ערב פסח שחל בשבת - התשפ"ה | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח

שיעור מיוחד הלכות ערב פסח שחל בשבת ליל הסדר יחול במוצאי שבת השנה תשפה ערב פסח יחול בליל שבת כשליל הסדר כפי שהקדמתי יהיה במוצאי שבת כיוון שכך ישנם כמה וכמה הלכות חשובות והשלכות שנאמר אותם בשיעור החשוב הזה שבת שקודם לכן דהיינו בשבוע הבא פרשת ויקרא ספר חדש השבת הזאת נקראת גם שבת הגדול דהיינו מקדימים את דרשת הגדול כל רבני ישראל וחכמי ישראל ודורשים בהלכות הפסח בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות למען ידע העם את המעשה אשר יעשון ובפרט בשנה זו מכירת החמץ כפי שהזכרנו מתבצעת החל מראש חודש ניסן להזכירכם ועד יום רביעי בלילה בשעה 10 דהיינו יא ניסן בשעה 10 בלילה לאחר מכן לא יהיה ניתן לבצע מכירת חמץ אלא למי שרוצה במקומות אחרים אצלנו תתבצע המכירה כבר ביום חמישי בלילה עם הגוי בעזרת השם למי שנרשם והביא את המפתחות את הטופס במלאו וכמובן תשלום בסך 10 שקלים יום חמישי יב בניסן תשפה מקדימים בבוקר אחר תפילת שחרית ועושים תענית בכורות מוקדמת כך פוסק השולחן ערוך וגם הרמו בסימן תע בסעיף קטן ב להלכה הזאת ניתן להקל ולהשתתף השנה בפרט שזה תענית בכורות מוקדמת כי התענית בכורות במקורה הייתה צריכה להיות בערב פסח והיות והשנה ערב פסח חל בשבת דהיינו יום שישי לא מטענים כיוון שכך ראוי לכל בכור ראוי לכל אדם שנוהג להתענות לפתור את עצמו מהתענית על ידי שמיעה של סיום מסכת או שיעשה סיום מסכת בעצמו או לחלופין שישתף בסעודת מצווה סעודת חתן וכלה סעודת ברית מילה סעודת פדיון הבן ובכך יפתור עצמו מהתענית כמו כן אדם שבנו הוא בכור כמדי שנה היה נוהג עד שבנו יגיע לגיל מצוות להתענות הבן בשנה הזאת הוא פטור מלהתענות ואינון צריך להתענות בעבור בנו אלא מספיק שיביא את בנו שישמע את סיום המסכת כפי שאמרנו וכך גם יזכה להשתתף בסיום מסכת והוא עצמו כמו שהזכרנו פטור מן התענית למרות שכל שנה ושנה הוא כן מחוייב השנה אנחנו נוהגים להכניס את הפסח מוקדם יותר מהרגיל ולכן חשוב להזדרז בקניות ובהכנות לא לבלות ולבזבז את הזמן בסופרים שעות על גבי שעות בדקות הסמוכות לחג ג הפסח או בדקה ה90 מה שנקרא לפני ערב שבת את הכל לעשות מראש אצלי כבר בבית רובו כבר מוכן כשר וראוי לפסח כולל כל הקניות של צורקי הפסח וככה זריזין כלל הוא מקדימין למצוות את הקטנים אנחנו מזהירים לבל יכניסו חמץ בחדרי הבית בשאר מקומות או דברי מעפה שמכינים במהלך הימים הללו ואוכלים או שאר דברי מאכל שהם חמץ או תערובת חמץ אלא מייעדים להם מקום בחצר הבית או בפינת הבית ורק שם בסיום הסעודה כמובן יכבדו את מה שהותירו את מה שאכלו וישמרו להמשיך הלאה בשאר העניינים לכבוד חג הפסח השנה גם בדיקת החמץ היא מוקדמת והיא נערכת ביום חמישי בלילה יב ניסן תשפה לאחריה אנחנו אומרים נוסח הידוע בסידורים כל חמירה דיקה ברשותי דלחזית ודלה בירתה לבטיל ולהבה הפקר כעפרה דהראה כל חמץ וכל שאור שברשותי שלא ראיתי ולא ביארתי יהיה מבוטל כעפר הארץ כך מביא מרן השולחן ערוך באור החיים סימן תמד סעיף א' המשנה ברורה גם מביאה את זה בסעיף קטן א' וב וכמובן מרן רבנו יוסף חיים המכונה הבן איש חי בהלכות פסח בשנה א' פרשת צו סעיף א' יום שישי יג ניסן תשפה מותר בעשיית מלאכה עד חצות כמו כל ערב שבת מתפללין בבוקר תפילת שחרית ובבוקר בשונה משאר ערבי פסח אומרים מזמור לתודה מה שלא נוהגים לומר לחלק מהפוסקים בשנים רגילות אחר התפילה ישתדל כל אדם לסיים את לימוד שניים מקרא ואחד תרגום כהרגלו לאחר מכן הולך וסועד את ליבו בפת שחרית ובסיומה השתדל ללכת ולשרוף את כל החמץ יחד עם עשרת הפתיטים שהותיר וכיסא אותם אחר הבדיקה מיום חמישי מהבדיקת חמץ שעשה כך מובא גם בדברי הגמרא בפסחים גמרא יסודית דף מט יש שם מחלוקת משולשת מי שירצה יוכל לעיין שמה לראות בין רבי מאיר לבין חכמים לבין רבי אליעזר בר רבי צדוק לשרפה הזאת אנחנו נוהגים להוסיף עוד תשמישי מצווה והם פתילות הציצית שלא נגנזו לולב יש שמשליכים את הלולב עצמו אל תוך תנור אפיית המצות ויש בזה סגולה כך כותב בספר נטעי גבריאל בשם רבותינו בני אשכנז אה האדמורים בעלי החסידויות השונות ויש שנהגו לשרפו יחד עם ההדס והערבה בשריפת חמץ בנוסף לזה למי שלא שרף את פטילי נרות השבת ואסף אותם כל ימות השנה כולה ובהם קדושת נרות השבת והדלקתם וברכתם וכמובן גם פטילות של ימי החנוכה שמונת ימי החנוכה למי שלא נוהג לשרוף אותם כמו אדמורים בזאת חנוכה יש אומרים בלילה יש אומרים דווקא ביום יום בערב דהיינו לאחר שקבעו כן ביום למחורת של זאת חנוכה אז נוהגים להביא אותם אל מדורת שריפת החמץ ושמה שורפים את החמץ יחד עם כל שיירי המצווה כתב השולחן ערוך בסימן תמד סעיף א' אור החיים בהלכות פסח משיירין מזון שתי סעודות לסעודה ראשונה וסעודה שנייה של יום שבת בלבד הנהוג ביותר והטוב ביותר זה שאדם ידקדק בדיוק לדעת כמה כל אחד ואחד מבני ביתו סועד ואוכל את הלחם או את הפיטה ולפי זה זה מה שהוא יקנה וירחוש בעבור אותם סעודות השבת סעודה ראשונה ושנייה וכמובן גם בעבור מה שהוא רוצה לאכול ביום שישי כך פוסק הרמבם בהלכות חמץ ומצא ג וכן השולחן ערוך באור החיים בסימן תמד סעיף א' כמו כן יש לשייר את החמץ שמשאיר עבור הסעודות במקום ידוע ומוצנע שמה ישכחנו ולהיקחנו עכבר או בעל חיים ויפזר אותו חס ושלום בביתו לאחר שריפת החמץ ביום שישי שעושים אותה גם השנה עד זמנה שזה פלוס מינוס 11 26 גג 12 השנה זה מותר כן כל היום כולו אבל אנחנו נוהגים לעשות כפי שאנחנו שורפים כל שנה ושנה באותה שעה ולמה כדי שלא יבוא חס ושלום בשנים רגילות לא כמו השנה שחל ערב פסח בשבת יבוא בשנים רגילות לבוא ולהיקשל ולשרוף את החמץ גם אחר זמן ביעורו ואז נמצא שברשותו חמץ ועבר חס ושלום חס וחילה על איסור חמץ לכן את כולם הוא קומץ שורף אותם בשישי בזמנו עד חצות היום לאחר מכן הולך יש המון המון מה להכין ומה להתכונן ולכן היות והוא לא אמר ביום שישי את הנוסח של כל חמירה כיוון שהוא עדיין משייר לעצמו עצמו מזון שתי סעודות הן לאכילה בערב שבת או בשישי ואין לאכילה ביום שבת עצמו קודם שעת האיסור של כניסת חג הפסח ואכילת חמץ כיוון שכך הוא לא יכול לבטל את החמץ כי עדיין הוא קיים ברשותו גבי שריפת החמץ וזמנו פוסק השולחן ערוך בסימן תמד סעיף ב וגם מביא את זה המשנה ברורה שם בסעיף קטן ט ואומר לאו דווקא השנה אלא בתחילת שעה שישית כן ישתדל כבר מה שנקרא ויעשה את הכל בזריז יום שישי השנה מותר בעשיית מלאכה כמו שאמרנו עד חצות היום אמנם מצד אחד זה לא ערב וב יום טוב אבל מצד שני זה זה ערב שבת ולכן מה שנהוג לכבודה של השבת הערת השבת שנכנסת מחצות היום והלך כך נוהגים גם בשבת זו ולכן ראוי כל בעלי המלאכות לסיים את המלאכות מוקדם ישנם כאלה שבכלל לא תורכים ללכת ולעשות מלאכות אשריהם ואשרי חלקם אבל ישנם אנשים שמחויבים כמו הספרים כמו בעלי החנויות מכולות וכולי שצריכים אותם לקראת החג ולכן אותם אלו אין להם ברירה הם מחוייבים לכן השתדלו הם בעצמם להכין את כל ענייניהם מוקדם יותר מהרגיל או לחילופין למלות למנות לשריפת חמש שליח שיעשה בעבורם את השריפה או שישקימו כמשקימי הנץ ולאחר מכן ישרפו וילכו לעשות את מלאכתם גם עבור עצמם וגם גם עבור האחרים בליל שבת בסיעתא דשמיא השנה אנחנו גם צריכים לעשות בערב שבת עירוב חצרות את העירוב חצרות עושים עם שתי מצות לוקחים שתי מצות עגולות ואומרים את הנוסח המופיע במחזורים של חג הפסח יש גם שנהגו לעשותו בערב שבת חול המועד פסח וערב פסח שחל השנה לעשות את זה מיד לאחר תפילת מנחה של ערב שבת לפני קבלת שבת עושה את זה הרב העיר עושה את זה הרב המקומי אבל לא לסמוך לפעמים גם הם שוכחים הם בני אדם לכן כל אחד ואחד יעשה בעבור עצמו וחייב לעשות זאת קודם בין השמשות אחר זמן השמשות כבר אי אפשר לעשות את תפילות השבת הזאת מתפללים כרגיל ואומרים נוסח במדליקין עדיין לא נכנס לו חג הפסח סעודות השבת הטוב ביותר לעשות את סעודות השבת כפי שאמרנו בפת לחם או בפיטה ולא במצה ואף על פי שזמן איסור אכילת מצה הוא דווקא ביום של ערב פסח ולא בלילה כבר ישנם הנוהגים ומחמירים על עצמם בלילה שקודם לא לאכול יש כמה וכמה דעות בנושא יש כאלו מתחילת החודש לא אוכלים מצה יש כאלו מתחילת השבוע יש כאלו דווקא מערב היום ויש כאלו דווקא ביום עצמו כפי שמובא בהלכה וכל אחד כמובן יחמיר לקטנים אין ברירה מה תיתן להם לטייל עם שאר דברים אז אם מכינים עוגות מקמח מצה בביתם אשריהם ישראל אם לא מכינים רשאי לתת להם מהמצות ואין ראוי להחמיר איתם את סעודות השבת נוהגים כך כותב הבן איש חי לאכול שלא בביתם אלא בחצריהם בפינת החצר וכולי ולאחר מכן דואגים לניקוי שיירי החמץ שבמקום ומנערים הבגדים ואז רשאין להיכנס לביתם כדי לחוג את לשמוח מה שנקרא בקדושת השבת וללמוד ולעסוק בתורה כתבו רבותינו בעלי החסידות שהשבת הזאת שבת מברכין בשאר שבתות חג הפסח מעלתם גדולה שאפילו אדם שהוא סתום ובלום יכול להשיג חוכמה עילאית מפעת קדושת החודש עצמו ולהשיג ולחדש חידושים שלא חשב אי פעם שהוא יצליח לחדש בפרט בשבתות הללו של חודש ניסן זה מובא בשם גדולי רבותינו ולכן כל אדם ואדם מישראל השתדל לחדש חידושים ולהכין חידושים עבור ליל הסדר סיפור יציאת מצרים וכולי שהכל יהיה כיד השם הטובה עליו ולא לעשות את ליל הסדר שתורכים עליו ימים שלמים ולילות בחיפזון הוא כאילו שלא עשה מאומה חס ושלום את נרות השבת למי שאוכל בחצר ראוי שידליק בבית מנורה שלא תכבה אותם הרוח ישים אותם שמה ושמה הם ישארו עד למוצאי יום טוב ראשון דהיינו עד יום ראשון בלילה יום ראשון בלילה הוא יוכל להכניס בחזרה בכל המועד את אותו בית מנו נורא שהותיר שמה וכל זה כדי שיראה את אור הנרות קודם עשיית הקידוש ואז יוכל לעשות הקידוש כתיקונו אחר גמר האכילה כמו שציינתי מנערים את הבגדים שוטפים את הידיים ואז נכנסים לבית ויוכל לגעת בשאר הדברים את מקום האכילה כמו שאמרנו ראוי לכבד ולטתטה אם המקום הוא מרוצף דווקא כך כותב הבן איש חי ניתן לכבד אותו ולטתטא במטטה יחד עם כף השפה ולהשליך את זה אל פח האשפה לא שלכם בבית אלא פח האשפה שנמצא בכניסת הבניין כך כותב הבן איש חי בהלכות פסח שנה א' פרשת צו אות ג יום שבת קודש משקימין להתפלל ותיקין עם נצחמה כדי שיהיה לו זמן ראוי לאכול בנחת אחת את סעודת השבת ולומר את נוסח הביאור ולא כשהוא דחוק וממהר ושוכח חס ושלום לבטל את החמץ שברשותו השנה סוף זמן אכילת חמץ ביום שבת קודש ובשעה 10 10 ו7 דקות השתדלו עד 10 לסיים את הסעודה זה [מוזיקה] כולל את כל שאר העניינים והיינו צכצוח שיניים בעדינות וכולי ראיתי מרבותינו הפוסקים שכותבים שגם אלו שבדרך כלל נוהגים שלא לצחצח את השיניים בשבת השתמשו במברשת רכה או בחודנטלי או בקיסם בזהירות כדי לנקות את פיהם משיירי החמץ כדי שחס ושלום חס וחלילה כפי שכותב האריזה לא יתערב חמץ בפיו ויבוא לאכול חמץ ומצא בלילה כמו המעשה באותו חסיד בשבת הזאת לא מעריכין בה בעליות אלא עולים בדיוק מה שצריך במניין העולים שבעה וכן לא מעריכין יתר על המידה בתפילות ומנגינות וסלסולין אלא לעשות אותה כתיקונה כדת וכהלכה ומפטירין וערבה לאדוני מנחת יהודה וירושלים כמעולם מוכשנים קדמוניות ההפטרה שנהגו לומר אותה בשבת הגדול לעומת זאת כתב הגאון מוילנה זכותו תגן עלינו אמן שמפטירין בשם של פרשת השבוע כל אחד כמנהגו אחר האכילה משליכין את המפה עם שאריות החמץ והאוכל לפח שברשות הרבים ולא משליכים אותם לפח ביתו כי רשותו של אדם קונה לו ולכן צריך דווקא לפח הציבורי ששמה שנקרא זה מובקר והכל לא משתמשים בו בשבת הזו כפי שאמרנו צריך להיזהר למי שיש בעלי חיים כבר שבוע קודם לחג הפסח או יותר להקפיד לתת לנקות את כל החמץ שנמצא כגון תרנגולים בלול אם יש כבסים פרות וכן על זה הדרך שנוהגים לאכול כל מיני חמץ או דברי חמץ ודאיים כמו לחם וכולי מסירים להם את זה ונותנים להם פתרון אמר לי אל חנן ממו אפשר לתת להם מצות מרטיבים להם את המצות אפשר לקנות להם מצות ולא מצות של כפז כן קוראים להם מצות פשוטות כאלה וכולי ומרטיבים אותם שוברים ונותנים להם את זה ויש להם מה שנקרא גם הם מצות לחג הפסח אומנם לא מעודרות כמו שלנו אבל יש להם גם הם לאכול וצריך להקפיד על זה כי במקום שיש עופות או תרנגולים כדרכם מנקרים ומחיפים את הפתיטים או יונים וכולי לכן מראש לדאוג להם גם שאר בעלי חיים שאוכלים כמו כלבים כמו חתולים צריך לדאוג להם לאוכל ללא חשש וללא תערובת חמץ כידוע כל הדברים שפסולים מאכילת כלב אז הם ראויים לשימוש לנו ואוכל של כלב הוא לא פסול לאכילת כלב לכן מאוד ראוי לקחת דבר כזה אני לא מאמין שיש כזה דבר בבדץ אבל לפחות יש את זה בלי א חומרים או מרכיבים שהם חמץ את זה ניתן ליצור קשר ונמסור לכם בדיוק מה מתאים ומה לא שאר שיירי הלחם הפיטה החלות שהכינו לכבוד שבת כן אנחנו חוששים לטלטול שלהם בשבת ולכן אנחנו מפוררים אותם פחות פחות משיעור כזית וניתן להשליך אותם בכבוד לאסלה בביתו ולאחר מכן להוריד את המים את זה אנחנו יכולים לעשות עד קודם לשעה רביעית בשעות זמניות זה יוצא לנו בערך שעה 11 וב 11:20 לכל המאוחר לא יותר מזה בדיעבד אם עשה עד סוף שעה חמישית כגון שהתאחר וכולי אז אין לו ברירה לא יכול לגעת בזה כבר מכסה קופא עליו כלי ושורף אותו במוצאי יום טוב ראשון או לחילופין שנותנו לגוי מה שנקרא כי לא אסור לטלטל את זה את החמץ דרך אגב זה כבר שייך לגוי עשינו את המכירה מכירה מתחיל תוקפה מערב מיום שבת בשעה 11:20 1123 כבר המכירה מה שנקרא מתחיל תוקפה זה שייך לגוי לכן לא להיות גזלנים לא לקחת מה שלא שייך לנו ושייך לגוי גוי אחרת חס ושלום ניכשל באיסור של חמץ בפסח אם לא נותר הכי טוב שבעולם אם נותר כמו שאמרנו הפתרון יש כאלו שכתבו שיכול להשליך אותו לפחד הציבורי ולשפוך עליו קצת מעט סבון או מעט אקונומיקה שאז הוא פוסל אותו מאכילת בעלי חיים בסיום אכילתו לאחר שניקע את פיו קינח את פיב צחצח את שיניו וכולי אומר את הנוסח של כל חמירה מה שלא אמר בשריפה ביום שישי אומר אותו בשבת דווקא שאזמן כניסת ה א ביאור חמץ וזמן כניסת הארת החג כך כותב השולחן ערוך בסימן תמד סעיף ב באור החיים וכן כותב בעתרת צבי שאם לא מבטל אותו הוא חוזר לזכות בו מי כתב את זה שהוא חוזר לזכות בו שולחן ערוך מפורש בסימן תלד כותב שם חמד שלא ביטלת אותו אתה חוזר וזוכה בו כדי שאדם לא יכשל מחוייב להזכיר לכן כל רב כל אדם יזכיר לו לומר לראש הבית או לעקר את הבית אם יהיה הראש לומר את נוסח כל חמירה ובכך מפקיר את החמץ הנוסח שונה מהלילה בוא אנחנו אומרים כדלהנן כל חמירה וחמיה דהיקה ברשותי דחזית ודלחזית בלילה אנחנו אומרים ולהחזית דחזית ודלחזית דביארתה ודלה ביארתה בלילה אנחנו לא ודלה ביערת לבדיל ולהבה הפקר כהפרה דערה או לבטיל ולהבה כעפרה דהרה ובפעם השלישית אנחנו מוסיפים את מילת הפקר לבטיל ולהבה הפקר כעפרה דעה כך אנחנו אומרים ג' פעמים ולאחר מכן יכול לומר חג שבת שלום וחג שמח כי כבר נכנסת להערת החג מעד קודם חצות כן כמובן גילוי דעת טוב לעשות הפח הציבורי הזה בכל אופן הוא משמש לארבעה או שלושה או שניים או אחד או מי שגר אצלו והוא מזכיר לו חלק מהבית שלו הוא משמש להם אז אולי זה גם שייך מדין מה רשותו או חפציו של אדם קונים לו לכן עושה כן גילוי דעת שכל מה שאני מכניס לשם בפנים אני לא מתכוון לזכות בזה גם שזה ראוי לאכילה יש כאלה בר מינן אוכלים מתוך הפחים אז גם זהלא גם אם זה ראוי לאכילה לא מתכוון לזכות בזה וכך כיד השם הטובה עליו זוכה ומכניס את הפסח כדת וכדין כהלכתו לזקנים שיש להם שיניים תותבות שנשלפים ראוי לנקות אותם לאחר מכן ביום שבת על ידי שמה שמצחצח אותם עם המברשת בצורה מכובדת תחת ברז המים ורשאי לעראות עליהם מים רותחים מכלי שני או מכלי שלישי בצורה כזאת לא מכלי ראשון שלא יתקלקל לו התעבוד לו משהו שמה והעיקר שינקה אותם כדת וכדין אם מים קרים יספיקו לו אז אין בכך שום בעיה יכול לשטוף אותם היטב והכל בסדר כבר ביום שישי צריך להכין את כל ההכנות כל הירק הדרוש לבדיקה חסה סלרי קרפס לבני אשכנז שנוהגים במינים אחרים את הכל צריך להכין שיהיה הכל כמו שצריך בדוק שטוף ונקי כשבמוצאי שבת ישוב מתפילת ליל החג היינו תפילת ערבית מיד יוכל להתחיל את ליל הסדר כנהוג כי הלכתו בלי לטרוח ובלי להתחיל רק את ההכנות הראויות לזה הלילה ולכן בשבת עצמה אסור לבדוק אותם ולכן יכול לעשות את זה כבר בשישי כמו שצריך מסודר יעטוף את זה במגש או ישאיר את זה פתוח אם לא רוצה שזה יקמש וישים את זה במקרר כדי שיהיה לו ראוי הכל לליל הסדר בשר שמעלים על גבי השולחן או זרוע שמעלים על גבי השולחן גם אותם יש להכין מראש ביום שישי רבותינו הקדושים נח חלקו בדבר אם מותר לצלוט אותו במוצאי שבת שהוא ליל פסח או לא יש בזה מחלוקת דעה אחת אומרת אסור לצלוט אותו זה בלילה הזה לא אוכלים צלוי ובפרט שאין בית המקדש קיים וכולי גזירה עומדת בעינה הדעה השנייה אומרת הוא יכול לצלוט אותו במוצא שבת מאש לאש אבל על צד שהוא לא אוכל אותו בלילה הזה אלא מתכוון לצלוט אותו עכשיו בשביל לאכול אותו למחורת דהיינו זה לא ראוי עכשיו לאכילה אלא בשביל יום למחורת או בשביל לתת לבניו ובנותיו הקטנים בזה אין בעיה אנחנו נוהגים לעשות הכל מראש לא מחכים לדקה ה90 הכל מראש ב60 מכינים וזה ראו גם הבשר שאנחנו קונים כתבו רבותינו שאסור להגיד בשר זה לפסח כביכול מקבל קדושה או הכבש הזה אני שוחט אותו לכבוד פסח או העוף הזה התרנגול הזה לכבוד פסח אסור אל אנחנו אומרים זה לצורך היום טוב אנחנו מכבדים לצורך עונג יום טוב וכולי ובכך אין לו שום בעיה מי לימון כפי שכותב הבן איש חי או מיי מלח גם אותם יכינו מראש וישימו בתוך בקבוקון קטן אותנו קערה שיהיה מוכן בשביל מוצאי שבת המחמירים שנוהגים לפתוח את כל בקבוקי השתייה המים היין המצות שסגורים עם פלומבה או שצריך לקרוע את התיקט שלהם ואז לפתוח את הווקום כל זה צריך לעשות אותם כבר בערב שבת דהיינו יום שישי מחצות היום אחרי שסיים את השחמץ תשרוף יעשה את כל הדברים הללו כמובן אם רוצה לפתוח מה שנקרא את המצות כן יזהר שלא יש שם איזה מדבקה שאז הוא גורם חס ושלום לקריאה של האותיות המדקדקים כמידי שנה בשנה ואופים מצות חצות השנה מקדימין לה לאפות את מצות החצות היות וערב פסח נפל ביום שבת לכן מקדימים את מצות חצות להפות אותם כבר ביום שישי ניתן לאחר שהם מתקררים קצת מהאפייה לשים אותם בתוך שקית ולהשים אותם במקפי ישפו אותם מהמקפי במוצאי שבת מניחים אותם על גבי הפלטה והם יהיו חמות וטריות ויוכלו לאכול מהם את כל כזיתות כנהוג כל שאר הדברים הנצרכים כגון התבלינים עבור החרוסת שאר דברי אכילה שאר דברי בישול עדיף וראוי ונכון להכין אותם מבעוד מועד או קודם ערב שבת עבור סעודת ליל הסדר ואם לא הכין את התבלינים הרוים לחרוסת אז יכול לדוך אותם במדוכה בשינוי במוצאי שבת שהוא ליל הסדר קודם התחלת ליל הסדר כדי שיהיה עבורו את כל הדברים הראויים לצורכי ליל הסדר כנדרש הפרשת חלה במצות שאנחנו עושים בקהילות פז כבר הופרשו כדת וכדין רק מי שרוכש ממקומות אחרים בכשרויות אחרות חייב לבדוק שאכן הפרישו מהם הפרשת חלק כדבי כדת וכדין או לחלופין מי שרכש מצות חצות היום יבדוק וישאל לפני שהוא רוכש האם הפרישו מהם ואם לא חייב להפריש מהם כבר בערב שבת את ההפרשת חלג כנהוג וכמופיע בסידור דורים את הנוסח את הפטילות את הנרות לצורך השבת להדלקתם ולצורך יום טוב ראוי להכין מראש פטילף עם השעבנית שלו להכניס מראש עבור מספר הנרות שצריכים להדליק הן בערב שבת והן בפסח במוצאי שבת דהיינו ליל פסח אי אפשר להכין את זה את הדברים הללו ולכן קודם לכן יחין כנל לגבי נר ששבת 48 שעות קודם לשים נר ששבעת שהוא מחזיק בזמן של 48 שעות הוא כבר צריך לדלוק קודם הדלקת הנרות של האישה בערב שבת כדי שאיתו היא תוכל להדליק אם היא רוצה לבשל או לחלופין אם היא צריכה להדליק את נרות השבת להדליק אותם את נרות החג סליחה את נרות יום טוב במוצאי השבת אחר צאת השבת מי שמשתמש בנרות שאווה ומדבקם בפמותים חייב לעשות זאת קודם שבת דהיינו ביום שישי היות והוא יכול להיכשל באיסור ממרח אם יעשה אותם ביום טוב ישים אותם יחמם מתחת את השעווה ויתקע את זה עובר על איסור ממרח נרות של יום טוב של פסח אנחנו חייבים להשאיר לשייר בכמות כז כזו את השמן שידלק לפחות עד סיום ליל הסדר דהיינו שעה 1244 כמו כן את שעון השבת כבר מערב שבת יכוון שיהיה בשיעור ראוי שיוכל לדלוק לכל ליל הסדר אם בערב שבת הוא רגיל כבר לסיים את לימודו אחר סעודתו בשעה 12 בלילה ליל הסדר הוא יותר ארוך עד 1 רב לשתיים ש צריך לספר ביציאת מצרים זה ארוך כל המדרשים כל האגדטות של חז"ל לכן ישייר את זה באריכות את החשמל כדי שיהיה בעבורו כמו שאמרנו זריזין מקדימין למצוות לא רק בהכנות של פסח לא רק במצוות של הפסח אלא גם בבישולי חג הפסח אל תתנו לאישה או לגבר המבשל לטרוח יותר מדי כדי שיגיע שבור עייף ורצוץ לסעודת הפסח תנו להם לחוג את חג הפסח כבני חורין בן חורין אין לך בן חורין אלא מישהו עוסק בתורה אבל בן חורין במשמעות גם האחד שלא תורח ומרגיש בן של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ולא צריך עכשיו לעמוד ולבשל וכולם יושבים יפים וסועדים סביב שולחן החג צורקי סעודת השבת יש להכין אותם גם קודם השבת בערב שבת וראוי לבשל את האוכל בכללי פסח ולכן חוץ מהפיטות או מהחם שאנחנו אוכלים שהוא חמץ שאר כלי האוכל ושאר אני לא מדבר על כלי האכילה שאותם עדיף לעשות חד פעמי אלא אני מדבר על הסירים ועל המצקות וכולי יעשה מכלי פסח דווקא למה או מחד פעמי כן זה פתרון נוסף יש סירים חד פעמיים בכשרות טובה שאפשר גם בהם מה שנקרא לבשל ומיד אחר כך משליחים כגון אם רוצה לאכול תבשיל של חמץ ודאי בערב שבת או ביום שבת קודם השעה שעה 10 למה כי אחרת אנחנו נכנסים פה לבעיה איך אני אנקה את שירא מזון החמץ שדבוק לי בסיר אני עובר פה על איסור של הכנה ממחין משבת בת ליום טוב ואין לי שום צורך בסיר הזה כל מה שהתירו חז"ל זה שיש לי צורך לאכול הסעודה הבאה ופה כיוון שאין לי צורך הסיר הזה הוא של חמץ אז איך אני יכול לשטוף אותו איך אני יכול להכין אותו ולכן רבותינו נחלקו בדבר הזה האם מותר בכלל לשטוף אותו או שאסור יש לכן הפתרון הטוב ביותר להכין אוכל של פסח בכלים של פסח ם זוג את זה לקערה שהיא חד פעמית יגיש את זה על גבי השולחן עם צלחות וכפות חד פעמים ושאר כלים חד פעמיים לא הפשוטים המכובדים היקרים ובזה מנה את עצמו מכל מיני ייסורים וחששות וככה טוב ביותר לעשות וככה הוא מצא גם פתרון ל לסירים שלו שלא יצר כך לנקות אותם כי סירי הפסח אם הוא נצרח להם הוא יכול לשטוף אותם לא עכשיו אמנם במהלך צאת יום טוב או לחלופין אם הוא צריך אותם ליום טוב עצמו הוא יוכל לשטוף אותם באותו זמן אבל סירה חמץ לא יוכל לשטוף אותם צריך לקנח אותם היטב היטב היטב ואז לשים אותם באיזה פינה באיזה ארון וכולי לא מכובד לא ריח לא מתאים השולחן ערוך כותב אין מבשלין לשבת זו דיסת חמץ וכיוצא בזה שולחן ערוך מביא את זה בסימן תמד סעיף ג למה כי היא נדבקת בסירים הדייסה ובשאר כלים וניקיונה כמו שאמרנו והזכרנו מכין משבת ליום אחר ואם עבר ובישל יקנח את הדייסה ואם אי אפשר לקנחו יש להדיחו במים כדי להעביר את החמץ שעליו כך כותב שם הרמו גם תספורת ותגלחת נוהגים לסדר את הזקן למי שנוגע בזקן או התספורת וכולי חייבים לעשות אותה קודם השבת בת למה אחר כך כבר במוצאי יום טוב ראשון אנחנו נכנסים לימי ספירת העומר ולמי שיהיה מותר זה רק לג בעלי ברית אביהבן סנדק ומועל לא בכל המועד אומנם באבל מצינו הלכה שאם נפל לו סיום השבעה שלו בימי חול המועד רשאי מה שנקרא להסתפר ולהתגלח אני אקריא לכם את ההלכה החשובה הזאת מבפנים שהיא גם יכולה להיות חס ושלום נוהגת בכל מיני אנשים אדם שמת לו מת בין התאריכים יד באדר ועד יום שישי ז ו בניסן במקרים הללו הללו חג הפסח יחול בתוך ימי ה-30 של האבלות וחג הפסח אמרנו מבטל את דיני ה-30 ונפרט מה מדובר דבר ראשון חג הפסח ימחל בתוך ימי ה-30 30 של האבלות מותר לו בשנה הזאת שערב פסח בשבת להתרחץ וללבוש בגדים מכובסים ביום שישי דהיינו ביום יג בניסן לאחר חצות היום אם הוא עבל על שאר קרובים חוץ מאבא ואמא מותר לו אפילו להסתפר ביום שישי יג ניסן לאחר חצות היום למרות שלא תם ולא 30 יום כך פוסק השולחן ערוך באור החיים בסימן תקמח ח בסעיף ח מביא שם גם הביאור הלכה בדיבור המתחיל שמותר וכולי יעיינו שם מישהו חס ושלום אבל על אבא או אמא שנפטרו אז החג לא מתיר לו להסתפר למרות שהחג מבטא לו את דיני ה-30 כך פוסק השולחן ערוך ביורי דעה בסימן שצ"ט סעיף ד ובאור החיים סימן תקמ"ח סעיף ט וגם יענו בשערי תשובה בסעיף קטן ו קדיש לדוגמה לאבל אומר אותו כהרגלו פסח לא מבטל לו את הקדיש אם זה על אחים או אחיות שער קרובים חוץ מאביהם 30 יום מיום הקבורה אם זה לאבי ואמו כל ימות השנה כך פוסק השולחן ערוך וכמובן מביא את זה גם המשנה ברורה שם בסימן תקמח בסעיף קטן נב נוהגים לעלות לקבר בסיום ימי ה-30 אם זה חל חג הפסח במהלך מה שנקרא ימי ה-30 הדין הזה מה שנקרא מבוטל ולכן יכול לעלות באיסור חג שמה יבוא לידי בכי זאת הסיבה ואופציה שנייה יעלה בסיום 30 יום מלאים מיום הקבורה בתנאי שזה לא יצא בכל המועד כך כתב בספר פני ברוך שזה ספר הלבלות בעמוד שצו בגשר החיים ניתן לראות את זה בעמוד שח אופציה שנייה של אבלות אדם שמת לומת ונקבר ביום ראשון בחטא בניסן במקרה הזה השבעה שלו נגמרת בשבת של ערב פסח כהשנה לאדם הזה אסור לו להסתפר או ללבוש בגדים מכובסים ביום יג בניסן כיוון שהוא עדיין בתוך השבעה כך נפסק להלכה בסימן תקמח סעיף ח מותר לו אבל להתרחץ בחמין ביום שישי ביג בניסן אחר חצות היום כך מובא בביאור הלכה שם בדיבור המתחיל דה וכולי דיני השבעה דאבלות של השבעה מסתיימים אצל אותו אדם בשבת בבוקר מצד המנהג דיני ההבלות נוהגים בשבת אבל לא בפרהסיה דברים שבפרהסיה לא נוהגים ולכן הם מסתיימים בבוקר בסיום תפילת שחרית ולכן אבל שכזה אסור לו לעלות בשחרית לתורה אלא רשאי לעלות כבר במנחה כך נפסק בשולחן ערוך ביורי דעה סימן תב אתורי זהב בסעיף קטן ח גשר החיים מביא את זה בעמוד רמא אם הוא עבל על שאר קרובים חוץ מאבא ואמא שלו מותר לו להיסתפר בכל המועד בבבם כך נפסק בסימן תקמ בסעיף ח ולגבי מקלחת מותר לו להתרחץ בכל ימי חול המועד כך מביא המשנה ברורה בסעיף קטן לח אפשרות שלישית של אבלות שנוהגת בימים הללו של פסח אדם שנפטר לומד ונקבר בין התאריכים יום שני ט בניסן ועד יום שישי יג בניסן במקרים הללו חג הפסח פוגע באמצע ימי השבעה מה עושים תשובה רבותיי אסור לו להסתפר ביום שישי לאותו אדם ביג בניסן כי הוא עדיין מצוי בתוך שבעת ימי האבלות שלו כך נפסק להלכה בשולחן ערוך תקמ"ח סעיף ח להתקלח מותר לו בחמין לכבוד שבת כבר ביום שישי יג בניסן אחרי חצות היום נכנסת הערת שבת ויום טוב כך מובא בהלכה בסימן תקמח בביאור הלכה דיבור המתחיל דה שהזכרנו מקודם רשעי יהיה להתקלח לכבוד שבת ביום שבת אחרי חצות כיוון שזה ערב פסח יהיה מותר להווה ללמוד תורה מה שאסור לו במהלך כל השנה בימי השיבה ללבוש בגדים מכובסים מה שאסור לו בדרך כלל בכל ימי השיבה לרחוץ את פניו ידיו ורגליו במים חמין שהיוכמו מערב שבת שם אותם בסמבר וכולי רשי לרחוץ איתם כך פוסק המשנה ברורה בסעיף קטן לא ולו שם ובכל המועד בטלו לו כל דיני השבעה אבל נשארו עליו הדינים של ה-30 ולכן אסור לאותו אדם להסתפר בכל המועד כך פוסק המשנה ברורה בסעיף קטן לו יו שם בהמשך ימי חול המועד מותר לו לרחוץ את פניו במים חמים כפי שהזכרנו גם זה מופיע בשער הציון בסעיף קטן לב חג הפסח מבטל שבעה ימי החג עצמם הם עולים כשבעה ימים ולכן מיד לאחר שביעי של סליחה ולכן מיד לאחר שביעי של פסח סיום חג הפסח עברו על האבל 14 יום מתוך 30 ימי האבלות שלו שהוא צריך למנות אותה ואז יש לו להשלים לאחר החג סך הכל 16 יום ואז עולה לו למניין 30 יום כך מובא במשנה ברורה בסעיף קטן מב בסיום ימי השבעה נוהגים לעלות לקבר ביום הזה השבעה שלו של אותו אבל יוצא בשביעי של פסח בשביעי של פסח לא עולים לכן יתחה את זה ביום אחד ויעלה באיסור חג אל בית העלמין ויש אומרים שיתחה את העלייה שלו לקבר ולא יעלה בשבעה כי זה מנהג אלא יעלה סך הכל ב-30 כך מופיע בספר גשר החיים בעמוד שח יום ה-30 לגבי עלייה לקבר יש אומרים שהוא בתום 16 יום מהחג הפסח שהוא ספר כי חג הפסח אמרנו עלה 14 יום ועוד 16 יום ואז ה-30 אז יש אומרים שיעלה אז לבית העלמין בתום ימי ויש אומרים שיעלה בתום ימי 30 מלאים כך הביא בספר פני ברוך על הלכות אבלות בעמוד שצו ונחזור בסיעתא דשמעל ענייננו לכן אבל כזה ראינו שנופל לו 130 מהלך הפסח רשאי להסתפר לכתחילה בערב פסח כדי שלא יכנס שהוא מנובל בשערות ראשוזקנו אל החג ומצווה לטבול ולרחוץ לרחוץ ולטבול בערב שבת בחמין והמדקדקים נוהגים גם לטבול גם ביום שבת ומי שמשתמש בכלי החמץ ביום שבת קודש צריך כמו שהזכרנו להצניע אותם אחר השימוך אחר השימוש קודם זמן הביאור דהיינו עד השעה 11:20 כבר יצניע את אותם כלים לכן עדיפות כלי פסח או סירים חד פעמים בהם ישתמש ויכין ללא דייסה של חמץ הגעלת הכלים השנה היא מוקדמת גם היא ניתן לעשות אותה ביום מראש חודש ניסן ועד יום חמישי אפשר כמובן שצריך לדעת את כל ללקות הגעלת כלים הן זה שעושה והן זה שמביא לו את הכלים דהיינו כלי צריך להמתין איתו 24 שעות לנקות אותו היטב להסיר ממנו כל לכלוך וכל רבב אין מתחת למכסה ואין מעל המכסה ואין בסוגרים או בידיעות וכולי לשפשף אותם לנקות אותם היטב היום בזמננו ברוך השם כי עד השם רחבה יש הכל אמנם לא בזול אבל יש הכל בהישג יד ולכן הטוב ביותר והראוי ביותר לרכוש כלים מיוחדים לחג הפסח ובכך לא יצטרך להסתבך וכולי ולהתחיל לנסות עכשיו לבדוק איפה עושים את העגלה הכי ודרת איך עושים אם זה טוב לא טוב איך עשו לי הכל שיהיה כמו שצריך לכן חושטבול אותם וכך תוכל להשתמש בהם ואם לא עשה ולא רכש חדש יכול לעשות עד חצות היום של ערב שבת את ההגעלת כלים מנחה וסעודה שלישית מתפללין מנחה גדולה ואין אומרים בצדקתך כמו בכל חודש ניסן אחר תפילת מנחה מזדרזים לומר את סדר קורבן הפסח שהוא סגולת רבי שמשון וסגולת סליחה וסגולת רבי שמשון מאוסטרופולי וסדר מב משעות שמעלתם גדולה עד למעוד תראו מה כותבים על זה רבותינו דברים גדולים ונסגבים ולאחר מכן יש לומדים בהגדה של פסח כהכנה וכך נהגו בני אשכנז יש רבותינו שכתבו שאם רוצה לסחוב את המחזור שלו של פסח של יום טוב בשבת הוא חייב ללמוד מתוכו אחרת אסור לו לטלטל אותו וכולי ולכן מקומות שלא סומכים על העירוב יניחו את המחזור שם כבר מערב שבת בבית הכנסת בתאישי שלהם כדי שיוכלו להשתמש בו במוצאי שבת לתפילת ערבית של ליל חג הפסח שבה אנחנו אומרים גם הליל השלם בברכה פעם בשנה שאומרים את זה בלילה כן זה הדגש של הפעם בשנה כי יש עוד ימים שאנחנו אומרים אותו בליל גמור אבל הדגש פעם בשנה זה בליל פסח סעודה שלישית אנחנו בבעיה גדולה איך עושים מה אוכלים עד מתי אוכלים איך לנהוג אותה לכתחילה האם חייב לאכול לא חייב לאכול בוא ניכנס לשבונג של התורה הקדושה יש לנו בעיות בעיה ראשונה לא יכול לאכול לחם אחרי צהריים בסעודה שלישית כבר נכנס זמן איסור של אכילת חמץ וביאור חמץ ב-11 איך יאכל עכשיו זה אחרי חצות ואחרי מנחה סיבה שנייה קודם לזמן הזה אתה לא יכול לאכול סעודה שלישית אז איך תקדים ותאכל יש מגן אברהם בעניין סיבה שלישית זה סיבה שנייה כן סיבה שלישית לא אוכלים מצה בערב פסח שולחן ערוך פוסק סיבה רביעית יוצא אדם בדיעבד רק באכילת מיני פירות או בתוספת של דגים ובשר בסעודה שלישית אם כן כיצד לנהוג זוהי שאלת השאלות בשבת שחל במוצאיה ערב פסח עליה נכבטו בנו חמישה דעות בעניין שנפסקו כולם להלכה כל אחד יבדוק את הדעה הטובה ביותר בעבורו וינהג אותה הפתרונות מגוונים פתרון ראשון יש מתירין לאכול אחר חצות היום מצה שהיא מתוגנת מבושלת הרמב"ם כתב על זה דברים נוראים רבותיי אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח כדי שיהיה הכרילתה בערב זה דבר אחד ומי שאכל מצא בערב הפסח מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו כך פוסק הרמב"ם בהלכות חמץ ומצא ו יב היות ופסק זאת הרמב"ם יש שכתבו שאין לאכול אפילו מצה מבושלת כל היום כולו הרמב"ם היה מרדע רד ארץ ישראל עוד לפני מרן השולחן ערוך וכיוון שההלכה הזאת חמורה ביותר יש הנוהגים ומתרחקים מכל האופנים של האכילה הזאת של מצה אלא אם כן היא תכונה הוא מערב שבת הוא מבושלת שאז לא ניכר בכלל שיש עליה שם מצה אופציה נוספת רבותיי נוטלים ידיים בבוקר לסעודה שנייה קודם השעה 10 אמרנו עד 10 יכול לאכול נוטלים ידיים לסעודה שנייה אוכלים פת בשיעור של כביצה כשמסיימים מעט מים ומברכים ברכת המזון עד כאן עלתה לנו סעודה שנייה של שבת בזמנה לאחר מכן שוב פעם נוטלים ידיים ושוב פעם בוצעים על הפת ואוכלים בשיעור של כביצה עם פת חמץ אוכלים אותה עם תבשיל של חמין שהוא כשר לפסח לא בכלי פסח בכלים חד פעמיים וכל זה לכבודה של השבת בסיום של הסעודה הזאת של האכילה דהיינו השנייה בסעודה שנייה יחשב לדעת המגן אברהם האכילה הזאת לסעודה שלישית בפת כראוי כך פוסק המגן אברהם להלכה רבותינו נחלקו בדבר הזה ובפרט שכתב מרן השולחן ערוך בסימן רצא בסעיף ב ועוד כתבו רבותינו במשנה ברורה אות כב כ החות לד מרן הבן איש חי בפרשת חיי שרה אות יד שלא יוצאים בזה ידי חובת סעודה שלישית כי היא נעשתה קודם לחצות יום השבת וקודם לתפילת מנחה ויקרה אחר תפילת מנחה ובפרט שאין שום עניין להרבות בסעודה שנייה בברכות אז מה אתה עכשיו מרבה בברכות נוטל ידיים מברך המוצי או חלק כביצה מברך ברכת המזון ממתין קצת עוד פעם נוטל ידיים עוד פעם מברך המוצי על נטילת ידיים אוכל עוד פעם כביצה הוסיף לאכול חמין הרב מכיר עוד פעם ברכת המזון מי מי התיר לך להוסיף בברכות במקום שלא נצרך ולכן כן מה שנקרא הורידו מה שנקרא הורידו כן הסיטו הצידה את דעתו היפה הפתרון היפה שנתן המגן אברהם אופציה שנייה רבותיי אופציה שלישית כן יש שנהגו לאכול בסעודה שלישית הזאת תבשילים כשקשרים לפסח היות ולפי הזוהר הקדוש בשבת הזאת אין חובה של סעודה שלישית הזוהר כותב בשבת שלא נותנים בלחם לא נותנים בה נהמה אין חובה של סעודה שלישית דרך אגב הפסדנו את סגולת הביסים אין לנו סגולת הביסים לכן אנחנו מספרים את השלושת הסיפורים כדי שלא פרנוסה ביד רחבה כיוון שלא יכול כך כותב מי הבן איש חי הקדוש באות ה הגאון כתב את זה בסעיף קטן ז' שעיקר הסעודה השלישית לפי הזוהר הקדוש היא בפת ונ ואין פת אינך מחוייב בסעודה שלישית בבאר היטב ראיתי בשבת הזאת בסיעתא דשמיא שישבתי ולמדתי שכתב שרבי בשם הארי זל שרבי שמעון בר יוחאי לא היה אוכל סעודה שלישית בכלל בשבת שחל בערב פסח אלא היה יושב ועוסק בתורה ולא אוכל כלל כי אין חיוב אם אין חיוב לא צריך לאכול שום דבר אז מה יש חיוב בכל רגע לשבת ולעסוק בתורה וזה מה שהיה רבי שמעון בר יוחאי עושה כך מובא בבאר בבאר היטב תעיינו שם תראו את זה אם מדומן סימן תמד סעיף א' אפשר לעיין שמה פתרון לדבר מה יעשה בן אדם חכם עניו בראשו יאכל כאין סעודה קטנה שהיא בעוגה שקשרה לפסח דהיינו לקח את המצות אותם עשה קמח מצות ירב את זה מה שנקרא עם יין או מייץ תפוזים וכולי עשה מזה מה שנקרא עוגה ברכתה מה עכשיו תהיה לא המוציא לחם מן הארץ ברכתה תהיה בורא מיני מזונות או שלקח מצה וקטש אותה כן מערב שבת ושם אותה בתוך החמין כן ואפשר אפשר להוסיף גם בשר אפשר להוסיף ביצה יש מרבותינו שכתבו שלא יאכל ביצה כי זה זכר לקורבן חגיגה אין לחשוש בדבר הזה הביאו מחלוק דעות בפוסקים אין לחשוש בזה ניתן לאכול הוא עושה את זה בשביל כבודה של השבת מוסיף לזה גם תפוח אדמה עושה סעודה מה שנקרא מועטת מוקדמת מיד אחרי המנחה גדולה הוא מתפלל מוקדם יותר וכל זה למה כי חייב לסיים את סעודת השבת השלישית עד השעה 3 כדי שיהיה תאב לאכילת המצה על הכזיתות שזה אכילה של מצווה ממש בלילה של ליל הסדר שחל במוצאי שבת כך כתב כף החיים בסימן תמד סעיף קטן יחשולחן ערוך הביא את זה בסימן תמד סעיף א' והרמו גם שם הביא את זה וכן המקור לכך בגמרא בתוספות בפסחים בדף צט עמוד ב ובדף מב סליחה והמשנה ברורה מביא את זה גם בסעיף קטן ח יש שנהגו לעשות קציצות כני דלך זה מתערובת של קמח מצה שתוחנו אותה עם ביצה ביחד ומבשלים אותה בתוך החמין או עם עוף או עם בשר עושים איזה מה שנקרא מעדן עליה מברכים מזונות בסופו של דבר היא אכל על זה מברך על המחייר וכך כך פתר את עניין סעודה שלישית דעה נוספת כותבת יאכל דגים כל האוכל דג ביום דג כפי שמדייק המשנה ברורה ביום דג זה הכוונה ביום שבת עצמו שהוא סעודה שלישית יאכל דגים גפיל דפיש דגים רגילים מה שהוא נוהג לאכול וכן על זה הדרך ואכל כך יוסיף בשונה מהרגלו ויאכל מעט בשר וכך יעלה לו סעודה שלישית מרן הבן איש חי זכותו דגן עלינו הביא שיש לאכול מפירות שבעת המינים דווקא בשיעור של יעלה לו לשיעור של ברכת מעין שלוש ואז יברך ויזכיר רוצה חליצנו ביום השבת הזה וכולי וסיים וכך עלתה לו סעודה שלישית כן גם זה מופיע בשולחן ערוך בסימן רצא בסעיף ה הדבר הזה ולכן מנהגנו לעשות את הפתרון הבא אתה לוקח קמח מצה מערב אותו מה שנקרא עם מיץ פירות כן או מייץ ענבים או לחלופין מיץ תפוזים מכין ממנו עופה ממנו עוגה מברך עליה ברכת בורא מיני מזונות לאחר מכן יעלה על השולחן שלו דגים יכול לעשות העוגה הזו מלוכה יכול לעשות העוגה הזו מתוקה מה שירצי יוסיף יעלה אחר כך דגים יאכל קצת דמעת בשר ולבסוף יעשה מה שנקרא אכילה של פירות משבעת המינים כגון תמרים כגון ענבים כגון זיתים ובכך יצא ידי חובת סעודה שלישית ולא ישכח את עיקר מצווה כפי שכתב הרשבי שזה לעסוק בתורה וזה יותר מאכילה זה האכילה הרוחנית של הנשמה על הגוף אתה דואג הרבה אבל מה עם הנשמה שלך לכן בשבת הזאת מוסיפים ואומרים אומרים בה את דרשת שבת הגדול כי שבת שנעשו בה ניסים גדולים ובפרט שיש בה דרשה גדולה שהרב מבין ולכן זה הפתרון הטוב ביותר והיעיל ביותר לעשות ובכך מרוויח כמה וכמה אופנים כמה וכמה שיטות כפי שהזכרתי את הסעודה השלישית חייב לעשות אותה עד השעה מעט קודם שעה עשירית שזה כשלוש שעות קודם השקיעה אםר כמו שאמרנו יכול לאכול ב דגים או בשר או מעט פירות וכל זה שלא יאכל מזונות כן וכל זה כדי שיהיה תאב בלילה לאכילת מצת מצות המצווה וכולי בליל הסדר שהוא עיקר הלילה הזה וזה כותב השולחן ערוך בסימן תעא בסעיף א' מצווה על האדם להרעיב עצמו בערב פסח אנשים גים מה אני אכל מה אני אכל תראו מה השולחן ערוך כתב מצווה על האדם להרעיב עצמו בערב פסח כדי שיאכל מצא לתיאבון הוא בערב פסח כפי שכל להיות השנה בשבת היא מרגיש רעב לאחר שעה עשירית הפתרון הוא שיאכל מעט פירות כמו שאמרנו או ירקות אבל לא ימלא יותר מדי את קרסו מהם אחרת הוא לא יאכל לאכול ובפרט להפיק קומן שנאכל על השבא ולא על ה שהוא כבר חנוק והוא דוחף אותו חס ושלום בכוח שאז לא יצא ידי חובת אכילת אפיקומן מי שנוהג לשתות יין בסעודה שלישית כמידי שבת לא ישתה יין יכול מעט אבל לא להרבות למה מהסיבה שלא יאבד חס ושלום יין פותח את התאבון ואז הוא יאכל יאכל ואז יאבד את התיאבון נמצא מאבד את התאבון לליל הסדר הכנות למוצאי שבת יש להכין את שולחן החג כבר מערב שבת ואם לא הכינו אותו קודם לכן מיד בצאת השבת יכולים להכין אותו אסור לאדם ללכת לישון ביום שבת ולומר אני הולך לישון כדי שיהיה לי כוח לליל הסדר להיות ער יש בזה חשש של מכין עצמו משבת ליום טוב ואפילו שנאמר ששנה בשבת הענוג לכן ינוח בלי להגיד אם הוא חשב אני הולך לישון כדי שיהיה לי כוח אל תעלו ולא עבר איסור אבל לומר בפה זה אסור כך מובא בספר חסידים בסימן רסו השולחן ערוך פוסק את זה להלכה בסימן שז בסעיף ח המשנה ברורה בסימן רצ סעיף קטן ד והבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן מביא את זה בפרשת צב בהלכות פסח באות ז ראוי ללמוד את כל ההלכות הקשורות לליל הסדר על בורים ישנם אנשים שכל שנה מהנהנים בראשם בשיעור שהם בקיים גדולים והרב שיושב ודורש בהלכות הסדר מרגיש שהוא שולחן ערוך מהלך הם בטוח ידעו והבינו את כל השיעור ואז שמגיע מגיעים לשעת מעשה מתעלמת מהם ההלכה מתעלם מהם הסדר ומחפשים לחפף ולהגיע חס ושלום חס וחלילה לשולחן עורך שהוא העיקר בתנם אלוהיהם חס ושלום לכן את כל ההלכות בשיעורים שפרסמנו בשנים עברו ובפרט בשיעור הזה ילמדו אותם על בור כיצד לנהוג את ליל הסדר איך עושים אותו לכתחילה בדיוק מה שצריך לאכול כדי שלא יהיה לו כאבי בטן במצות ולא גירוי מהיין וחיכוך בגרון ולא יגעל מהחרוסת או מהכרפס הכל בדיוק מה שצריך לפי ההלכה ובלי להעמיס ולדחוף יותר יתר על המידה ותזכרו תלמידי חכמים אוכלים בתנם אוכל צדיק אוכל לסובע נפשו אבל בטן רשעים תחסר בגדי החג רשאין ללבוש אותם כבר במהלך השבת בלי לומר שזה לכרוד החג ואין בזה משום מכין משבת ליום טוב אלא הוא לובש אותם כבר באחרי תפילת מנחה אחרי סעודה שלישית ובכך הוא מתחיל מה שנקרא מהערת השבת וקדושת השבת עם בגדי החג ממשיך הלאה את קדושת השבת עד לצאת וכניסתו של יום טוב ואיתם כמובן הוא הולך גם להתפלל את תפילת ערבית של ליל פסח ומוצאי שבת מוצאי שבת ליל הסדר בתפילת ערבית בדרך כלל נהוג להקדים אותה מעט כדי שמיד יוכלו להתחיל בעריכת ליל הסדר כדת וכדין בתפילה זה שונה מתפילת ערבית של יום טוב של פסח בשנה רגילה גילה אנחנו מוסיפים בתפילת 18 ותודיענו משפטי צדקך ובסיום תפילת הלחש אנחנו אומרים הלל גמור בברכה תחילה וסוף בליל פסח זו פעם בשנה שאנחנו נוהגים לומר בה הל גמור בברכה אנשים אחר צאת הכוכבים או אחר תפילתם תפילת ערבית שאחר צת הכוכבים כבר יכולות להתכונן ולעשות את כל המלאכות המותרות ביום טוב בעבורם כדי להכין ולערוך את כל הדברים הנצרכים לליל הסדר אישה שנוהגת להתפלל טוב אישה סליחה שלא נוהגת להתפלל תפילת ערבית כן וחבל טוב שתאמר ברוך המבדיל בין קודש לקודש ולאחר מכן תוכל להתחיל את כל ההכנות וכל זה רק אחר צאת השבת לא קודם לכן יציאה מבית הכנסת ראוי שלא להתעכב מיד איך שסיים את תפילתו יהיה זריז ונזכר ללכת לעשות את ליל הסדר כדי להתחיל חיל אותו בזמן ולסיים אותו מעט קודם חצות שהוא כבר לאחר מכן ואז ישב ויעסוק בתורה ישנם שיושבים ועוסקים בתורה כל הלילה ולכן הלילה הזה נקרא ליל שימורים לילה השמור מן המזיקים אבל כל זה בהכנה שהכין את עצמו כדי לקבל את כל השפע הרוחני שנוהג בלילה הזה וכל אחד לפי כוחו ולפי הכנתו ויש מרבותינו שכתבו שגם את ההלל צריך להשת שתדל שקוראים באגדה צריך להשתדל לסיים אותו קודם חצות הלילה הדלקת נרות יום טוב תעשה מנר ששבת שהדלקנו מערב שבת שהוא נר של 48 שעות או יותר ומדליקה האישה אחר צת השבת למי שנוהג כשיטת רבנו תם אז מדליק לאחר צת רבנו תם מדליקים את זה בגפרור ארוך מצידו ההפוך של הגפרור כן גפרור ארוך או מנ נר קטן מדליקים ולאחר מכן מניחים אותו על כלי כן על צלחת נרוסטה או זכוכית והוא יקבה מאליו אסור לכבותו האישה שמדליקה נרות מברכת בגדול ברכה אחת כי ברכת שחיינו היא יוצאת ידי חובה בקידוש שבעלה מברך כשהיא גם בעצמה לשם שינוי משאר הקידושים אוחזת יחד עם שאר בני הבית המסובין על השולחן החג המפואר את היין ולכן נוהגת לברך ברכה חד להדליק נרך של יום טוב ויש מרבותינו שכתבו שגם היא תברך ברכת שהחיינו וכך נוהגות נשות בני אשכנז לברך גם אם שחיינו בהדלקה עצמה את הסדר של ליל הסדר אנחנו מתחילים באמירת הפיוט קדש הורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצע ולאחר מכן מתחילים קדש מילה במילה כדת וכדין כל אחד אוחז בידו עם היין המשובח סדר הקידוש הוא השנה חמישה ברכות הראשונה היא ברכת היין בורא פרי הגפן לאחר מכן הברכה השנייה היא קידוש אשר בחר בנו ברוך אתה השם מקדש ישראל ואז א זמנים לאחר מכן הברכה השלישית היא ברכת הנר על נר ששבת אנחנו משמה לוקחים מאש לאש מנרון קטן שהוא זוג שיהיה כדין אבוקה ועליו אנחנו מראש הדבקנו אותו בצלחת קטנה מערב שבת הכנו אותו יחד עם הפטילות והנרות ועליו אנחנו נברך בורא מוראש ונעביר שכל בני הבית יברכו זה הברכה השלישית של הקידוש הברכה הרביעית היא הבדלה המבדיל בין קודש לקודש והברכה החמישית היא ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה הטוב ביותר כמו שאמרנו לשאר שתי נרות קטנים מודבקים בצלחת זכוכית או נרוסטה מניחים אותם מערב שבת עבור ההבדלה של מוצא שבת שהוא ליל פסח ליל הסדר קודם הקידוש ידליק אותם לאחר מכן יתחיל לצדר קדש יאמר את הקידוש ותוך כדי הקידוש יברך ולא שהוא עכשיו פתאום נזכר תוך כדי הקידוש והוא עושה כל מיני פיוטים ופזמונים או ה כדי שיביאו לו ויבינו מה הוא בכלל רוצה שכולם אוחזים במשובחות את היין בעמידה בברכת אשר געלנו כפי שהזכרנו יש לשנות ולומר השנה מן הפסחים ומן הזבוחים ולא כמו שאנחנו נוהגים כמידי שנה שאומרים אותם ההפך כך פוסק המשנה ברורה בסימן תעג סעיף קטן עב שם גם שער הציון בסעיף קטן פ בשם רבותינו האחרונים כיוון שחל ערב פסח בשבת אין מקריבין אז קורבן חגיגה אלא רק קורבן פסח ועל כן צריך לשנות בסדר אמירתם כן שנאכל שם מן הפסחים ומן הזבוחים ולא מן הזבחים ומן הפסחים כפי שאנחנו נוהגים כל שנה ומה שאומרים הזבוחים הכוונה לקורבנות הרי אתה לא מכיר היום קורבן זבח קורבן תודה אלא הכוונה היא לזבוחים שמחר מוקרבים כביכול על גבי המזבח שהיו נוהגים בשנה שהיה חל ערב פסח בשבת שולחן ערוך הרב כן רבי זלמן מלעדי כותב בסעיף קטן מט וכך מובא גם בספר שערי תורה בסעיף קטן כז לא ישנה מהנוסך מה שנהגת לומר כל השנים תגיד אותו דבר מן הזבוחים ומן הפסחים ואל תשנה למין הפסחים ומן הזבחים והכל יבוא על מקומו בשלום כן בשמים אנחנו לא מברכים בהבדלה הזאת בקידוש הזה של ליל הסדר היות ונפש היתרה שלנו לנו נותרת וממשיכה משבת ליום טוב ולכן כולם ירגישו את כל ההרגשות הטובות של הקדושה שעופפת אותם מקדושת השבת שמהירה וממשיכה גם בקדושת יום טוב במוצאי יום טוב אז אנחנו נעשה הבדלה ואנחנו נברך רק על יין בלבד כנהוג וכפי שמופיע בשאר הסידורים והמחזורים בקידוש בנוסח מופיע קידשת והבדלת זה בברכת המבדיל צריך להפריד בין המילים הללו שלא הקדשת ה דלת אלא קידשת והבדלת אז יאמר אותם מילה במילה הוא לא מכיר את הנוסח הזה בעל פה יאמר אותו מילה במילה מתוך הכתוב וכולי מאוד חשוב וראוי לשתף את כל בני הבית בקריאת האגדה בחידושים על האגדה בס שמחה והודיה להשם יתברך יזכנו השם שהשנה הזאת בעזרת השם נזכה להקריב את קורבן הפסח בבית המקדש כד וכדין וכהלכתו ונזכה בעזרת השם לשפע גדול ולאכול מן הפסחים ומן הזבוחים אמן ואמן ברוכים תהיה פסח כשר ושמח