיעשה לו דחינה של המצה יקח קופסת גפורים סטנדרטית היום בוכרים בינונית קופסת גפורים הקטנה שמה בדרך כלל את הכזיית שהוא תוחן זה השיעור שנכנס שם 27 גרם 33 גרם כמו שאמרנו ונגמר הסיפור את זה הוא יכול מה שנקרא בבת אחת להכניס לפה שלו יש כאלה בולעים את זה בת אחת אם הוא יכול יש כאלה לא זה הוא אוכל לועס את זה זה כבר טחון לו נגמר הסיפור אופציה שלישית זה הוא יכול להרטיב את זה במים אבל לא במרק יש הרבה אני יכול לטבול במרק חכה עוד לא הגעת לשולחן עורך מאיפה הבאת מרק לא לא אני רוצה לטבול את זה עכשיו כדי לאכול את זה לא לא צריך לטעום את טעם המצה שלא תהיה לא מבושלת ולא מתוגנת כדי לצאת חובת אכילת מצה לכן ברגע שאתה טבלת את זה במים עדיין נשאר ממש יש משנה ברורה שכותב שגם במים יש מקום לומר שנשתנה טעמה של המצה המשנה ברורה הזה אבל אומרים עדיין זה עוד פתרון שאפשר להרטיב ככה מי הביא את הפתרון הזה מי חלחם בן ציון לב שאול ברור לציון הוא מביא את הפתרון הזה ולכן לא יתבול לא במיץ ולא במרק אלא יתבול במעט מים ונגמר הסיפור אדם אכל פתאום הגיע לו מה שנקרא איזה בחילה הקי את כל מה שאכל האם צריך לחזור ולאכול את כל מה שאכל את כל הכזיתות לדוגמה את המרור בחזרה או שיצא ידי חובה כן אז הבן איש חי כותב בספר של פשוט תורה לשמה בסימן קכה וככה מובא בעוד ספרי רבותינו באורכות רבנו במקראי קודש בשוט רובבות אפרים בחלק ג' סימן שט שוט אשראי של הרב אליושיב כן רב חיים קנייבסקי בנשמת אברהם מביא הוא אומר כל עיקר הנאת האכילה זה הנאת הגרון שלו הגארון שלו נהנה בעצם האכילה יצא ידי חובה נגמר הסיפור גבי ברכת המזון לא יברך כי הוא לא ואכלת ושבעת כתוב ופה הוא הקיט הכל הוא לא שבע הוא מרגיש עדיין שוב רעב אבל לחזור ולאכול אחרי שהכי לא צריך לחזור ולאכול ויצא ידי חובה אז לכן צריך הכל במידה במשקל ובמסורה יש כאלה איך אומרים מתחילים לאכול והם יודעים שיש זמנים של שיעורים תכף נראה אותם הם כבר נכנסים לסטרס ללחץ זה ארבע דקות הבאתי בשם אה אה אחד מרבותינו שכותב שבלילה הזה מתחילה של קדש אורחץ ועד סיום ברכת המזון לא ידבר בכלל דברים בטלים בכלל לא ידבר דברים בטלים והוא מביא שם איזה מעלות איזה דברים הוא יכול להשיג בזה שהוא ישתוק ולא ידבר דברים בטלים בזה הלילה איזה דברים הופתח לו איזה קטרים הוא מקבל מהשכינה משהו דברים מבהילים בכל אופן לכן אז אם זה דברים שהם לצורך תביא את המים תביא את היין תפתח את הבקבוק וכולי שקול את המצה זה דברים שהם לצורך או סיפור יציאת מצרים האגדה שקוראים זה ודאי שמותר לו לדבר יגיד לפלוני בכל תקרא אתה זה בסדר אבל סתם דברים בטלים או חס ושלום לשון הרע וכולי בוודאי ובוודאי שלא מעלה על דעתו אפילו לדבר אותם ובפרט בליל הסדר יש אדם לצורך העניין שיכול לאכול רק כזית אחד איזה כזיית הוא יאכל של האפיק אומן יאכל של מוציא מצה יאכל את הכורך מה יאכל אומר כבוד הרב לא יכול לאכול רק זית אחד אני בן אדם שעשתי קיצור קיבה ושום דבר קשה עשיתי ניסיון עם הקרקרים קריקרים הולך מצות לא הולך לא הולך מה לעשות מה יאכל כן אז התשובה היא ככה מובא בשוט שערי הוראה של הרב אריה דינר אומר כיצד ינהג האדם הזה אז מי שיכול לאכול רק הזית אחד באל הסדר המגן אברהם מביא בשם המגן אברהם שכותב שיאכל את רק את הכזית של האפיקומה וקודם לכן יאכל את הסעודה כן בלא נטילת ידיים וכך יצא מה שנקרא זה הליל הסדר שלו יצא ידי חובת ליל הסדר במה שהוא יכול לאכול יש בן אדם אומר אני לא יכול זה מצה עד עכשיו דנו במצה היקי ומה יכול לאכול מה קורה עם מרור לא יכול למרות שזה מתוק היום בימינו יה יחסית המרור לא מרגישים במהירות פעם ביום שבת חזרתי מהתפילה אני עושה קידוש יום שבת אני שומע מישהו למטה בחצר בבית הישן שהייתי גר מישהו בחצר טח טוך תחתוך תולש תקשור את ה10 האלה לא הבנתי מה מה הגנן הגיע בשבת מהעד קרה לגנן בשבת לא יכול להיות אני פותח את החלון אני רואה ערבי אחד מפה אני אומר לו מה אתה עושה הוא אומר לי כבוד הרב חודמת פסח זה אצלנו המרור האמיתי בחצר למטה בבית מהזה של המזגן מהטפטופים של מזגן של השכנים אז גדל שם כמין עלים כאלה שהוא טוען שזה העלים המקוריים של המרור לא אמרתי לו תביא לי כן שיהיה לי לפסח אבל אחרי כמה חודשים לא יודע מה איך איך השיג אותי אמר לי כבוד הרם נולד לי נכד גוי לא יהודי אמרתי לו טוב אני בא להתאמן עליו בסדר הגעתי לשמה למה אז שאלו בלי הבית מאיפה אתה מכיר אותו הוא רב הוא יהודי כאילו מאיפה אתה מכיר אותו אנחנו מוסלמים אז הוא אמר לו אני כתבתי מרור מתחת לבניין שלו שמה היה לו את המרור הכי טעים והכי טוב אז הוא אמר לי זה מרור אמיתי הטעם שלו גמר באמת זה לא מה שאתם אוכלים חסה זה מה שאתם אוכלים חסה זה זכר למרור זה לא המרור האוריגינל זה המרור האורגינל טוב יפה מאוד איך אומרים אפשר גם אצל מוסלמים להגיד אשרב במה שהוא נוהג אם יהיה לו מר ויה זה שכרנו יפה מאוד אז אכילת מרור אדם קשה לו לאכול מרור מה יעשה כותבים רבותינו יאכל כפי הראוי לו בלי לסכן את עצמו השיעור שישדל לאכול זה למעלה מ-10 לא יפחוט מ-10 גרם יכול לאכול יותר מ-10 גרם 10 גרם ומעלה יצא ידי חובה לברך הוא צטרך שיעור של כזית שזה 27 כלל זה כלל בהלכות ברכות וכולי פחות מהשיעור הזה אם הוא רוצה לאכול אז מה לא יברך קרודו גם אני רוצה לברך לקחת חלק בברכות שיש אמרנו 17 ברכות בלילה הזה אז למה משל הפסיד 17 ברכות בלילה הזה בקלות אפשר להשלים ל100 ברכות אז ישמע ממישהו אחר התכוון להוציא אותו והוא התכוון לצאת כמובן בכוונה בדכדוק ויצא ידי חובת הברכה הרמבם לעומת זאת כותב שצריך לאכול 19 גרם לכל הפ פחות זה שיטת הגאונים שאמרתי 10 גרם הרמב"ם 19 גרם לכל הפחות והתוספות כותב את השיעור הסטנדרטי שלנו שזה 27 גרם יש כאלו שמקפידים לקפל את המרור אחרי שנערו אותו והכל מקפלים אותו ממש ממש ממש ומודדים אותו כמו שאמרתי בקופסת גפרורים וזה השיעור בדיוק המידתי בלי האוויר מה שנקרא וזה ככה אתה יוצא ידי חובת אכילת מרו גם שאנחנו שמים אל תעשה את זה כמו איזה פרחים כן אתה שם את הכורך אתה שם את ה מצא מפה מצא מפה ואז זה ככה בולט מלמעלה ואז אתה מתחיל לאכול מהזה מהאיך קוראים לו מהירק מנשנש ואז אתה עובר מה שנקרא לאכילת ה המצה ואז יצא שלא אכלת קורח כמו שצריך לכן מקפלים אותו בפנים ככה מצקמקים אותו שמים את האיך קוראים לו את ה את ה מצות משני הצדדים של הקורך טובל אותו מעט בחרוסת ואז אוכל אותו כדת וכדין אדם חס ושלום חס וחלילה מאושפז רבותיי והוא מחובר לזונדה אנשים כאלה השם ישמור השם ישלח להם רפואה שלמה בדרך כלל איך אומרים בהמשך הם נפרדים מאיתנו יש שתי מקומות ש מחברים דרך הגרון יש כאלה מחברים דרך הבטן זה שמחברים דרך הבדן יותר קשה צריך להתפלל עליהם בעזרת השם לרפואה שלמה אז אדם שהוא אוכל דרך זונדה האם הוא מחוייב באכילות של הלילה ליל הסדר שהם אכילות שאנחנו מקבלים עליהם מצווה שכר חלקם מדאורייתא חלקם מדרבנן או לא אז כתבו רבותינו האוכל דרך זונדה בלבד אינו יוצא ידי חובת אכילת מצה בכך ויש שסתפקו לצדה דסגה באכילת מאו ואם בלא מאמץ יכול להכניס לקבתו מצה רטובה ישמע ברכה מאחר ויכניס ויש אומרים גבי שתיית יין מהדין יש אומרים שבשתיית יין לקידוש דר זונדה כן יוצאים ידי חוב ה יפה מאוד עד כאן רבותיי לגבי השיעורים נעבור בסיעתא דשמיא לגבי הסבה השולחן ערוך כותב כשהוא מסב לא יתה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו כלומר סיבת העשבה היא נטייה אך ורק לצד שמאל אופן העסבה הוא כיצד לעשות את זה לא מטה את הראש רק אלא מטה גם את ראשו וגם את גופו לצד שמאל זה 45 מעלות זה הצורה בעצם שצריך להעטות את עצמו גופו ישר זה כמו פחות או יותר בשעון 10 וחצי זה פחות או יותר הצורה של 45 מעלות זה השיעור שהוא צריך להשב הוא לא צריך להטות את עצמו בכוח באופן שהישיבה עליו תהיה לא נוחה אלא באופן שהישיבה תהיה נוחה ולכן מוכרים לנו קריות באלפי שקלים בחוץ עם אבנים טובות ומרגליות מכירים את הכריות של פסח כן כאלה גדולות זה נוחות אבל מה צריך כרית כזאת יש לי כיסא משענת לא זה צריך כדי שיהיה מה שנקרא הסבה כדי בא לכן לא תקמסן הוצאות שבת וחג הקדוש ברוך הוא מחזיר אמרתי בשבת בשיעור דבר יפה יש לנו את הסגולה של הביסים נכון אז בשבת הזו אין לנו את הסגולה של הביסים שבת הקרובה אנחנו לא אוכלים חמץ נכון סעודה שלישית כבר נגמר הסיפור זה אחרי זמן הביאור וזמן אכילת חמץ אנחנו נוהגים כדעת הבן איש חי לאכול פירות משבעת המינים מי שרוצה להחמיר להוסיף דעת המשנה ברורה יוסיף וכל המאירי גם מביא את זה יוסיף ויאכל דגים ובשר וכולי ונגמר הסיפור מברך ברכה מעין שלוש אוכל בשיעור כן את הפירות ממש המינים אוכל בשיעור ומברך ברכה שלוש מזכיר שם הוא צבחליצנו ביום השבת הזה אשרה ואשרי חלקו כן אז איך הגעתי לזה זה אה אה הביסים אז אין לנו שבת הביסים מה אנחנו עושים אה אז זהו לדעת רשבי שהיה נהפך לו בשבת מעץ חרובים לעץ תמרים וזה מזןזינ כמו שדורשת הגמרא ברכות וכולי אז זה מצוין יפה מאוד אבל מה יאכל עכשיו שבעתה תמרים יקפוץ לו הסוכר מביס מתמר אחד צריך שתמר בשיעור של 30 גרם או יותר לכן מה יעשה אז אמרתי איזה מזל שיש לנו סגולה מוקדמת לסגולה הזאת יש סגולה בערב ראש בשבת של חודש ניסן שבת מברכין של חודש ניסן לספר שלושה סיפורים המרגיד מקוזניץ מביא את זה שאדם שמספר שלושה הסיפורים הללו לא יחסר לו שום הוצאות מהכסף מהממון שהוא צריך לכל הוצאות חג הפסח לכל החודש כולו לא יחסר לו שום דבר אז אמרתי זה מציל הסגולה הזאת בעצם של המגיד מקושניץ מצילת הסגולה שאנחנו נוהגים בה כל שבת ממילא הכל בעל מקומו בשלום אתה צריך לדאוג כי בסגולה הראשונה שעשית הרווחת מה שנקרא זה למי שעשה כן פה אי אפשר כמו עירוב תבשילין שרב העיר יכוון ע על כל שער זה צריך לזכור את זה כל שבת מברכים מספרים את השלושה סיפורים זה סגולה טובה לפרנסה אולי כמו שמורי משה הביא פתרון שמי שלא עשה את הסגולה הראשונה אז יוכל לעשות עם התמרים לאכול ולכוון בבייסים טוב כן אדם שנוח לו לעשב בזמנם היו מסבים על הרצפה ממש שמים קרים וקסתות כפי שמוזכר בגמרא רבותינו וכולי או מסבים מלכרים וקסתות ממש יושבים פסח אמיתי לפני שנה בדיוק הייתי באיזה בית עשיתי שם ברית אז מוצא פסח הגעתי ראיתי עדיין את הספסלים הנמוכים להבדיל כמו כיס כמו שולחנות של אבלים ששמים בשבעה ככה זה הספסלים שלהם והכל הכל יושבים שם ממש על קרים וקסדות כמו פעם של פעם אומנם מפוארים לא משהו פשוט כן אומר ככה אנחנו חוגגים את חג הפסח כמו פעם אוריגינל יושבים על הארץ כמו שצריך אשריהם ואשרי חלקם היום יש לנו כיסאות נוחות יותר שאפשר גם אליהם לעשות עשבה מצויינת עם תוספת של הכריות הרווחת יפה מאוד לכן אדם שנוח לו לשבת במיטה כמו הרב שטיינמן היה לו מיטה של הסוכנות פשוטה היה שוכב עליה לומד עליה אוכל עליה הכל על המיטה הזאת והוא שוכב שם בפישוט רגליים כן בשכיבה על הצד הוא יכול לעשב כך אין שום בעיה רק הוא צריך להרגיש בנוח היום לצערנו הרב בגלל שאנחנו לא רגלים רגילים לאכול ולעשה אלא יושבים מה שנקרא סטנדרט באופן ישר לכן העשבה פעם בשנה שאנחנו עושים אותה בעצם כמה פעמים היא לא כמעט ולא נוכל לנו אבל ככה היה דרכם לאכול בצורה הזאת וזאת הייתה צורת האכילה שלהם וככה נהגו אם תראו היום את כל השבטים ה מפוזרים ברחבי העולם ככה הם עדיין נוהגים לשבת על קרים וכסתות והכל אין כיסאות מפוארים אין כיסא מנהלים כיסא כזה גיימינג שמבינ כל מיני שמות של כיסאות אין את הדברים האלה יושבים מלכרים וכסטות כמו פעם אם יש לו איזה ספסל ככה מעץ שהוא בנה לעצמו אומרים תבוא עליו ברכת טוב תגיד תודה מעבר לזה שום שום דבר שם אז בתנאי שה ה מיטה הזאת שאתה מסב עליה היא תהיה נוחה עבורך כך מובא בשם הרב אלישיב האור לציון גם מביא את הדבר הזה הוא כותב 45 מעלות כמו שאמרנו שאר הפוסקים לא הזכירו את הדבר הזה אלא הזכירו הסבה שהיא נוחה וכל זה למה כדי שאדם בעצם ירגיש דרך חירות חירות היום אתה בן חורין אין לך בן חורין כמו שמזכירה הגמרא אלא מי שיושב ועוסק בתורה ובפרט בלילה הזה אדם השב באוויר כאילו מה שנקרא הגוף שלו לא נתמך כלל אחד כזה לא יצא ידי חובת הסבה אדם עשב לפניו באופן שמטה את גופו קדימה או עשב לאחוריו או עשב על היד שלו לבד זאת אומרת הוא מטה את עצמו באופן שהוא מחזיק את כל הגוף שלו על ידי אחיזה בכיסא או בשולחן באופנים הללו כותבים רבותינו שלא יצא ידי חובת הסבה למה כי הוא חייב להסב באופן כזה שגם הראש שלו נתמך ונשען על הכתף שלו או על בית השכי שלו או על ידו השמאלית וסתם הטייה כזאת היא לא הטייה שהכל נשען עליה לכן לא יוצא בזה ידי חובת הסבה אדם אכל שכח לעב אז לפי הספרדים בין איש בין אישה שכח לעשב חוזר בחזרה לאכול בהסבה או לשתות בהסבה שכח לאסף בכוס רביעי חוזר ושותה למה משום ספק ברכות להקל ולכן חוזר ושותה פה בנו בעשבה אבל בלי שיברך ברכת בורא פרי הגפן כי בברכה הוא יצא אבל בעצם מעשה בא הוא לא יצא לגבי האישה במקרה הזה של רביעי לא צריכה לחזור ולעשב כך כותבים רבותינו מביא את זה השולחן ערוך מביא את זה האור לציון וכולי כן נעבור בעזרת השם לדיני ארבע כוסות השולחן ערוך כותב בסימן תעב סעיף יא מצווה לחזר אחרי יין אדום כתוב פסוק אל תראה יין כית אדם דווקא יין אדום היין אדום יש לנו מצווה בכל הקידושים שאנחנו עושים זה קידוש של שבת ברית מילה נישואין אבלות להבדיל הבדלות וגם קידושי יום טוב להשתמש דווקא ביין פה יש לנו גם עוד א זכר שאנחנו משתמשים דווקא ביין אדום זה זכר לדם בעצם כן כן מכת דם שנתן הקדוש ברוך הוא למצרים ולכן משבח הפסוק הזה אנחנו מקפידים לקחת דווקא יין אדום לארבע כוסות יש מיץ ענבים גם צבעו אדום זה בסדר אבל הביא יין לבן כן לצאת ידי חובה יוצא אבל חסר לו בעצם בעניין הזה של שלמות המצווה לכן כותב השולחן ערוך שימו לב את הלשון שלו מצווה לחזר אחר יין אדום אין לו יין אדום יש לו יין יוון לא יקדש לא יעשה ארבע כוסות ודאי שיעשה ארבע כוסות יפה מאוד דרך הירות היא לא רק צורת השכיבה בעצם העשבה אלא גם היין עצמו שייך בו דרך חירות יין שהוא משקר אה הוא מרגיש עכשיו מה שנקרא סחבק זה החירות שלו השלמה שהוא שותה פה משקה מיוחד משמעותי שנותן לו קצת הרגשה טובה אז זה גם שייך בחלק לכן יש רבותינו שכתבו לא שתמש במצנבים לא מדבר על אדם שקשה לו נשים הם או קטנים אני מדבר על סתם אדם שיכול לשתות ויש ב כוחו לשתות אנחנו מכירים את דברי הגמרא בפסחים שהיו קושרים את הראש שלהם נכון חכמים עד זמן של חג השבועות כן ויותר מפעט חוזק היין שהיה להם שם היה כזה זה יין עוצמתי שהיו שותים ישתבח שמו לעד אבל מה שכן למרות שהיו שותים יין כל כך חזק אתה רואה אותם שהיו ממשיכים ולומדים עוסקים בתורה ומקיימים את מצוות השם כדד וכדין גם אחרי שתיית הארבע כוסות במהלך כל התקופה הזאת שכאב וראש לא היה להם תירוץ כואב לי הראש אני לא יכול קשה לי אני עייף לא יכול להגיע לבית המדרש לא מסתדר לי אין לי חשק ללמוד שאני ארגיש טוב אני אלמד יותר טוב שום דבר יושבים ועוסקים בתורה יפה מאוד במקום אחר כותב השולחן ערוך בסימן תעב סעיף י אומר אדם שקשה לו לשתות את היין מה יעשה לא יכול אז הוא כותב שם מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק את עצמו לשתות ארבע כוסות הרב משה פיינשטיין והאהור לציון גם הביא את הרב אליושי כותבים תתאמץ לשתות את היין זה מצווה עכשיו בלילה הזה אז מה אתה מזלזל ככה בקלות אתה מוותר ליצר הרע אה כל כך בן חורין אין לך בן חורין מי שעוסק בתורה מצוות תתאמץ כדי לשתות את היין לכן אותם אנשים שקשה להם באמת ויש להם סיבה שקשה להם וכולי לא יכולים לדחוק את עצמם כמו נשים וילדים ישר מה שנקרא איך אומרים מתקפלים לכן איתם אנחנו מקלים יותר ניתן להם משהו שהוא כמו היין כן או נערב להם כן בכוס ראשון חצי חצי כן על זה הדרך בשיעור שהם יכולים לשתות פתרנו את הבעיה אבל סתם אדם השתדל מה שנקרא יין יש כאלה תורכים ומכינים לעצמם דווקא את היין בעצמם עם כל האידורים והכל שהיה להם יין כמו שצריך לכתחילה שהם יוכלו לקיים את המצווה כפי שהזכרנו את דברי השולחן ערוך יש מרבותינו הפוסקים שאומרים גם אדם שקשה לו הוא גבר וגם קשה לו לשתות יין מה לעשות לא הולך לו טוב בגרון אז אחד כזה גם לכתחילה אתה יכול מה שנקרא להקל איתו ולתת לו מיץ ענבים וכך הכל בא על מקומו בשלום כן לגבי החצי חצי כמו שהזכרנו זה דעת האור לציון רב ניסים קרלי צביא את זה גם הרב אליושיב כותב תערב שליש יין ושני שליש שמיץ ענבים וככה אתה תשתה אדם שהוא חולה הרופא אומר לו אסור לך לשתות יין יש שם כל מיני חומרים בתוך מרכיבי היין שהם לא מתאימים לך ואם אתה תשתה זה יזיק אותך וכן על זה הדרך אז אם יכול לשתות יין יבש ולא יין ממותק אשרה ואשרה חלקו אסור לו יין בכלל אפילו יין כזה שהוא מדולל במים אחד כזה פטור משתייה של מה של ארבע כוסות משתי יין אותו דבר אדם שיש לו חס ושלום לחץ דם גבוה כן וזה מזיק לו ואחד כזה אסור לו לשתות יין מכל סוג שהוא גם הוא פטור משתיית ארבע כוסות יש שמהפוסקים שכתבו שאחד כזה ישתה מיץ תפוזים טהור אמנם לא לא קיים מצוות ארבע כוסות אבל לפחות ישתה מה שנקרא כמו שאמרנו או לחלופין כן אשתי מיץ קוליות כן כמובן צריך צריך ביתי כן לא תעשייתי יפה מאוד כמות השתייה זה רב ניסים קרליץ כן מה שהזכרתי את המיצים זה דעת רב ניסים קרליץ הוא כותב את זה בספר שלו על הלכות פסח ועמוד קצא א שהרי מה הפסח עמוד קכד גם מץ קוליות כתב שם הועיל כמות השתייה יש לכל אדם להשתדל לכתחילה לשתות כל אפילו אם הוא יותר מרביעית לכן הזכרנו לא טוב שאדם לוקח לדוגמה הוא קנה כזאת גדולה א כדוגמת אליהו הנביא ואז הוא אומר תקשיב אני לא יכול לשתות 300 סיס כבודו אז מה הוא עושה והוא ממלא לו 86 בפנים הוא לוקח את אחד פעמי שוקל בדיוק זה 180 סיס 200 סיס הוא שוקל 86 זה שלוש רבי אולי טיפה פחות והוא שם בפנים אומר הנה זה השיעור שאני אשתה לא צריכה להיות מה שנקרא מלאה כמו שצריך ואז אתה מתוך הזאת אתה תשתה את השיעור ש שאתה צריך לשתות לאחר מכן מה יעשה עם היין הנותר אז הוא יעביר את זה לכוס אחרת ואז כפי שהזכרנו יש שכותבים שמדיחים כל וכוס מבפנים ומבחוץ ולאחר מכן שוב פעם יחזור וימזוג את מה שנותר לו ועל זה ימלא עוד פעם בחזרה וכל פעם ככה יויר מה שנקרא אבל הטוב ביותר זה מראש לקחת בשיעור של 86 או 150 דת החזון איש כמו שהזכרנו שזה מה שאתה צריך לשתות ואת זה אתה מכין לעצמך למי שקשה כמו שאמרנו מוכרים כוסות כאלה קטנים דרך אגב רבותינו כותבים שזה סגולה מאוד גדולה גם לקערת הכסף סגולה לפרנוסה למה כי בפסח מסכת ראש שנה הפסח נידונין על התבואה התבואה זה אחד מהדברים זה קמח עיקר התבואה זה קמח כן נכון זה התבואה הפרנסה של האדם לכן סליחה בראש השנה נידונים על התבואה כן ב סליחה בפסח נידונים על התבואה ולכן הוא הוא ירחוש לעצמו כערה מכסף טהור דראו אחנו בני אשכנז כולם קערות מכסף טהור יש כאלה אפילו קערה עם שלוש טעים ומעל א זה כדי להכניס בפנים מה שנקרא את המצות ולא על אז לפי רב ניסים קראליץ לכאורה הוא כותב שהוא יכול לצאת בזה ידי חובת א זה אבל אנחנו יודעים שבדרך כלל אנחנו לא נוהגים לעשות קידוש על דבר כזה יפה מאוד טוב בכל אופן אז זה לגבי הכרה לגבי שתייה של לגבי שתייה של אה א אה אז יכול לרכוש לעצמו מכסף את האור היום זה 10 גרם בערך בחנויות ש 8 ש₪ לגרם ל 10 ש₪ לגרם יכול בערך 500 600 ש₪ יכול לקחת לעצמו ודרת עם צלחת שיהיה לו כמו שצריך לשיעור לכבוד הלילה כמו שאמרנו הוצאות שבת והל הקדוש ברוך הוא מחזיר אז אין לו מה לדאוג זה יחזור לו ונגמר הסיפור הכל יבוא על מקומו בשלום אז אחד כזה שקשה לו לשתות לכתחילה את כל יכול לשתות יותר משיעור של רביעית יפה מאוד שזה מה שנקרא רוב שהוא שם ולכן כמו שאמרנו מראש לא לקחת גדולה כן רוב רביעית זה בדרך כלל זה 51 א סליחה 44 סמק מתוך ה-86 סמק שהוא שותה כן או לחילופין דעת החזון איש כמו שאמרנו זה 150 גרם אז רוב של 150 גרם את זה אנחנו צריכים לשתות בבת אחת בשתייה אחת לא לחלק את השתייה לשניים אלא עכשיו סיימנו לקדש תוריד את תשב תהשב תיקח את ובצורה כזאת תשתה את רוב הרביעית או את כל כולו יש בשנים עברו הבאנו פתרון אם יכול כן לשתות רוב בו מתוך קש זה גם אופציה זה גם פתרון הוא לא רוצה ללכלך וכולי וכולי את הבגדים העיקרים שלו ישים כן כזה סינר יפה כזה שתתפור לו אשתו סינר מכובד שמתאים ללילה הזה עם כל מיני כפלים כאלה יפים ואבנים טובות ואז הוא גם לא דואג שהלכלך לו הבגד או הכיטל שלו דרך אגב א חסידים ואנשי מעשה נוהגים ללבוש כיטל או בגד מיוחד כן ואם הקיטל הזה כתוב בדברי רבותינו הבאתי את זה בספר של משה אמת על חודש ניסן עם הכיטל הזה לא מחפשים אותו איך שהוא התלכלך איכשהו עם הפירורים של הזה כמובן שומר אותו למה ליום כיפור ביום כיפור שהוא מגיע לפני מלך מלכי מלכים הקדוש ברוך הוא בכל התפילות כולם אז אומר ריבונו של עולם אני לא באתי אליך סתם עם כיטל לבד אלא הגעתי אליך עם כיטל עם רושם איזה רושם של כל המצוות שעשיתי במה בחודש הראשון זה פסח החודש הזה לכם הוא ראש חודשים ראשון לכם בחודשי השנה זאת אומרת עם המצוות האלו אני בא לפניך ריבונו של עולם נו אז בוודאי שתכתוב אותי לחיים טובים ושלום בוודאי שתמחל לי על כל העוונות וכולי וכולי אז זה ככה מנהג לכן לכן בני אשכנז או שאר חסידים אנשי מעשה כמו שהזכרתי לובשים בגד מיוחד א לליל הסדר כמובן כל אחד ינהג כמנהגו העיקר שלא ילבש טריקו חס ושלום או כל מיני בגדים ככה השם ישמור שלא מתאימים ולא מכבדים לא את יום טוב ולא את שולחן החג אז כמו שהזכרנו עד אחת הכוסות יש המשנה ברורה כותב בסימן תעג בסעיף קטן ח הוא אומר כיוון שהדחת אותו לקידוש פעם אחת מספיק הדחה הכף החיים כותב לפי הסוד מה שהזכרתי כל וכוס נוהגים להדיח אותה שוטפים אותה או בפרט בכוס של ברכת המזון והבן איש חי גם מביא את זה הוא כותב וכל ארבעת הכוסות צריכין שטיפה והדכה שירחצה מבית ומחוץ בכל פעם וכן נהגנו נהגו בני ספרד ובני תימן והטעמו משום חיבוב מצווה מקור לזה בן איש חי פרשת צו בשנה ראשונה באות כט כן יש לנו מצווה בלילה הזה לספר ביציאת מצרים וכל הרבה לספר ביציאת מצרים רבותינו הרי זה משובח הרמב"ם פוסק להלכה בהלכות חמץ ומצא בפרק ז' בהלכה א' מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו השנה יש לי נס חדש בפני עצמו שאני יכול להוסיף אותו עכשיו בשיעור הגוי שהיה הייתי מוכר לו את החמץ כל שנה השנה באורח פלא בפסח לא בליל פסח בליל פסח הוא יהיה איתנו אבל בפסח עצמו הוא מתחתן זה גוי מותר לו להתחתן כן לעשות חתונה אנחנו לא אז הוא מתחתן אמרתי לו היום יום בטלפון שדיברתי איתו להזכיר לו כן שהוא צריך להגיע וכולי וכולי אמרתי לו תראה מה זה איך הקדוש ברוך הוא גם לגוי כמוך נותן מתנה אתה כל שנה דואג לקנות את החמץ של כל הקהילה והכל הקדוש ברוך הוא נתן לך שכר נתן לך בת זוג והכל ואתה מתחתן מתי בליל בליל הסדר ישתבח שמו לעד אתם רואים ישתב זה זה אחד מהסיפורים שאנחנו נספר בליל הסדר כן על כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח ועוד כותב הרמבם במצווה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו אותו שנאמר והגדת לבנך לפי דעתו של בן אביו מלמדו כל אחד לפי רמת ההשכלה שלו היום בחיידרים לואהגים ללמד אותם הוא יותר טוב מאבות בדיוק ומדגימים להם בפרט בחיידר עם האשכנזים והכל גם בקפס ככה כן מדגימים להם הכל מה זה יציאת מצרים מה זה העבדים היינו וכולי וכולי מלבד עצם המצווה שלנו שלספר ביציאת מצרים ואת הניסים גם אם הוא עצמו הסתם אדם נמצא עם עצמו כמו השם ישמור בשנת השקורונה שהרבה אנשים מסכנים היו לבדם בבית לא הלכו לשום מקום מסכנים היו זקנים וכולי וכולי אז מצווה על אדם כזה שהוא לבדו בבית עושה את ליל הסדר לספר לעצמו וזה חלק מהחיוף שלו מצווה לספר ביציאת מצרים כי פשוטו הוא לעצמו יפה מאוד אז מעבר לזה יש לנו גם את התוספות כמו שאמרנו שזה זה מצווה סיפור יציאת מצרים גם לבנים שלנו והגעת לבנך הרמב"ם כותב שיעסק מאיפה הגיע כל ההנהגות האלה של בני אשכנז שעושים כל מיני נו א דוגמאות שם עליו כאילו שק ועם מקל וכולי ואומר עבדים היינו ל פרעה מאיפה כל זה הגיע זה כותב הרמבם לעשות דברים משונים כדי שיראו הבנים ואז ישאלו אבא למה אתה עושה את זה מה קרה היום נהית ליתן לא לא היה מצווה לספר ביצאת מצרים אני מדגים לך איך אבותינו היו במצרים ועוד טעם הרמב"ם כותב צריך להתחיל את ההגדה בגנות כמו שאנחנו אומרים בתחילה מתחילה היו עובדי עבודה זרה ואתה קרבנו המקום לעבודתו ולסיים אותה בשבח וסיבה רביעית צריך לומר בפה את המילים פסח מצא ומרו מי שלא אומר פסח מצא ומרור בליל הסדר לא יצא ידי חובה יפה מאוד מספרים על רברון קוטלר שמגדולי תלמידי חכמים בארצות הברית כשהוא הגיע באמירת האגדה למילים רבן גמליאל אומר הוא היה מפסיק את אמירתו את האגדה והיה אומר להם זאת לבדו בתרגום כל מילה ומילה לאידיש והיה מתרגם אותה בכמה אופנים של הסבר למה כדי שיהיה המילים מובנות לכל המסובים כולם כל אחד לפי הרמה שלו כך הוא היה נוהג ועושה למה כי זה עיקרה של של קריאת האגדה עיקרה של קריאת האגדה זה לספר כל אחד בלשונו שהוא יבין יש אחד מבין בצורה הזו יש אחד איך אומרים להשקיע יותר מאמץ בשבילו אז האבא באותו לילה שיש לו מצווה הוא צריך לדעת להסביר לכולם ולשאול אותם הבנתם יופי עכשיו תחזרו אחריי באמת לראות שהם הבינו שהם יודעים והכל וכולי זה עיקר מצוותה ובאמת אחרי שכולם הבינו והם חזרו ואמרו את כל המילים האלו לסדר אז מה שנקרא ידע הברון גוטלר שבאמת הם עשו את הכל הוא עשה את הכל כדד וכדין על רב מוישה פיינשטיין שגם היה מגדולי הדורות בדורות האחרונים פוסק אדיר בארצות הברית הוא היה נוהג לספר ולהקפיד שגם הנשים תשמענה ויאמרו את המילים בעצון רבן גמליאל אומר כל מי שלא אמר שלושה דברים האלו בכול לא יצא ידי חובתו אומר רגע גם אתם צריכות להגיד את זה אז הנה בבקשה אנחנו עכשיו רוצים לשמוע שאתם אומרות את זה גם כן הוא היה מקפיד איתם את זה לא רק את זה אלא את כל האגדה עד גאהל ישראל למה אומר שזוהיא עיקרה של אמירת האגדה הרמב"ם כותב "בכל דור ודור חייב אדם להראות עצמו." שימו לב ללשון להראות עצמו כאילו הוא בעצמו יצאתה מי שיעבוד מצרים ובליל הסדר כמו שהזכרנו יש לנו חיוב לספר ממש ולא רק לזכור את יציאת מצרים ולהגיע ישר לשולחן עורך להפך חיוב סיפור יציאת מצרים הסיפור צריך להיות בדרך של שאלה ותשובה לכן הכינו לכם בצדקת אקונני אגדה סופר נפלאה לא נפלא סופר נפלאה אין דברים כאלה בשווקים אפילו אין אני לא חושב שאפילו וקסברגר הגיע לרמה כזאת של יופי באגדה איזה אגדה מפוארת משובחת עברתי עליה גם מהתחלה ועד הסוף וכל השאלות והכל אז זה בדרך של שאלה ותשובה יש לנו את השאלות שמה למי שקשה לו מי שלא יכול לשבת ולהכין לעצמו גם שאלות יכין לעצמו מסודר לשאול ולא לשכוח לקנות לילדים פרסים ככה פרסים שהם לא מוקצה כן פרסים כאלה אפשר ללכת לחנות של שתי שק שק לקנות קודם כל פרסים לדרבן אותם יש כאלה משקיעים יותר קולים פרסים יותר יקרים לא רק למציאת האפיקומן כדי שהוא יוכל לאכול אותו לפני חצות אלא גם לדרבן אותם לדברים האלו שיגידו דבר זה אתה תכין חידוש זה יכין חידוש וכולי שיהיה להם מה שנקרא שיתוף פעולה מלא בלילה הזה זה מאוד חשוב הדבר הזה זה כותב רבי שלמה זלמןך בסימן תעג סעיף יד המשנה ברורה מביאה את זה גם שסיפור יציאת מצרים יהיה בדרך של שאלה ותשובה בסוף סימן תעב בסעקתן כא מי שירצה יוכל לעיין שמה על דברי הרמב"ם הזה שאדם חייב להראות את עצמו כאילו יצא ממצרים כותב הרמב"ם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים יצעתם משעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוציא משם ומטעם זה כתבו רבותינו הפוסקים שיש לומר את זה בכל רם ולא רק בכל רם אלא גם בשמחה את כל האגדה כולה למה כי בזה אתה מראה חיבה והרגשה לקדוש ברוך הוא כאילו עכשיו אתה יוצא ממצרים ולכן כאילו הנס נעשה עבורך עכשיו לא רק לעבודך מתחילה עובדי עבודה זרה עבודנו לא לא היום גם יש שם ישמור כאלה שעובדים עבודה זרה אז לא צריך לנסוע עד להודו כדי להרגיש את זה היום בימינו אין את כל התינופת ואת כל הדברים הלא טובים וכולי ואנשים משתעבדים לבני אדם וכולי וכולי יפה מאוד החינוך כותב על זה חייב להוציא הדבר דברים בפיו כדי שיתעורר ליבו בדבר כידבור שאדם מוציא מהפה ולא מסתכל בעיניים מעורר את ליבו המהרל כותב ואם תאמר למה לא מברכים על האגדה אם כל כך זה חשוב תקנו חז"ל ברכה על האגדה למה לא מתקנים שהרי מצווה לספר ביצת מצרים אז למה לא לברך אלא כיוון עיקר שעיקר הדבר הוא מחשבת הלב וצריך להבין מה שהוא אומר על כן ואם כן לא לא הומידה לכן כותב הרב שלא תקנו ברכה כי מה אתה חושב בלב שלך באותו רגע בשמיים גם מתבוננים בדבר הזה מה אתה חושב בלב שלך מה שאתה מוציא בשפתיים שלך או שאתה חושב עכשיו על כמו שהזכרנו דברים אחרים על שולחן עורך על בוא נסיים כבר נגמר הסיפור מה אתם מושכים את זה יותר מדי החדם סופר בסימן יג בהגעה באות יג כותב במנהגים שלו שאף בימים כתיקונם הייתה עבודתו של החתם סופר מתוך התלהבות פנימית והוא הקפיד שההתלהבות שלו לא תיראה כלפי חוט אבל בהגדה הוא היה קורא ואומר אותה בכל חוצב של להבות אש כן יש עוד מדברי רבותינו יפה מאוד על הדבר הזה כן רב ניסים קרליץ כתב וזוהי העבודה בליל הסדר להרגיש אנו בעצמנו יציאת מצרים ולהתפעל מכך שאינו דומה מה שאדם יודע בזיכרון הרדום שלו למי שמפתח ומצייר את הדברים ויודע ידיעה מוחשית מעכשיו שאילו אנו בעצמנו עכשיו היינו במצרים אז היינו מענים עומקים והיינו בלי תורה ובלי מצוות היינו עבדים ולא היינו נקראים בשם עם סגולה וזה לא סיפור של פעם אלא של עכשיו ועל ידי שאדם מספר בליל הסדר הוא מבאר הוא מרגיש את גודל הנס והתפעלותו מכך על ידי זה הוא משריש בעצמו בשומעים אותו את אמונת השם ואהבת השם על ידי שהוא חי ומחיה את הדברים וזוהי עיקרה של תועלת בסיפור יציאת מצרים אז מסרתי באיזה מקום היו שם רוב חילוני אז אמרתי להם אני לא יודע אם אתם אתם יכולים איך אומרים להזכיר לעצמכם יציאת מצרים אבל תזכירו לעצמכם את השביעי באוקטובר אולי זה יספיק לכם את מה שחרביתם ומה שעברתם ואיך הרגשתם והכל אולי זה יביא אותכם איך אומרים לאיזה שברון שתרגישו מה חוו אבותינו במצרים והכל וככה מה שנקרא יהיה לכם משמעות כי אצלהם זה נקרא ארוחת ליל הסדר בר מינן זה לא נקרא ליל הסדר ארוחת ליל הסדר א אוכלים כזו ארוחת טעימה ויש מצות קצת ויש פה וקצתי ירקות לאלה ששומרים על פיגורה לא אוכלים הרבה מצות אוכלים קצת ירקות בר מינן מה זה זה השם ישמור שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המנם גם אנשים כותבו רבותינו שחייבות בסיפור יציאת מצרים בארבע כוסות בכל המצוות הנהוגות בלילה הזה ולכן הם צריך להסביר להם בנחת את עניין יציאת מצרים הם עייפות מתורך העמל והעבודה שלהם היא הגיעה כל החודש הזה שהם עמ מלים והכל וכולי וכולי לכן גם הם אבל נזכור להגיד להם גם שהם צריכות לקרוא את ההגדה לומר פסח מצה ומרוך זה שלושה דברים כפי שכתבו רבותינו אדם מגיעים אצלו אורחים או ילדים שלו נשואים חתנים קלות וכולי גם הם בכלללה והגדת לבנך בני בנים מדין בני בנים הרי הם כבנים גם להם צריך לספר מה שנקרא ביציאת מצרים וכולי יפה יש כאלה שכתבו שכל אחד יספר לבניו דווקא אז גם את זה לעשות בצורה נפלאה לא כל אחד מספר לעצמו זה מדבר והוא מדבר לא אלא כל אחד יתה אוזן לאחר ישמע אם צריך להוסיף יכול להוסיף אם צריך לנו לתת הערה יתן הערה בצורה יפה כמובן בלילה הזה לא כועסים וכולי וכולי הכל לעשות כדי שכולם שכולם יצאו לכתחילה ידי חובה על הצד הטוב ביותר עיקרה של המצווה כפי שהזכרנו את דברי הרמבמי לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים יש על זה הרבה הרבה הרבה הרבה ספרים שנכתבו לדבר הזה רוצה לקחת יכול לקחת מעם לוועז יכול לקחת עוד שאר ספרים שמרחיבים בנושא הזה של סיפור יציאת מצרים עשרת המכות כל הניסים על הים וכולי שמות המלאכים וכולי שהם כל הדברים הללו הם תמונים המון המון המון המון עד כדי כך שכתבו רבותינו שמספר ביציאת מצרים עד מתי לא עד אפיקומן כתוב עד שתחטפנו שינה יש מרבותינו שכתבו שזה אחד מהלילות שנוהגים בהם לא ללכת לישון ויושבים ולומדים כל הלילה במה בסיפור יציאת מצרים בכל הניסים והנפלאות שהקדוש ברוך הוא עשה יש לך לילה שלם לשבת נגמר הסיפור למחורת אני פעם אחת עשיתי את זה בשביל רבי עקיבא איפה כן בשביל הברית של הבן שלו אז צעדנו אני ואיש היגנוסר מתל אביב 1 ו13 בלילה עד לבני ברק שלוש שעות שהגענו לפה שמענו מאיזה מרפסת מה נשתנה הלילה הזה זה היה בשעה רב ל3 שאו שמה נשתנה ידעתי שזה בית של חסידים כי הם קודם הולכים לעשות סדר ליל הסדר אצל האדמור ורק אחר כך הם מגיעים לבית שלהם לעשות סדר ליל הסדר אז בשלוש ורבע משהו כזה רבע לשלוש שעה ומן השתנה רק מה שנקרא בתחילת האגדהם ואשרי חלקם כן מה הם אכלו אצל האדמור סיבוב שני זה בבית כן הרמבם כותב ובהודות לא יתברך על מה שגמלנו מחסדיו ככה הוא מביא בספר המצוות וכן כתב החינוך ואבודרהם כותב יש מפרשים שהאגדה היא לשון הודעה ושבח לקדוש ברוך הוא על שהוציאנו ממצרים מצרים זה מתרגם את זה בביאור שמה הג על הפסוק הגדתי היום להשם אלוקיך לגבי פרשת ביכורים זה מופיע שבחית יום הדין רש"י מפרש בגמרא בפסחים לו כוונת הגמרא הוא על לחם עוני שעונים עליו הרבה דברים והיינו דעונין דברים עליו שגורמים עליו את ההלל ועומרים עליו את האגדה כפי שאנחנו מזכירים גם בבית הכנסת באמירת הלל וגם בבית בבית כנסת אמנם זה יותר חשוב כי מעלתו היא ברכת תחילה וסוף לכן גם הנשים השנה צריכות להקפיד להתפלל תפילת ערבית מה שאם לא נוהגות להתפלל אולי תפילה אחת וכולי תפילת ערבית של ליל הסדר ערב פסח היינו מוצאי שבת חייבות להתפלל גם לקרוא את ההלל בברכה תחילה וסוף השלא הקדוש כתב לא רק לספר ביציאת מצרים כפשוטו לא רק להמחיש אלא גם לספר את ההגדה באימה וביראה למה היות ופמליה של מעלה לפי הזוהר הקדוש מתאספים ויורדים יחד עם קודשבריך הוא בלילה הזה ורואים מה מה תראו הקדוש ברוך הוא משתבח בבניו ואומר תראו מה בניי עושים לפניי וכולי וכולי לכן אנחנו מה שנקרא רוצים להוסיף להם מה שנקרא ממה שאנחנו חווינו ביציאת מצרים בכל הניסים ונפלאות שהקדוש ברוך הוא עשה רוצים להוסיף עליהם רושם עד כדי כך לא תאמינו אני לא זוכר אם זה הוא חיבר מי חיבר את הפיוט חד גדיה 100 דולר להבטיח מה זה אתם לא יודעים מי חיבר נו אני אתן לכם שאלה תעבדו על זה מי חיבר את הפיוט חד גדיה שאלה ראשונה ושאלה שנייה זה מי סידר את סדר קדש הורחץ כרפס יחץ תעבדו על זה בעזרת השם תמצאו תשובות אז מי שחיבר את הסדר של של הפיוט חד גדיה שכולו בארמית אז אחד מרבותינו כותב שכל עני עניין אמירת הפיוט הזה זה אחד מרבותינו החסידים כן האדמורים הוא כתב בשם עוד מישהו ששמע שה זקנו עם אחד מזה שהוא כותב ש אה חד גדיה זה סגולה נגד עין הרע שמעתם את זה פעם אני גם ראיתי את זה פעם ראשונה התפעלתי אמרתי את זה לא תלמיד חכם בתל אביב אחד גדיה סגולה לעין הרע למה הוא אומר היות והמלאכים מתקנאים זה קשור למה שהזכרנו המלאכים מתקנאים בעם ישראל אומרים ריבונו של עולם תראה בואנה איך הם הגיעו לדרגה של יותר ממלאכים הלילה הזה והקדוש ברוך הוא עוזב את מקום מושבו יורד עם פמליה של מעלה כמו שהזכרנו את הזוהר יורד בכבודו ובעצמו כדי לראות איך הם מפערים ומשפחים אותו ומספרים בניסא ופה ושם והכל אז הם מתקנאים עד כדי כך שהם נותנים בעם ישראל את עיניהם כדי שלא ישלוט בהם עין הרע באו רבותינו ותיקנו את הפיוט הזה שנקרא חד גדיה דזבינבה בתרי זוזה אנחנו מה שנקרא נותנים להם איזה פיוט בארמית מבלבלים אותם והם לא יכולים לעשות לנו עין הרע זה תדעו מקור הדבר הזה בעזרת השם מי ש לא ימצא את התשובה אני אגלה לו כן אדם רוצה להגיד כל מיני חידושים על האגדה האם יוצא בזה ידי חובת סיפור יציאת מצרים או לא התשובה היא כן יוצא בזה ידי חובת סיפור יציאת מצרים המקור לזה שולחן ערוך כותב חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינה אז האור לציון כותב על זה שלא מספיק שמשהו מספר אלא גם כל החידושים וכל העניינים וכל הלימוד שלומדים הן בהלכות והכל כך הוא כותב בחלק ג' פרק טו אות י הוא אומר גם מזה הוא יצא ידי חובת סיפור יציאת מצרים וא א נו כל הניסים והנפלאות שהקדוש ברוך הוא עשה רב ניסים קרליץ כותב לעומת זאת להתפלפל ולומר חידושים דרושים וקושיות ותירוצים ודקדוקים על האגדה של פסח זה לא בעצם סיפור יציאת מצרים ואין מקומו וזמנו כאן אלא לאחר שהאכל מצא ושתה יין אז במהלך הסעודה בשולחן עורך אז תיתן כל מיני ורדים וחידושים והכל ופלפולים וכל מיני נידונים השנה הבאנו בשיעור בתל אביב אה נו דיון בשבת זה היה בערב שבת הבאתי להם דיון האם מחויבים באכילת כרפס שאוכלים פחות אוכלים בשיעור של פחות מכזית כן האם מחוייבים ליטול את הידיים או לא הבאתי להם שלוש דעות בנושא ממש שיעור יפה בשבת אי אפשר לצלם את זה על שיעור ממש ארוך ויפה בדיוק מי הפוסקים איך דנים והכל וכולי אנחנו נוהגים היום שכן נוטלים מעיקר הדין באמת לא צריך ליטול ידיים אם זה פחות מ כשיעור השולחן ערוך בשתי מקומות כותב שנוטלים דווקא לכזית או יותר וכולי ופה זה פחות מכזית בכל אופן יצריך אותנו רבותינו ליטול כדי ש אה נו א יבוא כל השנה אחד מהתירוצים זה כדי שאם יבוא כל השנה לאכול שיעור של כזית או יותר שלא יקשל חס ושלום ולא יטול את ידיו לכן הנהיגו גם פה ליטול מה שנקרא את הידיים אבל כמו שאנחנו זוכרים נוטלים את הידיים באורחץ בלא ברכה כן אדם רוצה להוסיף כל מיני סיפורים על גדולי ישראל והכל והוא משייך את זה בעצם ל לסיפור יציאת מצרים והאגדה והכל בוודאי ובוודאי שזה מוסיף ובפרט לילדים אמרנו זה גם סגולה ליראת שמיים אדם מספר כל הסיפורים והכל בוודאי ובוודאי שזה אה א מוסיף ומהדר דר את ליל הסדר אחת משתי המצוות כמו שהזכרנו המיוחדות שיש לנו בלילה הזה זה סיפור יציאת מצרים זה מגיד המצווה הראשונה זה מצה אכילת מצה והמצווה השנייה זה מצוות מגיד ולכן כתב האור לציון כל המרבה בקיום המצוות הללו שהם מצוות עשה מדאורייתא מן התורה אז הרי זה משובח מעלתו מעלה גדולה כן תפילת ערבית בעזרת השם כמו שהזכרנו השנה שזה מוצאי שבת מתפללים אותה בזמנה יש כאלה שאומרים קצת להקדים אותה כדי שמיד ילך לבדו ויתחיל את ליל הסדר ולכן כמו שאמרתי כמו בשיעור הקודם שפרסמנו של שבת הגדול שחל בערב פסח כן ש אז נוהגים לעשות את כל ההכנות והכל מראש כדי שישר יבוא הביתה יש שם הדליקת הנרות ואז מתחיל מה שנקרא את א הסדר של ליל הסדר כי צריך לסיים בעצם שיהיה כבר אחר אכילת אפיקומן עד חצות הלילה ולא אחר כך רוצה להימשך ודאי שיכול יכול להימשך כל הלילה כמו שהזכרנו אבל עד חצות יוכל לסיים את הכל לכן אוכלים מה שצריך שותים מה שצריך הכל מסודר הבנתם למה רבותינו כל כך השקיעו בדבר הזה אכילה לשיעורים הזמנים המשקל והכל למה כי הכל צריך להיות כמו שצריך מדוקדק לא יתר על המידה כדי שאחר כך לא יאכל את האפיקומן שהוא כבר עמוס ואז הוא יצא ידי חובת האכילה בדיוק הכל באופן מסודר וראוי בכך מקיים את המצווה בהישלמות החידה כותב על זה ילך בבית הכנסת ויכוון מאוד בתפילת הרביעית אומרים שם את כל הפסוקים הבאתי על זה גם ממש בדפים בעזרת השם שנפרסם גם את כל העניינים הסכוליים וההנהגות שיש מה לכוון וכל הדברים הללו א וגם בפרט בליל הסדר תראו את זה בעזרת השם שם למה כי בלילה הזה רבו רזין עילין ואורות גדולים בשמיים גדולי גדולים טילי טילים וגמר ההלל בבית הכנסת כנסת כפי שמובא בספר של החידה בעבודת הקודש ועוד בספרים נוספים סודו רם וניסא תפילת הרביעית כותב חם בן ציון שבלילה הזה יש לה מעלה גדולה מאוד וזה על פי הסוד יותר מתפילות של כל השנה כולה אז גם צריך להקפיד בדבר הזה להשתדל להתפלל אותה בנחת כמונה מרגליות בהכנאה בשמחה גדולה בניגון ראו בנים את גבורתו השכיבנו אבינו שלום וכולי יתן שמחה בליבו כמו שצריך בפרט שזה לילה שהכל שמחים בול הסדר כן אנחנו מוסיפים כמו שהזכרנו בתפילת ערבית את ההלל כן בסטנדרט אנחנו לא מברכים הלל אבל פה בתפילת ערבית הזאת אנחנו מברכים אותו מברכים על ההלל ומסיימים אותו מה שנקרא הלל גמור בברכה ובכך אנחנו פותרים את ההלל ופה צריך צריך לכוון לפתור את ההלל שנקרא אחר כך בהגדה בבית החידה כותב בלילה הזה צריך מאוד מאוד להיזהר למרות שאין המזיקים שולטים בו אבל כן יצר הרע יש לו רשות להפסיד את האדם מכל הזכויות שהוא יכול להשיג בלילה הזה לכן אל תחפשו לעצמכם פתח לכעוס או פתח להאיר אחד לשני או אחד הילדים בטעות הפיל את שפח את כל ההן על השולחן להפך אומרים שמסתכלים על הזה במוצא שבת נכון ביין מהז מתחילים לצחוק נכון אותו דבר ככה יצחוק ישמח יראה להם ששום דבר לא מפריע לו לא לכעוס מה שפחת זה עכשיו לא מוזג לך יין יעניש אותו לא לא להקפיד מאוד מאוד הוא כותב על הדבר הזה דברים מאוד מאוד מאוד גדולים ויעביר כן את כל את הכל כמוציא מצה ומכניס אהבה ואשריו ואשרי חלקו יש שנהגו להשים קערה לכל ראש סדר יש שנהגו לשים קערת ליל הסדר לכל סועד כן אז כל אחד כמובן ינהג לפי המנהג שלו את הקערה כתבו רבותינו שלא יסית אותה עד סיום ליל הסדר ושתישאר עם המרכיבים שבתוכה כן הזרוע ביצה וכולי וכולי מלאה כמו שהיא כמובן שיכול לקחת ממנה אבל יכולים להשתדל אחר כך להוסיף על מה שיש בזה גם סגולה גדולה ועצומה תראו את זה בדף שאנחנו כתבנו לתינוקות מחלקים כל מיני פרסים כליות אגוזים וכולי כדי שירגישו שינוי ויתחילו לשאול את השאלות יש כאלה נותנים להם כל מיני מיני מתיקה כמובן להקפיד על הכל שיהיה בכשרות המדוקדקת והטובה ביותר בעבור פסח יש כאלה שנהגו לתת להם את זה דווקא אחרי שאלה של מה נשתנה כל אחד כמובן נראה לנכון כמובן צריך לתת להם לנוח בשבת ולא להגיד אנחנו הולכים לישון כדי שיהיה לנו כוח זה מכין משבת ליום טוב אלא הולכים לישון כדי שאינה בשבת תענוג כן הזכרנו בדברי באר הטב שמביא שרבי שמעון בר יוחאי בשבת הזאת לא היה אוכל סעודה שלישית שבת שכל לרב פסח במוצאי שבת לא היה אוכל סעודה שלישית אלא היה יושב ועוסק אברהמי בתורה כ יושב ועוסק בתורה וזה היה הסעודה השלישית שלו זה רשבי ככה מובא המאריל מביא את זה בשם האריזל תראו את זה בארט בסימן תמד אמירת הסימנים שאנחנו מתחילים את הסדר ה מקדש הורחץ כרפס יחץ יש כאלה נוהגים להגיד אותו בניגון מסורתי עתיק יש כאלה נוהגים להגיד אותו בכל מיני מנגינות שהם מכירים כל העדה לפי מנהגה יש בזה מעלה גדולה ועצומה כך מובא בספר יסוד ושורש העבודה בשער ט פרק ט יש להגיד את זה דווקא בפה וגם לפני כל סתדר וסדר זכיר עכשיו יחץ עכשיו קדש עכשיו זה אחרי ששר הוא קדש הורחץ עדיין יגיד עכשיו קדש עכשיו מקדשים על היין יתן להם קצת איזה תקציר של הלכה מה עושים שידעו בני הבית משנה שעברה שכחו יפה מאוד גם את הנרצה בדרך כלל שאין בו שום דבר לכאורה כן כן שכי רצה אלוקים את מעשרה וכולי וכולי גם אותו חייב לומר נרצה הנה עכשיו ישתבח שמו לעד שתדעו יפה מאוד נעבור בסיעתא דשמיא במרוצה עד קוצר הזמן לסדר הלילה קדש אנחנו לוקחים את יין בשיעור כמו שהזכרנו והכל ואנחנו מקדשים עליה השנה הסדר הוא יקנהז יין קידוש נר הבדלה וזמן לכן שוב פעם הכל מראש את הנר שהוא קלוע לצורך העניין או עם שתי פטילים שראוי להשתמש בו כאבוקה להבדלה יש כאלה מוכרים אותו פה בוויז'ניץ אני רכשתי יש כזה נרון קטן שהוא מספיק בדיוק עם שתי פטילים שיוצאים יש כאלה מכינים את זה לבד בבית לוקחים פטיל מעוד נר נוסף שמפרקים ומחברים את שניהם יחד או שמים פטיל צף בתוכו ופתחת לבעיה יש לך נר שהוא אבוקה לצורך ההבדלה אבל לא לשכוח בערב שבת אנחנו צריכים להדליק נר לפחות של 48 שעות או יותר שכדי שיהיה לנו מזה להדליק את נר ההבדלה לסדר הקידוש אז אנחנו מתחילים בסדר הקידוש יין בורא פרי הגפן לאחר מכן קידוש קידשנו מסב וציונו ותיתן לנו וכולי וכולי לאחר מכן יש לנו נר מברכים עליו ברכת בורא מאורי האש את הנר אנחנו מביאים אל השולחן אחר שהדלקנו ולכן לא טוב לקחת הנר של 48 שעות או 72 שעות למה הוא יש נרות כאלה שהשעווה שלהם נהפכת לנוזל עכשיו אתה תשיט אותו מפה לשם קיבית איסור כיבוי ביום טוב איך אתה קיבית לכן לוקח את הנרון הקטן הזה ממנו מדליק מניח אותו ואז הוא נכבא מאליו פתר את הבעיה עליו מברך בורא מאורי האש יכולים להעביר את זה הוא יכוון לפתור את כל בני הבית והם מעבירים מה שנקרא או כל אחד מסתכל מה שנקרא באצבעו לאחר מכן ממשיכים הבדלה ברוך המבדיל בין קודש לקודש כי אנחנו יוצאים משבת ליום טוב רבותינו הפוסקים כתבו שביציאת השבת אנחנו לא אומרים את החונתן אנחנו נגיד בתפילה בתפילת ערבית ותודיענו משפטי צדקך חוק משפטים וכולי וכולי וכל זה למה כי הערת שבת כהערת יום טוב נמשכת לכן גם הנפש יתרה נמשכת ולכן אנחנו לא מברכים במוצאי שבת הקרוב שזה אה נו ערב פסח אנחנו לא מברכים על הבשמים אדם רוצה אחר כך להשים כתוב בפוסקים שישים על שולחנו כל מיני מינים של ורדים ופסמים והכל לפאר ולתת ריח טוב לליל הסדר וכולי לכבד את המעמד של היום הקדוש והמיוחד הזה אבל לתת איך קוראים לו לתת א א נו בשמים על השולחן כדי לברך עליהם בורא עצה בשמים זה אנחנו ודאי שלא נוהגים לברך כי בקידוש הזה אנחנו בהבדלה הזאת אנחנו לא מברכים על בשמים ראיתי חידוש יפה בבוקר שישבתי ולמדתי ברוך השם נוסף לכל ההכנות והכל אנחנו צנו עשינו הכל מוקדם עכשיו אנחנו משוחררים בני חורין גם בימים הללו לשבת ולעסוק בתורה אחרת איך יש לאנשים זמן להגיע והכל ופה יש להם עוד תרכה והכנות מרובות לליל הסדר ברוך השם שמכינים הכל מראש ומסודרים ברוך השם כבר בית פסח יכולים מה שנקרא לשבת ולעסוק בתורה אז ראיתי שכתבו רבותינו שאחד מהמעלות של פסח אם תשימו לב איך נכתב פסח פ סח הסוף של המילה פסח אין לו צ'ופצ'יק אין לו איזה שוונץ קטן לעומת זאת שאר החגים סוכות בת יש צ'ופצ'יק קטן נכון רגל של התבועות אותו דבר יש איזה רגל על זה כותבים רבותינו לילה השמור רפאל תשמע את זה בשבילך לילה השמור מן המזיקים איזה מזיקים רבותיי זה ליל שימורים אין מזיקים למה אין מזיקים כי אין להם איפה לאחז אין להם את הצ'וקצ'יק כמו שאר המועדים לכן פס שבועות וסוכות המזיקים יכולים להתפס בו יש להם איזה קוץ קטן של התף שיכולים להתפס אבל פסח אין לו את הקוץ הזה שום מזיק לא יכול להזיק לעם ישראל לכן מעלתו של הלילה הזה היא כל כך גדולה ולמי שחשש אותו אדמור וכולי שהזכרנו שחשש לעין הרע לכן תיקן מה שנקרא את הדבר הזה שזה לא מזיקים ישירות אלא מזיקים בראייה כן לכן הוא תיקן את אחת גדיה כמו שהזכרנו שהוא סגולה נגד עין הרע לאחר מכן הברכה האחרונה אחרי ברוך המבדיל בין קודש לקודש זה ברכת שהחיינו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה צריך להגיד בשמחה כמו שצריך כדת וכדין והכל בא על מקומו בשלום בברכת שהחיינו אנחנו גם מכוונים על הדלקת הנרות שהאישה הדליקה כי היא לא אמרה שברכת שהחיינו היא יצאה ידי חובה בה שהחיינו שהיא עומרת בכוס היא גם שייכת בו היא גם מחזיקה ביד אנחנו מברכים אותו על קדושת ועיצומו של יום טוב אנחנו מברכים אותו על כל המצוות בלילה היינו צריכים לברך על אכילת מצה שהחיינו פעם ראשונה אוכלים מצה היינו צריכים לברך על המרור שהחיינו כל זה אנחנו פותרים בעצם בברכת שהחי חיינו וגם הגדול שבכולם זה כמו שאמרנו סיפור יציאת מצרים שגמו מדאורייתא שגם עליו אנחנו מכוונים בעצם ברכת שהחיינו ולכן אכילה של מצא קודם לכן דהיינו בליל פסח יש כאלה כמו שהזכרנו שהשולחן ערוך מביא שמשרים מזון שתי סעודות אז יש כאלה אומרים אנחנו לא רוצים איך אומרים להכניס שום דבר חמץ לא פיטות לא שום דבר אנחנו אוכלים מצות אז בלילה אין איסור כמו שמ ערב שבת אין איסור לאכול מצות האיסור הוא דווקא ביום יש רמבם ירושלמי וכולי שאז החמירו לא לאכול מצה אז נתנו להם פתרון מצה מתוגנת או מצה עשירה והבאנו את החמישה שיטות בדבר שהשיטה החמישית הסגרנו זה הבאר היטב שרשבי היה יושב בסעודה שלישית והיה עוסק בתורה בשתי הסעודות עצמם יכול לאכול פת כן המוציא לכם מן הארץ כמובן יקפיד על הזמנים והכל שיהיה כמו שצריך וזה הכל על מקומו בשלום אז אלו שאכלו לכאורה מצות הם חסרים בברכת שחיינו רבותיי הוא אכל מצות מה יעשה עכשיו מה איזה איזה איזה מיוחדות יש לו פה הברכת שחיינו לכן הוא מכוון אותה עדיין על אכילת מצה אבל גם על שאר המצוות שאיתם שאותם הוא מקיים בזה הלילה הואחץ כותב השולחן ערוך בסימן תעג סעיף ו נוטל ידיו לצורך טיבול ראשון ולא יברך על הנטילה הרמבם דעתו שמברכים על הנטילה הזו על נטילת ידיים בני ספרד ואשכנז לא נהגו כן כן אלא כדת השולחן ערוך שלא מברכים על הנטילה הזו ואוכל בה פחות משיעור של כזית בני תימן שנוהגים כל השנה בלדים כן שנוהגים כל השנה כדעת הרמב"ם מברך על נטילה לצורך רילה דברים שטיבולה ממשקה הם בליל פסח מברכים ואוכלים כמו שאמרנו את הכזית של הכרפס אדם שטעה בטעות כהרגלו נוטל ידיים מברך טעה וברך על נטילת ידיים כן כן אז כשיבוא שוב פעם לבר אין מה לעשות אוכל את הכזית קרפס ונגמר הסיפור ומה יעשה עכשיו בנטילת ידיים של מוציא מצה שאז הוא נותן ידיים בברכה לא יברך לא התשובה היא יברך ודאי הדבר הזה בגלל שזה הפסק וכולי אז ודאי זה גם נטילה שנייה שהיא החובה אז לכן גם בא הכזית הזה לא הועיל לו להציל אותו מה שנקרא מברכה לבטלה שהוא בירך את הנטילת ידיים הראשונה אבל מצד שני הנטילת ידיים השנייה היא המועילה והיא המזומנת בעבורו לנטילת ידיים וברכת המוציא כרפס אנחנו לוקחים כרפס בשיעור כמו שהזכרנו שהוא פחות מכזית יש כאלו שמטבלים אותו בחומץ ומברכים עליו בורא פרי האדמה ואוכלים ולא מברכים אחריו יש כאלה א נו שטובלים אותו במי מלח כן או במיץ לימון כמו שכותב הבן איש חי צריך לדעת שהכרפס הזה לא יהיה טבול מראש שלא יהיה כבוש כן שלא יהיה כבוש אלא מגיע תובלים אותו אז מי שמכין מי מלח להכין אותה מראש מערב שבת מצלימון מערב שבת מוכן לו הכל טובל את זה ונגמר בזה אנחנו מכוונים בברכת האדמה לפת לפתור את המרור שלנו ולכן היות ונטלנו ידיים יבוא האיסטניסט ויגיד לו אני לוקח עם המזלג אז אחד באמת שלוקח עם המזלג וטובל לא צריך ליטול ידיים כי כל הדין שתקנו רבותינו נטילה זה בדבר שאתה טובל אותו מה שנקרא במשקה ואוכל אותו ולא שאתה לוקח עם המזלק וטובל אותו בזה לא תקנו נטילת ידיים לכן עיקר הדין תופס ביד שלו פחות מ-15 גרם טובל אותו ואוכל אותו כן איזה ירק אנחנו מטבילים אז המגן אברהם כותב לכתחילה לוקח קרפס הבן איש חי כותב על פי הסוד יש להקפיל שיהיה טיבול זה בירק הנקרא קרפס והוא סלרי ולא בשאר ירקות וכן נהגו בני ספרד האשכנזים לעומת זאת חג התפוח אדמה אצלהם הם לוקחים תפוח אדמה יש כאלה שלוקחים דברים אחרים התימנים לוקחים פטרוזיליה כן זה הכרפס זה המסורת של הקרפס יש כאלה שנוהגים לקחת עלי צנון כך מובא בשולחן ערוך המקוצר כן לוקחים עליי צנון וטובלים כמנהג בני תימן יש מבני תימן שנוהגים לטבול אותו בחרוסת והנוהגים לברך על הנטילה יזהרו לעשות את החרוסת רכה מאוד כן ולא קשה שאם היא עבוה לא צריך נטילה אבל אם עכשיו נפל לו פה חרוסת פתאום יצא לו מהמקרהר נהיה לו עו כה זה מוצק אז ידלל אותה קצת עם איזה משקה מלמעלה כמו יין שנוהגים להוסיף החרוסת וכולי ידלל אותה יותר ואז יהיה ראוי מה שנקרא לטיבול של הקרפס כן האכילה של הכרפס כפי שהזכרנו לא מבר ברח בורא פרי אדמה מתכוון על המרור וברכה אחרונה לא מברך היות וזה פחות מכשיעור החידה פוסק שלא צריך הסבה באכילת הכרפס וזה על פי הסוד והבן איש חי גם מביא את זה בשנה ראשונה פרשת צו באות לב רב כ החיים סופר מביא את זה בסעיף קטן כז האור לציון לעומת זאת כותב שכן עיקר שאין צריך עשבה כיוון ששומרים שצריך הסבה על כן כדי לצאת מן הספק צריך לאכול מעט בלא עשה בה ומעט בעשה בה או לציון לתפוס את שני ה דברים יש שכתבו שזה מכתבי תלמידה ולא הוא בעצמו כתב את זה וכולי מה שנקרא הדעה קדומה לגבי השוט לכן מנהגנו כמו שהזכרנו לעשות כדעת החידה והרב הבן איש חי שלא מסבים באכילת הקרס יחד כותב השולחן ערוך יקח מצה אמצעית ויבצן לשתיים ויתן חצי על אחד המסובין לשומרה לאפיקומן ונותנים אותה את המפה וחצי השני ישים בין שתי השלמות ויגביע הקערה שיש בה את המצות ויאמר לך מה ניה עד מה נשתנה כך פוסק השן ערו בסימן תעג בסעיף ו אופן בציעת המצה כותב הבן איש חי מנהג על פי הסוד הוא לחתוך את המצה בצורה של ד' ועות ו רבותיי החיתוך לא צריך להיות סימטרי אם עושים את זה במצות רכות זה הכי טוב אם עושים את זה במצות דקות אז זה ציור במחשבה כן לא עכשיו להתחיל להנדס לי את זה ופתאום יצא לו והכל התפורר לו ולא יצא לו לא ו ולא ד' הוא אומר מה לא יצא לי חביבי לא יצא לך כי זה לא יכול לצאת לך ו וד הכוונה היא במחשבה כן יפה מאוד בדרך כלל שעושים את זה מה שנקרא איך אומרים באופן אה שגרתי ולא שהם מתכוונים והכל זה יוצא הכי טוב הנה זה ו' אז פעם עשינו את זה ככה בשולחן חי אלים ש איפה ו' אני לא רואה פה ו' אבא כן ו במחשבה זה לא ו ב זה עצמו כנל ד' יפה מאוד נהגו הילדים לחטוף את האפיקומן המקור למנהג הזה הוא מנהג א קדום כן יפה מאוד בני ספרד לא נהגו בזה כי זה מביא אחר כך מחלוקת ומכות כן אז לא נהגו לחטוף את האפיקומן אלא מצניעים אותו וכולי ואז מחפשים את האפיקומן יש שכתבו למה לא לנהוג בדבר הזה כדי להרגיל אותם חס ושלום לגנבה אתה מרגיל אותם עכשיו לגנוב אה ועוד הוא מקבל שכר על הגניבה הזאת אה בכלל הגדלת לעשות לכן אמרו אל תיתן לגנוב שים את זה וכולי כן שמתבגרים כבר לא מחפשים אחרי האפיקומן כן אז נותנים את זה יותר לקטנים והכל זה חלק מה שנקרא מהזה אבל צריך להתנות איתם מראש שזה יהיה עד קודם חצות שימצאו את זה כן אחרת אתה לא נותן להם את זה אתה לא מחביא להם את זה למה זה לא יצא מצב שהם לקחו את זה מצאו ויחביאו את זה בלי שתידה ואז יגיע כבר זמן של אכילת הפיקומן ואתה עכשיו איך אומרים מתחיל לעשות איתם מקח וממכר לא אני רוצה מתנה יותר גדולה מה קנית לי מה לא קנית לי לכן לעשות את זה בצורה חכמה גם עם הילדים כן יש שנהגו ליתן את האפיקומן על הכתפיים שלהם זכר ליציאת מצרים שנאמר משארותם צרועות בסמלותם על שכ חמ כך מובא במשנה בורה ואר תה בשם המרשל ששם אותה בתוך מתפרד ומשלשל אותה על כתפיוף והולך לאחוריו כארבע עמות ואומר כך היו אבותינו מהלכים משארותם צורות בשמלותם הראשונים גם הביאו את המנהג הזה ומובא גם בספר בית הבחירה מנהג אנשי מרונקו ובאל החמדת ימים גם הביא כן מגיב לא מפסיקים באמצע האגדה רבותיי מרגע שהתחלנו כמו שאמרנו מדברים דברים בטלים בלילה הזה אז אז אין זמן גם להפסיק מתחילים באגדה לכתחילה לא מפסיקים שום אכילה שום שתייה עד ברכת גאהל ישראל שהוא סיום האגדה רוצה קצת לשתות לפני תשתה קצת מים לפני אין שום בעיה שיחה שלא קשורה לענייני הסדר תקרא תמשיך אתה וכולי לספר וכולי לא אמרנו מספרים ולא מדברים אדם קורא את האגדה מי הוא הקורא באגדה בעל הבית סתם אדם אז יש כאלו שנוהגים שרק בעל הבית קורה אבל הוא לא קורבן פסח כן יש עוד אנשים כולם צריכים להשתתף בשביל זה כולם נחו וישנו והכל כדי שיהיה מה שנקרא לילה חווייתי לא סתם לילה עם הרגשה טובה לכן קריאת האגדה צריכה להיות מחולקת בצורה מסודרת בעל הבית הוא הבוס הוא מחלק לכולם בצורה מסודרת את קריאת האגדה וככה הכל בא על מקורו בשלום אם לא יודעים לקרוא יש כאלה לא למדו לימודי ליבה כן אני תמיד מסתלבט על בבריתות שאני מגיע לא על המצווה חס ושלום על האבי הבן לא תמיד הוא ככה יודע איך אומרים לא סיים יסודי זה נקרא צוחקים על החרדים רק לא לומדים לימודי ליבה אומר לו אתם החילוניים גם לא יודעים לקרוא בוא ניתן לך לקרוא בבקשה כמה פסוקים אתה מגמגם שמע ישראל השם מלך השם הלך וכולי אז כלם תלמד לקרוא אחר כך תצחק על החרדים שלא למדו לימודי ליבה אז כן אז אם יש כאלה אנשים השם ישמור שלא יודעים לקרוא כמו שצריך להכל אז איך אומרים בעל הבית נהיה קורבן פסח אז לפחות הוא צריך לדעת לקרוא כמו שצריך ולבטות נכון והכל ולא להגיד טוב זה את הקטע הזה נדלג נקרא שנה הבאה בוא נעבור לשולחן ערוך או להפיק אומן כן יפה מאוד יש שנהגו שבעל הבית קורה בכל רב ושאר העם קוראים את זה מה שנקרא שער המסובים בעצם שאר בני הבית קוראים את זה בלחש יש רבותינו שכתבו לנהוג כן הטוב ויותר כמו שהזכרנו לעשות לכתחילה כך כותב גם הרב אלישיב שכל אחד ואחד מהסובים יאמר בעצמו ולא יצא ידי חובה מאחרים החלקים הגדולים והעיקריים כמובן שיקראו אותם האנשים החשובים בעלי הבית וגם לא לשכוח את הקטנים גם להם לתת והגדת לבנך את ה מנהגי ה האגדה להגביע את הצלחת הבן איש חי אומר כשאומר הלך מעניה הלך מעניה מגבע את הפרוסה מנהגון לכפול את הפסקה הזו ג' פעמים לומר אותה כך חוזרים עליה שלוש פעמים אחר כך מצווים להניח את הכרה בסוף השולחן ומוזגים את השני שלפנינו כדי שישאלו הילדים מה נשתנה הלילה הזה לאחר מכן עבדים היינו מגישים לפניו את הקערה וכשהוא אומר אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן מנהג יפה ונכון לאחוז חצי המצה תמונה לאפיקומן להראות לבני המסיבה בעצם כן אלה שמסבים שהוא זכר לפסח כשמגיע לביישי שעמדה אוחז את ביד ימינו שמזגו לו ומכסה את הפת ולאחר מכן ממשיך הלאה בשאר קריאתה ויזהר לכסות את הפת בכולת שלוקח את בידו למה משום כבוד הלחם כן כמו שאנחנו עושים בערב שבת בקידוש שמכסים את הלחם היינו אך פה כך כותב הבן איש חי בפרשת צב שנה ראשונה לכות פסח עוד לג שופכים מהכוס [מחיאות כפיים] רבותיי רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצח עדש באכה והילדים אוהבים לשפוך את הכל ואז שתמזוג להם עוד אז הקטנים לא חייבים לעשות את זה אנחנו נוהגים עכשיו רק הגדולים עושים את זה יש כאלה שנותנים לכל אחד אבל להגיד להם מראש ש הופכים מעט מעט לתוך קערה יש מרבותינו שכתבו לקחת דווקא כלי שהוא פגום ואז לשפוך שפוך לתוכו אמרתי לכם גולה נגד שכנים טובים כן גויים כן לא יודעים לשפוך להם שם את היין הזה ובעזרת השם אותה שנה כמו שהיין עם כל המרעין בישין שמה גם כבודו של השכן מסתלק כן אז זה דצה חדש בארחב א דם ואש ותמרות השן ודם צפרדי הכינים הרוב הם 16 סך הכל איך אומרים שפיכות שאנחנו עושים כנגד 16 פרקים בחמש האצבעות ובזרוע של כף היד יש בזה עוד סימנים הבאתי את זה בדף מי שירצה יעיין שמה מה כל הסגולה של ה-16 האלו מה המשמעות שלהם בכתבי אריזל מופיע שם דברים וסודות גדולים לעיין שמה מברכים ברכת הגפן על שני כותב השולחן ערוך שותה שני ואין מברך עליו האם לברך או לא אז מנהגנו שרק על ראשונה ושלישית מברכים שחון ערוך פוסק את זה להלכה שותה שני ואין מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על של קידוש ועל של ברכת המזון וכן נהגו הספרדים שלא מברכים על שני הרבה מעדת יוצאי תימן השמים כן אה נו נוהגים גם שלא לברך כמו הספרדים התימנים הבלדים הם נוהגים לברך על כל על כל וכוס כמנהג בני אשכנ נז שגם הם מברכים על כל וכוס וכך כותב הרמו המנהג בין האשכנזים לברך ברכה ראשונה על כל וכוס כמובה בסימן תד סעיף א' מגיעים לרוחצה נוטל את הידיים כדת וכדין של נטילת ידיים ודקדוקיה והידוריה וכולי כך פוסק השולחן ערוך בסימן תע סעיף א מברכים על הנטילה הזו א על נטילת ידיים לא מסיחים את דעתו מנטילת ת הידיים כן אם לא שיח את ידו כן אם הוא שמר את הידיים שלו נקיות מנטילת הידיים של הכרפס מה יעשה עכשיו לכאורה הוא נטל ידיים הידיים נקיות שמר אותם אז כתוב שיפסול הגע במקום מה שנקרא מתונף כן קודם שנוטל את הידיים שנית ואז כן בקיר או בכיסא או חטט באפו וכולי ואז כמובן לא בלעיני הבריות כן משום כבוד הבריות וכמובן א נו א יכול ליטול את היד ידיים אחר כך לכתחילה כמו שצריך כי דין של נגיעה במקומות המכוסים מחייב את האדם נטילה בברכה כך כותב הביאור הלכה בסימן תעיבור המתחיל ליטול את ידיו יפה מאוד מוציא מצה לוקח את המצות כסדר שהניחם כהן לוי ישראל כן שים אה אה נו כן נגד ג' אבות אברהם יצחק ויעקב גם בזה הבאתי איזה מספר טעמים כדאי לעיין שם בדף משהו נפלא אז לוקח את המצות כסדר שניחם כשהפרוסה בין שתי השלמות אוחז אותם בידיו מברך המוציא אחר ברכת המוציא מניח בידיו את המצה השלישית ואחר כך מברך על המצה השלמה והפרוסה על אכילת מצה בוצע מהמצה העליונה ומהמצה הפרוסה יחד לא מדבר כן מהמוציא עד כורך כך פוסק השולחן ערוך בסימן דףה סעיף א המשנה ברורה שם ועל זה מכוונים מצוות עשה מן התורה של אכילת מצה כן כן שהזכרנו זה וסיפור יציאת מצרים ואנחנו מכוונים גם באכילה שלנו לפתור מעכשיו את אכילת אפיקומן כדי לא לברך עליו שוב כך מובא בשער הציון בסימן תעה סעיף קטן ד עכשיו מה יעשה כולם מסתכלים עליו שהוא לא עס זה מכובד זה לא מכובד כידוע דרכו של הבוצע שהוא דווקא א נו אוכל ראשון מסיים ואז הוא בוצע ומחלק לשער האיך קוראים לו כן לשער המסובים את את מהמצות שלהם או ממש שקלו להם מהכזיתות שלהם הכל מסודר אפשר לשים את זה גם מראש לפניו בקערה אחת גדולה ואז הוא נותן לכל אחד השקית שלו נתן לנו את הבעיה עוזה את זה מה שנקרא כדד וחדין את המצות אנחנו טובלים כהרגלנו במלח ראוי גם את המלחיה של המלח לנקות להכשיר וכולי הנה היום העידה החרדית פרסמו שיש מחסור בשווקים בסוכר בדץ העדה החרדית קיימים סוכר בהשגחת הרבנות קריית גת של סוגת כן סוגת לכן זה נקרא סוגת המפעל הוא בקריית גת כן וקיים מחסור לכן ישתדל כל אדם פה בחנות ברוך השם יש בשפע שתדל לכל אדם לרכוש אך ורק הבדצים המהודרים ביותר לדברים הללו על זה אנחנו טובלים כפי שכותב השולחן ערוך בסימן תע סעיף יא את המצה במלח על דעת הרמה מה אומר אל תטבול את זה בכלל כן אנחנו נוהגים גדשולן ערוך ולכן אנחנו טובלים וכולי יפה מאוד הבן איש חי מביא וגם מובא בספר דעת תורה בשם ספר התיקונים בתיקון סט גם לפי הקבלה לא טובלים אותו במלח הכף החיים אמר רגע מה נעשה מצד אחד מקובלים מצד שני שולחן ערוך בוא נעשה פשרה באמצע אז הוא אמר מעין פשרה טיבלו במלח ומיד הורידו הורידו את המלח מעל המצה ואוכל אותו בלא מלח כך הוא מרוויח את שני הצדדים כן מצד אחד הוא טבל אותו הרוויח את דעת השולחן ערוך מצד שני הוא מנהר אותו מהמלח הרוויח את דעת רבותינו המקובלים וככה יצא מה שנקרא ידי חובת כל השיטות הנציב כתב לא להניח בכלל מלח על השולחן בליל הסדר לא יניח זה קצת קשה הדבר הזה כן אז זה מה שהוא כותב כמדומה דעת הנציב הגאון רבי שלמה זלמן ארבח כתב את זה סליחה באגדה שלו על פי פסקה עמוד 184 הערה 584 שכמדומה דעת הנציב שאין מניחים מלח כלל על השולחן וליל הסדר אופן אכילת המצה לכתחילה כמו שאמרנו אוכלים את כל הכזית בבת אחת באופן שמכניס לפיו חתיכות מטלות קטנות מעט מעט וילעס אותן ולא יבלא עד שיכניס לפיו שני כזיתים ואחר ששני הכזיתים יהיו בפיב יכול לבלוע כל הכזית בפני עצמו יש להקפיד מאוד ללעוס את המצא היטב כדי לעקל על הליעה כן שלא יסתכן לא יחנק וכולי אבל אין לדחוס בפי ולאכול במהירות מופרזת מכיוון שאין זו צורת אכילה במצוות שלנו שעשויות רקים קשים ולכן במצות סליחה שלנו שעשויות רקים קשים ולכן הדרך הראויה היא שיאכל כשיעור הראוי ברציפות ובזריזות וטו לו אז זה מביא השולחן ערוך בלשונו יאכלם בעשב ביחד כזית מכל אחד ואם יכול לאכול שני כזדים ביחד כן ככל שזה מצות דקות ולא רכות אז יאכל של המוציית א תחילה ואחר כך יאכל את הכזית של אכילת מצמורה בסימן תע סעיף א' שיעור הזמן תוך כמה זמן אני צריך לאכול את הכזית את הכזיתות תוך כמה זמן אז השיעור הוא שאמרו רבותינו כדי אכילת פרס זה השיעור שאנחנו צריכים לאכול מה זה כדי אכילת פרס איזה זמן זה אז כידוע הזמן הוא כרבע דקות תוך ארבע דקות צריך לאכול את הכזיתות אדם שהוא זקן חולה קשה לו יש לו שיניים לא מקצועיות שלו כן תותבות וכולי או שהוא עשה טיפול שיניים לפני כמה ימים והשיניים שלו כהובות עדיין יכול להקל ולאכול תוך שש שבע דקות אבל לא יותר מתשע דקות לכן תזכרו לא מדברים אתה תדבר עכשיו תבוא זה וכולי ואז הפסדת מה שנקרא החזון איש היה נוהג בשלוש דקות לאכול צריך להיות מקצועי באכילה צריך לעשות תרגול כמו שאמרנו עם קריקרים צריך לאכול בצורה מהירה להרגיל את עצמו לאכול בצורה מהירה כמובן לא שהוא נותן ביס ובולע זה גם לא בריא לגוף שלו כן גם האגרות משה כותב את זה תוך שלוש דקות לכתחילה רבותיי יש להחמיר ולחוש ששיעור כדי אכילת פרס הוא כשתי דקות יפה מאוד כן אז מי שיכול לעשות תוך שתי דקות זה בן אדם מקצועי מכונה צ'יק צ'יק צ'יק הוא אוכל מהר יפה מאוד לכן אנחנו לוקחים את הרכות עם יותר קלות ללייסה יותר קלות לבליאה ובכך פתרנו את הבעיה לא נוטרו לך פעורים שום דבר הכל בעל מקומו בשלום ממתי אנחנו מונים את הזמן הזה כמו מהלישה או מהשולחן שהבצק של המצות מגיע משפיחת המים והקמח או שאנחנו אז פה יש לנו מדד אחר יש שכתבו מרגע שהכנסת לפה שלך אז אתה מה שנקרא עם השעון סטופר אי אפשר לעשות כן זה יום טוב אתה עם השעון שלך מסתכל בדיוק את הזמן עוקב אחריו בדיוק שיש שתיים שלוש דקות או ארבע דקות יש אומרים מרגע שהתחלת לבלוע אז אתה מודד את הזמן כל אחד ושיטותיו דעת האור לציון דגרה של ישיב וכולי אדם לא יכול לאכול מצה קשה כמו שאמרנו אדם זקן או חולה וכולי פתרון כמו שאמרנו נו לטחון אותה שיהיה פירורים לאחר מכן אחרי הפרורים קצת הוא מרגיש מחנק יכול בסיום האכילה לשתות מעט מים עוד יותר קשה לו כמו שאמרנו ירטיב את זה במים אבל לא במרק או במיץ כמו שהזכרנו כדי שלא תהיה מה שנקרא מצא שרויה אמרנו דעת המשנה ברורה להחמיר כן זוכרים שגם במים לא לכן אוכל אותה כמות שהיא אדם רוצה לאכול את זה עם סלטים אשתו קוראים לה סלטים סלט זה סלט זה אומר מה אסור לי לנשנש את זה שאל אותי בשבת מישהו כבוד הרב אסור לנשנש את זה עם סלטים קצת משהו חצילים קצת זה גמבה מה אז לא אוכלים זה מצת מצווה צריך לטעום את העמה בדיוק את עם המצא לזה אנחנו חיכינו כל כך ועכשיו אתה מפסיד לכן ברגע בג שאתה תטעם את זה עם עוד משהו אתה מבטל לטעם המצעם הסלט יהיה יותר בפה מאשר טעם המצע לכן כותב הרב אור לציון לא יטעם את זה עם שום דבר אלא כמו שהוא כל המרבה באכילת מצה בלילה הזה הרי זה משובח שכן בכל אכילה מקיים מצוות עשה נוספת מן התורה אני לא אחרי לגבי הקלוריות אבל איך אומרים אחר כך מה שנקרא יעשה עבדו בשמחה כמו שצריך כן אכילת מרור כותב השולחן ערוך ואחר כך יקח כזית מרור וישקיענו כולו בחרוסת ולא ישהנו בתוכו שלא יבטל את טעם ירירותו ומטעם זה צריך לנער החרוסת מעליו ויברך על אכילת מרור ואוכלנו בלא הסבר כשמברך על אכילת מרור יכוון גם על המרור שיאכל בכורך ולכן אדם שוטף את החסה שלו ביום שישי צריך לשטוף אותה ולבדוק אותה בצורה מדוקדקת כפי שאנחנו יודעים ונוהגים ולא לשייר אותה שם עם מי מלח או חומץ ואז הוא עושה את העלים כמושים זה נהיה עכשיו כבוש כבוש כמבושל דמה לא יצא בזה ידי חובת האכילה יש כאלו שמקפידים לקחת דווקא את הגזע ולא את העלי עצמו כן בהם הוא לא יכול לקמוש אותם ואז יוצא בהם ידי חובה כמו שסליחה הוא יכול לקמוש אותם אבל בהם יוצא יותר ידי חובה אפילו אם הם קצת יבשים בני ספרד נוהגים לקחת חס על המרור האשכנזים כמו שהזכרנו לוקחים חרין שזה חריף כן יש כאלה לוקחים חרין עם חסה מה שנקרא משלבים את שני ה דברים שנקראים לשתי השיטות ואוכלים אותם זה נקרא מיני מרור כן מצרפים אותם יחד אז רבותינו כתבו שיש לה ככה דווקא מהקלחים ולא מהעלים עצמם כי העלים הם יותר מתוקים מהקלח כלח שהוא יותר מר יותר מהר קורך קורך נאכל זכר למקדש הלל שהיה קורחן ואוכלן כותב בשולחן ערוך הרגח נוטל מצה שלישית הוא בוצא ממנה כזית וקורחיים המרור כזית וטובלה בחרוסת ואומר זרך למקדש כי הלל ואוכלן ביחד בעשבה ומשבירך לכילת מצה לא יסיח בדבר שאינו מעניין הסעודה עד שיאכל כריכה זו כדי שתעלה ברכת אכילת מצה וברכת אכילת מרור גם לקריכה זו כך פוסק השולחן ערוך בסימן תעה סעיף א' וצריך שכניס לפיב בבת אחת כך כתב המשנה ברורה בסעיף קטן כב ומנהג בני ספרד לומר את הנוסח זר למקדש כלל זקן שהיה כוכוכלן בבת אחת ולא חוששים להפסה כך כתבו רבותינו נוהגים לטבול את זה מעט בחרוסת ומנערים את זה ולכן לא ישקיע כמו המרור את כל הקורך בפנים אלא הטובל מעט מנער ולאחר מכן אוכל הוא רוצה מה שנקרא לעשות לו איך אומרים ממרך על גבי המצה שלו אין שום בעיה יכול זה אבל לא ישים יותר מדי יסביר לו כן צריך להרגיש את המרירות זכרטית וכולי אז לכן מעט עושה ולא לעשות לא עשה ככה רוצה לאכול עם זה מה תעשה זה הבן אדם רוצה לאכול ככה הסברת לו לא מבין שיאכל אותה יפה מאוד שולחן עורר לא מרבים באכילה לא יאכל מדי ולא ישתה מדי למה כדי שלא יאכל אכילה גסה את האפיקומן כך פוסק הרמה בסימן תעו סעיף א' בלילה הזה לא נוהגים לאכול צלוי יש שכתבו שכן נוהגים לאכול צלוי סגולה כ הבאנו איזה סגולה לרווקים שעדיין לא התחתנו יקח את הפול פולקה כן לנוגים לאכול צלי בלילה הזה ויאכל אותו למה זה לא צלי ממש של קורבן פסח אלא זה זכר אלא וכולי ואלה שחוששים ולא אוכלים נוהגים לאכול את זה למחורת יכולים לאכול את זה מה ישים בזה יכול לשים חתיכת כמו שאמרנו פולק זרוע כנף של עוף כן על זה הדרך את זה הוא יכול לצלוט אותו צולים אותו מערב שבת כי במוצץ שבת אנחנו לא יכולים לצלוט אותו יש דיון בדברי רבותינו האם אפשר לצ לצלוט אותו במוצאי שבת ממש ושעסרו משום זה כדמה לקורבן פסח יש כאלה שהתירו וכולי כי זה רק זכר עדיף להימנע מזה לצלוט אותו מערב שבת לשים אותו במקרר עטוף ולאחר מכן כדי שיהיה לו מתאים מה שנקרא לקערה לליל הסדר אם בישלו אותו במקום לצלוט אותו רשאים לאכול אותו אין איסור של אכילת דבר מבושל של זה מנהג התימנים כמו שהזכרנו מותר לאכול צלי בליל פסח יפה מאוד כך מובא באור לציון בחלק ג פרק טו אות כן הסבב הסעודה לכתחילה יעשה במשך כל הסעודה ובדיעבד יצא מצוות הסבב בכזית מצב ארבעת הקוצות כפי שכתב הרמא והמשנה ברורה ובזמננו נוהגים להקל שלא לאסף כל הסעודה משום שבזמננו אינה הרגשה של דרך חירות כמו שאמרנו נשתנו הטבעים וכולי אז לחיוב אנחנו עושים לדברים שהם לא חיוב אם רשע יכול יכול לא יכול לא יסף נוהגים לאכול ביצה ביצה יש בה כמה טעמים אחד מהטעמים הנפלאים ששמעתי השנה כי מדומן היא בשם האורחות חיים כותב כב לילה שנופל בו כן היום בשבוע שנופל בו ערב פסח נופל בו ערב תשעה באב כאילו תשעה באב כן פסח נופל בו תשעה באב אי לכך שהקדוש ברוך הוא מה שנקרא נתן להם הרי הם בכו שם בחייה לחינם אמר הקדוש ברוך הוא בכיתם בחיה לחינם אתם תבקו בחיה לדורות אז הקדוש ברוך הוא לא רצה מה שנקרא לתת להם את כל הצ'פחה באותו זמן של הבחייה שלהם אלא הותיר להם משהו מה שנקרא לעתיד לבוא מה זה הנקרא בחיה לעתיד לבוא כל שנה ושנה שאנחנו נוהגים לכן זה אחד הטעמים כותב אורחות חיים שנוהגים לאכול ביצה למה שמקור אכילת הביצה שמובא בשולחן ערוך זה זכר לאבלות איזה אבלות יש בליל הסדר אין אבלות יום טוב אין אבלות מפרסיה פה איזה אבלות אלא הכוונה על אותה אבלות מה שנקרא שמצטערים שבגינה נהיה לנו חורבן בית המקדש ולכן זה יוצא שניהם באותו יום בשבוע גם ליל פסח גם פסח וגם תשעה באב זה חידוש נפלא של האורחות חיים המנהג עוד טעם נוסף אנחנו אוכלים זכר לקורבן חגיגה יש עוד טעם היות וביצה ממהרת להתבשל ולהיות מוכנה לאכילה ככה אנחנו נוהגים לאכול את הביצה בלילה הזה לרמוז לבורא עולם שאנחנו מבקשים שימר לנו את הגאולה השלמה שנזכה לה במהר בעמנו אמן ואת בניין בית המקדש וביד משיח צדקנו לכן נוהגים לאכול את הביצה הבאתי בזה כמה טעמים תראו בעזרת השם בדף שנפרסם רפאל אתה תיקח על עצמך כן נפרסם את זה בעזרת השם כן יפה מאוד מנהג יוצא מרוקו באכילת אורז ופסח בוא נראה אוכלים או לא אוכלים המנהג הוא הפשוט בכל הרי המערב הפנימי להימנע מאכילת אורז ופסח מחשש וכולי אולי שתחנו עמו מורסן אפשר לזעייפו בקמח משום תערובת חיטים כלופים וכולי היום בימינו שזה יותר מה שנקרא איך אומרים שמרני ומדוקדק ומוקפד ואפילו מביאים לך את זה כבר ברור פעמיים לא יודע מי בר את זה אבל מביאים לך ברור פעמיים וכולי שגם על זה מאוד קשה לסמוך בפרט על הקשרויות הללו אנחנו נוהגים לברור אותם למישהו שאוכל ג' פעמים כמו שצריך גידין כל הקטניות כולם וכולי אני זוכר בשנים עברו פעם שהייתיגר תור נשוי טרי אז אה אחת הסבתות הזקנות שהייתה גרה בבניין קומה ראשונה ראיתי אותה שבוע לפני פסח יוצאת לחצר פותחת את כל הסקיקים של התמציות תה תמציאות תה והייתה בוררת אותם בשמש אחד סקיק סקיק את כל העלים ואז הגעתי אלה אמרתי לה סבתא מה את עושה זה כשר לפסח היא אומרת לי יא חביבי בוא תראה פה כמה ג'וקים מצאתי בוא תראה פה כמה דברים שלא שייכים לתם מצאתי תראו איזה יראת שמיים של הדורות הקודמים איך היו בוררים את אומר משגיח בררת כן בררתי השם ישמור ויציל אתה מאכיל את האנשים מכשיל אותם לא מבררים דקדקים את הכל כמו שצריך אשריהם ואשרי חלקם וככה צריך לנהוג ככה צריך לנהוג לא פעם בשנה שהם עושים טובה בודקים את התבלינים ולכן אתה רואה את הצבע של הפפריקה שבחנויות עכשיו שמוכרים שהוא כשר לפסח אדום וזורח כמו שאצלנו כל השנה לא שהם בודקים כמונו כן אבל אתה רואה אותו אדום וזורח כל השנה למה כי לפסח הם מדקדקים לא לשים את זה עם כל הלכלוכים וכל הגבעולים והכל לא מבחינת שאר הדברים לא חס ושלום שאני מוציא לאז יש כנראה שיש מקומות שגם כן עושים את זה אבל עדיין זה לא כמו שאנחנו עושים אצלנו ותראה את הפפריקה של כל השנה יש להם שחורה משחור השם ישמור מבהיל מכניסים ככה ותוחנים את הכל ולא נודע כי באו אל קרבן על המתחנה את הכל בדץ יאכלו ענבים ויזבעו השם ישמור כן אז יש מרבותינו שכתבו יבוא עכשיו מרוקאי יגיד חביבי אני לא יכול לשנה אני החלטתי תי לעשות התרת נדרים ולאכול אורז יכול או לא יכול התשובה היא לא יכול כן כך כותב הגרה של ישיב בני מרוקו אינם יכולים להתיר נדרם כן הביאו את זה עוד פוסקים וכולי נהגו שלא לאכול מנהג אבותיהם בידיהם צריכים להמשיך במנהגם לעשות כדת וכדין את המנהגים לולי המנהגים איפה אנחנו המנהגים אלו מה ששרשו ושמרו את המסורת של עם ישראל גם לרחוקים ביותר ביותר ביותר תראו את כל אלה במוצאי הפסח שעושים מימונה חילונים אני מדבר מה הקשר שלך לממונה מימונה זה חג האמונה אתה עכשיו מאגד את האמונה שלך כלפי השם יתברך דרך אגב אחד מהטעמים בסיום ליל הסדר כותב לפתוח את דלת הבית לא רק באמירת כל דכפין יתב יהול וכולי אלא גם בסיום ליל הסדר ויש כאלה מרבותינו שכתבו לו לנעול את דלת הבית בלילה לא פה הוא נותן מתכון לגנבים כן שיבואו בליל פסח כי זה לילה שמור מן המזיקים ליל שימורים כן אבל לא לנעול למה כי בכוח האמונה שלנו שהקדוש ברוך הוא עכשיו מביא את הגאולה מביא את מלך המשיח אז יהיה לנו איך אומרים קושי לפתוח את המנעולים כדי לרוץ לקבל פני משיח צדקנו לכן כתבו מרבותינו לא לנעול בכלל אל תנעל תשיר פתוח נגמר הסיפור ליל שימורים תאמין באמונה שלמה לילה שמור מן המזיקים כל אחד לפי דרגת האמונה שלו כן יגידו מה השתגעת כבוד הרב מה פתאום אני חייב לנ נעاعול אתה יודע מי גר אצלי באזור יש כאלה שכל השנה לא נועלים אז כל שכן וכל שכן בליל פסח שמשאירים את הדלת פתוחה ולא חוששים ושום דבר יפה מאוד כן צפון לפי קומן כתב השולחן ערוך לאחר גמר כל הסעודה אוכלים מצר שמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח אני אאכל על השבא סובע וכלנו בעשבה ולא יברך עליו יהיה זעיר לאוכלו קודם חצות שולחן ערוך סימן תעזי א' כן אז הרב אליושיב כותב שראוי להחמיר לחוש לשיטת הפוסקים שיש לחשב את זמן חצות מצאת הכוכבים עדע עלות השחר שהוא כ-20 דקות קודם הזמן המופיע בהלוחות וכולי כל אחד הנהג כן יהיה מנהג הדברים פרסמנו את הזמנים ברוך השם שם הזמנים מדוקדקים ניתן להשתמש בזמנים הללו ולעשות אותם כדת וכדין קודם חצות ואז יאכל את האפיקומן הבן איש חי כותב על דיני אפיקומן אחר שגמר סעודתו יאכל בשמחה את האפיקומן השמור בתוך המפה זכר לפסח הנאכל על השבא ולכן יזהר שלא יאכל הרבה בתוך הסעודה כדי שיהיה אחרי לפי קומן לתאבון ויאכל ממנו שתי כזיתות זה הכזית החמישי למצווה מן המובחר שהם כזית אחד זכר לפסח וכזית אחד זכר למצע נאכלת עם הפסח ואם הוא זקן הוא חלוש מאוד וקשה עליו לאכול שני כזיתות יאכל כזית אחד דווקא לזכר לפסח וצריך לאוכלו במקום אחד ולא בשני מקומות ואפילו בחדר אחד בשתי שולחנות אסור לאוכלו כך כותב בן איש חי בפרשת צ'ו אותה ואחר האפיקומן אינו אוכל שום דבר לכן מי שרוצה לעלות פירות על שולחנו ישיבת המינים הבטיח לא או לא שבעת המינים סתם פירות העונה שסק כן עכשיו נכנס חדש לשווקים שסק ברכת שחיינו וכולי רוצה לברך עליו בתוך הזה לא הביא אותו בקידוש אז לא פתר אותו בברכת שהחיינו רוצה עכשיו לברך עוד פעם שהחיינו בסעודה אין בעיה צריך להביא את כל הפירות הכל לפני ברכת המזון כן לפני ברכת המזון לפני אכילת האפיקומן זאת אומרת האפיקומן זה החותמת הסוגר שלנו של מה של האכילה בזה הלילה שתייה יש מרבותינו שהכלו יש כאלה אמרו לו לשתות כלל רק מים יכול לשתות תאור קפה החמירו בדבר הזה גם בזה יש פוסקים שמקלים בתאור קפה אם הולך להישאר כל לילה ער וכולי וכולי עדיף להימנע מזה רק מים זה מספיק אחר אפיקומן כמו שהזכרנו פוסק השולחן ערוך בסימן תעח סעיףא אין לאכול שום דבר אדם שכח לא אכל אפיקומן נמשך חר סעודתו שירים דברי תורה והגעת לבנך הופ לפני ברכת המזון אפילו שנ נטל את ידיו למים אחרונים או שאמר רבותיי נברך און וכולי וכולי מיד מוציא את האפיקומן ואוכל בלא ברכת המוצי ולאחר מכן ברך את ברכת המזון שלו התחיל לברך ברכת המזון וסיים ברכת המזון או שסיים ברכת המזון נוטל ידיים שוב פעם נוספת ומברך ברכת המוצי ואוכל את האפיקומן זה בתנאי שמה שהוא אוכל בשיעור של כזית או יותר מכך כן אדם אחרי השלישית פתאום נזכר מה יעשה אז כותבים רבותינו לא יאכל להפיקומן אלא אם כן לא אכל בתוך הסעודה מצא שמורה עבודת יד כלל שאז חוזר לאכול את האפיקומן עם ברכת המוציא וברכת המזון וחוזר שוב פעם לשתות שלישית כך פוסק האור לציון ברך כתב השולחן ערוך שמוזגים לו שלישית ומברך על ברכת המזון ובורא פרי הגפן שודו בעשבה ולא יברך אחריו ולא ישתה יין בינו לבין רביעי כך פוסק השולחן ערוך בסימן תט סעיף א' שכח יעלה ויבוא בברכת המזון מסודל ל הסדר חוזר הוא מברך הלל סדר ההלל כותב השולחן ערוך רביעי מתחיל לו לנו וגומר עליו את ההלל ואינו אומר יעללוך אלא אומר אחר ההלל הלל הגדול שהוא הודול להשם כי טוב כידוע בדברי רבותינו המקובלים שכל הודו כנגד מה 26 הודו יש לנו שם כנגד שם של מלאך כן אם תראו את זה בספרי המקובלים סידורי עבודת הקודש וכולי וכולי או סידורים בכוונות ש מופיע כל שם שם שם שם מלאך ש מכוונים את השם הזה כן לא אומרים אותו שהםלים ומשבחים לא רק פה מה שאנחנו עושים אלא גם מעלים את זה לכבוד השם יתברך לפני השם ולאחר מכן אומר נשמת כל חי שמעלתה גדולה עד מאוד ושמה כתבתי בדף על מה לכוון וכולי וכן ישתבח עד מעולם ועד עולם התקל ואז אומר יעלו עד מלך מעולל בתשפחות אמן ויש ושותהו בעשבה בלא ברכת תחילה ומברך אחריו ברכת על הגפן ועל פרי הגפן כך פוצק השולחן ערוך בסימן דף פ סעיף א' לכתחילה כדין כל כות צריך שישתה רביעית כדי שהוא יוכל לברך ברכה אחרונה בדי עבד אם שתה רוב רביעית הוא כבר זהו מרגיש עמוז שתה רוב רביעית יצא ידי חובה כך פוסק השולחן ערוך כף החיים וכולי לגבי אמירת מלך מהולל בתשבחות אמן כותבים רבותינו למנהג בני ספרד שבדרך כלל אומרים אחר מלך מעולל בתשבחות אמן יזהר שלא לומר אמן אלא יסיים מלך מעולל בתשבחות ולא אמן למה שהרי אין כאן אלא ברכה אחת ואין עונה אמן אחר ברכותיו אלא אחר שתי ברכות כך כותב האור לציון בחלק ג טוות כב גם אמירת הלל כותב הרמות צריכה להיות קודם חצות זאת אומרת גם אכילת אפיקומן גם אמירת ההלל וכך הוא מנהג ספרד להיזהר שגם קריאת ההלל תהיה קודם לחצות אדם לא הספיק לקרוא את ההלל קודם חצות עד ברכת יללוך יכול גם לאחר חצות לברך בשם ומלכות כך פוסק הגאון הרב מרדכי אליהו זצל הרב כ הח בסימן תעז אות יד יש אומרים שיברך את ברכת יהללוך ללא הזכרת שם השם כך כך כתב האור לציון אנוב בני אשכנז נוהגים שלא לחוש לזה לאחר אמירת העלל אפילו לאחר חצות הם קוראים ומברכים כדת וכדין האחרון בסדר זה נרצע כותב השולחן ערוך חייב לעסוק בהלכות הפסח ביצאת מצרים ולספר בניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינה שולחן ערוך סימן תפ"א סעיף ב ומכיוון שחייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה לכן לאחר הסדר יעסוק בסיפור יציאת מצרים והשתדל שלא ידבר דברים בטלים עד שתחטפנו שנה דרך אגב סגולה לזיווג לרווקים בזה הלילה לומר את שיר השירים מילה במילה וככה היה מעשה בשני אחים שלא נתאחרו מלהתחתן ו האמא אמרה לאחד האחים הגדול בוא אני אקרא איתך שיר השירים ביחד אני מוכנה לקרוא איתך זה סגולה עצומה זיווג וכולי וכולי הרב בידרמן הביא את זה ואמר לו אני עייף קשה אמר לו לא אני אקרא איתך ביחד אמר טוב אמא מפעת כבודך כיבוד אבהם אני אקרא איתך למרות שאני עייף התגבר והכל ובאמת באותה שנה שתיהם מצאו את א בנות זוג והתחתנו לחיים דורים שלום לכן רווקים סגולה בעזרת השם לא רק הפול כשאמרנו למי שאוכל אותו צלוי כן וזה הלילה אלא גם קריאת שיר השירים סגולה לזיווג נסו ותצליחו בעזרת השם כן עיקר הדין הוא לספר ביציאת מצרים כדי לצא ידי חובה מדאורייתא עד שתחטפנו שינה מכל מקום כל המוסיף ומספר הרי זה משובח כך כותב הרמבם כגון ישן טוב הוא לא נרדם ת הרמבם שגם יוצא ידי חובה ומקיים בזה מצוות עשה דאורייתא [מוזיקה] אדם שהוא כבר עייף ראשו כבד עליו גם משתיית היין גם עצמה החום עולה הוא עייף כבר הכל הוא בכלל שתחטפנו שינה נקרא ויכול ללכת לישון העיקר שיקום לתפילה עם מעץ החמה כדת וכדין ולא חס ושלום יפספס את התפילה כמו שצריך לכן ילך לישון כך כתב הרב קנייבסקי זהצל לך לישון עד שתחטפנו שינה זה שתלך לישון עכשיו אתה בכלל זה אכלת שתית למדת סיפרת לך לישון עד זמן התפילה תקום הבוקר ותתפלל כן אז לגבי הזיווג ש שאמרנו זה בשם הרב בידרמן שהביא בשם אחד מ גדולי חכמי אשכנז החידה כותב על זה על מעלת שיר השירים בלילה הזה את הלשון הבא אחר האגדה יומר בכל שמחה שיר השירים כולו בעידן חדות עד את הזמיר הגיע כי כל העולמות העליונים למעלה מהירים ומזירים כותב בספר שלו מורה באצבע בסימן ז סעיף ר א כן סעיף רוב בעבודת הקודש זה שני ספרים של הרב החידה דרך אגב זה אורא פה לכל ספרי החידה נקראים או על שם מאוראות שהוא עבר או על שם עברי הגוף חיים לראש מורה באצבע מדבר קדמות כל זה 101 ספרים כולם נקראים בשמות כן בשמות מיוחדים רוצה שאני אמנה לך הכל ובחיי אדם כתוב נרצה חייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה ולכן יש קורים אחר הסדר שיר השירים וממשמעות לשונו נראה שאמירת שיר השירים היא בכלל סיפור יציאת מצרים ולמה כתוב שמה תחת התפוח עוררתיך אז על זה דרשו רבותינו הבאתי את זה גם בדף הנפלא שמה זה תחת את התפוח עוררתיך שאחד מהניסים שקרו במצרים שגם שהייתה הקללה על חווה אמנו שמה כתוב שם בעצב תלדי בנים הנשים היהודיות שהיו ילדות במצרים לא היה שיך בהם הדין הזה של בעצב תלדי בנים ולכן היו ולדות ששישה בכרס אחת תחת התפוח באווירה טובה מה שנקרא כפזניקיות כן באווירה טובה לידה ביתית נגמר הסיפור ולא היה להם שום כאבים ושום מראין בישין ואלה הפך היה להם אווירה על הצד הטוב ביותר לכן זה אחת הסיבות שמזכירים את א נו איך קוראים לו את שיר השירים וזה הלילה כתב בשם מהרז הרופא אמר רבי תחליפה דקסדרין דקסרין סליחה כל הקורא שיר השירים בזמנו זוכה ורואה בשולחנו של משיח דבר אחר אוכל נטיעה מגן עדן ואמתי הוא עת ללא ליל פסחים כי יש מרבותינו שכותבים שחטא אדם הראשון למן דמר זה היה בראש השנה למנדמר זה היה בליל פסח אכילת עץ הדעת ולכן עץ הד עץ הדעת למנדה אמר אחד בגמרא זה חיטה לכן אנחנו מה שנקרא מברכים עליו גם על המצב מוציא לחם מן הארץ והוא תיקון מה שנקרא לפגם וזה אחד מהכוונות שמכוונים בלילה הזה לתקן מה שנקרא את פגם אכילת עץ הדעת ונסיים רבותיי אחר כוסות כמו שהזכרנו אינו רשי לשתות אל המים כך פוסק השולחן ערוך למה רוצה לשתות סודה תה קפה עם מעט סוכר הרב אלישיב נו הורה להחמיר בזה האור לציון אמר אם זה קפה עטה אז אפשר בלי סוכר אפשר להקל שאר משקאות מתוקים ראוי להימנע מהם אלא אם כן יש לו צורך גדול שאז מותר לשתותם כך פוסק המשנה ברורה בסימן תפא האור לציון חלק ג' פרק פרק טו אות כג רב חיים גנייבסקי וכולי כן אדם ישן והתעורר קודם עלות השחר אז אם ישן והתעורר קודם עלות השחר יש אומרים שאין איסור לאכול ולשתות וגם רשאי מיד אחרי לספר ביציאת מצרים עדיין בכלל לילה החוק יעקב פרי מגדים פוסק כן גם בן איש חי לשונו הוא עד הלשונה עד שישן זאת אומרת אין הבדל בין אם ישן לבין אם לא ישן ולכן מחמירים לכתחילה שמה שהוא צריך עדיין א להימנע מאכילה ושתייה אבל לספר ביציאת מצרים רשאי לספר קריאת שמע שעל המידה רמו כותב נוהגין לקרוא רק ברכת המפיל ו פרשת שמע ולא שאר דברים כילל שימורים הוא לא צריך מתתתו של שלמה שם גורים סילה לילה הזה לילה השמור מן המזיקים כך מובא בסימן תפא סעיף ב וגם נוהגים לומר פסוק בידך הפקיד רוחי פדית הודי השם אלמת וכולי ויש נוהגים לומר את כל סדר קריאת שמע כך כותב הבן איש חי וכן מנהג בני ספרד ומנהג בני תימן לומר את כל הפסוקים כולם כדעת וכדין יזכנו השם על דבר כבוד שמעון נזכה בעזרת השם לחוג את חג הפסח חג החירות בשמחה חירות מיצר הרע נזכה בעזרת השם לעבוד השם בשמחה להשפיע עלינו שפע קדושה מהלילה הזה לכל ימות השנה כולה אמן ואמן ברוכים תהיו להשם