ביאור "מעוז צור" | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
שם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בביאור הפיוט מעוז סור ישועתי לקראת ימי החנוכה תשפה מעוז צור ישועתי לכן נהה לשבח תיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח לעת תחן מטבח מנצר המנבח אז גמור בשיר מזמור חנוכת מזבח מעוז הכוונה לקודש בריך הוא שהוא המעוז לכל אדם ואדם ומחזק אותו הו מושיע אותו כידוע ל הגלות שעברו עם ישראל גלות אדום גם העתידה גלות ישמעאל הקדוש ברוך הוא מושיע את ה מלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו כמו שנאמר על יצר הרע לך נאה לשבח לך ראוי שנשב הך נשורת לך כמו שאנחנו אומרים בנשמת כל חי את כל התיאורים לקודש בריך הוא תיקון דהיינו תכונן תבנה את בית תפילתנו הוא בית המקדש שהכל עולים לבית המקדש ושם קורבן תודה נבוא ונקרב על רוב הטובות שאתה נותן לנו בתור עם ישראל לעת תכין מטבח מנצר המנבח כי כאשר ה צורר הגיע לשם טבוח שמה את כולם כנגד זה אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיטוח את הצור של מעלה כידוע כל אומה ואומה יש ל שר ולשון בשמיים שהקדוש ברוך הוא ישחט את אותו צורר בשמיים שמחר ומגדף לשמו יתברך אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח אז השבח וההודעה יהיו בגדר של שיר והודעה לקודש בריך הוא וזוהי חנוכת המזבח שכעת יכולים להקריב בו קורבנות לעבוד את השם בשמחה בלי שום מפריעים בית שני רעות צבעה נפשי ביגון כוחי כילה חיי מררו בקושי בשעב מלכות עגלה ובידו הגדולה הוציא את הסגולה חל פראו וכל זרעו ירדו כאבן במצולה רעות צבעה נפשי בתהילים כתוב גם פסוק כזה ברעות כן אז פה זה בלי הב דהיינו רעות רבות סבבו אותנו את עם ישראל עד שהנפש שלנו שבעה מהם וביגון כוחי כילה היגון כילה לנו את הכוח עד כדי כך שכבר מעס חייי מררו בקושי הם היו חיים מרים כפי שעם ישראל נשתעמם וכפי שנשתבחה נמשלה לעגלה ואז בא קודש בריך הוא בידו הגדולה הוציא את עמו ישראל ממצרים למרות שהיו צפונים ומונים להם במט שערי טומאה וה לה אותם ממדרגה למדרגה עד שקרם עם סגולה ולכן חל פרעה וכל זרעו דהיינו כל מצרים ירדו למעמקי הים כמו אבן במצולה בית שלישי דוויר קודשו הביאני וגם שם לא שקטתי ובן נוגס והגל כי זרים עבדתי וין רע על מסכתי כמעט ש עברתי קץ בבל זרו בבל לעת 70 נושעתי דוויר קודשו הביא אותנו הקדוש ברוך הוא לבית המקדש וגם שם אחרי שהביא אותנו לשם עם ישראל חשב שהוא יהיה איך אומרים במקום טוב במקום של מנוחה שקט ובטח לא לא אבל גם שם רבו הצוררים גם שם לא שקטתי הוא בא נוגס הוא נבוכדנצר מלך בבל והגלה את ישראל לבבל כזרים עב כי זרים עבדתי כיוון שחטאו עם ישראל ועבדו עבודה זרה נגזרה להם גלות לבבל וין רעל כמו יין שממת את הלב ועם אותו נתן להם לשתות זה מה שהיה להם וזה כאין משל כן לא שחטאו בפועל אלא בעל כורחן נגרם להם הדבר הזה לאכול כפי שכתוב פרשת הקללות שהקדוש ברוך הוא אומר בשר ביניהם ובנותיהם לכו בשבי לעם לא רחמן וכולי וכולי אז גם שם לעם ישראל בגלות היה קושי וכמעט שעבר הזמן ונותרו שמה כמעט שעברתי עבר קץ בבל על יד זרו בבל ולסוף 70 שנה הקדוש ברוך הוא החזיר אותם בחזרה נושעתי הושיע אותם בחזרה והשיב אותם לארץ ישראל בית הבא כרות קומת בראש ביקש אגגי בן המדתא ונהיתה לו לפח ול מוקש וגאוותו נשבתה ראש ימיני נסת ואויב שמו מחית רוב בניו וקניניוז כרותות קומת בראש דהיינו ריבונו של עולם מבקשים ממנו לכרות את העץ עץ הברוש הגבוה מי ביקש את זה מי חפץ בדבר הזה חפץ בדבר הזה המן הרשע ראה את מרדכי כמו עץ גבוה בא למלך ואומר יעשו עץ גבוה 50 אמה למי לתלות לאמור למלך לתלות את מרדכי ל העץ אשר הכין לו כך ביקש הגגי בן המדתא ונהיתה לו הבקשה הזאת לפח שהוא נפל בו בעצמו ולמוקד נהה עבורו למכשול שהגיע אותו חרבונה ואמר אדוני המלך אותו אחד שאתה חייב לו הכרת הטוב מורתח המורת הזה שהציל את החיים שלך הוא רוצה עכשיו ככה מיד תלו הוא עליו על העץ הזה שהוא רוצה לתלות שמה את מרדכי ש הוא קרוי כמו ברוש אותו תתלו בעצמו שם את המן ממילא גאוותו נשבתה התבטלה הגאווה שלו באותו רגע שנגזר עליו כזה עונש מה הוא יכול לעשות היה שר וחשוב בבית אחשוורוש מה עשה הקדוש ברוך הוא ראש ימיני נסת רומם את ראשו של מרדכי נישאו המלך עכשיו מרדכי נהייה חשוב בבית המלך אחשוורוש כי הגידה אסתר מעולה ואויב שמו מחיתה אותו צורר את אותו המן מחייתה את שמו עד כדי כך שהיו רושמים בנעל וזה המנהג לרשום המן בן המדתא וכל הזמן למעוך אותו לדרוך אותו מה שנקרא למחות את שמו רוב בניו רוב בניו זה עשרה מתוך מה שמונה הגמרא כמה בנים היו לו לאמן וכולי אז עשרה הם רוב נקראים וקניניוז טליטה רבו של על בית נוסף יוונים נקבצו עליי אזי במי חשמנים ופרצו חומות מגדלי ותטמאו כל השמנים ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים בני בינה ימי שמונה קבעו שירו רננים יונים נקבצו עליי הכוונה כולם נאספו להילחם נגד עם ישראל מתי בימי חשמנים בימי החשמונאים שזה מתית והבנים שלו ופרצו בחומות של בית המקדש חורים חורים כדי להיכנס לתוך ירושלים ולהילחם ופרצו חומות מגדלי ותטמאו את כל השמנים שום פח שמן לא נותר ומנותר וממעט השמן שנותר בדרך נס שהוא היה בתוך קנקן נעשה נס לעם ישראל המשלים שושנים כשושנה אומר דוד המלך שלמה המלך סליחה ב שיר השירים כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות עם ישראל משו למ לשושנה בין הקוצים קוצים זה הכוונה אומות העולם אז מנותר קנקנים אותו נותר הקנקנים נעשה נס לשושנים שעם ישראל יכלו לעבוד בית המקדש ולכן בני בינה זה חכמי הדור הנבונים שה יודעי בינה אז בני בינה ימי שמונה קבעו שירו אננים באו וקבעו חכמים את הימים הללו לימי שמחה להודות ולהלל הקדוש ברוך הוא על הנס הגדול שעשה בית אחרון חסוף זרוע קודשך וקרב קץ הישועה מקום נקמת עבדיך מאומה רשעה כי הריך השעה ואין קץ למי הרעה דכי אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה אז זה מדבר על הגלות הארוכה שלנו הבית האחרון שימו לב כל הפיוט הזה מה עוצו ישו הדים מדבר על כל הגלויות כולם ועד שמגיעה הגלות האחרונה שאנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיחשוף יגלה את זרוע קודשו להכות בי את הגויים אמרנו אם אתם זוכרים את החידוש הנפלא שהקדוש ברוך הוא בזרועו עתיד לתת לכל אומות העולם את המכה את הצפחה אבל האצבעות שלו הוא נתן בכל מיני הזדמנויות מכות עם האצבע על הים עשה ככה עשה ככה זה לרשע הזה ככה כל אצבע ואצבע פעם כתבתי על זה ואמרתי את זה אני חושב אם לא בעזרת השם בהזדמנות הקרובה אז כל אצבע ואצבע מתוך ה 10 אצבעות כביכול כן הרי אין גוף אין דמות הגוף אז כל אצבע ואצבע זה בעצם מכה שהקדוש ברוך הוא הנחית על אומות העולם על מה שהם עשו לעם ישראל אבל את הזרוע משאיר הקדוש ברוך הוא מה שנקרא לאחרית הימים לתת את התפחה האחרונה מה שנקרא לאותם הנו מצרים ומציקים לעם ישראל ואז המכה שלהם מה שנקרא תהיה מכה אינסופית שממנה לא יאכלו קום אז זה אנחנו מבקשים חסוף זרועה קודשך ריבונו של עולם תגלה לנו את הזרועה הזאת שאתה יכול לתת בה את המכה וקרב את קץ הישועה ולמה נקום נקמת עבדיך מאומה הרשעה תנקום ממלכות דום שהי האומה הכי מרשעת ראינו בפרשה ויצא הראשון אדמוני כולו כדרת שיער ויקראו שמו עשו נולד עשו נולד עשוי נולד מוכן כל הזמן לתאוות והכל ככה עם מלכות אדום כל הזמן יענו נותנת מממנת אבל היא קובעת ללך היא נותנת לך מה שנקרא את המילה וככה אתה צריך לנהוג ומתים נשחטים והכל ולא מעניין אותם שום דבר מה אכפת להם אז נקום נקמת עבדך מומר אישה י אדום למה כי נמאס לנו כבר כי רכה השעה לגאולה כבר חלף זמן ארוך ואין קץ למערה אנחנו לא רואים את הסוף של המלחמה לא רואים את הסוף של ה רעה הגלות כל כך היא ארוכה ולכן ריבונו של עולם דכי אדמון בצל צלמון תיקח את האדום הזה תזרוק אותו לאן למקום חושך וצל מוות שמה המקום הראוי לו אותו אדום שהוא כביכול מראה את עצמו ב בלטות כן בולט יותר מדי בכל מקום בכל פינה רוצה מה שנקרא לשלוט אותו תדחה למה למקום של חושך וצל מוות ממילה הקם לנו שבעה רואים שבעה מנהיגים שהם אדם שת מתושלח אברהם יעקב משה ודוד הם הראויים מה שנקרא להנהיג את עם ישראל זה גמרא מסכת סוכה הגמרא מסכת סוכה דף נב עמוד ב אומרת דוד נאמר שם באמצע אדם שת ומתו שלח מימין אברהם יעקב ומשה משמאל ודוד באמצע הם הרועים שלנו שאנחנו תלויים בהם הגאולה מה שנקרא אחרית הגאולה כן תהיה תלוייה בהם כדי שאנחנו בסופו של דבר נהיה דבקים ססים ושמחים בהשם יתברך עד כאן הביאור הנפלא על הפיוט הקדוש מעוז סור ישועתי רצון שיהיה לכולנו חנוכה שמח ברוכים תהיו להשם